חריש סיטי - ראיון עם אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי

אילן טייכמן, משרד הבינוי: בחריש הצלחנו לגעת בנקודת האופטימום התכנונית

אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי, מלווה את הקמתה של חריש משלבי התכנון הראשונים ומכהן כחבר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש מיום הקמתה. הוא מילא תפקידים שונים במשרד הבינוי ב 17 השנים האחרונות ועוסק בקידום תכנון מתארי, הקמת ישובים חדשים, איתור קרקעות לפיתוח והתחדשות עירונית.

ביקשנו לשוחח עם אילן כדי לשמוע קצת על ההתרשמות המקצועית שלו, כמנהל במשרד הבינוי, לגבי אופן התפתחות העיר, עבודת התכנון העירוני וכן על המאמצים שנעשים במשרדי הממשלה השונים לקידום הקמתה של חריש.

ספר לנו קצת על התכנון של חריש ומה מייחד אותו ביחס למקומות אחרים בישראל?

אתחיל בקצת היסטוריה: משרד הבינוי הגה את הפרוייקט של חריש בשני שלבים, השלב הראשון היה במהלך שנות ה 90. חריש תוכננה אז כאחד הפתרונות לקליטת גל העלייה הגדול מבריה”מ לשעבר, אך המהלך הזה פחות הצליח מסיבות שונות. בשלב הנוכחי לעומת זאת, אנו רואים הצלחה גדולה. משרד הבינוי שם לו למטרה להצליח ומראש הלך על מהלך מאד משמעותי. התכנון לא בוצע במנות קטנות של מאות יחידות דיור כפי שמתבצע בדרך כלל, אלא במנות של אלפי יחידות דיור. התב”ע הראשונה בחריש היתה תב”ע של 6,000 יחידות דיור וזה נבע מתוך ההבנה שאת המקום הזה צריך להניע בבת אחת.

הקמת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בוצעה עוד בשלבי התכנון הראשונים של העיר, היו"ר הראשון שלה היה יגאל שחר וכיום עומד בראשה השר בדימוס, דוד מגן-מונסונגו. הקמת ועדה כזאת היא אירוע שעל פי חוק התכנון והבנייה הוא אירוע מאד מיוחד, עד היום זה קרה רק במודיעין. חשבנו שנכון להשתמש באמצעי הזה ובדיעבד אני יכול לומר שאין שום ספק שללא הוועדה המיוחדת, חריש לא היתה במקום שהיא נמצאת בו היום מבחינה תכנונית וביצועית.

מדובר בוועדה שתשומת הלב שלה מוקדשת אך ורק לחריש, לכל חברי הוועדה היכרות בלתי אמצעית עם המקום, אנחנו עורכים סיורים, מגיעים לכאן כל שבוע-שבועיים לישיבות ועוקבים באופן שוטף אחר ההתפתחות של העיר. מי שמכיר קצת את הנושא יודע עד כמה זה ייחודי, יוצא דופן וחיובי, ולראייה – הקצבים שבהם העיר מתפתחת הם ללא הכר. העובדה שתוך 7 שנים מאז שהפעילות התכנונית התחילה צפויים כבר איכלוסים, זה דבר מדהים. במדינת ישראל הסטטיסטיקה מדברת על 15 שנים בין תחילת תכנון לאיכלוס.

לגבי התכנון עצמו, זה נכון שבמקור העיר תוכננה לאוכלוסיה החרדית, אך התכנון שבוצע יודע להכיל כל אוכלוסיה ובמידה רבה זה דווקא מיטיב עם האוכלוסיה שתגיע כיוון שהתכנון המקורי הביא בחשבון משקי בית מאד גדולים ולכן ההקצאות למוסדות ציבור, לשטחים ציבוריים ופארקים היו רחבות יותר ממה שהיינו מתכננים היום. גם בנושא התחבורה הושם דגש על תכנון של תחבורה ציבורית ענפה ויעילה. כל הדברים הללו ישרתו באופן מצויין את האוכלוסיה שתתגורר כאן.

איזה אלמנטים תכנוניים מייחדים היום את חריש כעיר חדשה ומתקדמת?

הקמת עיר זה אירוע של אחת לדור. מודיעין היתה בשנות ה-90 ועכשיו חריש. זה אירוע יוצא דופן ובניגוד למצב שבו מוסיפים שכונות לערים קיימות, יש כאן התחלה עם דף חלק. בתכנון של חריש היתה לנו הפריווילגיה לחפש את החיבור הכי נכון למערכת הדרכים הבין-עירונית, לחשוב איפה הכי נכון להקים את המרכז העירוני, את השדרה המרכזית, כיצד לפרוס את בתי הספר ברחבי העיר והיכן למקם את הפארק המרכזי. תמיד יש אילוצים, אבל אני חושב שבתכנון של חריש באמת הצלחנו להתקרב ככל שניתן לאותה נקודת אופטימום תכנונית שבמקרים אחרים פשוט לא אפשרי להגיע אליה.

ניקח לדוגמא את השדרה המרכזית – השאיפה היא לאפשר להולכי רגל ללכת בנוחות, לתחבורה ציבורית לנוע בחופשיות ולאפשר לקיים מסחר שוטף בחנויות שלאורכה. זה אמנם נשמע טריוויאלי אבל ברוב הערים בישראל זה פשוט לא מתקיים באופן הזה בגלל אילוצים שונים, הרבה פעמים הרחוב המרכזי עמוס וצפוף והדברים לא משתלבים בטבעיות כפי שהיית מקווה. בחריש הצלחנו לתכנן את זה נכון מראש.

דוגמא נוספת היא העובדה שכל בתי הספר בחריש מתוכננים, עפ”י הנחייה של הוועדה, עם מפרצי “נשק וסע”. בהמון בתי ספר בארץ התכנון לוקה בכך שבזמני השיא בשעות הבוקר כשכולם מגיעים להוריד את הילדים נוצר פקק ואי אפשר לזוז. בחריש הדברים האלה לא יהיו, או לפחות יהיו שוליים, כי התנועה תוכננה מראש להיות מנותבת נכון ולהתמודד עם העומס גם בזמני השיא.

ודוגמא אחרונה – פריסת אזורי המסחר בין המרכז העירוני, השדרה המרכזית והמרכזיים המסחריים הקטנים בשכונות, תוכננה כך שהמסחר יתנהל באופן מאוזן. גם הסוחרים ובעלי העסקים הקטנים שיאיישו את המרכזים השכונתיים יוכלו לקיים מסחר שכונתי מוצלח כי התנועה שתנותב דרכם והיתרון שבגישה הרגלית הנוחה, מרחבי השכונה אליהם, יאפשרו את זה.

כשמתכננים דברים נכון מראש ניתן לחסוך בעיות שאחר כך קשה מאד לתקן אותם כי העלויות הן כל כך גבוהות שאף אחד לא ייכנס לזה. התכנון הנכון בחריש יתרום באופן משמעותי לאיכות החיים.

נשמח לקבל הצצה קצרה לנעשה מאחורי הקלעים לקידום העיר ברמת המשרדים הממשלתיים

משרד הבינוי הבין שנדרשת פעולה משולבת עם משרדי הממשלה השונים ולכן ב 2010 הוא יזם ודחף החלטת ממשלה על קידום העיר חריש. במסגרת ההחלטה הוקמה ועדת מנכ”לים שמנכ”ל משרד הבינוי יושב בראשה. הוועדה הזאת פועלת עד היום והיא מקדמת בימים אלה החלטת ממשלה נוספת שמטרתה לתת מענה לכל הצרכים העירוניים בכל תחומי החיים – חינוך, דרכים, תעסוקה וכן לתמוך את התפקוד של הרשות המקומית שניצבת מול אתגר מורכב מאד. אני חייב להגיד שהמועצה המקומית בראשות יצחק קשת, מוכיחה עד היום יכולות מאד גבוהות אל מול האתגר האדיר הזה.

כל משרדי הממשלה שותפים למהלך של חריש, כולם מכירים את חריש ומודעים לצרכים של העיר. ההיכרות היא גם ברמה הפיזית ע”י המנכ”לים השונים של המשרדים, כולם פועלים מתוך רצון להיות שותפים ולתת כתף. זה לא טריוויאלי לראות שותפות כזאת של משרדים ממשלתיים בהתמודדות מול מארג צרכים ומתן מענה להם. זה מעיד לתושבים שהם לא לבד כאן, זה לא רק הרשות והוועדה המיוחדת, זה גם מעורבות מאד עמוקה של משרדי הממשלה השונים שמתייצבים לצד התושבים.

כרגע אנחנו מדברים על עיר של 50,000 תושבים עם אופק שיכול להגיע אף ל 100,000 תושבים. אם ננסה להמחיש את גודל האתגר – היום בחריש יש כ-1,000 תושבים שעתידים לקלוט 50,000 תושבים חדשים, זה כמו שתל אביב עם כל העוצמות שלה והמנגנון המשומן תצטרך לקלוט עכשיו 20 מיליון תושבים, זה בלתי נתפס. אז כל משרדי הממשלה מבינים את זה ונרתמים וזה בא לידי ביטוי גם בהקצאת תקציבים ומשאבים.

שר הבינוי גלנט נמצא 100 ימים בתפקיד והוא כבר היה 3 פעמים בחריש, גם מנכ”ל המשרד אשל ארמוני וראש המטה דוד סוויסה מבקרים כאן באופן שוטף ומאד מעורבים. המשרד רואה לו למטרה שתהיה כאן עיר שתהיה מוצלחת מהיום הראשון.

לסיכום, איך אתה רואה את עתידה של העיר ומה המסר שלך לתושבים העתידיים?

לחריש יש פוטנציאל אדיר ומיקום מנצח שרק מי שיגור כאן ידע להעריך אותו. אם למודיעין מיקום מנצח בין תל אביב לירושלים אז לחריש מיקום מנצח בין תל אביב לחיפה. העובדה שהיא מספיק מרוחקת מתל אביב מאפשרת את רמת המחירים הסבירה אך אין לי ספק שגם זה ישתנה ושהמחירים ימשיכו לעלות בקצב מהיר. חריש מספקת מרחב הזדמנויות בכל המישורים והנגישות לכל מקום דרך כביש 6 היא נכס אדיר.

אני חושב שהתושבים שיגיעו לחריש יזכו לחוויה שהיא יחידה במינה. הם יהיו שותפים בהקמת עיר חדשה ובבניית קהילה חדשה. זאת הזדמנות שאני בספק אם קיימת במקומות אחרים במפה ההתיישבותית של ישראל. בחריש יש אפשרות לקחת חלק, להשפיע ולעצב את החברה והקהילה שלך. אני מקווה שתקום פה עיר שהאיכויות שלה והעוצמה הקהילתית שלה יהיו גבוהות מאד ואני חושב שיש כאן את מלוא הפוטנציאל שזה יקרה.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

3 תגובות לפוסט זה
  1. אין חיבור לכביש 6! מנכס אדיר זה יהפוך לנטל תחבורתי לתושבים. מדוע לא מבצעים זאת כבר בשלב הראשוני?? למה התכנון לעיר כל כך גדולה לא מבצע פעולה כל כך חיונית ומיידית!?

  2. דבר נוסף, בהמשך לתגובה של ניסים: מה לגבי דרכי כניסה ויציאה מהעיר חריש? עיר של 50,000 תושבים בתור התחלה ורק כניסה אחת לעיר- זה ייצור פקקים מטורפים סביב כניסה ויציאה מהעיר.

  3. גם אני מחזק את דבריהם של ניסים ומורן. כביש 6 הוא העיקר והלב של כל העיניין של העיר חריש. כל הפרוייקטים שנבנו התפארו בכך שתהיה נגישות קלה דרך כביש זה ועכשיו מה?
    לדעתי ראש המועצה חייב לדבר עם גלאנט,משרד התשתיות שר התחבורה ומנהלי דרך ארץ ע"מ להגיע להסכם פתיחה של מחלף מכביש 6 ל"עיר" חריש כי אם לא יצא שכרנו בהפסדנו.הם חייבים להגיע לפתרון שיהיה לרווחת כל התושבים המתעתדים להגיע לעיר החדשה.

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה

%d בלוגרים אהבו את זה: