מנכ״ל העירייה החדש: ״היתרות התקציביות יאפשרו לחריש לעבור את שנת 2021״

כיצד מתכנן שלומי צדרבוים, המנכ"ל החדש של עיריית חריש, לשקם את אמון התושבים במרכז השירות לתושב, להיערך כראוי להכפלת מספר התושבים בעיר ולהשיג לחריש את הגביע הקדוש: החלטת ממשלה חדשה שתזרים לעיר כספים?

צילום:דוברות עיריית חריש

מנכ"ל המועצה הנכנס שלומי צדרבוים עושה בימים אלו את צעדיו הראשונים בתפקיד הנחשב לגלגל השיניים המרכזי, שמניע את הרשות המקומית חריש. צדרבוים (40), תושב לוד, עובד במערכת העירונית חמש שנים. הוא שימש בשנתיים וחצי האחרונות כגזבר המועצה ונכנס לנעליו של מנכ"ל המועצה היוצא, יעקב נתניהו.

הגדרות התפקיד שלו אינן שונות משמעותית ממקביליו ברחבי הארץ אך המורכבות, האינטנסיביות וכן, גם השליחות שבתפקידו, מציבים לפתחו אתגר ייחודי ויוצא דופן. כמי שאחראי להוציא לפועל את מדיניות ראש המועצה ונבחרי הציבור, מונחים בפני צדרבוים משימות כבדות משקל, שטומנות בחובן את עיצוב עתיד העיר שנים קדימה.

'צינור תקציבי' בין חריש לממשלת ישראל

המטרה אותה מסמן צדרבוים היא בראש וראשונה קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש. "הצורך בהחלטת ממשלה חדשה לתקצוב עיר הוא אקוטי והוא נושא אסטרטגי ראשון במעלה. ברגע שהממשלה החדשה תקום, זהו הדבר הראשון שיש להסתער עליו. החלטת הממשלה נוגעת בעסקים ותעסוקה, נושאי תחבורה וכן בייצוב כלכלי של הרשות, עד שדברים יקרו בפועל. חוק עידוד השקעות הון, לדוגמה, עשוי לסייע לחריש להביא לבידול אל מול רשויות שכנות ודרך זה, בתקווה, נוכל להביא לפריצת דרך בנושא".

בתפקידיו הקודמים כגזבר ומנהל אגף תיאום ובקרה, היה צדרבוים ציר מרכזי בגיבוש ויישום החלטת ממשלה 870 שתקצבה את חריש ב-1.2 מיליארד שקלים בשנת 2015. הוא מכיר את הנפשות הפועלות ואת המערכת ויודע כיצד יש לפעול כדי להביא לחיבור של 'צינור תקציבי' בין חריש לממשלת ישראל. "עלינו לרתום את השרים לנושא וזה משהו שלא התאפשר עד כה במציאות של בחירות חוזרות ונשנו". עם זאת, צדרבוים מודע לעובדה שמדובר במשימה לא פשוטה: "האתגר כיום הוא כפול. הממשלה החדשה תפגוש משק בעידן פוסט קורונה במצב לא טוב, בלשון המעטה. למדינה אין הרבה כסף פנוי ואנחנו נעשה את מירב המאמצים כדי להשיג את החלטת הממשלה הזו. ראש העיר 'על זה' יומם ולילה, ומן הסתם עם קום הממשלה אנו נדע מול מי לפעול כדי לקדם את הנושא".

חריש אינה עיר גרעונית

אי הבהירות התקציבית והמשך הדלדלות קופת העיריה, עלולים להשפיע באופן דרמטי על ניהולה השוטף של חריש ועל רמת השירותים לתושב. אילו השלכות יהיו לכך על כולנו בתקופה הקרובה?

"במסגרת ההחלטה הקודמת נקבעה תכנית ייצוב של 122 מיליון שקלים לעיר, מתוכם הגיעו לקופת העיר כבר כ-115 מיליון שקלים. אנו נמצאים בהליך של עדכון היעדים של התכנית כדי שנוכל לקבל גם את יתרת התקציב. בנוסף, בזכות ההתנהלות אחראית של המועצה בשנים האחרונות ושימוש אחראי בתקציבים, נותרו לנו יתרות תקציביות שיאפשרו לחריש לעבור את שנת 2021 ואנו מעריכים שישארו לנו יתרות גם לשנת 2022. זאת אומרת, שבשנת 2022 אנו נידרש להחלטת הממשלה הזו בצורה מאוד משמעותית".

צדרבוים נמנע מלעסוק בתרחישים פסימיים בנוגע לתקצוב הממשלתי העתידי: "אני לא רואה אפשרות שמדינת ישראל שהקימה פרויקט של עיר חדשה ומעוניינת שהפרויקט הזה יצליח, תשאיר אותנו 'תלושים' ללא מענה וללא תמיכה תקציבית", הוא פוסק.

למרות העובדה שחריש פועלת על 'אדי דלק' אחרונים בתקציב הממשלתי, ולמרות תחזיות פסימיות שניבאו ירידה חדה בהיקף השירותים לאזרח בעיר, צדרבוים מזכיר ומדגיש כי "חריש אינה עיר גרעונית. לראייה, גם שנתיים לאחר סיום החלטת הממשלה הקודמת, העירייה ממשיכה להעניק שירותים ברמה גבוהה מאוד לתושב. ההשקעות בחינוך ממשיכות להיות גדולות מאוד, הרבה מעבר לתקצוב משרד החינוך". עם זאת, הוא מודה כי "בתחום התרבות נדרשנו לקצץ. בשנת הקורונה זה גם פחות הורגש. כך או אחרת, כל החלטה לתקצוב העיר לא מבטלת בהכרח את הצורך האפשרי בקיצוצים נוספים בתחומים שונים".

מערכת שמותאמת ל-50 אלף תושבים

אחת ההוצאות המרכזיות של עיריית חריש היא תשלום השכר לעובדים. 32.5% מתקציב 2021 מופנה לתשלום משכורות לעובדי העירייה. כ-170 עובדי מטה פועלים ברשות המקומית כיום, אליהם מתווספות למעלה מ-300 סייעות. יחד עם גדילת העיר צפויה גם צמיחה משמעותית של המערכת תחת ניהולו של צדרבוים.

על פי הערכות תוך שלוש שנים צפויה העיר להכפיל את כמות התושבים בה. כיצד נערכת המועצה להמשך הגדילה המאסיבית הזו ואילו מהלכים עושים כבר כעת כדי לאפשר ניהול שוטף של עיר עם 50 אלף תושבים?

"עיריית חריש מורגלת בההיערכות לגדילת האוכלוסיה משנה לשנה. יש לזכור שקצב הגדילה בשנים הראשונות היה במכפלות של מאות אחוזים וכעת הגדילה היא בעשרות אחוזים בכל שנה. הסוד שלנו להצלחה הוא בהיערכות, כעבודה מקצועית מבוססת נתונים. אנחנו לא משאירים דברים ליד המזל".

צדרבוים מפרט: "אנו נעזרים בנוסחאות שפיתחנו ודייקנו במהלך השנים, להערכת קצב אכלוס בפועל בכל שכונה ושכונה, זאת על ידי שאיבת כמה שיותר פרטים מהתושב על כוונותיו, מועד המעבר לחריש ונתונים נוספים כדי לבצע התאמות של שירותי חינוך, דרישות פנאי וקהילה ועוד. בעזרת מערכת ה- GIS, אנו יודעים לסמן בנינים חדשים שצפוים להתאכלס ולתקצב עבורם שירותים בהתאם. בהמשך השנה אנו מבצעים בדיקה לאחור כדי לוודא האם התממשו הדברים כפי שצפינו. יש לנו אפשרות לעשות את הדברים נכון בזכות מערכות המידע המתקדמות שיש בידינו. בנושא השיבוצים למוסדות החינוך לדוגמה, המערכת מתריעה על מקרים אפשריים של שגיאות שביצע הורה בהליך הרישום, מציפה אותם, והתרעה זו עוזרת לנו לבדוק מול התושב האם אכן בוצעה טעות בתהליך ולתקן זאת בהתאם".

על מרכז השירות לתושב: "יש בעיה"

צדרבוים מתייחס לניטור מתמיד של צרכים והתאמות שנעשות על מנת ליעל מענים, אך ישנו נושא בו קיים לכאורה, פער דרמטי בין קצב האכלוס למתן השירותים הנאותים לתושב. מרכז השירות לתושב ומחלקת הגבייה אינם מצליחים לספוק את כמות הפניות אליהם כבר תקופה ארוכה. זמני המתנה ארוכים, מענה שפעמים רבות אינו משביע רצון וניסיונות המועצה לשפר את השירות לתושב טרם הביאו להטבה בנושא.

"זה לא סוד שיש בעיה בנושא הזה", מודה צדרבוים. "ישנן נסיבות רבות שהביאו למצב הזה חלקן לא תלויות בנו ישירות, אך בסוף, את התושב זה לא מעניין ובצדק. התפקיד שלנו הוא לתת מקסימום שירות לתושב במהירות הגבוהה ביותר ובצורה הטובה ביותר. אנחנו אחראים לתקן את המצב שנוצר ונתקן אותו".

אין ספק שהקריסה של מרכז השירות לתושב פגעה בתחושת האמון של התושב במערכת. על התלונות המרובות על הליכי גבייה, התראות חוב שנתגלו ודרישות תשלום תמוהות שהעלו תושבים משיב צדרבוים: "מתוך כמה אלפי התראות חוב היו מעט מאוד שגויות. האוירה של קושי בקבלת שירות ראוי, גרמה לכך שתושבים ראו גם במקרה של גבייה נכונה ומוצדקת – כשגויה. אנו פועלים לתקן את מה שנדרש בכל הכוח. גם בסוגיית כוח האדם בה נתקלנו בתחילה בקושי, הצלחנו לגייס עובדים חדשים שמצויים כעת בשלב ההכשרה. התושבים ירגישו את זה בפועל בזמן הקרוב מאוד, במענה שיקבלו ממרכז השירות".

"לפתור את כל הנושאים שטרם נפתרו"

צדרבוים מאמין שרמת האמון תשתפר גם בזכות חידוש הקשר הישיר בין עובדי העירייה והתושבים. "הקשר הישיר החשוב כל-כך בין המועצה לתושבים התרופף במציאות של מפגשי ה'זום'", מסביר צדרבוים. "כעת, עם היכולת המחודשת לחוש את התושבים ואת הצרכים שלהם פנים אל פנים ואת מה שמפריע להם ביום יום, תגיע גם הטבה בנושא הזה. ראש העיר מאמין בקשר הבלתי האמצעי וניתן לחזות בכך בסדרת המפגשים 'נפגשים בשכונה' שיזמנו ובמסגרתה אנו מקיימים שיחות ישירות עם התושבים".

למרות כל הקושי, השעות הארוכות והאתגרים הגדולים שצדרבוים בחר להתמודד איתם כשלקח על עצמו את תפקיד המנכ"ל בעיר החדשה של ישראל, צדרבוים אופטימי ושולח מסר מעודד: "נעשו פה תהליכים מדהימים בחמש השנים האחרונות. קורים בחריש דברים מדהימים יום-יום שעה-שעה. זה ממש בגדר נס מה שמתרחש בעיר הזו מכל הבחינות. הקצב והמוכנות של המערכת בהנהגת ראש העיר הם מדהימים והאתגר הגדול שלי הוא לדאוג שזה ימשיך באותו הקצב, וכמובן, לפתור את כל הנושאים שטרם נפתרו".