עוד לא עברו לחריש וכבר מבלים עם השכנים

דיירי הבניין ברחוב אחדות 17 הפכו לחבורה מגובשת שמקיימת מפגשים חברתיים ודואגת לחבריה, עוד לפני המעבר לחריש. ביום הבחירות הגיעו כולם לחריש ונפגשו בפארק המנגלים. סיפור על חברות שמתגבשת ונבנית מהיסודות, יחד עם הבניין

רוכשי הדירות בבניין ברחוב אחדות 17 בשכונת בצוותא יקבלו את המפתחות לדירתם רק בחודש הקרוב אך הם מתנהלים כבר כחבורה מגובשת. השבוע, ביום הבחירות, הם נפגשו לפיקניק משפחות בפארק המנגלים בחריש. אין זה המפגש הראשון שלהם. סיפור החברות שלהם החל לפני שנה ויותר, עם רכישת הדירות בשכונת בצוותא, התגבש ונבנה מהיסודות, יחד עם הבניין.

בזכות הוואטסאפ: הפכו לחבורה מגובשת

שכונת בצוותא, מיזם המגורים הייחודי, החלה להתאכלס. בחודשים הקרובים צפויה השכונה לקלוט מאות משפחות חדשות המגיעות מכל רחבי הארץ. עם האכלוס הנרחב צפויות להיווצר, באופן טבעי, גם חברויות, יחסי שכנות, שיתופי פעולה ובתקווה – כמה שפחות חיכוכים בשכונה, ששואפת להיות השכונה השיתופית הראשונה בישראל.

עידן הרשתות החברתיות וקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ, מאפשר לכל אחד ואחת לאתר מכרים בצורה מהירה ופשוטה ולהחליף מידע באופן מיידי ונוח בין שכנים לבניין, לרחוב או לשכונה. במקרה של חריש, העיר הצומחת, פעמים רבות ההכרות ברשת החברתית קודמת לשלב האכלוס והחיים המשותפים בבניין בפועל. ולמרות שתופעת ההכרות המוקדמת בין דיירים רווחת בעיר, המקרה של דיירי אחדות 17 הוא מיוחד: הדיירים, שכנים לעתיד, הפכו לקבוצה מגובשת עוד בטרם קיבלו את המפתחות לדירה והחלו לחלוק מעלית, חנייה וחדר מדרגות.

בזכות המסיבות השיתופיות: "קבענו להיפגש במסיבה"

אל בניין המגורים יעברו בתקופה הקרובה משפחות שיודעות כבר דבר או שניים על אלו שנמצאים 'מעליהם ומצדדיהם'. "כשרכשנו את הדירה לפני כשנה וחצי לא הכרנו אף אחד. פתחנו קבוצות וואטסאפ לפי בניינים והתחלנו לברר מי יהיו השכנים שלנו. הבניין היה בשלבי פיתוח ראשוניים ואנחנו אט אט התחלנו להתחבר", מספר שלומי מלדה (40) שיעבור עם אשתו שרון וארבעת ילדיו לחריש מבני ברק. "מתוך 16 הדירות בבניין, חמש משפחות כבר הפכו לגרעין חברים של ממש", מציין מלדה.

לפני כשנה הגיעו השכנים העתידיים למפגש היכרות שנערך בדירתה של יהודית קרידו, אז עוד תושבת פרדסיה. קרידו יחד עם בעלה מוטי ושלוש בנותיהן מתגוררים מזה שלושה חודשים בשכירות בחריש וממתינים בסבלנות לקבלת המפתחות לדירה.

את הניצוצות הראשונים של החברות בין אלו שיהיו או-טו-טו שכנים זוקפים מלדה וקרידו לזכותן של שתי המסיבות השיתופיות, שארגנה חברת שפיר לתושבי חריש ולדייריה העתידיים של בצוותא עוד בטרם פרצה הקורונה.

"קבענו להיפגש במסיבה והתחלנו להכיר את הפרצופים", נזכרת קרידו. "בהמשך, קיימנו מפגש נוסף בביתי רק למבוגרים והיה תכנון לקיים מפגש נוסף עם הילדים בבריכה, אבל אז הגיעה הקורונה ושיבשה לנו את התכניות", היא מספרת. "המשכנו לשמור על קשר מרחוק עד המפגש שהתקיים השבוע. אם לא היתה קורונה אני בטוחה שהיינו נפגשים הרבה יותר".

בזכות הכימיה: "היה נפלא לראות את הילדים של כולם יחד"

"הקמנו את הקבוצה כדי שנוכל אנחנו, המבוגרים וגם הילדים, להכיר את האחרים ולצמצם, ככל שניתן, את הניכור בין האנשים", מסביר מלדה. "אנחנו רוצים להגיע לבניין שבו אנו כבר מכירים זה את זה". עבור רבים מאיתנו, המעבר לחריש הוא מעבר לא פשוט, ולכן לכולנו יש את הרצון להפוך את המעבר עבור ילדינו ועבורנו לחוויה קלה ונעימה ככל שניתן".

עוד הוא מספר כי "נוצרה כימיה מאוד טובה בינינו ועלתה היוזמה לנצל את יום השבתון של הבחירות, להתארגן ספונטנית ולהיפגש ל'על האש' משותף בחריש. "היה מפגש מאוד כיפי. הגיעו חמש משפחות והתקרבנו כולנו עוד יותר. היה נפלא לראות את הילדים של כולם רצים יחד ביער ומשחקים יחד, זאת המטרה שרצינו להשיג".

בזכות החיבור: אשכנזים מרמת גן, בולגרים מבת-ים

התמהיל והרקע של כל אחת מהמשפחות בבניין אחדות 17 מספרים את סיפורו של קיבוץ הגלויות בישראל. "אני ממוצא אתיופי", אומר מלדה ומונה: "יש אצלנו תימנים, אשכנזים מרמת גן, בולגרים מבת-ים, דתיים וחילונים, והחיבור בינינו הוא חזק מאוד. למיטב ידיעתי, אין אף בניין מגובש כמונו בכל השכונה שכבר מארגן מפגשים. זה רק מראה את ההווי שהולך להתגבש אצלנו", הוא מוסיף בשמחה.

קרידו מציינת כי המשפחות שהשתתפו בפיקניק מגיעות מרחבי הארץ: "ורד ואסי הגיעו יחד עם שתי בנותיהן מבת-ים, ניר ושרון עם ילדם הגיעו מרמת גן, רועי וסיגל עם שני ילדיהם הגיעו מראש העין ושלומי ושרון עם ארבעת ילדיהם הגיעו מבני ברק. יש משפחות נוספות מכפר יונה ומאזורים אחרים בארץ וכולנו נגור יחד בחריש".

בזכות התשתיות: מצפים למעבר קל

קרידו מוסיפה ומספרת כי שתי בנותיו של אחד השכנים לעתיד, המתגורר בראש העין, כבר מתחנכות השנה בבית ספר בעיר. "ההרשמה לחריש נעשתה כשתאריך האכלוס המשוער היה אוקטובר 2020 וכעת הוא מסיע את הבנות מדי בוקר לבית הספר בחריש. לעיתים קרובות, אחרי שהוא שולח את הבנות לבית הספר, אני מארחת אותו לקפה. ממש הפכנו לחברים", היא מציינת בשמחה. "הלוואי שעם האכלוס החברות הזו תמשיך ותגדל. חודשים שאנחנו משתפים זה את זה במידע הכרוך באכלוס, ברכישת ריהוט לדירה החדשה, מתייעצים  זה עם זה בכל דבר שאפשר. אנחנו מאוד רוצים שזה יימשך". היא מייחלת.

מלדה אופטימי לגבי המעבר הקרוב: "אנו מצפים בכיליון עיניים למעבר. כולנו ראינו את השכונה ואנחנו מאוד מרוצים מהחשיבה על התושבים, בכל הקשור לבתי הספר, גני הילדים, מבני הציבור ושפע גני המשחקים. אני מאמין גדול בחריש בכלל ובשכונת בצוותא בפרט. בעבר, היו רבים שהרימו גבה כששמעו על המעבר שלנו לחריש. כיום, מציינים בפני שקיבלתי את ההחלטה הטובה ביותר עבורי ועבור משפחתי".