ייעוץ מקצועי – בחינם: מתנדבי השי”ל בחריש נותנים מעצמם למען הקהילה

מתנדבי השי”ל של חריש מסייעים לתושבים להתמודד מול הבירוקרטיה הישראלית, מול אתגרים אישיים ומשפחתיים, במגוון תחומים ודרכים. הכירו את השירות ואת המתנדבים, תושבי העיר, שמספקים ייעוץ מקצועי בחינם – למען הקהילה

“איש בעולם אינו חסר תועלת אם הוא מסיר מעט ממשאו של אחר”, כתב צ’ארלס דיקנס, הסופר האנגלי הנודע. לתפישה זו שותף, עו”ד אוהד לפידות (43), תושב חריש. עו”ד לפידות מסביר: “אני מאמין בכל לבי שעל האדם לא להסתפק בלחיות בד’ אמותיו אלא לצאת מהבועה שלו ולהביט מה קורה לסביבתו ושכניו”.

עו”ד לפידות הוא אחד ממתנדבי שי”ל (שירות ייעוץ לאזרח) שהחל לפעול בתחילת השנה גם בחריש.

שי”ל הוא שירות שפועל מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומופעל בשיתוף הרשויות המקומיות. שירות זה פועל למתן הכוונה וייעוץ לפונים בנושאי זכויות, חובות, ושירותים העומדים לרשות התושבים. השירות ניתן בחינם ובסודיות לכל פונה, על ידי צוות עובדים ומתנדבים.

בחריש מופעל שירות זה ע”י היחידה להתנדבות של המועצה, בראשותה של אור גולני-רוזיו, ובניהול המתנדבת מלני פאר, וכולל תשעה מתנדבים תושבי חריש שמסייעים לתושבי העיר בתחומים שונים. אחד מהם הוא התחום המשפטי.

לראות אור בעיניים

עו”ד לפידות מפרט: “במסגרת העבודה אני נפגש, לא אחת, באנשים שיש להם קושי ניכר לקרוא נכון את המפה הבירוקרטית של מדינת ישראל ולמצוא את המענה המתאים עבורם. הם נופלים בין הכיסאות, כאשר כל גורם שאליו הם פונים, מסביר להם, באדיבות, מדוע הוא אינו אחראי. בפועל יוצא שהם אינם מקבלים את הזכויות המגיעות להם ולעיתים אף מנוצלים לרעה. זה חורה לי”.

ספר על מקרה ספציפי שעזרת בו לתושב חריש

“אבי (שם בדוי) פנה אלי יום אחד וסיפר שגילו אצל אשתו מחלה קשה. המחלה שאבה את כל המשפחה לאנדרלמוסיה כלכלית, והזוג התקשה לעמוד בהחזרי המשכנתא. אבי הגיע אלי לייעוץ, ללא תשלום. יחד גילינו שיש לו ביטוח שרלוונטי עבור משפחתו במצבה הנוכחי. הדרכתי אותו כיצד לפנות לביטוח והביטוח סייע לו בסכום כספי גדול. כמו כן, סייעתי לו לפנות לבנק ולבקש פריסה מחודשת של המשכנתא לתקופה מוגבלת, שהפחיתה לו את התשלום החודשי בצורה ניכרת, והעניקה למשפחה אורך נשימה להתמודד עם המשבר, בלי חשש מקריסה כלכלית”.

“האור שהיה לאבי ואשתו בעיניים, לאחר שהצלחתי לסייע להם, היה סיפוק גדול מאוד עבורי. עבורם זו הייתה ממש הצלת חיים. אני אדם עסוק אבל לא מוותר על ההתנדבות בשי”ל. יש לי הזדמנות לתרום מהידיעות המשפטיות שלי והכרת מערכות המדינה על מנת לסייע לאנשים שחסר להם את המידע הזה, אז מדוע שלא אעשה זאת?”

להבין את הקושי

מלני פאר (54), תושבת חריש ויועצת נדל”ן, שמנהלת את שי”ל חריש מאמינה כי “שי”ל הוא סוג של “עזרה ראשונה” לתושבים ואת תוצאות העזרה הזו היא חוותה על בשרה: “בעבר התמודד אחד מבני משפחתי עם קושי מסויים, ונעזרנו בשי”ל כדי לפתור את הבעיה. זה היה נפלא. גם אני, כשהייתי בתהליך אישי שלי, שילמתי הון תועפות לאנשי מקצוע, על מנת שיעזרו לי, אך היה חסר לי היחס האישי, המרגיע והמכוון. הייתה חסרה לי תקווה. מהמקום הזה הגעתי להתנדב לנהל את שי”ל, כדי להיות במקום ששומע את מצוקת התושב, כשהוא נקלע לבעיה כלשהי, ולהיות איתו במקום מבין, מסייע וללא כל שיפוט. כשתושב מתקשר אלי להגיד תודה על עזרה שהוא קיבל מאיתנו, זו מתנה אדירה בשבילי”.

“כשאדם נכנס פתאום למשבר, ניתן לעזור לו ולכוון אותו לאיזה מקום עליו להגיע ואיך הוא יכול להגיע לשם ולא משנה מול מי הוא מתמודד, מול המעסיק, המועצה, ביטוח לאומי, משרדי ממשלה או גורמים אחרים”.

מתנדבי שי"ל בחריש
מימין לשמאל: עו”ד אוהד לפידות, מלני פאר, אריאנה טורן

כאמור, בשי”ל חריש המתנדבים מסייעים לתושבים בתחומים שונים: חלקם נותנים ייעוץ משפטי, כעורכי דין, אחרים מסייעים במילוי טפסים וחלקם משמשים כמתורגמנים לקריאת טפסים וסיוע מול מוסדות שונים. שירותי התרגום ניתנים במגוון שפות – אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית ועוד. שירותי המתורגמנות הם משמעותיים ביותר לאוכלוסיית העולים בחריש.

אריאנה טורן, (37) היא אחת מהמתורגמניות המתנדבות בשי”ל. “אני עוזרת בתרגום לעולים חדשים מדרום אמריקה, ויש רבים כאלו בחריש והצורך מאוד גדול”, היא משתפת. “עזרתי לזוג עולים לתקשר עם מתווכת, סייעתי לזוג אחר בחתימת חוזה. אני עוזרת לעולים הללו גם בקריאת ומילוי טפסים שונים עבור העירייה ומוסדות שונים”.

מה מניע אותך להתנדב?

“אני מבינה את הקושי. הייתי שם. גם אני עליתי לארץ ולא הבנתי הרבה דברים כשהגעתי לכאן. זה היה קשה. לכן חשוב לי שלאחרים יהיה יותר קל”. 

לקבל מנוף וסעד

מלבד מענה פרטני שניתן לתושבי חריש ללא עלות, דואגים בשי”ל להעשיר את תושבי חריש בהרצאות שמעניקות לתושבים כלים וידע בתחומים כדוגמת ייעוץ בלקיחת משכנתא, התמודדות עם ליקויי בנייה, מיצוי זכויות רפואיות ועוד.

הרצאה של שי”ל לתושבים. תמונה באדיבות דוברות מועצת חריש

עו”ד לפידות מסביר: “המטרה של ההרצאות היא לתת לתושבי חריש סל מעשי להתמודדות עם היום-יום שלהם. להבין את המושגים ולדעת מה הזכויות שלהם. מומלץ מאוד להגיע להרצאות הללו, שהן ללא תשלום, וניתן רק להרוויח מהן”.

ומה צפוי לנו בהמשך?

“אני שמחה לבשר לתושבי חריש שבקרוב הפעילות של שי”ל תעבור למתנ”ס החדש שעתיד להיפתח בעוד כחודשיים”, מבשרת מלני. “במתנ”ס נוכל להעניק לתושבים שירות מכובד ורחב יותר ואני מקווה שהיקף הפעילות שלנו יגדל משמעותית ויכיל עשרות מתנדבים תושבי חריש בתחומים שונים. אני מבטיחה לכל אחד מהפונים שהוא יקבל מאיתנו יחס מכבד ותומך”.

עו”ד אוהד לפידות מוסיף: “הכרת וידיעת החוק במדינה יכולה להיות מנוף, סעד וסמך לאנשים רבים. פנייה לשי”ל יכולה לסייע לכם למצות את זכויותיכם. אל תוותרו על המגיע לכם ותוכלו להיעזר בנו לשם כך”. ואילו אריאנה מסכמת: “אנחנו יכולים לעזור לכם. כולנו פה ביחד בחריש. ככה בונים קהילה. החיבוק הזה שקיים בחריש לא קיים במקומות אחרים והוא מאוד חשוב”.

לפרטים ולהתייעצות: 052-245-7711


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רשתות המזון המהיר הראשונות בדרך לחריש

עד העצם אקספרס. צילום: נמרוד סונדרס

רשת המרכזים המסחריים MORE CENTERS הודיעה על חתימת הסכם עם שתי רשתות מזון מובילות בישראל: מקדונלדס ועד העצם אקספרס, לפתיחת סניף בחריש

השבוע נחתם הסכם התקשרות בין קבוצת חנן מור לרשת המזון “מקדונלדס” להקמת סניף מורחב במרכז המסחרי MORE בחריש שנבנה בכניסה לעיר. הסניף המורחב ימוקם על שטח של כ-250 מ”ר והוא יכלול את מאפייני העיצוב החדישים ביותר של הרשת. במסגרת החתימה סוכם על הקמת סניף מורחב הכולל אזור הסעדה רגיל וגם “מקדרייב”, שמאפשר ללקוחות שנמצאים בדרכים לרכוש ארוחות ללא יציאה מהרכב, הישר מחלון ההגשה.

בנוסף, חתמה הקבוצה עם מסעדת “עד העצם אקספרס“, חוזה להשכרת שטח למסעדה העומד על כ-150 מ”ר. הרשת הינה רשת מסעדות מזון מהיר ואיכותי בסגנון אמריקאי, המבוסס על תפריט מצומצם של המבורגר מבשר טרי, צ’יפס ושתייה עם אפשרות למילוי חוזר (refill). הקונספט חדשני של הרשת בא לידי ביטוי גם בכך שבשעות הערב המסעדה מקבלת אווירה של בר ומזמינה אליה קהל צעיר.

הכניסה של מקדונלדס ו”עד העצם” לחריש, מדגישה את הפוטנציאל הצרכני הגבוה של חריש, העתידה לאכלס כ- 100 אלף תושבים.

קניון MORE ממוקם בכניסה לחריש ויכלול בתוכו תמהיל רחב של רשתות וחנויות של המותגים המובילים בארץ. הוא צפוי למשוך אליו מבקרים רבים מחריש ומהערים הסמוכות לה ואף לתת מענה לנוסעים על כביש 6. הקניון צפוי להיפתח בחודש מרץ 2019.

קניון MORE בכניסה לחריש בשלבי בנייה
קניון MORE בכניסה לחריש. צפי פתיחה: מרץ 2019

מקדונלדס ועד העצם אקספרס מצטרפות למתחם המסעדות במרכז הקניות, שיכלול גם את קפה גרג, גלידה גולדה, מסעדה איטלקית מובילה וסושייה מובילה. בנוסף, הן מצטרפות לשורה ארוכה של רשתות קמעונאיות שכבר שכרו חנויות בקניון, בהן שופרסל דיל שצפויה להקים את אחת מחנויות הדגל שלה, סופר פארם, דור אלון כתחנת הדלק הראשונה בחריש ונוספת על כביש 6, Bגוד , סטימצקי, רשת KIWI בגדי ילדים ורשתות נוספות. את העסקאות הנוכחיות, כמו גם הקודמות, מייצגות ומלוות מטעם קבוצת MORE חברת Retale בראשות עו”ד שירה שגב מור ועו”ד טל שניצר.

חנן מור, יו”ר קבוצת חנן מור: “כשהחלטנו להקים את המרכז המסחרי בחריש בכניסה לעיר, הבנו כי הוא הולך להיות אחד המרכזים העמוסים והטובים ביותר באזור הצפון. אנחנו נערכים לקראת פתיחתו ברבעון הראשון של שנת 2019 כאשר מדי שבוע יותר חברות ורשתות מביעות עניין להיות חלק מהבשורה לתושבי חריש והסביבה. אין ספק כי כניסתה של רשת מקדונלדס הן באזור ההסעדה והן כמקדרייב וכניסתה של רשת עד העצם למרכז, מוכיחה את מה שזיהנו כבר בתחילת הדרך ואני שמח לספק מענה תעסוקתי ופנאי לתושבים ולנוסעים על כביש 6”.


לוח דירות חריש

כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש הוארכה בשלוש שנים

מליאת הכנסת אישרה לשר האוצר להאריך את הכהונה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש בשלוש שנים.

בתחילת יולי אישרה מליאת הכנסת לשר האוצר, משה כחלון, להאריך את כהונתה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, בשלוש שנים נוספות. המשך הכהונה נדרש לאור תנופת הפיתוח של העיר העתידית המתוכננת כעוגן המרכזי של יישובי צפון השרון.

בארבע השנים האחרונות מכהן השר בדימוס, דוד מגן, בתפקיד היו”ר ולצידו מכהנים נציגי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לפיתוחה של חריש. העיר מתוכננת בהתאמה למשפחות צעירות, תוך הקפדה על חזות ויזואלית המשתלבת בנוף הטבעי של היישוב עם מוסדות ציבור, פארקים וגינות, שיקנו ליישוב אווירה כפרית וחיי קהילה תוססים.

סמל הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חרישהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מופקדת על מרחב תכנון מיוחד בשטח של 6,500 דונם והחלה לפעול בשנת 2009, מכח סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה. הוועדה המיוחדת הנפיקה עד כה היתרי בנייה לכ-10,000 יחידות דיור, למעלה מ-60 פארקים, כ-20 מוסדות ציבור חדשים ומאות אלפי מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה. כמו כן, סיימה הוועדה את התכנון המפורט של חמש השכונות הראשונות בעיר, המיועדות לאכלוס הצפוי של 50,000 תושבים.

הסדר הפשרה

הארכת הכהונה של הוועדה, שפועלת בצו מיוחד כבר עשר שנים, היא פשרה מוסכמת שהציג ח”כ יואב קיש בין בקשת שר האוצר, להסתייגויות שהעלו חברי כנסת בדיונים מקדימים.

כך לדוגמה, ח”כ אחמד טיבי דרש להרחיב את הרכב הוועדה המיוחדת ולכלול בה גם נציגים מהוועדה המקומית של עירון. הסתייגות הציג גם דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע: “ברגע שקמה לה ועדה מיוחדת, זה ברור שכבר אין לה אינטרס סביבתי ולכן אין שום הצדקה להאריך את קיומה בעוד חמש שנים”.

כאמור, ח”כ קיש הציג לפני ההצבעה על החוק, מתווה מוסכם להורדת ההסתייגויות ולפיו הארכת הצו תהיה רק לתקופה של שלוש שנים ולא לחמש כפי שנקבע בקריאה ראשונה. בנוסף, החוק קבע כי בכל מקרה של הארכת תוקף הוועדה המיוחדת, זה ייעשה רק בהגדלת הוועדה בארבעה נציגים נוספים – שניים בעלי זכות הצבעה ועוד שני משקיפים. הנציגים שיתווספו יהיו מרשויות מקומיות סמוכות ועוד נציג מארגוני הסביבה.

ח”כ קיש: “ההצעה כפי שהובאה לוועדה להאריך את תוקף הוועדה המיוחדת בלי להתחשב ביישובים והכפרים מסביב, אכן לא הייתה נכונה. הצגנו כאן מתווה פשרה מאוזן שייתן ביטוי לרשויות הסמוכות ולירוקים”.


פרוייקטים בחריש

קרוב לחריש: חווית צפייה קולנועית

מתחם יס פלאנט. צילום אייל תגר

קולנוע הוא מפלט מבורך (וממוזג) עבור ימי הקיץ החמים. היכן ניתן לצפות בסרט בסביבה? כל האפשרויות לפניכם

עולם הקולנוע עבר שינויים כבירים בשנים האחרונות אך למרות שלרובנו יש מסכים מרשימים בבית, וחלקנו נהנים גם ממערכות קולנוע ביתיות, נראה שאין תחליף לרגעי הקסם בהם האורות כבים באולם הקולנוע והסרט עוד מעט מתחיל.

ימי הקיץ העליזים והחמים שדורשים מאיתנו סבלנות וכושר עמידה הם זמן מצוין להימלט אל אולמות הקולנוע הקרירים ואל עולמות מרוחקים. נראה כי המשפט המפורסם של צ’רלי צ’פלין: “מה שחשוב בסרט איננה המציאות אלא מה שהדמיון יכול לחולל בו”, תקפה גם כיום. הנה המקומות בהם תוכלו להפליג במחוזות הדמיון ולעשות זאת בקרבה יחסית לבית.

“שני מהסרטים

בכל יום שני בשעה 20:00 תוכלו לצפות בסרט בהיכל תרבות מנשה בקיבוץ גן שמואל. ניתן לצפות שם בסרטי איכות חדשים ולפני הקרנת הסרט מתקיימת הרצאה של חצי שעה שמועברת  על ידי מומחה קולנוע. סרטי ילדים מוקרנים פעם בחודש בלבד (יש לעקוב אחר הפרסומים).

היכל תרבות מנשה קיבוץ גן שמואל
היכל תרבות מנשה קיבוץ גן שמואל

עלות כרטיס: 30 שקלים

כתובת: קיבוץ גן שמואל

טלפון: 04-6177311/0

אתר

“סינמה שישי

בימי שישי אחת לשבועיים מוקרנים סרטים עכשוויים במרכז לאמנויות הבמה בפרדס חנה. ההקרנות בשישי מתקיימות בשעת הבוקר 09:30  והצהריים 14:00. המקומות אינם מסומנים ומומלץ להגיע 20 דקות לפני תחילת הסרט כדי למצוא חניה מסודרת ולא לאחר להקרנה. מומלץ לחנות ליד בריכת ‘בורה בורה’ ( כניסה לחניה מרחוב הדרור).

עלות כרטיס: 37 שקלים. (ניתן לרכוש כרטיסיית 5 כניסות במחיר של 29 שקלים לכרטיס)

כתובת: המרכז לאומנויות הבמה, הבוטנים 54, פרדס חנה (צמוד למתנ”ס)

טלפון: 04-6378551 / 052-3653066

פייסבוק: סינמה שישי  פרדס חנה

“חודש סרטים בימי שני”

בלי מיזוג ובלי פופקורן…אבל בקיץ הקרנת סרטים תחת השמיים יכולה להיות חוויה נעימה במיוחד לילדים. בחודש אוגוסט תוכלו להשתתף בימי שני בהקרנת סרטי ילדים המתרחשת במתחם סי סנטר, בשכונת הגולף, קיסריה. הישיבה היא על הדשא והכניסה חופשית.

לרשימת הסרטים

כתובת: מרכז סי סנטר, הרקיע 1, שכונת הגולף, קיסריה

“יס פלאנט” – זכרון יעקב

נכון, קניון ‘מול זכרון’ אינו בדיוק ליד הבית – אבל נסיעה של חצי שעה תביא אתכם למחוזות הקולנוע המסחרי והמסודר עם הקרנות שוטפות וקבועות של סרטים עכשוויים למבוגרים וגם לילדים ועם מזנון שמוכר פופקורן להשלמת החוייה הקלאסית של צפייה. מתחם  יס פלאנט כולל 12 אולמות קולנוע מתוכם שני אולמות VIP 

עלות כרטיס: 44 שקלים לכרטיס רגיל (ישנן הנחות לסטודנטים, גמלאים והנחות קבוצתיות)

כתובת:  מרכז מסחרי ‘מול זכרון‘, כביש 4 אזור ת. מערבי;

טלפון:072-3729411

 אתר

“ימים של קולנוע

פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים הבינלאומי בנימינה-גבעת עדה יתקיים זו השנה השנייה בין התאריכים 24-26.7.18 עם מגוון סרטים דוקומנטריים, הופעות חיות, פעילויות לילדים ולכל המשפחה. הכניסה לכל האירועים היא  ללא תשלום.

הסרט הדוקומנטרי ‘רונאלדו’ – פסטיבל הסרטים בנימינה-גבעת עדה

בפסטיבל יוקרנו מגוון סרטים דוקומנטריים המספרים סיפורי חיים אנושיים של דמויות ייחודיות ואנשים עם סיפור חיים מרתק.  הפסטיבל פונה לכל הגילאים ויכלול סרטים לקהל הרחב החל מילדים ובני נוער, סרטים לכל המשפחה וסרטים למבוגרים  בשעות הערב המאוחרות יותר.

הסרטים יוקרנו ברחבי המושבות וב’קולנוע ביתי’ במסגרתו תושבי בנימינה-גבעת עדה פותחים את בתיהם לקולנוע איכותי ומזמינים את הקהל ליהנות מאווירה ביתית ואינטימית הכוללת יין מקומי, כיבוד קל ואירוח חם ומזמין.

הכניסה לכל אירועי הפסטיבל חופשית והקהל מוזמן לחגיגה של סרטים.

לפרטים נוספים ורשימת הפעילויות המלאה: פייסבוק / אתר


פרוייקטים בחריש

טור אישי: טיפים והמלצות לתושב החדש בחריש

ליאת רבלין חולקת עם תושבי חריש החדשים צרור עצות חשובות ומציעה מספר טיפים מעשיים להכרות מעמיקה עם העיר

רגע אחרי שפרקתם את הארגזים, חיברתם את האינטרנט והכרתם את השכנה אתם מתחילים לבחון את הסביבה ולשאול את עצמכם שאלות חשובות באמת: מהו המיקוד של חריש? מתי הדואר פתוח? יש קוסמטיקאית מומלצת? איך מגיעים ל…??

אתם, תושבי העלייה השלישית, התושבים החדשים שמגיעים לחריש בקיץ 2018 מוזמנים להיעזר בחכמת ההמונים של תושבי העליות הקודמות (עלייה ראשונה, קיץ 2016, עלייה שנייה, קיץ 2017) ולאמץ חלק מן הטיפים וההמלצות לתושב החדש בחריש – שאספתי במיוחד בשבילכם.

רוצים לדעת מה קורה בעיר?

הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ והפייסבוק – כל המידע כבר קיים שם: עדכוני דוברות, המלצות על בעלי מקצוע, עזרה וגמילות חסדים, שעות פתיחה של הדואר ושל סניפי קופת החולים, מסלול קווי האוטובוסים, טרמפים, ציוד למסירה, בייביסיטר וכל דבר שתרצו. תשאלו ואין מצב שלא תקבלו מענה גם אם שאלו את השאלה הזאת לפניכם כבר מיליון פעמים.

מחפשים מוסדות ציבור?

המבנים בחריש מאוד דומים אחד לשני וה-WAZE לא ממש מתמצא בזיהוי רחובות ארוכים ועגולים. אם תרצו להגיע למקום מסוים כדאי בעיקר לדעת ליד מה הוא נמצא: בית הקהילה/ מבנה רב תכליתי =משחקיה לשעבר (מעניין כמה זמן עוד יקראו לזה ככה) / מרכז שירות לתושב / מבנה המועצה / כספומט / שדרת דרך ארץ / בית ספר מסוים / חריש הישנה וכן הלאה.

עצה חשובה: בשלב זה בו התושבים מתגוררים בשתי שכונות בלבד (שכונת החורש, שכונת אבני חן) ברוב המקרים יהיה פשוט יותר ללכת רגלית ולהגיע בקלות למקום המבוקש מאשר לנסוע ברכב. זו גם ההזדמנות עבורכם להכיר טוב יותר את רחובות העיר.

רוצים להכיר חלוצים?

בעלי העסקים בחריש הם החלוצים של 2018. כרגע פועלות חנויות בשני אזורים בעיר, במרכז עמית ובשדרת דרך ארץ. מומלץ לבצע סבב הכרות עם המאפיה, הטמבוריה, הירקניה, חנויות הצעצועים, בגדי ילדים, כלים חד פעמיים, פיצריות, סטודיו כושר ומינימרקט. תשמחו לראות מה קיים וזמין פה קרוב ולא מצריך מכם לנסוע רחוק. תוכלו תמיד לשאול באחת הקבוצות על שעות פתיחה, טלפון, כתובת, מחירים והמלצות (דיס-המלצות מומלץ לקבל בפרטי על מנת למנוע שיימינג).

עצמאים בחריש 

מחפשים קוסמטיקאית? תופרת? איש מחשבים? מעצבת פנים? גנן או מתקן אופניים? יש המון עצמאיים בחריש שעובדים ופועלים בעיר. רוב הסיכויים שתמצאו מענה לכל צורך שלכם ובמקרים רבים יתברר לכם שהוא/היא גם גר/ה בניין לידכם. אז שווה לשאול. תוכלו לאתר את קהילת העצמאים בחריש בעיקר באמצעות ימי פרסום מרוכזים בקבוצות השונות של הוואטסאפ והפייסבוק ובהתאם להמלצות של חברים.

קהילת הקהילות 

לא אחת דובר על חריש כעיר בה הקהילה היא משמעותית מאוד. מבט מבפנים יגלה לכם שתוכלו בחריש להשתייך ליותר מקהילה אחת. בחריש פועלות מגוון קהילות לדוגמה, קהילת הוותיקים, קהילת החדשים ומבחר של קבוצות שייכות שונות: בתי כנסת, הורים בבתי ספר, עולים חדשים (צרפתים, דרום אמריקאים), דוברי אנגלית, דוברי רוסית, מועדון יולדות, מועדון אזרחים ותיקים, מועדון נוער ועוד.

סוג מיוחד של קבוצות שייכות הוא של פעילים עירוניים. התושבים בחריש מעורבים מאוד בהקמה ובדיונים על צביון העיר. רבים מאיתנו מוצאים שותפים לחלומות וחוברים לקבוצה שעובדת יחד להשגת מטרה משותפת. תוכלו למצוא ולהשתייך לקבוצות או פורומים פעילים כדוגמת התנדבות, שכנות טובה, מנהיגות נשית או קבוצות ייעודיות להקמת מיזמים כדוגמת הדוק, ביה”ס הדמוקרטי ותוכלו גם לחלום ולהקים קבוצה שתגשים את החלום שלכם לחריש.

תרבות היא חובה

חריש משופעת באירועים חברתיים ותרבותיים. על חלקם אחראית המועצה ומידע עליהם תוכלו לקבל באמצעות אתר המועצה. אחרים מתקיימים בבתים פרטיים של התושבים (מכירות לקראת החג, חוגי הורים, הרצאות, שיעורי תורה…) ואילו אירועים אחרים מתקיימים במסגרת שיתוף פעולה של התושבים עם המועצה כדוגמת יריד ספרים, שבוע המעשים הטובים, מוצ”ש נשי ועוד. אז תעקבו ובואו.

אבק בנייה או צמיחה?

יש שרואים בחריש אתר בנייה ענקי, עבורי חריש היא אתר תיירות ענק. בכל רגע נתון היא משתנה ואם במקום לעצום עיניים בגלל אבק הבנייה ולהתלונן על המולת הבנייה תתבוננו בשמחה בהתקדמות הבניין לידכם, שם יתגורר השכן הבא שלכם, צפויה לכם הרפתקה. כך תצליחו להתאהב בעיר ולצפות לשינוי שיקרה, לאכלוס של בנין נוסף ולחניכה של מבנה ציבור נוסף.

ולבסוף והכי חשוב: אנשי חריש

לא תמצאו אותם באפליקציה, הם לא הולכים עם שלטים ברחוב ובטח שאין להם קשת שמרחפת מעל הראש, אבל האנשים בחריש, לטעמי, הם מלאכים קטנים שיקפצו לכל בקשת עזרה, יענו לכל שאלה ויחייכו לחדש גם אם הם הגיעו לעיר רק יום לפניו. תושבי חריש הם אנשים אכפתיים למקום שבו הם גרים (גם אם לפעמים עדיף לעדן את הצורה שבה הם משמיעים את דעתם) ומקדמים את הטוב בעולם. הם פועלים ועושים מעשים טובים למען האחר מתוך בחירה חופשית וללא קבלת תמורה חומרית, פשוט כי הם חולמים, מאמינים ויודעים שחריש תהיה העיר הקהילתית הראשונה בישראל!

אז ברוכים הבאים. שמחים שהצטרפתם אלינו לחלום ומאחלים לכם ליהנות מהמסע.


פרוייקטים בחריש

מרפסות מעוצבות בחריש

מרפסת יכולה להעניק לתושבי הבית פינת קסם שמאפשרת ליהנות מסביבה ירוקה, זמן איכות ותחושת נופש במהלך כל השנה. שני יעקב הרכיבה במיוחד עבורכם הצעות לעיצוב מרפסת בתקציב נגיש – עד 1000 שקלים בלבד

לחזור אחרי העבודה, למתוח את הרגליים ולהתרווח בשלווה במרפסת. לארח חברים, לאכול אבטיח ולצפות בנוף העיר הנבנית, הנשקף מן המרפסת.

גם אם לא קראתם את הספר “כל בית צריך מרפסת”, רובכם מן הסתם מסכימים עם האמירה. נראה כי מרפסת מקושרת לתחושת הרוגע אך כדי להשיג אותה יחד עם נוחות מירבית כדאי להשקיע מחשבה בעיצוב המרפסת.

צעד ראשון: בחירת קונספט עיצובי

קו עיצובי מגובש יסייע לכם ביצירת מרפסת החלומות שלכם. ראשית, תכננו את הפונקציונליות הנדרשת מפינת הישיבה שלכם, האם תרצו שהיא תשמש כפינת קפה? פינת רביצה? בחירה זו תוביל אתכם הלאה לבחירת פריטי הריהוט, הצמחיה והאקססוריז. תוכלו לייצר מרפסת בסגנון הוואי, מרפסת בסגנון ים תיכוני או לבחור בריהוט קלאסי ושמרני. חשוב לזכור כי מרפסת אינה מנותקת משאר חדרי הבית ומומלץ לעצב אותה בהתחשב בסגנון העיצובי של הבית.

צעד שני: תכנון חלל

בחריש גודלן של רוב המרפסות נע בין 11-13 מ”ר, גודל המאפשר פינת ישיבה נוחה ומרווחת ואף הוספת מקומות אחסון לפריטים נגישים.
ישנן דירות בעיר בהן קיימות מספר מרפסות, שמאפשרות לזוג או למשפחה לעצב פינות ישיבה שונות. למשל: במרפסת הראשית פינה משפחתית לארוחות משותפות ואירוח חברים ובמרפסת המשנית פינת בר אינטימית בה ניתן לחלוק זמני ערביים עם בן/בת הזוג.

מרפסות קטנות יראו טוב יותר אם תימנעו משימוש בפריטי ריהוט גדולים מדי. עדיף להשתמש בשולחן נפתח או מתרחב שיאפשר לכם להשאיר שטח פנוי ותחושת מרחב.

צעד שלישי: עיצוב וסטיילינג

לאחר בחירת פריטי הריהוט המרכזיים למרפסת המשיכו עם עיצוב הרצפה והקירות. שטיח קש או PVC יעניקו למרפסת מראה ייחודי וגם יהיו עמידים דיים בשמש הקופחת.
את קירות המרפסת תוכלו לקשט במגוון דרכים: תמונות, עציצים, מנדלות, עששיות וכדומה.

מטבע הדברים, חלק מרכזי ומשמעותי בעיצוב המרפסת נשען על בחירת הצמחיה. עציצים, אדניות, צמחיה רב שנתית, פרחים עונתיים, צמחי תבלין – הבחירה תלויה בכם. בחרו צמחים בהתאם לטעמכם, שישמחו אתכם ויעניקו לכם תחושת קרבה לטבע.

חפצי נוי ואקססוריז

המגע האחרון בעיצוב מרפסת שייך ללא ספק לבחירה של חפצי נוי, אקססוריז: סלסלות, כריות, שמיכות, נרות, תאורת לדים או כל חפץ אחר.

זכרו: תכנון תקציבי ויצירתיות יעניקו לכם את האפשרות להגשים חלומות עיצוביים.

פינת קפה בעיצוב בוהמייני / תקציב: 905 שקלים

 


דמיינו את הבוקר שלכם מתחיל בקפה מהביל ואויר צח במרפסת. העיצוב הבוהמייני מתבסס על מראה קרוב לטבע, בעל ניגודית הרמונית. נעשה שימוש בצבעים ניטראליים ושילוב של חומרים רכים ונוקשים, כך לדוגמא השילוב בין קקטוסים לכריות פרוותיות בחלל יוצר מתח הרמוני.

פינת קפה בעיצוב כפרי – מודרני / תקציב: 892 שקלים

 

רכישת פינת ישיבה בעלות נמוכה תאפשר לנו לאבזר ביד רחבה את שאר החלל. פינת קפה בצבע לבן, תעניק רקע לכתמי הצבע באביזרים שנבחרו בהתאם לקשת הצבעים החמים.
צהוב הצבע הקיצי בשילוב הצבע הירוק מהצמחייה יוצרים חיות ושמחה.
כמו בעיצוב פנים הבית, גם במרפסת ניתן לתלות תמונות וחפצי נוי על הקיר ואף מומלץ.
את הכריות יש למקם באזור מוצל כדי לשמור על צבען.

פינת ישיבה באווירה טרופית / תקציב: 989 שקלים

 

פינת ישיבה באווירה טרופית

פינת ישיבה באווירה טרופיתנדנדה במרפסת יכולה להעניק לדיירי הבית פינת ישיבה מפנקת, קלילה ונעימה. על הנדנדה ניתן למקם כריות נוי ואילו שטיח ה- PVC שמעניק למרפסת מראה טרופי מצוי, הוא אידאלי לתנאי חוץ, ניתן לניקוי בקלות ואינו סופח אבק.

פינת ישיבה באווירת חוף / תקציב: 953 שקלים

 

פינת ישיבה באווירת חוף

לגור בעיר ולהרגיש בחוף הים. כסאות השמש מתאימים כפינת ישיבה במרפסת קטנה נוספת או כפינת ישיבה אישית היוצאת מחדר ההורים. אפשר להתרגע עליהן, לתפוס קרני שמש אחרונות ולאבזר את החלל בתוספת של  אביזרי קש וצמחייה. התחושה המתקבלת: קליל ונטול מאמץ, שימושי מאוד לימי הקיץ.

מרפסת משפחתית פונקציונלית / תקציב: 994 שקלים

 

מרפסת משפחתית פונקציונלית
מרפסת משפחתית פונקציונלית

הגיע הזמן להראות גם אופציות לעיצוב מרפסת שתשמש משפחה. נכון שרוב התקציב מוקדש למערכת הישיבה, אך גם כאן ניתן להוסיף אבזור מדויק בעלויות נמוכות.
ניתן להוסיף ואזה באמצע השולחן עם צמחייה, ולתלות תמונות על הקיר בהתאם לטעם האישי.

מרפסת משפחתית משודרגת/ תקציב: 1,600 שקלים

 

 

מרפסת משפחתית משודרגת
מרפסת משפחתית משודרגת

נכון, יש כאן חריגה מהתקציב עליו הצהרנו, אבל לא יכולתי להתאפק… הנה הצעה למרפסת משפחתית משודרגת בתקציב גבוה יותר: גם כאן השולחן המשפחתי תופס את מרכז החלל, אך תוספת האקססוריז מעניקים למרפסת מראה מתוחכם. כריות נוי ושטיח מחממים את החלל, ואילו סט הכוסות משתלב מצוין עם קערת הפירות להגשה לאורחים.

שני יעקב היא תושבת חריש ומעצבת הום סטיילינג


לוח דירות חריש

חינוך דמוקרטי בחריש: בין חשש לתקווה

הבשורות הטובות: בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול בחריש בית ספר יסודי ממלכתי ‘חווה דמוקרטיה’. הבשורות הפחות טובות: לא ברור עדיין עד כמה ישקף בית הספר את עקרונות החינוך הדמוקרטי. ההורים נדרשים להכריע ולרשום את ילדיהם מבלי לקבל תשובות ברורות. שלי קרן, מנהלת אגף חינוך בחריש: “בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות”

 

עדכון: בתאריך 9/7/18 בישר יצחק קשת, ראש המועצה כי בשנת הלימודים הקרובה לא יפתח בחריש ‘בית ספר חווה דמוקרטיה’ בשל מיעוט נרשמים. ראו הודעה שפרסמה המועצה בנדון.  

בשבוע שעבר התקיים כנס הסברה על פתיחתו של בית ספר ממלכתי חדש שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי. פתיחתו של בית הספר שתתרחש בספטמבר 2018 היא שיאו של מאמץ מתמשך מצד קבוצת הורים שדוגלים בעקרונות החינוך הדמוקרטי וביקשו לקיים מסגרת לימודית זו בעיר חריש.

יצחק קשת, ראש המועצה שהתגייס גם הוא למערכה וניהל מגעים על פתיחתו של בית הספר מול משרד החינוך, עדכן כי בהתאם לתוצאות סקר התכנות לפתיחת בית הספר, שנערך בקרב הורים לתלמידי בית ספר יסודי, אישר משרד החינוך לפתוח בית ספר ממלכתי ‘חווה דמוקרטיה’ בו יפעלו בשנת הלימודים הקרובה כיתות א’- ד’.

עוד ציין קשת כי מדובר בצעד יוצא דופן מצד משרד החינוך, שאישר לפתוח בית ספר עם כיתות שאינן תקניות (עם מספר תלמידים נמוך) למרות העובדה שגם בבית הספר הממלכתי הפועל בחריש, תלמי רון, התפוסה אינה מלאה. “פתיחת בית הספר היא צעד נוסף בדרך שלנו ליצור מגוון מסגרות חינוכיות שיתנו מענה לתושבי העיר”, סיכם קשת.

שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בעיר הסבירה: “על מנת לפתוח בית ספר דמוקרטי יש צורך בתו תקן. אנו נפתח בית ספר ממלכתי רגיל עם אישור לפתח תכנית ייחודית דמוקרטית, שתוגש בעתיד למשרד החינוך ותכשיר בהמשך את בית הספר כבית ספר דמוקרטי, כדוגמת בתי הספר הדמוקרטיים שפועלים בארץ. זו הכוונה ולשם אנו מכוונים”.

עוד ציינה קרן כי בית הספר יפעל במבנה ברחוב מרגלית וכי בהתאם להחלטת מנהל המחוז במשרד החינוך, ההרשמה לבית הספר תהיה פתוחה לתושבי חריש בלבד ולא תהיה זמינה לתושבי יישובי הסביבה כדוגמת קציר או מצפה אילן, שהשתתפו בסקר ההתכנות הראשוני.

כנס הסברה על פתיחתו של בית ספר ממלכתי חדש שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי
כנס הסברה על פתיחתו של בית הספר החדש

תפיסה דמוקרטית, הקמה ריכוזית

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו. לכן, זכאי הילד לזכויות אדם בסיסיות הבאות לידי ביטוי בעשייה החינוכית, במתן חופש בחירה וחופש למידה, וכן בשוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית המתקיימת בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לסוגיות שונות בניהול בית הספר.

אז עד כמה יהיו מעורבים ההורים והתלמידים בניהול בית הספר? עד כמה תינתן לילדים זכות הבחירה במקצועות הלימוד או בדרכי הלמידה? התשובה מורכבת.

קרן מסבירה: “בשלב הפעילות הראשוני לא מדובר בבית ספר דמוקרטי הלכה למעשה. נצטרך יחד עם צוות ההקמה לבנות את התכנית שתגבש את אופיו הדמוקרטי ותוגש לאישור משרד החינוך. יחד עם זאת, ננסה לקלוט צוות בית ספרי ומנהל/ת שיקבלו את המתווה הדמוקרטי ויהיו בעלי אוריינטציה דמוקרטית”.

השבוע כבר קיבל בית הספר העתידי סמל מוסד ממשרד החינוך, שיאפשר למועצה לפרסם את מכרזי הניהול ולהתחיל בקליטת והעסקת צוות המורים אך היות וצוות המורים וגם מנהל בית הספר – אינם עדיין בנמצא, שאלות רבות הנוגעות לאופיו של בית הספר, כבית ספר דמוקרטי, שמעסיקות את ההורים ונשאלו במפגש – לא זוכות בשלב זה לתשובה: מה יהיה האקלים הבית ספרי בדמוקרטי? כיצד יתבצעו תהליכי בחירה והכרעה שמבוססים על ועדות שיתופיות בין תלמידים, מורים והורים? אילו שיעורי בחירה וחובה יתקיימו בבית הספר ומה יהיה היחס ביניהם? האם תהיה למידה רב גילאית? האם עיקרון החונכות שמאפיין בתי ספר דמוקרטיים יתקיים בבית הספר בחריש?

לרשום או לא לרשום?

ההורים שהשתתפו בסקר ההתכנות ובכנס ההסברה התבקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר מבלי לקבל תשובות לשאלות מהותיות אלה כמו גם לשאלות קונקרטיות יותר לגבי שעות הלימודים, תכנית הלימודים, הסעות, צהרון ועוד.

קרן השיבה על חלקן והצהירה: “בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות. בית ספר חדש מחוייב להתנסות בכשלונות ובהצלחות ולכן תפקיד הקהילה הוא לתמוך בקושי ולחלוק בהצלחה עד שבית הספר יעלה על דרך המלך.

“אני משערת שכדי לקיים תהליכים דמוקרטיים ולהרחיב את קורסי הבחירה, בית הספר יהיה זקוק לכל התמיכה ולכל הסיוע של הקהילה. בשלב זה לא יגבו תשלומי הורים פרטיים כפי שמקובל בבתי ספר דמוקרטיים, התשלום יהיה בהתאם לנהלי משרד החינוך ועלויות התל”ן”.

“יחד עם זאת, התמיכה של ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בשיעורי שחמט, רובוטיקה או בתרומות אחרות. אני מדגישה שוב, שאני לא אקבע לצוות את התכנית שהם יפתחו עבור בית הספר הדמוקרטי, אבל אין סיבה שלא יתקיימו תהליכים דמוקרטיים, אחרי הכל, זו המטרה – שבתהליך נכון בית הספר יהפוך לדמוקרטי”.

אז לרשום את הילד לבית ספר דמוקרטי כשלא ברור מי ינהיג אותו וכיצד יתנהל? רישום לבית הספר הדמוקרטי חיוני למועצת חריש על מנת להעביר את הנתונים במרוכז למשרד החינוך ובהתאם לשכור ולהעסיק את הצוות החינוכי הנדרש בהתאם למספר הנרשמים.

במקביל, כל הנרשמים לבית הספר הדמוקרטי בחריש, יגרעו ממצבת התלמידים בבתי ספר אחרים – כדי לעזור למערכת החינוך לתכנן את משאביה ותקציביה בהתאם. משפחה שתתחרט לאחר תחילת שנת הלימודים ותרצה לחזור לבית הספר הקודם, תצטרך לקבל אישור מיוחד מטעם המועצה. הורים רבים מצאו זאת כגזירה קשה המאלצת אותם לרשום את ילדיהם לבית ספר מבלי לדעת מי ינהל את בית הספר ומי יהיו החברים/התלמידים הנוספים שירשמו.

אורי שובל, מיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: “אי אפשר לצפות מהרשות לעשות שלושה צעדים קדימה מבלי שההורים יעשו שני צעדים קדימה. צריך לבצע כאן קפיצה של אמונה”.

“אני מרגישה ש’התגלחו’ על הילדים שלנו ואין בי שום רצון לחשוף את הילדים שלי לניסויים נוספים”, השיבה אמא אחרת בתשובה. מיכל מור, אם לשניים ומיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסתה לסכם:

“הורים שרוצים לרשום את הילדים שלהם לא יודעים באמת מה יהיה צביון בית הספר. נכון שצריך לקחת סיכון בחיים אבל הילדים שלנו בחריש חוו טלטלות של שינויי צוותים ומורים. דחפנו להקמת בית ספר דמוקרטי כי חיפשנו מסגרות ייחודיות שיתנו מענה לצרכים של הילדים.

“אנחנו כבר שנתיים פועלים בתהליך להקמת בית הספר ואנו מרגישים מאוד מחויבים לזה ושמחים שזה הבשיל לכדי כך, אבל הכל קורה ברגע האחרון. ממש דקה לפני הצלצול”.

“הורים חוששים להירשם כי לא יודעים איך זה יהיה, מה זה אומר בית ספר ממלכתי ברוח דמוקרטית, זו מן הכלאה שלא ברור לנו מה היא תכלול. ההורים עומדים בסיטואציה שבה עליהם להמר על מוסד חינוכי עם כל כך מעט אינפורמציה”.

אז איך את מציעה לפתור כעת את המצב שבו נרשמים מבלי לדעת מה באמת יהיה אופי בית הספר החדש?

“אני מצפה שיאפשרו להורים להירשם ובמידה ויציגו לנו תוצר שלא תואם את הציפיה יאפשרו לנו לחזור לבית הספר ממנו נגרענו, לכל הפחות בשבועות הקרובים בהם מגבשים את הצוות והתכנית.

“נכון שיש משמעויות להערכות משרד החינוך, בית הספר והמועצה מבחינת תקציבים ותקנים אבל אי אפשר לשחק בילדים. המאמץ צריך להיות של המערכת ולא בטלטלה של הילדים”.

למידה רב גילאית?

כאמור, ההחלטה אם להירשם או לא קיימת רק עבור תלמידי כיתות א’-ד’ שמשרד החינוך אישר עבורם כיתות, זאת בהתאם למספר הנרשמים בסקר ההתכנות שנערך לפני מספר שבועות. הורים שילדיהם עולים לכיתות ה’-ו’ נותרו ללא מענה ‘דמוקרטי’ בשנה הקרובה. מור מציעה לנסות ולקדם גם אפיק זה:

“חשוב לנו מאוד שיהיה מענה גם לתלמידי כתות ה’-ו’ שמעוניינים במסגרת החינוך הדמוקרטי בחריש. אני מבינה שבשל מיעוט נרשמים ביחס לתקן אין כוונה בשלב זה לפתוח כיתות אלה. מצד שני, ישנם תלמידים מיישובי הסביבה אשר מעוניינים להירשם. אנחנו קוראות לשלי קרן ויצחק קשת לעשות הכל כדי שגם לתלמידי כיתות ה’-ו’ יהיה בית ספר דמוקרטי בשנת הלימודים הקרובה, גם אם המשמעות היא לקלוט תלמידים מיישובי הסביבה או לבחון אפשרות של למידה רב גילאית שקיימת בזרם הדמוקרטי ובמסגרתה ניתן לאחד את כתות ה-ו”, סיכמה מור.

דגנית אדוני (מימין) ומיכל מור
דגנית אדוני (מימין) ומיכל מור

דגנית אדוני, מיוזמות המהלך שילדיה יעלו בשנה הבאה לכיתות ג’ ו-ה’ מוסיפה: “הילדים שלי הגיעו לפני שנתיים לחריש מדמוקרטי רעננה. מאז אני מדברת על הנושא ומעלה אותו בכל פורום אפשרי, בפגישות אישיות עם יצחק קשת, עם הורים ועם כל מי שרק אפשר.

“למיטב ידיעתי, מנהל המחוז לא תמך בהקמת בית ספר דמוקרטי ואני שמחה שהמועצה מצאה מסלול עוקף גם אם זה אומר שבית הספר יתחיל כ’חווה דמוקרטיה’ ולא בית ספר דמוקרטי הלכה למעשה”.

“אני מקווה מאוד שזה יהפוך לבית ספר דמוקרטי ונעשה מאמצים נוספים כדי לקדם זאת. קבוצת ההורים הפעילים שלנו כבר אספה קורות חיים של מורים וצוותים חינוכיים עם אוריינטציה דמוקרטית והעבירה אותם למועצה”.

“חשוב לי לסיים ולציין את ההערכה שלי להירתמות המועצה והעומד בראשה למהלך הקמת בית הספר. יצחק קשת עשה כל שביכולתו להניע את התהליך ולאפשר למהלך הקמת בית הספר להתרחש”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מתחם גמלא הוותיק בחריש – עם הפנים לעתיד

פרויקט שיקום שכונות יצא לדרך בסוף הקיץ במתחם גמלא, באזור הוותיק של חריש ויעניק לו מראה אסתטי ומושך. עיקר ההשקעה תתבצע בחצרות המשותפות לבניינים. מתחם גמלא – עם הפנים לעתיד

בעוד כחודשיים עתיד לצאת לפועל פרויקט שיקום שכונות במתחם גמלא הוותיק בחריש. 8.1 מיליון שקלים גוייסו בהובלת ראש המועצה, יצחק קשת, ממשרד הבינוי והשיכון לטובת מתיחת הפנים והשיפוץ של השכונה הוותיקה.

בכל אחד מ-31 בנייני המגורים ברחוב גמלא שנבנו בשנת 1994 קיימות 8 דירות. האוכלוסייה המתגוררת בשכונה שייכת לקשת חברתית רחבה; עולים חדשים לצד וותיקים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים וכולם נפגשים במתחם המשותף להם: בחצר השיתופית. כל ארבעה בניינים חולקים חצר משותפת לכלל הדיירים שמהווה נקודת מפגש לילדים ולמבוגרים כאחד.

היציאה המתוכננת לשיפוץ היא שיאו של תהליך ממושך. שרי אייזן, עובדת קהילתית מזה ארבע שנים בחריש, שמלווה את הפרויקט מקרוב מסבירה: “מטרת הפרויקט היא לצמצם את הפער בין השכונות החדשות של חריש לבין השכונה הישנה. יש צורך לשפץ את המתחם ובראש ובראשונה היינו עסוקים בלגייס את הדיירים לטובת הפרויקט שמנוהל בשיתוף הציבור. במפגשים הראשונים הסברנו להם על הפרויקט, שמענו מהם על הצרכים שלהם כמו טיפול בבעיות תאורה, נגישות נוחה, בעיות של נזילות ועוד וכעת אנו מחתימים את הדיירים על מנת לקדם את הפרויקט. באוגוסט, כל רביעיית בניינים שהסדירה את החתימות של בעלי הדירות תיכנס להליך שיפוץ בהתאם לתכניות שנבנו במיוחד עבורה”.

האם לכל רביעיית בניינים יש תכנית אחרת/שונה?

“כן, התכניות נבנו בהתאם לצרכים ולרצונות של הדיירים ולכן אינן זהות”.

האם הדיירים צריכים להשקיע כסף בשיפוץ?

“לא. זה לא כסף שהם יכלו לגייס לבד. תקציב הפרויקט שמתחלק בין 248 יחידות במתחם הוא למעשה מתנה של 30,000 ₪ לכל דייר ממשרד השיכון, מדובר בהטבה משמעותית”.

שי עם-שלם, מתכנן ערים חברתי מחברת VIA-PLAN המלווה את הפרויקט בחצי שנה האחרונה יחד עם המחלקה הקהילתית של מועצת חריש מסביר: “מדובר בפרויקט ייחודי בנוף שיקום שכונות שמפנה את עיקר הכסף לא לשיפוץ חזיתות הבניינים כמקובל, אלא לשיפוץ החצרות המשותפות. החצרות הן נקודת המפגש של הדיירים בשכונת גמלא שאין להם מרפסות, כמו בבנייה החדשה של חריש ולכן הן מהוות פוטנציאל למפגש אנושי מאוד רחב”.

מהי רמת שיתוף הפעולה של התושבים?

“המפגשים התקיימו ומתקיימים בחצרות הפנימיות של הדיירים על מנת להקל עליהם להשתתף בהם ולשמחתנו, הופתענו לטובה מרמת שיתוף הפעולה. המפגשים הראשונים עסקו בארגון וועד עבור כל רביעיית בניינים על מנת שהם יובילו את הדיירים בפרויקט וגם יוכלו לדאוג לתחזוקת החצרות לאחר סיום הפרויקט”.

חצר פנימית במתחם גמלא בחריש
חצר פנימית במתחם גמלא בחריש | צילומים באדיבות משרד גושן אדריכלים

פחות תחזוקה, יותר ריצוף

אריאל גושן, אדריכל ממשרד גושן אדריכלים המתמחה בתב”ע בשיתוף הציבור החל את עבודתו על הפרויקט לפני שמונה חודשים.

“במפגש הראשון הצגנו את הפרויקט בפני הדיירים, במפגש השני הצגנו בפניהם רעיונות לשיפוץ ומתיחת הפנים וגם שמענו מהם הצרכים והרצונות של הדיירים. בהתאם לזאת עדכנו את התכניות שלנו וכעת אנו נמצאים בשלב של אישור התכניות החדשות שבוצעו בהתאם להערות של הדיירים על התכניות המוצעות”.

מהו הקו הכללי המנחה אותך בתכנון התכנית לשיפוץ המתחם?

“הסבנו את התכניות משיפוץ חזיתות הבניינים שעדיין נראים טוב לשיפוץ החצרות המשותפות. חשוב להבין ששכונת גמלא היא אחת השכונות הייחודיות בארץ. הפרופורציה בין החצר לגובה הבנין (3 קומות בלבד) מעניקה לדיירים תשתית מצוינת להיווצרות חיי קהילה עשירים. זה מה שאני כאדריכל וכמתכנן שואף ליצור. אם החצר המשותפת תהיה אטרקטיבית אז הכל ילך קדימה בצעדי ענק.

“שינוי נוסף שביצענו בהתאם לבקשות של הדיירים הוא תכנון חצרות שדורשות תחזוקה נמוכה. התחלנו את הדרך עם תכנון של חצרות ירוקות יותר, עם דשא, יערות מאכל ובוסתן אבל רוב הרביעיות ביקשו באופן גורף להפחית את הצורך בתחזוקה גבוהה ולכן תכננו ריצוף ומשחקי טיפוס או מסלעה. יהיו שטחים ירוקים אבל הם יחסית מצומצמים לתכנון המקורי”.

“צריך להבין שהחצרות הן שטח פרטי השייך בטאבו לדיירים ולכן גם המועצה לא מטפלת בעצים או בגינון והאחריות הזו נופלת על הדיירים. במקרה הספציפי של מתחם גמלא, הבנו שהאוכלוסיה תתקשה לאסוף כספי ועד ולדאוג לתחזוקה השוטפת של השטח”.

תכנון חצר בהתאם לעיקרון של תחזוקה נמוכה. איים ירוקים של צמחיה ומשטחים עמידים

אילו עוד שינויים יתבצעו במתחם בהתאם לפרויקט?

“אנו מתכננים לדאוג לאיטום מלא של כל הגגות, החלפת כל הוויטרינות והחלונות בחדרי המדרגות, חיזוק קירות תמך ישנים בחצרות, החלפת הגדרות הקיימות בכל החצרות בגדר עץ שתעניק מראה אסתטי ופרטיות והתקנת מתקני אופניים בכניסה לכל בנין”.

גושן מציין כי בחצר יותקנו גם עמודי תאורה סולאריים לטובת התושבים והנגישות לבניינים תטופל על מנת להקל על בעלי עגלות וכסאות גלגלים להיכנס לבניין. “במידה והתקציב יאפשר נטפל גם בדברים נוספים כמו גיזום עצים“, הוא מבטיח ומסכם: “המטרה שלנו היא לבצע התערבות מינימלית אך כזו שבאמת תשפר את החיים של הדיירים במתחם”.

ומה חושבים הדיירים? טל סתת יפרח, נשואה ואם לשלושה, מתגוררת שש שנים במתחם גמלא ושמחה מאוד על הפרויקט: “אני מאוד אוהבת את מבנה הרביעיות. שקלנו מספר פעמים לעבור לבניינים החדשים אבל אנחנו אוהבים את האינטימיות, את הירוק של החצר כאן. הילדים שלנו יורדים לשחק בבטחה בחצר המשותפת, אפשר לומר שהבנין שלנו הוא שכונה בפני עצמה”.

ויתרתם על שטחים ירוקים בחצר לטובת חצר מרוצפת יותר. את יכולה להסביר את הבחירה?

“בוסתן נשמע כמו רעיון מקסים אבל רובנו עסוקים ומגדלים ילדים קטנים ואין לנו זמן לתחזק את זה. משטחי אבן שלא דורשים התעסקויות יתאימו לנו מאוד. אני מאוד שמחה שמקדמים את הפרויקט ומפתחים את גמלא ואת השכונה הוותיקה”.

ואילו אייזן, העובדת הקהילתית מסכמת: “חריש הוותיקה היתה במשך שנים רבות מוזנחת. שיפצנו את שדרת גמלא והפכנו אותה לאחד הרחובות היפים בחריש וכעת אנו מטפלים בבנייני המגורים. לתחושתי, זה העשור של חריש ומתחם גמלא שיש לו מבנה ייחודי ומראה ייחודי יתחדש ויהפוך לסוהו של חריש”.

פרוייקטים בחריש

“עוד לא עברנו לחריש וכבר אני מרגיש פה בבית”

עשרות משפחות השתתפו ב’פיקניק משפחות’, שהתקיים בשבת בפארק דימרי. בין המחצלות ובין משחקי הילדים נולדת ונרקמת קהילה. צופיה קלר שיזמה את האירוע: “חריש היא עיר חמה וקהילתית וחשוב שאנשים יבינו את זה”

אז מה עשיתם בשבת? כ-200 איש השתתפו בפיקניק המשפחות שהתקיים בפארק דימרי ופגשו לראשונה אנשים שהם מכירים היטב דרך המקלדת בקבוצות הפייסבוק השונות. את המהלך  יזמה צופיה קלר, תושבת העיר בשנה האחרונה. קלר, אשת חינוך במקצועה, זוכרת עד היום בחיבה את פיקניק המשפחות בו השתתפה עוד לפני המעבר שלה ומשפחתה לעיר.

“גרנו עדיין ביהוד והזמינו אותנו לפיקניק בחריש ומתוך סקרנות הגענו למפגש, שהתקיים בפארק דונה. הכרנו קבוצה מקסימה של אנשים שהעניקו לנו את ההרגשה של ‘מחכים לכם – רק תבואו לגור בחריש’. התחושה הזו נחרטה בי מאוד חזק כי חלק מהיופי של חריש הוא הקהילתיות שבאה לידי ביטוי בדיוק במקומות האלה”.

פיקניק משפחות חריש - יוני 2018
פיקניק משפחות חריש – יוני 2018. צילום: אורן קלר

מדוע ארגנת את הפיקניק שהתקיים אתמול?

“לפני שבוע וחצי היה שיח בפייסבוק שעסק בשאלות מתושבים שעתידים לעבור אליה בקיץ. שאלות כמו ‘איך בעיר’, ‘תספרו לנו מה קורה’ – החזירו אותי שנתיים אחורה לתחושות שאני חוויתי לפני המעבר בעיר.

“כתבתי פוסט ובו ציינתי שיש ‘ריח של התחדשות’ באוויר ושאני מציעה לקיים פיקניק משפחות. התגובות היו נלהבות. אבישי גרינשפן, השכן שלי, עיצב את ההזמנה לפיקניק והפצנו אותה במספר ערוצים. עד הרגע האחרון לא הייתי בטוחה מה תהיה רמת ההיענות אבל הגיעו המון אנשים לפיקניק. עשרות משפחות שחלקן עומדות לעבור לחריש הגיעו במיוחד כדי להכיר את העיר. היה ממש נחמד”.

פיקניק משפחות חריש - יוני 2018
פיקניק משפחות חריש – יוני 2018. צילום: אורן קלר

השתתפו גם משפחות דתיות?

“היו מספר משפחות דתיות שהגיעו. חשוב לי לציין שסגרתי את הפוסט לתגובות כשראיתי שהוא גלש לכיוונים של שיח על יחסי חילונים דתיים בעיר. זה לא היה הרעיון. הרעיון היה להפגיש בפועל את כל הקבוצות שנפגשות דרך המקלדת – ובאמת נוצרו חיבורים מקסימים בין ילדים, אמהות ומשפחות”.

איך התרשמת מהתושבים העתידיים של חריש?

“מקסימים. קהילה מאוד איכותית של משפחות שמבקשות לבוא ולבנות את ביתן בחריש. פגשתי משפחה שעתידה לעבור לרחוב התאנה ובסוף השיחה, אב המשפחה אמר לי: ‘עוד לא עברנו ואני כבר מרגיש פה בבית’.

“אני רוצה שזו תהיה התחושה שתלווה את האמיצים שבחבורה שעוברים לחריש בשלביה הראשונים של העיר. אני לא יודעת מה יקרה בעוד ארבע או חמש שנים כשהעיר תגדל, אבל למשפחות שעוברות כעת מגיע להיות עטופים ולהרגיש את תחושת הקהילה והבית”.

פיקניק משפחות חריש - יוני 2018
פיקניק משפחות חריש – יוני 2018. צילום: אורן קלר

תודה צופיה, מסר לסיום?

“זה לא אירוע חד פעמי. אנו מתכננים מפגשים נוספים. חשוב שאנשים שמטיילים כאן בשבת ואולי מקבלים את הרושם שחריש היא עיר רפאים –  יבינו שלא כך הוא. חריש היא עיר חמה וקהילתית. תגיעו – אנחנו מחכים לכם”.


מפת חריש החדשה

פרוייקטים בחריש

“חריש היא אי של שקט”

מימין: שחר עזרא ושי ורדי. צילום: אורן קלר

מהי התלונה השכיחה ביותר של תושבי העיר ומה הקשר בין שיטור קהילתי לפייסבוק? נפגשנו במיוחד עבורכם עם שי ורדי, השוטר הקהילתי שפורש מתפקידו ושחר עזרא, השוטר הקהילתי החדש כדי לקבל תשובות לכל השאלות 

בימים אלה החל שחר עזרא (40) את תפקידו כשוטר הקהילתי של חריש. עזרא, שוטר וותיק שהחל את דרכו כלוחם יס”מ לפני 21 שנה במשטרת ישראל, עבד בשש השנים האחרונות במחלקת הסיור של משטרת עירון ובחודש האחרון החל להכיר את אנשי המפתח ובעלי התפקידים בעיר הצומחת, חריש.

“אני איש של שטח”, הוא מעיד על עצמו. עזרא אינו נכנס לחלל ריק כי אם “לנעליו הגדולות” של שי ורדי, השוטר הקהילתי של חריש בשנתיים האחרונות שפורש כעת מהמשטרה.

“תפקיד השוטר הקהילתי, בשונה מהשוטר הרגיל, הוא להפוך לדומת מוכרת ונגישה עבור ילדים, בני נוער, משפחות, מנהלי בית ספר ובעלי תפקידים בעיר”, מסביר ורדי. “השוטר הקהילתי, בדיוק כמו רופא המשפחה או העובד הסוציאלי, צריך להכיר את הקהילה בה הוא פועל ולתת לה את השירות המשטרתי הטוב ביותר בהתאם לצרכים שעולים מן השטח”.

מהו הקושי המרכזי שהיה לך בעבודה כשוטר בעיר חדשה?

“אחד התפקידים הראשונים והמשמעותיים שלי היה לקדם את המודעות בכלל לקיומו של מוסד השוטר הקהילתי וליצור יחסי עבודה עם ממשקים שונים בעיר. לא פשוט לייצר תכנית עבודה או יחסי עבודה בעיר בה בעלי תפקידים מתחלפים ובה האוכלוסיה גדלה כל הזמן ויש צורך לייצר בכל פעם מחדש, הכרות מחודשת עם האוכלוסיה ותכניות חדשות בהתאם לצרכים המתרחבים”.

מהן הבעיות המרכזיות של חריש שנתקלת בהן בשנתיים האחרונות?

“חריש היא אי של שקט. אין בה אירועים פליליים כדוגמת הפעילות העבריינית או עבירות הרכוש שמתבצעות בסביבה הקרובה שלה כדוגמת ישובי וואדי עארה, פרדס חנה-כרכור, זכרון יעקב או חדרה. רוב התלונות והקריאות שאני מקבל עוסקות בעניינים שבין אדם לחברו, סכסוכי שכנים על רעש, נביחות כלבים או תפיסת מקומות חנייה”.

כיף לשמוע… ובכל זאת, ספר על אירוע משמעותי שחווית בחריש…

“יומיים אחרי כניסתי לתפקיד נגנבו מחריש בן לילה שש מכוניות. זו היתה קבלת פנים טראומטית אבל היא עזרה לי לייסד מערך של שישה מתנדבים. תושבי חריש שפעילים עד היום.הם מקבלים ניידת משטרתית ומפטרלים בעיר. תוסיפי לזה את ניידת הסיור מטעם המועצה שמפטרלת בחריש 24/7 ותביני שתחושת הביטחון והמוגנות בחריש היא גבוהה”.

לעבוד עם הזירה החברתית

ורדי מאמין כי אחד התפקידים המרכזיים של שוטר קהילתי הוא להוריד את הפחד מהפשיעה ולא בהכרח להילחם בפשיעה לבדו אלא לגייס את הקהילה. את הקשר הישיר עם האנשים הוא החל לנהל לא רק פנים אל פנים אלא גם דרך רשתות חברתיות. והוא מסביר: “לא תמיד הקורלציה בין המציאות בשטח לבין הטוקבקים ברשתות החברתיות הוא הגיוני. חריש היא עיר מקוונת מאוד ויש רבים שכותבים פוסטים ולא תמיד נמסר מידע מדויק על המתרחש. מצאתי את עצמי פותח דף פייסבוק ואפילו מגיב במקרים מסוימים על מנת להחזיר דברים לפרופורציה ולא להזניח את הזירה החברתית הזו. היה פה טררם שלם כשנגנבו מספר מכוניות, והייתי חייב להגיב כדי להרגיע את הקהל וכדי להחזיר את הפרופורציה לדיון”.

ורדי מוסיף ומזכיר תלונות נוספות שזוכות ברשת להתלהמות בעיקר על פועלים זרים. “אנחנו בקשר עם המעסיקים שלהם ומתדרכים אותם כיצד להנהיג את הפועלים. ביום השואה למשל, הפועלים הזרים חגגו מסיבת יום הולדת כי לא היו מודעים למשמעות יום זה”.

“עם הזמן, החיבור בפייסבוק איפשר לא רק להרגיע, אלא גם לרתום תושבים לקחת חלק פעיל ולסייע, לדוגמא בהתנדבות למשמר אזרחי או בהשתתפות במפגשים שונים”.

מהו החשש המרכזי שאיתו מתמודדים תושבי חריש?

“עיקר החששות הם מהפועלים מהשטחים שמגיעים לעבוד כאן בבנייה ובכל זמן נתון יש פה הרבה מאוד פועלים. לשמחת כולם, לא קרה כלום בשנים האחרונות. נכון שאין הבטחות לעתיד אבל המצב בטוח בחריש. אנשים שבאים להתפרנס לא יפגעו בפרנסה שלהם. מעבר לזה, אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק עוצרים פועלים בלי אישורי עבודה ועורכים מבצעים לתפיסת שב”חים (שוהים בלתי חוקיים)”.

“מצד שני צריך לבנות כאן את העיר ולמסור את הדירות כדי להפחית את הלכלוך והרעש ואבק הבנייה עבור אלה שכבר מתגוררים כאן”.

“חשוב גם לציין”, מוסיף עזרא “שהמועצה משקיעה כספים רבים כדי לייצר נוכחות שמירה במוסדות החינוך, בתי הספר ואשכולות הגנים והמעונות. לא ראיתי השקעה כזו במועצות אחרות. אנו עובדים עם שומרי מוסדות החינוך בקשר הדוק ורציף ואם הם רואים רכב חשוד או אדם חשוד הם מיד מזעיקים אותנו”.


לוח דירות חריש


היכולת להשפיע

עזרא, רק חודש בתפקיד, כבר קיבל “אזעקות” באמצע הלילה, לא על אדם חשוד אלא על תפיסת חנייה. “נכון שחנייה בבניין בחריש היא רכוש פרטי בטאבו ותפיסה שלה נחשבת לעבירה פלילית של השגת גבול, אבל רוב המקרים לא מתרחשים בזדון, אלא קורים בתחילת אכלוס הבניין כשהדברים עדיין לא ברורים”, מסביר עזרא ומוסיף: “אנו מנסים במקרים אלו לאתר את בעל הרכב שחונה בחניה לא שלו ולבקש ממנו להזיז את הרכב”.

ואילו ורדי מדגיש: “אפשר לעשות כמה פעולות לפני שפונים אלינו בנושא זה כמו להקים מחסום בחניה שיאפשר רק לדיירים להיכנס לחניון, להניח פתק על שמשת המכונית ולהמתין פרק זמן סביר לתגובה, לבקש ישירות מהנהג שחנה לא לחזור על כך. צריך לזכור שמשטרה יכולה לעשות הרבה אבל לא הכל”.

“בכלל”, מציין ורדי, פעמים רבות הפנייה אלינו מתבצעת לפני שהמתלונן ניסה אפילו לדבר עם השכן, לנקוש בדלת ולבקש להנמיך את המוסיקה. אולי בגלל שלפעמים עדיין לא מכירים את השכנים, לתושבי חריש קל יותר להרים טלפון ולהתלונן במשטרה”.

עזרא מסכים ומספר כי רק השבוע הוא שוחח בנפרד עם שני שכנים חדשים האחד שהתלונן והאחר שהופתע לקבל תלונה ומוסיף: “תלונה במשטרה תמיד אפשר להגיש אבל אנו מנסים לעזור לאנשים ולגשר ביניהם גם בדרכים פחות פורמליות”.

מה אתם אוהבים בעבודה?

ורדי: “אני אוהב את העצמאות ואת היכולת להשפיע ולעזור. כשאתה מצליח לעזור ולתרום למישהו זו הרגשת סיפוק נהדרת”.

עזרא: “אני במקום הנכון מבחינת אמונה והשילוב בינה לבין העבודה שתפקידה לעזור ולעשות חסד. כשוטר קהילתי ישי לי את היכולת להשפיע ולגעת בחיים של אנשים ויש המון אפשרויות לעזור ולתת לקהילה”.

עם הפנים לעתיד

עזרא שמסיים את חודש החפיפה שלו עם ורדי ואת סבב ההכרות עם אנשי המפתח של העיר מתרשם כי תושבי חריש יודעים היטב מה הם רוצים: “צריך להיות מאוד מקצועי על מנת לתת לתושבי העיר תשובה מקיפה ומלאה. אני סבור שהתפקיד שלנו במקום בו הדברים מתהווים ונבנים הוא להפגין מקצועיות ורמת שירות גבוהה”.

מה המוטו המרכזי שילווה את העשייה שלך?

“אני מאמין שכולם שווים ולכולם צריך להעניק יחס שווה. קל לפעמים ליפול למלכודות של מראה חיצוני, גיל או שפה ולשפוט לא נכון את האדם שעומד מולך, אבל תפקיד המשטרה הוא להעניק שירות שוויוני לכולם. לשמחתי, לשוטר קהילתי יש גם את הזמן ואת המוטיבציה לפגוש את האנשים, להקשיב להם, להכיר את הסיפור שלהם ולעזור להם להיחלץ ממצבים שעלולים לסבך אותם.. התפקיד שלי הוא לעבוד למען הקהילה, וכל אחד מתושבי חריש הוא חלק מהקהילה המתרחבת הזו”.

“בזמן הקצר שלי פה נתקלתי באנשים מקסימים שרוצים לעזור ולתת. יש כאן במועצה צוות מדהים של אנשים שרצים לעשות טוב לתושבי חריש. שי ורדי לימד אותי פתגם לפיו: “הפרצה קוראת לגנב ורק יחד עם הקהילה נסגור את הפרצה”, אני מאמין שהוא נכון ואעשה הכל כדי לעבוד עם הקהילה”.

עזרא, מהו המסר שלך לתושבי חריש?

“נדרשת הרבה סבלנות. אפשר לפתור הרבה דברים בצורה אחרת בהידברות ישירה, בהכרות. הזרות היא נקודת מפתח שצריך להתגבר עליה. כשאנשים יכירו פה האחד את השני יהיה להם קל יותר לפעול יחד”.

ורדי, מהי העצה שאתה מעניק למחליף שלך?

“צריך להבין שגם לנתינה יש מגבלות. מהניסיון שלי גם כשאנו רוצים לעזור ולהרגיע את המצב זה לא תמיד קורה וגם עם זה צריך לחיות. אין לי ספק ששחר עזרא יצליח כי הוא האדם הנכון במקום הנכון. תוך חודש הצלחתי לראות את זה ותושבי חריש יגלו זאת במהרה”.

מהו הצפי שלכם לגבי התפתחות חריש?

ורדי: “ימים יגידו. אנשים בחריש מחפשים צביון לעיר ולא ברור עדיין מה יהיה כאן. צריך לזכור שאנו גם נכנסים לתקופת בחירות עם כל התופעות הפחות יפות שנלוות לתקופה זו אבל אני מקווה שתושבי חריש, שסובלים כולם מקשיי הסתגלות לעיר חדשה, ימצאו את הדרך שלהם”.

עזרא: “אני אופטימי. הבנייה והצמיחה של העיר מעניקה אנרגיה ועושה משהו טוב. אני מרגיש את הכוח של הגדילה והצמיחה של העיר. אני צופה לחריש עתיד טוב. יש פה כל כך הרבה השקעה בכל התחומים שאני לא רואה סיבה מדוע שלא יהיה פה טוב”.


פרוייקטים בחריש

שכונת הפרחים בחריש מתחילה לפרוח

שכונת הפרחים בחריש נמצאת בתנופת בנייה אדירה. דירות מגורים ומבני ציבור מוקמים בה בקצב מואץ והיא מושכת אליה אוכלוסייה איכותית וצעירה. יצאנו לפגוש את חברת אשדר, שמקימה את אחד הפרויקטים בשכונה ולשמוע מהם, ממקור ראשון, על התקדמות הפרויקט והשכונה

– תוכן שיווקי –

לא בכל יום קמה בישראל עיר חדשה שמושכת אליה זוגות צעירים, כמו גם משפחות שמבקשות להימלט מהמולת העיר הגדולה ורוצות לשדרג את איכות החיים. חריש מציעה כיום יתרונות משמעותיים כמו דיור איכותי ובר השגה, קרבה ונגישות למרכז הארץ ואוכלוסיה איכותית. רבים רואים בה את האלטרנטיבה השפויה למרכז ההומה והמתייקר – עיר צעירה עם נוף פסטורלי, שאפשר עדיין לרכוש בה דירת ארבעה חדרים במחירים הנעים סביב מיליון שקלים.

תנופת הבנייה נמשכת

שכונת הפרחים החדשה, שהחלה צומחת בחלקה הדרום-מזרחי של חריש, העלתה על מפת התכנון כ-3,000 יחידות דיור נוספות. בין מתחמי המגורים הרבים בשכונה משולבים מגוון מבני ציבור כגון מועדון נוער, מתנ”ס, ספריה, קונסרבטוריון ומוסדות חינוך – החל מגילאי הגן ועד בית ספר תיכון.

בתוך תנופת הבנייה העצומה, מבין המולת הדחפורים העובדים ללא הרף והפיגומים הנישאים אל על, עולה וצומח גם פרויקט “אשדר חריש“, המתוכנן להתאכלס בחלקו הראשון בעוד כ-15 חודשים. בפרויקט 320 יחידות דיור באחד-עשר בניינים. מפרט הדירות המגוון בפרויקט מאפשר התאמה לצרכים המשתנים של קהלים מגוונים – דירות ארבעה חדרים בשטח של 95 או 100 מ”ר, דירות חמישה חדרים, דירות גן ופנטהאוזים.

מתן פרידמן, מנהל המכירות של פרויקט אשדר חריש, מספר: “מרגע שהוחלט על הקמתה, חריש נועדה לאכלס כ-100 אלף תושבים, על כל המשתמע מכך. כל מה שנבנה ותוכנן בעיר, הותאם להיקף האוכלוסייה הנרחב. גם האפשרויות שהעיר מציעה ותציע בעתיד מבחינת חינוך, תעסוקה, מסחר ופנאי מותאמות לאוכלוסייה צעירה שמבקשת איכות חיים, שלווה וסביבת מגורים שתיתן מענה לכל הצרכים היומיומיים”.

הייחודיות האמתית היא בקהילה

אחת הסיבות לעלייה בביקוש לדירות בחריש, היא האטרקטיביות של המחירים. עם זאת, עבור רוב הרוכשים המחיר אינו הפקטור היחידי. האפשרות הייחודית להצטרף כיום לקהילה צעירה ומשכילה המתגבשת בעיר ולקחת חלק במעשה החלוצי של הקמת עיר חדשה, מהווה מקור משיכה למשפחות שמגיעות לכאן מערים ותיקות בכל רחבי הארץ.

“לא כל יום צומחת עיר חדשה בישראל”, מסבירה רחלי בריזל, סמנכ”ל שיווק ומכירות באשדר. “אנחנו, בחברת אשדר, זיהינו את הפוטנציאל שטמון במקום כמו חריש ואנו בונים פרויקט יפהפה שיענה לצרכים של זוגות צעירים ומשפרי דיור. קהל היעד שלנו מורכב מזוגות צעירים, משפרי דיור שהחליטו לעבור לדירה גדולה יותר, עם חדר נוסף ולכן בחרנו לתכנן את הדירות שלנו כפי שהן מתוכננות”.

“חריש אידיאלית למשפחות שמחפשות איכות חיים ותחושת קהילה”, אומר פרידמן. “הכל חדש כאן, ונבנה ממש מההתחלה, מהיסוד. ככל שהפרויקט הולך ונבנה, מתחזקת התחושה המרגשת שהמשפחות שיכנסו בשנים הקרובות לעיר יעצבו אותה ואת האופי שלה”.

“חריש היום מאפשרת איכות חיים ללא פשרות, ובמחירים נוחים”, אומר פרידמן. דירת ארבעה חדרים שצופה על יישובי עמק חפר, בקהילה מתפתחת ואיכותית בצפון השרון, זה לא חלום, זו מציאות עבור רוכשי הדירות הנלהבים בפרויקט שלנו.

אנו בונים דירות במפרט משובח ובאיכות בנייה גבוהה בעזרת אחד מקבלני הבנייה המוערכים בארץ, אשטרום. עבור הרוכשים זו עסקה משתלמת. אנשים מבינים שזו הזדמנות שלא תחזור”.

הנוף הנשקף מאחת ממרפסות הדירות בפרוייקט אשדר חריש

תשתיות או לא להיות

תושבי העיר החדשים, שמגיעים מערים גדולות ומרכזיות בהן הם רגילים למצוא מענה לכל הדרוש להם בחיי היומיום כגון מוסדות חינוך מגוונים, מקומות תעסוקה, אזורי מסחר ובילוי וחיי תרבות ופנאי מתעניינים, מטבע הדברים, בתשתיות העירוניות שכבר קיימות בחריש, וכמובן באלה המתוכננות לקום בשנים הקרובות.

כעיר שמיועדת למשפחות צעירות תחום החינוך בעיר מקבל תשומת לב מיוחדת. בספטמבר 2017 החלו את שנת הלימודים בחריש למעלה מ-1,000 תלמידים וילדי גנים. בתי ספר על-יסודיים וכן בתי ספר נוספים וגני ילדים צפויים להיפתח בהמשך בהתאם לקצב האכלוס.

תחום העסקים והמסחר נמצא גם הוא בצמיחה, כשבעתיד צפויים להתרבות אזורי המסחר בעיר. במהלך שנת 2017 נחנכה שדרת ‘דרך ארץ’, שדרת המסחר המרכזית ובה סופרמרקט, מגוון חנויות, סניפי קופות חולים ועוד. במהלך 2018 נפתח מרכז מסחרי שכונתי ראשון ומרכזים נוספים צפויים גם הם להיפתח. במחצית הראשונה של 2019 מתוכנן להיפתח גם מרכז קניות גדול בכניסה לעיר.

“חריש זה סטארט אפ, יש פה הזדמנות לבנות הכל נכון מההתחלה. יש פה פוטנציאל אדיר”, אומר יצחק קשת, ראש המועצה, ומזמין משפחות וזוגות צעירים מרחבי הארץ לבוא ולהתרשם מהעיר. “אין כמו מראה עיניים, אין כמו לחוות את העיר הזו מבפנים”, הוא מסכם.

לפרטים נוספים על פרוייקט אשדר לחצו כאן

“בחריש אנחנו מיישמים תפיסה של מענה לכל צרכי החיים במרחק של 5 דקות מהבית”

קבוצת חנן מור בונה כיום בחריש למעלה מ-800 יחידות דיור, את שלושת המרכזים המסחריים הגדולים בעיר וכן 3 שדרות חנויות לאורך השדרה המרכזית. שוחחנו עם סמנכ”ל השיווק של הקבוצה, דרור אבן חן כדי לשמוע על תפיסת המגורים והמסחר החדשה שמיישמת הקבוצה בחריש

– תוכן שיווקי –

לאחר שנות פעילות רבות בתחום הבנייה למגורים, נכנסתם בשנים האחרונות לתחום הנדל”ן המסחרי וגיבשתם תפיסה המשלבת בין השניים. תוכל להסביר את עיקריה וכיצד מיושמת בחריש?

“אנחנו מאמינים בתפיסה שנקראת אצלנו “Live, Work, Play” – לחיות, לעבוד, לבלות והכל בקרבת הבית. הסלוגן החדש של הקבוצה הוא “קבוצת חנן מור – בונים חיים”. כשאנחנו אומרים “בונים חיים” אנחנו מתכוונים לכך שאנשים המתגוררים בפרוייקטים שלנו יקבלו מענה לכל צרכי החיים שלהם במרחק של 5 דקות מהבית. הכל נגיש: החל ממקום העבודה ועד לקופות החולים, גני הילדים, בתי הספר, פארקי השעשועים, החנויות ומרכזי הבילוי”.

“המצב היום, לפיו רוב האנשים נוסעים ברכב לעבודה באזור המרכז, הוא מצב שילך וייעלם. אנחנו רואים איך משנה לשנה כמות הפקקים הולכת וגדלה והנזק הכלכלי הנוצר במדינה, רק מאובדן שעות העבודה, מוערך כיום בכ-15 מיליארד שקל בשנה. אנחנו רוצים לשים סוף לנסיעות האלה ע”י כך שגם מקום העבודה וגם מקומות הבילוי יהיו קרובים אלינו. זה לא קונספט שקבוצת חנן מור מקדמת לבדה, זו מדיניות שהמדינה מקדמת – ליצור עוד ועוד מקומות עבודה בפריפריה הקרובה והרחוקה ולהקטין בכך את זמן הנסיעה לעבודה. חריש, שהיא היום העיר הצומחת בישראל, מתוכננת מראש במתכונת כזו שמקומות העבודה יהיו בסמוך אליה – הן בעיר עצמה והן באזורים קרובים אחרים בצפון השרון”.

דרור אבן חן, סמנכ"ל שיווק ומכירות קבוצת חנן מור
דרור אבן חן. צילום: איל טואג

“בתפיסת השילוב שלנו בין מתחמי מגורים לאזורי המסחר אנחנו מתייחסים למושג שנקרא “מסחר יומיומי”. הכוונה היא לתת מענה אידיאלי לכל הצרכים של התושבים, במרחק הליכה רגלית מהבית. כשאנחנו כקבוצה מתלבטים אם לגשת למכרז בערים שונות בארץ, אנחנו מחפשים תמיד את האפשרות ליישם את תפיסת ה-5 דקות. בחריש מצאנו כי תכנון העיר מאפשר ליישם אותה באופן מיטבי וזאת אחת הסיבות לכך שאנחנו כל כך מאמינים בעיר ומושקעים בה”.

“אומרים תמיד שחריש דומה למודיעין ואני אומר שהיא אף יותר טובה. בחריש תיקנו את כל הבעיות והמגרעות של מודיעין. בחריש בנו שדרה מרכזית שחוצה את העיר לרוחבה עם מסחר רחוב ועם מספר מרכזים מסחריים לאורכה ושכונות המגורים נבנו בצדדים. הרעיון הוא שהמרכז הזה מהווה את הלב הפועם של העיר וכל התושבים שגרים בשכונות יכולים לזרום דרך הפארקים והשטחים הציבוריים ולהתנקז אליו. הקונספט של חריש משוכפל היום לשכונות חדשות אחרות בישראל, שמתוכננות עם שדרה מרכזית ועם מסחר רחוב – ‘קונספט אבן גבירול’, כפי שאנו קוראים לו אצלנו בחברה.
הרבה אנשים היום עדיין חושבים על מגורים מעל רחוב מסחר כעל חסרון ואני דווקא רואה בזה יתרון. באופן אישי, אני גר היום בשכונה שבה בשביל לקנות כל דבר קטן אני צריך להיכנס לאוטו ולנסוע וזה מאד לא נוח”.

“שטחי המסחר שלנו בחריש מחולקים ל-3 סוגים: חנויות לאורך השדרה המרכזית, 2 מרכזים מסחריים בלב השדרה (MORE LIFE) וקניון גדול בכניסה לעיר (MORE SHOP)”.

“הרעיון במסחר הקרוב שבשדרת החנויות, הוא שהוא יתן מענה נגיש ומיידי לכל צרכי היומיום. לקנות חלב, להסתפר, להשתמש בשירותי מכבסה, לקנות לילדים פלאפל או פיצה כשאין זמן להכין ארוחת ערב… המענה המיידי הוא ברמה שאפשר גם לשלוח את הילד למטה לקנות משהו או לעזור בסידורים מבלי שהוא יחצה כבישים. הנגישות הגבוהה והבטוחה הזו היא בהחלט יתרון”.

MORE STREET חריש - חנן מור
חנויות לאורך השדרה המרכזית – MORE STREET

“המרכזים המסחריים MORE LIFE, שנמצאים בלב השדרה, יתנו מענה שהוא קצת מעבר לצרכים היומיומיים המיידיים. שם יהיה אפשר למצוא חנויות מותג כדוגמת סניפים של רשתות פארם, סניפים פנים-עירוניים של רשתות השיווק הגדולות (כמו ‘שופרסל-שלי’), מסעדות וסניפים של רשתות בתי קפה, חנות של רשת ספרים גדולה וכו’.
בחזית המרכזים האלה תהיה גם פיאצה גדולה ומושקעת והקומות העליונות יהיו קומות משרדים שיאכלסו שירותים שונים כמו קופות חולים”.

הדמיית מרכז מסחרי MORE LIFE בחריש
MORE LIFE – הדמייה

“מי שירצה לצאת לבלות במסעדה טובה, או לעשות קניות ברשתות מותגים גדולות, יסע ברכב או באוטובוס כמה דקות ויגיע לקניון MORE SHOP בכניסה לעיר. עם התגברות הצריכה באינטרנט, קניונים היום הופכים יותר ויותר למרכזי בילוי ולכן הקצנו כ-35% משטח הקניון לאלמנטים של בילוי ומזון. במתחם הקניון יהיו גם תחנת דלק וסופרמרקט גדול”.

הדמיית קניון בחריש
MORE SHOP – הדמייה

העיר עדיין בהתפתחות ועדיין לא התאכלסה במלואה. מה תגיד לבעל עסק שמתלבט אם להיכנס עכשיו או לחכות שהעיר תתאכלס יותר?

“למי שמתלבט אני אומר שזאת ההזדמנות שלו להיכנס. חריש תתפתח ותגיע למימדים עצומים הרבה יותר מהר ממה שמודיעין התפתחה. נכון, השנה הראשונה אולי תהיה קשה, אבל מי שייבחר עכשיו את המיקום הנכון ויפתח את העסק הנכון, יעשה פה הרבה כסף בטווח הארוך”.

“אנחנו רוצים בהצלחת בעלי העסקים במתחם שלנו ונותנים להם את המעטפת הנדרשת כדי שיצליחו. אנחנו נכנסים איתם לתוכנית העסקית שלהם ותופרים להם חבילה שתתאים להם ותאפשר להם לצלוח את השנה הראשונה. בהמשך, כשהם יהנו, אנחנו נהנה יחד איתם”.

“כשמסתכלים על צריכה נטו – מנוע הצמיחה המשמעותי היום בתחום המסחר הוא דווקא המסחר היומיומי הקרוב. הזכרתי כבר את הקשיים והשינויים שעוברים על הקניונים, ולעומתם, בחנויות הקרובות שנותנות מענה יומיומי לתושבים, תמיד יהיה צורך. אי אפשר להזמין פלאפל או להסתפר ב”עלי אקספרס” ולראייה, רחוב אבן גבירול בתל אביב היום עובד לא פחות חזק מכל קניון או מרכז מסחרי אחר”.

אם אני רוצה לפתוח חנות בחריש בשדרה המרכזית, אילו יתרונות יש בראייתך לפרוייקט שלכם על פני פרוייקטים אחרים?

“התשובה פשוטה – היתרון שלנו הוא בתכנון ובמחשבה על הלקוח שלנו, בעל החנות. הפרוייקט שלנו ייחודי בהיבט הנראות שלו והבולטות של החנויות עצמן ביחס למתחמים אחרים לאורך השדרה. הבולטות הגבוהה נובעת משתי סיבות מרכזיות – הראשונה היא שיצרנו חללים גבוהים יותר והשנייה היא שהמפתחים גדולים יותר בין עמוד לעמוד. אצלנו מדובר על מפתח של 8 מטר בין עמוד לעמוד בעוד שבאזורים אחרים ישנם מפתחים קטנים יותר של כ-4 מטרים בלבד. בנוסף, בעלי החנויות יכולים להנות משילוט כפול – גם מעל החנות וגם בחזית הקולונדה”.

“הפרוייקטים ממוקמים בסמוך לפארק המרכזי של חריש שמתחיל להיבנות עכשיו. במתחם שלנו בשכונת הפרחים החנויות נמצאות ממש מול המע”ר (מרכז עסקים ראשי). בהסתכלות על כל השלב הראשון של העיר, שכולל גם את שכונות המע”ר ואור המזרח, אנחנו ממוקמים ממש במרכז חריש”.

“תמהיל החנויות אצלנו נוטה יותר למותגים וגם זה מעלה את האטרקטיביות של המתחם באופן כללי.
מחירי השכירות שאנחנו גובים הם גבוהים יותר ויש לכך סיבה טובה. השוכרים שלנו מוכנים לשלם את המחיר הזה בגלל הנראות והבולטות ובגלל המיקום המרכזי שיהיה מיקום מנצח, בוודאי לאחר שהפארק ייפתח”.

איזה חנויות, רשתות ומותגים כבר סגרו איתכם?

“ב-MORE SHOP כבר סגרנו עם שופרסל שייפתחו סופרמרקט של 3,500 מ”ר. אנחנו כבר יודעים ששופרסל מתכננים לשלב בו טכנולוגיות חדשניות שעדיין לא קיימות בסניפים אחרים והוא יהיה הסופרמרקט הטכנולוגי והמשוכלל ביותר במזרח התיכון. סגרנו עם רשת בתי הקפה GREG, עם סטימצקי, עם רשת בגדי הילדים KIWI. כמו-כן, אנחנו בשלבי מו”מ סופי עם רשת פארם מוכרת וידועה, עם רשתות אופנה מובילות, עם מותג צעצועים גדול וכן עם רשת המבורגרים גדולה וידועה. הקניון מתוכנן להיפתח במרץ 2019, ואנחנו כבר בלמעלה מ-50% שטחים מושכרים”.

“בעתיד היותר רחוק אנחנו מתכננים שיהיה בו גם מתחם בתי קולנוע. ההכנות הנדרשות לכך מתבצעות כבר עכשיו, אך תהיה הצדקה כלכלית לפתוח אותו רק בשלבים מתקדמים יותר של איכלוס העיר”.

הפתיחה בקרוב: הכירו את החנויות החדשות של חריש

לאחר שבחודש מרץ נפתחה החנות הראשונה על השדרה המרכזית בחריש, ולאחר שקופות החולים כללית ומכבי פתחו את סניפיהן, עתידות בימים ובשבועות הקרובים להיפתח חנויות חדשות נוספות בעיר. יצאנו לפגוש ולהכיר את בעלי העסקים הקטנים שהימרו על הצלחתה של העיר החדשה והחליטו לפתוח כאן חנות.

חנות הצעצועים הראשונה

הפתיחה הרשמית של חנות הצעצועים “צעצועים מעבר לאופק” מתוכננת ליום חמישי הקרוב (8.6.17). את החנות פותח אליקו, שמתגורר בפרדס חנה ועד היום הפעיל חנות צעצועים בחדרה. לדבריו הקושי הגדול היה בעבודות השיפוץ של החנות שהתמשכו מעבר למתוכנן אך הסתיימו לבסוף בהצלחה.

צעצועים מעבר לאופק - חריש
אליקו על רקע חנות הצעצועים החדשה

כעת הכל מוכן, הצעצועים מסודרים על המדפים, החנות מעוצבת ומזמינה והג’יפים הקטנים על הרחבה מחוץ לחנות ממתינים לילדים.

צעצועים מעבר לאופק - חריש

הסופרמרקט הראשון של חריש

בצד השני של הכביש, פגשנו את שלמה ופיני עובדים במרץ על מילוי המדפים הארוכים של ה”סופר סטור” במוצרי המזון השונים. זהו הסופרמרקט הראשון של חריש והוא ייפתח ביום שלישי הבא (13.6.17) בשעה 16:00 בטקס שאליו מוזמנים כל התושבים. שטחו של הסופרמרקט כ-270 מ”ר והוא יספק את צרכי התושבים, לפחות עד פתיחת הסופרמרקט הגדול במתחם הקניות בכניסה לעיר.

סופר סטור חריש
הסופרמרקט הראשון של חריש

המספרה הראשונה על השדרה

המספרה הראשונה על השדרה המרכזית תיפתח גם היא בשבועות הקרובים ע”י הספר איתן דוידוב. איתן עבד כספר במספרה ותיקה בפרדס חנה וכעת הוא מתחיל את דרכו החדשה כעצמאי, במספרה החדשה בחריש. המספרה מתאימה לגברים, ילדים ונשים ויש כבר כמה הפתעות שמחכות לכם שם ובעיקר לקהל הצעיר.

מספרה חדשה בחריש
מספרת גברים ילדים ונשים חדשה בחריש

גם לבעלי החיים של חריש מגיעה חנות

בחנות “קן התוכי” שתיפתח בעוד כחודש וחצי יוכלו תושבי העיר לרכוש מזון וציוד לבע”ח. את החנות פותח דקל והיא למעשה סניף שני, אחרי החנות הראשונה שלו שפועלת בפרדס חנה מזה כ-12 שנים. החנות החדשה בחריש תציע משלוחים בחינם והיא תענה על כל צרכיה של אוכלוסיית הכלבים, החתולים, הדגים ובעלי החיים האחרים, שגם הם חלק בלתי נפרד ממרקם החיים בעיר.

קן התוכי חריש
קן התוכי – בשביל בעלי החיים של חריש

בקרוב – חנויות גם במרכז המסחרי השכונתי הראשון

חנויות נוספות צפויות להיפתח בחודשים הקרובים לאורך השדרה המרכזית. בנוסף, מתקרבת לסיומה הקמתו של המרכז המסחרי השכונתי הראשון, בין הפרוייקטים של דמרי וחנן מור (בפינת הרחובות רובין וטורקיז). חנויות ראשונות במרכז זה יימסרו לתחילת עבודות התאמה ע”י בעלי העסקים בשבועות הקרובים.

מרכז מסחרי שכונתי בחריש

מרכז מסחרי שכונתי בחריש
מרכז מסחרי שכונתי חדש בחריש – בפינת רובין טורקיז

חריש צפויה להיות עיר של 100,000 תושבים והפעילות העסקית והמסחרית בה תהיה רבה וענפה ועל כך יעידו שטחי המסחר הרבים בעיר. בעלי העסקים הראשונים יתמודדו באופן טבעי מול אתגרים רבים, אך הכניסה בשלב זה לקרקע הבתולית של חריש תבטיח עבורם גם יתרונות רבים.

את מיקום שטחי המסחר בחריש, על סוגיהם השונים ניתן לראות על גבי מפת חריש.

למידע על נכסים מסחריים בחריש: חנויות בחריש למכירה ולהשכרה

בתים צמודי קרקע ועוד חידושים במכרז “תכנן ובנה” בחריש

מגוון חידושים במכרז “תכנן ובנה” בשכונת “אור המזרח”, וביניהם – איכלוס רק לאחר השלמת כלל תשתיות השכונה וגם – 108 בתים צמודי קרקע מעל נחל נרבתה

לאחר מספר דחיות ועיכובים, פורסמה השבוע חוברת המכרז לבניית כ-1,200 יחידות דיור ומבני ציבור בשכונת “אור המזרח” בחריש. פרסום החוברת וקביעת הלו”ז הסופי להגשת הצעות מתניעים למעשה מחדש את המכרז שבמקור פורסם בחודש דצמבר 2016.

המכרז המדובר הוא הראשון במתכונת “תכנן ובנה” שבו יקבל לידיו היזם הזוכה את האחריות להקמת שכונה שלמה, החל משלב הפיתוח, עבודות התשתית, הקמת מבני ציבור ובניית יחידות הדיור.

קרוב ל-1,000 דירות ב”מחיר למשתכן” לצד בתים צמודי קרקע

אחד החידושים המעניינים במכרז זה, בתחום הדיור למגורים, הוא ההקצאה יוצאת הדופן של קרקע בחריש להקמתם של 108 בתים צמודי קרקע בחלקה הדרום-מזרחי של השכונה. בחריש החדשה, שווקו עד כה דירות בבנייני מגורים בלבד, על אף שהאזור הוותיק כולל שכונה של קוטג’ים צמודי קרקע. ניתן לשער שמחירי הבתים צמודי הקרקע יהיו גבוהים במיוחד בשל ייחודיותם בחריש ובשל הרווחיות הנמוכה יחסית של היזם בדירות “מחיר למשתכן” המהוות את עיקר הפרוייקט.

מתוך 1,196 יחידות דיור הצפויות להיבנות במסגרת הפרוייקט, 957 ישווקו בשיטת “מחיר למשתכן” ו-239 יחידות דיור נוספות ישווקו לציבור הרחב במתכונת רגילה, מתוכן 108 בתים צמודי קרקע כאמור.

הדירות ב”מחיר למשתכן” מצטרפות לכ-1,200 יח”ד נוספות במכרזי “מחיר למשתכן” קודמים בעיר. בפועל, עד כה, התקיימה הגרלת “מחיר למשתכן” אחת בלבד בחריש, שבה השתתפו למעלה מ-8,000 זכאים שהתמודדו על 208 דירות בפרוייקט של האחים אוזן בשכונת המע”ר.

כמו במכרזים קודמים, עומד גם במכרז זה המחיר למ”ר לדירות “מחיר למשתכן” על כ-6,500 ש”ח לפני מע”מ.
להלן חישוב להמחשה, עבור דירת 105 מ”ר:

  • שטח דירה 105 מ”ר – 798,525 ש”ח כולל מע”מ
  • מרפסת 12 מ”ר (לפי מקדם 30%) – 27,378 ש”ח
  • מחסן 6 מ”ר (לפי מקדם 40%) – 18,252 ש”ח
  • חניה (לפי מקדם 200%) – 15,210 ש”ח
  • סה”כ עלות: כ-860 אלף ש”ח כולל מע”מ.

* שטח הדירות ותכנונן טרם נקבע והינו באחריות היזם הזוכה. הדוגמא לעיל נועדה להמחשת אופן החישוב בלבד.

מפת השכונה שתיבנה באחריות היזם

עפ”י שיטת “תכנן ובנה” שיזם משרד השיכון, יהיה על הזוכה במכרז לתכנן, לבצע את עבודות הפיתוח ולבנות את דירות המגורים ומבני הציבור בשטח הפרוייקט וכן לבצע את כלל עבודות התשתית בשטחים הציבוריים (כבישים ומדרכות, מערכות מים וביוב, תאורת רחוב, תקשורת חשמל, שילוט, תחנות אוטובוס וכו’). מבני הציבור המיועדים לקום בשטח הפרוייקט כוללים 2 בתי ספר יסודיים, 3 אשכולות גני ילדים, אשכול מעונות יום, מתנ”ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב. כמו-כן, נכללים במסגרת הפרוייקט שטחי מסחר ומשרדים.

מפת מתחמי הפרוייקט בשכונת “אור המזרח”:

מפת תכנן ובנה חריש

למפת חריש המלאה לחצו כאן.

עפ”י תנאי המכרז, סיום הפרוייקט ואיכלוסו המלא יבוצעו בבת אחת בתום תקופה של 36-40 חודשים. המשמעות המרכזית לרוכשי הדירות היא שהכניסה לדירות תתבצע רק לאחר שהשכונה תהיה בנויה, על כלל התשתיות שלה והאיכלוס לא יתבצע במקביל להמשך עבודות הבנייה. מועד סגירת המכרז להצעות הוא סוף חודש יולי וסיום הפרוייקט צפוי בשנת 2021.

עוברים לחריש: מגוון דירות להשכרה בלוח דירות חריש
עוד בנושא: סקירת מגמות נדל”ן בחריש

מפת חריש החדשה

נפתח הסניף החדש של הכללית בחריש

בשעה טובה נפתח הבוקר הסניף החדש של “שירותי בריאות כללית” בחריש

תושבי חריש התעוררו הבוקר למראה בלונים וליצנים שהסתובבו ברחבי העיר ובישרו על פתיחת הסניף החדש של שירותי בריאות כללית בחריש. הסניף מחליף את המרפאה שפעלה עד כה ברחוב זויתן והוא ממוקם בפינת הרחובות גמלא ודרך ארץ, בפרוייקט של חברת חנן מור.

הסניף החדש מציע מגוון שירותי בריאות לתושבי העיר וכולל בשלב זה רופא משפחה, רופאת ילדים, שירותי אחיות ומשרד קבלה. בית המרקחת טרם נפתח והוא צפוי להיפתח לאחר חג הפסח, בתחילת חודש מאי. שירותי טיפת חלב, שגם הם חלק מפעילות הכללית בחריש, ימשיכו להינתן בנקודת טיפת חלב הקיימת, ברחוב זויתן 13.

מרפאת הכללית בחריש

גם הסניף החדש הינו סניף זמני באופן יחסי, שצפוי לשרת את תושבי חריש למשך 3 השנים הקרובות. בהמשך צפויה להיפתח מרפאה גדולה אף יותר, באחד מהמרכזים המסחריים, שתתאים לגודל האוכלוסיה הצפוי אז, עם התקדמות איכלוס העיר.

מנהל הסניף ד”ר מייקל ספדי ציין כי “חיכינו זמן רב לפתיחת הסניף החדש ואנחנו מתרגשים מאד ומרוצים מהמבנה החדש. הבשורה הגדולה לתושבים מבחינתנו היא המעבר לשירות מלא, בכל ימות השבוע, כך שתושבי העיר לא יאלצו לנסוע למרפאות ביישובים אחרים. רצף השירות מאפשר לנו גם לטפל בחולים במחלות כרוניות הזקוקים לטיפול ומעקב שוטף. אני מנהל את הסניף של חריש מזה כשנתיים ומצפה ומקווה להמשך חיזוק הקשר שבנינו עם התושבים הקיימים וכמובן עם התושבים החדשים, במבנה החדש”.

מפת חריש החדשה

טור אישי: מחשבות על המרחב החדש

בתמונה: גינת משחקים ציבורית בהקמה בחריש

לפני כמה ימים נסענו לשבת, אל המקום שבו גרנו לפני המעבר לחריש. יש שם הרבה מרחב ומקום לרוץ ולהסתובב. חוויה שונה מהחוויה שיש לנו כאן, שברגע שאנחנו יוצאים מהבניין, יש כבישים, ומסוכן. וצריך להשגיח.

הקטן שלנו בן שנתיים וחצי, ובמהלך הזמן שהיינו שם, 24 שעות, הוא התרגל מחדש למה שהיה עד לפני כמה חודשים המרחב שלו. יחד עם שאר הילדים שהיו בשכנותינו, הם היו רצים ומטפסים ומשתוללים. הרבה מרחב נטול מכוניות ומלא בדשא ועצים.

ארבעה חודשים זאת תקופה ארוכה בשביל ילד בגיל הזה. לכן כשהגענו לביקור הוא לא זכר איפה גרנו, למרות שהיה נראה באופן ברור שמשהו מאוד מוכר לו גם אם הוא לא בדיוק יודע מה, והיתה לו שבת שלמה להסתגל למרחב השונה מהמרחב שיש לנו כאן בחריש.

בשבת אחרי הצהריים, ישבתי עם הילדים בחוץ. הקטן רץ הלוך ושוב. אלי ושוב עד קצה המגרש וחוזר חלילה. בכל פעם שהוא התקרב אלי חזרה, הוא צעק “אמא, תראי, אני רץ…”.

חוויית המרחב הפתוח והחופשי הפכה לזמן קצר שוב להיות החוויה שלו. חוויה מאוד שונה ממה שכאן בחריש, שהוא הרבה בבית וצפוף לו קצת, ובשביל לקבל מרחב צריך ללכת במיוחד לגינה, ובדרך למעון אני עוצרת אותו כל הזמן כדי שלא ירוץ לכביש.

את הגדולים עקרנו מבתי הספר שהם היו בהם, וכפינו עליהם לאמץ שוב את השריר של ההסתגלות, וההתחברות לאנשים חדשים. בית הספר כאן חדש וסובל מכאבי גדילה וקשיי זהות, וזה חלק מהותי מכך שבאנו לפה.

יש ימים שאני רואה בהם כעס וצער על המעשים שאני והאיש שלי בחרנו לעשות, בלי לאפשר להם לבחור. זה מראה לא קל. זאת התמודדות לא פשוטה שהייתי רוצה לדלג מעליה. לא להיות במקום שבו העיניים של הילדים שלי מספרות לי איך זה לחוש כאב וצער, ואולי גם חוסר אונים בגללי.

אם אני חושבת על עצמי בגילאים השונים של ילדי, אני זוכרת כל מיני דברים שלי היו ולהם כרגע אין. הם לא הולכים לבני עקיבא, כי כרגע עוד אין כאן ומה שמצער בכל זה, הוא שילד יהיה בגיל 9, או 11, או 14 רק פעם אחת בחייו. יש דברים שאפשר לתקן ולפצות, ויש גם דברים שלא. על מה שלא עלית בתחנה הנכונה, לא תוכל יותר לעלות.

את כל זה אני כותבת, כי אנחנו מאוד עסוקים ברצון שהילדים שלנו לא ישלמו מחיר על הבחירות שלנו. אני חושבת שזאת סוג של פנטזיה שכל הורה צריך להחזיק כדי להישאר שפוי. אבל האמת היא שהילדים משלמים תמיד את המחיר על ההחלטות של ההורים. זה היה ככה תמיד ותמיד יהיה.

היה לי רגע שבו נשברה הפנטזיה הזאת, ובאופן מפתיע חשתי הקלה גדולה. כי הפסקתי לנסות להשיג מטרה שהיא בלתי מושגת, ואז התפנה מקום לראות איפה המחיר סביר בעיני ואיפה לא, ואם לא אז מה עושים. מקום לראות איך אני מתווכת את המציאות ולא הופכת את עצמי או את ילדי לקרבן שלה, אלא למי שבוחרים לחיות בתוכה עם כל הקשיים שיבואו. מצאתי את עצמי מברכת את הגל במקום להילחם בו.

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אחרי המעבר: לנשום אל תוך השינוי

כבר תקופה שלא כתבתי כאן… הרבה עומס של עבודה, ונסיעות, כי עם המעבר הכל הפך להיות רחוק. אבל אולי גם תחושה של אילמות, של קושי לדברר חוויה כל כך מורכבת, שיש לה רבדים שונים בתוך הנפש

עברנו לחריש באיסרו חג סוכות, ומאז אנחנו כאן, מנסים לעכל את המעבר, את התחושות, ואת ההשלכות שלו לחיים שלנו. ועכשיו משהו התפנה לי. גם זמן, אבל אולי גם סוף סוף קצת מרחב בתוכי לחשוב ולהתבונן פנימה. לחשוב ולתאר את החוויות שלי, על מעבר, ועל שינויים ועל חריש.

כל מעבר מביא איתו זרות.

מהי זרות? איך מרגישים כשזרים? אני יכולה רק לכתוב איך זה כשאצלי… ואיך נוצרת שייכות, תחושה שאני חלק ממשהו.

המעבר הראשון שלנו כמשפחה היה לפני שמונה שנים, ועזבנו מקום שהיינו קשורים אליו בעבותות של אהבה. אחרי שכל הארגזים הועמסו על המשאית, נכנסנו אנחנו לאוטו שלנו, זוג עם שלושה ילדים. לאט לאט חצינו את רחובות הישוב, והעיניים נפרדות בדמעות מגן השעשועים, בית הכנסת, הדשא הגדול עם הנוף לוואדי. כשהאוטו עבר ליד גן השעשועים, באותו יום של אחר הצהריים קיצי, ראיתי את הגן המלא בחברינו, ובתוכי הבנתי שאנחנו כבר לא חלק מן המציאות הזו.

למחרת התעוררנו בעיר אחרת. אין שכנה בבית ממול שאפשר לשתות איתה קפה, ולדבר שיחות נפש כשהילדים משחקים לצידנו, אין פינת חמד לברוח אליה כשבבית צפוף וצר. תחושה של ריקנות ושל בדידות.

ומתחיל אז התהליך של השתייכות. לקחת את ביתי ביום הראשון של כיתה א’ ולסמוך על הכוחות שלה למצוא את מקומה, ולאט לאט לראות אותה רוכשת חברים, למצוא את המכולת המועדפת עלי ואת הקצב שנראה לי, להתחיל לפטפט עם אימהות ליד הגן, וליצור קשרים שמרגישים בהתחלה מעושים ולא טבעיים. לא להתבייש לדפוק אצל השכנים ממול, ולהתחיל לעשות טיולים רגליים כדי למצוא פינות יפות, אולי גינה קטנה או נוף נוגע, ולהרגיש שהן הופכות להיות הפינות שלי.

בשבילי זרות היא עוורון זמני, כמו להיות בחדר חשוך עד שהאישונים מתרחבים ומתחילים לראות פרטים, או עד שעולה האור והחיים מתמלאים שוב צבע. כל מעבר מביא איתו חוויה כזאת מחדש, להתחיל לקשור את עצמי בחבלים בלתי נראים לאנשים, למקומות, לנוף. וכל מה שכתבתי כאן הוא חוויה שחזרה על עצמה בחיי יותר מפעם אחת, אולי הפעם זו תהיה הפעם האחרונה?

וחריש? חריש עוד מרגישה זרה לעצמה, כך אני מרגישה. האנשים והנוף משתנים כל הזמן, הבניינים עוד עירומים מצמחיה ועוד אין מספיק תחושה של מקום.

אני עוד הולכת כאן בחוסר נוחות, מחכה, מחפשת. לפעמים גם שואלת עת עצמי אם אצליח לחיות כאן, במקום שמביא איתו תחושת זרות כזו. אני מנסה לנשום אל תוך השינוי הזה, וממש כמו הריון ולידה, זה שעברתי את זה פעם אחת לא מקצר את האורך והקשיים של הפעם הזאת.


פרוייקטים בחריש

בונים עיר מקיימת: שני יערות מאכל יוקמו בחריש

בתמונה: יער מאכל שמוקם בפארק החורשות בתל אביב. צילום: נמרוד הוכברג.

פוסט אורח מאת: מעוז לואנץ.

שני יערות מאכל יוקמו בחריש, אחד בפארק העירוני והשני במערב העיר סמוך לכביש 6. כעת מוזמנים התושבים לקחת חלק פעיל בקידום נושא החקלאות העירונית הקהילתית

רבות דובר על הדגש שניתן בחריש על בניית הקהילה וקידומה של העיר כעיר מקיימתהתחום המתפתח של חקלאות עירונית הוטמע בתוכניות של העיר כבר מהרגע הראשון ובמסגרתו מתוכננות גינות קהילתיות, גינה לתושב, יערות מאכל וגינות ציבוריות עם עצי פרי ותכנון בר קיימא מתקדם.

מה היא עיר מקיימת?

קיימות היא היכולת שלנו לדאוג לכך שגם הילדים שלנו והדורות שבאים אחרינו יחיו ברווחה והעולם כמו שאנחנו מכירים אותו ימשיך להתקיים עם רמת חיים דומה. עיר מקיימת היא עיר שמתוכננת ומנוהלת על פי עקרונות הקיימות, זה נוגע לכל תחומי החיים ונשען על שלושה תחומים מרכזיים: סביבה – כלכלה – קהילה. קיימות זה לא רק איכות הסביבה אלא גם קהילה והקשרים האנושיים שנוצרים ובעזרתם אנחנו מחזקים אחד את השני ויוצרים עולם בטוח יותר עבורנו ועבור ילדינו. במועצה המקומית חריש, הבינו את החשיבות של הנושא ועומלים על מנת לשלב את הקיימות בתכנון ובפיתוח של היישוב. זה מהלך לא מובן מאליו ומגיע על כך שבחים למקבלי ההחלטות, ראש המועצה, מהנדס המועצה ואנשי משרד השיכון.

משרד השיכון והמועצה המקומית עובדים על מנת ליצור את התשתית המתאימה כך שהתושבים שיצטרפו בקרוב יוכלו ליצור ביחד עיר עם חיי קהילה ותרבות תוססים. ה”גביע הקדוש” בתחום הקהילה והקיימות וסימן השאלה הגדול הוא איך יווצר השילוב בין התושבים ובין התשתית שנבנית. לדוגמה – מתוכננות ומוקמות בעיר מספר גינות קהילתיות אך נשאלת השאלה האם התושבים אכן ירימו את הכפפה ויקיימו פעילות קהילתית ותרבותית סביב הגינות הקהילתיות או שהן יישארו כמות שהן עם צמחיה רב שנתית שמתוכננת ומיושמת על ידי משרד השיכון.

מה זה יער מאכל?

יער מאכל הינו שיטה לתכנון שטחים פתוחים אשר נשענת על עקרונות ודפוסים שקיימים ביערות ובחורשים, מתוך ההבנה כי מערכות אלה הן בנות קיימא. הן קיימות לאורך מאות שנים, הן משגשגות ומספקות מזון. יער מאכל מהווה מערכת חקלאית יצרנית של מזון בריא ומקומי לבני אדם, בשילוב שיקום השירותים האקולוגיים של המערכת האקולוגית הטבעית. יער מאכל בעיר מספק גם צרכים נוספים כמו מקום ליצירת חיבורים והתכנסות עבור הקהילה ומרכז חינוכי שמנחיל ידע חשוב לכל הגילאים.

יערות מאכל קהילתיים בחריש

כיום נמצאים בשלבי תכנון שני יערות מאכל בחריש, אחד בפארק העירוני והשני במערב העיר סמוך לכביש 6. התכנון והביצוע הם באחריות משרד השיכון ובהמשך ההתחזוקה השוטפת תהיה באחריות אגף שפע של המועצה המקומית. צורת הביצוע הזאת אכן מביאה מוצר מוגמר אך התושבים לא לוקחים חלק באף אחד מהשלבים ולכן נשארים בעמדה של צרכנים לא מעורבים שמקבלים שירותים מהמועצה (או ממשרד השיכון). המצב עלול להיות כזה שהקהילה לא תתגבש ולא יהיה ביער המאכל “לב” שנוצר כתוצאה מהאכפתיות ותשומת הלב שניתנות מתושבי המקום וכך לא תנוצל האפשרות ליצור ולחזק את הקהילה, לקדם וליישם ערכי קיימות.

המפתח להצלחה – מעורבות של הקהילה

מניסיון שהצטבר בערים אחרות שבהם הוקמו ומוקמים בימים אלה יערות מאכל כמו תל אביב, ירושלים ובנימינה השלב הראשון הוא לאגד קבוצת פעילים שרוצים לקדם את הנושא. בערים אלה לא היה את משרד השיכון שיתכנן ויבצע ולכן שילוב התושבים היה הכרחי ואכן יצר קבוצה של תושבים אכפתיים שמקדמת את הנושא. היתרונות בשיתוף ועירוב של הציבור הם בין השאר:

  • חיבור בין תושבים שרוצים לקדם נושאים של קיימות.
  • יצירה וחיזוק של קבוצת פעילים שיוצרת סינרגיה מתוך שיתוף הפעולה ביניהם.
  • לקיחת אחריות של התושבים על המרחב הציבורי.
  • מעבר ממצב של צרכני שירותים למצב של ציבור מעורב ואיכפתי שרוצה בטובת כלל העיר.
  • אפשרות לערב קבוצות מגילאים ומגזרים שונים.

בגלל המצב המיוחד בחריש שבו הקמת שטחי הציבור היא באחריות משרד השיכון יש לתכנן ולתפור תוכנית שתתאים לכך ותצליח לערב ולשתף תושבים בלי להאט או לפגוע בלוחות הזמנים שמוכתבים על ידי משרד השיכון. הדרך לכך הינה ביצוע של קורס ביערות מאכל שמעביר ידע מקצועי בתחום יערות מאכל וייצר את הפלטפורמה לחיבור בין התושבים.

איך מקדמים את הנושא בחריש?

תושבי חריש מוזמנים להצטרף ולקחת חלק בקורס מבוא ליערות מאכל קהילתיים שמתחיל ביום ראשון 5 בפברואר. הקורס בן 10 מפגשים, 8 מפגשים בימי ראשון בערב ושני סיורים בימי שישי בבוקר. בעזרת תמיכה שהתקבלה מקרן שלי הקורס יהיה מסובסד ויאפשר לכל תושב שירצה לבוא ולהשתתף. ביצוע הקורס הוא שלב ראשון והתנעה של הנושא, כשהמטרה המרכזית שלו היא ליצור קבוצה של פעילים שמעוניינים לפעול יחד על מנת להגשים בצורה הטובה ביותר את יערות המאכל וגם לקדם בהמשך את נושא החקלאות העירונית הקהילתית.

להרשמה לקורס יש ליצור קשר עם מעוז – 052-5014425. קישור לאירוע בפייסבוק.

 

פרוייקטים בחריש

כנס תוכניות עבודה 2017 של חריש התקיים אמש בחיפה

כנס תוכניות עבודה 2017 וערב גיבוש עובדי המועצה התקיים אמש (חמישי) ביס פלנט בחיפה

אחרי שעשו את דרכם באוטובוס בפקקים של חמישי בערב מחריש לחיפה, זכו עובדי המועצה לקבלת פנים מושקעת שכללה ארוחת ערב קלה. בהמשך התקיים הכנס עצמו באחד מאולמות הקולנוע במתחם יס פלנט בחיפה ולאחריו הוקרן הסרט “על חבל דק”. הכנס אורגן ע”י גלית אבישי, מנהלת מחלקות משאבי אנוש וקליטה במועצה והשתתפו בו עובדי המועצה, חברי מליאת המועצה ואורחים.

מעטים מול רבים בדרך למנהטן

מתבונן מהצד היה עשוי לחשוב שלא מדובר בכנס של עובדי מועצה אלא של יחידה צבאית מובחרת. כמו בצבא, האמצעים מוגבלים, המשימה נראית בלתי אפשרית והעובדים צועדים קדימה, נכונים לאתגר, נעזרים במעט מדי אמצעים, אך עם תחושת שליחות לאומית ומוטיבציה שמקורה בהרגשה שהם חלק ממשהו גדול שקורה. מנכ”ל המועצה, ראש המועצה וסגנו, שנשאו דברים במהלך הכנס הקדישו דקות ארוכות מדבריהם לתחושת השליחות שמלווה אותם בעשייה ולזריקות עידוד ומוטיבציה לעובדים. המשימה היא לאומית והצלחה = ניצחון. כך למשל מנכ”ל המועצה יעקב נתניהו: “יש לנו את הלוקסוס לדעת שמה שאנחנו עושים יש בו אחיזה בנצח. חשוב שלא נשכח את זה ביום-יום ושנדע להתחבר למקום הזה ונשאב ממנו כח. התפקיד של כל אחד ואחד מאיתנו הוא לאפשר לחריש לנצח”. ראש המועצה יצחק קשת דיבר על האחריות שיש לעובדים ולמועצה כולה על חייהם של עשרות אלפי תושבים ועל ההשפעה האדירה שיש לפעילות המועצה על חייהם ועתידם של התושבים. סגנו, שלמה קליין תיאר זאת במונחים של בית השקעות: “10,000 משפחות שהשקיעו כמיליון ש”ח בדירה זאת השקעה כוללת של 10 מיליארד שקלים שאנחנו אחראים לנהל אותה”.

וכמו במקרים רבים בהיסטוריה של העם היהודי, גם הפעם צפויה התמודדות בין מעטים לרבים. משימת הדגל לשנה הקרובה זכתה לכינוי “פרוייקט מנהטן”. אם עד היום האיכלוס בחריש נעשה במנות קטנות, כעת מתחילים להרגיש את גל הצונאמי שמתקרב – האיכלוס הגדול של הקיץ. “אנחנו כמו סטארט-אפ שיודע לתת שירות מופלא ללקוחות הראשונים שלו אך האתגר האמיתי הוא לשמר רמת שירות טובה כשכמות הלקוחות קופצת. חברות רבות נופלות בדיוק בשלב הזה וזה האתגר הכי גדול שלנו לשנה הקרובה” ציין ראש המועצה. נשאלת השאלה מה מקור השם “מנהטן” (בהנחה שאין כאן רמיזה לפרוייקט הידוע של פיתוח נשק גרעיני במלחה”ע השנייה…)? האם חריש לאחר האיכלוס הגדול תהיה צפופה כמו מנהטן? האם כהמחשה לסטארט-אפ הפרובינציאלי שעומד לכבוש את ניו-יורק או שמא מדובר בשם של ציר תנועה שעל עובדי המועצה לפתוח על מפת הקוד הצבאית? כך או כך בחירת השם טובה, והאתגר – באמת באמת גדול.

כנס תוכניות עבודה 2017
גלית אבישי, בפתיחת הכנס

2017 – שנה רווייה באתגרים

במהלך הכנס קיבלו הנוכחים תזכורת לעשייה הרבה שליוותה את שנת 2016. נציין רק חלק מהדברים – קליטת למעלה מ-2,000 תושבים, קליטת עשרות עובדי מועצה חדשים, פתיחת שנת לימודים במוסדות החינוך החדשים, הקמת מרכז השירות לתושב, עיבוי מערך התחבורה הציבורית, גיבוש מערך ביטחון, בניית מערך רישוי עסקים, קיום כנסי תושבים ויזמים, הפעלת חוגים וארגון אירועי תרבות, גיבוש תקציב ל-2017 ועוד.

על אף העשייה הרבה, השנה החולפת נראית כעת כמו אימון “על יבש” לקראת הקרב האמיתי שצפוי בשנה הקרובה. בכל תחום ותחום בפעילות המועצה נראה שהאתגר צפוי להיות לפחות מוכפל. סדרי הגודל בקליטת התושבים יהיו אחרים לגמרי, בתחום החינוך דרושה השלמת המערך של מוסדות החינוך השונים ומענה לצרכים רבים יותר, כולל שילוב נושא החינוך הבלתי פורמלי והיערכות ליום לימודים ארוך. בתחום השירותים החברתיים המעבר מיישוב לעיר יגזור צרכים אחרים ובתחום הקהילה – בניית הקהילה המורכבת מכל כך הרבה תושבים חדשים היא אתגר בפני עצמה. בתחום ההנדסה יידרש קידום של פרוייקטים תשתיתיים רבים, פתיחת עוד מבני ציבור וגנים ציבוריים וכמובן שותפות יחד עם הוועדה המיוחדת ומשרדי הממשלה בתכנון ארוך הטווח שירחיב את גבולות העיר ויספק לה גם אזורי תעסוקה. בתחום הביטחון, החירום וההצלה תידרש בנייה של מערך עירוני מתאים, שנכון להיום הוא עדיין מאד מצומצם. וכך הלאה בכל אחד מאגפי המועצה.

הדקו חגורות, הסרט מתחיל

לסיכום הערב ולפני הקרנת הסרט הדגיש שוב יצחק קשת שבעיניו “הכל תלוי באנשים וביכולת שלנו לרתום את האנשים הכי טובים ואם לחזור למונחים של צבא, אני יודע שנצליח בזכות האנשים שהולכים יחד איתי ונמצאים מאחורי”. אז את המימיה ומנת הקרב החליפו הפעם כוס קולה ופופקורן והערב כולו היווה הפוגה מרעננת, רגע לפני שחוזרים לשולחנות העבודה, לשולחנות השרטוטים, למחשבים, לרחובות מלאי האבק ולאתגרי היום-יום, בדרך להגשמת החלום – הקמת העיר החדשה.


פרוייקטים בחריש

בשורה לעמותת נאות חריש: בניית הפרוייקט תתחדש

הבנייה בפרוייקט של עמותת “נאות חריש” צפויה להתחדש בשבועות הקרובים, לאחר שאתמול נחתם הסכם בינה לבין חברת אורתם סהר החדשה, בבעלות האחים יעקובי וחנן אסייג

אורתם סהר היתה קבלן הביצוע של הפרוייקט עד שלפני מספר חודשים הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים והבנייה בפרוייקט ובפרוייקטים אחרים של החברה נעצרה. במהלך החודשים האחרונים ניסתה עמותת נאות חריש למצוא קבלן חלופי שימשיך את עבודות הבנייה ובמקביל נוהלו מגעים מול הנאמנים והבעלים החדשים של אורתם שרכשו לאחרונה את החברה תמורת 75 מיליון ש”ח.

עמותת נאות חריש מונה כ-710 יח”ד ב-42 בניינים בשכונת אבני חן בחריש (ראו מפה). העמותה זכתה בקרקע במכרז הראשון שנערך בעיר, שתוצאותיו פורסמו בתחילת 2013 ונכון להיום נמצאת הבנייה ברוב הבניינים בשלב השלד.

על פי ההסכם שנחתם, תשלם העמותה לאורתם החדשה כ-270 מיליון ש”ח כולל מע”מ בתמורה לסיום בנייתו של הפרוייקט. עלות זו משקפת תוספת של כ-35 מיליון ש”ח ביחס לעלות הבנייה המקורית והיא תגולגל על חברי העמותה. יש לציין כי ערבויות הביצוע שנתנה אורתם סהר הישנה לעמותה עמדו על כ-21 מיליון ש”ח אך במסגרת ההסכם החדש תוכל העמותה למשוך לקופתה רק כ-10 מיליון מתוכן.

הבנייה של רוב הפרוייקט צפויה להסתיים תוך כשנה וחצי, אך מתחמים מסויימים וכן מתחם המבנים המדורגים יסתיימו מעט מאוחר יותר, קרי לקראת סוף 2018.

ההסכם שנחתם עדיין דורש את אישורם של בנק לאומי ושל בית המשפט.


פרוייקטים בחריש