סיפורי עסקים בחריש | Fitness Mintz – הסטודיו הראשון לספורט וכושר בחריש

לאביב מינץ איכפת מהמתאמנים שלו. זה מה שהופך את Fitness Mintz שהקים בחריש למקום מיוחד, שמציע מעבר לאימוני אירובי, פילאטיס, עיצוב וחיטוב גם כוס קפה, אוזן קשבת ומעקב אישי אחר הביצועים והתוצאות

תוכן שיווקי

"אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט, בהכל". נדמה שהמשפט שנאמר על ידי טל ברודי עם זכייתה הראשונה של מכבי תל אביב באליפות אירופה בכדורסל בשנת 1977 – מתאים גם לתחושת הראשוניות של תושבי חריש שמרגישים שותפים למהלך היסטורי של הקמת עיר חדשה בישראל ושואפים לעתיד טוב יותר, אולם עבור אביב מינץ (25) מדובר ביותר מכך, מדובר במפעל חיים.

אביב, המתגורר במאור ועתיד לעבור בעוד מספר חודשים לחריש עם השלמת בנייתה של הדירה שרכש, הוא מאמן חדר כושר ואימוני קבוצות מוסמך מטעם מכון וינגייט.

לפני מספר חודשים הוא פתח את סטודיו "פיטנס מינץ", הראשון בחריש מתוך מטרה להנגיש את הספורט והכושר לכלל תושבי חריש. הסטודיו, שמשתרע של שטח גדול של 65 מ"ר ושוכן במרכז המסחרי 'עמית' , מאובזר במיטב הציוד המתקדם ומעסיק 6 מדריכות ומדריכים מקצועיים בתחומי עיצוב וחיטוב, פילאטיס, אירובי, זומבה, TRX קבוצת ריצה ועוד. בכל יום מתקיימים בסטודיו כארבעה אימוני ספורט וכושר שונים בשעות הערב ואימונים נוספים מתקיימים גם בשעות הבוקר.

"תחום הספורט הוא תחום מאתגר ומרתק", מסביר אביב, שעבד בעברו כמאבטח של משרד החוץ בחו"ל. "במסגרת תפקידי כמאבטח התמודדתי עם מבחני כושר מאתגרים ואלה הביאו אותי לרמות כושר גבוהות ולרמות מנטליות שלא הכרתי בעצמי. זו הסיבה שנמשכתי לתחום זה, למדתי את התחום לעומק בשביל להבין מה אני עושה כשאני מבצע פעולה כזו או אחרת, מדוע זה פועל בצורה זו, מהי ההשפעה האמתית של תזונה על אימוני כושר וספורט וכן הלאה.

אביב מנהל סטודיו כושר בחריש וסטודיו נוסף במושב מאור ומשתף שהחלק האהוב עליו ביותר בניהול הסטודיו לחוגי ספורט ואימון הוא הקשר עם המתאמנים: "אני הכי אוהב לראות את השינוי הפיסי והמנטלי שחל באנשים כשהם מתחילים להתאמן. הם משתפרים ונהנים לעשות ספורט וכיף לי ללוות מקרוב את התהליך הזה".

ספורט וכוס קפה

מדי יום שלישי בשעה 19:00 קבוצה של 12 נשים מחריש מגיעות לקורס אימון הכי פופולרי בסטודיו, קורס אימון לעיצוב וחיטוב הגוף. הצצה לקורס אימון מראה כי מדובר בטווח גילאים רחב של נערות בגילאי העשרה ועד נשים פנסיונריות.

"הסטודיו מספק לתושבי חריש גם הזדמנות לייצר קשרים חברתיים חדשים. כולם כאן חדשים, תושבים שהגיעו מכל רחבי הארץ וההתכנסות כאן היא נקודת ממשק נוספת לקשרים חברתיים חדשים", מציינת עמית מל, תושבת חריש שעובדת בסטודיו.

הסטודיו של אביב פועל 7 ימים בשבוע (כולל מוצ"ש) ומציע לתושבי חריש מגוון רחב מאוד של אימונים מקצועיים.

"אני לא מתפשר על מקצועיות", מדגיש אביב ומוסיף: "לצערי, חדרי כושר בארץ עשו בשנים האחרונות מהלך של הוזלת מחירים על חשבון האיכות וקיצצו במאמנים. מי שמגיע לחדר כושר ולא מבין בתחום גם לא יזכה לראות שיפור. זו הסיבה שלא פתחתי בחריש חדר כושר אלא סטודיו לאימונים בו כל אימון מתקיים עם מדריך מקצועי. אני מאמין שרוב האוכלוסיה לא יודעת מספיק ולא מצליחה לנצל את המתקנים לשיפור המצב ואימון בעזרת מדריך/ה מקצועי/ת הוא הדרך שלי להעניק למתאמנים את הכלים להצליח".

דרך נוספת לעזור למתאמנים בסטודיו היא באמצעות תזונאית ספורט שמגיעה מדי שבוע ומקיימת פגישות אישיות עם מנויים, בונה תפריט ועוקבת אחרי ההתקדמות שלהם. "בניית תכנית התזונה משמעותית מאוד להצלחה של התהליך וזו התרומה הנוספת שלנו למתאמנים", מסכם מינץ.

Fitness Mintz - אימוני ספורט וכושר בחריש
להעניק למתאמנים את הכלים להצליח. Fitness Mintz בחריש

להנגיש את הספורט לכולם

"המטרה שלי היא להנגיש את הספורט לכלל האוכלוסיה בצורה הכי מקצועית וכיפית שאפשר. זו הסיבה שישנם אימונים לנשים בלבד, לגברים בלבד, ואימונים מעורבים. ישנם גם אימונים עם בייבי-סיטר בימי רביעי בבוקר, בהם ניתן להגיע עם התינוק ולמסור אותו להשגחה כאן בסטודיו", מתלהב אביב ומדגיש כי רוב הקבוצות הן קבוצות קטנות ולכן כל מתאמן זוכה ליחס אישי יותר ומותאם יותר.

הסטודיו מציע גם אימונים אישיים?

"כן, אנו מציעים גם אימונים אישיים: אימון בודד עלותו 120 שקלים ואילו עשרה אימונים עולים 1000 שקלים".

"אני מוצא שיש כאן הרבה אנשים בחריש שאוהבים ספורט ומבינים את החשיבות שלו. יחד עם זאת, כולם קנו דירה ומשלמים משכנתאות ולכן גם קצת קשה להם".

ומה איתך? כותבים לא מעט על הקשיים של עסקים בחריש…איך אתה מתמודד?

"הכי קשה לי להתמודד עם התגובות של המתאמנים שחושבים שמחיר המנוי כאן הוא גבוה. זה לא נכון. מנוי חופשי חודשי עולה 269 שקלים לחודש במסלול חצי שנתי ומנוי של אימון אחד בשבוע עולה 149 שקלים במסלול חצי שנתי. אלו מחירים סבירים ביותר, אפילו זולים בהתחשב לתמורה. רבים בחריש חושבים שאם ניתן לשכור כאן דירה בעלות נמוכה משמעותית מערים אחרות, גם הוצאות אחרות כמו אימון או כוס קפה, אמורות להיות זולות, אבל הם שוכחים שעלות תפעול עסק בחריש היא לא זולה, אלא ההיפך, יקרה יותר מערים אחרות".

עם הפנים ללקוח

אם בחרתם להירשם לאימונים בסטודיו תוכלו להתאמן גם בשעות הבוקר בין השעות 8:15-9:00 "בעתיד אנו נרחיב את מספר אימוני הבוקר", משתפת עמית ומוסיפה: "ההרשמה לאימונים היא קלה ופשוטה בעזרת אפליקציית ARBOX וזה באמת מקום מדהים להכיר אנשים, להתאמן וגם לנקות את הראש".

עמית מציינת גם כי כרטיס המנוי של Fitness Mintz מעניק הטבות לנרשמים בצורה של הנחות בעסקים מקומיים נוספים: טיפולי פנים, עיסויים או רפואה משלימה – "שיתוף הפעולה בין הסטודיו לעסקים פעילים בחריש חוסך למתאמנים עשרות שקלים מדי חודש", היא מדווחת.

"חשוב לי לשמוע מה המתאמנים חושבים וצריכים", מוסיף אביב. זו הסיבה שאנו זמינים למתאמנים בכל שעה באמצעות וואטס-אפ לגבי כל שאלה בנושא תזונה או אימונים מתוך תפיסה שעל הסטודיו לספק למתאמנים שירותי מעטפת חינמיים שיעשירו את החוויה שלהם במקום. אנו גם מפעילים מערך של סדנאות כמו סדנאות העשרה לשיקום לאחר לידה".

מהן התכניות להמשך הפעילות?

"אני מתכוון להרחיב את מערך האימונים ולהוסיף חוגי ריקוד וחוגי לחימה לילדים ולילדות ואני מקווה שרבים מתושבי חריש יהפכו את Fitness Mintz לבית שני עבורם".

ומה חושבים המתאמנים של אביב? טל אלקס, תושבת חריש שמתאמנת בסטודיו ממרץ מסכמת: "אני מרוצה. אני נהנית כבר שלושה חודשים ממגוון חוגים ברמות איתגור שונות, ממאמנים מוסמכים עם אוזן קשבת לייעוץ והדרכה, ומאווירה חברתית וספורטיבית מהנה ומדרבנת", היא מציינת. "וזה גם כיף לקבל בתור מתאמנת קבועה הטבות בבתי עסק בחריש. אני מציעה לתושבי חריש להיכנס לכושר ולהגיע. יש מקום לכולם".

אז גם לכם יש חשק להתחיל? הטלפון בסטודיו 052-6162779
הסטודיו מציע כעת אימון ניסיון ללא התחייבות וללא עלות – לחצו כאן

Fitness Mintz בפייסבוק


לוח דירות חריש

קארפול בחריש: חוסכים, שומרים על הסביבה ונהנים

מימין: גיל פישר, שלו פודולסקי ואיתן מור. צילום: אורן קלר

רוצים להתמודד עם הפקקים בדרך לעבודה, לחסוך כסף וגם לתרום לסביבה? כדאי שתאמצו גם אתם את רעיון הנסיעה השיתופית (CARPOOL). איתן מור, שלו פודולסקי וגיל פישר, שלושה מתושבי חריש שנוסעים יחד לעבודה, אימצו את הרעיון באהבה

לא משנה איפה אתם מתגוררים, אם אתם נוסעים ברכב לעבודה – אתם כנראה כבר מכירים את התופעה. רובנו נאלצים להתמודד עם הפקקים הגואים בדרך לעבודה, בכניסה למרכזי הערים ולאזורי התעסוקה. למעשה, פקקי תנועה הפכו לאחת הבעיות העולמיות המטרידות ומדינות רבות מחפשות פתרונות חכמים חדשים להקלה על העומס ולשמירה על איכות הסביבה.

אחת הדרכים שזוכה לפופולריות גואה בישראל וברחבי העולם היא נסיעה שיתופית (CARPOOL): נסיעה יחדיו של מספר אנשים לעבודה או ללימודים, על בסיס יומיומי.

נסיעה שיתופית החלה כטקטיקה של חיסכון בדלק בארצות הברית, במהלך מלחמת העולם השנייה, וצברה פופולריות בשנים בהן חלה עלייה ניכרת במחירי הדלק העולמיים. עליית מחירי הנפט לצד התפתחות הרשתות החברתיות בתחילת המאה ה-21, הביאו לעלייה מחודשת במספר הנוסעים שבחרו באמצעי תחבורה זה.

איתן מור (40) המתגורר בשנתיים האחרונות בחריש אליה עבר מרמת ישי, הוא מתכנת בהכשרתו ונוסע מדי יום אל מקום עבודתו  בכפר סבא.  בשנה האחרונה הוא אינו נוסע לבד. שלו פודולסקי (33) וגיל פישר (34) תושבי חריש בשנתיים האחרונות ובמקור מתל אביב ומכרכור (בהתאמה) הם השותפים שלו לנסיעה.

חיסכון ניכר בהוצאה החודשית

"כל אחד רוצה לחסוך", מסביר מור. "הוצאה חודשית ממוצעת לנסיעה ברכב לעבודה הכוללת דלק, בלאי ופחת מסתכמת בכ-2,000 שקלים. אם יש לך שותפים לנסיעה שמתחלקים איתך בהוצאות, אתה זוכה לחיסכון ניכר בהוצאה החודשית", מסביר מור וממשיך לפרט: "מאז שהתחלתי לנסוע בנסיעות משותפות העמידה שלי בזמנים מדויקת יותר בגלל ההתחייבות לאחרים ויש לנו בין 40-50 דקות נסיעה בכל יום בהלוך ובחזור כדי לשוחח ובמידה מסוימת 'לבלות' יחד. בכל פעם מישהו אחר מביא את הרכב לנסיעה, כך שנחמד מדי פעם גם לא לנהוג".

מהו הקושי המרכזי בנסיעה שיתופית?

"לאנשים יש חששות לא מבוססים על פגיעה בפרטיות, על לנהל שיחות אישיות בזמן הנסיעה או הצורך לדאוג שהאוטו יהיה מסודר וכן הלאה, אבל בפועל זה כיף לנסוע ביחד ויש לנו תמיד נושאי שיחה משותפים".

"בדרך כלל, החלק הקשה הוא לעקוב אחר התשלומים ולכן פישטנו את זה. יש לנו קובץ אקסל שמחשב לבד את התשלומים הנדרשים מכל אחד בהתאם לנסיעות שבוצעו בפועל (דלק, אגרת כביש 6). הניהול די מסודר ופשוט למעקב".

גיל פישר, שלו פודולסקי ואיתן מור
מימין לשמאל: גיל פישר, שלו פודולסקי ואיתן מור

שומרים על סביבה נקייה ובריאה יותר

גיל פישר, מהנדס מחשבים בחברת YES, הוא הצלע השלישית בנסיעה המשותפת. "הכרתי את איתן ואת שלו דרך הבנות שלנו שלומדות יחד מחול בחריש. הצטרפתי לסידור ההסעות שלהם רק לפני חצי שנה", הוא משתף.

"אני בעד שרכבים יצאו מחריש עם יותר מנוסע אחד או שניים. המוטיבציה שלי היא פחות למען הכסף ויותר למען שמירה על הסביבה", הוא מסביר בפשטות. "נסיעות שיתופיות מפחיתות את צריכת הדלק, פליטת האדים הרעילים ותורמות לשמירה על סביבה נקייה ובריאה יותר. הערך המוסף שהן מעניקות הוא חיסכון כספי".

על מה אתם מדברים בדרך ומי קובע מה שומעים ברדיו?

"אני מעדיף לנהוג ולכן כשאנו נוסעים עם המכונית שלי שומעים אצלי רדיו ומדברים על תנאי המגורים בחריש. עכשיו הבחירות בחריש מעניינות אותנו אז מדברים גם על זה", מספר פישר.

מה מבחינתך החיסרון בנסיעה משותפת?

"לפעמים אני רוצה להישאר בעבודה או לצאת מוקדם יותר ונאלץ לשנות את הלו"ז בחצי שעה לכאן או לכאן, בהתאם למה שקבענו בבוקר, כדי לעזור לאחרים ולהיות מתואם איתם.

"בעבר, רציתי לפתח אפליקציה שתעזור לאנשים למצוא טרמפים בהתאם לשעת היציאה המדויקת. לא הגעתי לזה, אבל אני בהחלט מעודד אנשים מחריש להשתמש באפליקציות כדוגמת Waze או Moovit שיש להן פיצ'ר לקארפולים".

לא לפקקי תנועה

פישר, מור ופודולסקי מתגוררים כולם ברחוב אלון בחריש. השניים האחרונים גם עובדים באותה חברה ולשניהם יש רכב חברה. "אני משאיר את רכב החברה בבית לאשתי ומעדיף לנסוע בקארפול", מציין שלו פודולסקי ומדגיש: "אני נוסע בנסיעות משותפות כי מאוד משמעותי לי הנושא של הפחתת פקקים בכבישים. אני בכל בוקר עומד בכביש שש ורואה מסביבי עשרות כלי רכב עם נוסע אחד בלבד. כולם מתלוננים על העומס בכבישים אבל לא עושים הרבה כדי לטפל בתופעה. מספיק שחצי מהנהגים ייסעו במשותף לעבודה והעומס יהיה שונה לחלוטין".

פודולסקי גם מודאג מעתיד התחבורה בחריש: "חריש עומדת לגדול משמעותית ועד שיושלמו כל צירי התחבורה המתוכננים, עתידים להיות בה פקקים, אלא אם אנו נשפיע על המצב. נסיעה משותפת היא פיתרון טוב שתעניק לתושבי חריש גם את היכולת להתמודד עם זיהום אוויר מופחת".

השלושה אינם היחידים בחריש שמקדמים את נושא הנסיעות השיתופיות. קיימות התארגנויות דומות למשל לנסיעות משותפות לתחנות הרכבת בקיסריה-פרדס חנה ובבנימינה. בקבוצות הטרמפים בפייסבוק ובווטסאפ עולים מדי פעם ניסיונות נוספים למציאת שותפים לנסיעות משותפות.

המדינה מכשירה את הנסיעה השיתופית

חשוב לדעת, כי בדצמבר 2017 נסיעות שיתופיות הוסדרו גם על פי חוק. שר התחבורה ישראל כץ חתם על שינוי תקנות התעבורה (סעיף 84 א'), כך שהן יאפשרו נסיעות שיתופיות ברחבי המדינה.

על פי התקנה החדשה, בעל רכב פרטי יוכל לבצע עד שתי נסיעות שיתופיות ביום ברכבו הפרטי. מספר הנוסעים בהסעה לא יעלה על 4, מלבד הנהג. כמו כן, בעל הרכב לא יוכל להסיע נוסעים מזדמנים, אלא רק כאלה שתיאמו את נסיעתם מראש. עוד קבע משרד התחבורה כי הסכום המקסימלי יהיה 2 שקלים לק"מ. ההוצאות הישירות יחולקו שווה בשווה בין כל נוסעי הרכב באותה נסיעה, כולל הנהג. כמו כן, חשוב לזכור כי רכב עם ארבעה נוסעים ויותר זכאי לנסוע בערים בנתיבי תחבורה ציבורית.

בישיבת מעקב ראשונה של ועדת המדע אחר התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה שהתקיימה מספר חודשים לפני החתימה על התקנות החדשות ציין ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה: "הרעיון הוא ללכת לשיתוף כלי רכב, אנחנו רוצים ללכת להיבטים שיתופיים, אך אנחנו מעוניינים שהכול יהיה מוסדר, אין לנו ספק שהעתיד הוא נסיעות שיתופיות".

הילה חדד, סמנכ"ל מנהל התשתיות במשרד התחבורה ציינה באותה ישיבה: "העדיפות בפרויקט הנתיבים המהירים בערים וביניהן יהיה לקארפולים, אנחנו בוחנים טכנולוגיה לזיהוי קארפולים, כך נאפשר רק למי שנוסע ברכב מלא ליהנות מהטבת נתיב פנוי".

אז מה היה לנו? חסכון משמעותי בכסף, תרומה לשמירה על איכות הסביבה ובעיקר – דרך מצוינת להכיר, להתחבר ולבלות זמן איכות עם חברים בקהילה. נסיעה טובה!


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

"חריש היא אי של שקט"

מימין: שחר עזרא ושי ורדי. צילום: אורן קלר

מהי התלונה השכיחה ביותר של תושבי העיר ומה הקשר בין שיטור קהילתי לפייסבוק? נפגשנו במיוחד עבורכם עם שי ורדי, השוטר הקהילתי שפורש מתפקידו ושחר עזרא, השוטר הקהילתי החדש כדי לקבל תשובות לכל השאלות 

בימים אלה החל שחר עזרא (40) את תפקידו כשוטר הקהילתי של חריש. עזרא, שוטר וותיק שהחל את דרכו כלוחם יס"מ לפני 21 שנה במשטרת ישראל, עבד בשש השנים האחרונות במחלקת הסיור של משטרת עירון ובחודש האחרון החל להכיר את אנשי המפתח ובעלי התפקידים בעיר הצומחת, חריש.

"אני איש של שטח", הוא מעיד על עצמו. עזרא אינו נכנס לחלל ריק כי אם "לנעליו הגדולות" של שי ורדי, השוטר הקהילתי של חריש בשנתיים האחרונות שפורש כעת מהמשטרה.

"תפקיד השוטר הקהילתי, בשונה מהשוטר הרגיל, הוא להפוך לדומת מוכרת ונגישה עבור ילדים, בני נוער, משפחות, מנהלי בית ספר ובעלי תפקידים בעיר", מסביר ורדי. "השוטר הקהילתי, בדיוק כמו רופא המשפחה או העובד הסוציאלי, צריך להכיר את הקהילה בה הוא פועל ולתת לה את השירות המשטרתי הטוב ביותר בהתאם לצרכים שעולים מן השטח".

מהו הקושי המרכזי שהיה לך בעבודה כשוטר בעיר חדשה?

"אחד התפקידים הראשונים והמשמעותיים שלי היה לקדם את המודעות בכלל לקיומו של מוסד השוטר הקהילתי וליצור יחסי עבודה עם ממשקים שונים בעיר. לא פשוט לייצר תכנית עבודה או יחסי עבודה בעיר בה בעלי תפקידים מתחלפים ובה האוכלוסיה גדלה כל הזמן ויש צורך לייצר בכל פעם מחדש, הכרות מחודשת עם האוכלוסיה ותכניות חדשות בהתאם לצרכים המתרחבים".

מהן הבעיות המרכזיות של חריש שנתקלת בהן בשנתיים האחרונות?

"חריש היא אי של שקט. אין בה אירועים פליליים כדוגמת הפעילות העבריינית או עבירות הרכוש שמתבצעות בסביבה הקרובה שלה כדוגמת ישובי וואדי עארה, פרדס חנה-כרכור, זכרון יעקב או חדרה. רוב התלונות והקריאות שאני מקבל עוסקות בעניינים שבין אדם לחברו, סכסוכי שכנים על רעש, נביחות כלבים או תפיסת מקומות חנייה".

כיף לשמוע… ובכל זאת, ספר על אירוע משמעותי שחווית בחריש…

"יומיים אחרי כניסתי לתפקיד נגנבו מחריש בן לילה שש מכוניות. זו היתה קבלת פנים טראומטית אבל היא עזרה לי לייסד מערך של שישה מתנדבים. תושבי חריש שפעילים עד היום.הם מקבלים ניידת משטרתית ומפטרלים בעיר. תוסיפי לזה את ניידת הסיור מטעם המועצה שמפטרלת בחריש 24/7 ותביני שתחושת הביטחון והמוגנות בחריש היא גבוהה".

לעבוד עם הזירה החברתית

ורדי מאמין כי אחד התפקידים המרכזיים של שוטר קהילתי הוא להוריד את הפחד מהפשיעה ולא בהכרח להילחם בפשיעה לבדו אלא לגייס את הקהילה. את הקשר הישיר עם האנשים הוא החל לנהל לא רק פנים אל פנים אלא גם דרך רשתות חברתיות. והוא מסביר: "לא תמיד הקורלציה בין המציאות בשטח לבין הטוקבקים ברשתות החברתיות הוא הגיוני. חריש היא עיר מקוונת מאוד ויש רבים שכותבים פוסטים ולא תמיד נמסר מידע מדויק על המתרחש. מצאתי את עצמי פותח דף פייסבוק ואפילו מגיב במקרים מסוימים על מנת להחזיר דברים לפרופורציה ולא להזניח את הזירה החברתית הזו. היה פה טררם שלם כשנגנבו מספר מכוניות, והייתי חייב להגיב כדי להרגיע את הקהל וכדי להחזיר את הפרופורציה לדיון".

ורדי מוסיף ומזכיר תלונות נוספות שזוכות ברשת להתלהמות בעיקר על פועלים זרים. "אנחנו בקשר עם המעסיקים שלהם ומתדרכים אותם כיצד להנהיג את הפועלים. ביום השואה למשל, הפועלים הזרים חגגו מסיבת יום הולדת כי לא היו מודעים למשמעות יום זה".

"עם הזמן, החיבור בפייסבוק איפשר לא רק להרגיע, אלא גם לרתום תושבים לקחת חלק פעיל ולסייע, לדוגמא בהתנדבות למשמר אזרחי או בהשתתפות במפגשים שונים".

מהו החשש המרכזי שאיתו מתמודדים תושבי חריש?

"עיקר החששות הם מהפועלים מהשטחים שמגיעים לעבוד כאן בבנייה ובכל זמן נתון יש פה הרבה מאוד פועלים. לשמחת כולם, לא קרה כלום בשנים האחרונות. נכון שאין הבטחות לעתיד אבל המצב בטוח בחריש. אנשים שבאים להתפרנס לא יפגעו בפרנסה שלהם. מעבר לזה, אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק עוצרים פועלים בלי אישורי עבודה ועורכים מבצעים לתפיסת שב"חים (שוהים בלתי חוקיים)".

"מצד שני צריך לבנות כאן את העיר ולמסור את הדירות כדי להפחית את הלכלוך והרעש ואבק הבנייה עבור אלה שכבר מתגוררים כאן".

"חשוב גם לציין", מוסיף עזרא "שהמועצה משקיעה כספים רבים כדי לייצר נוכחות שמירה במוסדות החינוך, בתי הספר ואשכולות הגנים והמעונות. לא ראיתי השקעה כזו במועצות אחרות. אנו עובדים עם שומרי מוסדות החינוך בקשר הדוק ורציף ואם הם רואים רכב חשוד או אדם חשוד הם מיד מזעיקים אותנו".


לוח דירות חריש


היכולת להשפיע

עזרא, רק חודש בתפקיד, כבר קיבל "אזעקות" באמצע הלילה, לא על אדם חשוד אלא על תפיסת חנייה. "נכון שחנייה בבניין בחריש היא רכוש פרטי בטאבו ותפיסה שלה נחשבת לעבירה פלילית של השגת גבול, אבל רוב המקרים לא מתרחשים בזדון, אלא קורים בתחילת אכלוס הבניין כשהדברים עדיין לא ברורים", מסביר עזרא ומוסיף: "אנו מנסים במקרים אלו לאתר את בעל הרכב שחונה בחניה לא שלו ולבקש ממנו להזיז את הרכב".

ואילו ורדי מדגיש: "אפשר לעשות כמה פעולות לפני שפונים אלינו בנושא זה כמו להקים מחסום בחניה שיאפשר רק לדיירים להיכנס לחניון, להניח פתק על שמשת המכונית ולהמתין פרק זמן סביר לתגובה, לבקש ישירות מהנהג שחנה לא לחזור על כך. צריך לזכור שמשטרה יכולה לעשות הרבה אבל לא הכל".

"בכלל", מציין ורדי, פעמים רבות הפנייה אלינו מתבצעת לפני שהמתלונן ניסה אפילו לדבר עם השכן, לנקוש בדלת ולבקש להנמיך את המוסיקה. אולי בגלל שלפעמים עדיין לא מכירים את השכנים, לתושבי חריש קל יותר להרים טלפון ולהתלונן במשטרה".

עזרא מסכים ומספר כי רק השבוע הוא שוחח בנפרד עם שני שכנים חדשים האחד שהתלונן והאחר שהופתע לקבל תלונה ומוסיף: "תלונה במשטרה תמיד אפשר להגיש אבל אנו מנסים לעזור לאנשים ולגשר ביניהם גם בדרכים פחות פורמליות".

מה אתם אוהבים בעבודה?

ורדי: "אני אוהב את העצמאות ואת היכולת להשפיע ולעזור. כשאתה מצליח לעזור ולתרום למישהו זו הרגשת סיפוק נהדרת".

עזרא: "אני במקום הנכון מבחינת אמונה והשילוב בינה לבין העבודה שתפקידה לעזור ולעשות חסד. כשוטר קהילתי ישי לי את היכולת להשפיע ולגעת בחיים של אנשים ויש המון אפשרויות לעזור ולתת לקהילה".

עם הפנים לעתיד

עזרא שמסיים את חודש החפיפה שלו עם ורדי ואת סבב ההכרות עם אנשי המפתח של העיר מתרשם כי תושבי חריש יודעים היטב מה הם רוצים: "צריך להיות מאוד מקצועי על מנת לתת לתושבי העיר תשובה מקיפה ומלאה. אני סבור שהתפקיד שלנו במקום בו הדברים מתהווים ונבנים הוא להפגין מקצועיות ורמת שירות גבוהה".

מה המוטו המרכזי שילווה את העשייה שלך?

"אני מאמין שכולם שווים ולכולם צריך להעניק יחס שווה. קל לפעמים ליפול למלכודות של מראה חיצוני, גיל או שפה ולשפוט לא נכון את האדם שעומד מולך, אבל תפקיד המשטרה הוא להעניק שירות שוויוני לכולם. לשמחתי, לשוטר קהילתי יש גם את הזמן ואת המוטיבציה לפגוש את האנשים, להקשיב להם, להכיר את הסיפור שלהם ולעזור להם להיחלץ ממצבים שעלולים לסבך אותם.. התפקיד שלי הוא לעבוד למען הקהילה, וכל אחד מתושבי חריש הוא חלק מהקהילה המתרחבת הזו".

"בזמן הקצר שלי פה נתקלתי באנשים מקסימים שרוצים לעזור ולתת. יש כאן במועצה צוות מדהים של אנשים שרצים לעשות טוב לתושבי חריש. שי ורדי לימד אותי פתגם לפיו: "הפרצה קוראת לגנב ורק יחד עם הקהילה נסגור את הפרצה", אני מאמין שהוא נכון ואעשה הכל כדי לעבוד עם הקהילה".

עזרא, מהו המסר שלך לתושבי חריש?

"נדרשת הרבה סבלנות. אפשר לפתור הרבה דברים בצורה אחרת בהידברות ישירה, בהכרות. הזרות היא נקודת מפתח שצריך להתגבר עליה. כשאנשים יכירו פה האחד את השני יהיה להם קל יותר לפעול יחד".

ורדי, מהי העצה שאתה מעניק למחליף שלך?

"צריך להבין שגם לנתינה יש מגבלות. מהניסיון שלי גם כשאנו רוצים לעזור ולהרגיע את המצב זה לא תמיד קורה וגם עם זה צריך לחיות. אין לי ספק ששחר עזרא יצליח כי הוא האדם הנכון במקום הנכון. תוך חודש הצלחתי לראות את זה ותושבי חריש יגלו זאת במהרה".

מהו הצפי שלכם לגבי התפתחות חריש?

ורדי: "ימים יגידו. אנשים בחריש מחפשים צביון לעיר ולא ברור עדיין מה יהיה כאן. צריך לזכור שאנו גם נכנסים לתקופת בחירות עם כל התופעות הפחות יפות שנלוות לתקופה זו אבל אני מקווה שתושבי חריש, שסובלים כולם מקשיי הסתגלות לעיר חדשה, ימצאו את הדרך שלהם".

עזרא: "אני אופטימי. הבנייה והצמיחה של העיר מעניקה אנרגיה ועושה משהו טוב. אני מרגיש את הכוח של הגדילה והצמיחה של העיר. אני צופה לחריש עתיד טוב. יש פה כל כך הרבה השקעה בכל התחומים שאני לא רואה סיבה מדוע שלא יהיה פה טוב".


פרוייקטים בחריש

הכירו את מנהלי המרפאות שמצעידים את קופות החולים בחריש קדימה

כללית, לאומית, מאוחדת ומכבי – לארבע קופות החולים כבר יש נציגות מרשימה בחריש בסניפים חדשים לאורך השדרה המרכזית. יצאנו לפגוש את מנהלי המרפאות כדי לשמוע על מאפייני הפעילות כיום והחזון להמשך התפתחות השירות הרפואי לתושבי חריש

שירותי בריאות כללית

המרפאה הראשונה שנפתחה בחריש מתעתדת להרחיב את שירותיה ולהיערך לקליטת התושבים החדשים. ד"ר מייקל ספדי, מנהל המרפאה: "מרגש לראות איך המרפאה שלנו גדלה ומתפתחת יחד עם העיר"

ד"ר מייקל ספדי, מנהל מרפאת כללית בחריש

"אנחנו נמצאים כאן מהיום הראשון וזה מעניק לי ולכל הצוות שהתחיל יחד איתי הרגשת שייכות וגאוות יחידה גם במרפאה וגם בעיר", במילים אלה פותח ד"ר מייקל ספדי, מנהל מרפאת כללית בחריש את הריאיון ומוסיף: "כבוד הוא לנו לקבל את פניהם של הדיירים החדשים ולתת להם להרגיש בבית מהיום הראשון שלהם בעיר".

ד"ר מייקל ספדי מנהל הסניף של שירותי בריאות כללית בחריש, סיים התמחות ברפואת המשפחה ועבד ארבע שנים כמומחה בסניף שירותי בריאות כללית בבית אליעזר. במקביל החל את עבודתו בסניף חריש כבר בשנת 2015 . "אני אוהב את המקצוע שלי כי זה נותן הזדמנות לפגוש את האנשים ולטפל בהם בראיה רחבה שתיתן מענה לגוף ולנפש", הוא מוסיף.

מהו החזון שלך לסניף של הכללית בחריש?

"החזון שלי למשפחות בחריש הוא להעניק להן את ההרגשה שהן "בידיים טובות", מבחינת יחס, מידע עדכני, רצף טיפולי, סביבת שירות נעימה וכמובן נגישות וזמינות.

"בנוסף לסדנאות קידום בריאות, לא מזמן פרסמנו סרטונים בתחום קידום בריאות בפייסבוק וקיבלנו תגובות ואינטראקציה טובות מהתושבים".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"בהחלט, בעידן החדש של האונליין וסמארטפון המטופל יכול להיכנס לתיק הרפואי שלו ולהזמין מרשמים לתרופות הקבועות ובקשות לבדיקות מעבדה וסיכומי מידע רפואי, לצפות בתשובות עבור בדיקות שביצע, להזמין תורים לרופאים מומחים ועוד".

מה מאפיין את הצוות של הכללית בסניף זה?

"הצוות שלנו נבחר בקפידה בידיעה שבניית מרפאה חדשה דורשת התמודדות עם לא מעט אתגרים ובידיעה שאנחנו נהיה 'הפנים' של הכללית בעיר. אתם תפגשו צוות מאד מקצועי, אדיב, שירותי, גמיש וחושב מחוץ לקופסה".

בית המרקחת של שירותי בריאות כללית בחריש

 שרותי הקופה:

  • רפואת משפחה; רפואת ילדים; רפואת נשים;
  • שירותי אחיות; שירותי מעבדה; בית מרקחת;
  • טיפת חלב; ליווי הריון; ייעוץ גנטי;
  • דיאטנית וסדנאות שונות לקידום בריאות ושמירה על אורח חיים בריא;

שירותים עתידיים:

הרחבת שעות השירות, שירותי רפואה משלימה ושירותי ריפוי בעיסוק.

מידע חיוני:

  • כתובת: דרך ארץ 52
  • טלפון: 04-625-5140

שעות פתיחה:

  • א, ד': 08:00 – 13:00 / 16:00 – 19:00
  • ב' ה': 08:00 – 14:00
  • ג':     08:00 – 13:00
  • שישי – סגור

רופאים ומטפלים במרפאה:

  • ד"ר מייקל ספדי – רפואת משפחה
  • ד"ר אירינה קויפמן – רפואת ילדים
  • ד"ר ילנה טון קרישטול – רפואת ילדים
  • גב' מאיה רחמני – שירותי אחות
  • גב' איריס שביט – תזונה ודיאטה
  • ד"ר גיא שרים – רפואת נשים
  • גב' כבהה אינס – מנהלת בית מרקחת

לוח דירות חריש


לאומית שירותי בריאות

קרן אזולאי, מנהלת מרפאת לאומית: "לאומית חריש תגדל עם העיר ואנו מאמינים שבשנים הקרובות נתאים את עצמנו ונהיה הקופה המובילה באזור זה"

קרן אזולאי, מנהלת מרפאת לאומית בחריש

"יש כאן תחושה טובה של התחלה חדשה בעיר חדשה אשר צומחת ומתפתחת, תחושת ריגוש להיות חלק מהתפתחות והקמת העיר", מציינת קרן אזולאי, מנהלת סניף לאומית חריש. אזולאי, המתגוררת בחדרה, עובדת בלאומית כ- 15 שנה. ניסיונה המקצועי בסניפי חדרה וגבעת אולגה כנציגת קשרי לקוחות ומ"מ מנהלת סניף גבעת אולגה כלל תפעול שוטף של המרפאה, ניהול צוות עובדים, מתן שירות ללקוחות, קידום בריאות, גיוס ושימור לקוחות. את כל אלה היא מתעתדת ליישם בסניף החדש: "סניף חריש יתפתח ויגדל בהתאם לצרכי האוכלוסייה. השאיפה שלנו היא להנגיש לכל הלקוחות את מגוון השירותים הנדרש", היא מציינת ומוסיפה: "מדובר בעיר חדשה ומתפתחת אשר מגיעים אליה מכל הארץ ואנו רוצים לתת שירות ללקוחותינו בחריש וללקוחות חדשים אשר מעוניינים בשירותינו".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"הטכנולוגיה הקיימת בלאומית מקלה מאוד על הלקוחות ומאפשרת קבלת מגוון רחב של שרותים במסגרת אפליקציה שבה ניתן לעשות כמעט הכול; להזמין תורים, תרופות קבועות, צ'ט עם הרופא, מעקב אחר בדיקות מעבדה, אפשרות קבלת החזרים ועוד".

לאילו ערכים את מצפה מהצוות של לאומית בסניף זה?

"אין פשרות על מקצועיות, יחס אישי, שירותיות, סבלנות, אכפתיות וזמינות", היא מסכמת.

מרפאת לאומית שירותי בריאות בחריש

שירותים במרפאה:

  • רפואת משפחה; רפואת ילדים; רפואת נשים; אורתופדיה;
  • טיפת חלב; שירותי מעבדה; שירותי אחיות; בית מרקחת
  • סדנאות ירידה במשקל, פעילות גופנית ועוד

 שירותים עתידיים:

שירותים נרחבים של רפואה מקצועית ופרא-רפואית; סדנאות לקידום בריאות וצמיחה.

מידע חיוני:

  • כתובת: דרך ארץ 39
  • טלפון: 04-8800400
  • פקס: 04-8800404

שעות פתיחה:

  • א'-ה' 08:00-12:30
  • א', ג', ה' 15:30-18:30
  • ו' 08:00-12:00

רופאים ומטפלים במרפאה:

  • ד"ר אולגה סמוליאקוב – רפואת משפחה
  • ד"ר מוחמד כמאל נסאר – רפואת ילדים
  • ד"ר מחמד יונס – אורתופדיה
  • ד"ר נילי רז – רפואת נשים

קופת חולים מאוחדת

בתחילת חודש מאי קבעה גם קופת חולים מאוחדת את מושבה בחריש. רעות כהן, מנהלת סניף חריש: "זכות גדולה נפלה בחלקי על שנבחרתי להקים ולנהל את מרפאת מאוחדת בעיר"

רעות כהן, מנהלת מרפאת מאוחדת בחריש

רעות כהן, מנהלת מרפאת מאוחדת חריש היא גם תושבת חריש מזה שנה וחצי. "אני מרגישה התרגשות גדולה וזכות גדולה שנפלה בחלקי על כך שנבחרתי להקים ולנהל את מרפאת מאוחדת בעיר. ההתרגשות משולבת עם תחושה של שליחות לתת לתושבי העיר וללקוחות מאוחדת בעיר את השירות הטוב ביותר בכל התחומים", משתפת כהן ומוסיפה: "התחלתי את דרכי במאוחדת כמזכירה במרפאת שיניים. בהמשך קודמתי לתפקיד מזכירה רפואית ולאחר מכן קודמתי וניהלתי את מערך התפתחות הילד של העיר אלעד. כעת, כשקבעתי את מקום משכני בחריש מוניתי לתפקיד מנהלת המרפאה".

מהו החזון שלך לסניף מאוחדת בחריש?

"החזון שלי הוא לתת שירות ללקוחות מאוחדת בכל התחומים, שירות שיתבטא ביחס אישי ובמענה לכל לקוח עד גמר הטיפול. מהיכרותי את מאוחדת, ככל שנגדל כך יתרחבו השירותים ונעניק יותר למטופלים שלנו".

מה הביא להחלטה של מאוחדת לפתוח כעת סניף בחריש?

"חריש מתפתחת וגדלה, ומאוחדת רוצה לתת שירות מיטבי ומענה מיטבי לתושבי העיר".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"כחלק מתנופת החדשנות הדיגיטלית של מאוחדת אנחנו שמחים לבשר על שירות חדש: פניה מקוונת לרופא שלי. השירות מאפשר למטופלים לפנות ישירות לרופא שלהם, לרופא המשפחה, נשים, ילדים- ולבקש ממנו אישורים, הפניות ומרשמים חתומים בחותמת אלקטרונית המכובדים בבתי המרקחת של הקופה ואלו שבהסדר".

לאילו ערכים את מצפה מהצוות של מאוחדת בסניף זה?

"שירות עם חיוך! ועם לב! ומקצועיות לשמה…".

הכניסה למרפאת מאוחדת בשדרת 'דרך ארץ' בחריש

שירותים במרפאה:

  • רפואה ראשונית, ילדים ומשפחה;
  • שירותי מעבדה, שירותי אחיות ומזכירות; בית מרקחת;
  • מכון פיזיותרפיה הכולל פיזיותרפיסט ופיזיותרפיסטית שנותנת מענה גם לפיזיותרפיה של רצפת האגן;

שירותים עתידיים:

טיפולי התפתחות הילד; טיפת חלב; רפואת נשים מורחבת; רפואה מקצועית.

מידע חיוני:

  • כתובת: דרך ארץ 32
  • טלפון: 04-7743900
  • פקס: 04-7749301

שעות פתיחה:

  • א'-ו' 08:00-12:00
  • ב', ד' 16:00-19:00

רופאים ומטפלים במרפאה:

  • ד"ר אבו מוך רימה – כללית, פנימית ומשפחה
  • ד"ר גרינברג אירנה – כללית, פנימית ומשפחה
  • ד"ר רודקין סבטלה – מומחית ברפואת ילדים

פרוייקטים בחריש


מכבי שירותי בריאות

באפריל 2017 נפתח סניף מכבי בחריש. אנה בוגוסלבסקי, מנהלת המרכז הרפואי של מכבי בחריש: " זהו מרכז רפואי חדש בעיר חדשה בישראל, כך שמלווה אותנו תחושה של "לעשות היסטוריה"

אנה בוגוסלבסקי, מנהלת מרפאת מכבי בחריש

"פתיחת המרכז הרפואי בחריש לפני כשנה הייתה מלווה בהתרגשות רבה ותחושה של שליחות. אני גאה להיות חלק מארגון שהחליט להיכנס לחריש כדי לתת מענה רפואי לתושבים החדשים קרוב לבית מבלי שיצטרכו לנסוע או להתרחק בכל פעם שזקוקים לרופא", מצהירה אנה בוגוסלבסקי, מנהלת סניף מכבי בחריש.

בוגוסלבסקי, בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול בטכניון ותואר MBA באוניברסיטה העברית. הצטרפה לצוות מרחב צפון השרון במחוז השרון לפני כשלוש שנים. בתפקידה הקודם ניהלה במשך 5 שנים מחלקה אדמיניסטרטיבית בבית חולים.

"אני שמחה שנפל בחלקי להיות שותפה להקמת מרכז רפואי בחריש, זוהי חוויה מדהימה של תקופה מלאת אתגרים".

 מהו החזון שלך לסניף של מכבי בחריש?

"החזון של מכבי בחריש דומה לחזון של מכבי בכל הארץ: להביא את הרפואה הטובה ביותר בדרך נוחה, זמינה ונגישה למטופלים. מכבי משלבת בין הרחבת שירותים פרונטליים לקדמה פורצת דרך בכל הקשור לטכנולוגיה, רמה רפואית או רמת השירות".

"השירותים הבולטים והייחודיים שלנו מתמקדים בצרכים של משפחות צעירות, אשר מהוות מרבית האוכלוסייה של חריש. אני שמחה שטיפת חלב של מכבי זוכה לשבחים על שירות מקצועי. שירות ייחודי למכבי שהחל בחריש הוא "טיפת חלב עד הבית" – הביקור הראשון של היולדת לאחר הלידה – מתקיים בבית שלה. האחות מגיעה אליה ומבצעת שקילה ואת הבדיקות הנדרשות לתינוק, מבלי שהאם הטרייה תצטרך לצאת מהבית".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"האפליקציה והאתר של מכבי מאפשרים למטופל לבצע מגוון פעולות מרחוק כמו הגשת טופס 17, התייעצות עם רופא הילדים אונליין, קביעת תור, צפייה בתוצאות בדיקות, קביעת תור ללא כרטיס ועוד".

לאילו ערכים את מצפה מהצוות של מכבי בסניף זה?

"צוות חריש שהולך ומתגבש מאז פתיחת המרכז הרפואי חרט על דגלו ערכים של קידום בריאות, הענקת רפואה אינטגרטיבית ומותאמת אישית לכל חבר, שירות אמפטי, מותאם אישית ומרגש, בראיה מקצועית כוללת ומתקדמת, בכל זמן ובכל מקום, בפשטות בשגרה וברגעי אמת. אלו ערכים התואמים את החזון של מכבי".

מרפאת מכבי שירותי בריאות בחריש

שירותי המרפאה:

  • רפואת ילדים, רפואת משפחה, רפואת נשים, עובדת סוציאלית, מרפאת אחיות, מעבדה, שירותי משרד;
  • ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ופיזיותרפיסטית התפתחותית.
  • דיאטנית ילדים ותינוקות; טיפת חלב; סדנאות החייאת תינוקות;
  • הרצאות הנחיה הורית, שיתופי פעולה בקהילה לקידום בריאות התושבים;

שירותים עתידיים:

הרחבה של שירותי רופאים מקצועיים.

מידע חיוני:

  • כתובת: דרך ארץ 52
  • טלפון: 04-6164310
  • דוא"ל: HARISH@MAC.ORG.IL
  • פקס: 073-2132410

שעות פתיחה:

  • א', ג'        8:00 – 12:00, 16:00 – 18:00
  • ב', ד', ה'   8:00 – 12:00
  • ו'             8:00 – 11:00

לוח דירות חריש

ה-Like של היום הוא המציאות של מחר

בחריש, בפעם הראשונה בהיסטוריה הווירטואלית הישראלית, קהילה מתהווה משפיעה על צביונה ועיצובה של עיר בהקמה באמצעות קבוצות וואטסאפ ופייסבוק

קהילת חריש’, ’חלוצי חריש', 'חריש-הסיפור שלי’, 'חריש הבית שלי’…רבים מתושבי חריש הנוכחיים והעתידיים חברים בקבוצות הפייסבוק או הוואטסאפ הרבות שפועלות בעיר.

"קבוצות וירטואליות, אם בפייסבוק או בוואטסאפ, מאפשרות לבנות קהילה, עוד לפני שהפכת לחלק ממשי ממנה", מעיד ד"ר אזי לב און מאוניברסיטת אריאל שחוקר את השימושים וההשפעות החברתיות והפוליטיות בזירות המדיה החברתית.

לדבריו, הפעם הראשונה שבה עלה בידם של תושבים להשפיע על הנעשה בישוב שלהם, ארעה בקנדה, לפני כעשרים וחמש שנה בעידן בו צוקרברג טרם הקים את פייסבוק, ועוד הרבה לפני שהווטאסאפ החל מנהל אותנו באמצעות קבוצות משפחתיות, מקצועיות ואחרות.

אזי לב און
ד"ר אזי לב און

מספר לב און: "החברה שניהלה את הקמת השכונה בקנדה החליטה לרשת את כל האזור בווי-פיי וכבלים, כך שהתושבים יכלו לפנות להנהלה בעניינים הנוגעים לתשתיות והתנהלות בשכונה. להפתעתם של המנהלים, אחד הדברים הראשונים שקרו זה שהתושבים יצרו קשר ביניהם, והתאגדו כדי למחות נגד דברים שהם לא אהבו בהתנהלות השכונה".

כיום זה כבר נראה מובן מאליו. הזמינות והקלות של התקשורת בין צרכנים/לקוחות/אזרחים יוצרות קבוצות בעלות השפעה וכוח. "האפשרות להתאגד, עם כל הכוח שזה נותן לציבור, היא חשובה ומועילה מאד", אומר לב און. "כוח כזה עלול אולי לאיים על רשויות, אבל מנגד, כאשר רשויות משכילות למנף את הכלי הזה, הן רואות בקבוצות בעלות ההשפעה דווקא אתגר שניתן לקבל ממנו כלים לתקשר טוב יותר עם האזרחים”.

במקום כיכר העיר

אם ביומיום החיים שלנו מנוהלים על ידי אחרים – עירייה, ממשלה, גופים ממלכתיים, מנהלי מסגרות חינוכיות, הרי שהקהילה הווירטואלית מאפשרת לנו לקחת אחריות על עיצוב החיים שלנו, ולשנות מה שאנחנו לא אוהבים. במישור המוניציפלי קבוצות כאלה עוסקות בהיבטים כמו תשתיות ופיתוח הרחוב, חינוך, עיצוב פני העיר ולמעשה – כל מה שמשפיע  על החיים שלנו.

ליאור רחמים
ליאור רחמים

החידוש המהפכני בעשרות קבוצות הפייסבוק והוואטסאפ שהנושא המרכזי שלהן הוא העיר חריש, מעצם היותה עיר בתנופת בנייה, זו היכולת של תושבים להשפיע על האופן בו העיר מוקמת ומתעצבת, עוד בטרם הפכו בעצמם לתושבי העיר.

מספר ליאור רחמים, תושב חריש ומנהל קבוצת הוואטסאפ 'חלוצי חריש': " את הקבוצה הראשונה פתחתי ב-2014, כשנתיים לפני שנכנסנו בפועל לגור בעיר. באותה עת, קומפלקס המגורים שלנו היה רק קרקע שטוחה. את הקבוצה הקמתי כדי להכיר את השכנים ולטפל ביחד בעניינים הדורשים טיפול. לאט לאט הקבוצה גדלה כשעוד ועוד רוכשי דירות מצטרפים אלינו. היום אנחנו מאד מגובשים, ומאז שעברנו לחריש אנחנו מהווים תת קהילה בעיר".

אותה קבוצה שהקים רחמים אכן הצליחה לחולל שינויים משמעותיים אל מול הקבלן, עוד בתהליך הבנייה, כשאיש מחברי הקבוצה עוד לא גר בעיר. יכולת ההשפעה של הדיירים באה במקרה זה לידי ביטוי בעמידתם המשותפת מול הקבלן, שהכניס שינויים רבים בתכנית הבנייה המקורית.


לוח דירות חריש


נפגשים בפייסבוק

קבוצת הפייסבוק 'קהילת חריש' בה חברים כיום קרוב ל-6,000 חברים הוקמה ב-2014, עוד בטרם נמסרה הדירה הראשונה בעיר במסגרת הבנייה החדשה. בשלב ראשון היא חיברה בעיקר בין תושבים לעתיד ועם הזמן הפכה לזירת דיון מרכזית עבור הקהילה על רבדיה השונים – תושבים בהווה, תושבים לעתיד, בעלי עסקים בעיר וחברי מועצה. גם מתעניינים בעיר מוצאים בה מקור למידע וסיוע בצעדים הראשונים של תהליך המעבר.

פארה פלדמן-גורדון, ממנהלות הקבוצה מספרת: "קבוצת פייסבוק מקומית מהסוג הזה מאפשרת קודם כל לשאול שאלות פרקטיות בעניינים יומיומיים, להסתייע אחד בשני ולדון בנושאים שונים. הייחוד בחריש הוא החיבור המוקדם בין אנשים שקנו בית במקום, אבל מועד האכלוס שלהם עוד לא הגיע, לבין תושבים שכבר נכנסו לעיר. מעבר לנושאים הפרקטיים, זאת הזדמנות להכיר את האנשים שיגורו אתך ולשמוע מהן העמדות שלהם בנושאים כמו חינוך, תרבות, יחסי דתיים-חילוניים". הגיבוש הקהילתי, אם כן, מתרחש במרחב הוירטואלי לעיתים עוד בטרם המפגש הפיזי בין התושבים. פלדמן-גורדון מספרת שבפייסבוק באופן כללי ישנן לא מעט קבוצות של קהילות מקומיות מאד מגובשות ורואה בכך פריבילגיה ליצור את הקהילה ולהשתייך אליה, עוד לפני שעוברים למקום והופכים לחלק פיזי ממנה.

"היום", היא מוסיפה, "מתוך הבנה שזו דרך קריטית בשביל אנשים להכיר את המקום אליו הם נכנסים עוד לפני המעבר, קבלני פרויקטים חדשים ברחבי הארץ יוזמים בעצמם הקמה של קהילות וירטואליות של הדיירים המיועדים".

וואטסאפ vs פייסבוק

פייסבוק וואטסאפ הן כיום הפלטפורמות החברתיות המובילות. בהקשר לדיון הקהילתי בקבוצות, במקרים רבים יש ביניהן חפיפה, אך במקרים רבים אחרים הן יותר משלימות אחת את השניה מאשר מתחרות זו בזו. רחמים מאמין בכוחן של קבוצות הוואטסאפ: "קבוצת הוואטסאפ יוצרת חיבור ראשוני. אני באמת רואה איך אנשים בקבוצה מנסים לעזור; אם למישהו חסר משהו – הוא מעלה את זה בקבוצה ומקבל מענה מיידי. לפני עידן הקבוצות, אם מישהו נשאר בלי חלב, הוא יכול היה לגשת לדפוק על דלת השכן ואז, או שהתמזל מזלו והוא מצא שכן בבית, או שלא. בקבוצת הוואטסאפ יש הרתמות של קהילה שלמה. תמיד יהיה מישהו זמין שיכול לעזור ולהיענות לבקשת מפרסם הבקשה".

רחמים גם סבור שקבוצת הוואטסאפ היא כלי מצוין עבור מועצת העיר, בעיקר עתה, כשאנחנו נכנסים לתקופת בחירות: "בקבוצה אנחנו רואים איך הרצונות של התושבים זוכים לאוזן קשבת, וגם הבעיות והתלונות זוכות לפידבק מלמעלה".

ד”ר לב און מסביר שתפוצת ומהירות ההודעות בוואטסאפ, מניעה אנשים להתארגן, להתאגד ואף לצאת להפגנות, וכל זה מנכיח את הרצונות והצרכים של ציבור המצביעים הפוטנציאלי, ברמה הארצית כמו גם ברמה המוניציפלית. מועמדים בבחירות שמשכילים להבין זאת, ממנפים את כוח הקבוצה והופכים להיות קשובים יותר לרחשי הלב של הבוחרים שלהם.

פלדמן-גורדון מסכימה שקבוצות פייסבוק מתאימות לדיונים ארוכים יותר, ולא להודעות שדורשות מענה מידי, וסבורה שדווקא כאן טמון כוחה של הקהילה הפייסבוקית בהשפעה על הנעשה בעיר: "המועצה מאד מתעניינת במה שקורה בקבוצות, ומאד קשובה לבקשות. באמצעות פעילות ודיונים בקבוצה, הצלחנו למשל לשנות את לוח הזמנים של האוטובוס שיוצא מהעיר ומגיע לתחנת הרכבת, כך שיתאים ללו"ז של הרכבת, וכך גם הואצה בניית כיכרות בכניסה לעיר, אחרי שעלה צורך בקרב התושבים להגביר את בטיחות השימוש בדרך". פלדמן-גורדון מאמינה שבקהילה הווירטואלית שהיא מנהלת טמון הכוח של התושבים בהווה ובעתיד לשמר, לשנות או לשפר את הדרך בה העיר מתהווה: "יש המון נכונות ורצון להקשיב ולשנות, ולשם כך הפייסבוק הוא כלי מצוין".

תחושת שייכות

אין ספק שכוחן של הקבוצות הווירטואליות והשפעתן על המתרחש בעיר, הם כלי רב עוצמה. אך מה מאפיין את הדינמיקה בין חברי הקבוצה לבין עצמם?

לב און: "אופי הקבוצה מאפשר הן העברת מידע ענייני, והן יצירת היכרויות בין התושבים, חיבור בין אנשים ויצירת תחושת שייכות. מי שמגיע מבחוץ ולא יודע דבר על העיר, יכול למצוא את כל התשובות בקבוצה באופן מאד נוח ויעיל. וככה גם נוצרים קשרים, כי אם מישהו המליץ על גן לילדים ומקום לבלות אחרי הצהריים, ואחר כך פוגשים אותו במקומות האלה – הרי שיש כאן רווח כפול".

פלדמן-גורדון מסכימה שהקבוצה היא פלטפורמה מצוינת ליצירת קשרים. כדי לשמור על צביונה הקהילתי של הקבוצה שמתבססת על העברת מידע ועזרה הדדית, נדרשת הקפדה על התנהלות של שיח מכבד ושמירה על התנהגות נאותה, גם כשנושאים טעונים עולים לדיון. "הקבוצה, כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית בכללותה, מפגישה אנשים מרקעים שונים, ולכן לפעמים נוצרים ויכוחים וקונפליקטים, והשיח יורד לפסים פחות רצויים מבחינתנו".

מה עושים במקרה כזה?

"אנחנו, כמנהלי קבוצה, מאד משתדלים לא להיות שוטרים. יש כללים מאד פשוטים לשמירה על שיח נקי. אנחנו מוחקים פוסטים ותגובות כאשר אנו מוצאים שהדברים פוגעניים, לא מכבדים, לא ראויים. אנחנו משתדלים לא לעשות זאת לעתים קרובות, אבל כבר קיבלתי תלונות שאני 'דיקטטורית' או 'משחקת אותה אלוהים'. אנשים לפעמים שוכחים שמאחורי המסך יושבים אנשים אחרים, שיכולים להיפגע, ואנחנו מקפידים להזכיר שלא כל דבר מותר להגיד ואין לאפשר פגיעות באוכלוסיות ואמירות כוללניות".

רחמים מספר שגם בקבוצות הוואטסאפ שבניהולו הוא מקפיד שהשיחות לא תעבורנה לטונים צורמים: "בקבוצות שלי יש הקפדה על כללי התנהגות נאותה. זה חשוב הן מהפן המשפטי – כדי שלא נהיה חשופים לתביעות לשון הרע, והן בשל הרצון ליצור קהילה תומכת ונעימה שבה מתנהל שיח מכבד".

אתה נתקל הרבה בצורך להפעיל סמכות ניהולית ולמחוק הודעות?

"לשמחתי הרבה לא. האנשים פה לרוב מנהלים שיח מכבד וראוי".

LIKE לחריש!

אין ספק כי העולם הווירטואלי, שמעניק לכל מי שחפץ בכך כרטיס כניסה לקהילה תומכת שניתן להיעזר הן לצרכים יומיומיים של קבלת מידע והן למטרות של יצירת קשרים והשתלבות במרקם העיר – פתח אפשרויות רבות במגוון תחומים בחיינו.

המצב הייחודי והחלוצי מבחינה זו בחריש, כעיר צעירה שנמצאת עדיין בתחילת דרכה המוניציפלית, מאפשר לא רק השתייכות לקהילה מתהווה, הוא גם מעניק לתושבים אפשרות ליצור מציאות עתידית. ואולי ה-LIKE של היום, שנמצא בנבכי הרשת יהפוך בעתיד למציאות בשטח.


מפת חריש החדשה

שלמה קליין: "אני אעשה תמיד מה שטוב לחריש"

שלמה קליין, המשמש כסגן ראש מועצת חריש ומתמודד לבחירות לראשות המועצה זו הפעם השנייה מאמין שהחינוך הוא הדבר החשוב ביותר לעתיד חריש: "אני רוצה שכל תושב יקבל מענה מעולה לילדיו על פי אמונתו וצרכיו, מבלי שהוא צריך להתפשר על כך"

שלמה קליין (41) הוא דמות מוכרת בחריש. הוא מתגורר בחריש 16 שנים מתוכן בחמש השנים האחרונות הוא משמש כסגן ראש מועצת חריש, כחבר בכיר בהנהלת המועצה, חבר בוועדה לתכנון ובנייה בחריש, חבר בוועדת מכרזים ויו"ר הוועדה היישובית לקידום ילדים ונוער בסיכון.

"במהלך השנים שימשתי כמנכ"ל של חמישה ארגונים, שעסקו בתחומי החינוך, חברה ורווחה. עבודתי כמנכ"ל כללה הנעת מאות עובדים וניהול תקציבים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. אני בעל ניסיון רב, בעל יכולת מנהיגות ויכולת הובלת תהליכים ועובדים מוכחת", הוא משתף.

מהו לדעתך ההישג הגדול שלך בתקופת הקדנציה האחרונה במועצת חריש?

"ההישג המרכזי שלי כסגן ראש מועצת חריש בקדנציה האחרונה הוא שהייתי שותף בהעברת החלטות להתפתחות הישוב במיליארדי שקלים ונתתי לאנשי המקצוע לעבוד, ללא הפרעות שאינן ענייניות או עיסוק בפוליטיקה קטנה. היכן שהיה צריך להתערב- התערבתיהכל נעשה ממקום ענייני ומקצועי בלבד.

"כמו כן, במסגרת תפקידי השונים במועצה, זכיתי לקדם את תמרור העיר, את תחום הטיפול בנוער בסיכון ולהקים את המרכז הטיפולי של חריש. שנים רבות חריש הייתה מקום קטן ומוזנח. בשנים האחרונות יש לי את הזכות (והחובה) לסייע בהתפתחותה של חריש. חריש התפתחה מאוד אך אין ספק שיש בפניה אתגרים רבים על מנת להמשיך ולגדול ובאופן המיטבי ביותר עבור התושבים. בכוונתי להמשיך ולפעול עבור תושבי חריש, ממקום נקי וללא משוא פנים".

מהן לדעתך, הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך?

"אני מאמין שהקהילה היא הבסיס הנכון ליצירת חוסן ישובי וההשקעה בה משתלמת. לכן יש צורך להשקיע משאבים רבים בפיתוח הקהילות השונות והמגוונת שישנן בחריש, בעידוד התנדבות של התושבים, וביצירת תמיכה וערבות הדדית בתוך הקהילות בעיר וביניהן על מנת לשמור על האקלים הקהילתי המיוחד שיש לנו פה, של חיים בשכנות טובה, כבוד הדדי וקבלת השונה.

"כמו כן, אני רואה לנגד עיני את החשיבות בחינוך למצוינות ערכית והישגית. חיוני בעיני לקבוע חזון מסודר ופרקטי לבנייה יסודית ומעמיקה של מוסדות החינוך בחריש.

"סוגיות נוספות חשובות הן  קידום המסחר והתעסוקה בחריש ופיתוח מסיבי של התחבורה הציבורית".

מתוך כלל הנושאים שציינת, מהן שתי הסוגיות החשובות ביותר לדעתך?

"החינוך הוא הדבר החשוב ביותר לעתיד חריש והוא הדבר החשוב ביותר גם לי. אני רוצה שכל תושב יקבל מענה מעולה לילדיו על פי אמונתו וצרכיו, מבלי שהוא צריך להתפשר על כך.

"הדרך להגיע ליעד זה היא לייצר בחריש בתי ספר גדולים ויציבים (מבחינת מספר שעות תקן ויכולת ניהול אוטונומית), עם מסלולי חינוך מגוונים.

"צריך לשאוף לכך שחריש תקבל את הציונים הגבוהים ביותר בכל מדדי החינוך. על מנת לעשות זאת יש להביא את המנהלים הטובים והמנוסים ביותר ולמצוא את הדרך לתגמל אותם בהתאם.

"יש להקדיש משאבים כספיים רבים להשבחת חווית הלימוד של הילדים (החל מגיל מעון ועד לגיל סיום התיכון) ולתוכניות העשרה משמעותיות לכל הגילאים. יש להקים בחריש מסגרות על יסודי לכלל האוכלוסיות, שישאפו למצויינות ערכית וטכנולוגית.

"כמו כן יושקעו משאבים בתנועות הנוער בחריש, שהן הבסיס ליצירת מנהיגות צעירה בעלת חוט שדרה ערכי ואידיאליסטי".

"סוגיה חשובה משולבת בעיני היא התעסוקה/תחבורה ציבורית. חריש צריכה רכבת וחיבור מהיר וממוקד למרכזי תעסוקה ולמסופי תחבורה. זה יעשה ע"י קידום נמרץ של הוצאה לפועל של תכנית חיבור המסילה המזרחית עד לחריש וקידום מסוף התחבורה על כביש 65. 

"לגבי תעסוקה – המטרה בעיני ברורה: שכונת המע"ר תהיה פארק ההיי-טק של חריש (כדוגמת פארק ההיי טק ביקנעם) וזה יעשה ע"י הבאת חברות גדולות שיתמקמו ויפעלו משם.

"בנוגע לעסקים מקומיים, אני אדאג למתן הקלה בארנונה לעסקים קטנים, למשך שנת ההקמה של העסק, ואפעל ללא לאות למציאת דרכים יצירתיות נוספות לעידוד ותמיכה בעסקים בחריש ע"י חשיבה משותפת עם בעלי העסקים ומענה לצרכים".

מהי ההבטחה שלך לבוחר?

"במהלך 16 שנותיי כתושב חריש אני פעיל ופועל למען ציבור התושבים. תמיד שמתי לנגד עיני אך ורק את האינטרס של הציבור והתפתחות הישוב – כך אני מבטיח לעשות גם בהמשך עשייתי הציבורית.

"אני אעשה תמיד מה שטוב לחריש. יש לי היכרות מעמיקה עם המתרחש בחריש, עם הצרכים ועם האתגרים הקיימים והעומדים לפתחנו, ויש לי פתרונות ראויים לתושבי חריש היקרים.

"המחויבות שלי כלפי תושבי העיר היא טוטאלית (תשאלו את אשתי והילדים…) בכל חמש שנותיי בתפקידים בכירים במועצה אני מסור לתפקידי, בהתנדבות מלאה, ללא כל קבלת שכר.

"כאדם דתי-לאומי, אני רואה עצמי כגשר בין האוכלוסיות השונות בחריש. אני מכיר את ה"שפות"  השונות של חלקי הציבור השונים כאן ויכול לבצע את החיבורים ביניהם בהצלחה.

"כמי שמאמין בכך שהתושב הוא הלקוח, בכוונתי לנהל תהליכים מקצועיים ושיטתיים של שיתוף ציבור בנושאים מרכזיים הנוגעים לחיי התושבים, ולעודד שיח ישיר וכן בין הקהילות השונות החיות כאן. זאת על מנת להמשיך ולבנות חיים משותפים, עם כבוד ועזרה הדדית בין הגוונים השונים והנפלאים שיש לנו בעירנו חריש".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תדמה לדעתך? 

"אני אשמח שחריש תדמה לתל אביב ברמת הניהול העירוני; לגבעת שמואל ברמת הביטחון האישי; לרמת השרון בתחום החברה; לקריית אונו בתחום החינוך; לאשדוד בתחבורה ובתנועה וליקנעם בתחום התעסוקה".

ליצירת קשר עם שלמה: klainshlo@gmail.com


עוד בנושא: בחירות בחריש 2018 – הכירו את כל המועמדים


פרוייקטים בחריש

גבי קדוש: "לחריש יש את כל הנתונים להצליח למעט נתון אחד, אין לה ראש עיר מקצועי"

גבריאל (גבי) קדוש, שכיהן כראש העיר השביעי של אילת, מתמודד על ראשות מועצת חריש ומשרטט את החזון שלו לעיר המתהווה

"חריש נמצאת בשלב קריטי. אם הייתי שר הפנים, לא הייתי מקיים בחירות, אלא ממנה עבור חריש ראש עיר מקצועי, בדיוק כפי שקרה במודיעין בתקופת הקמתה", בדברים אלה פותח גבריאל (גבי) קדוש את הראיון עימו.

קדוש, פוליטיקאי ותיק ומנוסה מחזיק בביוגרפיה עשירה. בגיל 28 כיהן כסגן ראש עיריית אילת ובין השנים 1993-2003 שימש כראש העיר השביעי של אילת. הקריירה המקצועית שלו כוללת תפקידים נוספים כמו יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות וחברות בדירקטוריונים מקצועיים שבחלקם אף שימש כיושב ראש.

כיצד הגעת לחריש ומדוע היא לדעתך נמצאת בשלב קריטי?

"אני מגיע לכאן מתוך תחושת שליחות. אני לא בא ממקום שמחפש תפקיד, האתגר הוא זה שמניע אותי. לחריש יש את כל הנתונים להצליח למעט נתון אחד, אין לה ראש עיר מקצועי. זה אתגר לאומי ואני מוכן לעזוב את הכל ולהתמודד כדי לתרום להצלחתה".

"יש לעיר יתרונות שעלולים להפוך לחסרונות אם לא יטופלו כראוי. הקבלנים שיווקו בהצלחה את חריש כעיר להשקעה וכעת נוצר עודף היצע של דירות. עודף היצע יוזיל עוד יותר את מחירי הדירות ועלול למשוך לחריש אוכלוסיות חלשות".

איך מושכים אוכלוסיות חזקות בתנאים אלו?

"בתקופת כהונתי כראש העיר אילת היתה לי בעיה של מחסור במורים וברופאים. כדי למשוך אותם דרומה, הענקתי להם תמריצים מיוחדים. כך לדוגמה, כל מורה שעבר להתגורר באילת קיבל מדי חודש 250 דולר ממשרד החינוך ו-250 דולר מעיריית אילת, שיועדו לתשלום השכירות. זוהי הטבה משמעותית שהצלחתי לגייס. גם בחריש יש למשוך אוכלוסיות חזקות ולהעניק להן תמריצים לבוא ולהתגורר בעיר. לדוגמה, גימלאים מטעם הצבא, המדינה, המשטרה או עיריות שמחפשים איכות חיים. בניית תשתית מתאימה עבורם לשעות הפנאי כדוגמת קאנטרי קלאב, חדרי כושר, פארקים תסייע בקליטתם".

כבר קיימות תכניות כאלה…

"זה אולי קיים בתכנית, אבל צריך לשים זאת על סדר היום, לפעול בנחישות מול הממשלה ולקדם את זה משמעותית. ראש עיר צריך לפנות למי שצריך כדי לקבל את הכסף ואת הסמכות לייצר עבור חריש הזדמנויות".

ממשלת ישראל שמה את חריש בראש סדרי העדיפויות שלה

"אין ספק שמדינת ישראל היא עם חריש, אבל כאן מישהו נרדם בשמירה. עד לפני שנתיים חריש היתה במפת העדיפות הלאומית וכיום היא כבר לא! המקום היחידי שלא צעק ולא התנגד לשינוי היה חריש והפקידות הממשלתית, שהיתה נתונה למתקפת לחצים מצד ערים אחרות – הוציאה את חריש ממפת העדיפות הלאומית. המשמעות היא שתושבי חריש לא זכאים לקבל הטבות מס לעובדים (עובדי אילת מקבלים 10% הנחה במס השולי ואילו עובדים במצפה רמון מקבלים 21%) ואין גם הטבות למעסיקים".

"אם חריש היתה במפת העדיפות, משקיע היה משלם על הקרקע בחריש 31% מערכה ולא 100% כפי שהוא יצטרך לעשות בחדרה או בסביבה. ברור שהטבה זו גורמת למעסיקים לבחור במקום עם עדיפות לאומית להקמת העסק שלהם".

"ברור לי שלמדינת ישראל יש אחריות על חריש, היא תהיה איתנו, אבל אני רוצה לראות את נוכחות המדינה בחריש, לא בצילומי עיתונות אלא בתקציבים שיזרמו לעיר. כסגן יו"ר הליכוד העולמי אני יודע לעשות שימוש גם בקשרים אלו על מנת להביא לעיר השקעות משמעותיות".

מסלול ירוק לסוחרים

ההכרות של קדוש עם העיר מתנהלת באמצעות מפגשים אישיים עם קבוצות אוכלוסייה שונות בעיר ולדבריו, המכנה המשותף לכולן הוא הצמא למנהיגות. "יש בחריש כוחות חיוביים חשובים שרוצים בצמיחת העיר ובהצלחתה ואני מתכנן לרתום את הקהילה כדי לקדם את העיר", הוא אומר.

מתוך כלל הנושאים לטיפול, מהן שתי הסוגיות החשובות ביותר לדעתך?

"שתי הסוגיות החשובות ביותר הן בניית קהילה חזקה בעיר והסדרת נושא התעסוקה. חייבת להיות תכנית מסודרת למשיכת אוכלוסיות חזקות שיאפשרו בניית קהילה טובה וחזקה. אין שום סיבה שחריש לא תהווה מוקד משיכה למורים שיתגוררו בה וילמדו בכל האזור או לסטודנטים עם הקמתה של מכללה כאן. באילת התעקשתי והצלחתי לשכנע את מי שצריך עד שנפתחה מכללה בעיר. זהו עוגן משמעותי הן לאוכלוסייה חזקה והן להכנסות לעיר".

"הנושא הבוער השני הוא התעסוקה בעיר. אין מה לחכות להקמת אזור תעשייה, זהו תהליך שיכול לארוך שנים – יש לקדם זאת אבל במקביל יש למצוא פתרונות מיידים לתושבי חריש. צריך להבין שמסחר הוא אחד הכלים החשובים ביותר לפיתוח קהילה. צריך לעודד בראש וראשונה כוח קנייה מקומי על ידי השטת עזרה לסוחרים – אם הפעילות שלהם תגדל הם יעסיקו עובדים נוספים. ללכת לקראת הסוחרים משמעו לפתוח מסלול ירוק לפתיחת עסק שיקל עליהם לנהל את עסקיהם בעיר ויביא לידי ביטוי סיוע מורלי וסיוע כלכלי גם יחד".

"הסוחרים צריכים להרגיש שבאים לקראתם, להעניק להם הנחה בארנונה, לעודד הקמת ארגון סוחרים בעיר ולהעניק תמריצים חיוניים נוספים".

"אני הובלתי את הקמת אזור הסחר החופשי באילת מתוך מצוקה, נשארנו ללא מקומות תעסוקה ואיזור הסחר הפך לעוגן שלנו. גם חריש צריכה עוגן משמעותי. כיום אין לה עוגן חברתי, כלכלי או תעסוקתי".

מיתוג חדש לחריש

"עיר לא בונים רק משינה ודירה חדשה", מדגיש קדוש ומוסיף: "אנשים שלא מכירים את חריש מאמינים שמדובר בעיר חרדית. חייבים לשנות את מיתוג העיר על מנת למשוך לחריש אוכלוסיות חזקות".

קדוש מאמין שהמיתוג המתאים עבור חריש הוא "עיר-קהילה". "לדעתי זה המיתוג שמייצג נכונה את מה שמתרחש בעיר", הוא מסביר ומוסיף: "עיר עם פעילות חברתית קהילתית ענפה שמשלבת את כל האוכלוסיות השונות שקיימות בה".

מהו החזון שלך לעיר?

"אני מאמין שעיר זה לא רק בניינים, עיר זה קודם כל תושבים, בכוחות משותפים נבנה קהילה-משפחה. בהתאם לתפיסה זו החזון שלי הוא שחריש תהיה עיר שכדאי לגור בה ורבים ירצו להתגורר בה. היא תפרח ותהפוך למקום בו מחירי הנדל"ן רק יעלו והיא תיחשב לעיר יוקרתית ומיוחדת".

מהי ההבטחה שלך לבוחר?

"אני מאמין שתושבי חריש זכאים לקבל את השירותים המוניציפאליים הכי טובים שיש. כל אוכלוסייה עם השירותים הנדרשים לה, שירותי דת, פעילות פנאי ענפה לכל המשפחה ושירותים של חינוך ותעסוקה בתוך היישוב על מנת שתושבי חריש לא יצטרכו מדי יום לצאת מחוץ לעיר כדי ללמוד או כדי לעבוד".

"חשוב לי לבנות את העתיד ביחד בשיתוף הציבור, שהוא יהיה חלק מקבלת ההחלטות, לא ברמת האחריות, אלא ברמת הרצון והחזון. אני אפעל על מנת ליצור גאוות מקום ולא ליצור קיטוב בין אוכלוסיות חדשות לישנות, בין חילוניות לדתיות אלא לייצר אחדות".

"22% מהציבור האילתי הוא דתי אבל אף אחד לא מרגיש את זה כי כולם מקבלים את מה שהם צריכים עבור אורח החיים שלהם מבלי שזה יבוא האחד על חשבון האחר".

"אני מגיע לחריש מבלי להיות חייב לשום קהילה. אני רוצה לשבת עם כולם כדי לבנות את הדברים ביחד".

עמוד הפייסבוק של גבי קדוש


עוד בנושא: בחירות בחריש 2018 – הכירו את כל המועמדים


פרוייקטים בחריש

נתן חבני: "חריש היא לב ישראל"

התחלופה הגבוהה של אנשי המקצוע במועצה, בעיות התכנון והביצוע בתחום החינוך וחוסר השקיפות בהתנהלות המועצה גרמו לנתן חבני, תושב מודאג, להרים את הכפפה ולהתמודד על ראשות המועצה. בחזון שלו: חריש היא עיר עם עתיד ורוד

"הגעתי לחריש עם משפחתי ונכדיי. התאהבתי במקום ואנו רואים בעיר את עתידנו. לפני שנתיים  לא העליתי על הדעת שאתמודד לראשות העיר, כיום אני מבין שאני חייב להתמודד", כך פותח חבני את השיחה ומרחיב: "החלטתי להתמודד לאחר התלבטות קשה. במשך שישה חודשים הרהרתי אם לקחת על עצמי מחויבות עמוקה של חמש שנים, אבל הבנתי שאני רוצה להשיג עבור חריש בה מתגוררים הילדים שלי והנכדים שלי, את הטוב ביותר. אופן עבודת המועצה וקבלת ההחלטות המתבצעות בה כיום אינה ברורה לציבור. אין משתפים את הציבור במידע שאינו מחמיא למועצה. נאבקתי במועצה באמצעות עשרות מכתבים בהצלחה, גרמתי לפתיחת דיוני המועצה לציבור, הפצת פרוטוקולים של הדיונים ופרסום מכרזים שמגיע לידיעת הציבור. עשיתי את הדברים מאחורי הקלעים, הרחק מאור הזרקורים של הרשתות החברתיות כדי שלא להזיק לתדמית של חריש".

"חשוב לציין כי בארבע וחצי השנים האחרונות, בתקופת כהונת המועצה כיהנו שלושה מנכ"לים, והתחלפו ארבעה גזברים, שני מנהלי אגף חינוך, שני מנהלי אגף שפ"ע, עובדים רבים בלשכת ראש העיר הוחלפו, מנהלי בתי ספר מוחלפים כמעט כל שנה, מהנדס העיר והגזבר עזבו לאחרונה וקיימת תחלופת מורים וגננות גם במהלך שנת לימודים אחת, זאת רק רשימה חלקית. תחלופה כזאת צריכה להדאיג אותנו כתושבים, היא פוגעת ביציבות המועצה, בהתפתחות העיר ופוגעת בשירותים שאנו מקבלים. כראש העיר אפעל למינויים ראויים ואיכותיים שלא יצריכו תחלופה בלתי סבירה".

מהו הניסיון המקצועי שלך שמכשיר אותך לתפקיד?

"אני בעל ניסיון ניהולי רב, עבדתי בעיריית ירושלים 14 שנים בתפקיד סגן מנהל רשות הספורט, יש לי ידע רב בניהול, קביעת מטרות ויעדים, תהליכי תכנון וביצוע, בקרת איכות, ארגון מערכת יעילה, בחירת עובדים ומנהלים ופיקוח על עבודתם. אני בקיא בעבודת מועצת העירייה, עבודה מול משרדי ממשלה ורשויות אחרות. תחת אחריותי בתחום הספורט פעלו כ-26 מתנ"סים בירושלים".

 

"עבדתי כסמנכ"ל מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים כארבע שנים בתקופת ארקדי גאיידמק, התפקיד כלל הכנת תשתית תפעולית להצלחת הקבוצה ולהביאה להיות הקבוצה הטובה בישראל. פעלתי יחד עם חבריי להביא את הקבוצה לזכייה בגביע, באליפות ובדאבל. יש לי את היכולת לתכנן, לעבוד בתנאי לחץ ולהגיע למטרה".

"כיום אני מתנדב בשלוש עמותות. אני חבר הנהלה וגזבר עמותת הבוגרים של בי"ס ופנימיית בואייר בירושלים מזה 25 שנים ברציפות".

"אני חבר ועדת ביקורת בעמותה לדיור "נאות חריש" הכוללת 705 חברים אשר רכשו דירות העיר ורואים בה את עתידם".

"יש לי ניסיון פוליטי, הייתי כ-15 שנים חבר מרכז ליכוד ומכיר שרי ממשלה וחברי כנסת באופן אישי שיוכלו לסייע לקדם את ענייני העיר".

מהן לדעתך, הסוגיות החשובות של חריש שדורשות את התייחסותך?

"החינוך הקיים בעיר סובל מבעיות תכנון וביצוע, אין ראיה כוללת לצרכי העיר הצומחת, יש לפעול להשלמה מידית של החסר. יש לדאוג להקמת חטיבת הביניים ולתיכון, גם אם צריך מבנים זמניים לשם כך. יש לחשוב לטווח ארוך, איך מביאים לעיר מכללה, מוסדות חינוך על-אזוריים שימתגו את העיר במצוינות בחינוך. יש להקים אגף גיל הרך, אשר יפקח בין היתר על משפחתונים ויציע מסגרות לחתך הגילאים".

"איכות החינוך בעיר נתפסת כבינונית כתוצאה מתחלופה גבוהה של בעלי תפקידים במערכת החינוך. יש קושי בגיוס אנשי חינוך וכפועל יוצא שולחים הורים רבים את ילדיהם למסגרות מחוץ לחריש. יש לספק פתרונות חינוך לכלל האוכלוסייה שעתידה להגיע לעיר על כל מגזריה. אסור להסכים למצב בו תושבים מעכבים הגעתם לעיר עקב חוסר פתרון חינוכי לילדיהם".

"הקהילה היא החוסן של העיר. יש לפתח בעיר מקומות בילוי ובהם פאבים ומועדונים, קאנטרי קלאב, מועדוני כושר. לגרום להקמת מקהלות נוער, להקות ריקודים, להקות בלט ועוד. המועצה אינה צריכה לעסוק בהפעלה ישירה, היא צריכה לאפשר ליזמים ולעודדם להקים את המסגרות ולפקח עליהם".

"יש להביא לעיר תנועות נוער נוספות כגון "הצופים" ולהעמיד לשם כך משאבים".

"יש להזמין אגודות ספורט מובילות בתחומי ספורט מובילים כגון כדורגל, כדורסל, טניס, סייף להגיע לעיר, להקים עבורם מתקנים ראויים ובכך לתת לבני הנוער פעילות ושאיפה למצוינות".

קידום תעסוקה ועסקים

סוגיה משמעותית נוספת שתעמוד לפתחו של ראש המועצה הנבחר היא לדעת חבני בעיית התעסוקה: "נפלו כשלים חמורים בתכנון ולא הוקצו לעיר אזורי תעסוקה ותעשייה, דבר שיקשה על פרנסת תושבים ועל איזון כלכלי לעיר. ב- 4.5 שנים לא השכילו קברניטי העיר להגיע לשיתוף פעולה עם המועצה המקומית מנשה ולהסכמות. אני מתכוון לחפש כל דרך לשיתוף פעולה עם שכננו במטרה לקדם הקמת פארק תעשיה. אפעל למלא את הפארק בחברות הייטק ומפעלי תעשיה. אפעל מול ממשלת ישראל להקצאת שטחים בתחום המוניציפלי הקיים לטובת הקמת משרדים, בתי אבות ומרפאות שיביאו לעיר פרנסה".

"נגישות למקומות תעסוקה תהווה בעיה ככל שהעיר תאוכלס, כיום יש כביש גישה אחד יעיל בלבד. יש לזרז פיתוח כביש גישה וחיבור לכביש 6 מדרום, יש לפעול לחבר את העיר גם לכביש 65 מצפון. העיר זקוקה לדרכי גישה נוספות".


פרוייקטים בחריש


"כיום נפתחים בעיר עסקים בקצב איטי, הדבר נובע ממיעוט התושבים בעיר שאינם מהווים כוח קניה גדול, ממחירי שכירות גבוהים ומארנונה גבוהה. אפעל לסייע לעסקים באמצעות הוזלת הארנונה בשלוש השנים הראשונות של העסק, שיח עם קבלנים להוזיל מחירי השכירות בשנים הראשונות ויצירת תחרות באמצעות שיווק קרקעות לעסקים קטנים במכרזי מנהל מקרקעי ישראל".

מהו החזון שלך לעיר?

"אני מאמין כי בתכנון ובשיווק נכון ניתן להפוך את חריש למרכז אזורי מוביל. אנחנו נמצאים בלב הארץ במרחק של שעה נסיעה מערים מרכזיות רבות. חריש תהפוך ללב האזור כולו ותהווה מוקד משיכה לתושבים חדשים. אם היה צריך לשווק את העיר הייתי מציע לשווק אותה כ- "חריש לב ישראל". העיר תציע לתושבי האזור חינוך איכותי, תעסוקה, מסחר מפותח, שרותי תרבות, ספורט וקהילה".

לדעת חבני אחד המכשולים בקידום החזון ומיתוג העיר הוא מצבה הנוכחי של העיר: "כיום דירות רבות בעיר ריקות ואין שוכרים רבים. אסור למתג את העיר כמקום בו מחירי השכירות זולים.  צריך למתג את העיר כעיר שתיתן איכות חיים ועתיד וורוד למצטרפים".

"צריך לנצל את החלטת הממשלה מתאריך 20.12.2015 להקצות לחריש מיליארד שקלים לפיתוח. עד היום נוצלו מתקציב זה כ-20% בלבד. המועצה צריכה להתקדם בקצב מהיר יותר ולנצל את מלוא העזרה לפני שיחולו שינויים פוליטיים ואחרים שלא יאפשרו לנו להשתמש בתקציב זה".

כשאתה מדמיין את חריש העתידית כעיר בוגרת, לאיזו עיר אחרת היא תדמה לדעתך?

"יש לי סימפטיה לעיר רעננה שמתקיים בה שילוב יפה בין אוכלוסיות שונות של דתיים וחילוניים, צברים ועולים חדשים. זו עיר מתקדמת עם אוכלוסייה איכותית ומגוונת ועיר שזוכה למיתוג גבוה ומוצלח. הייתי שמח אם היו מזכירים את חריש כרעננה החדשה".

מהי ההבטחה שלך לבוחר?

"אפעל לשפר את עבודת המועצה, אקים ועדות משנה של המועצה שיכללו תושבים נציגי ציבור אשר יוכלו להשתתף בהן ולהשפיע. אדאג כי המידע יגיע לציבור ואעמוד לביקורת ציבורית".

"אני מרגיש תחושת שליחות להתמודד לתפקיד ראש העיר ומאמין שמה שמייחד אותי מהמועמדים האחרים, הוא שיש לי חזון. אני כרכתי את חיי עם גורל העיר, יש לי ידע וניסיון עשיר בניהול, קשרים והכרות במסדרונות השלטון, יכולת לראות את התמונה המלאה ויכולת לחתור להשגת המטרה על אף הקשיים שבדרך. אני מזמין כל מי ששותף לחזון שלי ליצור עמי קשר וביחד נגשים את החזון".

ליצירת קשר עם נתן: dreamharish2018@gmail.com


עוד בנושא: בחירות בחריש 2018 – הכירו את כל המועמדים


פרוייקטים בחריש

חריש: עיר בדרך לעצמאות כלכלית?

העיר חריש הולכת ומתפתחת, מספר התושבים גדל בהתמדה, ומתוכנן להמשיך ולגדול. אך מה צופן לה העתיד מבחינת מקורות הכנסה? היכן ממוקמים שטחי הנדל"ן המניב בחריש, שמספקים לעיר הכנסות והאם הם מספיקים כדי לכלכל את צרכיה של האוכלוסייה העתידית?

מי שחורש בענייניה הכלכליים של חריש ובעתיד הצפוי לה, עשוי לחוש בעננה של דאגה מרחפת מעל גבעות העיר. תקציב המועצה כיום, עומד על 67 מיליון שקלים, ומתוכו רק חמישה מיליון מגיעים מכספי הארנונה של משלמי המיסים. התמיכה הממשלתית המוזרמת לעיר כיום אמורה לייצב אותה לשנים הקרובות, אך אם וכאשר ייסגר הברז, במידה שלא ייווצרו בעיר מקורות הכנסה נוספים, חריש תמצא עצמה במצב של גירעון שהולך וגדל.

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי בן שחר, מסביר כי אחד המקורות העירוניים להכנסות מגיע מכספי הארנונה שלנו. אבל סכום זה הוא חלקי בלבד. "הסכום שמגיע מבתי המגורים מכסה רק כמחצית מהעלות של כל תושב לעירייה”, הוא מסביר. “כדי לייצר הכנסה שתאפשר לעיר לטפח תשתיות, גני שעשועים ופעילויות תרבות וחינוך, היא זקוקה למקורות הכנסה נוספים, ולכן בכל עיר חייב להיות נדל”ן מניב בתחומה, בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות – שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה".

פירות שקוטפים מנדל"ן מניב

"כדי לשמור על המאזן, כל משק בית חדש שנכנס לעיר אמור להיות מתורגם להכנסות נוספות מנדל”ן מניב", מסביר בן שחר. "לפי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית חדשים, צריכה לטפח במקביל 50,000 מ”ר של משרדים או מסחר".

על פי התכניות, חריש מתוכננת לכלול בשלב ראשון כ-50,000 אלף איש ובהמשך לצמוח לכ-100,000 איש. לפי חישוב זה, עבור השלב הראשון המונה כ-14,000 משקי בית, חריש זקוקה ל-700,000 מ"ר של אזורי תעשייה ומסחר כדי שהתושבים יוכלו לקבל מהעירייה שירותים ברמה נאותה. רק לשם השוואה, מתחם עזריאלי בתל אביב מתפרש על פני 150,000 מ"ר. הבעיה היא שכרגע אין בתחומי העיר נדל"ן מניב כזה. אם היה מדובר במצב זמני בלבד, עד שחברות הענק ינהרו למקום בדרכן על כביש שש, ניחא. אבל מה שמעורר דאגה היא העובדה שנכון להיום, עדיין לא משויכים לחריש שטחים שבהם ניתן יהיה לאכלס אזורי תעשייה.

המשמעות – ללא אזורי תעשייה, חריש לא תוכל לממן את עצמה באופן שיבטיח רווחה ואיכות חיים לתושבים, ובוודאי שלא תוכל להתרחב ל-100,000 תושבים כמתוכנן, כי זה רק יגדיל את הגרעון.

בריאיון ל-"ידיעות חריש" מינואר 2018, אמר מנכ"ל המועצה יעקב נתניהו: "הציבור הרחב אולי לא מבין את הסכנה, אבל אם נבנה פה עיר שלא מסוגלת לייצר תקציב מאוזן – הדבר ישפיע ישירות על איכות העיר ועל תפקוד הרשות המקומית. אנחנו יוצאים למאבק גורלי על עתיד העיר, תוך שימוש בכל כלי שנמצא בידינו".

חריש עמוק – היכן שורש הבעיה, ואיך צומחים מכאן?

במועצת חריש מסבירים שהבעיה התחילה בייעוד המקורי של העיר: "כזכור, ממשלת ישראל תכננה את חריש מתוך תפיסה תכנונית המיועדת לעיר חרדית. במסגרת תכנון זה, לא יועדו אזורי תעסוקה בהיקף נדרש", מסבירים שם. אז אחרי שכולם הבינו שהחריש המוקדם לא הכין את העיר לצמיחה הצפויה, איך ממשיכים מכאן?

במועצה מסבירים שהם מודעים היטב לנושא: "מתוך מודעות לאתגר ובמסגרת העבודה של חברת גיאוקרטוגרפיה, ערכה המועצה בחינת עומק של הנושא. על בסיס הניתוחים הכלכליים שנערכו, הוגשה בקשה לשינוי גבולות העיר לוועדה הגיאוגרפית (ועדת גבולות) מטעם משרד הפנים. הנושא המרכזי מבחינת המועצה, העומד בבסיס הבקשה להרחבת הגבולות, הוא פיתוח אזורי תעסוקה שיבטיחו את איתנותה הכלכלית של העיר וכן מתן פתרונות תעסוקתיים לתושבי חריש".

על פי התכנון, שטח העיר יורחב פי שלושה לעומת גבולות העיר כיום. בשטחים שיתווספו יוקמו אזורי תעשייה ומסחר, וכן מקומות בילוי.

תמיר בן שחר
תמיר בן שחר

בן שחר סבור שהרחבת גבולות העיר היא פתרון טוב, אבל חלקי: "עצם הוספת השטחים לעיר היא כמובן נחוצה, אבל לא מספיקה. אם לדוגמה, נרצה להקים פארק הייטק, אז בואי נבחן איפה יש הייטק בישראל. זה או ליד אוניברסיטאות ובתי חולים – שם מוקמים פארקים מסודרים, לדוגמה, פארק ההייטק בבאר שבע ליד ביה"ח סורוקה והאוניברסיטה. בתל אביב קם פארק כזה בקרית עתידים והוא בבעלות משותפת של אוניברסיטת תל אביב, בחיפה יש פארק מת"מ סמוך לטכניון ולביה"ח. ברחובות יש פארק מדע שיושב על יד מכון ויצמן. בחריש אין בית-חולים, מוסדות ממשלתיים או מוסד אקדמי – כל מה שעשוי למשוך יזמים וחברות בסדר גודל שיוכלו להוות מקור מספיק של נדל"ן מניב, ולכן צריך לייצר את מקורות המשיכה הללו".

ממועצת העיר נמסר בעניין זה כי המועצה קיימה בדיקה מרחבית לגבי הקמת בית חולים אך הבינה כי יש פחות רלוונטיות להקמת בית חולים כזה כאשר בתי החולים "הלל יפה"בחדרה ו"העמק" בעפולה נמצאים בקרבת מקום לחריש. במקום זאת, נעשו תכניות וחשיבה למציאת צרכים מרחביים אחרים כדוגמת מוסד אקדמי לסיעוד לצד בית חולים סיעודי. עוד נמסר כי במועצה נעשית עבודה משמעותית במיתוג העיר מחדש כדי למשוך אוכלוסיות שיכניסו עוד כסף ומתוך כך אף יתמקמו בעיר מוסדות שונים באופן שימשוך לעיר נדל"ן מניב נוסף.

מתכננים עתיד

בימים אלו יצא מכרז ראשון של שיווק שטחי תעסוקה בשכונת המע"ר (שכונת מעוף) שנמצאת בבנייה. המועצה החלה ביצירת קשר עם גורמים אפשריים להקמת פרויקטים במקום. כמו כן פנתה המועצה לממשלה בבקשה להקמת מוסדות ממשלתיים בעיר, אשר ישרתו את יישובי המרחב כולו.

תחילת בניה בשכונת המער בחריש
תחילת בניה בשכונת המע"ר בחריש

במועצה מדגישים כי מועצת העיר אינה לבד במערכה, וגם בקרב הגורמים הרלוונטיים בממשלה – משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר – ישנה התגייסות למען העיר הצעירה שנאבקת לצאת לעצמאות כלכלית.

"כשהמדינה מעוניינת לחזק עיר, היא יודעת איך לעשות את זה", פוסק בן שחר. "ללוד למשל, העבירו את המשרדים של רכבת ישראל ואת מטה המשטרה 433. לרמלה העבירו את הנהלת בתי המשפט".

ומה בחריש? גורמים במשרד השיכון והבינוי מאשרים שכרגע נמצאות בשלבי פיתוח תכניות מתאר להוספת שטחי תעשייה ומסחר לחריש. כמו כן נמסר, שגם במשרד האוצר מודעים לבעייתיות המצב הנוכחי והמשרד מעורב בניסיונות למצוא פתרונות לייצור דרכים להגדלת הנדל"ן המניב בעיר.

כחלק מעבודה זו, נידונים גם במועצה ובממשלה פתרונות של מתן יתרון יחסי לחריש על פני מקומות אחרים על ידי הגדרת חריש כיישוב באזור עדיפות לאומית א'. יקנעם שזכתה לפני מספר שנים במעמד של אזור עדיפות לאומית א' הצליחה למשוך אליה בזכות כך עוד עסקים מניבים, שביססו את הכנסותיה.

במועצה מעריכים באופטימיות זהירה, כי מעמד כזה יעזור למשוך לחריש עסקים וחברות שיוכלו ליהנות מהטבות והקלות מפליגות מחד, וישלשלו לקופת העיר תשלומי ארנונה נאים מאידך.


פרוייקטים בחריש

צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש

חריש מוקפת בנקודות חמד ירוקות מכל הכיוונים – יצאנו לטייל בסביבה המיידית של העיר ומצאנו נחלים, יערות, שדות ירוקים, עצים עתיקים, כבשים, סוסים ואנשים חביבים

נקודות עניין בסביבה הקרובה לחריש
מפת מסלולי טיול ונקודות עניין בסביבת חריש

1 – מאחורי האורן (אחת, שתיים, שלוש)

רחוב אורן בחריש הוא הרחוב הדרומי ביותר בשכונת החורש, הגובלת ביער חריש. הדירות שפונות דרומה בפרויקט "דמרי 2" משקיפות אל מסלול ההליכה שמוביל אל היער. סיבוב ביער בין האורנים והברושים ימלא את המצברים שלכם בירוק עד. בתקופה זו תוכלו ליהנות גם מפריחה מגוונת ועשירה של פרחי בר בשלל צבעים.

הירידה אל המסלול היא בצמוד לרחוב אורן 8. אם תפנו שמאלה תראו תוך דקות ספורות מסלול הליכה טבעי המוביל אתכם אל קצהו של הקיר האקוסטי הגובל בכביש 6. אם תבחרו בנקודה זו לפנות שמאלה ולהמשיך עם השביל תוכלו ללכת במסלול מעגלי קצר (30-40 דקות) עד לחזרה לרחוב אורן 20.

הקיר האקוסטי מעל כביש 6
הקיר האקוסטי מעל כביש 6

בהצטלבות השבילים הראשונה המשיכו ישר – אלא אם תרצו לשוטט בשבילים, ללכת קצת "לאיבוד" ולגלות פינות חמד נוספות ביער, פינות בהן ניתן לפרוש שמיכה או לנוח. היער אינו מוסדר ואין בו שולחנות קק"ל או פחים.

ללכת קצת לאיבוד ביער חריש
ללכת קצת לאיבוד ביער חריש

אחרי שהמשכתם ישר תגלו בפנייה שמאלה הקרובה עלייה תלולה, שמחזירה אתכם אל השביל הצמוד לרחוב אורן. בסיום העלייה (הסדירו את הנשימה), פנו שוב שמאלה ותוכלו בהזדמנות הראשונה לפנות ימינה ולצאת לעיר, בצמוד לבנין שברחוב אורן 20.

הירידה ליער חריש מרחוב אורן
העלייה חזרה מיער חריש אל רחוב אורן

2 – מרחבים ירוקים בדרך לכפר מייסר

בצמוד לתחנת הדלק מנטה בצומת מצר ישנו שביל עפר שמוביל אל השדות. פסענו בצמוד לשדות חיטה ובהליכה נינוחה הגענו אל הכניסה ליער מענית.

שדות חיטה בדרך למייסר
שדות חיטה בדרך למייסר

עליה תלולה מאוד ולאחריה ירידה (תלולה גם כן), הביאה אותנו לשביל עפר רחב יחסית העובר לאורך התוואי של נחל נרבתה.

בפאתי יער מענית
בפאתי יער מענית בדרך לנחל נרבתה

ממול ראינו מבנה ישן, בחרנו לפנות ימינה מזרחה, חצינו מתחת לגשר של כביש 6 והגענו אל פאתי הכפר מייסר.

נחל נרבתה
מבנה ישן מעברו השני של נחל נרבתה

כפר מייסר הוא כפר ותיק מאד. בישוב מתגוררות שמונה משפחות גדולות (כ-1,800 איש) ובינו ובין קיבוץ מצר, הצמוד אליו, מתקיימים יחסי שכנות טובים וממושכים. ההליכה בפאתי הכפר בצמוד לערוץ נחל נרבתה היא נינוחה. נתקלנו גם בעדר מרעה קטן, סוס מלחך עשב ובעיקר במרחבים ירוקים.

סוס מלחך עשב ליד מייסר
סוס מלחך עשב ליד מייסר

מעט לפני גן משחקים נטוש ומוזנח פנינו ימינה והתחלנו לטפס לכיוון קיבוץ מצר. אם אתם לא מוצאים את השביל – תשאלו. תושבי הכפר עזרו לנו וכיוונו אותנו וכך הגענו אל הכניסה לקיבוץ מצר. אם אתם צועדים או מטיילים עם ילדים – לא מומלץ לחזור רגלית אל הרכב – ההליכה היא בכביש ללא שוליים ומעט ממושכת (20 דקות). חזרו בדרך בה הגעתם או שמתנדב חרוץ ידאג להביא את הרכב אל נקודת הסיום שלכם. כך או אחרת, מובטחת לכם חוויה נעימה.

נחל נרבתה ובתי הכפר מייסר
נחל נרבתה ובתי הכפר מייסר

3 – קפיצה קטנה לשכנים במענית

זקני מענית זוכרים את אזור חריש כחורש אחד גדול וירוק. הליכה רגלית לבקר את תושבי מענית מאפשרת לנו הצצה למה שהיה כאן פעם. מול התאנה 11 יורדים אל גן המשחקים החדש (שטרם החל לפעול) וממשיכים ממנו ישר.

הגינה ברחוב תאנה בחריש
הגינה ברחוב תאנה בחריש ממנה יוצאים לכיוון מענית

יש לחצות הגשר הממוקם מתחת לכביש 6 אל צדו השני של הכביש. מדהים לגלות עד כמה הרעש של כביש 6 מורגש בצידו השני של הכביש שאינו מוגן על ידי הקיר האקוסטי. משאירים את הרעש מאחורינו, יחד עם עדרי הבקר והאנפות שהתרכזו להן באיזו פינה וצועדים עם הפנים קדימה באחו ירוק ומרנין.

בין חריש למענית
מעבר לכביש – אחו ירוק ומרנין

אם באמת תרצו להגיע עד למענית, הליכה מתונה של 30-40 דקות תביא אתכם לשם בבטחה. בדרך אפשר ליהנות משיחים, עשביה, פרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות ואירוסים, צמחי בר קוצניים, מסלעות שפזורות בשטח בהן ניתן לשבת ולנוח וגם חורשות קטנות של עצי ברוש ואורן. ישנם גם מסלולי רכיבה לאופניים באיזור.

בין חריש למענית
בין חריש למענית

אם אתם בוחרים רק להציץ באיזור זה ולא ללכת רגלית עד מענית, גם זה בסדר, תוכלו לפנות שמאלה ולחזור דרך יער חריש הביתה, עד ליציאה מול רחוב תאנה או רחוב אורן.

4 – עצי אלון בני 400 שנה ביער עירון

אם אתם אוהבים את המיזוג במכונית ומעדיפים לשטוף את העיניים בירוק מבעד לזגוגיות החלון, הנה לכם מסלול קלאסי: הקלידו 'מחצבת ורד' באפליקציית הניווט ובנסיעה קצרה (10-15 דקות) תגיעו לנקודת ההתחלה של מסלול ביער עירון המתאים ברובו גם לכלי רכב פרטיים. פונים ימינה לפני השלט הגדול הירוק "מחצבת ורד" ועולים במעלה השביל.

יער עירון צפונית לחריש
יער עירון

מדי פעם ניתן להבחין משני צידי השביל, בין עצי האורן והברוש הרבים גם בעצי חרוב ואלון עתיקים ומרשימים. חלק מן האלונים ביער עירון הם בני 400-500 שנים, הישג מכובד בכל קנה מידה עולמי.

עץ אלון עתיק ביער עירון
עץ אלון עתיק ביער עירון

אם תצאו לחלץ עצמות, הליכה קצרה תפרוש בפניכם עושר בלתי יתואר של צמחיה באיזור, החל מפרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות, סרפדים, צבעונים, וצמחי פקעות נוספים. מרבד ססגוני ביותר ילווה אתכם בהליכה או בנסיעה. ישנם מקומות ייעודיים לישיבה או לחניה קצרה. תיהנו.

יער עירון צפונית לחריש
יער עירון

קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל"ן של חריש

לוח דירות חריש


5 – אנדרטת משמר הגבול

בנסיעה מצומת חריש לכיוון צומת משמר הגבול, מעט לפני המפגש עם כביש 65 קיימת פנייה ימינה לכיוון אנדרטת משמר הגבול. נסיעה בכביש זה תביא אותנו לצומת T מתחת לכביש 65. פנו שמאלה וסעו בדרך המתפתלת עד שתגיעו לאתר ההנצחה שתוכנן על ידי הפסל יחיאל ערד והוא כולל מרכז הנצחה, מרכז תצפית וחניון למטיילים. בצמוד לאתר, ישנה חורשת חרובים קטנה (לא מוסדרת) בה ניתן לנוח מעט. ניתן להשקיף ממנה על כביש 6 ועל חלקה הצפון-מערבי של חריש. מהמקום יוצאים גם שבילי אופניים מוסדרים לטובת אלו שחובבים רכיבה דו-גלגלית.

אנדרטת משמר הגבול

למסלולי טיול נוספים: ברגל, באופניים וברכב: ארבעה מסלולי טיול בקרבת חריש


פרוייקטים בחריש

שונה מכל מה שהכרתם: חטיבת הביניים החדשה בחריש תתאים עצמה לעתיד

בשנת הלימודים הבאה תחל לפעול בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית וייחודית. פגשנו את מובילי צוות ההקמה כדי לשמוע ממקור ראשון על בית הספר החדש ועל החזון השאפתני שלהם להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד

בשנת 1970 חולל ספרו של העתידן אלווין טופלר "הלם העתיד" מהפכה. טופלר האמין כי קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהיר הצפוי בעתיד לא יאפשר לרבים להתמודד עם העתיד מעמדת יציבות, דבר שיגרום למתח נפשי, בלבול ותחושת אבדן דרך.

כמעט חמישים שנה אחרי השקת הספר, התחזיות של טופלר עדיין תקפות. בעידן שבו אנו מתעוררים כל בוקר לשינוי – טכנולוגי, חברתי, פוליטי – יידרש דור העתיד שלנו לא רק להסתגל לעולם שסובב אותו, אלא גם לקחת חלק פעיל בשינוי העולם הזה.

בהתאם לתפישה זו תקום בשנה הבאה בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית הנקראת (שם זמני) "בית הספר לאתגרי העתיד". בית הספר יכלול בשנה הבאה את כיתות ז‘-ח‘ ובהמשך יצמח להיות ממלכתי על-יסודי (ז‘-יב‘).

ביום ראשון ה-25.3 בשעה 18:00 יתקיים בחריש כנס הסברה להורים על החטיבה החדשה. נפגשנו עם ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) ממובילי צוות ההקמה של החטיבה, כדי להבין מהם העקרונות החינוכיים שעומדים מאחורי בית הספר החדש.

ליאור לויתן
ליאור לויתן

הצלחה לכולם

על פי הערכות מחלקת החינוך כ-50-70 תלמידים תושבי חריש ילמדו בשנת תשע"ט בכיתות ז'-ח'. בשנים האחרונות תלמידי חטיבות הביניים של חריש למדו בישובים בסביבה, אולם הצמיחה במספר התלמידים, חסמה את הדרך לרישום בבתי ספר אלו. הקמת חטיבת ביניים חדשה בחריש הפכה לצורך מיידי. מחלקת החינוך בחריש בניהולה של שלי קרן החלה לחפש פתרונות שיעניקו מענה לשכבת גיל זו. הפנייה של קרן אל ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) שני אנשי חינוך שצברו מוניטין בסביבה כמחנכים בבית הספר גוונים לא היתה מקרית. השניים חלמו על הקמת בית ספר חדש ואחר ולאחר מספר פגישות בין שני הצדדים נראה היה כי מדובר בשידוך מוצלח. השניים מונו להוביל את צוות ההקמה של חטיבת הביניים העתידית.

"הדרך שלנו להתמודד עם העתיד היא להיות ייחודיים", מבהירים השניים. "אנו מחויבים ללמידה מתוך משמעות, סקרנות והנאה והתמחות בפתרון אתגרים מתוך העולם האמיתי. התלמידים בבית הספר שלנו יידרשו לפתח סט מיומנות חדש כמו פיתוח אינטואיציה, מיומנות טכנולוגית, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וחשיבה ערכית. כבר אין מקום לשינון חומר, שהוא הרמה הנמוכה ביותר של הטמעת חומר", הם מדגישים.

על פי מסמך שחובר במחלקת מו"פ במשרד החינוך בשם 'מתווה לפדגוגיה מוטת עתיד', 65% ממקצועות העתיד בהם יעסקו בני ה-13-14 בבגרותם – טרם קיימים או טרם הומצאו. בהתאם לזאת בית הספר לאתגרי העתיד מתעתד להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד.

נציגי אגף החינוך, המכון לחינוך דמוקרטי וצוות ההקמה

ראש המועצה יצחק קשת, נציגי אגף החינוך, המכון לחינוך דמוקרטי וצוות ההקמה

לויתן: "כמורים וכאנשי חינוך הרגשנו שאנו רוצים מסגרת חדשה. גם למורים קשה לעבוד עם אילוצים והיתה בשלות מצידנו להקים מערכת חדשה בלי צרימות כמו במערכות הקיימות".

תן דוגמא לצרימה במערכת

"כל מערכת ההערכה הקיימת של מבחנים וציונים היא בעייתית. המערכת מקטלגת ללא כוונה תלמידים ומייצרת פגיעות ברמה האישית והחברתית".

אז לא יהיו ציונים והערכות בבית הספר החדש?

"הרעיון שלנו הוא ליצור מערכת שחותרת למצוינות אקדמית ולהעניק לתלמידים תנאים להשגת תעודת בגרות איכותית בעזרת שיטות לימוד מתקדמות כדי שההצלחה תהיה נחלת הרבים. השינוי הוא להביא את התלמידים ללימודים מתוך אהבה ולא מתוך אילוץ לפיו הם חייבים ללמוד".

הולן מוסיפה: "קחי לדוגמא את לימודי המתמטיקה. אצלנו לא יהיו הקבצות. אנו נלמד מתמטיקה בהתאם למודל הנבחרת של יעקב הכט (מייסד זרם החינוך הדמוקרטי בארץ ופעיל בולט בתחום זה בעולם. ר.פ). הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות ובקצב למידה אישי. מי שמכתיב את הקצב הם התלמידים, והתלמידים החזקים בנושא מלמדים תלמידים שמתקשים יותר. למידה כזו מעניקה חווית הצלחה לכל אחד מן התלמידים שמתקדם בקצב שלו וגם חווית העצמה למי שמלמד. מעבר לזה, זה יוצר סולידריות ותורם לרכישת מיומנויות חברתיות נוספות".

זה נשמע יפה, אבל איך יתבצעו הלימודים בפועל? כיצד יראה יום בחייו של תלמיד בבית הספר?

הולן: "בניגוד לבתי ספר וחטיבות ביניים בהם המורים מתחלפים כל שעה, אצלנו יהיו מחנכים שרואים מעט ילדים אך לאורך זמן ארוך יותר. המטרה היא לייצר הכרות מעמיקה שמובילה לתהליכים משמעותיים. בנוסף, המודל של שני מחנכים בכיתה הוא חובה, זה מאפשר לצוות להקדיש תשומת לב אישית ופרטנית לכל ילד".

"חשוב לנו לומר שגוונים, המקום ממנו שנינו מגיעים, הוא מקום שאנו מאוד אוהבים. אבל נפלה בחלקנו הזכות להקים מקום חדש שיגשים את החלום והאידיאלים שלנו. אנו לא מקימים מערכת פרטית או אליטיסטית, הבשורה היא שמדובר בבית ספר ציבורי איכותי שיעניק לכולם הזדמנות שווה, לא רק למי שידם משגת", היא מסכמת.


לוח דירות חריש


קשרים חברתיים משמעותיים

עיקרון משמעותי נוסף שחרט בית הספר על דגלו הוא הקמת חברת נעורים לתלמידי בית הספר. לויתן מסביר: "אנו מודעים לצרכים הנוספים של תלמידים בגילאים אלה ובהתאם בית הספר שלנו יתפקד כבית ספר 24/7 כלומר, ישלב פעילויות בלתי פורמליות ופעילויות חברתיות בשעות אחה"צ והערב בשילוב המתנ"ס ומחלקת פנאי וקהילה בחריש".

נשמע שלקחתם על עצמכם משימה ענקית. מהו הקושי הגדול איתו אתם מתמודדים כעת?

לויתן: "אנחנו מנסים לייצר בהירות בתוך תהליך ההקמה כדי להפיג חששות של הורים ממרכיב אי הוודאות. לשמחתי, רכשנו מוניטין טוב באיזור והרבה אנשים העידו עלינו ועל היכולות שלנו בפייסבוק. אני מקווה ומאמין שההורים והתלמידים בחריש יתנו בנו אמון".

ההשקעה בחטיבת הביניים לפחות לפי העקרונות שאתם מצהירים עליהם נשמעת גדולה. מהיכן התקציב? האם ישנם תשלומי הורים נוספים?

לויתן: "חריש מתקצבת את תהליך ההקמה בכ-300,000 שקלים. בנוסף, אנו עסוקים כעת באיתור משאבים מטעם משרד החינוך בהתאם לתוכניות השונות. להפתעתנו, אנו מגלים פתרונות במשרד החינוך כמעט לכל חלום חינוכי ומנסים לגייס כעת את התקציבים. ההורים ישלמו אגרה בסיסית בלבד כמו בכל בית ספר אחר בארץ, אבל ילדיהם יקבלו הרבה יותר".

היכן הלימודים יתקיימו?

"מחלקת החינוך של חריש מאתרת כעת את המבנה המתאים ביותר ללימודים בשנה הבאה".

מה רמת ההערכות והמוכנות מבחינת הצוות?

"יש לנו כבר 80% מהצוות. חלק מן המחנכים והמורים יוצגו בערב החשיפה. הצוות המקצועי שלנו יכלול גם מתנדבי שנת שירות וחברי מכינה קדם צבאית בגבעת חביבה", מציין לויתן.

מה תיחשב ביניכם להצלחה בסיום שנת הלימודים הבאה?

לויתן: "הצלחה עבורי היא שתלמידים יחוו שנה של צמיחה ושכל ילד יוכל לומר להוריו 'אוהבים אותי פה', 'יש לי חברים', 'עשיתי משהו משמעותי בבית הספר'. אני מאמין שבעוד שלוש שנים המודל של בית הספר שלנו  יאומץ בכל הארץ".

הולן: "הצלחה עבורי היא שבית הספר יהיה בית עבור התלמידים ושהם יחושו שותפים להקמה שלו".

"יש לנו ביטחון מלא בהצלחה של המודל ובאפשרות שלנו ליצור חוויה של חניכות טובה מעצימה ומצליחה. יש לנו את המשאבים האנושים והמעוף ללמד ולהביא את הדברים הכי טובים שיש לתלמידים שלנו, ואם יצוצו קשיים, זה בסדר, גם איתם נדע להתמודד".

ומילה לסיכום?

לויתן והולן משתפים: "זה מעשה חלוצי להגיע ולעשות זאת כאן, בחריש. זו הזדמנות מרגשת ויוצאת דופן ליצור יש מאין, ליצור חינוך ברמה הכי גבוהה שיש ולשאת בשורה חדשה לאיזור כולו".

יצחק קשת, ראש מועצת חריש ציין כי "הקמת בית הספר לאתגרי העתיד מתכתבת עם האג'נדה השלמה של חריש כעיר חדשה ומתקדמת, שיוצרת את כל מה שמתרחש כאן בצורה אחרת ובחשיבה שיוצאת מחוץ לקופסא. הדבר בא לידי ביטוי באספקטים רבים בעיר – בתכנון תנועה, בתכנון המסחר וכעת גם בחינוך. חטיבת הביניים הזו היא דוגמת מיקרו למאקרו גדול הרבה יותר וההשקעה הגדולה שלנו בתקציב החינוך היא חלק מתפיסת עולם כוללת שמאמינה בכוחו של חינוך".


פרוייקטים בחריש

יצירה חרישית – שלושה אמנים, שלושה שבילי חיים המובילים לחריש

אסף בריל, אניק שוט ויניר קילינסקי הם אמנים מוכשרים. הם בחרו לחיות בחריש, הם יוצרים וחולמים על העתיד. ראיון עם שלושה אמנים מקומיים על הקשר בין אמנות, אמונה ובחירת הלב

זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה אבל מהם הקווים המחברים בין יליד הארץ חוזר בשאלה, עולה חדשה מברזיל ועולה ותיק חוזר בתשובה? ובכן, כמו תמיד, בישראל, התשובה מורכבת. פגשנו את אסף בריל, אניק שוט ויניר קילינסקי כדי לשמוע בקצרה את סיפור חייהם, להתרשם מהאמנות שלהם, להבין עיקרי האמונה שמלווה אותם ואת הבחירה שלהם, כאן ועכשיו, בחריש.

קו-אשה-קו

ממרפסת ביתו משקיף אסף בריל (47) על יער חריש ומקבל השראה לציור. בחדר העבודה שלו פרושים קנבסים (אחד גדול וכמה קטנים) עליהם הוא עובד כעת. הוא לא מצייר נופים. רק פורטרטים ובעיקר הוא אוהב לצייר נשים. נשים חזקות, רבות הבעה, צבועות בשלל צבעים. "תמיד אהבתי לצייר נשים, הן יפות יותר מגברים או נוף" הוא מסביר. הנשים של אסף אכן יפות. קשה היום לדמיין את התקופה בחייו בה נאסר על בריל לצייר, אבל במהלך 17 שנים בהן חי כאדוק שומר מצוות, ויתר בריל על תשוקה זו.

אסף בריל
אסף בריל. צילום: רענן טל

"היהדות אוסרת על ציור נשים, אסור אפילו להסתכל על אשה. כאדם מאמין השלמתי עם הרעיון הזה. מצד שני ביצעתי במהלך השנים הרבה אקספרימנטים. ציירתי קו אחד שמרמז על אסתטיקה מסוימת, על צורה של אשה. היה לי צורך להביע. מילאתי מחברות שלמות בקווים עצורים".

בריל גדל בבית חילוני בחיפה עם אבא אדריכל וצייר. כשרון הציור שלו התגלה בילדות המוקדמת והתפתח עם השנים גם במסגרת בית הספר וגם בצורה אוטודידקטית. כשרונות אומנותיים נוספים כמו נגינה טופחו גם הם. בריל שצייר, ניגן וחלם, התקבל ללימודי קולנוע למחזור הראשון של בית הספר סם שפיגל בירושלים.

בשנה השלישית ללימודיו, חזר בריל בתשובה ומסלול חייו פנה לכיוון אחר לחלוטין. "לא היתה לי קרבה לדת ולא ידעתי עליה דבר. כשרציתי להניח תפילין בפעם הראשונה בחיי, חיפשתי בדפי זהב בתי כנסת והתקשרתי אליהם לברר איך עושים זאת", הוא נזכר בחיוך. הוא לא זוכר מאין נולדה המשיכה שלו ליהדות. "הלכתי אחרי קול פנימי שהדריך אותי. זה היה ניסיון מוצלח עבורי. מצאתי הרבה שייכות, נשאבתי לעולם הזה. נהניתי מאוד ללמוד". בריל נכנס ללמוד בישיבה ובהמשך אף שימש במשך 7 שנים כמשגיח בישיבה של בעלי תשובה. הוא התגורר במאה שערים, התחתן והביא לעולם שבעה ילדים. נדמה היה שהחיים שבחר נכנסו למסלול קבוע, אולם בתחילת מרץ 2002 במוצאי שבת רגיל ככל האחרים, שוב השתנו חייו. בריל ירד לרוקן את הפח. פיצוץ עז החריד את הסביבה. זגוגיות התנפצו ו-12 אנשים נהרגו בפיגוע התאבדות בשכונת בית ישראל בה התגורר. מראות הזוועה מלוות אותו עד היום.

"יומיים אחרי הפיגוע נסעתי יחד עם כל הישיבה למלון בטבריה ופחדתי לצאת מהחדר, חששתי מפיצוץ". עקבות הפיגוע הותירו חותם חזק על בריל. אחת התוצאות המיידיות היתה החזרה שלו לכן הציור. במשך תקופה ארוכה ציירתי והרגשתי שאני לא בסדר, אבל לא יכולתי להתמודד נפשית עם המצב בלי הציור. התפקיד בישיבה הפך לרובוטי, נעלמה לי תחושת השליחות", הוא משחזר.

ציור של אסף בריל

לאחר 17 שנים של חיי אמונה ומצוות, לאחר מספר שנים מייסרות ומבלבלות בחר בריל בדרך חדשה. בשנים האחרונות הוא מתגורר בגפו ומצייר. בשנה שעברה קיים תערוכת יחיד מוצלחת "לבד יחד לחוד", בבית שאגאל בחיפה והוא עובד כדי לקדם את התערוכה הבאה. לחריש הוא מגיע לאחר מספר שנות מגורים בפרדס חנה, שם מתגוררים ילדיו.

"אני מאוד מקווה שחריש תהיה עיר שתדע לתמוך באמנים שלה. אני אמנם חדש כאן בעיר אבל יש באוויר תחושה של התחדשות ורעננות שאני מאוד אוהב", הוא מסכם.

מוסיקה היא תפילה

אם תעברו ליד שכונת הקוטג'ים הוותיקה של חריש תוכלו אולי לשמוע את המוסיקה שבוקעת מביתו ומליבו של יניר קילינסקי (37), מוסיקאי מוכשר.

יניר קילינסקי
יניר קילינסקי

קילינסקי נולד בארץ ובגיל ארבע היגר עם הוריו לארגנטינה. לפני תשע שנים חזר לארץ כעולה חדש וכאדם מאמין שומר מצוות. הוא גדל בבית חילוני. החיפוש אחר משמעות הוביל אותו להכרות מעמיקה עם תורות רוחניות במזרח. הוא טייל בסין ובהודו, בלאוס ובנפאל. התגורר על ספינה בנהר הגנגס, במנזרים במזרח ובבקתת בוץ בארגנטינה וחיפש הארה. חיפוש זו הוביל אותו דווקא לעולם המוסיקה. כנער, השתעמם קילינסקי משיעורי הפסנתר והגיטרה אך בטיוליו בעולם נחשף לצלילים שונים, לכלים אתניים ובעיקר למוסיקת נשמה מדטטיבית. "נחתתי לראשונה בסין והתחברתי למוסיקה שלהם המבוססת על סולם פנטטוני (סולם מוזיקלי המורכב מחמישה צלילים באוקטבה), זוהי מוסיקה שעושה טוב לנשמה. בהודו התחברתי לכלי פריטה הודי מסורתי והתחלתי לנגן על הסיטאר", הוא משתף, "חווית הנגינה על הסיטאר היתה מאוד משמעותית; לראשונה בחיי נהניתי לנגן ואפילו גיליתי כשרון". קילינסקי התחבר למוסיקה אבל גם לרוחניות היתרה שגילו אנשי המזרח. "ראיתי אנשים שאין להם כסף אבל הם מאושרים וצוחקים ושמחים וגם מאמינים באלוהים שלהם".

קילינסקי חזר לארגנטינה התפרנס מנגינה בסאבוויי בבואנוס איירס על סיטאר ועל חלילים אתניים ואף הקליט תקליט ראשון שזכה להצלחה. אך החיפוש אחר משמעות ואמונה לא הסתיים. הוא הרחיב את הכלים האתניים שאיתם הצליח לבטא משמעות כשנחשף למוסיקה סופית וכלים אתניים כדוגמת הנאי, כלי נשיפה שמפיק צלילים שנוגעים ללב, הסנטור, כלי נקישה מסורתי והעוד.

לפני 14 שנים בביקור בארץ קילינסקי גילה לראשונה את שאר הרוח של היהדות, את היופי בתורת אבותיו. "המפגש עם הרב יונדב קפלון, חסיד חב"ד ומשורר שינה את חיי", הוא פוסק. "ראיתי לראשונה איך מתנהל בית יהודי, חשתי בקדושה".

קילינסקי החל בתהליך של חזרה בתשובה והתחיל במצוות הרב יצחק גינזבורג גם לנגן על הכלי שמזוהה עם היהדות יותר מכל, הכינור. "הוא פסק שזו המהות שלי בחיים וקרא לי הכנר. הסברתי לו שאני כבר מבוגר מדי כדי להתחיל ללמוד על כינור, אבל הוא הבטיח לי שזה הייעוד שלי".

לפני כשנה השיק קילינסקי את התקליט השני שלו "ניגוני יהודה", מנגינות יהודיות המושמעות באמצעות הכלים האתניים שהוא כל כך אוהב. "מוסיקה היא תמיד תפילה", הוא משתף. תהליך היצירה התרחש רובו ככולו בחריש בה הוא מתגורר בשלוש השנים האחרונות. "התאהבנו בחריש ממבט שני", הוא משתף, "הגענו לכאן להתארח בשבת ולא ממש הבנו לאן הגענו, אבל התאהבנו במקום בזכות האנשים כאן, הרגשנו שהם משהו אחר לגמרי".

ציונות, יהדות, אמנות

בפסח הקרוב תחגוג אניק שוט (50), עולה חדשה מברזיל, שנה לעלייתה לארץ יחד עם בעלה ובתה. העליה לארץ בגיל זה אינה משימה פשוטה עבורה, אבל היא מתמסרת באהבה לקשיי הקליטה. "גדלתי בסן פאולו, אבל החיבור לארץ תמיד היה חיבור חזק. הבית שלי היה בית ציוני ותמיד ידענו מה קורה בארץ", היא משתפת. גם החיבור לקהילה היהודית היה חיבור משמעותי. "כשסיימתי את לימודי התואר הראשון בציור ובפיסול באוניברסיטה לאומנות Bellos Artes התחלתי ללמד אמנות במועדון היהודי של הקהילה בברזיל. אהבתי ללמד ילדים קטנים", מציינת שוט שזוכרת תקופה זו בחיבה גדולה. שוט המשיכה ללמוד קורסים נוספים בתחומים משיקים כמו עיצוב אופנה, עיצוב גרפי והתפרנסה למחייתה כמעצבת ומאיירת של ספרים ועיתונים.

אניק שוט
אניק שוט

אבל נדמה שהרומן הממושך שלה עם היהדות והאמנות החל דווקא בעיתון לקהילה היהודית. בגיל 12 התפרסם השער הראשון פרי עיצובה לעיתון הקהילה היהודית ושנים לאחר מכן, הפכה אניק לעורכת הראשית והמעצבת של עיתון זה שיצא לאור על ידי הוריה. היא השתתפה במספר תערוכות אישיות, ביניהן תערוכת יודאיקה ופיתחה סגנון אישי של ציור ופיסול אבסטרקטי. אני אוהבת לצייר ולפסל נושאים שעוסקים בזוגיות. "אני מחפשת באמנות שלי הרמוניה ורומנטיקה", היא מסבירה. מארק שאגאל, וינסנט ואן גוך וגוסטב קלימט הם הציירים האהובים עליה.

עבודות של אניק שוט

בחריש היא מתגוררת מזה ארבעה חודשים. "היינו במרכז הקליטה כמה חודשים והתחלנו לחפש לאן לעבור. תל אביב היתה יקרה מדי וירושלים רחוקה מדי. חשבתי שכדאי לגור בנתניה ליד הים וככה הגעתי לכאן".

חריש לא ממש קרובה לנתניה…

"זה היה נראה לי מספיק קרוב, יחסית למרחקים שאני רגילה אליהם בסן פאולו", היא מחייכת.

"ראיתי מודעה בלוח דירות שמציעה דירה של 4 חדרים ברחוב תמר במחיר מצוין. הגענו לפה והתלהבנו מהדירה ומהנוף. בעלי קרא הרבה על חריש וחשב שזו עיר עם עתיד, אז הגענו לפה ואחרינו הגיעו עוד 5 משפחות ברזילאיות. יש הרבה יהודים מברזיל שעוזבים אותה עכשיו בגלל בעיות של ביטחון אישי ואני מקווה להגדיל את הקהילה פה בעיר. פתחתי דף פייסבוק לעולים מברזיל ואפילו נפגשתי עם יצחק קשת כדי שנעזור לברזילאים להגיע לכאן. חריש מאוד מעניינת אותי. יכול להיות פה ממש טוב. זו עיר שמציעה הזדמנויות חדשות לרבים וגם לי".

אילו הזדמנויות את מחפשת?

"אני אשמח להתפרנס מציור קירות או עיצוב ספרים וחוברות כפי שעשיתי בברזיל והחלום שלי הוא לעצב את כיכרות חריש ולפסל עבור העיר, פסלים שישקפו את החיים היהודים והציונים שמתרחשים כאן. אני מקווה שחריש תהיה עיר של תרבות ואמנות עם הרבה צבע ויופי".


פרוייקטים בחריש

סיפורי עסקים בחריש | פיצה 330 – "פיצה עושים באהבה"

פיצרייה חדשה בחריש, Pizza 330°, החלה השבוע תקופת הרצה ותיפתח רשמית בקרוב. פגשנו את הבעלים, אהרל'ה כהן, לשיחה אישית על תהליך הקמת העסק החדש בחריש ועל המעבר שעשה מעולם ההיי-טק לטובת הגשמת חלום בן 30 שנה

שני דברים כובשים אותך מיד עם הכניסה לפיצרייה החדשה, Pizza 330°, שנפתחה השבוע במתחם "עמית": ריחה הטוב של הפיצה והחיוך הרחב של אהרון (אהרל'ה) כהן, הבעלים. עבור אהרל'ה (48), פתיחת הפיצריה היא הגשמת חלום בן 30 שנה. הוא עזב את עיסוקו האחרון, כמהנדס בדיקות תוכנה בעולם היי-טק לטובת סינר האפייה.

אהרל'ה כהן פיצה 330 חריש
רגע לפני הפתיחה… אהרל'ה כהן, פיצה 330
אהרל'ה כהן פיצה 330 חריש
רגע לפני הפתיחה… אהרל'ה כהן, פיצה 330

"בתחילת שנות התשעים, נחשפתי לאפיית פיצה באיטליה, בטיול שערכתי עם סיום שירותי הצבאי. גרתי ועבדתי בחווה אורגנית במחוז אומביריה ועבדתי כעוזר הפיציולו במקום שנחשב לאומן בתחומו. הוא הרשים אותי מאוד והתאהבתי בתחום. חזרתי לארץ ועבדתי במספר פיצריות אבל במקביל נכנסתי למסלול של אוניברסיטה ו"החיים האמיתיים" שהובילו אותי למקומות אחרים. מאז זה היה החלום הבלתי מוגשם שלי", משתף אהרל'ה.

הפיצרייה החדשה ממוקמת במתחם "עמית" על צומת הרחובות טורקיז ורובין. לעסק שטח כולל של 50 מ"ר המתחלקים בן איזורי המחסן, מטבח, אזור הכנה ללא גלוטן (בעתיד), מדור הכנות ומקומות ישיבה ללקוחות.

לא רק חוש הריח זוכה לפינוק. גם מראה העיניים. עיצוב המקום אסתטי ומשרה תחושה טובה. "היה לי מאוד חשוב שמי שיבוא לפיצרייה יראה מקום נקי, מעוצב קפידה, נעים לשהייה ומכובד", מסביר אהרל'ה. "השקעתי המון בתכנון המקום ובניית קונספט ויחד עם הארכיטקטית, פלביה גרסיה, אני חושב שהגענו לתוצאות טובות. אני נכנס לפיצרייה ומחייך".

מדוע פתחת את המקום דווקא בחריש?

"לפני שלוש שנים רכשתי בית במסגרת עמותת "חריש המאוחדת" ונחשפתי לעיר. כשהבנו אשתי ואני את גודל הפיתוח והפוטנציאל, החלטנו שזה המקום הנכון להקים את הפיצרייה- במקום המגורים שלנו".

לאיזה קהל יעד אתה מכוון?

"אני מגיע ממקום מאוד רציני של הכנת הפיצה. מוצרי הגלם שאני משתמש הם האיכותיים ביותר. אני משתמש רק ברוטב עגבניות שמיובא מאיטליה והגבינה היא מוצרלה כך שהפיצה היא מאוד איכותית וכך גם קהל היעד שאליו אני מכוון. אני נפגש עם הרבה אנשים בחריש ושמחתי לגלות שיש פה קהל יעד שיודע בדיוק מהי פיצה מושקעת וייחודית. אני שמח גם שהצלחתי לספק פיצה איכותית במחיר סביר לכל משפחה ממוצעת בעיר".

באילו אנשי מקצוע נעזרת בפתיחת העסק?

"אני נעזר בשירותי יועצת מומחית לתחום המזון מטעם מט"י. הם גם ליוו אותי בכל תהליך המימון. בכל נושא ההקמה עבדתי עם קבלנים, מעצבת פנים ומתכנן מטבחים. תומכים ומגבים אותי בכל דבר ועניין בעלי המתחם, מוטי ומושיק, שלהם אני חייב תודה ענקית. אני גם מרגיש שמבחינת המועצה ורישוי עסקים עושים את כל מה שניתן על מנת לקדם דברים ולהסיר מחסומים. כל התמיכה הזאת, כולל התמיכה שאני מקבל  מחברים ומשפחה העניקו לי רוח גבית מאוד טובה ואנרגיות חיוביות".

סוד הקסם

גם השם הייחודי של המקום דורש התייחסות. אהרל'ה מסביר: "היה ברור לי מלכתחילה שאני לא רוצה שם איטלקי נדוש. הרעיון היה למצוא שם שהוא אוניברסלי, שמדבר אל כולם ושגם, כמובן יהיה משויך באיזו שהיא צורה לפיצה. היה גם חשוב לי שהשם יהיה מעורר מחשבה, שאנשים יישאלו למה הוא בחר בשם הזה?"

"העלנו הרבה שמות משלל תחומים ונושאים והרבה מאוד אסוציאציות עלו לאוויר… בסוף הוחלט על "פיצה 330" ולמה? בצק פיצה מצריך מכת חום מאוד גבוהה לזמן מאוד מוגבל וקצר של 7-10 דקות. הטמפרטורה בה אופים פיצה היא 330° צלזיוס ובהתאם לזה נבחר השם. הסלוגן הוא "הכל מתחיל מהרוטב" משום שאני מאמין במתכון הרוטב הייחודי שזה מה שמבדיל את פיצריית 330° משאר הפיצריות".

"אני מייחד את עצמי בשתי דרכים: רוטב- הלב הפועם של הפיצה. המתכון של הרוטב שלי הוא עשיר ובעל טעם ייחודי. הוא מורכב מ-10 תבלינים במידה מדויקת ורוטב עגבניות כבסיס שמיובא מאיטליה. תוסיפי לזה גבינת מוצרלה מעולה עליה אני לא מתפשר וקיבלת מוצר איכותי וייחודי מאוד".

מהו לדעתך שילוב מרכיבים מנצח בפיצה?

"כל שף יגיד לך שסוד ההצלחה של מתכון טוב הוא בבחירת חומרי גלם טובים. אם לוקחים את אותם חומרי גלם ומרכיבים מהם משהו מדויק נוצר קסם. בארץ פועלות פיצריות רבות וכל אחד מחליט בעצמו באיזה חומרי גלם להשתמש. זאת הסיבה שמחירי מגש נעים בין 18 שקל עד 70 שקלים. ישנן פיצריות שפועלות על מנת למקסם רווחים וישנן אחרות בהן ההתנהלות רצינית, המקום מושקע ונקי וברור שההתייחסות לפיצה היא אחרת. בגדול, אני יכול לומר שיש פיצריות טובות מאוד בארץ".

האם יש לך פיאצולו שאתה מעריך/מעריץ או שף שמעניק לך השראה?

"מאז מייקל ג'ורדן אני לא מעריץ אף אחד… אני כן מאוד מעריך את שף לאון אלקלעי, מבעלי רשת הפיצריות "טוני וספה".  גם הוא, כמוני, מקפיד מאוד להשתמש בחומרי הגלם הטובים ביותר שיש. אני גם אוהב את זה שהוא לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות".

מה אתה הכי אוהב בעבודה?

"הכל. אבל הכי אני אוהב את ההתעסקות בבצק. זה מרגיע אותי. מבחינתי זה ריפוי בעיסוק".

לא חששת לצאת לדרך חדשה בעיר חדשה?

"כמובן שכן, מדובר בשינוי משמעותי בחיים עבורי ועבור המשפחה שלי שכולל אתגרים לא מעטים הן ברמה הכספית והן ברמה הניהולית. אבל פעלתי בהתאם לעצה של המורה שלי לפיזיקה ומתמטיקה. כהוא הטיל עלי לפתור תרגיל ארוך מרובה שלבים הוא תמיד ייעץ לי, "צא לדרך", "תעשה משהו", "תתחיל" – עם התהליך דברים יתבהרו. זה לא תמיד נכון, אבל במקרה הזה של היזמות זאת הייתה עצה לחיים אותה אימצתי ולפיה אני פועל."

כיצד אתה מתכוון לשווק את העסק?

"העיר עדיין יחסית די קטנה (כרגע זה כמו קיבוץ) השמועות עוברות מפה לאוזן מהר ונכון לעכשיו יש רק שני מרכזים שנותנים שירותים בסיסיים, דרך-ארץ ומתחם עמית ברחוב טורקיז. מעבר לזה אתחיל להיות פעיל ברשתות החברתיות ובמדיה". 

מהו המסר שלך ללקוחות החדשים בחריש?

"חשוב לי מאוד ליצור קשר אישי עם הלקוחות. החלום שלי הוא שלקוח יכנס לפיצרייה יגיד לי רק "כרגיל", ואני אדע כבר מה להכין לו. אני לא רוצה פיצרייה בה הלקוח הוא מספר. אני רוצה לנהל פיצרייה בה אוכל לשלוח מגש אישי מתנה ליום ההולדת או מגש משפחתי על הולדת ילד חדש במשפחה. אני מצפה לראות את הלקוחות שלי עם כפכפים וטרנינג, כך גם ייווצר הקשר האישי והחברי".

מה לגבי המחיר?

"המרכיב היקר ביותר הוא הגבינה. ברור לי שאם רוצים לאכול פיצה איכותית, היא חייבת להכיל גבינת מוצרלה שהיא יקרה יותר. ניהלתי משא ומתן עיקש עם מספר מחלבות גדולות על מנת לשמור על מחיר פיצה שווה לכל נפש שיתאים למשפחה הממוצעת בחריש".

“בחריש אנחנו מיישמים תפיסה של מענה לכל צרכי החיים במרחק של 5 דקות מהבית”

קבוצת חנן מור בונה כיום בחריש למעלה מ-800 יחידות דיור, את שלושת המרכזים המסחריים הגדולים בעיר וכן 3 שדרות חנויות לאורך השדרה המרכזית. שוחחנו עם סמנכ”ל השיווק של הקבוצה, דרור אבן חן כדי לשמוע על תפיסת המגורים והמסחר החדשה שמיישמת הקבוצה בחריש

– תוכן שיווקי –

לאחר שנות פעילות רבות בתחום הבנייה למגורים, נכנסתם בשנים האחרונות לתחום הנדל”ן המסחרי וגיבשתם תפיסה המשלבת בין השניים. תוכל להסביר את עיקריה וכיצד מיושמת בחריש?

“אנחנו מאמינים בתפיסה שנקראת אצלנו “Live, Work, Play” – לחיות, לעבוד, לבלות והכל בקרבת הבית. הסלוגן החדש של הקבוצה הוא “קבוצת חנן מור – בונים חיים”. כשאנחנו אומרים “בונים חיים” אנחנו מתכוונים לכך שאנשים המתגוררים בפרוייקטים שלנו יקבלו מענה לכל צרכי החיים שלהם במרחק של 5 דקות מהבית. הכל נגיש: החל ממקום העבודה ועד לקופות החולים, גני הילדים, בתי הספר, פארקי השעשועים, החנויות ומרכזי הבילוי”.

“המצב היום, לפיו רוב האנשים נוסעים ברכב לעבודה באזור המרכז, הוא מצב שילך וייעלם. אנחנו רואים איך משנה לשנה כמות הפקקים הולכת וגדלה והנזק הכלכלי הנוצר במדינה, רק מאובדן שעות העבודה, מוערך כיום בכ-15 מיליארד שקל בשנה. אנחנו רוצים לשים סוף לנסיעות האלה ע”י כך שגם מקום העבודה וגם מקומות הבילוי יהיו קרובים אלינו. זה לא קונספט שקבוצת חנן מור מקדמת לבדה, זו מדיניות שהמדינה מקדמת – ליצור עוד ועוד מקומות עבודה בפריפריה הקרובה והרחוקה ולהקטין בכך את זמן הנסיעה לעבודה. חריש, שהיא היום העיר הצומחת בישראל, מתוכננת מראש במתכונת כזו שמקומות העבודה יהיו בסמוך אליה – הן בעיר עצמה והן באזורים קרובים אחרים בצפון השרון”.

דרור אבן חן, סמנכ"ל שיווק ומכירות קבוצת חנן מור
דרור אבן חן. צילום: איל טואג

“בתפיסת השילוב שלנו בין מתחמי מגורים לאזורי המסחר אנחנו מתייחסים למושג שנקרא “מסחר יומיומי”. הכוונה היא לתת מענה אידיאלי לכל הצרכים של התושבים, במרחק הליכה רגלית מהבית. כשאנחנו כקבוצה מתלבטים אם לגשת למכרז בערים שונות בארץ, אנחנו מחפשים תמיד את האפשרות ליישם את תפיסת ה-5 דקות. בחריש מצאנו כי תכנון העיר מאפשר ליישם אותה באופן מיטבי וזאת אחת הסיבות לכך שאנחנו כל כך מאמינים בעיר ומושקעים בה”.

“אומרים תמיד שחריש דומה למודיעין ואני אומר שהיא אף יותר טובה. בחריש תיקנו את כל הבעיות והמגרעות של מודיעין. בחריש בנו שדרה מרכזית שחוצה את העיר לרוחבה עם מסחר רחוב ועם מספר מרכזים מסחריים לאורכה ושכונות המגורים נבנו בצדדים. הרעיון הוא שהמרכז הזה מהווה את הלב הפועם של העיר וכל התושבים שגרים בשכונות יכולים לזרום דרך הפארקים והשטחים הציבוריים ולהתנקז אליו. הקונספט של חריש משוכפל היום לשכונות חדשות אחרות בישראל, שמתוכננות עם שדרה מרכזית ועם מסחר רחוב – ‘קונספט אבן גבירול’, כפי שאנו קוראים לו אצלנו בחברה.
הרבה אנשים היום עדיין חושבים על מגורים מעל רחוב מסחר כעל חסרון ואני דווקא רואה בזה יתרון. באופן אישי, אני גר היום בשכונה שבה בשביל לקנות כל דבר קטן אני צריך להיכנס לאוטו ולנסוע וזה מאד לא נוח”.

“שטחי המסחר שלנו בחריש מחולקים ל-3 סוגים: חנויות לאורך השדרה המרכזית, 2 מרכזים מסחריים בלב השדרה (MORE LIFE) וקניון גדול בכניסה לעיר (MORE SHOP)”.

“הרעיון במסחר הקרוב שבשדרת החנויות, הוא שהוא יתן מענה נגיש ומיידי לכל צרכי היומיום. לקנות חלב, להסתפר, להשתמש בשירותי מכבסה, לקנות לילדים פלאפל או פיצה כשאין זמן להכין ארוחת ערב… המענה המיידי הוא ברמה שאפשר גם לשלוח את הילד למטה לקנות משהו או לעזור בסידורים מבלי שהוא יחצה כבישים. הנגישות הגבוהה והבטוחה הזו היא בהחלט יתרון”.

MORE STREET חריש - חנן מור
חנויות לאורך השדרה המרכזית – MORE STREET

“המרכזים המסחריים MORE LIFE, שנמצאים בלב השדרה, יתנו מענה שהוא קצת מעבר לצרכים היומיומיים המיידיים. שם יהיה אפשר למצוא חנויות מותג כדוגמת סניפים של רשתות פארם, סניפים פנים-עירוניים של רשתות השיווק הגדולות (כמו ‘שופרסל-שלי’), מסעדות וסניפים של רשתות בתי קפה, חנות של רשת ספרים גדולה וכו’.
בחזית המרכזים האלה תהיה גם פיאצה גדולה ומושקעת והקומות העליונות יהיו קומות משרדים שיאכלסו שירותים שונים כמו קופות חולים”.

הדמיית מרכז מסחרי MORE LIFE בחריש
MORE LIFE – הדמייה

“מי שירצה לצאת לבלות במסעדה טובה, או לעשות קניות ברשתות מותגים גדולות, יסע ברכב או באוטובוס כמה דקות ויגיע לקניון MORE SHOP בכניסה לעיר. עם התגברות הצריכה באינטרנט, קניונים היום הופכים יותר ויותר למרכזי בילוי ולכן הקצנו כ-35% משטח הקניון לאלמנטים של בילוי ומזון. במתחם הקניון יהיו גם תחנת דלק וסופרמרקט גדול”.

הדמיית קניון בחריש
MORE SHOP – הדמייה

העיר עדיין בהתפתחות ועדיין לא התאכלסה במלואה. מה תגיד לבעל עסק שמתלבט אם להיכנס עכשיו או לחכות שהעיר תתאכלס יותר?

“למי שמתלבט אני אומר שזאת ההזדמנות שלו להיכנס. חריש תתפתח ותגיע למימדים עצומים הרבה יותר מהר ממה שמודיעין התפתחה. נכון, השנה הראשונה אולי תהיה קשה, אבל מי שייבחר עכשיו את המיקום הנכון ויפתח את העסק הנכון, יעשה פה הרבה כסף בטווח הארוך”.

“אנחנו רוצים בהצלחת בעלי העסקים במתחם שלנו ונותנים להם את המעטפת הנדרשת כדי שיצליחו. אנחנו נכנסים איתם לתוכנית העסקית שלהם ותופרים להם חבילה שתתאים להם ותאפשר להם לצלוח את השנה הראשונה. בהמשך, כשהם יהנו, אנחנו נהנה יחד איתם”.

“כשמסתכלים על צריכה נטו – מנוע הצמיחה המשמעותי היום בתחום המסחר הוא דווקא המסחר היומיומי הקרוב. הזכרתי כבר את הקשיים והשינויים שעוברים על הקניונים, ולעומתם, בחנויות הקרובות שנותנות מענה יומיומי לתושבים, תמיד יהיה צורך. אי אפשר להזמין פלאפל או להסתפר ב”עלי אקספרס” ולראייה, רחוב אבן גבירול בתל אביב היום עובד לא פחות חזק מכל קניון או מרכז מסחרי אחר”.

אם אני רוצה לפתוח חנות בחריש בשדרה המרכזית, אילו יתרונות יש בראייתך לפרוייקט שלכם על פני פרוייקטים אחרים?

“התשובה פשוטה – היתרון שלנו הוא בתכנון ובמחשבה על הלקוח שלנו, בעל החנות. הפרוייקט שלנו ייחודי בהיבט הנראות שלו והבולטות של החנויות עצמן ביחס למתחמים אחרים לאורך השדרה. הבולטות הגבוהה נובעת משתי סיבות מרכזיות – הראשונה היא שיצרנו חללים גבוהים יותר והשנייה היא שהמפתחים גדולים יותר בין עמוד לעמוד. אצלנו מדובר על מפתח של 8 מטר בין עמוד לעמוד בעוד שבאזורים אחרים ישנם מפתחים קטנים יותר של כ-4 מטרים בלבד. בנוסף, בעלי החנויות יכולים להנות משילוט כפול – גם מעל החנות וגם בחזית הקולונדה”.

“הפרוייקטים ממוקמים בסמוך לפארק המרכזי של חריש שמתחיל להיבנות עכשיו. במתחם שלנו בשכונת הפרחים החנויות נמצאות ממש מול המע”ר (מרכז עסקים ראשי). בהסתכלות על כל השלב הראשון של העיר, שכולל גם את שכונות המע”ר ואור המזרח, אנחנו ממוקמים ממש במרכז חריש”.

“תמהיל החנויות אצלנו נוטה יותר למותגים וגם זה מעלה את האטרקטיביות של המתחם באופן כללי.
מחירי השכירות שאנחנו גובים הם גבוהים יותר ויש לכך סיבה טובה. השוכרים שלנו מוכנים לשלם את המחיר הזה בגלל הנראות והבולטות ובגלל המיקום המרכזי שיהיה מיקום מנצח, בוודאי לאחר שהפארק ייפתח”.

איזה חנויות, רשתות ומותגים כבר סגרו איתכם?

“ב-MORE SHOP כבר סגרנו עם שופרסל שייפתחו סופרמרקט של 3,500 מ”ר. אנחנו כבר יודעים ששופרסל מתכננים לשלב בו טכנולוגיות חדשניות שעדיין לא קיימות בסניפים אחרים והוא יהיה הסופרמרקט הטכנולוגי והמשוכלל ביותר במזרח התיכון. סגרנו עם רשת בתי הקפה GREG, עם סטימצקי, עם רשת בגדי הילדים KIWI. כמו-כן, אנחנו בשלבי מו”מ סופי עם רשת פארם מוכרת וידועה, עם רשתות אופנה מובילות, עם מותג צעצועים גדול וכן עם רשת המבורגרים גדולה וידועה. הקניון מתוכנן להיפתח במרץ 2019, ואנחנו כבר בלמעלה מ-50% שטחים מושכרים”.

“בעתיד היותר רחוק אנחנו מתכננים שיהיה בו גם מתחם בתי קולנוע. ההכנות הנדרשות לכך מתבצעות כבר עכשיו, אך תהיה הצדקה כלכלית לפתוח אותו רק בשלבים מתקדמים יותר של איכלוס העיר”.

כבישים צרים ומדרכות רחבות: תכנון התנועה בחריש שם את הולך הרגל במרכז

חריש היא העיר הראשונה בישראל שתכנון כל צירי התחבורה בה מבוסס על הקונספט של 'מיתון תנועה', לפיו הולך הרגל הוא במרכז. כיצד זה משפיע על הנהגים, על הפקקים ואיך תכנון זה מעודד הליכה רגלית, אינטראקציה חברתית ותורם לבריאות שלנו?

על פי דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה שהתפרסם לאחרונה, לתכנון התחבורה עשויה להיות השפעה משמעותית על בריאות הציבור. הדו"ח מציין כי תכנון עירוני מיטבי מעודד רכיבה על אופניים והליכה ברגל ולכן גם ממתן את החשיפה לזיהום אוויר.

"עירוניות טובה משמעה צמצום התלות ברכב הפרטי ויצירת תנאים להעדפת שימוש באמצעי תחבורה חילופיים: הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופנים" – כך קובעת בצורה פסקנית גם עמותת מרחב  התנועה לעירוניות בישראל. במסמך מדיניות שהוציאה העמותה "ישראל עירונית 2050" נכתב כי על מנת לקדם עיקרון זה נדרש להגדיר מחדש את החלוקה של הרחוב העירוני,  בצורה שמצמצמת את השטח המוקצה לרכב הפרטי ונותנת עדיפות /קדימות להולכי הרגל ורוכבי האופניים. חלוקה חדשה זו של המרחב הציבורי מוכרת בשם 'מיתון תנועה' והיא מיושמת בחריש בהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון.

רחוב גפן בחריש
רחוב גפן בחריש – רחוב ממותן תנועה מסוג ב'

מהו מיתון תנועה?

במחצית השנייה של המאה ה-20 ערים בכל העולם תוכננו כשלנגד עיני המהנדסים עמדה מטרה עיקרית ברורה: הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר.

תפישה חדשה הנקראת מיתון תנועה, שהחלה באירופה במאה ה-21 שינתה את כללי המשחק והעמידה במרכז התכנון את הולך הרגל. תכנון המרחב הציבורי השתנה גם הוא וכלל עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים. מיתון תנועה הופך את המרחב הציבורי לנעים יותר, בטוח יותר ונגיש יותר עבור הולכי הרגל ולכן גם מייצר אינטראקציות חברתיות במרחב העירוני.

כיצד זה מבוצע בפועל?

חברת "אמי מתום, מהנדסים ויועצים" שתכננה את התחבורה ברוב שכונות העיר חריש מסבירה כי קיימים אמצעים שונים המשנים את הדרך ומבהירים לנהג שעליו להאט באיזורי מיתון תנועה, על מנת לנהוג בבטחה. קיימים מספר אלמנטים המשדרים לנהג שהוא נכנס לאיזור מיתון תנועה. מכלול אלמנטים זה נקרא 'שער' והוא כולל מדרכה מוגבהת, עמודים ולעיתים גם תמרורים.

אמצעי ריסון נוספים מאלצים את הנהג לשמור על מהירות נמוכה בתוך אזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) הסטת התוואי ואי-תנועה. גם מעברי חצייה מוגבהים שמקלים על הולך הרגל, מאלצים את הנהג להאט.

מפת צירי תנועה לפי רוחב בחריש
מפת צירי תנועה לפי רוחב וסוג מיתון תנועה. ראו מקרא למטה
חתכי רחוב מיתון תנועה
חתכי רחוב מיתון תנועה

כבישים צרים

עד כמה להאט? ברחובות העיר חריש ששייכים לתכנון מיתון תנועה, המהירות המותרת היא 30 קמ"ש בלבד. אחת הדרכים להשיג מהירות זו היא באמצעות הרחבת המדרכות לשימושים נוספים והצרת נתיבי התנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר.

אלבר אנדריאה, יועץ תנועה ותחבורה שתכנן את התנועה בשכונת המע"ר בחריש מסביר: "במיתון תנועה קיימת היררכיה לפיה הולך הרגל במרכז ואחריו המכוניות ובמקביל קיימת היררכיה נוספת של רחובות".

"שדרת דרך ארץ הינה נתיב המאופיין בניידות גבוהה ומעבר מהיר מצד אחד לצידה השני של העיר, דרך ארץ כנתיב מרכזי אינה חלק ממיתון תנועה. אחריה בהיררכיה ישנם רחובות מאספים – אליהם מתנקזת תנועה מרחובות מקומיים צרים. ברחובות מקומיים, רחובות של מגורים בהם משחקים ילדים אנו רוצים לצמצם את התנועה ולכל הפחות להאט אותה משמעותית ולכן ברחובות אלה אנו מיישמים מהירות נמוכה בעזרת שלל אמצעים שונים, המרכזי בהם הוא רחוב צר. ברחובות המקומיים רוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד למעבר כלי רכב גלגליים) הוא 5.5 מטרים בלבד. ברחובות עם תחבורה ציבורית המיסעה היא ברוחב של 6 מטרים בלבד".

שדרת דרך ארץ חריש
שדרת דרך ארץ – כביש דו מסלולי בכל כיוון ללא מיתון תנועה

כבר כעת יש בקבוצות הפייסבוק תלונות של תושבים על רחובות צרים

"זו תפישה שצריכה להשתנות. נהגים יתמודדו עם מקסימום 2 דקות נסיעה במהירות נכונה ואז יתחברו לכבישים ראשיים יותר שם מהירות הנסיעה גבוהה יותר. זה לא מרחק או זמן ממושך. זו רשת שמחברת אותך לכביש הראשי.

"אבל זה כן מאלץ את הנהגים לנסוע בזהירות. הרעיון הוא ליצור מרחב שמאפשר לנהגים להמיר נסיעות קצרות ולא הכרחיות בהליכה רגלית. במקביל, נסיעות קבועות כמו נסיעות לעבודה בבוקר ידרשו מהנהגים נסיעה במהירות של 30 קמ"ש במשך 2-3 דקות עד שהם יגיעו לרחוב מהיר יותר המאפשר נסיעה במהירות של 50 קמ"ש.  חשוב להבין מהם היתרונות המשמעותיים שתכנון כזה מעניק לקהילה כולה, הרחובות המקומיים בהם משחקים ילדים הם רחובות שצריך לנסוע בהם לאט ובזהירות".

רחוב אלון חריש - מיתון תנועה א
רחוב אלון – רחוב מיתון תנועה מסוג א'

זה לא יגרום לנהגים להיות עצבניים יותר? הזחילה הקבועה של הבוקר?

"זה נכון שלנהג פחות נוח והוא צריך לנסוע לאט בחלק מן הדרך, אבל לא אמורה להיות בעיה של פקקים בגלל מיתון תנועה. הנהג צריך לזכור שהוא יושב במכונית ממוזגת / מחוממת ומי שנמצא כעת ברחוב הוא חשוב יותר, אם  זה הילד שחוצה את הכביש או האשה עם העגלה. יש פה בהחלט ענין של מודעות שחשוב לטפח אותו", הוא מסכם.

מדרכות רחבות

"אם אנשים יזדחלו אחד אחרי השני אז הרווחנו, הרווחנו מאוד", פוסק ישראל בן ישראל, מהנדס העיר חריש בתשובה לאותה שאלה. והוא מסביר:

"את פרויקט מיתון וריסון תנועה אני מכיר כבר 15 שנה ושמחתי לגלות שהתכנון בחריש הוא על בסיס תפישה זו. התכנון שנעשה בחריש הוא מדהים, זו פעם ראשונה שמיישמים את הקונספט הזה על עיר שלמה".

"להבדיל מהמתרחש בארץ, בחריש הולך הרגל במרכז ורחובות העיר צריכים להיות רחובות שמזמינים להליכה. בהתאם לזאת, המדרכות רחבות, יהיו עצים במרחקים קצרים שיצלו על המדרכות, יהיה ריצוף, גינון ושבילי אופנים ובפארקים קיצורי דרך שיעזרו לתושבי העיר לבחור בהליכה ולא בנסיעה".

בן ישראל מציין כי עוד בתכנון, הקמה של כרם באמצע העיר, ברחוב דרך ארץ, גפן שתשתרג ותעניק צל ויער מאכל שיזמין אליו אנשים. "אנו עושים הכל על מנת לעודד הליכה ותחושה של ביטחון ונועם ברחובות העיר. הרעיון הוא שהליכה ברחוב תהיה כיפית, לא רק צורך, כמעט כמו רחובות בחו"ל", הוא מבהיר.

אבל מה עם המכוניות? תושבים מתלוננים  ברשתות החברתיות על במפרים גבוהים מדי שהורסים את המכוניות, על רחובות צרים ועל חוסר בחנייה. מה עושים בנושאים אלו?

"כיום חסרה שכבה של אספלט בכבישים ולכן הבמפרים גבוהים. שכבה זו תמולא בקרוב והבמפרים יהיו נוחים יותר. האספלט שקיים כיום במדרכות יפורק ובמקומו כאמור יהיה ריצוף אבן, ריהוט רחוב. המצב כיום הוא זמני בגלל שהעיר עדיין בבנייה".

מעבר חצייה מוגבה לגובה המדרכה בחריש
מעבר חצייה מוגבה לגובה המדרכה

בן ישראל מציין כי רחוב גמלא, בישוב הישן שזכה לאחרונה למתיחת פנים משמעותית הוא דוגמה למראה העתידי של רחובות העיר חריש.  "כל השכונות בעיר יראו כמו גמלא, ככה זה הולך להיות", הוא מדגיש ומוסיף: "צמתים מוגבהים כפי שניתן לראות בגמלא, הם גם חלק מתכנון התנועה, הם גורמים לנהג להאט כשהוא מגיע לנקודת מפגש קריטית זו".

שדרות גמלא בחריש
שדרות גמלא – מודל הרחוב החדש בחריש

"בעיר כולה, לא יהיו רחובות חד סטריים וגם לא יפעלו רמזורים, רק מעגלי תנועה שמזרימים את התנועה. כיום יש עדיין רחובות חד סטריים בשל עבודות הבנייה וחשש של התנגשויות בין משאיות ומכוניות".

מה לוח הזמנים הצפוי לשינויים אלה?

"כבר בתקופה הקרובה קבלן זוכה של משרד הבינוי מתחיל לעבוד בדרך ארץ ולשנות את מראה הרחוב. בהמשך יטופלו רחובות נוספים. חריש עומדת להיות עיר מזמינה מאוד להליכה ברחובות, בניגוד למודיעין, לדוגמה, שאינה מעודדת הליכה ברחוב ושאין בה הצללות. בחריש עצים ויריעות הצללה יספקו צל ונוחות אקלימית, יהיה כיף ללכת ברחוב ויהיה גם נוח לנסוע בה".

נשמע מצוין, אבל מה לגבי מקומות חנייה? בדרך ארץ כבר עתה אין מספיק מקומות חנייה?

"אני לא יכול להמציא יש מאין… גם באבן גבירול בתל אביב חסרים מקומות חנייה. יחד עם זאת, הולכים לקום שני חניונים בחלק החיצוני של דרך ארץ ואנו בוחנים כמה פתרונות זמניים מבחינת הסדרי התנועה ברחוב זה. ישנם גם חניונים בפרויקט רייסדור שיוכלו לשמש את הבאים לדרך ארץ".

האם לדעתך, קונספט מיתון תנועה שעובד בהצלחה באירופה ומיושם בשכונות ספורות בערים בישראל, יכול להתאים לעיר שלמה?

"אין ספק שמיתון תנועה מייצג שינוי חשיבה שנדרש מכל נהג ונהגת, אבל חשוב שהתושבים יבינו שהמטרה שלנו היא לגרום להם למרחב הכי נוח בעולם ושהמרחב הציבורי יהיה בטוח עבורם. זה לא יעזור אם ברחוב ממותן תנועה יהיו נהגים שיטוסו במהירות גבוהה של 60 קמ"ש בניגוד לחוק, ולכן אנו נערכים גם כדי להסביר לתושבים את הנושא ולהעלות את המודעות של כולם לנושא חשוב זה".


פרוייקטים בחריש

קפיצת מדרגה במסחר בחריש: 5 מרכזים מסחריים חדשים ייפתחו השנה

בחודשים הקרובים עתידים להיפתח לראשונה בחריש חמישה מרכזים מסחריים שכונתיים שיעניקו לכם מענה קרוב וזמין לצרכים המשפחתיים השונים. איזה מרכז הכי קרוב אליכם? היכן ייפתחו פלאפל ומאפיה והיכן ייפתח סופרמרקט גדול חדש? מהו מועד הפתיחה של סטודיו הכושר החדש? כל התשובות לפניכם

תחום המסחר בחריש נמצא עדיין בחיתוליו ומרוכז כיום ברובו בחנויות הראשונות שנפתחו על השדרה המרכזית. במהלך 2018 צפויה התפתחות משמעותית בתחום זה, הן בפתיחתן של חנויות רבות נוספות לאורך השדרה המרכזית והן בפתיחתם של חמישה מרכזים מסחריים שכונתיים חדשים. בחלק מהמרכזים המסחריים יוצעו לראשונה בחריש גם משרדים להשכרה.

על פי הערכות, במהלך 2018 אוכלוסיית חריש תכפיל את עצמה. כיום מתגוררות בעיר כ-1,300 משפחות וצפי הגידול לכ-3,000-2,500 משפחות בשנה הקרובה מחמם את הלב וצפוי להעניק רוח גבית חזקה גם לבעלי העסקים בעיר. בשנה הקרובה עתידות להיפתח חנויות חדשות, בתי קפה ומסעדות שיספקו לתושבים הוותיקים והחדשים גם יחד מענה לצרכים המתרבים כמו גם חווית קנייה ובילוי עירונית ומקומית.

בעוד עבודות הבנייה של הקניון הגדול בכניסה לעיר נמשכות, מתוכננת פתיחתם של חמישה מרכזים מסחריים שכונתיים בשכונות אבני חן והחורש. השילוב בין שטחי מסחר שכונתיים, חנויות בשדרה המרכזית וקניונים מתוכנן להעניק לכל אחד ואחת מתושבי חריש מענה מלא ושלם.

היכן אתם תבחרו לערוך קניות? אילו חנויות מתאימות יותר לשדרה המרכזית ואילו למרכז המסחרי השכונתי? נראה כי לראשונה, תתחיל השנה להתפתח בחריש גם תחרות פנימית על ליבם של התושבים בין חנויות ובתי אוכל מאותו סוג ובין אזורי המסחר השונים.

בכתבה זו פגשנו עבורכם את בעלי המרכזים המסחריים השכונתיים ששפכו קצת אור על תמהיל החנויות, מועדי הפתיחה, החזון, התקוות וגם האתגרים שאיתם יצטרכו להתמודד בכניסתם לפעילות המסחר בעיר החדשה.


מרכז מסחרי 403: "הסופרמרקט שלנו מיועד לכולם"

  • מיקום: רחוב מרגלית.
  • מועד פתיחה משוער: מרץ 2018.
  • שטח: קומה ראשונה: 900 מ"ר בנוי לשימוש מסחרי, קומה שנייה: 900 מ"ר בנוי של משרדים.
מרכז מסחרי שכונתי חריש 403
מרכז מסחרי שכונתי 403

בעלי המרכז: גרשון חיטמן (46) הבעלים של 24 סניפי רשת הסופרמרקטים 'מעיין 2000' הפרוסה בירושלים ובצפון הארץ וכן של מרכז מסחרי נוסף בחריש – מספר 407. לחיטמן ניסיון קמעונאי רב שנים ובחריש הוא נכנס לראשונה לתחום הנדל"ן המסחרי. "זו הפעם הראשונה שהתעסקתי עם בנייה, אבל היה פחות קשה ממה שחשבתי" הוא מספר.

תמהיל עסקים: בקומה הראשונה, חנות העוגן היא סופרמרקט של רשת 'מעיין 2000', סופר גדול שיתפרס על פני 900 מ”ר. מעבר למחלקות המצרכים והירקות, יכלול הסופר מחלקות נוספות כמו מוצרי חשמל ואוכל מוכן, שיותאמו בצורה ייעודית לצרכים של האוכלוסייה במקום. "רוב שטחי המרכז המסחרי יהיו בשימוש עצמי שלנו. אני אפעיל את המרכז וגם תהיה נוכחות לרשת שבבעלותי. חנויות נוספות במתחם יהיו ככל הנראה בתחום של אוכל מהיר או בית קפה".

בקומת המשרדים, הקומה השנייה, מתוכננים לדברי חיטמן משרדים להשכרה עבור עו"ד, משרדי פרסום, קופות חולים או כל גוף אחר שירצה. "זהו מענה ייחודי כי כמעט ואין חללים ייעודיים שנבנו בעיר למשרדים".

חניה: 25 מקומות חניה במתחם + 70 מקומות חניה במגרש הצמוד בקומה העליונה; מקומות חניה נוספים קיימים בחניון הציבורי הקיים בצמידות לגן המשחקים הסמוך למרכז.

קהל יעד: "בחריש יש חילונים, דתיים וחרדים. הסופרמרקט שלנו מיועד לכולם".

קונספט: "חריש היא עיר חדשה ואני מאוד מאמין בה ובהצלחה שלה. אנחנו מתחרים בהצלחה בכל הארץ ברשתות סופרמרקטים מובילות ואני מאמין שנעשה זאת גם כאן. חשוב לנו להעניק לתושבים מוצרים טובים, מקום מסודר ונקי, חידושים, מחיר טוב ושירות איכותי – אם נצליח להעניק את כל זה אני מאמין שהלקוחות יחזרו אלינו".

הערכות לשנה הראשונה: "הפתיחה ברבעון הראשון של השנה היא עבורנו הרצה והכנה לקיץ. אני מקווה שלא תהיה שנה קשה, ובקיץ העיר תתמלא בתושבים חדשים. אני לא יכול לנחש את התוצאה או לנבא מה יהיה, כי הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אני אדם מאמין, ודוגל בעקרונות פשוטים: להיות טוב, לשרת את הציבור כמו שצריך ובתמורה שהציבור יתן בנו אמון ויחזור אלינו. המוטו שלנו זה לתת שירות הכי טוב, במחיר הכי טוב, ושאנשים ייהנו מזה".

התקדמות הבנייה במרכז 403, ינואר 2018
התקדמות הבנייה במרכז 403, ינואר 2018

מרכז מסחרי 407: "ננסה לתת את המקסימום שאפשר"

  • מיקום: רחוב התאנה
  • מועד פתיחה משוער: אחרי פסח
  • שטח: המרכז כולל שני מבנים נפרדים, האחד של 750 מ"ר והאחר של 600 מ"ר בנוי.
מרכז מסחרי שכונתי חריש 407
מרכז מסחרי שכונתי 407

בעלי המרכז: גרשון חיטמן (46) הבעלים של רשת הסופרמרקטים 'מעיין 2000'.ושל מרכז מסחרי 403 בחריש (ראו לעיל).

תמהיל עסקים: גם כאן מתכנן חיטמן הקמה של סניף סופרמרקט של רשת 'מעיין 2000' ,שיפתח במבנה אחד ויתפרס על שטח של 750 מ"ר. במבנה השני, יפתחו ככל הנראה 6 חנויות. טרם נסגרו התקשרויות עם חנויות נוספות.

חניה: 35 מקומות חניה במתחם + מקומות חניה נוספים באיזור הפתוח של המרחב הציבורי הצמוד למרכז.

התקדמות הבנייה במרכז 407, ינואר 2018
התקדמות הבנייה במרכז 407, ינואר 2018

מפת המרכזים המסחריים השכונתיים שייפתחו ב 2018:

מפת המרכזים המסחריים השכונתיים שייפתחו ב 2018


מרכז מסחרי 401: "לבלות בלי להניע את הרכב"

מרכז מסחרי שכונתי חריש 401
מרכז מסחרי שכונתי 401

בעלי המרכז: חברת בסט לנד 401 בע"מ בבעלות אורי בר. בר הוא שמאי מקרקעין למעלה מ-20 שנים ופועל בתחום הנדל"ן המסחרי במשך שנים רבות הן כשמאי והן כמנהל פרויקטים של מתחמים מסחריים ומשרדים.

תמהיל עסקים: חנות העוגן במרכז תהיה חנות שופרסל אקספרס. בנוסף יפעל מתחם מזון מהיר הכולל פלאפל, פיצה, מאפיית טאבון, או המבורגר. חנויות נוספות יהיו חנויות משלימות כמו אביזרים לתינוקות, אביזרים לבית או כלי כתיבה ובמקום יפעל גם בית קפה.

קהל יעד: "הפרופיל של לקוח פוטנציאלי הוא של משפחות צעירות עם ילדים קטנים. גם הילדים הם קהל יעד בפני עצמו".

קונספט: "מרכז 401 גובל בבית ספר תיכון עתידי, בבית הכנסת ובמרכז הפיס. פחדתי שזו תהיה עיר שינה כמו מודיעין אבל המיקום מצוין ולהערכתי תתקיים תנועה במשך כל שעות היום של לקוחות פוטנציאליים. "הרעיון הוא להעניק לאנשים מענה לצרכים יחד עם בילוי קרוב לבית, בלי להניע את האוטו. המרכז יאפשר לתושבים גם חווית בילוי, לשבת חצי שעה בבית קפה קטן ופשוט ליהנות".

חנייה: "חריש סובלת מבעית חניה איומה אין איפה לעצור ברחוב הראשי. למרות השטחים הפתוחים ושטחי החניה הקרובים למרכז יצרתי פתרונות חניה עודפת".

תחרות מול הקניונים: "קיימים בחריש עודף שטחי מסחר שפוגעים ביזמים. בתב"ע של העיר מתוכננים 10 מרכזים שכונתיים מתוך תפישה לפיה לכל תושב יהיה מרכז שכונתי במרחק של 5 דקות הליכה. כיום יש רק 1,300 משפחות בחריש ובקיץ הקרוב עתידות להגיע עוד כ-1,700 משפחות. זו כמות שטחי מסחר שלא מצדיקה את האוכלוסיה הקיימת וגם לא העתידית. יחד עם זאת, המרכזים השכונתיים מעניקים חווית קנייה שלא קיימת לא ברחוב הראשי ולא בקניונים, כך שאני מעריך שאנו נתמודד בהצלחה".

תחרות מול שדרת דרך ארץ: "החנויות ברחוב הראשי של חריש מוגבלות הן מבחינת התצורה שלהן והן מעצם העובדה שהן שוכנות מתחת לבתי מגורים, כך שאי אפשר לדוגמא, לפתוח שם חנויות אוכל שזקוקות למינדפים. גם בעיית החניה החמורה לא תאפשר זרימה של קהל לרחוב זה".

הקלות לבעלי העסקים: "בשנה הראשונה נעניק הפחתה בדמי השכירות. לשמחתי, כשיש במרכז חנות עוגן כמו שופרסל שמושכת אליה קונים, גם החנויות האחרות ייהנו מהתעבורה במקום”.

מילה על חריש: "אני מקווה שעודף שטחי המסחר הקיימים בעיר לא יפגעו בה. אני מקווה שבטווח של חמש שנים,  העיר תגדל ותתייצב. לקחתי בחשבון ששנתיים-שלוש ראשונות לפעילות יהיו יותר קשות".


מרכז מסחרי 408:

מרכז מסחרי שכונתי חריש 408
מרכז מסחרי שכונתי 408

בעלי המרכז: בסט לנד 408 בע"מ בבעלות אורי בר, הבעלים של מתחם 401 בחריש (ראו לעיל).

תמהיל עסקים: "גם במרכז זה חנות העוגן תהיה חנות שופרסל אקספרס. בנוסף יפעלו במתחם מספר חנויות מזון מהיר כדוגמת מאפיית הכפר.   

חניה: "במרכז יש פתרונות חניה נוחים בזכות הקרבה לבית הספר ולאשכול הגנים שנמצאים בסמוך אליו. בנוסף, בניתי מרתף חנייה ייעודי למרכז שיספק כ-40 מקומות חניה נוספים.

התקדמות הבנייה במרכז 408, ינואר 2018
התקדמות הבנייה במרכז 408, ינואר 2018. צילום: רימקס חריש

מרכז מסחרי 405: מתחם עמית – "שיגיעו אלינו עם נעלי בית"

  • מיקום:  רחוב טורקיז 3.
  • מועד פתיחה משוער:  ינואר 2018 פתיחה הדרגתית.
  • שטח: קומת המסחר היא של 600 מ"ר ובה יפעלו החנויות. בנוסף מתוכננות שתי קומות נוספות של משרדים בשטח כולל של 1,200 מ"ר (סיום משוער של קומת משרדים אחת הינו באוקטובר 2018) וקומת מרתף שבנייתה תסתיים באפריל 2018.
מרכז מסחרי שכונתי חריש 405
מרכז מסחרי שכונתי 405. צילום: מרדכי אסרף.

בעלי המרכז: חברת עמית ניהול קניונים בע"מ בבעלות תרצה ומושיק סגל. מושיק (43) הוא  הנדסאי בנין, קבלן רשום ויועץ נגישות בעל ניסיון של 20 שנים בבנייה ושיווק של בנייני מסחר, תעשייה ומשרדים.

תמהיל עסקים: תמהיל שיאפשר לשכנים הקרובים לקנות את המצרכים היומיומיים הנדרשים מרמת הסופר, טמבוריה, מאפיה, פיצריה, פלאפל וסטודיו כושר עתידי שיפתח בהמשך השנה.

חניה: "לשמחתי אנו נמצאים מבחינת מיקום מול מבני ציבור עם חניה, כך שלא תהיה בעיה. בנוסף, אנו בונים קומת חנייה ייעודית למרכז שתספק כ-40 מקומות חניה נוספים".

קהל יעד: "המטרה שלנו היא להעניק פתרון מקסימלי לכל התושבים שגרים בסמיכות למרכז כמו גם לקהל יעד כללי של חריש ובעיקר למי שחי בישוב ולא יוצא החוצה לערים אחרות בדרכו לעבודה. מי שמחפש פתרונות  במקום, ימצא אותם אצלנו.

קונספט: "מרכז משפחתי, חמים ומזמין. יהיו מתקן אופנים בכניסה וקומפרסור לניפוח כדורים עבור הילדים. המרכז צריך להעניק פיתרון קרוב לבית ואני מזמין את כולם להגיע אלינו עם נעלי בית".

תחרות מול שדרת דרך ארץ: "אני לא מאמין ברחוב הראשי, אני מאמין בכוחו של מתחם שכונתי שיזם אחד קובע בו את התמהיל ומונע התנגשויות בעייתיות כמו שכן שמניח על הויטרינה של הקצב את המגבות של המספרה. כשיש כתובת אחת – יש עם מי לדבר, לבנות תמהיל נכון ולפתור בעיות בעת הצורך. גם השיפוע הטבעי הקיים ברחוב הראשי יקשה על הקונים ללכת ברחוב מבלי להתעייף אחרי 7-8 חנויות".

תחרות מול הקניונים: "קניון נותן מענה לחנויות בגדלים שונים של 400-500 מ"ר. בקניון לא תפעל טמבוריה ובמתחם שכונתי לא תמצא חנות של קסטרו. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד אחר ושוכרים אחרים, כך שאני לא רואה תחרות ישירה בינינו לבינם".

הערכות לשנה הראשונה: "ננסה להקל על בעלי החנויות אצלנו למשל על ידי פרסום משותף לכל העסקים במרכז שיוזיל עלויות וימשוך יותר אנשים להגיע למתחם. אני מקווה שביולי אוגוסט עם המעבר של לפחות עוד 1,000 משפחות לישוב נוכל להרגיש רווחה מסוימת. זו עומדת להיות שנה קשה לכולם עד הקיץ".

מילה על חריש: "לפני שלוש שנים טיילתי בחריש וראיתי את הפיתוח שמתבצע במקום. כשמתווך הציע לי שטחים מסחריים למכירה, החלטתי שאני הולך על זה למרות שזה הימור לא קטן להגיע לעיר שאין בה כלום. יחד עם זאת, אני מעריך כי חריש תגדל. זו גם הסיבה שאנו מתחילים כעת לבנות את הקומה השנייה, קומת המשרדים במרכז. אני מעריך כי  כל משרד שנוכל להציע בישוב הערך שלו יעלה,  במיוחד בתחום השירות הציבורי. רשויות כמו ביטוח לאומי, ייעוץ פסיכולוגי של המועצה ריפוי בעיסוק ואחרים יצטרכו מקום לפעול ממנו על מנת להעניק מענה לתושבי העיר".

למידע כללי על שטחי מסחר וחנויות להשכרה בחריש לחצו כאן.


לוח דירות חריש

כעבור 4 שנים: סיור בתמונות בחריש בין 2013 ל-2017

המסע של חריש אל לב הציבור החל לפני כ-4 שנים עם תחילת שיווק הדירות הראשונות ע”י הקבלנים שזכו במכרז הראשון. ארבע שנים של תכנון, בנייה, פיתוח והתגבשות של קהילה. משפחות רבות התחברו לחריש בנקודות שונות לאורך ציר הזמן ומשפחות רבות נוספות יתווספו בשנים הקרובות.

4 שנים הן תקופה ארוכה ובמהלכה חריש התפתחה ונבנתה בקצב מסחרר. בחרנו לציין את סיומה הקרב של שנת 2017 בסדרת תמונות בניחוח נוסטלגי המחברות במעט בין העבר הלא רחוק להווה ומהוות תזכורת לאיפה היינו וגם לאן ממשיכים להתקדם.

כך נראו הגבעות הירוקות של חריש בשנת 2013 כשמאות הבניינים שעומדים היום כבר על הקרקע, עוד היו בגדר חלום:

באותו זמן בערך ישבו אנשים טובים על מפות ותיכננו תוכניות:

מתכננים את חריש

מימין: יגאל שחר, יו"ר הוועדה המיוחדת לשעבר. משמאל: משה כחלון מתכנן את מיקום מוסדות הציבור בשכונות

ביישוב הוותיק באותה עת התכוננו לבחירות הראשונות למועצה המקומית. בתמונות: שדרות גמלא בשקט שלפני סערת הבנייה:

שדרות גמלא בחריש, 2013

שדרות גמלא בחריש, 2013

וכך נראות שדרות גמלא היום, רגע לפני סיום עבודות השדרוג:

שדרות גמלא, חריש. נובמבר 2017

שדרות גמלא, חריש. נובמבר 2017

בתחילת 2015 בשכונה הצפונית (אבני חן) נראו רק ניצני בנייה ראשונים. כך זה נראה אז מהאוויר, בהשוואה להיום:

שכונת אבני חן חריש

משמאל: ניצני בנייה בשכונת אבני חן – פברואר 2015. מימין: השכונה ב-2017

בצד ימין של התמונה השמאלית מהאוויר (למעלה) ניתן לראות את פרוייקט מגידו שהיה הראשון שאוכלס בעיר. וכך זה נראה מגובה הרחוב:

פרוייקט מגידו לפני ואחרי האיכלוס

פרוייקט מגידו לפני ואחרי האיכלוס

בסמוך לפרוייקט מגידו, בצל העץ בגינה הציבורית הראשונה שנחנכה בעיר, נהג לחנות עד לא מזמן טנדר של פועלים:

אז ועכשיו - גן חרוב ברחוב ספיר בחריש

אז ועכשיו – גן חרוב ברחוב ספיר

בצפון העיר החלו עבודות הפיתוח של הבניינים המדורגים בערך באותה השנה וכך זה נראה, אז ועכשיו:

מבנים מדורגים בצפון חריש

משמאל: תחילת עבודות. מימין: לקראת סיום, נובמבר 2017.

במבט מהאוויר, שכונת אבני חן, תחילת 2015 והיום:

שכונת אבני חן חריש 2015-2017

שכונת אבני חן הצפונית, חריש. משמאל: פברואר 2015. מימין: 2017

ושוב השכונה הצפונית, הפעם עם הבניינים. מזהים את הגבעה של אום אל קוטוף מאחור?

שכונת אבני חן 2013 ו-2017

מבט אל שכונת אבני חן. משמאל: 2013, מימין: 2017.

גם השדרה הראשית הלכה והתפתחה בקצב מהיר:

פרוייקט סוהו על השדרה הראשית בחריש

פרוייקט סוהו על השדרה הראשית, אז ועכשיו

והיום – שדרת החנויות כבר פעילה:

חנויות בחריש

חנויות בחריש על השדרה המרכזית, נובמבר 2017

עד כאן פינת הנוסטלגיה. בעוד כשנה וחצי-שנתיים תהיה זו שכונת הפרחים שתצולם בפורמט "אז ועכשיו". בינתיים, ממשיכים…

ראיון חג עם יצחק קשת: "חריש תהיה אחת הערים היפות בארץ"

השנה החולפת היתה שנת התפתחות משמעותית מאד לחריש. זאת היתה שנת הלימודים הראשונה בעיר, שנת גיבוש הקהילה, חנויות ראשונות נפתחו, שכונת הפרחים החדשה החלה להיבנות, מבני ציבור חדשים נחנכו ועוד. על התפתחות העיר, גיבוש הקהילה ובניית המערכות העירוניות השונות מנצחת המועצה המקומית והעומד בראשה יצחק קשת. נפגשנו גם השנה לראיון החג המסורתי והנה הוא מובא לפניכם.

יצחק, נתחיל במבט לשנה החולפת: מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

התחום הראשון והמרכזי הוא תחום החינוך – עשינו השנה מהפכה בתחום החינוך בחריש. זה מתחיל מהמינוי של ראשת האגף החדשה, שלי קרן, ממשיך בשיתופי פעולה שנוצרו עם המכון לחינוך דמוקרטי וד"ר אייל דורון וממש לאחרונה עם הבחירה של משרד החינוך לבצע בחריש פיילוט ראשון מסוגו של המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד. פיילוטים מהסוג הזה מאפשרים ליישם מתודלוגיות חדשות ובאמת לשפר את המערכת, כפי שעשתה ראשת אגף החינוך בתפקידה הקודם כמנהלת בית ספר בעיר רמלה, גם אז בסיוע אגף המו"פ של משרד החינוך.

פתחנו את שנת הלימודים החדשה עם גידול של פי 2.5 בכמות הילדים במוסדות החינוך השונים ביחס לשנה הקודמת. אנחנו מנהלים למעשה מערכת חינוך כפולה מאז שהוספנו את מסגרות יום הלימודים הארוך בעיר. האתגר שהגידול הזה מציב בפנינו כמערכת הוא גדול אבל לתחושתי אנו עומדים בו יפה מאד.

בית הספר הממלכתי-דתי בחריש
בית ספר בחריש

הנושא השני המהותי הוא האיכלוס של העיר – בשנה החולפת עברו מאות רבות של משפחות חדשות לעיר. הגידול בכמות התושבים ניכר מאד באירועים ובמופעים שאנחנו מארגנים פה. לראות את הנוכחות ההולכת וגדלה מאירוע לאירוע ואת הפנים החדשות שמתווספות בכל פעם זה פשוט מחמם את הלב.

אחד הדברים שמאד עוזרים לנו בהקשר של קליטת התושבים החדשים ובניית הקהילה הוא הרצון המאוד גדול של התושבים עצמם להיות מעורבים בעשייה. בשנה החולפת היו כאן אינספור מיזמים של התנדבות שהתושבים לקחו בהם חלק. אפשר לציין לדוגמא את הפרוייקט של שכנות טובה, את מתנדבי המשמר האזרחי, קורס חובשים, הפעילות בגינה הקהילתית, פריסות לחיילים שהתאמנו באזור העיר ועוד. לא מזמן קיימנו ערב הוקרה למתנדבים ומנינו רק במסגרת הערב כ-100 מתנדבים מהקהילה בתחומים שונים. שיעור המתנדבים היום בעיר הוא גבוה מאוד, הרבה מעבר לשיעור הקיים בערים אחרות. הפעילות הזאת תורמת לקליטת התושבים, לגיבוש הקהילה ולתהליך האיכלוס של העיר. אנחנו כמועצה מאד מעודדים זאת ובאופן כללי הנושא הקהילתי מקבל אצלנו דגש חזק. מבחינת תקנים, יש לנו היום עובד קהילתי של המועצה לכל 1,000 תושבים שזה יחס גבוה מאד.

הנושא השלישי הוא ההתפתחות המאוד גדולה שחלה בשנה החולפת בנושא התשתיות העירוניות. זה לא סוד שבהרבה שכונות בארץ היום יש בעיה חמורה של תשתיות שלא מוכנות בזמן שהאיכלוס כבר החל. אנשים שנכנסים לדירות ואין להם אפילו מדרכה למטה. אצלנו המצב הפוך לחלוטין ולא תמיד התושבים מודעים לכמה הוא ייחודי ביחס למקומות אחרים. אצלנו יש כבישים, יש מדרכות, יש גינות ציבוריות, בתי ספר במבני קבע ולא בקראוונים, מעונות יום… העיר ברובה מוכנה. כשנכנסתי לתפקיד הרבה מאד אנשים הזהירו אותי שזאת נקודת התורפה של מקומות חדשים שנבנים – שהתשתיות לא מוכנות בזמן ולכן מראש נתתי דגש גדול מאד לנושא כדי למזער את הבעיה עד כמה שניתן.

גן המועצה חריש
גינה ציבורית בחריש

בשנה הקרובה נתחיל לשדרג את התשתיות במרחב העירוני לתצורה הסופית שלהם – אבנים משתלבות, שבילי אופניים, נטיעת עצים, ריהוט רחוב, תחנות אוטובוס, שילוט רחוב ועוד… זה תהליך שלא ייגמר בשנה אחת אבל נתחיל אותו בקרוב.

ישנם שני נושאים שבהם התחושה היא של אי עמידה בתחזיות – הראשון הוא תחום המסחר בעיר שעדיין לא התפתח מספיק והשני הוא קצב האיכלוס שבפועל איטי מהתחזיות המקוריות. מהן להערכתך הסיבות לעיכובים בתחומים אלה?

נתחיל בקצב האיכלוס – בעבר הייתי מוטרד מהנושא אבל היום אני ממש לא מוטרד מכך. הסיבה היא שאני רואה שקצב האיכלוס מושפע בצורה ישירה מקצב מסירת הדירות ע"י הקבלנים. בפועל אנחנו רואים שכל בניין שנמסר, כעבור 3-6 חודשים הוא מתאכלס לגמרי וזה קצב איכלוס טבעי לחלוטין. אין בחריש בניינים ריקים ואין כמות גדולה של דירות ריקות. יש היום בחריש שוק שכירות פעיל ובריא ואנחנו רואים גם הרבה תושבים מיישובי הסביבה שבאים לחריש כי רואים בה הזדמנות לשדרג את עצמם. חריש מאפשרת להם שדרוג לדירות חדשות, לאיכות חיים גבוהה במחירי שכירות מאוד אטרקטיביים.

קצב מסירת הדירות בעיר אכן איטי מהמתוכנן, בין השאר בגלל עיכובים שהיו ברוב העמותות הגדולות שכוללות מאות יחידות דיור כל אחת, אבל ברגע שהדירות יימסרו יגיע גם האיכלוס.

לגבי המסחר בעיר, ההחלטה לפתוח עסק היא של בעלי העסקים והתחושה כרגע היא שכמות התושבים, שעדיין לא מספיק גדולה, גורמת לבעלי העסקים להמתין. לא ניתן להכריח את בעלי העסקים לפתוח ואני מאמין שאחרי גל האיכלוס הבא נראה פה פרץ של עסקים חדשים שנפתחים. יש למעלה מ-100 בעלי עסקים שסגרו חוזים בעיר ורבים מהם ממתינים לגידול נוסף בכמות התושבים.

אנחנו מהצד שלנו מנסים לתמוך ככל האפשר. לצערי אין לנו יכולת לתת הקלות בארנונה כי זה תחת המנדט של משרד הפנים וכפוף להגדרות הקבועות בחוק. אנחנו לא גובים ארנונה עד שהעסק מקבל תעודת גמר וזאת ההקלה היחידה שביכולתנו לתת. במקביל אנחנו גם מנסים לעודד את התושבים לרכוש מהעסקים המקומיים וגם כמועצה יש בכוונתנו להעביר חוק לעידוד עסקים מקומיים. המשמעות של החוק היא שבמרכזים שלנו ובפעילות הרכש שלנו, עד סטיית מחיר של 5% תינתן עדיפות לעסקים וספקים מקומיים.

איזה עוד נושאים מרכזיים עומדים על הפרק לשנה הקרובה?

נושא מרכזי שנמצא בטיפול ונמשיך לטפל בו במהלך השנה הקרובה הוא הרחבת גבולות העיר. הגשנו בקשה להרחבת שטח העיר מכ-5,000 דונם לכ-18,000 דונם, שיכללו בין השאר גם שטחי תעסוקה ותעשייה. מאוד חשוב לנו שיוקצה שטח לתעשייה כדי שהעיר תוכל להחזיק את עצמה כלכלית.

נושא נוסף הוא התחבורה – זה משהו שדיברנו עליו גם בישיבת העבודה עם ראש הממשלה במסגרת הביקור שלו כאן בתחילת החודש, בפתיחת שנת הלימודים. סקרתי בפניו את כל האתגרים של חריש והוא עמד על כך שהמפתח להתמודדות מול הבעיות השונות והאתגרים הוא בתחבורה. אם פתרונות התחבורה בעיר יהיו טובים אז גם בנושאים אחרים הכל יהיה פשוט יותר. "בזה אני עומד לעזור לך" הוא אמר. מבחינתנו שני נושאים מרכזיים לטיפול הם החיבור לכביש 6 ושינוי התכנון של מיקום תחנת הרכבת כך שתהיה צמודה לכביש 6 וממש בתוך העיר.

בנוסף, אנו פועלים לתגבור קווי האוטובוס בעיר. בקרוב יתחיל לפעול קו אוטובוס לאזור חיפה שיעבור דרך פארק התעשיה ביקנעם. אנחנו עובדים גם על קו לאזור המרכז ואני מקווה שגם הוא יתחיל לפעול במהלך השנה.

עוד תחום שנטפל בו השנה הוא הנראות של העיר. דיברתי כבר על תחילת המעבר לתצורה הסופית של המדרכות, ריהוט הרחוב וכו' ובנוסף נשפר את הנראות של הכיכרות, של הכניסה לעיר, נבנה את הטיילת על דרך ארץ במרכז השדרה.


פרוייקטים בחריש


אילו מבני ציבור צפויים להתווסף לעיר בתקופה הקרובה?

לקראת סוף השנה אני מאמין שנוכל לחנוך את המתנ"ס החדש, תחל גם הבנייה של כמה מגרשי ספורט גדולים וכן של אולם ספורט בשטח של כ-1,000 מ"ר בסמוך לשמיניית הגנים ברחוב טופז. בנוסף ימסרו עוד מספר בתי כנסת בעיר בנוסף לראשון שנחנך בשבוע שעבר. כמו-כן ייפתחו עוד בתי ספר וגני ילדים.

בחודשים הקרובים ייפתח מרכז קהילה בסמוך למועצה שיכלול מרחב עבודה שיתופי, מרכז יום לגיל הזהב, פאב ואולי גם חדר כושר.

מה המסר שלך לתושבים לקראת השנה החדשה?

אנחנו ממשיכים בעשייה, בבניית העיר, בגיבוש הקהילה. אני קורא לתושבים להמשיך לקחת חלק פעיל ולהיות מעורבים כפי שהם כיום. אני לא מעריך שהפריצה הגדולה באמת של העיר תתרחש בשנה הקרובה אבל היא בהחלט תתרחש בקרוב, אולי בשנה שלאחר מכן. כשתבוא הפריצה הזאת של חריש קדימה היא באמת תהיה משמעותית ותביא אותנו למקום חדש וטוב מאוד. בינתיים אנחנו נדרשים להמשיך בעשייה בכל המישורים כדי לממש את הפוטנציאל הגדול של חריש וכך נעשה.

חריש תהיה עיר נהדרת, אני אומר את זה באחריות כי אני מכיר את התוכניות ויודע בדיוק לאן אנחנו הולכים. לא הכל בנוי עדיין ובתהליך הקמה יש תמיד קשיים, אבל לתושבים היום ובעתיד אני אומר – אל תדאגו, יהיה פה הכל מהכל וחריש תהיה אחת הערים היפות והטובות בארץ.


פרוייקטים בחריש

"בזכות הגינה הקהילתית חריש מתחילה להרגיש לי כמו משפחה"

בכל יום ראשון בין השעות 19:00-17:00 נפגשים עשרות רבות של תושבי חריש בגינה הקהילתית הסמוכה לאזור המועצה ברחוב הגפן, בשביל היורד מגינת האקליפטוס. עד לא מזמן שימשה הגינה רק את "המשוגעים לדבר" וכיום היא אחד ממוקדי העניין והגיבוש הקהילתי של חריש.

צילום: עודד לוי

שוחחנו עם עודד לוי, רכז הקיימות במועצה המקומית חריש שאחראי בין השאר לפעילות הקהילתית בגינה. "הגינה הוקמה כבר לפני כשנתיים והפעילות בה היתה בהיקף יחסית מצומצם" הוא מספר לנו, "אבל פתאום בתקופה האחרונה החלו לבוא הרבה משפחות ועושה רושם שזה ממש מתחיל לתפוס". "מגיעים הורים וילדים מגיל שנה וחצי ועד גילאי בית ספר יסודי וזה כמעט מפתיע לראות כמה הילדים נהנים מעבודת האדמה. ילדים שגדלים בעידן של מסכים ואפליקציות שוכחים מכל אלה לחלוטין כשהם בגינה וההתלהבות שלהם מהעשייה ממש גדולה. במקביל ההורים גם לוקחים חלק בפעילויות השונות וגם מנצלים את הזמן להיכרות עם השכנים. בחריש רוב התושבים יחסית חדשים ויש רצון גדול מאד ליצור קשרים, להכיר אחד את השני והרצון הזה מקבל ביטוי נפלא בגינה הקהילתית שלנו".

גינה קהילתית חריש
הגינה הקהילתית בחריש

את פעילות הגינון מרכזת מדריכת גינון קהילתי בשם טליה מיניסטר ומקביל מתקיימות בגינה פעילויות אמנות סביבתית, שעת סיפור, נגינה והפעלות שונות נוספות לילדים ולמבוגרים. על צוות הגינה נמנים גם חגית פור ותום ניסן.

"בגינה יש גם ספרייה חופשית לשימוש התושבים" אומר עודד "גם לגבי הספרים וגם לגבי הירקות, הפירות ועשבי התיבול שגדלים בגינה – אנחנו מאד מעודדים את התושבים לבוא לקטוף ולהשתמש ככל שהם צריכים. אחת המטרות של הגינה הקהילתית בעיני היא ליצור בקרב התושבים תחושה של שפע. שפע ששייך לכולם, ללא התחרות היומיומית והחרדה שמלווה רבים מאיתנו בהגנה על הרכוש שלנו. בגינה אפשר להרפות מכל אלה, זה סוג של שינוי תודעה שיכול להתרחש בזכות החוויה המיוחדת הזאת. מה שנמצא בגינה שייך לכולם וכולם יכולים להשתמש – אפשר לתרום ספרים לספרייה ואפשר לקחת כמה ספרים שרק רוצים הביתה. בא לכם חצילים או תותים? בואו וקחו, יש כאן שפע ואפשר להנות ממנו יחד".

"בזכות הגינה הקהילתית העיר מתחילה להרגיש לי כמו משפחה. הגינה היא מקום נייטרלי לחלוטין, אין שום סיבה לחילוקי דעות – הגינה, האדמה, העשייה המשותפת נמצאות במרכז וזה המקום הכי טוב להכיר את השכנים. הפעילות בגינה הקהילתית הפכה להיות בעיני לגרעין לטיפוח הקהילתיות בעיר, מעין כור היתוך. ההיכרות האישית שנוצרת בגינה מלווה את התושבים אח"כ בפעילויות אחרות בעיר שאולי פחות היה טבעי בהן להכיר ולהתחבר. אחרי שמכירים בגינה נפגשים שוב באירועים גדולים יותר שמתרחשים בעיר ואז ההיכרות הראשונית הזאת מתרחבת ומעמיקה. הדבר נכון גם לגבי ילדים שלומדים בבתי ספר שונים בעיר ומקבלים כאן הזדמנות להכיר חברים חדשים".

הגינה הקהילתית בחריש
הגינה הקהילתית בחריש. צילום: עודד לוי.

אחרי החגים יורחבו שעות הפעילות בגינה גם לימים ב' ו-ד' אחה"צ ובקרוב צפויה להיפתח גינה קהילתית נוספת בצמוד לגינת דונה בפינת הרחובות גפן ותאנה. מתנדבי שנת שירות של "השומר החדש" שיפעלו בעיר יקחו חלק בהפעלת הגינות הקהילתיות בשילוב עם הצוות הקיים.


פרוייקטים בחריש

סיור מצולם: הכירו את הפינות הירוקות של חריש

הכירו את הגנים הציבוריים, “נאות המדבר", של חריש המספקים הצצה אל העתיד הירוק ומלא החיים של העיר

בחריש מעל ל-60 גנים ציבוריים שכונתיים ופארקים שפזורים ברחבי העיר. רבים מהם כבר הוקמו ונמצאים בשימוש ע”י התושבים החדשים. המראה של גן ירוק מושקע עם מתקנים צבעוניים חדשים על רקע בניינים שנמצאים בבנייה מדגיש את המצב המיוחד של חריש – עיר בהקמה עם המון “נאות מדבר” קטנים בלב הבנייה המאסיבית שבהם חיים ופעילים היום התושבים ודרכם ניתן לקבל הצצה אל העתיד של חריש.

יצאנו לסיור מצולם ברחבי חריש במטרה להכיר את כל אותם גנים ציבוריים שכונתיים נסתרים וכדי שגם אתם תכירו, תגיעו ליהנות מהם ותציצו יחד איתנו אל העתיד הירוק (והכחול, אדום, סגול, ורוד…) של העיר החדשה חריש.

שכונת החורש

גן המועצה חרישתחנה 1 – “גן המועצה”

מאחורי מועדון הנוער החדש של חריש ובסמוך לאזור המועצה, מתפרס לו גן ציבורי רחב ידיים הכולל מספר אזורים וביניהם: אזור מתקנים ונדנדות, אזור משחק עם שולחנות פינג-פונג, מדשאה רחבת ידיים בצל עצי אורן על גבעה המשקיפה לנוף וכן במת אירועים קטנה שמשמשת להצגות ילדים ומופעים קטנים.

גן המועצה חריש
גן המועצה חריש
גן המועצה חריש
גן המועצה חריש
גן המועצה חריש
גן המועצה חריש
גן המועצה חריש
גן המועצה חריש

גן התאנה חרישתחנה 2 – “גן תאנה”

בסמוך לבניינים הכי דרומיים של פרוייקט דונה בחריש ממוקם גן שכונתי יחסית חדש. ניתן להגיע אליו גם מאזור המועצה או מאזור הקוטג’ים של האזור הוותיק.

גן התאנה חריש
גן התאנה חריש

גן האקליפטוס חרישתחנה 3 – “גן האקליפטוס”

עדיין באזור המועצה, הפעם לכיוון המרכז לשירות לתושב ובסמוך למבנה המשחקייה, שוכן לו גן האקליפטוס הוותיק. למי שתוהה – כן, יש שם עצי אקליפטוס גבוהים שגם נותנים הרבה צל וגם משווים למקום אווירה מאד ייחודית.

גן האקליפטוס חריש
גן האקליפטוס חריש

גינת דונה חרישתחנה 4 – “גינת דונה”

על המפגש של רחובות גפן ותאנה ובמפגש של לא פחות מ-5 פרוייקטי בנייה שונים, נמצאת אחת הגינות הראשונות שנבנו בחריש ועדיין משמשת כמקום מפגש מרכזי לתושבים בלב שכונת החורש.

גינת דונה חריש
גינת דונה חריש

גינת אלה חרישתחנה 5 – “גינת אלה”

גינת אלה היא גינה מעט נסתרת שעדיין לא הושמשה ונפתחה לשימוש התושבים. הגינה מעט נסתרת לעין והיא נגלית בעיקר בעת הנסיעה במורד רחוב גפן לכיוון היציאה מחריש. הנוף הנשקף אל תחילת שדרת דרך ארץ והכניסה לעיר יהפכו אותה ללא ספק למקום מיוחד להרגע בו בשעות הערב ובמיוחד בזמן השקיעה.

גינת אלה חריש
גינת אלה חריש

שכונת אבני חן

גן לב חרישתחנה 6 – “לב חריש”

על שדרת דרך ארץ, בין פרוייקט לב חריש לפרוייקט מגידו, נמצאת גינה שתעניק קצת שקט והפוגה מהמולת השדרה המרכזית. זה כנראה יהיה אחד המקומות המועדפים לשבת ולאכול עם הילדים את הפיצה, הגלידה או הפלאפל שזה עתה נרכשו באחת מהחנויות לאורך השדרה.

גן לב חריש
גן לב חריש

גינת נאות חרישתחנה 7 – “גינת נאות חריש”

במרכז הפרוייקט של עמותת “נאות חריש” ממוקמת גינה ציבורית רחבת ידיים במדרון שמשקיף לכיוון מערב. מקום נחמד מאד לשבת וליהנות מהרוח המגיעה מן הים בשעות הערב הקרירות.

גינת נאות חריש
גינת נאות חריש
גינת נאות חריש
גינת נאות חריש

גינת טורקיזתחנה 8 – “גינת טורקיז”

בין שני המתחמים הדרומיים של עמותת “חריש המאוחדת” ובמרחק הליכה קצר מאשכולות הגנים ברחוב טופז, ממוקמת הגינה המשלבת מתקנים לילדים, מדשאה ושולחנות פיקניק.

גינת טורקיז חריש
גינת טורקיז חריש
גינת טורקיז חריש
גינת טורקיז חריש

גן חרוב חרישתחנה 9 – “גן חרוב”

גן חרוב ברחוב ספיר, ממוקם בצמוד לפרוייקט מגידו בחלקה הצפוני של שכונת אבני חן. גם הוא אחד הגנים הציבוריים הראשונים שנפתחו בחריש החדשה ותושבי הפרוייקט (שהיו הראשונים שקיבלו טופס 4) עושים בו שימוש לפעמים בשעות הערב לאימוני כושר ו-TRX.

גן חרוב חריש
גן חרוב חריש

גינת דמריתחנה 10 – “גינת דמרי”

במרכז הפרוייקט הראשון של דמרי בחריש ממוקמת גינה חדשה יחסית. סביר להניח שזה יהיה אחד ממקומות המפלט של תלמידי בית הספר התיכון שיוקם בסמוך, מעברו השני של רחוב טורקיז.

גינת דמרי חריש
גינת דמרי חריש
גינת דמרי חריש
גינת דמרי חריש

סיורים מצולמים קודמים:

פרוייקטים בחריש

מפת חריש החדשה