הטקס החגיגי להנחת אבן הפינה להקמת הפארק המרכזי של העיר התקיים היום במעמד בכירי הרשות וחברי המועצה. מ"מ ראש העיר: "הקמת הפארק הזה, שצפוי להיות מוסד תרבותי, מבטאת שלב בהתפתחות הרוח של העיר"

שש שנים לאחר שאושרה התוכנית הראשונה להקמת הפארק המרכזי של העיר ולאחר אינספור שינויים ועיכובים, היום (שני) נערך, סוף סוף, טקס חגיגי להנחת אבן הפינה להקמת הפארק העירוני של חריש. הפארק העירוני המשתרע על שטח של כ-103 דונמים צפוי להיבנות בשני שלבים. בשלב הראשון שיוצא לדרך כעת, יפותח חציו הדרומי (51 דונמים) שיכלול מתקני ספורט לכל הגילים, מתחמי רכיבה ואקסטרים, משטח ג'טים ובריכות אקולוגיות, מדשאות, עסקי הסעדה ותיאטרון פתוח עם כ-4,000 מקומות ישיבה. על פי לוח הזמנים המתוכנן הפארק יושק בעוד כ-18 חודשים, ויושקעו בו כ-55 מיליון שקלים.

בין המשתתפים בטקס היו בכירי העירייה, חברי המועצה ונציג משרד הבינוי והשיכון.  נקודת הציון החגיגית סיפקה לדוברים, השותפים לבניית העיר, הזדמנות להיזכר בתחילת הדרך ולבצע סיכום ביניים: "לפני עשור היה פה רחוב וחצי ומסביב יער, חול ושום דבר מעבר לכך. אני זוכר את הדאגה והחשש בקרב משרדי הממשלה, בדבר הצלחת הפרויקט ושמו חריש. האם יקרום עור וגידים ויגיע למה שכולם מייחלים ומצפים? הם לא תיארו לעצמם את גודל ההצלחה", נאם ראש העיר יצחק קשת. "היום הוא ציון דרך, הפארק העירוני הוא אחד הפרוייקטים הגדולים בעיר. שנים רבות לקח לנו לתכנן את הפארק והיו הרבה מאוד קשיים בדרך. הפארק הזה הוא המילה האחרונה בישראל בכל התחומים: ברמת המתקנים, השימושים, וגולת הכותרת – האמפי הפתוח".

היפוך מגמה: פחות משקיעים ויותר רוכשים

קשת התייחס גם למגמות האיכלוס וההתעניינות הגוברת בעיר בתקופה האחרונה: "שמה של חריש יוצא למרחוק. יש הבעת אמון גדולה מאוד בעיר שלנו, אנו מקבלים עוד ועוד נתונים המעידים על הביקוש שיש לעיר הזו ומזהים היפוך מגמה: פחות משקיעים ויותר אנשים שבאים לחיות ולגור בעיר הזאת. חריש הולכת להיות אחת הערים המובילות בישראל".

"יש לי הזדמנות היום לסכם עשר שנים של עשייה", ציין גנאדי אוסטרובסקי, מנהל החטיבה הטכנית של מחוז חיפה במשרד הבינוי והשיכון ומי שמלווה את בינוי חריש זה שנים רבות. "לפני עשור בדיוק אושרה אחת מתוכניות הבינוי הגדולות שידע משרד השיכון עד אז – בניית 5,700 יחידות דיור בעיר החדשה חריש. מעט מאוד אנשים האמינו אז שהתוכנית הזו תתגשם. ברבות השנים שחלפו, הקמנו כאן עשרות מוסדות ציבור וחינוך, שצ"פים בתי כנסת ומקוואות, השקענו כאן נכון להיום כ-4 מיליארד שקלים לטובת העיר והתושבים ואני גאה בכל מה שנעשה כאן", אוסטרובסקי התייחס גם לתנופת הבינוי ולמספר יחידות הדיור שנבנו בעיר: "חריש היא הצלחה בלתי רגילה. 12,000 יחידות דיור בעשר שנים הוא שיא עולם".

מהישרדות לתרבות

מ"מ ראש העיר שלמה קליין השווה את התפתחות חריש לילד שגדל ומתפתח: "בשנים הראשונות של התפתחות חריש עסקנו בעיקר בנושאים ההישרדותיים ומבחינתי הקמת הפארק הזה, שצפוי להיות מוסד תרבותי, מבטאת שלב בהתפתחות הרוח של העיר ועיסוק לא רק בהישרדותה. אני מאוד מקווה שעם בניית הפארק נבנה יחד את המשותף בינינו ואת החיים התרבותיים המשותפים שלנו".

"הפארק יהיה מקום מפגש לתושבים, לחגיגות וליום-יום", סיכמה מהנדסת העיר שרון פישמן ומנתה חלק מן השימושים והאטרקציות השונות כמו גם את התפישה האקולוגית שמובילה את התכנון שלו: "חלק גדול מהפארק יישאר כחורש טבעי ויצטרף לשטחים הירוקים שקיימים בצורה יוצאת דופן כיום בעיר, כשהירוק מגיע כמעט אל סף הדלת של כל תושב".

עוד בנושא: 55 מיליון שקלים יושקעו בהקמת הפארק העירוני של חריש

לאחר שלושה נסיונות עבר כושלים לשיווק שטחי מסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף, הודיעה השבוע רשות מקרקעי ישראל על שיווק מוצלח של מתחם אחד מתוך שניים שיצאו למכרז

בתמונה: המגרש ששווק לצרכי מסחר ומשרדים. צילום: הילה שלם

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה השבוע כי חברות ווסט קוסט בע"מ וליאם הנדסה והתחדשות עירונית בע"מ זכו במכרז לשיווק מגרש המיועד למסחר ו/או משרדים בשכונת מעו"ף. הזכייה במכרז מגיעה לאחר נסיונות עבר כושלים של רמ״י, בשנים האחרונות, לשיווק שטחי מסחר ותעסוקה בשכונה, המיועדת להיות מרכז העסקים של חריש.

מדובר במגרש בגודל של תשעה דונמים בדרום מזרח השכונה, במיקום הנושק לציר דרך ארץ מצידו האחד ולפרויקט מגורים מצידו האחר. מחיר המינימום שנקבע למתחם לפי תנאי המכרז, עמד על כ-28 מיליון שקלים. הזוכים במכרז הגישו הצעה על סך כ-41 מיליון שקלים אליהם יתווספו הוצאות פיתוח של כ-30 מיליון שקלים. ההצעה הזוכה היתה היחידה שהוגשה במכרז ואילו לשטח נוסף במעו״ף, ששווק באותו מכרז, לא הוגשו הצעות כלל.

כאמור, בארבע השנים האחרונות נכשלו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר, משרדים ותעסוקה במעו”ף. המגרשים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך המכרזים לא עוררו ענין בקרב יזמים ולא הוגשו עבורם הצעות. הפעם, על אף עלייה במחיר המינימלי שהציבה רמ"י ביחס למכרזי עבר – נמצא זוכה.

חברת ליאם הנדסה בע"מ, המתמחה בנדל"ן מניב, בונה בחריש פרויקט נוסף, "מרכז אלה", מרכז מסחרי שכונתי הכולל ארבע קומות משרדים ומסחר וחניון תת קרקעי.

עוד בנושא: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

בניה אסיף לא הסס והצטרף בהתראה קצרה למשלחת המעניקה סיוע רפואי לפליטים מאוקראינה. אלי בר ארז מזוודה וטס לקרקוב כדי לעזור עצמאית לאלו שחרב עליהם עולמם. שני תושבי חריש, עזבו הכול ויצאו לניכר, לסייע למשפחות אוקראיניות ולאזרחים יהודים ושאינם יהודים, שנמלטו מתופת הלחימה בארצם. "הסיפורים האנושיים קורעי לב. המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים"

צילומים: בניה אסיף ואלי בר

בשבוע שעבר קיבל בניה אסיף פנייה מארגון 'איחוד הצלה' להצטרף למשלחת לסיוע רפואי ונפשי לפליטים החוצים את הגבול מאוקראינה למולדובה. אסיף (32) עובד סוציאלי ומתנדב באיחוד הצלה בחריש כחובש המעניק סיוע רפואי ראשוני באירועים שונים, לא היסס וידע מיד שמקומו במשלחת: "בצוהרי אותו יום כבר הייתי בנמל התעופה בן גוריון", הוא מספר.

מזה כשבוע שוהה אסיף בקישינב, בירת מולדובה, ומדי יום יוצא יחד עם חברי המשלחת האחרים הכוללים רופאים, פרדמיקים, חובשים ופסיכולוגים, לגבולות עם אוקראינה כדי לסייע לפליטים. "אנחנו עוזרים לכל מי שצריך. בגבולות המדינה אנחנו נותנים סיוע לכל הפליטים ואילו במרכזי הפליטים שבמולדובה אנחנו מתמקדים בפליטים היהודים ומכינים אותם לעלות לישראל.

"הסיוע שלנו כולל כמה שלבים", הוא מסביר. "בגבול אנחנו מקבלים אותם עם שמיכות, קצת ביגוד חם ואוכל. קר מאוד כאן, הטמפרטורה היא סביב מינוס 7 מעלות והפליטים מגיעים כמעט בלי שום דבר. אם עולה צורך אנחנו נותנים להם פרטים איך להגיע למרכזי הפליטים. במרכזי הפליטים אנחנו מעניקים סיוע נפשי ראשוני, משחקים עם הילדים, מדריכים את ההורים מה לעשות. במידת הצורך אנחנו מחלקים אוכל וביגוד. במקביל אנחנו רושמים אותם לטיסות שארגון איחוד הצלה מוציא בעזרת תרומות. אנחנו מסייעים לפליטים בבירוקרטיה הישראלית כדי שיוכלו להיכנס לארץ לאחר מכן אנחנו מסייעים להם לעלות לאוטובוסים ולהגיע למטוס".

"פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך"

כל מפגש עם משפחה שזה עתה חצתה את הגבול למולדובה מעורר אצלו מערבולת של רגשות: "כל כך קשה לראות את הילדים. את חוסר האונים שלהם, את הניתוק מהבית וההיצמדות להורים המבולבלים בעצמם. הם חווים חוויה קשה כל כך לאחר שאיבדו את כל מה שהכירו ונתן להם יציבות, הבית, הגן, הצעצועים. הכול. ואז כשאתה נותן להם את הצעצוע או הממתק הראשון שהם קיבלו מזה כמה ימים, אתה יכול לראות את האור חוזר לעיניהם וזה שווה הכול". אסיף מדגיש כי המראות הקשים מטלטלים מאוד: "הסיוע הנפשי הוא אמנם בעיקר לפליטים אך מיועד גם לאנשי המשלחת שנחשפים לחוויות לא פשוטות".

"מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן. כשאתה מגיע לאזור אסון, הרבה פעמים יש כבר כוחות גדולים שעוזרים ומשלחות ממקומות רבים. כשהגענו לכאן ראינו שפשוט אין כלום. אף אחד. פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך וכמה אתה עושה משהו שלא מובן מאליו".

"לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע"

התובנות הללו הן שגרמו לאלי בר, תושב חריש ופנסיונר, לארוז מיוזמתו מזוודה ולטוס לקרקוב שבפולין כדי לסייע לפליטי המלחמה. בר מאמין כי יהיו ההשלכות אשר יהיו, הצלת חיי אדם ומתן מקלט לנרדפים קודמים לכל שיקול אחר ובקרקוב, עיר מולדתם של בני משפחתו שנעקרו בשואה, התפישה הזו מקבלת משמעות חזקה ומצמררת. "אני פועל בשם עצמי וולנטרית. סמוך לפרוץ המלחמה כשראיתי את זרם הפליטים, הבנתי שצריך לעשות מעשה, לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע", סיפר בר.

מזה חמישה ימים נמצא בר ברחובות קרקוב, נחשף לסיפורים הקשים של משפחות, זקנים ותינוקות שנעקרו מבתיהם וצריכים כעת להתרגל לסטטוס החדש שלהם: פליטי מלחמה. "הסיפורים האנושיים קורעי לב. זרם פליטים של מאה אלף אוקראינים מציף את העיר. תחנת הרכבת עמוסה עד אפס מקום בטרגדיות אנושיות של פליטים שנמלטו ממלחמה נוראית ולפי הסיפורים ששמעתי, המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים. אנשים נעו ונדו בדרכים לא דרכים שלושה ימים בערך עד שהגיעו למעבר הגבול, הורדו כעשר או עשרים ק"מ מהמעברים ומשם הגיעו ברגל. אנשים מבולבלים ומיואשים ולא יודעים אנה פניהם והיכן יניחו את ראשם".

"כמו במלחמת העולם השנייה"

לשאלה כיצד הוא כאדם יחיד מסייע לפליטים מסביר בר: "אספתי תרומות רבות וקניתי בנק חדרים במלון, עבור הפליטים האוקראינים". בר מספר כי הוא ממתין בתחנת הרכבת לפליטים, לוקח אותם לעיר ומלין אותם במלונות. המנוחה הקצרה בבית המלון מחוללת הבדל גדול בחייהם של הפליטים. כך מאמין בר ומעודד ישראלים בפוסטים שפרסם לסייע ישירות לפליטים בדרך קלה: "רוצים לסייע ישירות לפליטים האוקראינים  אבל לא יודעים איך? תזמינו ישירות באמצעות בוקינג חדר במלון לאמהות עם ילדים רכים שהגיעו בדרכים לא דרכים לקרקוב זה עתה. בערכים שלנו מדובר בכ-228 שקלים ליומיים ל-48 שעות. תאפשרו לנזקקים להניח את ראשם הלילה בנוחות מתלאות הדרך הנוראיות שעברו,  תנו להם מנוחה ומרגוע, תאפשרו להם להתקלח, להשתמש בשירותים ולטפל בילדים – דברים כל כך בסיסים בעינינו, הם מותרות עבורם".

מחר (שני) ישוב בר ארצה "להתאושש" אך לדבריו זה עניין של זמן עד שיחזור לפולין להמשיך ולהקדיש מזמנו עבור הפליטים. "תמחקו את הצבע מהתמונות והנה אנחנו שוב עם מראות ממלחמת העולם השנייה", סיכם בר את תחושותיו.

גם אסיף יחזור היום לישראל לאחר שבוע ימים בקישינב עם מסר חשוב: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". "בואו נזכור שנדודים, גלות והשתקעות בארצות לא מוכרות הן חוויות שטבועות עמוק בדנ"א הלאומי שלנו. דווקא אנחנו יכולים להבין את אותם פליטים, את הטלטלה שהם עוברים, ולסייע להם להיקלט במקום מוגן ובטוח הכי טוב שאפשר. כולי תקווה שהשגרה של הפליטים תחזור לחייהם שוב ושאלו שעלו לישראל יחוו קליטה נעימה והזדמנות לבנות את חייהם מחדש".

כ-100 משתתפים ביניהם נציגים ממשרדי החקלאות, הגנת הסביבה ורשויות מקומיות השתתפו בכנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון, שאירחה העיר חריש. "חריש היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

היום (רביעי) אירחה חריש את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון. בכנס הייחודי שנערך בשיתוף עמותת 'גינות קהילה בישראל', נטלו חלק כ-100 משתתפים ביניהם מנכ"לית החברה להגנת הטבע, נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים. הכנס שנערך במרכז התרבות והפנאי כלל ברוח האירוע, כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים.

לאחר דברי הפתיחה זכו המשתתפים לסדרת הרצאות בסגנון TED בנושאי סביבה וקיימות ביניהן: צמב"וז – צמצום בזבוז מזון, גינון בר קיימא וחקלאות עירונית יצרנית. את היום המיוחד חתם סיור התרשמות מהגינות הקהילתיות הפועלות בחריש.

"הזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה"

"התפישה הרווחת במשך שנים רבות היתה שמה יותר מתקדם וטכנולוגי יותר מיטיב עם האדם, אבל נשכח משהו אחד, בסוף, כולנו בני אדם שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה", אמר ראש העיר יצחק קשת בפתח דבריו. "כל ההתפתחות האדירה הזו לוקחת אותנו למקום לא טבעי כסביבה, כחברה וכבני אדם. היום אנחנו מבינים שאולי רצנו מהר מדי ואולי לא שמנו לב או השקענו חשיבה לחיבור לדברים האמיתיים שאנו צריכים", ציין.

"בחריש ניתנה לנו ההזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה", המשיך קשת ופירט את מערכות התשתיות המתקדמות בחריש, קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת בתחומי בינוי, תחבורה וגינון.

גיל פישר, חבר המועצה ואחראי תחום איכות הסביבה בעירייה, סיפר בגאווה על פרויקט הדגל של הרשות בתחום הקיימות והוא המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במוסדות החינוך והציבור בעיר. "הסטים הרב פעמיים שחולקו יחד עם מדיחי כלים בגני הילדים הביאו לחסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש", ציין פישר.

עוד הוא הרחיב וסיפר על החלטת עיריית חריש ליטול הלוואה בגובה של 10 מיליון שקלים על מנת לפרוש פאנלים פוטו וולטאים על גגות 25 מוסדות ציבור בעיר, כחלק משאיפתו להביא את חריש למצב של עיר מאופסת אנרגיה, עיר שיכולה לייצר את כל האנרגיה שלה בעצמה. על פי הערכות פרויקט פרישת הפאנלים הירוקים בעיר יניב לקופת הרשות בטווח הרחוק הכנסה שנתית של כמיליון שקלים.

"ללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

"אני מודעת היטב לפעולות שמבצעת הרשות המקומית בנושאים סביבתיים ורואים שיש פה מגמה ורצון לשיפור. חריש כעיר חדשה היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר", הדגישה סאמיה נאפר אבו ריא, נציגת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה.

מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן השתתפה גם היא בכנס וציינה: "השיח העולמי בנושא האקלים עוסק במערכת היחסים בין טבע, אקלים ואדם והתובנה היא שאי אפשר להתמודד עם משבר האקלים ולדאוג לקיום שלנו מבלי להבין שהם תלויים ב"בריאות" של המערכות הטבעיות". האן לא הסתירה את המתח שמתנהל בין הארגון שהיא עומדת בראשו, לבין עיריית חריש בדבר כוונות ההתרחבות העתידית של העיר על חשבון השטחים הפתוחים.

"אני שמה את זה על השולחן, אנו אכן נמצאים בוויכוח על ההרחבה של גבולות העיר, הוויכוח קיים ואני מניחה שהוא ימשיך בוועדות השונות, אבל היום אנחנו כאן, כי רב המשותף על המפריד. הדברים שהציג ראש העיר הם בהחלט בסיס לשיתוף פעולה כדי להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח

על פי נתוני רשות המיסים שוק הנדל״ן בחריש הציג ברבעונים האחרונים פעילות ערה. מספר עסקאות המכירה הוכפל ומחירי הדירות עלו בחדות. סקירת הנדל״ן העדכנית של 'חריש סיטי' מראה כי עליית המחירים אינה מוגבלת, כבעבר, רק לדירות המיוחדות, אלא משתקפת גם בעסקאות של מחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות

בתמונה: דירות בחריש, מתוך ״לוח דירות חריש״

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי, עודכנה השבוע, על בסיס נתוני רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש ינואר 2022. עיון בנתונים מעניק הצצה מעניינת במיוחד למגמות שוק הנדל"ן על רקע היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה ועל רקע עליית מחירי הנדל"ן בשוק הישראלי בכללותו.

את שוק הנדל״ן המקומי בחריש אנו מודדים ראשית בהיקף מכירת הדירות הרבעוני. במדד זה ניתן לזהות כי בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2021, עמדו היקפי המכירות הממוצעים על כ-400 דירות ברבעון. נתון זה מייצג ערך כפול מהממוצע הרב השנתי בין השנים 2014-2020 שעמד על כ-200 עסקאות למכירת דירות ברבעון.

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

מחירי הדירות: נשברו שיאים חדשים

בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2021 עלה בחדות המחיר הממוצע למ“ר של דירות רגילות, עד הגעה לשיא חדש העומד על כ-12,000 ש”ח למ"ר בתחילת שנת 2022.

במקביל, גם מחיריהן של הדירות המיוחדות (דירות גן ופנטהאוזים) המשיך לעלות בקצב גבוה. בתחילת שנת 2021 נחצה לראשונה רף שני מיליון השקלים, עבור דירת גן שנמכרה בשכונת החורש, ובסיכום השנה עמד מספר עסקאות המכירה בעלות תג מחיר גבוה משני מיליון על למעלה מ-20 עסקאות. המחיר למ"ר עבור דירות מיוחדות חצה את רף ה-16,000 שקלים.

במהלך השנים האחרונות עקבנו אחר כמות הדירות בחריש שנמכרו במחיר גבוה מ-1.7 מיליון שקלים. עד שנת 2019 נמכרו במחיר זה דירות בודדות בלבד מדי שנה. בשנת 2020 עלה מספרן הכולל ל-40 ובשנת 2021 זינק מספרן ל-120.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בחריש עד כה היא דירת פנטהאוז המשתרעת של שטח של 162 מ"ר בפרוייקט "חלומות חריש" בשכונת אבני חן. הדירה נמכרה בסוף נובמבר 2021 תמורת 2,375,000 שקלים.

הפוקוס במכירות עובר לעסקאות יד שנייה

בניתוח התפלגות המכירות של דירות לפי שכונות, ניתן לראות כי לאורך השנים היתה דומיננטיות ברורה (וטבעית) לשכונות החדשות שיצאו לשיווק. עם הירידה במלאי הדירות בפרוייקטים הקבלניים השונים ברחבי העיר, ניתן לזהות התאזנות יחסית בהתפלגות המכירות בין השכונות השונות בשנת 2021, מה שמצביע על הטייה הולכת וגוברת לכיוון עסקאות יד שנייה.

שוק היד השנייה בחריש צפוי להמשיך להתחזק ולהיות דומיננטי, לפחות עד ליציאתה לשיווק של השכונה השישית של העיר, "חריש דרום", הצפויה לכלול 1,650 יחידות דיור לצד שטחי מסחר ותעסוקה נרחבים.

סקירת הנדל"ן המלאה של חריש כוללת ניתוחים רבים נוספים ומידע על המגמות השונות ולמתעניינים, מומלץ לקרוא אותה במלואה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

הוועדה המיוחדת פועלת בחריש כבר 13 שנים והיא בעלת סמכויות של רשות רישוי, ועדה מקומית וועדה מחוזית גם יחד. בהתאם, הכרעותיה עצמאיות והיא אינה נדרשת לאישורים של מוסדות תכנון אחרים.

הוועדה המיוחדת החלה לפעול בשנת 2009 מכוח סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והיא נועדה להסיר חסמים ולזרז תהליכים בהקמת העיר החדשה בישראל. מאז זכתה הוועדה להארכת כהונתה פעמיים נוספות, בשנת 2013 תפקידה הוארך בחמש שנים ובשנת 2018 כהונתה הוארכה בשלוש שנים בלבד, כפשרה שהציע ח"כ יואב קיש בשל הסתייגויות שהעלו חברי כנסת ערביים בנושא. כעת, עם הארכת פעולתה בשנתיים נוספות הוועדה תשלים כהונה של 15 שנים בהן היא עיצבה ומעצבת את פני העיר חריש ואת סביבותיה.

כאמור, הארכת פעילותה בשנתיים נוספות הצריכה חקיקה מיוחדת, שאושרה אמש במליאת הכנסת. חודשיים לפני תום פעילותה פנו עיריית חריש והעומד בראשה לשרת הפנים איילת שקד  וביקשו ממנה להאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות. המטרה המוצהרת לדברי ראש העיר היא מתן קדימות לפיתוח וקידום אזורי התעסוקה בעיר.

"בדרך כלל ראשי רשויות לא רוצים וועדות תכנון שכאלה אלא מעדיפים את הסמכויות והכוח בידיים שלהם", הסביר יצחק קשת. "במשרדי הממשלה נדהמו לשמוע את דעתי בנושא, אני לא מחפש אגו אלא לרתום את כלל הגורמים הכי חזקים ולהעניק קרדיט לכולם למען קידום העיר, זוהי הדרך הנכונה להצליח".

ב-13 השנים בהן פעלה הוועדה המיוחדת בעיר היא הנפיקה היתרי בנייה לכ-12 אלף יחידות דיור, סיימה את התכנון המפורט לאכלוס הצפוי של 56,000 תושבים ואישרה את התוכנית לקידום רובע חריש דרום. כעת תתמקד הוועדה בקידום התוכניות של חריש דרום, שכונת מעו"ף ומתחם הטרפז, בהם מרוכזים מרבית שטחי התעסוקה והמסחר של העיר חריש, והתקווה היא כי מהירות קידום התוכניות תפעל לטובת העיר וקופת העירייה. "לערים אחרות לקח עשור שנים לפחות כדי להביא להקמה של אזור תעשיה בשטחן", סיכם קשת.

בהתאם לחוק שאושר, הוועדה לא תוכל לקדם ולטפל בשטחי ההרחבה שנמסרו לחריש בחודש הקודם, כדוגמת חריש צפון. אלה יטופלו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה.

לקריאה נוספת: בדרך ל-100,000 תושבים ואזורי תעסוקה: הרחבת חריש אושרה

יוזמת "מערב חריש", שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, מרחיבה את גבולות העיר חריש מעבר לכביש 6 וכוללת יחידות דיור ואזור תעסוקה גדול משותף לחריש ולמועצה האזורית מנשה

על פי מסמכים שהגיעו לידי מערכת 'חריש סיטי', בחודשים האחרונים בוחנת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוכנית להרחבת חריש מעבר לגבול הטבעי של כביש 6 התוחם את העיר ממערב.

שרטוטי המפות, עליהם חתומה רמ"י, מצביעים על כך שההתרחבות מערבה מתוכננת בתא שטח הנמצא ממערב לכביש 6. מיקום השטח המשתרע על פני 1608 דונם, הוא ממערב לגבולות העיר חריש, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית. התוכנית, שנמצאת כעת בשלבי תכנון ראשונים בלבד כוללת, לדברי גורם המעורה בפרטיה, 450 אלף מטרים של שטחי תעסוקה כמו גם יחידות דיור.

ראש המועצה האזורית מנשה: "נכונים לראות איך מקדמים"

כאמור, תא השטח המדובר שייך מוניציפאלית למועצה האזורית מנשה ועל פי חלוקת הבעלויות 57.5% מהקרקעות בתא השטח מצויות בבעלות רמ"י. בשיחה שהתקיימה עם ראש המועצה האזורית מנשה אילן שדה, אישר ראש המועצה כי נציגי תכנון ממשרד השיכון יזמו עימו פגישה, שעסקה בבחינה ראשונית של הקמת אזור תעסוקה משותף למנשה ולחריש שיקום על שטחי המועצה מנשה, מערבית לכביש 6.

"אני לא פסלתי את הנושא הזה, בחנתי את ההצעה והשבתי שאנחנו בהחלט נכונים לראות איך מקדמים את הנושא הזה", אמר שדה אך הסתייג והוסיף כי למיטב ידיעתו קיימת התנגדות לתכנית מצד הוועדה המחוזית.

שדה מעריך כי יוזמת "מערב חריש" נועדה לתת מענה לבעיית התעסוקה  של תושבי העיר חריש. "סביר להניח שהכיוון הוא בעיקר בניית שטחי תעסוקה, היות ואלמנטים מסחריים יש בעיר עצמה בעוד שיש מחסור בתעסוקה", ציין שדה.

תוספת של יחידות דיור

על פי המידע שהגיע לידי 'חריש סיטי', השטח המדובר יכלול גם מאות יחידות דיור. נראה כי התכנית להרחבת חריש מערבה היא נדבך נוסף להרחבה המתוכננת ברובע החדש חריש דרום שהופקד לאחרונה ובשטחי ההרחבה של חריש צפון שאושרו רק לאחרונה. תוספת יחידות הדיור בחריש נועדה להקל על מצוקת הדיור הארצית ולצנן את מחירי הדירות המאמירים.

האם התוכנית של רמ"י לפיתוח חריש לכיוון מערב (מעבר לכביש 6) פותחה בשיתוף עיריית חריש? מעיריית חריש נמסר כי "אנחנו לא מכירים תוכנית ממערב לכביש 6. כמובן שכל תוכנית כזו צריכה להיות מתוכננת בשיתוף פעולה עם העירייה".

למרות ההתנגדות מצד הוועדה המחוזית עליה מדווח שדה נראה כי בשלב זה התכנונים ממשיכים כסדרם. משרד האדריכלים יסקי-מור-סיון, נבחר לאחרונה על ידי רמ"י, לשמש כמתכנן אזור התעסוקה המשותף לחריש ומנשה. משרד יסקי-מור-סיוון מסר כי הוא מנוע מלהרחיב על התוכניות המתרקמות והפנה אותנו לרשות מקרקעי ישראל. מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?

הפארק הראשון בשכונת מעו"ף ישתרע על שטח של שבעה דונמים ויכלול מדשאה רחבת ידיים, מתחם משחקים למגוון גילים, מתקני כושר למבוגרים, גינה קהילתית גדולה ופלג מים טבעי. ראש העיר: "מדובר במוקד משמעותי מאוד לשכונה. זו אינה גינה קטנה אלא שטח ענק"

התכנית להקמת פארק שכונתי במעו"ף מתקדמת. בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בין הנהלת העירייה וחברי ועד השכונה נמסר כי בניגוד לסברה כי עיכוב שיווק שטחי המסחר בשכונה יעכב גם את השגת התקציב הנדרש לפרויקט, הצליחה הרשות להסיט תקציב לטובת הקמת הפארק הראשון בשכונה.

"יש משק סגור תקציבית לכל שכונה ובגלל שאין במעו"ף שיווקים אין שם כסף", ציין בעבר ראש העיר יצחק קשת. בפגישה האחרונה נמסר כי למרות הקושי, הפתרון נמצא בזכות מאמצים שבוצעו מול משרד הבינוי והשיכון להסטת תקציבים לטובת הקמת השצ"פ.

מפארק מדע לפארק לכול

את השכונה חוצה ממזרח למערב, שטח ארוך וגדול המיועד לשמש כשטח ציבורי פתוח. התכנון המקורי של עיריית חריש היה לפתח שטח של ארבעה דונם מכלל השצ"פ האורכי ולבנות "פארק מדע" עבור מאות ילדי השכונה.עם זאת, בפגישות שנערכו בעירייה בשנה האחרונה, עם ועד השכונה ועם תושבי מעו"ף, הדגישו האחרונים את הצורך בפארק שייתן מענה כולל לתושבי השכונה, החל מילדים צעירים, בני נוער וכלה במבוגרים, והביעו חשש שהקונספט בו בחרה העירייה, יחטיא את ייעודו.

לאחר מספר ישיבות תכנוניות הוחלט על קידום תכנית להקמת פארק על שטח נרחב יותר, של כשבעה דונם בחלקה המערבי של השכונה, ולשנות את קונספט הפארק.

צפי פתיחה: שנה-שנה וחצי

התכנון החדש כולל, בין היתר, מדשאה רחבת ידיים, מתחם משחקים מגוון לפעוטות ובוגרים, מתקני כושר למבוגרים, גינה קהילתית ופלג מים טבעי הנוצר מהשהיית מי נגר ומשקעים, תוך ניצול הטופוגרפיה של תא השטח.

"מדובר במוקד משמעותי מאוד לשכונה. זו אינה גינה קטנה אלא שטח ענק", ציין קשת בפגישה במסגרתה הוצגה לראשונה תכנית הפארק.

התכנית נמצאת בשלב סיום התכנון המוקדם וטרם הגיעה לשלב התכנון המפורט. הצפי להשלמת התכנית ופתיחת הפארק לציבור היא כשנה עד שנה וחצי. "אנחנו עובדים ברמה השבועית על התכנית הזו ואנחנו נדאג שזה יגיע למכרז ולביצוע במהירות האפשרית", סיכם שלומי צדרבוים מנכ"ל העירייה.

לקריאה נוספת: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

עוד בטרם יבשה הדיו על ההחלטה להעביר לחריש 2,400 דונמים נוספים וכבר נערכות הרשויות לקרב על חריש צפון. משרדי הממשלה מעוניינים לתכנן כמה שיותר יחידות דיור בשטח, במטרה להקל על מצוקת הדיור.  בעיריית חריש מעוניינים להגדיל את חלקו של אזור התעסוקה והמסחר, שיניב הכנסות לקופת הרשות

בתחילת החודש אישרה שרת הפנים איילת שקד את הרחבת שטח השיפוט של חריש בכ-2,400 דונמים. השטח שנוסף לחריש צפוי לשרת את התכניות לטווח הארוך של העיר כמטרופולין של 100 אלף תושבים ולהבטיח את עתידה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשיה מניבים הכנסות.

אחד משטחי הסיפוח המשמעותיים ביותר לעיר הוגדר בתכניות כשטח ה’ שמצפון לחריש (מסומן בצהוב). גודלו כ-1,900 דונם והוא משתרע בין היישובים אום אל קוטוף וערערה, מערבית לכפר ברטעה ומזרחית למחצבת ורד. תא השטח הגדול נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65. במפות נראה השטח כמנותק לחלוטין מן האזור המיושב בחריש ומסתמן כי יהיה צורך בכביש מקשר כדי לחבר בין חריש הצפונית והדרומית.

מרחב חריש כפתרון דיור

הרחבת שטחי השיפוט של העיר נועדה, על פי תכנית הממשלה, להוסיף יחידות דיור רבות ככל שניתן, בניסיון לצנן את מחירי הדיור המתייקרים ולתת מענה לבעיית הדיור. שרת הפנים שקד שחתמה על החלטת ההרחבה הדגישה זאת בדבריה: "אנו מחויבים להחלטות הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

"ברור לכול כי משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות גם שם מגורים וזה בהחלט תואם את התכניות להרחבת העיר למאה אלף איש", מציין חבר המועצה יוסי גולדמן, שמברך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח. "עם זאת, המטרה שלנו היא לדאוג לעתידה הכלכלי של העיר ולנסות ולהקים שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר". גולדמן מודע לעובדה כי את המשא ומתן שניהלה המועצה סביב אישור רובע חריש דרום, במסגרתו הצליחה הרשות להפחית את מספר יחידות הדיור בשטח ולהוסיף שטחי תעסוקה, יאלצו קברניטי העיר לנהל שוב, ביתר שאת, בנוגע ל'חריש צפון'.

חצי מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה

גולדמן מציין כי בשלב זה אין כל פרטים בדבר אופיו של השטח בו התחדשה העיר. "השטח הוא ברמת מתאר בלבד ועוד לא היתה ולו ישיבה תכנון ראשונה בנושא. זהו רק הגרעין שנשתל. אלו פירות יבשילו ומה יהיה צבעם? עדיין לא ידוע".

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים לאלף משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14 אלף משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700 אלף מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נכון להיום שטחי המסחר הקיימים ברחבי העיר מסתכמים בכ-80 אלף מ"ר בלבד. שטחי תעסוקה ומסחר נוספים מתוכננים בחריש דרום (330 אלף) ובשכונת מעו"ף (150 אלף).

עיר של 100 אלף תושבים (כ-22 אלף משקי בית) זקוקה על פי אותו תחשיב למיליון ומאה אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה. על פי תחשיב זה צריכה חריש צפון לספק לכל הפחות 500 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. לא מפתיע אם כן, שעיריית חריש נערכת כדי לנהל מו"מ עם משרדי הממשלה על הפחתת יחידות הדיור ותוספת שטחים מניבים.

עודף תכנוני של שטחי תעסוקה

וזה לא המאבק היחיד הצפוי להתקיים על תא שטח זה. על ראשי העיר להיערך למאבק גם בזירה הארצית מול רשויות אחרות שעומדות בתור לקבל תוספת של שטחי מסחר בתחומן. לאחרונה המליץ מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לבטל תוכניות בנייה מאושרות של אזורי תעסוקה נרחבים, בעיקר בפריפריה, לאור נתונים שהצביעו על עודף תכנוני של שטחי תעסוקה במדינת ישראל. את המצב הקיים שייך מינהל התכנון לפער בין הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה לתעסוקה להכנסות מהארנונה למגורים, שדוחף רשויות מקומיות לקדם שטחי תעסוקה בשטחן, גם אם סיכויי המימוש שלהם אינם גבוהים. בין אזורי התעסוקה שנמצאים ברשימת התכניות שעלולות להיגנז נכלל גם אזור התעסוקה עירון הכולל כ-660 דונם, שתכניותיו מעלות אבק בקלסרי גורמי התכנון לאחר המתנה של קרוב לעשור.

אזור בלי יתרונות יחסיים

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי  צ’מנסקי-בן שחר מפרט: "מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה גילה שעד 2040 יהיו להם 200 מיליון מטרים של נדל"ן מניב מיותר. בישראל בונים כשני מיליון מ"ר בכל שנה ברחבי הארץ". להערכתו של בן שחר, המיקום של שטחי חריש צפון, אינו אטרקטיבי דיו להקמת שטחי תעסוקה ומסחר. "ממשיכים לתכנן את חריש כמו שלא צריך לתכנן את חריש. אזור חריש צפון אינו מחובר לכביש 6,  לכבישי רוחב ארציים או תחנת רכבת". בהתאם לזאת קובע בן שחר כי ההיתכנות של אזורי מסחר ותעסוקה בחריש צפון ובמעו"ף נמוכה: "זה לא מחלף קאסם, יקנעם או אזור אחר שיושב על כביש 6 או כביש רוחב, בדומה למה שקורה במודיעין. אלו מקומות מאולצים, כאילו נתנו לילדים לצבוע בסגול (הסימון לשטחי מסחר) את המפה". בן שחר מייעץ לעיריית חריש ולמשרדי הממשלה למצוא את היתרון התחרותי של העיר ורק אז להתקדם עם התכניות: "עד שלא יבינו איפה יש לחריש יתרון תחרותי וינצלו אותו, אולי בשיתוף פעולה עם מועצות אחרות, חבל על הזמן, על הכסף ועל המאמץ לצייר מפות שלא יתממשו".

חריש צפון תטופל על ידי הוועדה המחוזית

עם או בלי יתרון יחסי, דבר אחד ברור כבר עתה. אישורה של תכנית חריש צפון, תיארך זמן רב, הרבה מעבר לקצב המהיר בו הורגלה חריש. הסיבה נעוצה בסיומו של המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש. הליך החקיקה שעבר בקריאה ראשונה ומאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות טרם אושר. גם לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, תוכל הוועדה לקדם רק תכניות שבהן עסקה בטרם פקע המנדט שלה. כלומר, הוועדה המיוחדת תטפל בתכנית חריש דרום, שכונת מעו"ף ומתחם הטרפז.

ומה לגבי חריש צפון? תכניות הבינוי יטופלו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (חיפה) ומשך הזמן, כפי שמתרחש בשאר חלקי הארץ, יארך מספר שנים. עד אז, אולי ישכילו הגורמים המתכננים למצוא את היתרון היחסי של חריש ולמנף אותו לטובת תכנון נדל"ן מניב הכנסות לקופת העירייה.

לקריאה נוספת: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

חריש מתחדשת בכ-2,400 דונמים בצפון מזרח העיר ובדרומה. החלטת משרד הפנים על הרחבת שטחי השיפוט החדשים של העיר תגדיל את העיר ל-100 אלף תושבים ותספק שטחי תעסוקה חיוניים לחריש. "השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך"

צילום: יוסי גרוס

ב-30 בנובמבר 2021 חתמה שרת הפנים איילת שקד על הרחבת שטחי השיפוט של העיר חריש. ההחלטה שהתקבלה התבססה על המלצותיה של הוועדה הגאוגרפית חיפה לשינוי שטחי השיפוט, בין מ.א מנשה, חריש ובסמ“ה (מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה). המלצות הוועדה הגאוגרפית שהתפרסמו באוקטובר 2020 והציעו להגדיל את שטחי השיפוט של חריש בכ-50 אחוזים – לא התקבלו במלואן.

השטח שהומלץ במקור לקליטה בתחום המוניציפלי של חריש כלל 3,932 דונם, אך בסופו של דבר צומצם לכדי תוספת של כ-3000 דונם בלבד (מסומנים במפה בצהוב). מנגד נאלצה חריש לוותר על כ-600 דונם (מסומנים במפה בסגול) שהיו עד כה בתחום שיפוטה לידי הרשויות מנשה ובסמ"ה. בסך הכל קיבלה חריש כ-2400 דונם המגדילים את שטחה הנוכחי בעשרות אחוזים.

צפון מזרח: השטח שמבטיח את עתיד העיר

תהליך קביעת הגבולות החל עוד בשנת 2017 ובארבע השנים האחרונות התקיימו עשרות דיונים בנושא זה, המשמעותי גם לחריש וגם ליישובי הסביבה, זאת במטרה לסייע להתפתחות חריש בהמשך להחלטות הממשלה בעניין.

ההחלטה החדשה מעבירה לידי חריש ארבעה תאי שטח חדשים. האחד, שטח של כ-1,900 דונם (שטח ה') מצפון מזרח לעיר בין היישובים אום אל קוטוף וערערה וממזרח למחצבת ורד. תא השטח האמור הוא הגדול ביותר שישויך לגבולות השיפוט של חריש והוא נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65.

תא שטח זה שמתווסף מעתה לחריש, צפוי לשרת את תכנית התכנון לטווח הארוך של חריש כעיר עם 100,000 תושבים, להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשייה לעיר ובכך לממש את יעדי הממשלה בהקמת העיר.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח ומעיד שהמועצה תעשה ככל יכולתה על מנת שמירב השטחים שם יופנו לבניית שטחי תעסוקה. "נשים את מלוא משקלנו בנושא זה. משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות שם מגורים נוספים ורובע חריש דרום לבדו לא יספיק להרחבה של העיר למאה אלף איש, אבל המטרה שלנו היא לנסות ולבנות שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר. השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך".

שטחי חריש דרום הובטחו

בנוסף לשטח הצפוני, שויכו לתחום השיפוט של חריש שלושה שטחים דרומית לעיר: שטח שכונת חריש דרום (ב'1) ושני שטחים נוספים קטנים יותר בגודלם, דרומית לשכונות הפרחים והחורש ביער חריש ותל זאבים מצפון למייסר ומצר (ב'2 וב'3).

התכנית להקמת רובע חריש דרום אושרה לאחרונה והיא כוללת מגורים לצד שטחי תעשייה ומסחר. השטח ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתה ומדרום ליישוב מצפה אילן לא הועבר לחריש חרף ההמלצות היות והוא אינו מיועד לפיתוח. כך גם שטח ביער עירון צפונית לחריש שהומלץ לספחו לחריש. משרד הפנים נימק את הסירוב כי אין התכנות לפיתוחו של השטח ועל כל אין נימוק ממשי להעבירו לידי חריש בשלב זה. תא שטח נוסף הגובל בכפר ברטעה ממערב נותר כשטח ללא שיוך מוניציפלי בניגוד לעמדת הועדה הוועדה הגאוגרפית שהמליצה לשייכו לחריש.

מחצבת ורד: תביעה לחלוקת הכנסות

אחד השטחים המשמעותיים שנותר מחוץ לגבולות המוניציפליים של חריש הוא שטחה של מחצבת ורד. עם זאת, התביעה של חריש לזכות בנתח מהכנסות המחצבה טרם נסתיימה. "שרת הפנים מבינה את הצורך של חריש בהכנסות ומודעת לעובדה שכיום אין לחריש שטחי תעסוקה מספקים ולכן והיא החזירה את מחצבות ורד לדיון בנושא חלוקת ההכנסות", מסביר גולדמן ומוסיף כי הוא מקווה שהחלטה בנושא תתקבל בקרוב וחריש תצא נשכרת ממנה.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש התייחס גם הוא לסוגיה ואמר כי "אני מקווה כי גם הדיון על מחצבת ורד יסתיים בהקדם, ותחול חלוקת ההכנסות לאחר שתוצג בפניי עמדת הוועדה הגאוגרפית ואקבל החלטה בעניין".

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו גם לנושא המחלוקות שצצו מול הרשויות השכנות: "קיימנו שיח עם שכנינו והגענו למספר הסכמות, אבל לא על הכול. יש נושאים שעליהם לא הסכמנו להתפשר, כי ידענו שהם הכרחיים להמשך ההתפתחות של העיר. השטחים החדשים מדרום יאפשרו את המשך הקידום של הקמת שכונת חריש דרום, ועל חלק משמעותי מהשטחים החדשים מצפון אנחנו מתכננים התרחבות של אזורי תעסוקה. אני מודה לשרת הפנים איילת שקד על ההירתמות למען חריש".

שרת הפנים איילת שקד: "אנו מחוייבים להחלטת הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

החברה להגנת הטבע: החלטה כוחנית

כצפוי, החלטת שרת הפנים לא התקבלה יפה בקרב הארגונים הירוקים שהתנגדו נחרצות למהלך. החברה להגנת הטבע מסרה ל'חריש סיטי' בתגובה לאישור הרחבת שטחי השיפוט: "משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והעיר חריש, מנסים בכל דרך להשתלט על השטחים הפתוחים הנמצאים מצפון לעיר, ובכך לרמוס ברגל גסה, את הטבע באזור. הרחבת גבולות השיפוט היא צעד נוסף, שמצטרף להארכת פעילות הוועדה המיוחדת של חריש ולניסיונות לקדם תכנית מתאר לעיר, אשר מציעה לבנות את מרביתה על השטחים הפתוחים הללו, בכוחנות. החברה להגנת הטבע, תפעל ככל יכולתה ובאמצעים העומדים לרשותה, על מנת למנוע מהעיר חריש להתרחב צפונה ולגרום לנזקים קשים, גם לסביבה וגם ליישובים הסובבים אותה".

לקריאה נוספת:

ברבעון הראשון של שנת 2022 ייפתח לתנועה מחלף מג”ב וברבעון האחרון מסוף התחבורה המערבי יחל לפעול. בין לבין, תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה תוכפל, יושק קו בין-עירוני חדש למרכז ותתקבל ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת. אלו אבני הדרך בתכנית התחבורה שהציגה עיריית חריש

עיריית חריש פרסמה השבוע את תכנית התחבורה המתוכננת לשנה הקרובה, 2022. על פי התכנית בינואר ייפתח מחלף מג"ב לתנועה. המחלף יבטל את צומת מג"ב, את הכיכר ואת קטע הכביש שבין הצומת לכיכר וצפוי להקל מעט על עומסי התנועה בדרכי הגישה לעיר.

קו חדש למרכז: היעד טרם נקבע

ברבעון הראשון של שנת 2022 תדירות קווי האוטובוס לחיפה ולתל אביב צפויה להכפיל עצמה, כך לפי הודעת העירייה. קו 631 לחיפה וקו 632 לתל אביב יצאו בתדירות גבוהה פי שניים החל מהרבעון הראשון של השנה. עוד מתוכנן קו בין עירוני נוסף חדש מחריש לאזור המרכז. היעד טרם נקבע.

לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין בקרוב תצא העירייה לסקר צרכים בקרב תושבי חריש ובהתאם לתוצאותיו יקבע מסלול הקו והיעד הסופי. "תכנון הקו מתבסס על שני עקרונות, האחד, שרותיות – שיתן מענה לכמה שיותר צרכים של תושבים. השני, קישוריות – קו שיגיע למקומות עם קישוריות גבוהה על מנת שניתן יהיה להמשיך בתחבורה ציבורית למספר רב של יעדים".

קליין מציין כי בשלב זה לא מתוכנן קו תחבורה לבני ברק, וזאת בניגוד להחלטה שקידם סגן שר התחבורה היוצא, ח"כ אורי מקלב, שהודיע ביומה האחרון של הממשלה הקודמת על הפעלת קו 634, קו שירות חדש מחריש לבני ברק. 

קו עירוני חדש נוסף יחל לפעול גם הוא ברבעון הראשון של השנה. קו האוטובוס הפנימי יצטרף לקו 22 שפועל כעת. לדברי מהנדסת העיר שרון פישמן, עם השקת הקו החדש, יחול שינוי גם במסלול הנוכחי של קו 22 שפועל כיום כקו מאסף. מסלול שני הקווים יהיה קצר יחסית במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. בתכנון המסלול ניתן דגש על נגישות משכונות העיר למוקדי פעילות כמו בתי ספר ומתנ"סים.

מסוף תחבורה ציבורית

ברבעון השני של שנת 2022 יחלו העבודות להקמת מסוף התחבורה הציבורית במערב חריש. כזכור, שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה באוקטובר 2021 תקציב בסך 32 מיליון שקלים להקמת מסוף בסמוך לכניסה לשדרת דרך ארץ.

מסוף “מערב חריש” ישתרע על פני שטח של כ-5.5 דונם, ויכלול עשרה רציפי אוטובוסים וחנייה ל-37 אוטובוסים. המרכז יכלול אולם נוסעים בגודל של 540 מ”ר וכן קפיטריה, מודיעין, חדר אבידות ומציאות, חדר נהגים ומשרדים. המסוף ישמש את קווי התחבורה הציבורית העירוניים והבין-עירוניים של העיר חריש ויאפשר את הגדלת נפח קווי התחבורה העירוניים והבין-עירוניים. לדברי העירייה העבודות להקמתו יקודמו בקצב מהיר (6-9 חודשים בלבד) ופתיחתו לפעילות מתוכננת לדצמבר 2022.

כביש גישה דרומי והחלטה על תוואי הרכבת

ברבעון השלישי של שנת 2022 יפורסם המכרז לתכנון ולביצוע כביש גישה נוסף לחריש מכיוון דרום. כזכור, באוגוסט 2021 הודיעה שרת התחבורה מרב מיכאלי על הקצאת תקציב בסך 300 מיליון שקלים להקמת כביש הגישה הדרומי לעיר כחלק מכביש 611.

קליין מציין כי שלב התכנון המפורט של הכניסה הדרומית לעיר הסתיים וחברת נתיבי ישראל עתידה להוציא מכרז לבחירת קבלן מבצע, ברבעון השלישי של השנה. עבודות ראשוניות להקמת הפרויקט כבר בוצעו בשטח, ביניהן: סקר עצים, בדיקות של רשות העתיקות, בדיקות קרקע, סימון תוואי ועוד. על פי הלוח הזמנים המתוכנן, כביש הגישה ייפתח לתנועה בשנת 2025.

ברבעון השלישי של השנה צפויה להתקבל גם ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת הסופי. בימים אלו, המועצה הארצית לתכנון ובנייה בוחנת את החלופות השונות לבחירת מסלול תוואי הרכבת. החלופה אותה מקדמת עיריית חריש היא הקמת מנהרה למעבר הרכבת מתחת לשטח הבנוי של חריש, חלופה שיקרה במאות מיליוני שקלים מהחלופה עליה המליצה וועדת הגבולות.

ראש העיר יצחק קשת: "אתגר התחבורה הוא המשמעותי ביותר שעומד לפתחנו. עומסי התנועה הם בעיה ארצית שמחריפה בקצב מהיר מאוד בכל עורקי התנועה בישראל. בחריש – עיר שנמצאת בשלבי התפתחות וצמיחה, מרגישים זאת היטב. מורכבותו של האתגר נעוצה בעובדה שמערך התחבורה הבין-עירוני לא נמצא באחריותנו וסמכותנו, לכו אנו פועלים, ביחד עם סגני שלמה קליין האחראי על תחום התחבורה במועצת העיר, מול הגורמים הממשלתיים, מציגים את הנתונים ודורשים את התקציבים כדילתת מענה לתושבי חריש. תחום התחבורה עומד בעדיפות עליונה בעירייה ומושקעים בו כל המשאבים הנדרשים".

לקריאה נוספת: שרת התחבורה הכריעה: 300 מיליון שקלים יוקצו להקמת כביש הגישה הדרומי לחריש

הפארק העירוני המרכזי של חריש יוצא לדרך והוא צפוי להיפתח לציבור בעוד כשנתיים. שטח הפארק ממוקם בלב העיר, בין שכונת הפרחים לשכונת החורש והוא כולל אמפי תיאטרון פתוח, מתחמי אקסטרים, מתקני כושר, סקייטפארק, ושלל מגרשי ספורט: כדורעף חופים, סטריטבול, מיני פיץ' ופטאנק

בתחילת נובמבר 2021 פירסם משרד הבינוי והשיכון את המכרז להקמת הפארק המרכזי בעיר חריש. היום (חמישי) המכרז נסגר ליזמים ובחודשים הקרובים ייקבע מי הזוכה ויחלו העבודות בשטח. הפארק העירוני ישתרע על פני 103 דונם (51 מהם בשלב א' שיצא לדרך) והוא יכלול מתקני ספורט לכל גיל, מתחם אקסטרים, תיאטרון ענק ומקומות בילוי.

התקציב להקמת הפארק (שלב א') כפי שנאמד על ידי משרד הבינוי והשיכון הוא 55 מיליון שקלים בקירוב. העבודות להקמת הפארק יארכו כ-18 חודשים ועל פי התחזיות, בעוד שנתיים ניתן יהיה לחנוך את הפארק העירוני המרכזי של העיר.

כזכור, תוכנית ראשונה להקמת הפארק אושרה כבר ביוני 2019 והוא אמור היה לצאת לביצוע באותה השנה. עיריית חריש קיבלה החלטה לעצור את הקמת הפארק לאחר שבחנה בשנית את עלויות התחזוקה הגבוהות הנדרשות עבורו ולתכנן מחדש את הפארק העירוני.

פיתרון להפרשי הגובה: שבילים בצורת ספירלות

שטח הפארק ממוקם בלב העיר, בין שכונת הפרחים לשכונת החורש, ועל פי התכנית החדשה תהיה גישה אליו ממספר כיוונים שונים בעיר. שלב א', שיוצא כעת לביצוע, הוא החלק הצמוד לרחוב צאלון ולרחוב תמר. בעתיד יושלם הפארק בשטח שעל הגבעה הצמודה לשד' דרך ארץ ולרחוב האחווה (שלב ב').

הפארק, שתוכנן על ידי אדריכל הנוף אלון ארמוני, יוקם על גבעה בעלת שיפועים משתנים, ובהפרש של 40 מטר גובה בין הנקודה הגבוהה בחלק הצפוני לנמוכה בחלק הדרומי. הפרשי הגבהים והשיפועים הציבו אתגר גדול לצוות המתכננים שפעל כדי לאפשר את הנגשת כל הפארק באמצעות שבילים בצורת ספירלות. מעיריית חריש נמסר כי שלב התכנון המורכב ארך כשנה וחצי.

כדי להימנע ככל הניתן מעבודות עפר מיותרות ולשמר את ערכי הנוף הקיימים, חולק תכנון וביצוע הפארק לשניים. השלב הראשון, כאמור, כולל שטח של כ-51 דונם הממוקם באזורים שבהם השיפועים יותר מתונים, ומתוכננים בו תיאטרון פתוח עבור 3,700 צופים; מתחמי משחק "אקסטרים" לבוגרים ולפעוטות; מתחם רכיבה אתגרית רב גילאי הכולל פאמפטרק, ווילפארק וסקייטפארק; מתחם ספורט הכולל מגרשי כדורעף חופים, סטריטבול, מיני פיץ', פטאנק ומתקני כושר; משטח ג'טים (מזרקה) ובריכות אקולוגיות; רחבת יריד; מדשאות, חניות, מרכז תפעול, מסעדה עתידית, מבני שירותים ועוד.

קיימות, נגישות ותנועה רציפה

בתכנון הכולל של הפארק הושם דגש על קיימות, נגישות ותנועה רציפה לכל המשתמשים ובהם הולכי רגל, אנשים עם מוגבלויות, הורים עם עגלות, רוכבי אופניים, עובדי תחזוקה ועוד. כמו כן הושם דגש על יצירת חוויה נופית לכל המתחם.

כהכנה לתכנון בוצעה מדידה מדוקדקת של העצים שמוגדרים עצים בוגרים ועצים ייחודיים כדי לשמר אותם במסגרת הקמת הפארק. רוב שטח הפארק נשאר חורש טבעי. בהתאם לכך הוא יתאפיין בצמחיית חורש ים תיכוני הכוללת בעיקר חרובים, עשבוניים רב שנתיים וחד שנתיים וגיאופיטים.

פארק חריש יצטרף לשטחים הירוקים הנמצאים כיום בחריש. הפארק נבנה בהתאם למגמה העירונית של עידוד ספורט, ושמירה על אורח חיים בריא.

לקריאה נוספת: תכנית הפארק המרכזי כפי שאושרה בשנת 2016

עשרות קילומטרים של סינגלים -מסלולי רכיבת שטח לאופניים – במרחב חריש ומנשה יספקו לתושבים חווית רכיבה וחיבור לטבע. הסינגל הראשון שיבוצע במסגרת התכנית של קק"ל ימשך לאורך 22 קילומטרים ויקיף את אום אל קוטוף. "מטרת המסלולים השונים היא לחשוף את הרוכבים לטבע ולערכי הנוף והמורשת"

חוג רכיבה לילדים באום אל קוטוף. צילומים: מנסור כבהה

קרן קיימת לישראל מקדמת תכנית אב ארצית לסימון שבילי אופניים ברחבי הארץ. במסגרת התכנית שנבנתה בשנת 2018 חילקה קק"ל את כל היערות בארץ למכלולי רכיבה אזוריים. "המטרה היא ליצור מגוון רחב של מסלולי רכיבה בדרגות קושי שונות שמתאימות לקהלים שונים כמו משפחות ונכים ולא רק למיטיבי רכיבה", מסבירה בלה נודלמן אדריכלית הנוף של מרחב מרכז בקק"ל.

בהתאם לתכנית, מתכננת קק"ל לפתח סינגלים במרחב מצר-מענית חריש. "סינגל" הוא שביל רכיבה צר לאופני שטח שמאפשר רכיבה רק לרוכב אחד ומצוי, בדרך כלל, עמוק בלב השטח. "המסלולים מתייחסים ליער עירון וחולשים על כל שטחי קק"ל, היערות והחורשות, במרחב הגדול הזה", אומרת נודלמן.

"כרגע אנו פועלים להכנת תכנון מפורט לביצוע עד סוף השנה הנוכחית של מסלול אחד מתוך המכלול כולו, והכוונה למסלול סובב יער עירון או בשמו האחר 'סינגל סובב אום אל קוטוף'. מטרת המסלול היא לייצר חיבור בין שטחי הטבע הערכיים והייחודיים המצויים בחבל ארץ זה לבין התושבים והקהילות באזור". לדברי נודלמן עלות פיתוח מסלול הרכיבה של סינגל אום אל קוטוף נע בסביבות 1.2 מיליון שקלים והיא מקווה שכבר בתחילת השנה האזרחית החדשה, יוקצה הכסף לביצוע השביל.

לחבר את התושבים ליערות

"לתכנית יש מספר מטרות", מסבירה נודלמן. "המטרה שלנו היא לאפשר לרוכבים חווית רכיבה מיטבית ובטיחותית ולשם כך עלינו ליצור תשתיות העונות על הצרכים והרצונות של הרוכבים. בנוסף, הסדרה של התחום תתרום גם לקק"ל ולרשויות המקומיות, לנהל באופן מיטבי את פעילות הרכיבה על אופניים בשטחים הפתוחים".

בקק"ל לא מהססים לומר כי הליך ההסדרה ושידרוג פעילות הרכיבה על אופניים באזור נועדה גם לתרום לשמירה על השטחים הפתוחים באזור מפני סכנת התרחבות העיר חריש צפונה, כמו גם התכניות להכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית וסלילת כבישים חדשים באזור – תכניות שמאיימות לנגוס בשטחים הפתוחים והירוקים.

בדצמבר 2020 ערכה קק"ל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש המדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. "חשוב לחבר את התושבים ליערות. חריש מאיימת להתפשט על שטחי טבע ואם זה יקרה זו תהיה בכייה לדורות. יש פה מערכת אקולוגית מדהימה בין הים התיכוני לחלק הצפוני של הארץ והכרמל, והמטרה היא שהתושבים באזור יילחמו איתנו על שמירת הטבע והאזורים הפתוחים", מסכמת נודלמן.

סינגל אום אל קוטוף

על פי התכנית, שכאמור מצויה בשלביה תכנון אחרונים, אורך המסלול המעגלי של סינגל אום אל קוטוף לבדו הוא 22 ק"מ מתוכם 5-6 ק"מ ביער עירון. על פי התכנון המסתמן יהיו לשביל המעגלי מספר נקודות כניסה: מתחנת הדלק דור אלון בכניסה לחריש; תחנת הדלק בעיר שמר; הכניסה למחצבת עין ורד וחיבור נוסף מכפר אום אל קוטוף.

המסלול עובר דרך נקודות ציון מעניינות ביניהן מגדל תצפית קק"ל, חירבת מדר, חירבת עבאס, אמפי ישן וחורשת עצי אלון עתיקים המהווה מוקד משיכה לחובבי הטבע. "מטרת המסלולים השונים היא לחשוף את הרוכבים לטבע ולערכי הנוף והמורשת באתר", אומרת נודלמן ומסבירה כי "בעתיד המטרה היא ששביל הסובב יתחבר גם לשבילי האופניים הקיימים בחריש", עוד היא מוסיפה כי באזור פועלת קהילה חזקה של רוכבי אופניים ומטרת סלילת השבילים היא להרחיב את החיבור לטבע גם לקהלים חדשים. מסלולי הרכיבה גם מותאמים לדרגות קושי שונות החל ממסלולים קלים המיועדים לכל המשפחה, המשך במסלולי רכיבה בדרגת קושי בינונית וכלה במסלולים לרוכבים מיומנים.

להגיע למקומות לא מוכרים

התכניות לפיתוח האזור לא התעלמו משבילי הסינגלים (שבילי אופניים לרוכב בודד) שנוצרו בצורה פיראטית בשטח. "אזור יער עירון הוא אזור שמרבים לרכוב בו. היות ועד היום לא היתה הסדרה של התחום נוצרו המון שבילי רכיבה שנפרצו מתוך כורח של רוכבים ומטיילים. מדובר בשבילים שאינם בטיחותיים לרוכב. המטרה שלנו היא לבנות שבילים בני קיימא, לתחזק אותם ולשלט אותם לטובת הציבור", מסבירה נודלמן.

אחת מקהילות הרכיבה החזקות באזור מצויה באום אל קוטוף. מנסור כבהה הוא מדריך רכיבה לילדים בגילי 9-12. כבהה מברך על תכנית קק"ל לפתח את שבילי הרכיבה בסמוך לכפר. "באום אל קוטוף יש כמה שבילים טובים מאוד לרכיבת אופניים. לפני שנה הגיעו אלינו רוכבים מכל הארץ וכמה רוכבים בחו"ל".

כבהה מדריך זו השנה השלישית בחוג רכיבה לילדי אום אל קוטוף. "הילדים נהנים לראות את הטבע ולהכיר מקומות חדשים. הם מגיעים בעזרת האופניים למקומות לא מוכרים, למרות שהם קרובים לכפר". כבהה מוסיף ומציין כי הוא יודע כי גם בחריש ישנם חוגי רכיבה לילדים ולמבוגרים אבל טרם נוצר קשר בין הפעילים בתחום.

"סיפרו לי שחלק מרוכבי האופניים בחריש הגיעו לבקר בכפר. אהבתי את זה. אני מקווה לקדם שיתופי פעולה עם קהילת רוכבי האופניים הפעילה שם", הוא מסכם.

שביל הולכי רגל למשפחות

גם הולכי הרגל לא יצאו מקופחים. טליה בקר, רכזת קליטת קהל באיזור מנשה והשרון של קק"ל מדווחת כי באזור חירבת עבאס, צפונית-מערבית לחריש, מסומן שביל הליכה של 5.5 קילומטרים.

"זוהי מערכת של שלושה שבילים השזורים אחד בשני. השביל מחבר בין שלוש כניסות של היער, כניסה מכיוון חריש, כניסה מאום אל קוטוף וממחצבת עירון. השבילים תוכננו על ידי מחלקת תכנון של קק"ל וסומנו על ידי הוועדה לסימון שבילים", מסבירה בקר. לדבריה, רוב השביל כבר מסומן ובימים אלה עוסקים בקק"ל בהכנת שלטי הסבר לשביל המתורגמים לשלוש שפות. "ברגע שהשילוט יהיה במקום, יתקיים אירוע פתיחה ונחנוך את השבילים ביחד עם עיריית חריש, מועצה אזורית מנשה והנהגת אום אל קוטוף. בקר מציינת כי השביל מותאם למשפחות ומיטיבי לכת ואינו מונגש לעגלות. זמן הליכה משוער לסיום המסלול הרגלי נע בין שעתיים-לשלוש.

בתחילת שנת 2022 יחלו העבודות להקמת מרכז מסחרי חדש ברחוב קידמה, בקצה שכונת מעו"ף. המרכז, שייבנה על אדמות משפחת כבהה מאום אל קוטוף, יכלול בית קפה, חנויות ומשרדים. היזם: "בכוונתנו להקים מרכז מסחרי שיפעל ויספק מענה בכל ימות השבוע"

הדמיות: משרד האדריכלים ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים בע"מ

בתחילת שנת 2022 יחלו העבודות להקמת תחנת דלק ומבנה מסחר ומשרדים ברחוב קידמה, בקצה שכונת מעו"ף. המרכז המסחרי ייבנה על מגרש בגודל שישה דונמים, בצפון מזרח השכונה. אדמות המגרש הן בבעלות פרטית של עלי כבהה ומשפחתו, תושבי אום אל קוטוף. כיום משמש השטח לאחסון חומרי בנייה.

על פי התכנית שהכין משרד האדריכלים 'ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים בע"מ', צפויים להיבנות בשלב הראשון, בחלקו המזרחי של המגרש, תחנת דלק של חברת "פז", חנות נוחות ובית קפה/מסעדה. בהמשך, מתוכנן לקום בשטח מבנה נוסף בן חמש קומות שצפוי לספק מענה לשימושים שונים של מסחר ומשרדים. על פי התכניות המאושרות יכלול השטח כ-3000 מ"ר של שטחי מסחר ושירותים.

"התכנית מאפשרת הקמת מרפאות, משרדים ומסחר בעירוב שימושים. אנחנו נמצאים כעת בתהליכי הרישוי של תחנת הדלק ובמקביל בהליכי אישורים לבינוי", הסביר נציג היזם עו"ד פארס כבהה. "ההסכם המסחרי עם חברת הדלק "פז" כבר חתום. אני מאמין שבתחילת שנת 2022 יחלו כבר העבודות בשטח. בכוונתנו להקים מרכז מסחרי שיפעל ויספק מענה בכל ימות השבוע".

ראוי לציין כי תחנת הדלק שמתכננת משפחת כבהה להקים תהיה תחנת הדלק השלישית בחריש. באפריל 2021 תחנת דלק אושרה לבנייה על ידי וועדת תכנון ובנייה מנשה-אלונה, בכביש הגישה לחריש, בסמוך לכניסה לאום אל קוטוף. תחנת הדלק הראשונה והיחידה שפועלת בעיר, ממוקמת בקניון More.

שיווק המגרשים למסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף ה"סיטי של העיר" נכשל בפעם השלישית מאז שווק המכרז לראשונה בשנת 2018. יש מי שמאמין שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש: "אזור המסחר והתעסוקה בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש". יוסי גולדמן: "המצב טעון שיפור, אך אנחנו ׳על זה׳"

החודש פורסמו תוצאותיו של מכרז של רשות מקרקעי ישראל, לשיווק מגרשים בשכונת מעו"ף בחריש וגם הפעם, כמו במספר נסיונות בעבר, המכרז נסגר ללא זוכים. ארבעה מגרשים בשני מתחמים, המקיפים את מתחם המגורים של דונה, הוצעו למכרז. למתחם אחד כלל לא הוגשו הצעות, ומכרז אחר נכשל טכנית.

בשלוש השנים האחרונות, מאז 2018 ועד היום, פורסמו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר ומשרדים במעו"ף וכולם נכשלו עד כה. המיקומים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך כל המכרזים, ללא יוצא מן הכלל, נכשלו.

"שכונת מעו"ף היא החמצן של חריש"

"שכונת מעו"ף היא שכונת החמצן של חריש, העיר זקוקה לכל מ"ר של תעסוקה. בפעימה הראשונה היה קשה לשווק את הקרקעות, הפעם אנחנו נחושים לעשות זאת, כי העיר חייבת חמצן כלכלי", ציין יעקב נתניהו, מנכ"ל הרשות לשעבר במפגש עם תושבים שהתקיים במאי 2020. למרות הדברים הנחרצים, גם בניסיון האחרון, המכרז נסגר ללא מציעים. שלוש שנים מאז החלו הניסיונות להביא לעיר מקורות תעסוקה ונדל"ן מניב ארנונה מסחרית ברור לכל, שישנו צורך בשינוי הגישה או השיטה של שיווק שטחי המסחר, אך עם זאת לא ברור האם ובאיזה אופן היא תיושם.

טעות גורלית: אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך

בחודש האחרון התייחס קשת מפורשות לנושא ואמר ביחס להארכת המנדט של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש כי "בשנתיים הנוספות של פעילותה תעסוק הוועדה המיוחדת לתו"ב בעיקר בקידום השינויים הנדרשים בתכניות הבינוי על מנת לאפשר את הצלחת השיווקים בתחום התעסוקה והתעשייה".

מה יאפשר את הצלחת השיווקים? תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי-בן שחר ציין בראיון לחריש סיטי, שפורסם בשנת 2018, מהם לדעתו הדרכים לקידום שטחי המסחר בעיר. כיום, שלוש שנים אחרי, הוא בוחן את מצב הנדל"ן המניב בעיר ומאמין לתפישתו שהכתובת היתה על הקיר.

בן שחר מאמין כי חריש, בראש וראשונה, סובלת מבעיה של מיקום: "חריש לא קרובה לשום מקום. היא אינה קרובה לחיפה או למטרופולין תל אביב, לשדה תעופה, נמל או לפעילות כלכלית משמעותית אחרת שיכולה להקרין עליה. היתרון היחסי היחידי שיש לחריש הוא הקירבה לכביש 6, אך במצב הנוכחי היא רק רואה את הכביש ואינה מחוברת אליו, במילים אחרות, אין לה כל יתרון מיקומי במרחב".

עוד הוא מציין כי אין שום הגיון בהפיכת שכונת מעו"ף, השכונה המזרחית, לשכונה המסחר והעסקים בעיר. "למישהו התהפכה המפה", פוסק בן שחר. "אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש. אין סיכוי שפירמה כלשהי תרצה לשבת שם". פוסק בן שחר ומוסיף: "מעבר לכך חריש לא נהנית מהטבות כמו יקנעם שזוכה לאזור עדיפות לאומית גם כיום כשברשותה כ-400 אלף מ"ר של משרדים".

עוגנים לאומיים משמעותיים

הפתרון לדברי בן שחר ברור: "יש לחבר את חריש באופן מיידי לכביש 6, לתכנן רכבת עם תחנה בתוך העיר עם עדיפות לתחנה שתשרת את אזור התעשיה העתידי שלה. יש לייצר אסטרטגיה כלכלית לחריש ולחשוב ברמה הלאומית איזו פעילות לאומית יש להעביר לחריש". אפשרות נוספת אותה מציין בן שחר היא להעניק לחריש אזור עדיפות לאומית א'.

"כך או כך, הסיכוי שבחריש יהיה נדל"ן מניב כמו בקיסריה, חדרה או נתניה, לא קיים בעשור הקרוב. המדינה תצטרך להמשיך ולממן את חריש במהלך העשור הקרוב לפחות כדי שהעיר תמשיך להיות מאוזנת", הוא פוסק.

ואם היה נדרש לכך, מה היה מייעץ לגורמי התכנון לעשות עם שכונת המעו"ף? "מישהו טעה ויצר כתמים סגולים (מגרשים לייעוד תעשיה, תעסוקה ומסחר) במפות חריש. לא יקרה כלום אם המדינה תחזור בה ותחזיר את הצבעים הסגולים הללו לצבעם המקורי – שטחים ירוקים – טבע, גם אם מדובר בלב העיר, הרי מגורים בלאו הכי יש מספיק בחריש".

דרושים 700 אלף מ"ר של נדל"ן מניב

הצלחת השיווק של שטחי התעסוקה והמסחר בשכונת מעו"ף וברובע חריש דרום, ששיווק השטחים בו יחל בחודשים הקרובים – אינה מותרות. היא צורך בסיסי ביכולתה של העירייה לספק לתושביה שירותים חיוניים.

דו"ח 'דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי' של משרד הפנים שהתפרסם באוקטובר 2020 חזה ירידה חדה של 65% בתקציב השירותים העירוני שיינתן לתושבי חריש, בטווח של חמש שנים. הסיבות: גידול מואץ של 300% במספר התושבים והכנסות מועטות מדי משטחי מסחר ותעשייה.

חריש, כעיר שקולטת אוכלוסיה חדשה כל הזמן, חייבת לייצר לעצמה מקורות הכנסה עצמאיים ולא להסתמך אך ורק על תקציב ממשלתי. נדל"ן מניב הכנסות לעירייה הוא צורך חיוני לכל רשות, ועדיף נדל"ן בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות. כך לדוגמה, שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה.

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14,000 משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700,000 מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נראה כי לפחות על הנייר, חריש מספקת את השטח הנדרש להקמה ויזום נדל"ן מניב ברמה נאותה הנדרשת לאספקת שירותים לתושב (על פי תחשיב הכולל את השטחים לנדל"ן מניב בחריש דרום, שכונת מעו"ף, 7 מרכזים מסחריים שכונתיים, 3 קניונים עירוניים ושדרת המסחר בדרך ארץ). השאלה הדחופה יותר היא מה יעזור בהצלחת השיווקים של שטחים אלו ליזמים ומהו השינוי הנדרש להצלחת המכרזים?

חבר המועצה: "הצלחנו להוריד במעט את המחירים"

יוסי גולדמן חבר מועצת העיר מסביר מדוע לתפישתו נכשלו עד כה המכרזים וכיצד, למרות הכל, הוא נותר אופטימי ביחס לנושא: "אני מודה חד משמעית כי מצבה הנוכחי של העיר בכל הקשור לשטחי תעסוקה, טעון שיפור. בסופו של דבר זהו עתידה הכלכלי של העיר ובפרט עתיד שכונת מעו"ף, אך בשום שלב לא הזנחנו את הנושא ואנחנו 'על זה'.

"עלויות הפיתוח ותחשיבי עלות הקרקע שדרשו בשנים האחרונות משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, היו מאוד גבוהים ונבעו בין היתר מניסיון של משרד הבינוי והשיכון להעמיס חריגות מהתקציב, שהמשרד סיפק בפיתוח אזורים אחרים בעיר, על קרקעות שטרם שווקו, קרי, דרך המכרזים לשטחי המסחר והתעשיה. לקח לפרויקטור שמינינו לקידום שטחי המסחר והתעשייה בעיר, כחצי שנה לעלות על הפער ולעבוד כדי לתקנו. התיקון הזה לבדו, כבר הפך את המגרשים לאטרקטיביים יותר".

גולדמן מוסיף ומסביר כי "במכרז האחרון ששוק במעו"ף, הצלחנו להוריד במעט את המחירים, ויתרה מזאת, העירייה פנתה באופן ישיר לגורמים יזמיים שונים כדי לעניינם לגשת למכרז. הקבוצה שהגיעה דרכנו ומעוניינת בהקמת מבנה מסחר ומשרדים, ניגשה למרכז והיתה זו טעות טכנית, ככל הנראה טעות סופר, שמנעה ממנה לזכות במכרז. נעשה כעת ניסיון להכשירו בכל זאת".

רשות מקרקעי ישראל מאשרת: "במכרז שהסתיים לאחרונה הוגשה הצעה שנפסלה מסיבות טכניות. אנו פועלים לפרסם את המכרז בשיווק חוזר".

ומה יקרה במידה והמהלך לא יצלח? גולדמן נשאר אופטימי ומציע פיתרון גם במקרה הזה: "במידה ולא יצלח המהלך, ברצוננו לפעול מול רמ"י כדי להפוך את הקרקעות לפטורות ממכרז ולבצע התמחרות של הצעות מחיר כשהגבוהה מביניהן זוכה. כפי שנעשה, להבדיל, בכונס נכסים. כמובן שבמקרה כזה, רמ"י תאלץ לוותר על הרווח לאחר למעלה משלוש שנים ושלושה נסיונות של שיווק שלא צלח".

ממשרד השיכון נמסר: ״משרד הבינוי והשיכון מבצע לאחר כל מכרז ניתוח של תוצאותיו בכדי להחליט על המשך ההליכים לשיווק מוצלח של האתר. לצערנו, חלה בעיה טכנית במכרז האחרון לשטחי מסחר ותעסוקה ולכן לא נקבע זוכה. בכל מקרה, בקרוב יצא מכרז חדש ואנו מזמינים את בעלי העניין להגיש מועמדות״.