הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה בשנית כי חריש מדורגת באשכול 5 במדד הסוציו-אקונומי, המדרג את כלל הערים מ-1 עד 10. סגנית ראש העיר אינה מופתעת מהדירוג העדכני: "לא ציפינו לעלייה מטאורית" אך מסייגת: "המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לפני עשרה ימים את דו"ח המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיות, ישובים ורשויות מקומיות, המבוסס על הנתונים העדכניים לשנת 2019.

על פי המדד החדש חריש ממוקמת באשכול 5. הדירוג העדכני מתבסס על נתוני האוכלוסייה בחריש שגודלה בשנת 2019, עת נערכה הבדיקה, עמד על 13,232 תושבים.

מאז נערכה הבדיקה אוכלוסיית חריש גדלה כמעט פי שלושה, והיא נושקת כיום ל-37 אלף תושבים.

מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל מחלק את הישובים בארץ לפי אשכולות החל מ-1 האשכול הנמוך ביותר, ועד ל-10 המייצג את הישובים האיכותיים והחזקים ביותר. דירוג האשכולות מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, רמת החינוך וההשכלה וגודל המשפחות בכל ישוב.

החלוקה לאשכולות היא בעלת משמעות מעשית עבור הרשויות היות והחלטות ממשלה מיושמות בישובים בהתאם לאשכול שאליו הם משתייכים. כך לדוגמה, שיעור סבסוד הצהרונים בבתי ספר הוא גבוה יותר באשכולות הנמוכים.

קפיצה של 2 דרגות

ראוי להזכיר כי המדד הקודם, המדד שהתפרסם בדצמבר 2020 הקפיץ את חריש בשתי דרגות מ-3 ל-5 והתבסס על נתוני שנת 2017 עת מנתה אוכלוסיית העיר 3,582 תושבים בלבד.

דירוג 3 ניתן לחריש בין השנים 2020-2016, שנות ההקמה של העיר, בצו מיוחד של משרד הפנים, על מנת לעזור לרשות בהשתתפות ממשלתית רחבת היקף בכל הקשור להפעלת מסגרות חינוכיות. בשנים אלו, תושבי העיר, רובם משפחות צעירות, נהנו מהקלה משמעותית בנטל ההוצאות החודשי בתחום החינוך, צהרונים, הסעות, קייטנות ועוד.

עם זאת, השתייכותה של חריש לשליש התחתון בדירוג הלאומי, פעלה לרעתה בעיקר בנושאי מיתוג וטיפוח תדמיתה בקרב מתעניינים מחוץ ושחקנים מהעולם העסקי.

הקפיצה מדירוג 3 ל-5 הוסיפה נטל כלכלי משמעותי על משפחות רבות בעיר, בעיקר על אוכלוסיית חלשות ואוכלוסיות רווחה.

"המדד לא מפתיע"

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, לא הופתעה מהדירוג העדכני של חריש שנותר כפי שהיה שנתיים קודם לכן. "הדירוג החדש ממשיך את אותו קו מגמה. יש גרף עלייה שלא קורה ביום אחד. לוקח שנים לעבור מדירוג אחד לאחר", היא מסבירה ומדגישה "לא ציפינו לעלייה מטאורית וגם לא לירידה בדירוג והמדד העדכני לא מפתיע אותנו. חריש נמצאת במקום טוב באמצע".

גרינברג גם מנמקת: "המצב לא השתנה במיוחד בשנתיים האחרונות. עליית מחירי הנדל"ן בעיר היתה מבורכת אבל זה קרה ברוב המקומות בארץ. רמת החיים בעיר ממשיכה לעלות".

לפני שנתיים המעבר מדירוג 3 לדירוג 5 יצר קושי ממשי לתושבים ולרשות

"נכון, יש חיבור מלאכותי שעושה המחוקק בין הדירוג לבין רמת הסבסוד והשירותים שהוא מספק לרשות. אם הרשות מדורגת באשכולות 3-1 הממשלה עוזרת לה המון. לרשויות בדירוג 5-4 עוזרים פחות. זה קצת מנותק מהמצב הכלכלי בפועל של הרשות שמושפעת מגורמים נוספים.

"בהחלטת הממשלה הראשונה כפו על חריש דירוג נמוך (3) כי רצו לעזור לה תקציבית עד שכמה שניתן באותה נקודת זמן. לפני שנתיים, עם פרסום הסקר העדכני, חריש נמדדה באופן שוויוני כמו כל שאר הרשויות ויצאה במקום ממוצע, בדיוק באמצע".

האם דירוג ממוצע לא משפיע על משיכת אוכלוסייה לעיר?

"אני לא חושבת כך. המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר. אם מקום מדורג 10 – איכות החברה והאנשים שגרים בו היא לא בהכרח הרבה יותר טובה מ-5. מהבחינה הזו המדד חוטא לאמת. ישנם מדדים חשובים כמו התנדבות בקהילה, מעורבות חברתית, יזמות מקומית שאינם נמדדים בלמ"ס.

"צריך לזכור שחריש הוקמה כאופציה נגישה למשפחות צעירות. אלו אנשים שלא הייתה להם ירושה גדולה מההורים, שצריכים לעבוד קשה ולצרף שקל לשקל כדי לקנות דירה. חריש העניקה להם אופציה זמינה לרכישת דירה. מה זה אומר עליהם או על האיכות שלהם? כלום, למעט העובדה שהם לא נולדו עם כפית כסף בפה".

מדד חשוב: אחוז האקדמאים

גרינברג גם מתנגדת לטענה שמדד חברתי כלכלי נמוך משפיע לרעה על אטרקטיביות העיר ועל משיכת יזמים אליה.

"אני ממש לא מסכימה עם זה. לכל חברה יש את כוח האדם שהיא זקוקה לו ולא כולם מחפשים עובדי הייטק בלבד. דווקא הגיוון בחריש יכול להוות יתרון משמעותי לחברות שמחפשות עובדים במגוון משתנה של רמות שכר. בעניין הזה ראוי לציין שמספר האקדמאים בחריש גבוה באופן יחסי".

הנתון אליו מתייחסת גרינברג חושף כי 27.7% מכלל בני 55-35 בחריש הם בעלי תואר אקדמי, וכ-10.2% נוספים הם סטודנטים, כך על פי הלמ"ס.

"דירוג מעולה יחסית לשאר הערים"

ליאת ישי, תושבת חדשה המתגוררת בעיר שלושה חודשים בלבד, שואבת ביטחון מהדירוג העדכני של חריש: "האמת, לא ידעתי שחריש דורגה במדד 5 וזה מגניב לדעת שחריש מתקדמת בצורה טובה. יחסית לשאר הערים יש לה דירוג מעולה".

מה בדקת לפני המעבר לעיר? מה אטרקטיבי בעינייך בעיר?

"בדקנו את נושא הדירות והשכירות לא מעבר לזה. חששנו מאוד לעבור לכאן כי הבנו שאין פה עבודות. שאלנו לפני שעברנו והתייעצנו עם הקהילה ואף אחד לא אמר משהו טוב על העיר. ההפך, רק אמרו לנו כמה לא כדאי לנו לעבור לכאן. ממש פחדנו ובכל זאת החלטנו לעבור".

לדברי ישי המציאות שהיא חווה היא שונה לחלוטין ממה שציירו לה בעלי העצות: "יש פה דירות חדשות, הכול נקי ומסודר ויש פה מרחב להתפתח. מבחינה כלכלית חריש לא מוגדרת בניגוד לערים ותיקות כמו כפר סבא ממנה הגענו. מי שייקח את המושכות לידיו ימצא פה המון הזדמנויות זו עיר ממש טובה.

ישי מוסיפה ואומרת: "אם הייתי יודעת את הדירוג של חריש לפני המעבר לעיר, יש סיכוי שלא הייתי מתייעצת עם הקהילה אלא עוברת לחריש בלי הרבה התלבטויות",  "זה היה נותן לי את הביטחון שאני עוברת למקום טוב", היא מסכמת.

המטרה: חוסן כלכלי לעיר

ומה צופן העתיד לחריש? האם היא תצליח למשוך אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית? גרינברג מעריכה שחריש תמשיך גם בדירוג הבא להישאר במיקום הנוכחי במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס. "אני לא חושבת שבעוד שנתיים נראה שינוי גדול. סביר להניח שהמדד יישאר בסביבות 5 אולי יעלה ל-6. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה וגם לא רואה בזה יעד. זה מדד בלבד".

למרות זאת, גרינברג מצהירה שחריש רוצה לקרוץ לאוכלוסיות חזקות יותר ולהפוך לרשות איתנה יותר: "המטרה שלנו היא לחזק את חריש ולמשוך גם אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יש פעולות משמעותיות שנעשות בכיוון הזה בתכנון ובנייה כמו הנחת יסודות לבנייה מגוונת יותר בעיר (מגדלים, בתי קרקע) ופיתוח אזורי התעסוקה והמסחר.

"אנחנו עובדים באינטנסיביות בכל הכיוונים המשמעותיים שתורמים לכך כמו להביא את הרכבת לעיר או לפתח כבישים. אלו גורמים משמעותיים לפיתוח תעשיה ומסחר והם יתרמו לחוסן הכלכלי של חריש, שלא רוצה להיות בנויה על תמיכות של ממשלה או נדבות אלא על עצמה. חוסן כלכלי הוא שמושך אנשים ועסקים לעיר".

לקריאה נוספת: ״הגענו בגלל השכירות הנמוכה ונראה כאילו כבר אין לנו מקום בעיר״

רשות מקרקעי ישראל שיווקה ליזמים את הקרקע לבניית מתחם הטרפז בכניסה לעיר. הזוכות במכרז הן ליאם נחמיאס, ליאם הנדסה וי.א אלון בנייה, שלוש חברות להן הכרות מוקדמת עם חריש. היזמים ישלמו תמורת הקרקע 183 מיליון שקלים ויבנו 624 יחידות דיור. מרביתן יימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה. "אלו בשורות טובות לעיר"

רשות מקרקעי ישראל פרסמה השבוע (א') את תוצאות המכרז לבניית מתחם הטרפז. המתחם ממוקם בכניסה לעיר – בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

במכרז זכו שלושה יזמים, בעלי הכרות מוקדמת עם חריש. השלושה ישלמו יחדיו תמורה כוללת של למעלה מ-183 מיליון שקלים כולל הוצאות פיתוח לבניית 624 יחידות דיור, רובן יימכרו במסגרת תוכנית מטרה והשאר בשוק החופשי.

במתחם הגדול מבין השלושה שהוצעו לשיווק, זכתה חברת ליאם נחמיאס, שבונה בימים אלו את פרויקט High מול המצפה, בקצה שכונת מעו"ף.

החברה תבנה במתחם הטרפז 336 יחידות דיור עבורן תשלם 34.3 מיליון שקלים בתוספת הוצאות פיתוח של 53 מיליון שקלים. 120 יח"ד מתוכן תבנה ליאם נחמיאס באחד ממגדלי רבי הקומות (27 קומות) המתוכננים במתחם.

ליאם נחמיאס התמודדה מול 6 הצעות נוספות שהוגשו על ידי יזמים, וזכתה במחיר שנמוך מערך השומה של המתחם (גובה התשלום שדרשה רמ"י במכרז) ב-4.5 מיליון שקלים. התמורה בשאר ההצעות היתה נמוכה אף יותר.

ליאם הנדסה גרופ בע"מ זכתה במתחם לבניית 144 יחידות דיור תמורת כ-22.5 מיליון שקלים ו-30.2 מיליון שקלים הוצאות פיתוח, כמו גם בינוי של כ-2,500 מ"ר לתעסוקה ומסחר (במבנה הפונה לרחוב שוהם). גם חברת ליאם הנדסה זכתה במכרז במחיר שנמוך משמעותית, 12 מיליון שקלים פחות, מערך השומה של המתחם. המתחם זכה לחמש הצעות.

לליאם הנדסה הכרות מוקדמת עם חריש ופרויקט הטרפז אינו הראשון שלה בעיר. החברה זכתה בשנה האחרונה במכרז לבניית מתחם מסחרי ראשון בשכונת מעו"ף.

גבוה ממחיר השומה

במתחם השלישי במכרז זכתה י.א אלון בנייה. החברה תבנה 144 יחידות דיור ותשלם תמורת הקרקע 19.1 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של כ-24 מיליון שקלים. חברת י.א אלון בנייה תבנה את מגדל המגורים השני המתוכנן במתחם, המתנשא גם הוא לגובה 27 קומות.

המתחם, שמשתרע על שטח של 6.8 דונמים, הוא היחיד במכרז ששווק במחיר גבוה ממחיר השומה שלו (16.1 מיליון שקל). המתחם זכה לחמש הצעות.

גם לחברת י.א אלון בנייה הכרות מוקדמת עם חריש. החברה בנתה פרויקט מגורים כולל חזית מסחרית בשדרת דרך ארץ, שכונת החורש.

מתחם הטרפז ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי (מעו"ף) והוא כולל כאמור 2 מגדלים בגובה של 27  קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

רבי קומות כסימן הכר

על פי תנאי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה ו-250 יחידות יימכרו בשוק החופשי.

עוד מתוכנן במתחם בינוי של למעלה מ-20 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה – אולם הם לא כלולים במכרז זה.

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מציין שרשות מקרקעי ישראל בחרה, ככל הנראה, להפריד בין המכרזים ולהוציא מכרז נפרד לבינוי שטחי המסחר, כדי לתרום להצלחת מכרז הדיור כמו גם להצלחת בינוי ושיווק שטחי המסחר, שדורשים התמחות ייחודית.

"הצלחת שיווק מתחמי הדיור במתחם הטרפז היא חדשות טובות לעיר", מציין רוזנטל. "במתחם ייבנו בפעם הראשונה בעיר מגדלי מגורים, ביניהם שני מגדלי מגורים יוקרתיים בני 27 קומות, אשר יתרמו להטרוגניות של הבנייה בעיר ולאפשרויות המגורים שעומדות בפני התושבים.

"מגדלים הם טרנד שעומד להישאר איתנו עוד זמן ממושך ובערים רבות בארץ כמו נתניה, הוד השרון ואשדוד נבנים רבי קומות. מנגד, יש לזכור כי מגורים בדירות במגדלים דורשות תחזוקה שוטפת גבוהה ועלויות גבוהות יותר לדיירים והן נמכרות במחירים גבוהים. לכן ניתן לומר כי רבי הקומות במתחם הטרפז ימשכו לחריש, בסבירות גבוהה, אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יחד עם העלייה במחירי הנדל"ן בחריש ניתן לומר כי חריש מתייצבת מבחינת מחירי הנדל"ן בה".

וכמה תעלה דירה טיפוסית של 4 חדרים (100 מ"ר) עם מחסן וחניה במתחם החדש? רונזטל מציין כי דירה בשוק החופשי תעלה כ-1,550,000 שקלים לפני הצמדות. רוכשי מחיר מטרה יקבלו הנחה של של 20% המהווה 310 אלף שקלים. במילים אחרות, מחיר הדירה הסופי לזכאים, יעמוד על 1,245,000 שקלים. מחיר זה משקף עלייה של כ-500 אלף שקלים במחירי הדירות לזכאים בחריש בחמש השנים האחרונות.

ראוי להזכיר כי תכנון מתחם הטרפז ארך מספר שנים ועבר גלגולים שונים. במאי 2021 התוכנית אושרה סופית וביוני 2022 פרסמה רמ"י את המכרז לראשונה. ההערכות הן כי הבינוי יתנהל בקצב מהיר יחסית. יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, מושיק גולדשטיין, התחייב כי הוועדה תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שיגישו את התוכניות כנדרש וזאת במטרה להאיץ את הבנייה ולקדם את הבנייה החדשה. "נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה, וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"

בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש

מתחם גמלא. צילומים: שירה קורן

על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש, מתחם גמלא הוותיק ייהרס ובמקומו ייבנו מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר. הדרך למימוש הרעיון עוד ארוכה אך בעלי הדירות, שהתאכזבו מתוכנית קודמת לשיפוץ המתחם שכשלה, מאמינים שכיום המצב שונה: "יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי"

תוכנית מתאר העיר חריש שפורסמה לאחרונה כוללת הצעה להתחדשות עירונית במתחם גמלא הוותיק. על פי התוכנית, 248 יחידות הדיור שנבנו בשנות ה-90' ואוכלסו על ידי גרעין ההתיישבות ותושבי חריש הוותיקה, יהרסו. במקומן ייבנו בניינים בבנייה מרקמית ובנייה לגובה עם תוספת משמעותית מאוד של יחידות דיור, חניות תת-קרקעיות וקומת מסחר בחזית המתחם לשימושים ציבוריים, מסחריים ומשרדיים.

התוכנית לשיקום שכונות נגנזה

מתחם גמלא ממוקם בלב-ליבה של חריש. המתחם כולל 31 בניינים, המחולקים ל-7 רביעיות של בניינים ושלישיה אחת. בין הבניינים ישנם שטחים משותפים גדולים המיועדים לשימוש הדיירים. שטחים אלה נמצאים בבעלות פרטית של בעלי הנכסים. הבניינים עצמם הם בני 3 קומות בלבד.

טל סתת התגוררה במתחם גמלא יחד עם משפחתה במשך שלוש שנים. את דירת 3 החדרים שבבעלותה היא רכשה בשנת 2015. כיום הדירה מושכרת לדיירים. סתת-יפרח קנתה את הדירה להשקעה והיא מאמינה שפרויקט פינוי-בינוי יעניק תמורה גבוהה לבעלי הדירות, זאת בניגוד למצב כיום. להערכתה, מחירי הדירות בגמלא עדיין נמוכים בהשוואה למחירי הדירות המאמירים ברחבי הארץ ומחירי השכירות זולים במאות שקלים בהשוואה לדירות ברחבי חריש.

עם זאת, נזהרת סתת מלטפח ציפיות. "בשנת 2018 היתה תוכנית לבצע פרויקט שיקום שכונות במתחם. במסגרת התוכנית היו אמורים לשפץ את הגגות, חדרי המדרגות ולטפח את החצרות. זה נראה מבטיח, אבל התוכנית לא יצאה לפועל. אני לא יודעת לומר מדוע התוכנית לא התקדמה".

בלי אור בחדרי המדרגות

תוכנית שיקום השכונות שנגוזה באוויר, נולדה בשל ההזנחה הקיימת במתחם. הרב אריאל אליהו, מגרעין ההתיישבות הוותיק, רכש את דירתו לפני 17 שנים והתגורר במתחם במשך 15 שנים.

הוא מסכים שהתוכנית להתחדשות עירונית במתחם היא צו השעה: "זהו מהלך נכון עבור חריש לפתח את המקום ולא להשאיר אותו להיות סלאמס. כרגע המציאות היא שאין ועדי בתים, המתחמים המשותפים מאוד מוזנחים ואין אפילו אור בחדרי המדרגות".

ההזנחה בולטת אף יותר על רקע עבודות השיפוץ הנרחבות שהתקיימו בשנת 2016 ברחוב הראשי ומציע במתכונתו החדשה טיילת ושבילי אופניים בדומה לשאר השכונות בעיר.

מהם אם כן סיכויי התוכנית החדשה והאם אחריתה תהיה שונה מהתוכנית שנגנזה? עו"ד הראל לפידות, העוסק בהתחדשות עירונית ומחזיק בנכסים במתחם גמלא, מאמין שהמצב כיום שונה.

"התוכנית הקודמת הציעה לכל היותר פלסטר, ולא נתנה מענה אמתי לבעיות. אלו דירות ישנות שנבנו בלי מרפסת, בלי ממ"ד והאוכלוסייה שם לא מצליחה לתחזק את השטחים המשותפים", הוא מסביר.

עוד הוא מציין כי לדעתו, התוכנית הקודמת נכשלה כיוון שלא לכל בעלי הנכסים היתה אפשרות לשאת בנטל הכספי שנדרש לצורך שיפוץ המתחם.

אור ירוק לפינוי בינוי

"בפרויקט פינוי בינוי הדייר לא מוציא שקל מכיסו. דירות של 70 מ"ר יהפכו לדירות של 85-82 מ"ר ויקבלו בתוספת מרפסת, חניה ומחסן. מדובר בהשבחה משמעותית של הנכס לכל דייר ודייר", אומר עו"ד לפידות.

עוד הוא מציין כי הוא מאמין שבפרויקט גמלא ישנה היתכנות מסחרית ברורה ליזמים: "לפינוי-בינוי יש היתכנות כלכלית ליזם רק במצבים בהם המגרשים גדולים מאוד. אם המגרשים מאוד קטנים קשה ליזם להגיע לשורת רווח.

"בגמלא, יש שטחים פרטיים שמיועדים לבינוי ומשמשים כיום כשטחים ציבוריים, כגינות משותפות. זה מצב שקורא לפינוי-בינוי", הוא אומר ומציין נקודה משמעותית נוספת: "הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש נתנה אור ירוק למתחם גמלא להתחדש במסגרת פינוי-בינוי, למרות שפורמלית, תוכנית כזו מיועדת לבניינים שנבנו בשנות ה-80' ולא בשנות ה-'90. יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי.

"להפיכת התוכנית הזו לתוכנית רשמית של הוועדה לתו"ב ישנן משמעויות מהותיות כמו לדוגמה, הצורך בהסכמה של 70% בלבד מכלל הדיירים, בניגוד ליוזמה פרטית שדורשת 100% הסכמה או פטור ממס שבח והיטל השבחה. אם לוקחים בחשבון את ההיתכנות המסחרית שיש לפרויקט, אני מעריך שהפרויקט אכן יכול להצליח ולהתממש".

הצפי: 8 שנים מרגע החתימה של רוב הדיירים

צעדים ראשונים כבר ניכרים בשטח. "אנחנו בעד התוכנית, נשמח מאוד שזה יקרה. חתמנו על הסכמה לפינוי בינוי אבל אני לא זוכרת את שם החברה שפנתה אלינו", מציינת סתת.

גם הרב אליהו מציין שנתן את הסכמתו לתוכנית אבל מודה שחתם אצל שני יזמים שונים שפועלים כעת בשטח, ומתחרים ביניהם בניסיון להשיג את מירב חתימות הדיירים ולהפוך ליזם הרשמי בפרויקט. "יש שתי חברות שמנסות לריב על לב הדיירים, חתמתי בטעות אצל שתיהן – כיוון שהן פנו אלי בטווח של חצי שנה – חשבתי שמדובר באותה חברה".

בימים אלה נערכים כנסי דיירים במתחם במטרה לקדם את הפרויקט ולארגן את הדיירים במסגרת פעולה שתקדם את הרעיון.

עו"ד לפידות מציין: "הסכמת הדיירים היא משמעותית. מניסיון שלי, בעבר תהליך של פינוי בינוי ארך כ-15 שנים, אבל ההתמקצעות בארץ בנושא קיצרה את התהליך ל-8-7 שנים, מרגע השגת החתימות הנדרשות".

ואילו הרב אליהו מוסיף: "עברתי פינוי בינוי בירושלים זה לקח 8 שנים. הצפי שלי הוא שעוד הרבה דירות יחליפו ידיים בזמן הזה. מה שחשוב הוא שהגורמים המוסמכים יקדמו כמה שיותר מהר את התהליך ולא יערימו קשיי בירוקרטיה. זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה".

פי ארבעה יחידות דיור

וכמה יחידות דיור חדשות ייבנו במקומן של 248 הקיימות? "כיום מקובל בפריפריה להשתמש במכפיל של מינימום פי ארבעה. במילים אחרות כדי שזה יצא לפועל צריכים להיבנות בסביבות 1,000 יח"ד או 900 יחידות פלוס קומה מסחרית וקומה משרדית", מסביר עו"ד לפידות ומוסיף כי האתגר הגדול של וועדת תו"ב חריש תהיה לתת מענה לבעיות תחבורה, תנועה ותשתיות של מספר תושבים  גדול כל כך בלב העיר.

"אני מעריך שעיריית חריש תבחן את רמת הרווחיות של היזם ותדרוש ממנו לבנות מבנים ציבוריים ומסחריים שכונתיים. המגמה כיום בתכנון שכונות היא לספק מענה מירבי לדיירים בשכונה עצמה, קרי, גן ילדים, חנויות, סופרמרקט, בית כנסת, מקווה, כדי שלא יצטרכו לנסוע ברכב".

 "בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה"

אם תוכנית הפינוי-בינוי אכן תצא לפועל היא תהרוס את אחד הסממנים של חריש הוותיקה ואת הקהילתיות שאפיינה את המקום. הרב אליהו מסכים: "מתחם גמלא, עם המבנה הייחודי שלו תרם רבות לחיי השכנות ובניית חיי הקהילה. המתחם מייצר המון מפגשים בין שכנים, והוא מאוד בריא לקהילה שנבנתה פה. האוכלוסייה שמתגוררת כיום במתחם היא של משפחות צעירות שמפתחות את עצמן וזכינו בשכנים מאוד טובים שעד היום אנחנו בקשר איתם".

שירה קורן, אם לילדה בת 5 המתגוררת בשכירות בשבע השנים האחרונות במתחם גמלא, מצטערת על התוכנית שתהרוס כל חלקה טובה במתחם "של פעם" כהגדרתה:

"אני ממש- ממש אוהבת לגור כאן. גם כשהמחירים בחריש החדשה היו נמוכים יותר וההפרש מול גמלא לא היה גבוה, העדפתי להישאר כאן. הדירות הן של פעם, מחולקות נהדר, גדולות ומוארות עם מרפסת שירות נוחה.

"למרות שהבניינים ישנים והגינות המחברות ביניהם לא מטופחות בכלל – זה עדיין רחוב מקסים ושקט, תחושה של שכונה קטנה של פעם. כשהמכולת של רחמים עוד פעלה, זה היה יתרון נוסף וגדול לאינטימיות של המתחם. הדיירים ברחוב הזה, רובם ותיקים. אנשים פשוטים ושקטים, בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה, בלי המולה.

"פינוי-בינוי ברחוב הזה יסתום סופית את הגולל על האזור הוותיק, הנעים והשקט של חריש ויהפוך לעוד שורת בניינים סתמיים ורגילים. חבל, חבל, חבל".

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת

שיקופיות מתוך מצגת תוכנית מתאר לחריש. עיריית חריש. תמונה פותחת: הדר מידן

תוכנית המתאר החדשה של חריש משרטטת כיווני התפתחות עתידיים לעיר ביניהם הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, הפיכת חלק מהשדרה המרכזית למדרחוב והקמת בית חולים

בשבוע שעבר, יום לאחר שהתפרסמה התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בכניסה לעיר חריש, קיימה עיריית חריש מפגש שיתוף ציבור בנוגע לתוכנית המתאר החדשה של העיר והציגה למשתתפים בשורות נוספות וחזון תכנוני לעיר בעשורים הבאים.

"אנחנו זוכים לעשות פה היסטוריה, מעבר לבניית עיר חדשה, אנחנו זוכים לקיים גם תוכנית מתאר חדשה. מעטות הערים בישראל שיש להן תוכנית מתאר ואם יש כזו מדובר בתוכניות ישנות מאוד", ציין ראש העיר יצחק קשת במפגש. עוד הוא הוסיף כי "שיתוף הציבור והערות התושבים שהתקבלו בתהליך, היו חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהתכנון".

בהצגת עיקרי התוכנית השתתפו חברי צוות התכנון של חברת D.M.R  בהובלת ד"ר רונית דוידוביץ–מרטון, שהופקדו על הכנת תוכנית המתאר. עוד נכחו בערב, ורד סלומון-ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ואילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון.

מעורבות ציבורית גבוהה

תוכנית המתאר שנמצאת כעת בשלבי עיבוד סופיים, נותנת מענה בנושאים כמו צמצום התלות הקיימת ברכב הפרטי ועידוד הליכה ברגל, הוספת מרכזים קהילתיים ושירותים ציבוריים בשכונות השונות, פיתוח המגוון של סוגי יחידות דיור בעיר, קידום שטחי תעסוקה בעיר ועוד.

כזכור, התהליך הפומבי להכנת התוכנית החל ביולי האחרון וכלל מספר מפגשי שיתוף ציבור וכן, פרסום שאלון מקוון עליו השיבו למעלה מ-500 מתושבי העיר. על פי לוח הזמנים שהציגה עיריית חריש תוכנית המתאר הנמצאת בשלביה הסופיים, תוגש בדצמבר 2022 למוסדות התכנון לאישור ועל פי הערכות תופקד ותאושר במהלך המחצית השנייה של שנת 2023.

יחידות דיור ומגורים מיוחדים

אחד הנושאים המרכזיים שזכו להתייחסות בתוכנית המתאר הוא שכונת מעו"ף, מרכז העסקים הראשי שטרם נבנה. כזכור, שכונת מעו"ף תוכננה לשלב מגורים לצד מבני תעסוקה ומסחר וכן מוסדות עירוניים, אך לא פותחה בהתאם לציפיות עד עצם היום הזה.

בשכונת מעו"ף, המע"ר העתידי, מציע צוות התכנון לשמור על אופי השכונה כשכונה מעורבת מגורים ועסקים ולבחון תוספת זכויות בנייה עבור מגורים מיוחדים, כגון יחידות דיור קטנות יותר שיהוו פתרונות דיור עתידיים עבור משקי בית קטנים, מעונות סטודנטים או אוכלוסיה ותיקה.

בית חולים ומרכז אקדמי

הוספת המגורים המיוחדים בשכונת מעו"ף משתלבת היטב עם התוכניות לפיתוח תא שטח נוסף סמוך. המבואה הצפונית של העיר "המסדרון" (A2 במפה), תא השטח הצמוד לשכונת מעו"ף מצפון מזרח, מיועד לשמש כעורק הראשי שיחבר בין חריש להתרחבותה העתידית צפונה (חריש צפון).

ב"מסדרון" מציעה תוכנית המתאר לשלב בית חולים שיתוכנן כקמפוס רפואי ואקדמאי פתוח אינטנסיבי אשר יכלול מגורים מיוחדים לצוותים רפואיים ולסטודנטים.

כיום מספק בית החולים הלל יפה בחדרה שירות  לתושבי חריש ולכ-500 אלף תושבים במרחב חדרה. עם זאת, בטווח הארוך הקמת בית חולים מקומי תשרת טוב יותר את תושבי העיר והאוכלוסייה הקרובה, ובמקביל תמשוך לעיר אוכלוסיה איכותית.

אילן טייכמן, ממשרד הבינוי והשיכון, הדגיש במפגש שיתוף הציבור כי האפשרות להקמת מרכז רפואי עתידי בתחומי חריש כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית המתאר, אינה דבר של מה בכך. לדבריו, זוהי בשורה שהושגה לאחר משא ומתן עיקש עם משרד הבריאות והכנסת חריש לתוכנית המתאר הארצית לבינוי מוסדות בריאות חדשים.

מלבד שתי הנקודות שהוזכרו, התוכנית לא מציגה צעדים אופרטיביים נוספים לפיתוח עתידי של מעו"ף, אלא מתמקדת בעיקר בחזון, רואה במע"ר מרכז עירוני ואזורי פעיל – כלכלי עסקי, אקדמאי ואזרחי ומציינת, כי יש לעודד במע"ר עסקי פנאי,  תרבות ובילוי "על מנת לאפשר חיי עיר אינטנסיביים,  סביב שעון פעילות נרחב ומגוון".

ציפוף הבינוי העירוני

האינטנסיביות של החיים העירוניים באה לידי ביטוי גם בציפוף הבנייה ומיצוי הבינוי למגורים בעיר הקיימת על ידי עיבוי מגורים במרחב.

על פי הנתונים שהוצגו הצפיפות בחריש נמוכה. רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. ברובע חריש דרום ששתוכניתו אושרה לפני כשנה ייבנו בניינים בני 18-12 קומות ובשטחים החדשים שטרם תוכננו, כמו חריש צפון, הצפיפות תוכפל בהתאם לשינוי שנחקק בתמ"א 35 ואושר בוועדת שרים במאי 2022.

תוכנית המתאר שמתייחסת לנושא הצפיפות בחריש הבנוייה מציעה בינוי קומות מגורים מעל מבני ציבור וניצול שטחים פרטיים כמו מגרשי חנייה לבינוי עירוני.

עוד מאזכרת התוכנית אפשרות לפיצול דירות ויצירת יחידות דיור, שיתנו מענה נוסף על מגוון אפשרויות המגורים בעיר.

כחלק ממהלך זה כוללת תוכנית המתאר גם התייחסות למתחם שכונת גמלא הוותיקה. על פי התכנון מהלך של התחדשות עירונית במתחם יכלול פינוי-בינוי במסגרתו יהרסו יחידות הדיור הקיימות והבינוי החדש יכלול תוספת משמעותית של מספר יחידות דיור בתא השטח הקיים, העלאת הצפיפות, תכנון חניות תת קרקעיות, תכנון שטחי מסחר ודגש על עירוב שימושים.

שינוי התנועה בשדרת דרך ארץ

תוכנית שאפתנית נוספת הנכללת בתוכנית המתאר המתגבשת היא חלוקת שדרת דרץ ארץ לשלושה חתכים שונים המתאפיינים באופי תעבורתי והליכתי שונים זה מזה.

השדרה שרוחבה 52 מטרים, כוללת כיום ארבעה נתיבי נסיעה וטיילת רחבה במרכזה המיועדת להפוך בעתיד לנתיב תחבורה ציבורית.

מתוך מטרה להפוך את השדרה רחבת הידיים למרחב שהייה תוסס ששם את האדם במרכז, מציע צוות התכנון לשנות באופן דרמטי את הנגישות התעבורתית בשדרה כך שבשני קצותיה תימשך התנועה המוכרת כיום של דרך דו מסלולית ודו נתיבית עם נתיב תחבורה ציבורית במרכזה, אך בחלקים הפנימיים יותר יצומצמו נתיבי הנסיעה של הרכב הפרטי עד כדי ביטול מוחלט של תנועת רכב פרטי במקטע המרכזי והפיכתו למדרחוב הכולל תחבורה ציבורית בלבד.

ראוי לציין כי לוח הזמנים ליישום תוכנית זו הוא ארוך טווח ולא יתרחש לפני הפיכתה של חריש לעיר בה ניתן להפעיל נת"צ – נתיב תחבורה ציבורית, קרי, עיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: תוכנית מתאר חדשה לחריש יוצאת לדרך

לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

התוואי החדש שמוצע במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל

תוכנית חדשה להקמת תוואי רכבת במרחב חריש והקמת תחנת נוסעים בעיר הוצגה היום בישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. החלופה החדשה, שטרם אושרה, כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש 6. הישוב ברקאי מתנגד נחרצות להצעה. ראש עיריית חריש מרוצה: "זה לא החלום אבל זו הצעה שבהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לאחת החלטות המשמעותיות והחשובות ביותר בכל הקשור לתחבורה והנגישות לחריש – בחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה.

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה. תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה צפויה להיכלל בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר טרם נתקבלה עד היום.

חריש קידמה את חלופה 4

בדצמבר אשתקד נקבע כי תוקם תחנת רכבת בבאקה אל גרבייה-ג'ת, בחלקו הדרומי של המקטע, אך ההכרעה בדבר המקטע בחריש וסביבתה נדחה למועד לא ידוע. "שרת התחבורה ביקשה עוד זמן כדי ללמוד את הנושא הזה, בעיקר בהקשר המיקום של תחנת חריש", ציין דאז מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. דחיית ההכרעה התאימה גם להנהגת העיר חריש שקידמה חלופה שזכתה לפופולריות נמוכה יותר בקרב הגורמים המקצועיים. "אנחנו רוצים בדיקה מעמיקה יותר של החלופה שאנחנו מעדיפים", ציין אז סגן ראש העיר, שלמה קליין.

כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש:

חלופה מספר 2, החלופה המערבית, שכללה תחנת נוסעים אחת בסמוך למחלף משמר הגבול החדש, בשטח בו מתוכנן לקום בעתיד אזור תעשיה עירון במרחק של 2.5 קילומטרים מחריש.

חלופה מספר 4, החלופה המזרחית, שכללה לעומתה, שתי תחנות נוסעים, אחת מהן צמודת דופן לעיר בסמיכות לרובע חריש דרום והשנייה, צפונית לחריש בסמוך לציר כביש 65. חלופה זו כללה גם תוואי של כ- 3 ק”מ במינהור מתחת לעיר חריש.

חלופה 4, המועדפת על עיריית חריש, ניצבה בנחיתות ברורה ביחס לחלופה האחרת, זאת בשל היבטי עלויות פיתוח, איכות אוויר והיבטים סטטוטורים, כמו גם עקב התנגדויותיהם של קק"ל, המשרד להגנת והסביבה ושל הישובים כפר קרע ומייסר.  לאור האמור לעיל, נראה היה כי מאווייה של עיריית חריש בתחנה צמודת דופן לעיר הולכים ומתרחקים.

דרך הביניים החדשה: תוואי מסילה בצמוד לכביש 6

היום מתברר, כי אי ההסכמה הולידה בפרק הזמן שחלף "דרך אמצע", תרתי משמע. גופי התכנון ישבו על המדוכה והציגו תוואי משולב הנקרא גם חלופה 4.1, עליה הושגה הסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה. בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות נדרשות כדי לקדם את ההצעה.

החלופה שנידונה היום בישיבה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש ממערב לכביש 6, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בימים אלה בבנייה.

התחנה תמוקם בצידו המערבי של כביש 6 והתוכנית המוצעת כוללת גם הקמת גשר הולכי רגל שיחלוף מעל כביש 6 ויחבר את משתמשי הרכבת בין חריש לתחנה.

חלופה 4.1, זכתה לציון המשוקלל הגבוהה ביותר, מבין החלופות, על פי גורמי המקצוע שבחנו אותה בהיבטי תחבורה, הנדסה ותפעול והיבטים סטטוטורים. היא מאפשרת נגישות גבוהה לתושבי חריש, ברקאי ומענית ולכל תושבי ואדי ערה.

בהיבטים הסביבתיים שעוררו התנגדות עזה בעבר לחלופה 4 שכללה תחנה צמודת דופן לחריש, צוין כי התוואי החדש המוצע, מבטיח שמירה על שטחי יער ומסדרונות אקולוגיים, פגיעה פחותה באופן יחסי בשטחים ירוקים, פתח מינהור המרוחק משטחים מיושבים ולכן אינו יוצר מפגעי רעש, ותוואי שאינו מתנגש עם שימושי קרקע מתוכננים ושטחי פיתוח עתידיים ולא מונע מימוש תוכניות במרחב. מייסר וכפר קרע, שני הישובים שהיו בין המתנגדים הבולטים לחלופה 4 שחריש רצתה, הסירו את התנגדותם וציינו שחלופה 4.1 טובה עבורם.

ברקאי יהפוך לישוב "כלוא"

כאמור, מועצה אזורית מנשה אישרה עקרונית את התוואי החדש אולם תושבי קיבוץ ברקאי, השייכים למועצה, מתנגדים חריפים לתוואי החדש שעל פיו מסילת הרכבת תחלוף מטרים ספורים בלבד משכונת ההרחבה שנבנית בימים אלו.

ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הגיב בישיבה וציין: "חלופה 4.1 כולאת את ברקאי מכל צדדיו. 55 בתים כבר נבנים בברקאי והשטח כבר בפיתוח. מסילת הרכבת צפויה לעבור 10 מ' בלבד משטחי המגורים. בלתי ניתן להקים את המסילה צמוד לברקאי, לא יהיה ניתן לחיות שם. האפשרות היא להסיט את המסילה כך שתעבור מזרחית לכביש 6 וצמוד אליו וכך תתרחק מקיבוץ ותחזור מערבה בהמשך. בנוסף, התחנה צריכה להיות בצד המזרחי של כביש 6 ולא בצד המערבי כדי להיות נגישה לתושבי ואדי ערה".

בתשובה להצעתו, הסבירו גורמי המקצוע כי לא ניתן להעתיק את המסילה לצידו המזרחי של כביש 6 (בצד של חריש) בשל מחסור משמעותי במקום.

הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מהחלופה החדשה. ראש העיר יצחק קשת ציין: "אני מעודד, אנחנו עוסקים באחת הסוגיות הכבדות לעיר חריש, נושא התחבורה. חריש מתפתחת בקצב מהיר ונושא התחבורה משפיע על כל האספקטים. אני חייב להודות על עבודה מרשימה שנעשתה פה על ידי נתיבי ישראל. חלופה 4.1 היא לא החלום אבל בהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש שתהיה להם תחנה בתוך העיר שתתן גם מענים לכל היישובים בסביבה. עם החלופה הזו אנחנו יכולים יותר לחיות בשלום".

סגן ראש העיר שלמה קליין סבור כי מדובר בחלופה טובה לעיר חריש: "זוהי חלופה יצירתית. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

עוד מציין קליין כי אם אכן החלופה החדשה תאושר המועצה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה.

כאמור, ההחלטה על אישור תוואי הרכבת טרם התקבלה ועל פי הערכות עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת יחלפו כ-7 שנים. עד אז ימשיכו תושבי חריש להשתמש בתחבורה הציבורית שזקוקה לשיפור משמעותי או בכלי הרכב הפרטיים הממלאים את הכבישים.

עשרות קנסות חילקה העירייה בשבוע הראשון ליישום תקנות החניה החדשות ונראה כי המהלך המדורג לאכיפת החוק בלבל את התושבים וגרם לבעלי עסקים להעביר ביקורת חריפה: "במצב הקיים התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו וזה עצוב מאוד". "גם 4 שקלים תשלום לשעה זה שיקול עבור התושבים. יש פה הרבה שמחשבים כל שקל"

בשבוע שעבר נכנסו לתוקף תקנות החניה החדשות בעיר. חוקי החניה החדשים יחד עם ההנחיות להסדרת הנראות של חזיתות העסקים בשדרת דרך ארץ, שנכנסו גם הן לתוקף לאחרונה, מחוללים שינוי דרמטי בליבה הפועם של העיר – שדרת דרך ארץ.

חוק עזר "העמדת רכב וחנייתו" מעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה בעבירות חניה. גובה הקנסות משתנה בהתאם לסוג העבירה. כך לדוגמה, הקנס על חניה ב"אדום-לבן" או בחנייה כפולה הוא 250 שקלים, חניה עם ארבעה גלגלים על המדרכה "תזכה" את הנהג בקנס של 500 שקלים, ואילו חניה בחניית נכים עלולה לגרור אחריה קנס של 1,000 שקלים.

עוד קובע החוק החדש כי תושבי חריש נדרשים לשלם עבור חניה כחול-לבן באמצעות אפליקציות שונות, ולחונים יינתנו 20 דקות ראשונות של חניה חינם. בעירייה הסבירו כי החניה בתשלום נועדה לעודד את אזורי המסחר העירוניים על ידי הנגשת מקומות החנייה באזורי המסחר  ללקוחות, אלו שעד כה נתפסו לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. "המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים. הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חנייה בתשלום, כפי שמוכיח הניסיון ברוב הערים בישראל", ציינו בעירייה.

עשרות קנסות בשבוע

תעריף החניה בכחול לבן בעיר, עומד על  4 שקלים לשעה בין השעות 19:00-8:00  בימים א'-ה', ובין השעות 13:00-8:00 בימי ו' . כאמור, לחונים ינתנו 20 דקות ראשונות של חניה בחינם, אך על הנהגים חלה החובה להפעיל את תשלום החניה – מהדקה הראשונה.

מתוך מטרה להטמיע את השינויים בשטח בצורה מדורגת, החליטה העירייה כי לחונים ב"כחול-לבן" כחוק – במקביל למדרכה – שלא הפעילו את החניה בתשלום, יירשמו בשבועיים הראשונים דוחות אזהרה בלבד וקנסות על חניה כנדרש בכחול-לבן ללא תשלום יחויבו בקנס של 100 שקלים רק החל מה-6 בנובמבר. עם זאת, האכיפה כנגד חניות באלכסון בשדרה נכנסה לתוקפה כבר בשבוע שעבר. מעיריית חריש נמסר כי במהלך השבוע הראשון להחלת התקנות חילקו פקחי העירייה 135 דו"חות ברחבי חריש (על שלל עברות), עשרות מהם על חניה.

המהלך המדורג יצר בלבול בקרב התושבים. אלו החונים במקביל למדרכה ללא הפעלת התשלום, לא חוששים מדוחות האזהרה ומרגישים נוח להשאיר את רכבם במשך שעות ארוכות, ואלו החונים באלכסון ובטוחים כי לכל היותר יזכו בדו"ח אזהרה בלבד, גילו קנס של 250 שקלים המוצמד לשמשת הרכב. "זו היתה טעות לעשות מהלך חלקי ולא מלא, כמות החניה הפנויה כאן רק ירדה בינתיים", מספר אחד מבעלי העסקים בשדרה.

 ירידה של 50% במספר הלקוחות

בעלי עסקים עימם שוחחנו מתחו ביקורת רחבה ומפורטת על מדיניות החניה החדשה, אך בו בעת חששו מלהיחשף והעדיפו שלא להתראיין. "אם אדבר יסמנו אותי בעירייה", ציינה בעלת עסק אחת. "אם אגיד מה שאני חושב, זה יפגע בי כשאגש למכרז להפעלת דוכנים באירועים העירוניים", הסביר בעל עסק אחר.

לעומתם, עבודי אבו חוסיין, בעל חומוסיית עבודי דיבר בגלוי על ההשפעה השלילית שהביאו עימן, לדעתו, תקנות החניה החדשות. "בשבוע האחרון המקום נהיה מדבר. ביום שישי האחרון, שעות השיא של השבוע, בשעות השיא של השבוע היתה לי ירידה של 50% במספר הלקוחות. מאז שנכנסו התקנות החדשות התושבים בסטרס, לא בטוחים שהבינו את הכללים החדשים ופוחדים לחנות כאן שמא יקבלו דו"ח. וכן, גם 4 שקלים תשלום לשעה זה שיקול עבור התושבים. יש פה הרבה שמחשבים כל שקל".

"20 דקות הם מעט מדי, בטח בעסק כמו שלי, שרק לדפדף בתפריט לוקח 10 דקות. הפתרון הוא לתת לתושבים שעה שלמה בחינם, בנוסף יש להמשיך ולאפשר חניה באלכסון כדי לאפשר יותר מקומות חניה ליותר לקוחות".

"המצב הקודם היה עדיף", מספר מוכר באחת הפיצריות בשדרה. "החניות באלכסון אפשרו לפי שניים לקוחות לחנות כאן ועכשיו קשה יותר למצוא כאן חניה. בנוסף, בגלל שכעת החניה עולה כסף, מי שמגיע אלינו מעדיף לקנות ולברוח ולא להישאר ולשבת כאן".

"התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו"

"ההצהרה כי חניה בתשלום תעודד תחלופת הרכבים במפרצי החניה, לא משכנעת גם את א', בעל עסק במקטע המרכזי של שדרת דרך ארץ. "אני לא מאמין שזה יצליח בגלל שלא הגדילו את אופציות החניה אלא הקטינו אותם. אין לי בעיה עם החניה בתשלום. מדובר במהלך נכון, כולנו הרי רוצים שדרה מסודרת ובטוחה לתנועה, אך בסופו של דבר כמכלול לא נתנו לנו פתרון. לא הגדילו את החניות, החניונים רחוקים ואמצעי תחבורה ציבורית חלופיים שיסיעו תושבים אל ומן השדרה אין כאן. במצב הקיים התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו וזה עצוב מאוד".

דברים דומים ביטא בחריפות נאור שמש, בעל בית הקפה "סאנשיין", בתגובה לפוסט של העיריה שבישרה על הטבה משמעותית שהביאו עימם הסדרי החניה: "בושה וחרפה! בעלי עסקים שנותנים דם יזע והמון שעות קורעים את עצמם כדי להביא פרנסה הביתה, ומה שאתם עושים זה פשוט לסגור לנו את העיר, לתת לתושבים לחפש מקומות ישיבה מחוץ לעיר".

התנגדות חריפה לפירוק סגירת החורף

המחלוקת והמתח סביב הסדרי החניה החדשים בעיר מצטרפים למהלך משמעותי נוסף שיצא לדרך לפני מספר חודשים והתמקד בהסדרת נראות החזיתות המסחריות בעיר, כללי מותר ואסור בעניין הצבת ציוד מחוץ לבית העסק ודגש על הגברת הנגישות לאורך השדרה המקורה. "המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת עם פרסום המדיניות החדשה לפני מספר חודשים.

במסגרת המדיניות החדשה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה -חריש דרשה מבעלי עסקים לפרק סגירות חורף ולהותיר מעברים פתוחים בקולונדה לטובת מעבר חופשי של תושבים.

סיור בשדרה מגלה כי בעלי העסקים יישרו קו באופן חלקי בלבד עם ההנחיות. סחורות רבות עדיין מוצבות בפתח החנויות, בחלק ניכר מהחנויות, הבמות המוגבהות והדקים אותם נדרשו בעלי העסקים לפרק עדיין נמצאים במקומם.

גם מהלך זה נתקבל ברגשות מעורבים בקרב בעלי העסקים. "מאז שהחליטו לאכוף את הסדר בחזיתות אפשר ללכת באופן שפוי יותר לאורך השטח המקורה. זה לא הג'ונגל שהיה פה לפני כן", מודה בעלת עסק בשדרה.

אבו-חוסיין חושב אחרת והוא נלחם להותיר את סגירת החורף שהקים חרף דרישת הוועדה המיוחדת. "סגרתי את החלק שלי כדי לאפשר הנאה מקסימלית ללקוחות שלי, ניתוק מרעש, ממפגעי מזג אוויר וכדי שלא יטיילו עם כלבים בין השולחנות בזמן הארוחה. המדרכה מספיק רחבה כדי לאפשר לי לפעול ככה ועדיין להעניק מספיק מקום לאנשים ללכת בשדרה.

"בנוסף, על השטח החיצוני הזה אני משלם ארנונה מלאה – למה אני צריך לפנות מקום שאני משלם עליו? 30 אלף שקלים שילמתי על הסגירה הזו. את החסכונות של הילדים שלי שברתי בשביל להשקיע בעסק הזה. אני כאן שנתיים, למה לא בלמו אותי כבר אז, כשהתחלתי להקים את הסגירה החיצונית? אלחם עד הדקה ה-90 כדי להמשיך לפעול ככה".

"בעוד כמה שנים זה יראה טבעי"

"אני לא יודע אם כולם מודעים לכך שכל שני וחמישי נסגר עסק בעיר", מציין אבו חוסיין. "בעלי העסקים בעיר ואני בתוכם – גוססים. אני קורא לעיריית חריש ולראש העיר הנכבד לשמוע את צעקתנו. אני אוהב את חריש ורואה בה המון פוטנציאל ולכן בחרתי להגיע הנה, אך המצב חייב להשתפר. תנו לנו להתקדם ולהצליח, תאפשרו לנו להחזיק את הראש מעל המים".

האם שני המהלכים המדוברים ייטיבו עם תושבי העיר ועם בעלי העסקים? ימים יגידו. בינתיים עושה רושם כי המציאות החדשה מקרבת בין בעלי העסקים. לאחרונה הוקמה קבוצת וואטסאפ בשם "עצמאים בחריש למען חריש עצמאית" בה חברים בעלי עסקים והשבוע הם צפויים להתכנס למפגש רב משתתפים כדי לדון בגיבוש עמדה ונקיטת צעדים להתמודדות עם אותן החלטות עירוניות, שלתפישתם פוגעות בהם משמעותית.

מנגד, יש מי שבטוח ששני המהלכים יוכיחו עצמם לטובה: "אנחנו רק בתחילת הדרך וייקח עוד קצת זמן להתרגל להסדרים החדשים, אבל אין לי ספק שגם הלקוחות וגם בעלי העסקים הם אלה שירוויחו מהסדרת החנייה בתשלום, כפי שמוכיח הניסיון בערים רבות בישראל", סיכם ראש העיר בתום שבוע ראשון של החלת הסדרי החניה לאורך השדרה.

ואילו אחד מפקחי התנועה שמסתובב בשטח מסכם בדרכו שלו: "התושבים מתחילים לאט לאט להבין את המצב. אני רואה שיפור הדרגתי במצב החניה בדרך ארץ, הרבה יותר חניות כחוק והנתיב הנוסף שהיה חסום דרך קבע בגלל החניה באלכסון, כעת פנוי יותר. בעוד כמה שנים זה יראה טבעי לכולם. כרגע זה בהחלט מצב לא נעים, לא לנו ולא לתושבים. אנחנו לא נהנים להעניק דו"חות אבל אין ברירה".

לקריאה נוספת: הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר

מכרז היזמים למתחם ״הטרפז״ ייסגר בקרוב ורוב יחידות הדיור בו יימכרו לזכאים במסגרת תוכנית ״מחיר מטרה״. נתוני המכרז ליזמים מלמדים כי עלות דירת 4 חדרים סטנדרטית במסגרת התוכנית, תעמוד על כ-1.3 מיליון שקלים, זאת לאחר הנחה של כ-300 אלף שקלים. השוואה לפרויקטים קודמים של דיור בר השגה בחריש מצביעה על התייקרות של כ-60% במחירי הדירות, במהלך חמש השנים האחרונות

בנובמבר הקרוב ייסגר המכרז ליזמים שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לרכישת זכויות חכירה לבניית 624 יחידות דיור ו-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, ב-3 מתחמים במתחם ״הטרפז״. המתחם הינו חלק משכונת אבני חן וממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר (כיכר הזיתים) מול הפארק העירוני העתידי.

התב"ע לשכונת הטרפז אושרה כבר במאי 2021 ובמסגרתה ייבנו מאות יחידות דיור בבנייה רוויה הכוללת, לראשונה בעיר, מגדלים בני 27 קומות. עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

על פי תנאי המכרז 20% מכלל הדירות, היקרות מביניהן, יוקצו למכירה בשוק החופשי ואילו שאר הדירות ימכרו במסגרת תוכנית "מחיר מטרה" של משרד הבינוי והשיכון.

הנחה של 300 אלף שקלים לזכאים

המכרז קובע כי היזמים יתחרו על ההצעה הגבוהה ביותר עבור הקרקע. המכרז כולל שלושה מתחמים שונים, לאחד מהם (מתחם 72038) נקבע מחיר מינימום של כ-10 מיליון שקלים לפני מע"מ, בשל שטחי המסחר הנכללים בו. לשניים האחרים לא צוין מחיר מינימלי עבור הקרקע.
עוד נקבע כי השווי למ"ר בנוי יעמוד על 12,400 שקלים + מע"מ (14,508 שקלים למ"ר כולל מע"מ).

"שווי מטר בנוי עיקרי" משקף את העלות לפיה יחושב מחיר הדירה וממנו תיגזר ההנחה לזכאי משרד השיכון. כך לדוגמה, דירת 100 מ"ר סטנדרטית במתחם הטרפז בקומות האמצעיות, (בתוספת חישוב חלק יחסי של שטחי מרפסות, חניה ומחסן) תעלה לזוגות צעירים כ-1.3 מיליון שקלים, זאת לאחר הנחת זכאים של 300 אלף שקלים.

דיור בר השגה ב-1.3 מיליון שקלים

האם דירת 4 חדרים בסכום של 1.3 מיליון שקלים עדיין משקפת דיור בר השגה לזוגות צעירים?
השוואה למחירי הדירות בחריש במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" בין השנים 2018-2017 מגלה כי מחיר מ"ר בנוי עמד אז על כ-7,500 שקלים ודירות בגודל של 100 מ"ר נמכרו לזכאים (לאחר הנחה) במחיר שנעו סביב ה-800 אלף שקלים.

המכרז הנוכחי משקף אם כן, עלייה של כ-60% במחירי הדירות המסובסדות במהלך חמש השנים האחרונות.

ראוי לזכור כי בשנים האחרונות חלה התייקרות משמעותית במחירי הדירות בישראל ובחריש בפרט וכי גם תוכנית ׳מחיר למשתכן׳ וגם תוכנית ׳מחיר מטרה׳ הנוכחית, משקפות הנחות של מאות אלפי שקלים ביחס למחירי השוק.

מחירי הדירות שיימכרו בשוק החופשי במתחם צפויים להיות גבוהים משמעותית. דירות היוקרה, בדגש על הקומות הגבוהות במגדלים, יחצו, כך נראה, שיאים חדשים במחירי הדיור בעיר.

לקריאה נוספת: סקירת הנדל״ן של חריש סיטי: המכירות הוכפלו, המחירים זינקו

מכבי אקטיבי, התוכנית לטיפול בעודף משקל בילדים, מהחודש גם בחריש. התוכנית בחריש מותאמת לילדים בגילאי 9 עד 12. התוכנית מיועדת לחברי מכבי שירותי בריאות, אך מתאפשרת הרשמה גם לחברים מקופות אחרות

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה בעודף משקל בקרב ילדים וילדות. 1 מכל 4 ילדים.ות בישראל סובל.ת מהשמנה או מעודף משקל וזה עלול להביא לבעיות בריאותיות וחברתיות. הורים רבים חשים תסכול כשהם חווים את הקשיים של ילדיהם, אך לא תמיד הם יודעים לבחור את דרכי הפעולה הנכונות כדי לעזור לילדים לשנות הרגלים. אז מה עושים ? נרשמים למכבי אקטיבי

מה זה מכבי אקטיבי?

תכנית מכבי אקטיבי היא תכנית בצוות רב תחומי , כאשר הדגש העיקרי הוא על התהליך המשפחתי שכל המשפחה עוברת כדי להטמיע אורח חיים בריא לכל בני הבית.

כאשר השינוי הוא משפחתי וכולם לוקחים בו חלק, סיכויי ההצלחה להתמיד בשינויים לאורך זמן עולים בהרבה.

למה חשוב שההורים יובילו את השינוי בבית? בדרך זו הם יהפכו את הסביבה הביתית למקדמת בריאות ויהוו מודל חיקוי חיובי לילדים.

ההורים אחראים למבחר ומגוון המזון שנמצא בבית, אחראים לקביעת זמני ארוחות ומה יוגש בכל ארוחה. הילד מחליט מה לאכול מתוך המבחר הקיים בבית וכמה.

כמובן שאפשר לשלב מדי פעם מזונות כמו ממתקים וחטיפים, אך חשוב לשים לב לתדירות ולכמות אכילתם. בתכנית אנחנו שמים דגש על חלוקת האחריות בין ההורים לילדים.

במחקר שנעשה במכבי ובדק את אחוזי ההצלחה אצל ילדים שסיימו את התכנית לאחר 4 שנים כ78% מהילדים המשיכו לשמור על הישגים או לרדת ב-BMI. המשמעות היא שהשינוי הפך לקבוע.

איך זה עובד?

התוכנית כוללת מספר היבטים: כושר גופני לילדים, הדרכת הורים קבוצתית ויעוצים תזונתיים פרטניים לכל משפחה. משך התכנית כחצי שנה, והיא מתקיימת בסטודיו שירה דאנס בקניון מור.

• הפעילות הקבוצתית בימי ראשון ורביעי אחה"צ משעה 17:00-18:00. הפעילות הפרטנית בתאום לכל משפחה ע"י המזכירה של התוכנית.
• האימונים הם בקבוצות קטנות עד 12 ילדים, ישנו יחס אישי ומענה לכל שאלה.
• נשארו מקומות אחרונים, אז קדימה, לפרטים והרשמה שלחו מייל אל HarishActive@mac.org.il או השאירו הודעה קולית בטלפון 04-6164326.
• בפנייה אלינו ציינו פרטים אישיים: שם פרטי ומשפחה של הילד/ה וההורים, תז של הילד/ה, טלפון נייד.
• צוות התוכנית יצור קשר בימים הקרובים.

הכותבת היא גלית גורביץ, דיאטנית מנהלת 'מכבי אקטיבי' בחריש

תוכן שיווקי

צילום: דוברות עיריית חריש

משרד החינוך פרסם את נתוני מערכת החינוך המקומית לשנת תשפ"א: 45.6% מכלל התלמידים בעיר למדו בזרם החינוך הממלכתי, וכ-35.77% בזרם החינוך הממלכתי-דתי, פי 2.5 מהממוצע הארצי. לראשונה, מספר התלמידים הממוצע בכיתה עלה ל-27.1 תלמידים וזהה לממוצע הארצי. ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש נמוכה בכ-10% אחוזים מהממוצע הארצי

משרד החינוך פרסם השבוע (ג') את נתוני "התמונה החינוכית הרשותית והבית ספרית", לשנת הלימודים תשפ"א.

נתונים אלה אינם משקפים את מצב מערכת החינוך בעיר, שכבר החלה את שנת הלימודים תשפ"ג וחוותה גידול מואץ במספר מוסדות החינוך ובמספר התלמידים. עם זאת, הם מצביעים על מגמות, משקפים את ההבדלים בין חריש למתרחש ברמה הארצית ומשרטטים את השוני בין המגזרים השונים של החינוך בעיר.

זרם החינוך הממלכתי הוא הגדול בעיר

שנת הלימודים תשפ"א נפתחה בחריש עם 87 גנים, 15 בתי ספר וכ- 6,600 תלמידים מגיל גן ועד כיתה י'. בנוסף, כ-22% מכלל התלמידים שהתגוררו בחריש, למדו במוסדות מחוץ לעיר.

45.6% מכלל התלמידים בעיר למדו בשנת תשפ"א בזרם החינוך הממלכתי והוא זרם החינוך הגדול בעיר. עם זאת, חלקו היחסי נמוך בהשוואה לממוצע הארצי. כך לדוגמה, 66.7% מכלל התלמידים בארץ לומדים בזרם החינוך הממלכתי.

פער משמעותי והפוך ניתן לראות בזרם החינוך הממלכתי-דתי: 35.77% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם חינוך זה, פי 2.5 בקירוב מהממוצע הארצי שעמד על 14.4% בלבד.

18.66% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם החינוך הממלכתי-חרדי, נתון נמוך במעט מהממוצע הארצי שעמד על 19.25%.

נתון נוסף מגלה כי 86.7% מכלל התלמידים בחריש (ממלכתי, ממ"ד וחרדי) שויכו בשנת לימודים זו לזרם החינוך הרשמי. בנוסף להם, פועל בעיר זרם חינוך מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ובשנת תשפ"א כ-13.3% מכלל התלמידים בחריש למדו בו. ברמה הארצית, בזרם המוכר אך לא רשמי למדו בממוצע כ-24% מכלל התלמידים.

ממוצע מספר התלמידים בכיתה הדביק את הממוצע הארצי

עיון בנתונים מגלה כי לראשונה בשנת תשפ"א, הדביקה חריש את הפער בינה לבין הממוצע הארצי הלא מחמיא של ממוצע תלמידים גבוה בכיתה. מספר הילדים הממוצע בגן ילדים בחריש עמד נכון לשנה זו על 31.9 והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי שעומד על 28.9 ילדי גן בכיתה. בשנת הלימודים תש"פ ממוצע התלמידים בכיתת גן בעיר היה 31.8.

בבתי הספר, מספר התלמידים הממוצע בכיתה ביצע קפיצה ועלה מ-24.4 בשנת תש"פ ל- 27.1 תלמידים בשנת תשפ"א. כאמור, מספר התלמידים בכיתה בחריש עלה בהדרגה בשש השנים האחרונות ועל פי נתוני תשפ"א, לראשונה, הוא זהה לממוצע הארצי והמחוזי.

פערים בגודל הכיתות בין המגזרים השונים

עם זאת, הנתונים מצביעים על  פערים משמעותיים בין מספר התלמידים הממוצע בבתי הספר בזרם החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לבין המספר הממוצע במגזר החרדי.

כך לדוגמה, במגזר הממלכתי למדו בשנת תשפ"א 29.7 תלמידים בכיתה בעוד שבמגזר הממלכתי-דתי למדו 28.6 תלמידים ואילו בממלכתי-חרדי רק 21.2 תלמידים בממוצע בכיתה. בזרם החינוך המוכר אך לא רשמי ממוצע התלמידים בכיתה מסתכם ב-24.6 תלמידים.

ההשקעה בתלמיד בהשוואה ארצית

עיריית חריש אישרה בשנת 2021 תקציב בסך 107 מיליון שקלים לתחום החינוך, כ-51% מכלל התקציב העירוני. בדומה לשנים קודמות, מרבית התקציב (כ-58%) מנותבת למשכורות עובדי ההוראה. בשנת תשפ"א מצבת עובדי ההוראה מנתה 490 עובדים (גננות, מורים ומורות) בחריש.

למרות התקציב המוגדל, ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בחריש נמוכה בהשוואה לממוצע במחוז חיפה ולממוצע הארצי. ההשקעה הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש עמדה על 18,321 שקלים, סכום הנמוך בכ-10% אחוזים מהממוצע הארצי שהוא 20,128 שקלים. ונמוך בכ-15% מהעלות המושקעת בתלמיד במחוז חיפה, 21,149 שקלים.

להבדיל, ההשקעה של חריש בתלמיד בגן ילדים הסתכמה ב-19,489 שקלים כ-13% יותר בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על 17,146 שקלים. על פי נתוני העירייה ההשקעה התקציבית בגני הילדים בחריש בשנת 2021 היתה כמעט כפולה מההשקעה בבתי הספר, 58 מיליון שקלים ו-30 מיליון שקלים בהתאמה.

עיון מעמיק יותר מגלה כי גם בנושא זה מתגלים פערים משמעותיים בהשקעה הממוצעת לתלמיד בחריש, בהתאם לזרמים החינוכיים השונים. כך לדוגמה, ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי היא 19,527 שקלים, בממ"ד 18,078 שקלים ובממ"ח 15,918 שקלים בלבד, כ-22% פחות בהשוואה לתקציב תלמיד בחינוך הממלכתי.

בלי בגרויות, בלי אקלים חינוכי

הנתונים שפרסם משרד החינוך משרטטים תמונה חלקית בלבד והם אינם מתייחסים להישגים לימודיים בחריש היות ובשנת תשפ"א לא התקיים המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) ועל כן, מדדי ההישגים במיצ"ב, מדדי ערכים ואקלים חינוכי ומדדי הלמידה של ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך –  אינם בנמצא.

בנוסף, במפת הנתונים העדכניים של החינוך בחריש אין התייחסות לציוני בגרות, היות ובשנת הלימודים תשפ"א טרם היתה שכבת י"ב בוגרת בעיר. ניכרים בחסרונם גם המדדים המתייחסים לאקלים הבית ספרי, כפי שהיו בתמונה החינוכית של שנים עברו, וזאת בשל אילוצי הקורונה והעדרם של לימודים סדורים.

על פי משרד החינוך נתוני האקלים הבית הספרי לשנת תשפ"ב (השנה החולפת), אשר בוחנים את תחושת הקרבה לבית הספר, קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מעורבות באירועי אלימות ועוד, יפורסמו בקרוב.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "העיר חריש הינה עיר צומחת חדשה בארץ, פורצת דרך מבחינה חינוכית. חריש מתאכלסת בקצב מהיר, בעיקר על ידי משפחות צעירות עם ילדים בכל הגילים. מחצית מהתושבים הם מתחת לגיל 18, כך שיש מסה גדולה מאוד של ילדים הזכאים למסגרות חינוכיות איכותיות. אנו מברכים את אנשי החינוך והצוותים ברשות המקומית על עבודה חינוכית, משמעותית מקדמת ופורצת דרך למען קהילת היישוב".

לקריאה נוספת: אתגרי מערכת החינוך בתשפ״ג: 10,000 תלמידים ומחסור במבנים

תחבורה ציבורית בחריש. צילום: דניאל שחר

החודש יחל לפעול קו אוטובוס חדש לפארק העסקים קיסריה, וקווי האוטובוס הבין-עירוניים לתל אביב, חיפה, חדרה, בנימינה וחדרה יתוגברו משמעותית

החל מה-22 בספטמבר תתוגבר באופן משמעותי תדירות קווי התחבורה הציבורית לחריש, וגם יחל לפעול קו חדש לפארק העסקים קיסריה, לטובת תושבי חריש שעובדים במקום. מסלול הקו חדש – מס' 160 – יעבור דרך שדרות דרך ארץ ומחלף מג"ב וימשיך דרך פרדס חנה עד ליעדו בפארק העסקים קיסריה. בקו יהיו 28 נסיעות יומיות (14 לכל כיוון) בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

עוד במסגרת תגבור הקווים החל מחודש זה: 

קו 632: תדירות הנסיעות בקו 632 מחריש לתל אביב תתוגבר. הפעילות היומית בקו תוארך עד לשעה 23:00 (עד כה האוטובוס האחרון מחריש יצא בשעה 16:30 ומתל אביב בשעה 19:05), והקו יחל לפעול גם בימי שישי ובמוצאי שבת.

קו 631: הפעילות היומית בקו 631 מחריש לחיפה תוארך עד לשעה 23:00 (עד כה האוטובוס האחרון מחריש יצא בשעה 16:15 ומתל אביב בשעה 18:00). קו 631 יחל לפעול גם בימי שישי ובמוצאי שבת.

קו 60: מחריש לחדרה יתוגבר ב-21 נסיעות יומיות, ושעות הפעילות של הקו יהיו 23:40-5:35 (בימי חול). הנסיעות בקו יהיו בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

קו 71: מחריש לתחנת הרכבת בבנימינה יתוגבר גם הוא ב-15 נסיעות יומיות, ושעות הפעילות של הקו יהיו 23:00-5:05 (בימי חול). הנסיעות בקו יהיו בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

בהמשך: קו חדש למרכז

המהלך הנוכחי של תגבור התחבורה הציבורית לחריש היה אמור לצאת לפועל עוד ברבעון הראשון של השנה. הוא תוקצב מראש במסגרת תקציב המדינה ובמסגרת החלטת הממשלה לחריש, אבל מחסור באוטובוסים בעקבות משבר הרכב העולמי ועיכובים בתהליכי הרכבת האוטובוסים בישראל גרמו לדחייה משמעותית ביישום המהלך.

בפעימת התגבור הבאה מתוכנן קו חדש לאזור המרכז, וכן קו אוטובוס פנימי נוסף בחריש שיצטרף לקו 22 שפועל כיום. עם תחילת פעילותו של הקו החדש יחול שינוי גם במסלולו של קו 22, שכיום פועל כקו מאסף. מסלולי שני הקווים יהיו קצרים יחסית, במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. בתכנון המסלולים הושם דגש על נגישות מהשכונות למוקדי פעילות כמו בתי ספר, מבני ציבור וכד'.

ראש העיר יצחק קשת: "אנחנו פועלים כדי לקדם פעימות תגבור נוספות בתחבורה הציבורית, וממשיכים לעמוד בקשר רציף עם משרד התחבורה בעניין הקצאת האוטובוסים החדשים כדי שהמהלכים הבאים ייצאו לפועל בהקדם האפשרי וללא עיכובים נוספים".

לקריאה נוספת: בין המחלף למסוף: פורסמה תוכנית העבודה לפיתוח התחבורה בשנת 2022

המגרש החדש לקאנטרי בשכונת הפרחים; צילום: מיכל צור

המכרז החדש להקמת הקאנטרי יפורסם עד סוף שנת 2022, המגרש החדש שהעירייה מציעה עבר משכונת בצוותא ללב שכונת הפרחים. הרשות: "ייערכו במכרז שינויים נוספים במטרה למקסם את השירות לתושב תוך איזון עם הצורך של היזם ברווחיות בביצוע הפרויקט"

עיריית חריש הודיעה היום (ראשון) כי היא נערכת לפרסום חדש של מכרז להקמת הקאנטרי קלאב העירוני והשטח המיועד להקמת הקאנטרי עבר לשכונת הפרחים, לאחר שלמכרז שפורסם במהלך יוני להקמת הקאנטרי בשכונת בצוותא לא הוגשו הצעות על ידי יזמים.

על פי התכנון, המכרז החדש יזמין יזמים להגיש הצעות להקמת הקאנטרי בשכונת הפרחים במגרש 801 סמוך לפארק נוף הגיא (שטח הסמוך לצומת הרחובות סביון-סחלב). המכרז מתוכנן להתפרסם עד סוף שנת 2022.

מיקום הקאנטרי בשכונת בצוותא הוחלט על ידי מועצת העיר עוד בשנת 2018 ואושר בתהליך מורכב וארוך מול משרדי הפנים והאוצר, זאת לאחר שהמיקום המקורי, על פי תוכניות העירייה המוקדמות יותר, נקבע בשכונת הפרחים. כעת הקאנטרי חוזר בשנית לשכונת הפרחים.

למיקום החדש בשכונת הפרחים מספר יתרונות, ולדברי העירייה הבולטים בהם, הוא גודל המגרש: השטח של מגרש 801 גדול יותר מהשטח המקורי בשכונת בצוותא; ויתרון נוסף הוא שהחלפת המיקום תאפשר גמישות גדולה יותר ליישום הפתרון הזמני לשכונת בצוותא בסוגיית כביש 611.

סגן ראש העיר, שלמה קליין, ציין כי כרגע המתווה הנוכחי של כביש 611 נשאר במתכונתו הנוכחית ויסתיים בחיבור לכיכר אובלית, בהתאם לחלופה שהוצעה לתושבים. 

המכרז להקמת הקאנטרי, גם הראשון שיצא וגם החדש המתוכנן, הוא בשיטת DBOT. כלומר, היזם יתכנן את הקאנטרי בשיתוף העירייה, יקים אותו ויפעיל אותו (ולאחר כ-25 שנה ימסור את המבנה לעירייה). מדובר במכרז מורכב באופן מיוחד, ומעבר לשינוי המיקום של הקאנטרי משכונת בצוותא לשכונת הפרחים, ייערכו במכרז שינויים נוספים במטרה למקסם את השירות לתושב תוך איזון עם הצורך של היזם ברווחיות בביצוע הפרויקט.

הקאנטרי קלאב העירוני יהיה מרכז ספורט ונופש עירוני ויכלול 4 בריכות: בריכת שחייה מקורה, בריכת שחייה חיצונית, בריכת פעוטות ובריכה לימודית/טיפולית. יהיו בו גם ג'קוזי, 4 סאונות (שתיים רטובות ושתיים יבשות), שני מגרשי טניס, מגרש משולב קטרגל וכדורסל, חדר כושר, אולם ספינינג, אולמות חוגים, ג'ימבורי מקורה, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא, מזנון, מלתחות, מדשאות גדולות ועוד.

לקריאה נוספת: מכרז הקאנטרי נכשל: אף הצעה לא הוגשה

בית קהילה לגיל השלישי; הדמייה: אדריכל רועי יצחקי

בית הקהילה לאזרחים ותיקים יוקם ברחוב אורן בשכונת החורש, והוא יהיה בית למגוון פעילויות האזרחים הוותיקים בחריש. המשנה לראש העיר: "עיר שלא מכבדת את יקיריה המבוגרים אין לה יכולת לגדל כראוי את בני הדור הצעיר"

העירייה הניחה השבוע את אבן הפינה להקמת בית קהילה לאזרחים ותיקים. שלב התכנון הסתיים, ובחודשים הקרובים מתוכננת להתחיל הבנייה. בית הקהילה לאזרחים ותיקים יוקם ברחוב אורן בשכונת החורש, והוא יהיה בית למגוון פעילויות האזרחים הוותיקים בחריש: פרויקט "בית קפה קהילתי", פעילויות "בית שמח", הרצאות, סדנאות, מפגשים חברתיים ועוד.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה עירונית של אזרחים ותיקים שמגיעים להשתקע בחריש בעקבות ילדיהם. המיקום הנבחר – צמוד לגנים ובית ספר וכן למרכז מסחרי – הוא אמירה עירונית: חריש היא עיר רב-גילית שמציבה את האזרחים הוותיקים במרכז החברה ולא דוחקת אותם לשוליים. על אף שרוב אוכלוסיית העיר צעירה וכמעט 50 אחוז מהתושבים הם ילדים ונוער בני פחות מ-18, העירייה משקיעה משאבים ורואה חשיבות יתרה בשירותים לגיל השלישי.

בית הקהילה לאזרחים ותיקים ישתרע על שטח של כ-270 מ"ר. יהיו בו שלושה אולמות פעילות בגודל של כ-40 מ"ר כל אחד, שניתן יהיה לחבר אותם לאולם אחד גדול על ידי קירות הזזה. נוסף על כך, מתוכננת במבנה מבואה גדולה (לובי) שתוכל לשמש חלל פעילות נוסף ומקום למפגשים חברתיים. צמוד למבנה תוקם חצר שתהיה מקושרת לגינה הציבורית הסמוכה. מבחוץ יעוצב המבנה בעיצוב אדריכלי מיוחד עם קיר משופע, ובכניסה קיר חיצוני במראה חמים עם קורות דמויות עץ.

המשנה לראש העיר עידית ינטוב: "הקמת מבנה קבע לציבור כל כך יקר וחשוב היא אבן דרך במסע שלי לפיתוח העיר. הקמת בית קבע לאוכלוסייה הוותיקה היא חשובה וקריטית לתושבים ולעתיד של כולנו. עיר שלא מכבדת את יקיריה המבוגרים אין לה יכולת לגדל כראוי את בני הדור הצעיר".

מנהלת היחידה לאזרחים ותיקים בעירייה, עו"ס אירית קסטן: "המבוגרים הם נכס חשוב לחריש ולמרחב העירוני שלנו, ובית הקהילה ישמש מקום שבו יוכלו ליהנות ממגוון פעילויות וגם מקום מפגש שבו יוכלו להמשיך להיות מעורבים ומשפיעים".

לקריאה נוספת: 'תור הזהב' של הגיל השלישי בחריש

צילום: דוברות עיריית חריש

חמישה גני ילדים בשיטת החינוך המונטסורית יחלו לפעול בשנת הלימודים תשפ"ג, ארבעה מהם בחינוך הממלכתי ואחד בזרם הממלכתי-דתי. הגנים ממוקמים בשתי השכונות הוותיקות בעיר, אבני חן וחורש

עיריית חריש פותחת בשנת הלימודים תשפ"ג לראשונה בחריש חמישה גני ילדים בשיטת החינוך המונטסורית לילדי טרום חובה וחובה. בהתאם לילדים שנרשמו, אחד הגנים יהיה ממלכתי-דתי.

הגישה המונטסורית מבקשת להעניק לילד כלים וכישורי חיים על ידי עזרים שתפקידם לעורר סקרנות ולאפשר למידה ספונטנית. הסביבה מותאמת לילד ומאפשרת לו להתנסות בלמידה בעצמו ולהתנהל באופן עצמאי. בסביבת הגן המונטסורי עזרי הלימוד השונים זמינים לילד על מדפים בגובה מותאם, והוא חופשי לפעול במרחב הזה ולבחור בעצמו את העזרים והפעילויות שבהם הוא מתעניין.

העירייה פתחה את הגנים המונטסוריים בהתאם למדיניות החינוכית שלה לאפשר לכל ילד לצמוח בדרכו על ידי התאמת דרכי הלמידה לכל תלמיד. בגנים המונטסוריים יעבדו אנשי צוות שעברו הכשרה מתאימה. מיקומי הגנים המונטסוריים בחריש: אורן 24 (שני גנים), ברקת 13 (שני גנים) ושקד 8.
גיל שליסר, הפרויקטור שליווה את הקמת מערך הגנים המונטסוריים בחריש: "גישת החינוך המונטסורי רואה את הילד במרכז והופכת את הגן למקום שמספק את המענה החינוכי הנכון והמדויק ביותר שניתן לבקש עבור ילד במאה ה-21. לצורך הקמת הגנים המונטסוריים החדשים עיריית חריש השקיעה בהדרכת הצוותים החינוכיים, התאמת המרחבים בגנים וברכישת הציוד הייחודי. אחרי שנות עבודה רבות בגני הילדים ובגישה המונטסורית בפרט אני מאמין שהילדים בגנים המונטסוריים בחריש יזכו להתחנך בדרך שתקנה להם את הכלים המיטביים למימוש הפוטנציאל הטמון בהם: עצמאות, מסוגלות, חברות, ביטחון ותעוזה".

קרן הורגן, תושבת חריש, אמא ומיוזמות המהלך להקמת הגנים בעיר ציינה בראיון שהתפרסם בינואר 2022: "לפני שנה הבעתי משאלה לעולם. שאלתי מי מצטרף אליי בהגשמת החלום ואנשים טובים ונפלאים הצטרפו. היום אני גאה ונרגשת לספר לכם שהחלום מתגשם. גני עירייה מונטסוריים נפתחים בחריש". הורגן הודתה לעומדים בראש הרשות כמו גם לאורנית אביטן-ג'ורנו, שותפתה למסע.

לקריאה נוספת: שתי אמהות יזמו מהלך להקמת גנים מונטסוריים בחריש

פתיחת שנת הלימודים בשנה הקודמת, תשפ"ב

גם השנה חל גידול משמעותי במספר התלמידים בהשוואה לשנה הקודמת אך העיכוב בבינוי מוסדות חינוך בשנה האחרונה, אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות לכ-2,000 תלמידים חדשים במערך מבני החינוך הקיים. בין המענים: סבב כסאות מוזיקליים בין בתי ספר בעיר, הקצאת אגפים בבתי ספר קיימים לטובת מוסדות חינוך אחרים ולמידה במבנים יבילים

בעוד מספר ימים תחל שנת הלימודים תשפ"ג. כ-10,000 תלמידים יפקדו את מוסדות החינוך בעיר מתוכם: 3,620 תלמידי גנים, 5,300 תלמידי בתי ספר יסודיים, ו- 1,600 תלמידי על יסודי, כך על פי נתוני העירייה. מהרשות נמסר כי נתונים אלה משתנים ומתעדכנים על בסיס יומי, בהתאם להמשך הגעת תושבים חדשים לעיר.

בשנה הקודמת למדו בחריש כ-8,000 תלמידים, והנתונים החדשים משקפים גידול של כ-25% במספר התלמידים במערכת החינוך המקומית. בחוברת ההרשמה שהופצה לתושבים בינואר השנה, הדגיש ראש העיר, יצחק קשת, את קצב הצמיחה יוצא הדופן של מערכת החינוך העירונית: "רק לפני 6 שנים למדו בבתי הספר בחריש 550 תלמידים ובשנת הלימודים הקרובה אנחנו מתקרבים ל- 10,000 תלמידים במערכת החינוך". קשת שיתף באתגר חסר התקדים עימו מתמודדת העירייה בשנים האחרונות: "בהיבטים הלוגיסטיים השונים כמו תכנון ובינוי גנים ובתי ספר, רכש והצטיידות, גיוס צוותי חינוך, רישום ושיבוץ – ההתרחשות דומה למבצע צבאי".

ואכן ניכר כי בחודשים האחרונים מנהלת העירייה מערכה משולבת במספר חזיתות, כדי להתמודד עם האתגר, בייחוד לאור הפערים בבינוי שנוצרו במהלך השנה החולפת.

2,000 תלמידים הצטרפו, הבינוי נעצר

תלמידי תשפ"ג ילמדו ב-19 בתי ספר, ו-134 גני ילדים. מספר גני הילדים צמח מ-118 גנים בשנת הלימודים תשפ"ב למספר הנוכחי, אולם לראשונה מאז פתיחת מערכת החינוך לפני 6 שנים בעיר החדשה, תחל שנת הלימודים החדשה בחריש ללא השקתם של בתי ספר חדשים.

כזכור, בנייתם של שני בתי ספר יסודיים ברחוב אלה בשכונת החורש וברחוב לוטם בשכונת הפרחים כמו גם בנייתו של מבנה התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן – נעצרה, לאחר שהקבלן המבצע, 'מחאמיד תאופיק', נקלע לקשיים כלכליים והודיע על הקפאת הליכים. מאותה סיבה, שני אשכולות גנים שבנייתם החלה, לא יושלמו ולא ייפתחו אף הם בשנת הלימודים תשפ"ג. בסך הכל הוקפאה בנייתם של כ-80 כיתות לימוד.

לפיכך נאלצת מערכת החינוך העירונית לספק פתרונות לכ- 2,000 תלמידי גנים ובתי ספר חדשים, על בסיס מערך מוסדות החינוך הקיים ובצל הפערים הכפויים אותם הגדירו בעירייה כ'כוח עליון'.

"האינטרס העליון העומד לנגד עינינו בכל מצב הוא הניסיון לעשות את הטוב ביותר האפשרי עבור הילדים ותושבי חריש, תוך איזונים עדינים בין צורכי האוכלוסיות השונות", ציין, ישראל שלו, ראש אגף החינוך במכתב שפרסם להורים בסוף חודש יולי 2022 .

רוטציה והקצאת אגפים בחינוך העל יסודי

האיזונים בין צורכי האוכלוסיות כוללים פתרונות מוכרים מן השנים האחרונות: האחד, רוטציה בין מבנים, והשני, הקצאת אגפים במוסדות חינוך קיימים למוסדות אחרים.

כך לדוגמה, תלמידי התיכון הממלכתי החדש למדו השנה באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי תלמי הדר אך יאלצו בשל עיכוב פתיחת התיכון (שתוכנן במקור להיבנות ולהיפתח עוד בשנת 2020) ללמוד גם בשנת הלימודים הקרובה במבנה זמני, ברחוב רימון 2 בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.

זו תפנה את מקומה, ותעבור לאגף החדש הנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא.
העיכוב בפתיחת התיכון ו"נדידת" התלמידים ממבנה למבנה עוררו סערה וכעס בקרב הורי התלמידים שהלינו על העיכוב המשמעותי בבינוי התיכון.

המחסור במבני חינוך לחינוך העל יסודי הממלכתי בעיר, השפיע גם על תיכון 'אתגרי העתיד' הפועל במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים. השנה הגיע התיכון הראשון בעיר, לתפוסה מלאה, ולראשונה נפתחו בו 6 שכבות מכיתות ז' ועד י"ב. עם זאת,  לשכבת ז' (כ-80 תלמידים) לא נמצא מקום במבנה הקיים.

הפתרון שמצאה העירייה הוא הקצאת אגף בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא עבור שכבה ז'. החלטה זו לוותה במחאת הורים שדרשו למצוא לילדיהם פתרון בתוך מבנה אתגרי העתיד הקיים.

חינוך יסודי: הפרדה בין אחים

גם בתחום החינוך היסודי הממלכתי-חרדי נדרשה העירייה לפתרונות חלופיים. בעקבות העיכוב בבניית מבנה הקבע של בית הספר בית יעקב ולאור צמיחתו, הובאו למתחם היבילים הנוכחי הסמוך לבניין העירייה, שבו הוא פועל, ארבעה מבנים יבילים נוספים.

אתגרי השיבוץ מולם ניצב הקיץ אגף החינוף, לא פסחו גם על גנים ובתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי. בחלק משכונות העיר, התפוסה בגני הילדים ושכבות הגיל הצעירות (א'-ג') בבתי ספר כדוגמת 'רונה רמון' ו'דרך הפרחים' היתה גבוהה מאוד. כתוצאה, מחלקת החינוך שיבצה תלמידי גנים ובתי ספר יסודי הרחק משכונת מגוריהם או פיצלה בין אחים בוגרים לצעירים בשני מוסדות חינוך שונים. כפועל יוצא נאלצו הורים בניגוד לרצונם לבצע מעבר של ילדים בין בתי ספר בעיר.

מאבק משפטי מול מפעיל מעונות

תוצאותיו של מכרז להשכרת והפעלת מעונות ילדים לגיל הרך שפורסמו כשבועיים לפני תחילת הלימודים עוררו אף הם סערה של ממש. בחריש פועלים כיום 11 מעונות יום בפיקוח אותם מפעילים עמותות פרטיות אשר שוכרות מבנים מעיריית חריש. לקראת פקיעתו של תוקף חוזה השכירות עם חמישה מפעילי מעונות בעיר, יצאה העירייה במכרז חדש להפעלת מעונות ושכירת מבנים לשלוש שנים עם אפשרות הארכה.

בארבעה מתוך חמשת המעונות הוותיקים ימשיך המפעיל הנוכחי להחזיק במבנה הקיים, אולם מפעילי מעון 'אמילי' שברחוב טופז התבקשו לפנות את המבנה לאלתר. הסיבה, על פי גורם לא רשמי בעירייה, היתה הצעת שכירות נמוכה ולא אטרקטיבית דיה שהגישה הרשת. רשת מעונות 'עילאי' נבחרה להחליף את 'אמילי' אך מפאת סירובה של האחרונה לפנות את המעון, צפויה העירייה, לפי שעה, לפנות לערכאות משפטיות. מי יקבל את פני הילדים באחד בספטמבר במעון הילדים? התשובה טרם ברורה.

אושרה הקמתם של 4 בתי ספר חדשים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות החינוך בשנה הקרובה ולקראת שנת הלימודים תשפ"ד? עבודות הקמתו של בית הספר הממ"ד-תורני ברחוב לוטם שבנייתו התעכבה, נמשכת בימים אלו לאחר הסדר שהושג בין עיריית חריש לחברת 'מחמיד תאופיק'.

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר והאחראי על תחום החינוך בעירייה, מציין כי בעירייה מקווים להגיע להבנות מול הקבלן גם בנוגע לתיכון הממלכתי ברחוב שוהם ולבית הספר הממ"ח ברחוב אלה.

במקביל לציפייה להשלמת המוסדות שלעיל מתכוונים בעירייה להתחיל במהלך השנה הקרובה בבניית ארבעה מוסדות חינוך נוספים בעיר. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש אישרה בחודש האחרון, את בקשותיה של עיריית חריש להקמת ביה"ס יסודי, ככל הנראה חרדי, בעל 16 כיתות ו-3 קומות, במפגש הרחובות תנופה והשראה בשכונת מעו"ף, ולצידו בי"ס תיכון שמיועד גם הוא, לפי שעה, לזרם החרדי.

בנוסף, קיבלו בעירייה אור ירוק מהוועדה להתחיל בשלב א' של בניית שני מוסדות חינוך בשכונת הפרחים: בי"ס יסודי ותיכון בחלקה הדרום מערבי של השכונה, בקצה רחוב יקינטון. אם תוכניות הבינוי יצאו לפועל ללא עיכובים או בעיות נוספות, בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ד) יחנכו בחריש 6 בתי ספר חדשים.

לקריאה נוספת: תשפ"ב: החלה שנת הלימודים בעיר "הצעירה ביותר בישראל"

שוק הנדל״ן בחריש הציג עלייה ניכרת במספר עסקאות המכירה של דירות ובמחירי הדירות, במחצית הראשונה של שנת 2022. סקירת הנדל״ן העדכנית של 'חריש סיטי' מצביעה על עלייה של עשרות אחוזים במחירי הדירות הרגילות בעיר, לצד המשך נסיקת המחירים של הדירות המיוחדות. בנוסף, ניכרת מגמת התבגרות של השוק ומעבר מובהק לעסקאות יד שנייה

שדרת דרך ארץ, צילום דבי לרר

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע (אוגוסט 2022), על בסיס נתונים רשמיים שפרסמה רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש יוני 2022, פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי ומצביעה על השינויים הניכרים שחלו בנדל"ן המקומי, במיוחד בשנה האחרונה.

היקף מכירת הדירות הוכפל

מניתוח נתוני מכירת הדירות בין השנים 2022-2014 עולה כי ברבעונים האחרונים הוכפל היקף המכירות הרבעוני ביחס לממוצע בשנים הקודמות. היקף המכירות הרבעוני הממוצע עמד בשנה וחצי האחרונות על כ-370 דירות שנמכרו מדי רבעון (מעל ל-120 דירות בממוצע מדי חודש).

בשנים הראשונות, היתה דומיננטיות ברורה (וטבעית) למכירת דירות חדשות בשכונות השונות שנבנו בעיר. בשנת 2019 הסתיימה מכירת הדירות בפרוייקטים חדשים בשכונות ״הוותיקות״ – אבני חן והחורש, והנתח היחסי שלהן במכירות עמד על כ-20% בלבד מסך הדירות שנמכרו בעיר.

שלוש שנים אחרי, עלה נתח המכירות היחסי של אבני חן והחורש לכ-60% והסיבה ברורה. בשנת 2022, עם סיום המכירות של רוב פרויקטי הבנייה החדשים בעיר, שוק הנדל"ן המקומי של עסקאות יד שנייה הפך דומיננטי. גם בשתי השכונות החדשות יותר – הפרחים ובצוותא, רוב הדירות שנמכרו במחצית הראשונה של 2022 הן דירות יד שנייה.

בשנה החולפת: עליית מחירים של כ-30%

לצד העליה בהיקפי המכירות, מזוהה בשנה החולפת גם עליה חדה במחירי הדירות. את השינוי במחירי הדירות בחריש אנו בוחנים לפי העלות למ”ר, המשקפת מדד זהה ומתאימה לדירות בגדלים שונים.

במשך כחמש שנים, החל ממחצית שנת 2016 ועד מחצית שנת 2021 המחיר הממוצע למ״ר  בדירות הרגילות נותר יחסית קבוע ולא חצה את רף ה-11,000 שקלים. החל מאמצע שנת 2021 חלה עליה חדה במחיר למ״ר וברבעון השני של שנת 2022 המחיר הממוצע למ״ר עמד על כ-14,000 שקלים. בחודש יוני 2022, החודש האחרון ברבעון השני בשנה, עמד המחיר הממוצע למ״ר על כ- 14,500 שקלים ובכך השלים עליה של כ-30% במחירי הדירות הרגילות בחריש, במהלך שנה אחת בלבד.

ראוי לציין כי ברמה הארצית עלו מחירי הדירות בישראל ב-17.8% בשנה האחרונה, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע (יום שני).

שיאים חדשים במחירי הדירות המיוחדות

הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד כה, היא דירת 6 חדרים (191 מ"ר) ברחוב תאנה בשכונת החורש. הדירה נמכרה במחיר של 2.72 מיליון שקלים. גם בשכונות האחרות  נמכרו במהלך שנת 2022 דירות במחירים גבוהים שחצו את רף ה-2.5 מיליון שקלים,

במקביל לעליה במחירי הדירות, חלה עליה גם במחירי השכירות בחריש, מגמה זו נתמכה על ידי שני גורמים, האחד, ירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר, והשני, השפעת שוק הנדל״ן הארצי על המקומי. על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,200-2,900 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 3,600-3,200 שקלים. מחירי השכירות עבור דירות מיוחדות גבוהים יותר ומפורטים בסקירת הנדל״ן המלאה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – עיינו בסקירת הנדל״ן

לקריאה נוספת: קיץ חם בשוק הנדל״ן בעיר: ״היתה ממש התנפלות, תוך שעה חתמנו על חוזה״

טירוף הנדל״ן בישראל בשנה החולפת לא פסח גם על חריש. בני גיאת רכש דירה בתחילת השנה ולדבריו כבר הרוויח מאות אלפי שקלים ״על הנייר״ בעקבות עליית מחירי הנדל"ן בחודשים האחרונים. על כל דירה להשכרה נרשמים מתעניינים רבים והתושבים הוותיקים משתאים אל מול המציאות החדשה, מתקשים למצוא דירות ונאלצים לשלם יותר. "ברגע שפרסמתי את המודעה היתה ממש התנפלות עלי, תוך שעה חתמנו על חוזה"

צילום: מור שקיפי לאטי

בשבוע שעבר נמכרה ברחוב תמר בעיר, דירת 4 חדרים, בת 103 מ״ר, ב-1.51 מיליון שקלים. דירה דומה ברחוב טופז, בת 96 מ“ר, נמכרה ב-1.445 שקלים. עסקאות אלה משקפות עלות של כ-15,000 שקלים למ״ר. על פי סקירת הנדל"ן של חריש סיטי, המחיר הממוצע למ״ר בדירות 4 חדרים סטנדרטיות בשכונות אלה בחריש, במחצית השנייה של 2021, עמד על כ- 11,500 שקלים, הפרש המשקף עלייה של 350-300 אלף שקלים עבור דירות 4 חדרים בנות 100 מ״ר. ובמילים פשוטות יותר: זינוק של 30% במחירי הדירות תוך פחות משנה.

בני גיאת רכש לבנו דירת 4 חדרים בשכונת הפרחים ביוני 2022. גיאת מציין שהמו"מ על הדירה החל עוד בינואר, אולם סיבוכים בירוקרטיים עיכבו את תהליך המכירה. ”בשלב מסוים, המוכרים רצו לבטל את ההסכם ואת המחיר שנקבע בו. איימתי עליהם בתביעה ובסוף לא היתה להם ברירה אלא להמשיך בתהליך המכירה. אני יכול להבין מדוע הם רצו לבטל את העסקה, הדירות התייקרו בכל הארץ וגם בחריש. הרווחנו לפחות 200 אלף שקלים בזכות עליית המחירים הגדולה".

גיל ומרים אברהם, זוג צעיר בשנות השלושים לחייהם, רכשו לאחרונה דירה בחריש. בני הזוג, נשואים שנה, חיפשו דירה לרכישה במשך שנה וחצי בחריש ובעפולה, עד שהתבייתו על המטרה, דירת 5 חדרים בשדרות ההגשמה בשכונת בצוותא.

הליך הקנייה היה מהיר במיוחד ומרים מעריכה שהדירה נרכשה במחיר נמוך מעט מערך השוק. "ידענו שזה מחיר פצצה. אנחנו משערים שהמחיר לא היה גבוה יותר בגלל סיטואציה עם היורשים של בעל הדירה, אבל התהליך היה מהיר במיוחד. באנו לראות את הדירה ובאותו ערב הודענו למתווכת, שאנחנו רוצים אותה, חתמנו תוך 24 שעות בלבד".

את ההסבר לחיפזון מסבירה מרים בעליית המחירים ובצורך לקבל החלטה מהירה: "בשנה וחצי האחרונות המחירים עלו המון, הדירות התייקרו במאות אלפי שקלים ביחס לתקציב שהיה לנו. הדירות המיוחדות בחריש, הפנטהאוזים ודירות הגן התייקרו אף יותר".

השכירות התייקרה: 600-300 שקלים בממוצע

גם מחירי השכירות לא נותרו מאחור. על פי נתוני לוח דירות חריש, מחיר השכירות הממוצע לדירות 4 חדרים במחצית השנייה של שנת 2021 נע בין 2,800-2,600 שקלים, ואילו במחציתה הראשונה של 2022 הוא התייקר ועלה לטווח של 3,200-2,900 שקלים.

גיאת מאשר את הנתונים. לדבריו, הוא פרסם את הדירה שרכש להשכרה במחיר של 3,500 שקלים. "היתה התעניינות גבוהה בדירה ורבים הגיעו לראותה. סגרנו בסוף על 3,300 שקלים עם דיירת שמחפשת דירה לטווח ארוך", הוא אומר. "היה קשה להגיע בכל פעם מראש העין כדי להראות את הדירה לשוכרים, וגם תשלום המשכנתה ירד כל חודש, ולכן ניסינו לסגור עסקה מהר".

את העלייה במחירי השכירות בחריש חשו גם שוכרים ממשיכים. "אני נכנס כרגע לשנה השלישית ובעל הדירה הקפיץ לי את השכירות ב-400 שקלים", שיתף אחד התושבים בפייסבוק רק לאחרונה. "אני בשנה השנייה ובעל הדירה הקפיץ לי מ-2,200 ל-2,550 שקלים", כתבה גולשת אחרת.

"סכומים מטורפים שלא מאפיינים את חריש"

"במשך 4 שנים שילמנו 3,200 שקלים לדירת 5 חדרים מרווחת עם מרפסת גדולה, מחסן, יחידת הורים ויחידת מתבגר. בעל הדירה החליט למכור אותה ובמשך חודשיים חיפשתי דירה אחרת. זה לא היה פשוט", מתארת ג'ודי תורן שמתגוררת בחריש משנת 2018. "חיפשתי דירת 5 חדרים מרווחת או 6 חדרים אבל המצב היה ממש על הפנים", משתפת תורן.

"לא היו דירות על המדף. אולי אם הייתי מחפשת במאי, המצב היה שונה, אבל בחודשיים האחרונים, יוני יולי – לא היה הצע גדול וגם המחירים ממש ממש עלו. ראיתי דירות מיוחדות יותר, כמו פנטהאוזים, שדרשו עבורן 5,200-5,000 שקלים, סכומים מטורפים שלא מאפיינים את חריש".

בסופו של דבר עברה משפחת תורן להתגורר בדופלקס 5 חדרים ברחוב ברקת בשכירות שנקבעה ל-4,600 שקלים (בלי מחסן). "לא היתה לנו ברירה אלא לבצע את הקפיצה הזו במחיר השכירות. אבל אלו מחירים גבוהים לחריש כי אין פה מה שאת צריכה, העיר לא מציעה חיי עיר מלאים. אין פה סושי או פאד תאי, אין לנו פה מס הכנסה, רמי לוי, מרפאת מומחים, קאנטרי או הום סנטר. כתושבת חריש אני חייבת לנסוע כל הזמן לקנות מחוץ לעיר או להזמין".

"הדירה נחטפה": התנפלות על דירות להשכרה

העלייה במחירי השכירות מתפתחת לצד הביקושים הגוברים למגורים בעיר. כזכור, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חריש נמצאת היום בראש טבלת מאזן ההגירה הפנימית הארצית. עוד מפרסמת הלמ"ס כי במחצית הראשונה של 2022 (ינואר-יוני) עברו להתגורר בחריש 2,739 תושבים חדשים. ביוני 2022 פרסמה מועצת חריש כי העיר מאוכלסת כמעט במלואה.

הגאות בהגירה לעיר לצד עליית המחירים הארצית מייצרות "התנפלות" על דירות בחריש, תופעה שמוכרת מערים גדולות ומרכזיות כדוגמת תל אביב. אתמול (ראשון) לדוגמה, פרסמה מישל בן טל, דירת 4.5 חדרים להשכרה בשכונת בצוותא במחיר של 2,400 שקלים ותוך שעה בלבד חתמה על הסכם עם השוכר.

"זו דירה ששכרנו מקבלן ויש לה אופציה לשנתיים נוספות במחיר קבוע ונמוך ממחיר השוק ולכן ברגע שפרסמתי את המודעה היתה ממש התנפלות עלי, לא הספקתי להחליף חולצה וכבר היו 30 טלפונים ואנשים הגיעו לראות את הדירה. תוך שעה חתמנו על חוזה עם דייר שמחליף אותנו בהתקשרות מול הקבלן", עדכנה בן טל שפניה מיועדות למגורים בחו"ל.

"חריש מאפשרת מגורים מעל לממוצע הארצי"

מאור קורן, שכר בחודש שעבר דירת 4 חדרים בשכונת בצוותא ולדבריו, גם הוא חש את השינוי בעיר.

"הסתובבתי לפני שנתיים בעיר ובכל ארבעה מטרים היה שלט להשכרה. עכשיו, כמעט ולא היו שלטים". הוא מודה שלקח לו זמן להפנים את השוני: "ראיתי את הדירה ואהבתי אותה, אבל אמרתי לעצמי, או.קי, אני בחריש, אני לא חייב לסגור על הדירה הראשונה שאני רואה. המשכתי לחפש ולא מצאתי דירות. פתאום נכנסתי ללחץ שבעל הדירה כבר מצא שוכר".

בוקי ברדע מאששת גם היא את התופעה החדשה לפיה הדירות, שבעבר עמדו ללא שוכרים והכבידו על המשקיעים, הפכו מבוקשות. ברדע התגוררה בחריש בחמש השנים האחרונות. לפני שבועיים עזבה את העיר והציעה את דירתה, דירת 3 חדרים ברחוב יחד בשכונת בצוותא, להשכרה. "פרסמנו את הדירה בתחילת יולי ופנו אלינו לפחות 15-10 דיירים פוטנציאליים. תוך שבועיים כבר חתמנו על הסכם שכירות עם דייר שרק עבר לחריש".

"הדירה הושכרה תמורת 2,800 שקלים. זה מה שביקשתי וזה מה שקיבלתי. חוץ מאחד שהתווכח איתי על החוזה ועל המחיר, לא היה שיח סביב נושא המחיר – כל המתעניינים קיבלו אותו", מציינת ברדע ומוסיפה: "אני חושבת שהדירה שווה את המחיר, היא ממוקמת טוב, זו דירה חמודה ולמרפסת הגדולה יש ערך מוסף. לתחושתי, אנשים מעריכים את מה שהם מקבלים והמחיר של השכירות בעיר הוא הוגן. בכלל, חריש מאפשרת רמת מגורים הרבה מעל לממוצע הארצי עם נוחיות ורווחה. יש לי רק דברים טובים לומר על העיר בהקשר הזה".

למרות הבעיות: האטרקטיביות של חריש עולה

קורן, שמתגורר בחריש כבר 5 שנים, משלם דמי שכירות גבוהים יותר עבור דירתו החדשה. "היה לי ברור שהמחיר יעלה, כי בכל הארץ השכירות מטפסת אבל התמזל מזלי והשכירות שלי התייקרה רק ב-300 שקלים. שוכרים מערים אחרות מחפשים אופציות זולות יותר, הם מגיעים לחריש ומתפעלים מהאפשרות לשלם 3,000 שקל בלבד לדירת 4 חדרים. להבדיל, מי שגר פה, מתקשה לשלם תוספת של 600 שקלים לשכירות בהשוואה לשנים קודמות".

קורן מעריך שהעלייה במחירי הדירות בעיר לא תיעצר: "למרות שלא חסרות פה בעיות, האטרקטיביות של העיר עולה בהדרגה והביקוש למגורים בחריש מושפע מהנעשה בכל הארץ.

"צריך לנתק את הראייה הצרה של "מה קורה בעיר" ו"האם יש פה שירותים ראויים" – מהדיון על המחיר. זה לא רלוונטי בכלל. מחירי הדירות אינם תלויים בנו אלא בשוק הדיור הכללי, לכן צריך להתמקד בדברים הטובים הרבים שקיימים בעיר הזו , לעודד את היוזמות הקהילתיות במקביל להפעלת מנופי לחץ, ולדאוג שנקבל יותר עבור מה שאנחנו משלמים".

לקריאה נוספת: התושבים החדשים באים: "השכירות בדירה הקודמת עלתה ב-2,000 שקלים"

אין קופצים למים: המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש נסגר ללא הצעות. פרסום המכרז החדש נדחה למועד לא ידוע. שלמה קליין: ״נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים״

בתמונה: הדמיית הקאנטרי בחריש משנת 2018, מתוך פרסומי המועצה

מכרז היזמים להגשת הצעות לבניית מרכז הספורט והנופש של העיר (הקאנטרי העירוני) נסגר השבוע, ללא מציעים. מבירור הפרטים עולה כי שני יזמים בלבד רכשו את חוברת המכרז, אך אף אחד מהם לא הגיש הצעה.

כזכור, בחודש אפריל, פרסמה העירייה מכרז להקמת קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף. על פי פרטי המכרז, צפוי מרכז ספורט והנופש לכלול 4 בריכות וכן מתקנים שונים כגון: ג'קוזי, סאונות, מגרשי טניס, קטרגל וכדורסל, חדרי כושר, אולמות חוגים וג'ימבורי מקורה. בסביבתו של הקאנטרי צפויים להיבנות בנוסף מדשאות גדולות, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא ומזנון.

כעת, לאחר סגירת מועד המכרז מתברר כי הפרויקט השאפתני והמורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, אינו אטרקטיבי דיו עבור היזמים, לפחות לא בשלב זה. "נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים וננסה לשפר את תנאי המכרז". ציין מ״מ ראש העיר, שלמה קליין.

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים נדרשה גם היא לנושא ונשאלה אם במכרז הבא יחול שינוי. לדבריה: "הנושא בבירור. אנחנו צפויים לקיים ישיבת הנהלה בנושא, לשמוע את ההשערות של הצוות המקצועי ובהתאם לזה לקבל החלטות אם לשנות דרישות במכרז".

המכרז המדובר נבנה בשיטת DBOT – Design-Build-Operate-Transfer, במסגרתו היזם הזוכה מתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, ובסיומה מחזיר את המבנה לרשות העירייה.

קליין הדגיש כי שינוי בתנאי המכרז ישפיע על לוחות הזמנים של פרסום מכרז חדש והוא מסביר: "כל שינוי מהותי בסעיפי המכרז, דורש אישור גם של משרד האוצר וגם של מכרז הפנים ומן הסתם כדי להגדיל את הכדאיות ליזמים נזדקק לשינוי משמעותי".

"יש הרבה רעיונות איך להפוך את המיזם לכדאי יותר", מוסיף קליין. "לדוגמה, שינוי תב"ע שיאפשר הקמת מקורות רווח נוספים כמו מסעדות או מסחר. בסופו של דבר מדובר בעניין שנבחן על פי הכדאיות הכלכלית שלו", סיכם קליין.

לא המכרז הראשון שנכשל

מכרז הקאנטרי אינו המכרז הראשון שנכשל בעיר. בימים אלה עדיין פתוחים מכרזים שנכשלו בעבר, ופורסמו מחדש מספר פעמים, לשיווק שטחי תעסוקה ומסחר במעו"ף ולהקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים.

הקמתו של קאנטרי עירוני מתוכננת מזה מספר שנים והופיעה בפרסומי המועצה לגבי פרוייקטים עתידיים כבר בשנת 2018, אם כי בשנים ההן לא היתה כדאיות כלכלית להקמתו בשל גודלה של אוכלוסיית העיר. בשנים שחלפו מאז הספיק הקאנטרי העירוני לשנות את מיקומו משכונת הפרחים למיקום הנוכחי בסמוך לשכונת בצוותא, ואף ליצור מחלוקת בקואליציה שזכתה לתהודה ארצית, בשל רצון חברי המליאה הדתיים לשנות סעיף במכרז המחייב את הפעלתו בשבת. כך או אחרת, נראה כי פתיחת מרכז הספורט העירוני בחריש נדחית בשלב זה למועד לא ידוע וכי תושבי העיר יידרשו להמשיך, בינתיים, לרחוץ בבריכות השחיה ביישובים הסמוכים לעיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש