שנים לאחר שהופקדה לראשונה, ולאחר שינויים וגלגולים רבים, התכנית של מתחם ‘הטרפז’ בשכונת אבני חן אושרה. במתחם החדש ייבנו 11 בנייני מגורים, מתוכם שני מגדלים בני 27 קומות, וכן למעלה מ-20 אלף מ“ר של שטחי תעסוקה ומסחר

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש אישרה סופית תכנית לתוספת יחידות דיור ושטחי תעסוקה בחריש במסגרת תוכנית חריש 1/י', המוכרת בשם 'מתחם הטרפז'. התכנית שקודמה ע"י משרד הבינוי והשיכון והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש, עברה מספר שינויים לאורך השנים והיא כוללת בגירסתה הסופית 624 יחידות דיור וכ-20 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר.

המתחם המדובר ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי והוא כולל בין היתר 2 מגדלים בגובה של 27 קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

רבי הקומות אשר ממוקמים בכניסה לעיר ייראו למרחוק ויהוו במידה רבה סמן היכר לעיר החדשה. מטרת המתכננים, בין היתר, היא למשוך לחריש אוכלוסיה חזקה שיכולה להרשות לעצמה לגור בבניינים שדורשים עלויות תחזוקה גבוהות.

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ”ים.

מרבית שטחי המסחר והתעסוקה מרוכזים במבנה אחד על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק העירוני העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ”ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ”ר.

העבודות להקמת אולם הספורט הראשון של חריש ברחוב דפנה נמצאות בשלבי סיום. האולם ישמש לפעילויות ספורט מגוונות ובהן חוגים, תחרויות ופעילות חוגית ופעילות ספורט קהילתית

צילומים:מור שקיפי לאטי

אולם הספורט הראשון בחריש ייחנך בקרוב, האולם שממוקם ברחוב דפנה, בשטחו של בית הספר היסודי 'רונה רמון', נבנה על שטח של 1,500 מ"ר. יש בו שני מגרשי כדורעף תקניים לרוחב וסטודיו עם רצפת פרקט בשטח 120 מ"ר. יוצבו בו גם  6 סלים, 6 חבלי טיפוס, 16 סולמות, מתקן מתח, מתקן חבלים לטיפוס ומתקן טבעות.
מדובר באולם כדורסל רב תכליתי שבו נבנו גם חדרים למשחקים תחרותיים, ובהם מחסן גדול לאחסון הציוד, חדרי שופטים ומלתחות. רוחבו ואורכו נועדו לתת דגש על מרחב פעולה לספורטאים. למי שיחפוץ לבוא ולצפות במשחקים שמורים 120 כיסאות.

בחודשים הקרובים עתיד להיחנך אולם ספורט שני בעיר, הממוקם בשכונת בצוותא. שני אולמות הספורט יתנו מענה עירוני לפעילות הספורט העניפה ולקבוצות המקומיות שפועלות בענפי הכדורעף והכדורסל. אלה, התאמנו עד עתה באולמות ספורט מחוץ לעיר.

לקריאה נוספת: “מאמאנט חריש זה הרבה יותר מספורט”

ההערכות לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה ועשרות מבני חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מצויים כעת בבנייה. בשנה הקרובה צפויים להיפתח 38 גני ילדים וחמישה בתי ספר חדשים. הגידול המשוער במספר התלמידים עומד על כ-40 אחוזים

בתמונה: התיכון החדש באבני חן; צילומים: לידור שקד

תנופת הבנייה וההתרחבות של מערך מוסדות החינוך בעיר נמצאות כעת בעיצומן. בימים אלה נבנים עשרות גנים ובתי ספר חדשים לקראת קליטת משפחות חדשות רבות ופתיחת שנת הלימודים תשפ"ב. על פי נתוני העירייה הרשמיים, בשנת הלימודים הקרובה ייבנו 38 גני ילדים חדשים ברחבי העיר, ויצטרפו ל-87 גני ילדים הפועלים בשנה הנוכחית. המספרים משקפים גידול של 40% בתלמידי כיתות הגן.

גם מערך בתי הספר מתרחב ואל 15 בתי הספר הפעילים בשנה הנוכחית יצטרפו בשנת הלימודים הבאה שישה מבני בתי ספר חדשים.

אין ספק, שאחד בספטמבר 2021 יסמן עבור תושבי חריש, פרק חדש ונכבד בצמיחתה של מערכת החינוך העירונית.

על יסודי: שלושה בתי ספר חדשים

תשומת הלב הציבורית של הורים ותלמידים בעיר צפויה להיות מופנית למספר מוקדים: האחד, פתיחתו של התיכון הממלכתי, גדול המימדים, שנבנה בשכונת אבני חן. השני, פתיחתם של מוסדות החינוך העל-יסודיים לציבור הדתי והתורני והאחרון, השקת שני בתי ספר חדשים בשכונת בצוותא המתאכלסת.

בית הספר העל-יסודי הממלכתי החדש בחריש ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ויצטרף למקבילו, תיכון אתגרי העתיד הפועל בשכונת הפרחים. התיכון הממלכתי החדש ממוקם בשכונת אבני חן ויכלול 36 כיתות אם וחללי לימוד נוספים. עלות הקמתו תסתכם בכ-53 מיליון שקלים. זהו מבנה התיכון הראשון שנחנך בעיר והוא מתהדר בעיצוב מתקדם וחדשני.

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך, ציין במהלך השנה כי בית הספר החדש יהיה בית ספר שש שנתי צומח, ובשלב הראשון ילמדו בו תלמידי שכבות ז'- ט' בלבד, מכל שכונות העיר.

בחינוך הממלכתי דתי על יסודי צפויות בשורות טובות יותר וטובות פחות. ישיבה תיכונית ראשונה בחריש תיפתח בשנה הקרובה. מוסד החינוך שברחוב רימון, נבנה בימים אלו בהשקעה כוללת של כ-24 מיליון שקלים. לעומתו, קצב התקדמות הבנייה של האולפנה לבנות אינו משביע רצון וככל הנראה המבנה לא יהיה ערוך לפתיחה בתחילת שנת תשפ"ב. לפי שעה מסתמן כי הפתרון יהיה הקצאת חלק ממבנה הישיבה לטובת פעילות האולפנה. שני המוסדות יפעלו עם כניסות נפרדות וחציצה פנימית מלאה.

חינוך יסודי: מענה לדרישה לחינוך הממ"ד

בית ספר יסודי למגזר התורני לבנות ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ברחוב שקד, בשכונת החורש. בית הספר יכלול 18 כיתות ואליו יעברו תלמידות בית הספר 'כנפי רוח', המתחנכות כיום במבנה ברחוב טורקיז.

בנוסף, שני בתי ספר יסודיים יחלו לפעול בשכונת בצוותא בשנת הלימודים הבאה. שני בתי הספר, המשויכים לזרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, יכללו בשלב ראשון 12 כיתות אם ויגדלו בהמשך ל-18 כיתות אם. בית הספר הממלכתי יפעל ברחוב יחד 5 ובית הספר הממ"ד ברחוב רעות 4.

עד היום, בית הספר תלמי הדר, שימש כבית הספר היסודי היחיד לתלמידי ותלמידות הזרם הממלכתי דתי. הוא הגיע לתפוסה מלאה ובשנה הנוכחית לא הצליח לקלוט תלמידים חדשים. בית הספר הממ"ד בבצוותא ינסה לצמצם את פערי הביקוש של השנה החולפת ויאפשר רישום תלמידים המתגוררים בכל רחבי חריש, כך מסביר חבר המועצה יוחאי פרג'י.

פרג'י, המשמש כיושב ראש ועדת החינוך, משתף כי תהליך המיון וההשמה של בעלי תפקידי המפתח בחינוך העירוני, נמצא בשלבים סופיים ובחודש הקרוב תתפרסם זהות מנהלי מוסדות החינוך החדשים שנבחרו להוביל את בתי הספר. בכנס שיתוף ציבור שהתקיים השנה ציין שלו בהתייחס לקליטת צוותי החינוך: "לחריש נוהרים כוחות הוראה רבים וצעירים והיכולת שלנו לבחור אנשים איכותיים היא גבוהה מאוד".

גני ילדים: גידול של כ-40 אחוזים

מערך הגנים יתרחב משמעותית בשנת הלימודים הקרובה. מרבית אשכולות הגנים החדשים לגילי שלוש עד שש נבנים, באופן טבעי, בשכונות החדשות. שכונת בצוותא המתאכלסת תתחדש בארבעה מתחמי גנים הכוללים 11 כיתות גן חדשות.

שכונת הפרחים, שצפויה להמשיך ולצמוח בקצב משמעותי במהלך החודשים הקרובים, תתחדש ב-12 גנים. אלה ירוכזו בשלושה מתחמים ברחובות רקפת, לוטם ונרקיס. ראש המועצה ציין בישיבת מליאה מחודש פברואר השנה, כי הוא מקווה ומאמין כי הם יהיו מוכנים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, אך לא התחייב על כך ונכון להיום טרם ברור אם הם ייפתחו לפעילות בתחילת השנה.

הגנים החדשים יצטרפו לארבעה מתחמים שכבר פועלים בשכונה. הקצאת המבנים החדשים לזרמי החינוך השונים תתפרסם רק בתום הליך השיבוץ לגנים ב-16 ביוני.

גם בשכונות הוותיקות נבנות כיתות גן חדשות. בשכונת החורש, בניית 4 כיתות גן תושלם במתחם חדש ברחוב גפן ובשכונת אבני חן צפוי להיפתח מתחם גנים חדש בקצהו הצפוני של רחוב טופז (בסמוך לסופר מעיין 2000).

מעונות יום: מבנה חדש בשכונת הפרחים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות המעונות לגיל הרך? המחסור במעונות יום מפוקחים רב ונדמה כי רשימות ההמתנה הולכות ומתארכות. תושבים רבים נאלצים לפנות לחלופות המסגרות הפרטיות והמשפחתונים. מערך המעונות הקיים כולל תשעה אשכולות של מעונות המנוהלים על ידי ע"י מפעילים חיצוניים: נטעי חריש, אמילי, עילאי אביבים, צלילי החינוך ואלקבץ-יהלום. בימים אלה נבנה מתחם מעונות יום חדש בשכונת הפרחים, שיצטרף למערך המעונות הקיים. בשלב זה, לא התקבל מידע על זהות המפעיל במעון החדש או על מבנים מתוכננים להקמת מעונות נוספים בעיר.

לקריאה נוספת: בתי ספר בחריש

חברת פלאפון החלה היום בעבודות להקמת האנטנה הסלולרית הראשונה בעיר. האנטנה תוקם בשטח הפארק העירוני העתידי, תשרת את כל החברות הסלולריות ותשפר את הקליטה

היום (חמישי) התחילו העבודות בשטח להקמת האנטנה הסלולרית הראשונה בחריש, שתשפר באופן משמעותי את הקליטה הסלולרית ברחבי העיר.

האנטנה מוקמת בקצה שטח הפארק העירוני העתידי. המיקום נבחר לאחר בדיקת חלופות שונות שערכו חברות הסלולר, ונמצא שהוא זה שייתן את המענה המיידי הטוב ביותר לתושבי חריש.

את האנטנה מקימה חברת פלאפון, והיא תשמש את כל החברות הסלולריות. בשבועות הקרובים יתקיימו בשטח עבודות של חציבה, יישור קרקע והקמת קיר תומך, בסיומן תתנשא האנטנה לגובה של 45 מטרים ותעניק כיסוי סלולרי לעיר כולה. על פי ההערכות, האנטנה תתחיל לפעול בתוך כחודשיים.

עד היום הסתמכו תושבי חריש על אנטנה סלולרית אחת שמצויה מחוץ לעיר, בסמוך לכביש שש. אולם עם הצמיחה במספר התושבים, קשיי הקליטה החמירו ורבים התלוננו על חוסר מענה מותאם בנושא חשוב זה.

הקמת האנטנה התעכבה כשנתיים, בין השאר בשל התנגדות תושבים שמחו נגד מיקום האנטנה בסמוך לבתי מגורים, אולם בינואר 2021 בית המשפט דחה את עתירת המתנגדים ואיפשר לחברות הסלולריות לקדם את התהליך.

מעיריית חריש נמסר כי ״הרשות הקשיבה בקשב רב להתנגדות שהביעו מספר תושבים שמתגוררים באזור והתנהלה מולם בשקיפות מלאה. העירייה הבהירה ומבהירה שוב שהאנטנה תוקם בהתאם לכל הכללים והתקנים המחמירים ביותר״.

עוד ציין ראש העיר יצחק קשת כי ״חריש מתפתחת ומתאכלסת בקצב אדיר, וכבר עכשיו העירייה מקדמת הקמת אנטנות נוספות ברחבי העיר שיצמצמו את הקרינה שפולטים המכשירים הסלולריים וישפרו את הקליטה״.

סקר אקולוגי מקיף שערכה קרן קיימת לישראל ביערות סובב חריש מדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. אלה עלולים להיפגע אם התכניות להרחבת חריש צפונה ימומשו. פעילה סביבתית: "על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

באוקטובר 2020, המליצה הוועדה הגאוגרפית חיפה להרחיב את תחום השיפוט של חריש בכ-50%. תוספת השטחים תאפשר לחריש לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה.

השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות. סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

על מנת להניח בפני מקבלי ההחלטות פרמטר נוסף בבואם לבחון את חלופות ההתרחבות העתידית של חריש ערכה קרן קיימת לישראל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש.

החשיבות של יער עירון

את הסקר שנערך בדצמבר 2020 ערכה חברת Ecology-Wise עבור קק"ל והוא, לדברי מחבריו, בעל חשיבות לאור יוזמות פיתוח רבות באזור ביניהן: תכניות להרחבת העיר חריש צפונה, הכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית העתידית וסלילת כבישים חדשים.

"חריש נמצאת בעיצומם של תהליכים תכנוניים רבים לצורך הרחבתה. בתהליכים אלה קיימת סכנה להרס ופגיעה ביערות ובשטחים הפתוחים הנותרים הסובבים את העיר. מסיבה זו בוצע הסקר", מסבירים מחבריו.

עוד הם מזכירים כי העיר חריש הוקמה בליבו של רצף יערות גדול של אורנים וחורש טבעי ומציינים את ההשלכות האפשריות של המהלך על המרקם הסביבתי: "מיקומו הגיאוגרפי של יער עירון, מקנה לו חשיבות רבה עבור קישוריות אקולוגית של צומח ובעלי חיים בשדרת ההר של ישראל מצפון הארץ למרכזה וגם משדרת ההר לאזור השפלה והחוף.

"העיר חריש הוקמה בלב היער, הקטינה את שטחו ויצרה קיטוע משמעותי בין חלקיו הנותרים ויצרה צוואר בקבוק במסדרון האקולוגי המזרחי. ללא המסדרונות עשויות אוכלוסיות מינים מסוימים להיכחד מהעוגנים הטבעיים בטווח הזמן הארוך".

עופות, זוחלים ויונקים בסכנת הכחדה

בשונה מסקרי סביבה שבוצעו בעבר, סקר זה התמקד בנושא תפוצת בעלי החיים: יונקים, זוחלים ועופות ותכליתו לקבל תמונה רחבה ועדכנית ביחס למגוון האקולוגי במרחב הסובב לחריש. הסקר גם ביקש לבדוק האם יערות סובב חריש עדיין מתפקדים כעוגן טבעי חיוני במסדרון האקולוגי הארצי.

התשובה של מחברי הסקר נחרצת. "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל" נכתב בסקר. הוא מאופיין במגוון גבוה של תצורות צומח ובהיותו אזור המפגש הדרומי ביותר בעולם של שלושה מינים של עצי אלון.

בתא השטח הטבעי השתמר מגוון גבוה מאוד של בעלי חיים המאפיינים את המזרח התיכון לרבות קיומן של אוכלוסיות משמעותיות של מיני דגל ומינים בסכנת הכחדה, בעלי חשיבות ארצית גבוהה ביותר לשימור כגון צבאים, דלק הסלעים, צבועים וכן מיני עופות דורסים המוצאים במרחב הזה כראוי לקינון ולחיפוש ואיסוף מזון.

מתצפיות זאולוגיות שבוצעו על ידי מערכת הסייבר של רשות הטבע והגנים נמצאו במרחב העירוני סביב חריש 94 מיני בעל חיים מתוכם: 63 מיני עופות, 17 מיני זוחלים ו-14 מיני יונקים. "ריכוזי תצפיות גדולים נמצא בחלקו הדרומי של תחום הסקר, דרומית לחריש, בין מייסר לקו גבול הסקר המערבי ודרום מזרח חריש באזור נחל נרבתה. המינים שתועדו בתצלומים ובסרטונים הם: צבי ארצישראלי, חזיר בר, תן זהוב, שועל מצוי, דורבן הודי ונמייה מצויה".

לפי ממצאי הסקר מתקיימים במרחב היערות שמצפון לחריש, לפחות שלושה עדרים של צבאים שעדיין מתרבים ונעים במרחב הטבעי הזה.

להציל את החורש הצפוני

על סמך ממצאי הסקר קובעים מחבריו כי בחינת המשך פיתוח חריש חשוב שתיעשה תוך בדיקה מעמיקה של ההשפעות האקולוגיות הצפויות, ובמטרה למנוע הכחדה של אוכלוסיות מינים רבות. הסקר מתריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

"היערות הינם בעלי ערכיות גבוהה ביותר", מסכם הדו"ח, "הם בעלי חשיבות מכרעת לתפקוד המסדרונות האקולוגים ועל כן יש לשמור על מירב היערות באופן מיטבי להמשך תפקודם לרווחת יושבי הארץ – בני אדם, צמחים ובעלי חיים" .

במסגרת הניסיון להעלות את המודעות לחשיבות יער עירון ארגנה קק"ל בפסח סיורים באזור. היוזמה של קק"ל אינה היחידה.

רועי זך, תושב חריש ופעיל סביבתי ארגן גם הוא סיורי הכרות ביער עירון. זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית "השטחים בדרום חריש מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום חריש התכניות כבר נקבעו ויהיה קשה לשנותן”, הוא מסביר.

“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, אלה טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות".

לשמור על הריאה הירוקה של חריש

גם יעל לביא אפרת, נציגת ארגוני הסביבה ב'וועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש', מציעה להנהגת העיר ולתושבי חריש להכיר בחשיבות השטחים כבר עתה, לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנייה לא מבוקרת. “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב, שמשתמשים בו להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש הוא גם החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

“לחריש אתגרים רבים לפניה, אני מציעה למנהיגי העיר ולתושביה לפעול לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמי, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?

בצוותא היא שכונת ה'תכנן ובנה' הראשונה בישראל. השכונה החמישית בחריש נבנתה בשלמותה על ידי חברת שפיר תוך שנתיים וחצי בלבד, למרות משבר הקורונה. טקס ההשקה התקיים במעמד ראש הממשלה, השר יואב גלנט, לשעבר שר הבינוי והשיכון, ויצחק קשת ראש עיריית חריש

ראש הממשלה בנימין נתניהו חנך היום (ג') באירוע מיוחד את שכונת "בצוותא" בחריש, השכונה הראשונה בישראל שנבנתה בשיטת ׳תכנן ובנה׳. השכונה הוקמה על ידי חברת שפיר מגורים בכשנתיים וחצי בלבד ממועד תחילת בנייתה. באירוע נכחו גם השר יואב גלנט, לשעבר שר הבינוי והשיכון, ראש עיריית חריש יצחק קשת, מנכ"ל שפיר מגורים, חן שפירא, תושבים ועובדי החברה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "כשאני מגיע למדינה ורואה מחלפים, כבישים, מנהרות ובעיקר מנופים – זה אינדיקציה למדינה מתפתחת, ובארץ שלנו יש הרבה מחלפים וכבישים והמון מנופים, גם כאן בחריש, אנחנו בונים את הארץ תרתי משמע". עוד הוסיף נתניהו כי לקח לו זמן להגיע מכביש 6 לישוב ולכן הוא מבטיח לראש העיר ותושביה שיהיה מחלף חדש שייבנה ויחבר בין חריש לכביש 6, מה שיהפוך את העיר לנגישה מבחינה תחבורתית.

יצחק קשת, ראש העיר של חריש ציין בנאומו כי הקמת שכונת בצוותא במהירות וביעילות נעשתה בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בין משרדי הממשלה, הרשות המקומית והיזם וקרא לשכונת בצוותא "פלא ישראלי".

חן שפירא, מנכ"ל חברת שפיר ציין בטקס כי: "אנו גאים לסכם היום שלוש שנים ארוכות, קשות ולפעמים מפרכות של בניית שכונת 'בצוותא'. כשקיבלנו על עצמנו את המשימה של הקמת השכונה, הסתכלו עלינו בספקנות, אבל הבטחנו – ולא רק שקיימנו, אפילו סיימנו לפני הזמן על אף ולמרות הקשיים והעיכובים ובראשם הקורונה. אנו נרגשים וגאים לחנוך את השכונה, הדירות מוכנות וממתינות לדיירים. כל העבודה הקשה שלנו הופכת לדבר שהכי מרגש אותנו – בית ישראלי. במקרה של בצוותא, לראשונה בישראל, כל מי שנכנס היום לשכונה מקבל בית אמיתי, ולא דירה בתוך אתר בניה. כל משפחה שנכנסת לשכונה מקבלת את הגנים, את שטחי הציבור ואת כל השירותים הנדרשים".

האכלוס של שכונת "בצוותא" החל בימים אלו, חודשיים לפני המועד המתוכנן. בשבועות הקרובים צפויים להתקבל טופסי אכלוס לבניינים נוספים בשכונה. השכונה הוקמה לראשונה בישראל במודל "תכנן ובנה", לפיו יזם אחד אחראי על בנייתה של כל השכונה, כולל תשתיות, מבני מגורים ומוסדות ציבור ומסחר. משך הקמתה היה 28 חודשים בלבד, בעוד שהזמן הממוצע לתכנון ובניית שכונה חדשה בישראל עומד על 13 שנים ומשך זמן בניית דירה אחת עומד על 32 חודשים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מיזם הצילומים 'יוצאות לאור' מציג שמונה נשים, פעילות חברתיות בחריש, על רקע נופיה האורבניים של העיר והוא נועד לקדם העצמה נשית ועשייה חברתית. למובילי הפרויקט יש גם שאיפה גדולה יותר: לגייס את הכוח הנשי למיתוג העיר חריש. פרויקט מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי

מימין: לילי בן חיים וליזי דטאוקר; צילומים: סטס קורינסקי

היום (שני) חולק בבתי העסק ברחבי העיר עלון 'יוצאות לאור'. הפרויקט שיוצא במיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי כולל אוסף צילומים של שמונה נשים תושבות העיר, פעילות חברתיות בתחומים שונים.

"מדובר בפרויקט העצמה נשית שנועד לקדם ולעודד עשייה נשית בעיר", מספרת מעיין גלעד אחת המשתתפות במיזם ומנהלת קהילת 'חריש גאה'. "כל השמונה הן נשים פעילות בקהילה והן לקחו חלק בסדרה מרשימה של צילומים אורבניים ברחבי העיר. המטרה היא להראות שילוב של עוצמה נשית ועשייה על רקע הנופים המוכרים של חריש".

"כל אישה יפה ומיוחדת בדרכה"

על הפרויקט חתומים לילי בן-חיים, הצלם סטס קורינסקי ויצחק בכר, בעל סוכנות נדל"ן בעיר, שמימן את הפקתו. בין המשתתפות שלקחו חלק בעלון הצילומים המושקע, ניתן לראות פרצופים המוכרים היטב לתושבי העיר: דריה מסיקה, מעיין גלעד, סנדרה דיסקין, ליזי דטאוקר, נטליה נסטרוב, חיות שם טוב, לילי בן חיים ויוליה קונצביץ'. כאמור, כולן פעילות חברתיות מוכרות בתחומים שונים כמו עליה, חברה, מגדר, ילדים ובעלי חיים.

"מעבר לחוויה המאוד מיוחדת שחווינו כולנו, מדובר מבחינתי בהעברת מסר חשוב, כל אישה יפה ומיוחדת בדרכה. העשייה של כל אחת מהנשים היא למעשה כרטיס הביקור שלה", מסבירה ליזי דטאוקר. עוד היא מציינת כי "השתתפו בפרויקט נשים מכל המידות ומכל הגוונים. אף אחת מאיתנו לא דוגמנית. יכול להיות שחלק מהתמונות ייחשבו בעיני הציבור כנועזות וחושפניות, אך אני לא רואה בכך משהו רע, מותר לכל אישה להתלבש ולהצטלם איך שטוב לה".

למתג את חריש

נוסף על ההפקה המיוחדת ששמה דגש על העצמה הנשית וביטוי לעשיה הנשית המקומית, שואפים מובילי המיזם גם לסייע במיתוגה של חריש כלפי חוץ: "אנו רוצים למצב ולמתג את חריש מהזווית הנשית", מסבירה לילי בן חיים. "זהו חזון שיווקי, אסתטי ונשי מקומי, מחריש כלפי חוץ. המטרה היא שבכל הארץ יראו את הפעילות הנשית הענפה שיש בעיר במגוון תחומים. יש כאן נשים עוצמתיות שעושות למען הקהילה והסביבה בחריש ומחוצה לה, וכעת הן מתגייסות למיתוג העיר. המהלכים המיתוגיים שנעשו בשנים האחרונות לא היו מוצלחים דיים", מסכמת בן חיים.

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת בצוותא. מסירת הדירות ל-122 המשפחות הראשונות תחל בקרוב. השכונה שתחל להתאכלס בקרוב צפויה לקלוט אלפי תושבים בשנתיים הקרובות

רחובות קהילה ורעות, שכונת בצוותא; צילום: מיכל מור

שבעה בניינים ראשונים ברחובות 'קהילה' ו'רעות' קיבלו טופס 4 ראשון בשכונת 'בצוותא'. טופסי 4 נוספים למתחמים נוספים בשכונה נמצאים בהליכי אישור וצפויים להתקבל בקרוב.

122 משפחות קיבלו בשמחה את ההודעה על קבלת טופס 4 לדירות שרכשו בשכונה. בצוותא היא השכונה החמישית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן, הפרחים ומעו"ף בהן מתגוררים כבר למעלה מ-24,000 אלף איש.

באפריל 2021 ימלאו 40 חודשים מאז החלה חברת שפיר מגורים את פרויקט הבניה של השכונה וזהו המועד לסיום עליו התחייבה מול משרד הבינוי והשיכון. השכונה נבנתה, לראשונה בארץ, במסגרת 'תכנן ובנה' – תכנון ובנייה של שכונה ע"י יזם אחד, שבונה הן את בנייני המגורים והן את מבני הציבור. השכונה כוללת 1,519 דירות ב-86 בניינים, שני בתי ספר יסודיים, 11 כיתות גן ילדים, מרכז מסחרי, מתנ"ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב.

בספטמבר 2021, תחילת שנת הלימודים תשפ"ב יחלו לפעול בשכונה שני בתי הספר היסודיים שנבנו, האחד מיועד לחינוך ממלכתי והאחר לחינוך ממלכתי דתי. עוד יחלו לפעול בשכונה גני הילדים.

ברבעון האחרון של שנת 2021 מתוכנן להיפתח לפעילות גם המתנ"ס הקהילתי הראשון של שכונת בצוותא ואולם הספורט.

טלי כהן סמנכ"לית שיווק בשפיר מגורים: "אנחנו נרגשים מאד מתחילת האכלוס של שכונת בצוותא. בתוך שלוש שנים בלבד הצלחנו לתכנן ולבנות שכונה שלמה מהיסוד. מדובר בקצב חסר תקדים במדינת ישראל. קבלת טופסי 4 ותחילת האיכלוס הם ההוכחה לכך שהפיילוט הראשון של "תכנן ובנה" הוכתר בהצלחה, עמדנו בכל היעדים שהוצבו לנו ואף הקדמנו את מסירת הדירות למרות משבר הקורונה. רוכשי הדירות ייהנו משכונה איכותית עם ערך קהילתי ושיתופי יחודי".

חוק עזר לפתיחת עסקים וסגירתם המוכר כ"חוק השבת" אושר במליאת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר במהלך השבוע כולו כולל בימי המנוחה.  אישור החוק משמעותו הסדרה של סטטוס קוו מוסכם בין חילונים לדתיים בעיר. ראש העיר: "החוק  מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם. החוק הזה דואג לצרכים של כולם, וכולם מרוויחים ממנו"

חוק עזר לחריש (פתיחת עסקים וסגירתם) אושר אמש (ד') במועצת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר, והוגדרו בו שעות פתיחת וסגירת עסקים, כולל בשעות הלילה, בימי מנוחה, בימי זיכרון ובמועדים.

עיקרי החוק: החוק החדש אוסר על פתיחת מרכולים ומסחר בכל רחבי העיר, וככלל חל איסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה. עם זאת, האיסור על בית אוכל, עינוג ציבורי וקיוסקים לא יחול במספר מקומות שהוגדרו מראש, ובהם הקניון בכניסה לעיר, הפארק העירוני העתידי ורצועת מסחר עתידית בקצה שכונת המעו"ף. כמו כן, הקאנטרי העתידי יוכל להיות פתוח בשבת.

בנוסף, יותרו פתיחת קיוסקים ובתי קפה בשלושה מרכזים שכונתיים: בשכונת החורש מול פארק המועצה, במרכז אודם באבני חן, ובשדרה בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא.

עד היום לא היה בחריש חוק עירוני שמונע פתיחת עסקים בשבת. למעשה, המצב איפשר פתיחת עסקים בשבת בכל מקום בעיר. החוק החדש, שהושג בהסכמה עם נציגי הציבור החילוניים והדתיים, מסדיר את המצב החוקי בעניין זה.

החוק עבר ברוב של שבעה תומכים מול שני מתנגדים. הוא זכה בתמיכת ראש העיר יצחק קשת, חברת סיעתו, עידית ינטוב, שלושת חברי סיעת הליברלים ושני חברי סיעת בית טב לחריש. שני חברי המליאה שהתנגדו להצעת החוק הם שלמה פרץ, מסיעת ש"ס ויוחאי פרג'י, יו"ר סיעת בית טב לחריש.

"חריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים"

"חריש היא עיר חדשה. אין לה היסטוריה, ולכן גם אין סטטוס קוו היסטורי ומוסכם. הקו המנחה שלי מאז ומתמיד הוא שחריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים", הסביר ראש העיר יצחק קשת לאחר אישור החוק. "הציבור הסמיך אותנו לקבל החלטות והכרעות, והיום הגיע הרגע לקבל את ההחלטה החשובה ביותר בהיסטוריה של חריש. הרוב המוחלט של הציבור מעוניין בחיים משותפים. הקיצונים שמקבלים תשומת לב לא מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. החוק שגיבשנו אחרי עבודה קשה מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם".

משרד השיכון בוחן אפשרות להקים על שטחה של מחצבת ורד רובע תעסוקה ומגורים לעיר חריש. אם החלטה זו תתקבל, תידרש מחצבת ורד לבצע חציבה מתונה יותר בשטח הקיים ולהתפרש על פני שטחים נוספים ביער עירון. התרחבות, אשר תפגע משמעותית באוכלוסיית החי והצומח וביישובים הקרובים. למען הדורות הבאים

מחצבת ורד כיום; צילומים: נווה נויפלד

"התכנית היא שהמחצבה בסוף ימיה תהפוך לאתר הטמנה של אשפה ועל הר הזבל יבנו את חריש", כך אומרת קרינה רוזנבאום (43) תושבת ברקאי ופעילה סביבתית שמנהלת בימים אלה מאבק על עתידה של מחצבת ורד. רוזנבאום מאמינה שהמחצבה הפעילה צריכה לעבור בסוף ימיה שיקום נופי ולשמש כריאה ירוקה לתושבי הסביבה כולה.

מנגד, יש מי שמתכנן תכניות אחרות לשטחה של אחת המחצבות הגדולות בארץ, המשתרעת על שטח של 2,000 דונם וממוקמת בתוך יער עירון, שטח עם אוכלוסיית בעלי חיים נדירים ומגוון רחב של עצים וצמחייה, נדירים לא פחות.

להפוך את המפגע לאיזור תעשיה

בדיון בקבינט הדיור שנערך בינואר 2018 הציע שר הבינוי והשיכון דאז, יואב גלנט, לקדם תכנית לשימוש בשטחי מחצבות להקמת שכונות מגורים ואזורי תעשייה. במהלך הדיון התייחס גלנט ספציפית למחצבת ורד הסמוכה לחריש והציע להקים על שטחה שכונת מגורים או אזור תעשייה שתאפשר לחריש להתרחב צפונה.

בבסיסה של הצעת גלנט עומד הרעיון כי כחלק מרישיון החציבה, יחויבו הזכיינים להחזיר את השטח לאחר סיום העבודות, למצב שיאפשר הקמת אזורי מגורים ותעשייה. “ההצעה תמנע היווצרות פצע פתוח בשטח, ותאפשר לנצל את האתרים לשימושים אשר יועילו לערים ולישובים במקום ליצור מפגעים”, ציין גלנט.

הצעתו של שר השיכון התקבלה ע”י קבינט הדיור. בספטמבר 2019 כבר הציג משרד השיכון ל'וועדת היגוי חריש' תכנית מתאר להרחבת העיר חריש בשנת 2040 המתייחסת למחצבת ורד.  התכניות הן אכן לעתיד הרחוק, אולם הכרעה צריכה להתקבל כבר עתה והסיבה היא ניהול חומרי החציבה במחצבת ורד בשנים הקרובות, בהתאם לייעודה.

פיתוח עירוני עתידי מחייב חציבה מתונה יותר

אם אכן תתקבל ההכרעה לפיה מחצבת ורד תהיה רובע נוסף של העיר חריש, יש לעצור את העמקת החציבה הקיימת ולחפש חומרי בנייה זמינים לטובת ענף הבנייה בשטחים נוספים אליהם תתפרש המחצבה. יעדי פיתוח עירוני מחייבים חציבה מתונה יותר.

לעומת זאת, אם תתקבל החלטה לשמור על מחצבת ורד כאזור פתוח וירוק בעתיד ולשקם אותה לטובת תושבי האזור, ניתן יהיה להעמיק את החציבה הקיימת, לנצל את המלאי הקיים של חומרי הבנייה במחצבה ולהתפרש, במידת הצורך, על פני שטחים מצומצמים יותר. כך גם הפגיעה בחי ובצומח בשטחי יער עירון הסמוכים למחצבה, תהיה קטנה יותר.

מחצבת ורד במרכזו של יער עירון, מתפרסת על פני כ-2,000 דונם והינה אחת מחמש המחצבות הגדולות בישראל. תוצרי הכרייה במחצבה מהווים מקור אספקה עיקרי באזור הצפון לענפי הבנייה והסלילה.

על פי התחזית לביקושי דירות והתחלות בנייה בין השנים 2020-2040 בכל שנה ייבנו עשרות אלפי דירות חדשות ברחבי ישראל. ביקוש גבוה זה מחייב שריון בהיקף גדול של עתודות חומרי גלם לבנייה. בהתאם, מחצבת ורד שרישיון החציבה שלה תקף עד שנת 2033 צריכה לספק חומרי גלם לבנייה בהיקף ניכר.

נזקי זיהום אוויר ופגיעה באיכות החיים

על מנת להמשיך ולספק את הביקוש ההולך וגדל מצד אחד, ולעצור את עומק החציבה מן הצד האחר, נשקלת האפשרות להרחיב את שטחי המחצבה הקיימים. על פי התכנית שנבחנת יורחב שטח המחצבה ב-750 דונם נוספים על חשבון יער עירון הסובב את המחצבה.

ארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה של החברה להגנת הטבע מסביר: "בנוגע להשפעות הסביבתיות של המחצבה והרחבתה אין צורך להרחיב והיא בוודאי תהווה מפגע סביבתי. עם זאת, החברה להגנת הטבע קיבלה את הצורך בהרחבת המחצבה ובמניעת פתיחת מחצבות חדשות באזורים שאינם פגועים כלל, מדובר בצורך בחומרי גלם למשק הבנייה והתשתיות", הוא מוסיף ומיד מסייג: "עם זאת, בכל הנוגע לפיתוח המחצבה, החברה להגנת הטבע סבורה כי יש לנצל עד תום את המשאבים במחצבה הקיימת היום והמאושרת, ולהימנע מהרחבה נוספת שלה לאזורים חדשים".

חשוב לזכור כי הרחבה של המחצבה, משמעותה גם צמצום המרחק מיישובי הסביבה. קציר, ברטעה, ערערה, אום אל קוטוף, ברקאי כפר קרע וחריש מצויים במרחק של מאות מטרים בלבד מהמחצבה שמייצרת, מטבע פעילותה, ענני אבק וזיהום סביבתי.

חלקיקי האבק במחצבה השטוחה מרחפים באוויר בהתאם למשטר הרוחות. ככל שהחציבה שטוחה יותר ורחוקה יותר מקונטור המחצבה המאושרת – הם יינשאו למרחק גדול יותר ויחריפו את זיהום האוויר. בריאות תושבי הסביבה מוטלת על הכף. בנוסף, שולי המחצבה המאובקים פוגעים גם בחי ובצומח בסביבת המחצבה. לנזקי זיהום האוויר יש להוסיף גם את רווחת ואיכות חיי התושבים. מכונות הגריסה והפיצוצים במחצבה מייצרים מטרדי רעש – לאדם וגם לטבע. ככל שפעילות המחצבה תתבצע בעומק, חלק מן המטרד ייבלע.

שיקום נופי או בניית עיר?

הניסיון המצטבר בארץ וגם בעולם מבוסס בעיקרו על שיקום סביבתי למחצבות קטנות. כך לדוגמה, בכרמיאל ובבאר שבע, עברו המחצבות, המתפרסות על שטחים של 90 דונם ו-50 דונם בהתאמה, שיקום נופי והן משמשות כיום את תושבי העיר כפארק מותאם לפנאי ונופש.

בשנים האחרונות החלו לצוץ תכניות שיקום למחצבות המציעות פיתוח מסחר, תעשייה ומבני ציבור. לראייה, בימים אלה מקודמת תכנית למחצבת חצור הגלילית במסגרתה יוקם על חצי מהשטח תיאטרון פתוח, אתר קמפינג, חניון לילה, מתקני ספורט אקטיביים ומסחר.

"ככלל, אין לנו התנגדות עקרונית לשימוש נוסף בשטחי החציבה לאחר תום החציבה, אך במקרה של מחצבת ורד, הכנסת ייעודי פיתוח עירוניים תצריך חציבה מתונה יותר, ועקב כך לא תאפשר לנצל את כל המשאבים במחצבה. כתוצאה מכך יהיה צורך בהרחבת המחצבה אל עבר השטחים הפתוחים הסובבים, ולכן אנו מתנגדים לכך", מסביר ארד. "החברה להגנת הטבע תדרוש שחומרי הגלם במחצבה ינוצלו עד תום, המחצבה לא תורחב והשטח ישוקם".

שטח מחצבת ורד הזהה בגודלו לרובע צפון תל אביב הישן, הוא שטח ענק ואין למתכנני ערים ואדריכלי נוף בארץ ובעולם ניסיון קודם בתחום. אם אכן יוחלט להפוך את שטח מחצבת ורד לחלק מגבולות העיר חריש, יצטרכו מתכנני העיר להתמודד עם בעיות תשתית סבוכות בתחום התחבורה, הניקוז והביוב, ולהתגבר על פער הגובה המשמעותי בין שני חלקי העיר והמרחק הגדול בין שני השטחים.

למען הדורות הבאים

ארד מאמין שההחלטה שצריכה להתקבל לטובת הדורות הבאים היא ברורה: "האזור שמצפון לחריש הוא הריאה הירוקה של העיר המתפתחת וכלל יישובי ותושבי האזור, לרבות ואדי ערה. זהו האזור שילדי חריש יכירו את הטבע המיוחד שלו, זהו האזור המהווה ליבה למסדרון האקולוגי שבו ניתן לגלות שלושה סוגי אלונים (תולע, תבור ומצוי) בסביבה מצומצמת אחת וצמחים רבים נוספים בחלקם נדירים". ארד מוסיף ומציין כי האזור גם משופע במינים של יונקים כמו צבאים, שועלים, ותנים, זוחלים כמו חרדון מצוי וזעמן המטבעות ומי שיסתכל מעלה יראה גם בזים ועקבים.

"אני קורא לתושבי חריש לפעול איתנו ביחד לשמירת השטחים הטבעיים והפתוחים שמצפון לחריש לטובת תושבי חריש והסביבה, לטובת שימור הטבע ומציאת מרחבי חיים מתאימים לבעלי החיים שעמנו ולמען הדורות הבאים", הוא מסכם.

חשוב לסייג ולהדגיש כי עד היום, לא עברה כל החלטה תכנונית תקפה המעבירה את שטחי מחצבת ורד הקיימים והעתידיים לטובת עתודות קרקע לחריש. למעשה, המלצות הועדה הגיאוגרפית מחוז חיפה לשינוי גבולות ישובים, שהתפרסמה לפני כחודש, לא כוללת המלצה להעביר את שטח המחצבה לחריש. עם זאת, תכנית משרד השיכון לטווח הארוך בהחלט מתייחסת לשטחי המחצבה כאל שטחים שעשויים לשמש את חריש בעתיד. האם שטח המחצבה יופנה לטובת הקמת רובע מגורים או תעשייה נוסף לעיר חריש או שהמתנגדים לתכניות הפיתוח יצליחו לשמור על מחצבת ורד כ"ריאה הירוקה" של חריש ותושבי הסביבה? ימים יגידו.

עשר שנים חלפו מאז התקבלה, בשנת 2010, החלטת הממשלה להקמת העיר חריש. מהן נקודות הציון המשמעותיות, המרגשות והחשובות בהתפתחותה של חריש בעשור האחרון? קבלו את "קיצור תולדות חריש" עם מספר קטעי היסטוריה מעניינים וקורטוב נוסטלגיה לרגשנים

🗓️ מרץ 2010

ממשלת ישראל מחליטה על הקמת ועדת מנכ"לים שתפעל לקידום חריש

אות הפתיחה להקמת העיר החדשה חריש ניתן בתחילת שנת 2010. עשור חלף מיום קבלת ההחלטה ההיסטורית ועד היום ובמהלכו, קרם חלום הקמת העיר עור וגידים. כיום מונה חריש כ-24 אלף תושבים וממשיכה להיערך לקליטת עשרות אלפי תושבים חדשים נוספים.

🗓️ ינואר 2012

בית המשפט אמר "לא" לחריש חרדית

לקראת פתיחתו של מכרז הקבלנים הראשון, שבמסגרתו שווקו הקרקעות הראשונות לבניית העיר החדשה, פסק בית המשפט המחוזי בחיפה לטובת מטה המאבק של תושבי חריש, שדרש לפתוח את העיר לכלל האוכלוסייה ולא לייעדה לחרדים בלבד. בחריש התגוררו אז מאות בודדות של משפחות, רובן מהמגזר החילוני והדתי-לאומי.

בשנים שקדמו לכך, החל משנת 2007, גובש מהלך ביוזמת ש”ס שנועד לקדם את חריש כעיר לחרדים בלבד. מטה מאבק התושבים פתח במאמצי הידברות למניעת הגבלת העיר לחרדים בלבד, ואף פנה לשר הפנים אטיאס בבקשה להקים עיר מעורבת לחילונים וחרדים יחד. כשלון השיחות הוביל להקמת מאהל היאחזות בתחומי העיר במחאה על התנהלות משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון ולבסוף לפנייה לבית המשפט, שכאמור הכשיל את הניסיון לייעד את חריש עבור מגזר אחד ופתח את מכרז הקרקעות לציבור כולו.

🗓️ ינואר 2013

העמותות החרדיות נפסלו במכרז הקרקעות

ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל פסלה הצעותיהן של 12 קבוצות חרדיות לרכישת קרקעות לבנייה בחריש עקב תיאום מחירים ביניהן.

בעקבות פסילת העמותות החרדיות זכו במכרז קבלנים מהמגזר הכללי, שמרביתם כלל לא ציפו לזכות ועל כן הגישו הצעות נמוכות עד כדי גיחוך. בעקבות תוצאות המכרז, נפתחה העיר בפועל לציבור הכללי והחלה להתפתח כעיר חדשה בישראל הפתוחה לכולם.

🗓️ מאי 2013

תם עידן המועצה הקרואה בחריש

בין השנים 2003-2013 לא התקיימו בחירות בישוב הקטן חריש והמקום נוהל ע“י ועדה קרואה מטעם משרד הפנים.

בעקבות עתירה לבג”ץ שהגישו תנועת אומ”ץ ושניים מתושבי חריש, קבע שר הפנים דאז, גדעון סער, כי הוא אינו רואה צורך להעניק הארכה נוספת לכהונת הוועדה הממונה. לפיכך, קבע בית המשפט העליון שיש לקיים בחירות כלליות בישוב, לראשונה מזה עשר שנים.

🗓️ אוקטובר 2013

יצחק קשת נבחר לראש המועצה

בבחירות לראשות מועצת חריש, שהתקיימו בשנת 2013, התמודדו שני מועמדים מרכזיים – יצחק קשת ושלמה קליין. המועמדים התחרו על קולותיהם של כ-300 בתי אב שמנה אז היישוב הקטן. יצחק קשת נבחר לתפקיד כשהוא בן 35 ואילו שלמה קליין הפך לסגנו במועצה.

כבר אז היה ברור שראש המועצה הנבחר יהיה זה שיוביל את חריש בתהליך הפיכתה מיישוב קטן לעיר גדולה.

בראיון שהתפרסם בספטמבר 2014 ציין קשת, כסוג של מסר או חזון להתפתחותה של העיר כי “מי שלא יכול לחיות בסביבה סובלנית, שלא יבוא לגור בחריש. אנחנו חיים במדינה שבה כל מגזר מנסה לחטוף את הנתח שלו על חשבון השני. בחריש, כל אחד, ללא קשר להשתייכות מגזרית כזאת או אחרת, ירגיש נוח בסביבתו הקרובה לקיים את אורח חייו כרצונו, וירגיש נוח ברמת העיר כולה כי ידע שמקבלים אותו ומכבדים את זכותו הבסיסית לחיות את חייו כרצונו”.

🗓️ אוגוסט 2014

נפתחה קבוצת הפייסבוק הראשונה של העיר – "קהילת חריש"

קשה להמעיט בחשיבות הקבוצות החברתיות של חריש שחלקן קמו עוד לפני שהגיעו לכאן התושבים החדשים הראשונים. לראשונה, קמה בישראל עיר בעידן הרשתות החברתיות והן מילאו, ועדיין ממלאות, תפקיד משמעותי בהתהוות הקהילה, בזרימת המידע ובחיבור בין אנשים ומשפחות שהגיעו למקום המגורים החדש מכל קצוות הארץ.

לצד הכוח החברתי האדיר ומאגר המידע הבלתי נדלה שמספקת קהילת חריש, אחת מקבוצות הפייסבוק הפעילות והמובילות בעיר, נשמעת לעיתים גם ביקורת על השיח בפייסבוק שלעיתים תורם דווקא להעצמת מחלוקות בין תושבי העיר. האיזון בין כוחן החיובי לכוחן השלילי של הרשתות החברתיות נמצא כיום במרכזו של דיון גלובלי, ובזעיר אנפין קיים בעצימות גבוהה גם בקהילה המקומית של חריש.

🗓️ נובמבר 2015

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים ביקור מתוקשר ראשון בחריש

לקראת אישור החלטת הממשלה המתקצבת את הקמת העיר, ביקר ראש הממשלה בליווי שרי ממשלה נוספים בעיר ונפגש עם ראש המועצה ויו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה.

במהלך הביקור ציין נתניהו כי “הבקשה הראשונה שהפנה אלי ראש העיר היא לחבר את חריש לכביש 6, זה ברור, אנחנו נפתור גם את זה. אנשים צריכים לדעת שהם יחיו בחריש ויקח להם בדיוק 30 שניות להגיע מכביש 6 לשדרה המרכזית. אני חושב שיש פה בשורה גדולה. בשורה ישראלית, בשורה ציונית, בשורה לאזרחי ישראל. העיר הזאת תיבנה מהר מאד”. העיר אכן נבנית מהר, אך לחיבור המהיר לכביש 6 תושבי העיר עדיין מחכים, כמו גם להחלטת ממשלה חדשה שנדרשת כיום להמשך תהליך ההקמה.

🗓️ דצמבר 2015

אושרה החלטת ממשלה 870 בנוגע לתקצוב הקמתה של חריש

בתאריך 20.12.15, אישרה הממשלה את החלטה 870 המעגנת את המחויבות של משרדי הממשלה השונים לפיתוחה של העיר ומקצה משאבים כספיים של למעלה ממיליארד שקלים לטובת פיתוח העיר והשירותים השונים לתושביה.

תוקפה של החלטת הממשלה הינו למשך חמש שנים, עד לסופה של שנת 2020. במהלך זה כיוונה הממשלה להגברת קצב פיתוח התשתיות והשירותים בעיר, על מנת להשיג את קצב האיכלוס ולהביא למצב שבו העיר תהיה מוכנה מראש לקליטה מלאה של התושבים. חמש השנים חלפו, אך טרם התקבלה החלטת ממשלה חדשה המייעדת לחריש תקציבים נדרשים נוספים.

🗓️ אפריל 2016

טופסי 4 ראשונים נמסרו ל-100 דירות ראשונות בחריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, בראשות דוד מגן-מונסונגו אישרה את הבקשות לחיבור תשתיות חיוניות ואספקת חשמל, מים ותקשורת, לפי טופס 4 ליזמים י.ח דימרי ומגידו בשכונת אבני חן.

חברי הוועדה המיוחדת בחריש ציינו בישיבה חגיגית כי האכלוס הוא הפחת רוח חיים ביישוב ואבן דרך בולטת בהקמה ופיתוח העיר.

הפנינג פסח בחריש בהשתתפות מאות משפחות

מאות משפחות מרחבי הארץ הגיעו להפנינג גדול שנערך במהלך חול המועד וזכו להכיר את העיר בעזרת סיורים מודרכים, תצפית על העיר ממנוף, טיולי אופנים לכל המשפחה ואטרקציות נוספות.

חלק מהמשפחות כבר רכשו דירה בחריש וחלקן הגיעו כדי לבחון מקרוב את העיר הנבנית. את האירוע ארגנה המועצה המקומית בסיוע משרד הבינוי והשיכון והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש.

🗓️ מאי 2016

נעים להכיר: המשפחה הראשונה בחריש החדשה

משפחת פיינגולד היתה המשפחה הראשונה שעברה להתגורר בחריש החדשה. בני הזוג גיל וכנרת פיינגולד יחד עם שני ילדיהם הקטנים הם המשפחה הראשונה שהתחילה את חייה בעיר המתהווה.

ראש העיר, יצחק קשת, הגיע לכבד בנוכחותו את המשפחה הראשונה ואף קבע מזוזה על דלתם. ארבע שנים מאוחר יותר, עזבה המשפחה את העיר.

🗓️ ספטמבר 2016

נפתחה שנת הלימודים הראשונה בחריש

ארבעה בתי ספר ועשרים גנים ומעונות יום נפתחו לראשונה בחריש בשנת תשע“ו. ההתרגשות החגיגית ותחושת החלוציות לא פסחה על הילדים והוריהם ששמחו לקחת חלק בציון דרך היסטורי לעיר.

כעבור ארבע שנים, בספטמבר 2020, נפתחו הלימודים בעיר עם לא פחות מ-15 בתי ספר ו-94 גנים.

🗓️ מרץ 2017

נפתחה החנות הראשונה על ”דרך ארץ“ – השדרה המרכזית בחריש

“מאור משקאות”, החנות הראשונה על השדרה, נפתחה כחנות נוחות המציעה מגוון רחב של מוצרים כמענה לצרכים המיידיים של תושבי העיר.

החנות הציעה לתושבי חריש מוצרי מזון בסיסיים לצד מקומות ישיבה לשתיית קפה ותחנת טוטו לוטו. את החנות פתח דימה ניסנוב, שגדל בחריש הוותיקה כילד. בהמשך פתח ניסנוב בצמוד לחנות המשקאות גם את "שניצל-פיקס". חנות המשקאות נסגרה באוגוסט 2019, שנתיים וחצי לאחר פתיחתה ולאחר מכן גם חנות השניצל נסגרה.

🗓️ ספטמבר 2017

נחנך בית הכנסת הראשון בחריש במעמד הרב הראשי לישראל

מבנה בית הכנסת הראשון ברחוב ספיר 28 נחנך במעמד הראש הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף.

האירוע נערך בהשתתפותם של ראש המועצה יצחק קשת, רב קהילת 'לעבדך באמת' הרב אשר זיגדון והרב אורי חיזקיה, סופר סת"ם שכתב באותה עת את ספר התורה הראשון שמומן מתרומות תושבי חריש. כיום פועלים בחריש שמונה בתי כנסת במבנים ייעודיים ברחבי העיר ועוד מניינים רבים של מתפללים הפזורים במבני ציבור, גנים ובתי ספר.

🗓️ מאי 2018

נפתח בית הקהילה של חריש

לראשונה בחריש החל לפעול בית קהילה לאירועים שונים. בית הקהילה ברחוב גפן 78 נוהל בתחילה על ידי עידית ינטוב, שהפכה כעבור חודשיים לחברת מליאה מטעם סיעת ישראל ביתנו.

“פתיחת בית הקהילה הוא רגע משמח עבור כל תושבי חריש. בית הקהילה יהווה בית עבור כלל תושבי חריש, יחזק את תחושת השייכות והגאווה המקומית על ידי מעורבות ואחריות חברתית, יוביל ויעודד תכניות ויוזמות קהילתיות בתחומי פנאי ותרבות תוך שמירה על מקצועיות, יזמות וחדשנות", ציינה ינטוב במועד הפתיחה. כיום מופעל באחד מאולמות בית הקהילה, האב חריש, מרחב עבודה שיתופי.

🗓️ ספטמבר 2018

יום לימודים ראשון ב"אתגרי העתיד", חטיבת הביניים הראשונה של חריש

פתיחת שנת הלימודים השנייה בחריש, תשע"ז, החלה בסימן צמיחה וגדילה. מספר התלמידים בגנים ובבתי הספר צמח משמעותית ולראשונה נפתח בחריש בית ספר על יסודי בחינוך הממלכתי.

חטיבת "אתגרי העתיד" החלה דרכה עם שתי כיתות ו-61 תלמידים בלבד. במהרה הפכה החטיבה, יוצאת הדופן, למקור משיכה למשפחות רבות שהגיעו לעיר במיוחד בכדי שילדיהן ילמדו בה. כיום, בשנה השלישית לפעילותו מונה בית הספר 14 כיתות בהן לומדים 418 תלמידים בשכבות ז‘-י' והוא ימשיך לצמוח עד שכבת י“ב.

🗓️ אוקטובר 2018

והיי לרבבה: התושב ה-10,000 הגיע לחריש

בחודשי הקיץ של 2018 עברו לחריש כ-500 משפחות חדשות שהגדילו משמעותית את מניין האוכלוסיה בעיר.

אחת מהן, משפחת קרפט, זכתה לקבלת פנים ייחודית: בטקס מיוחד שערכה מחלקת הקליטה של מועצת חריש, קיבלה משפחת קרפט את תעודת התושב ה-10,000. חציית רף ה-10,000 תושבים סימלה את סופו של היישוב הקטן ואת תחילת המעבר ההדרגתי מיישוב לעיר.

🗓️ אוקטובר 2018

ראש המועצה יצחק קשת נבחר לכהונה נוספת

יצחק קשת, אריק מויאל וגבי קדוש התמודדו בבחירות מקומיות סוערות, על קולותיהם של כ-3,500 בעלי זכות בחירה בחריש. על פי נתוני ועדת הבחירות בחריש זכה יצחק קשת, שהתמודד תחת מפלגת הליכוד, בקולותיהם של כ-64% מהבוחרים.

מעורבותם הגבוהה של תושבי חריש באה לידי ביטוי גם באחוז ההצבעה הגבוה – 78.26% מבעלי זכות הבחירה ניצלו את הזכות להשפיע על עתידה של העיר. רשימותיהם של מויאל וקדוש לא זכו לייצוג במליאה ושניהם נעלמו מאז מהמפה הפוליטית של חריש. שתי הסיעות הגדולות המרכיבות כיום את הקואליציה בעיר הינן סיעת הליברלים העצמאית בראשותה של שני גרינברג וסיעת בית טוב לחריש (הבית היהודי) בראשות יוחאי פרג‘י.

🗓️ נובמבר 2018

אושרה תכנית "חריש דרום"

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש אישרה להפקדה תכנית חדשה הכוללת 1,430 יחידות דיור (כ-7,000 תושבים), 332 אלף מ”ר שטחי תעסוקה ו-130 אלף מ”ר שטחי שרות.

רובע המגורים החדש ואזור התעסוקה הגדול המוכר כ'חריש דרום' חיוני לצמיחת העיר. התכנון כולל גם כניסה דרומית לעיר באמצעות כביש 611 המתוכנן להיסלל בשנים הקרובות. יישום התוכנית בפועל מוקפא כרגע וממתין לאישור הוועדה, וזאת ככל הנראה בשל העדר תקציב מדינה שיאפשר קבלת החלטת ממשלה חדשה לתקצוב העיר ולאור התנגדותו של יצחק קשת להמשך בנייה למגורים בעיר ללא תקצוב ממשלתי נוסף.

🗓️ אפריל 2019

קו אוטובוס ישיר החל לפעול בין חריש לתל אביב

השקת הקו החדש היוותה צעד נוסף בשיפור ועיבוי מערך התחבורה הציבורית הפועל בחריש לרווחת התושבים.

הקו החדש 632 לתל אביב התווסף לקווים הפועלים בין חריש לחיפה, פרדס חנה, בנימינה וחדרה.

🗓️ יוני 2019

שכונת הפרחים מתאכלסת: חמישה בניינים ראשונים קיבלו טופסי 4

שני בניינים של חברת ‘דונה’ ברחוב יקינתון 12 ורחוב נרקיס 24 קיבלו טופס 4 ראשון בשכונת הפרחים. גם שלושה בניינים מתוך ארבעה בפרויקט ‘הארבעה‘ של חברת נמדר קיבלו את טופס 4 המיוחל.

שכונת הפרחים היא השכונה השלישית שנערכה לקבל דיירים חדשים בחריש והיא הצטרפה לשכונות החורש ושכונות אבני חן בהן התגוררו באותה עת למעלה מ-12,000 אלף איש.

🗓️ יוני 2019

קניון MORE חריש נפתח

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש העניקה תעודת גמר לקניון MORE הממוקם בכניסה לחריש.

הקניון, המשתרע על פני שטח של 20,000 מ”ר, מתוכם 10,000 מ”ר שטחי מסחר, מעניק לתושבי חריש מאז השקתו ועד היום חלופה ראויה לקניות בתוך העיר וכולל סניפים של רשתות ארציות בתחומי קמעונאות שונים.

🗓️ יולי 2019

נפתח מתנ“ס חריש

מרכז התרבות הראשון בחריש נפתח לפעילות. המרכז ממוקם ברחוב שוהם 73 ומשתרע על שטח של  1,700 מ”ר.

המבנה כולל, בין השאר, כיתות לפעילויות וחוגים, חדר מוסיקה חדשני, סטודיו ריקוד ואולם אירועים עם 197 מושבים. מרגע השקתו ועד לפרוץ מגפת הקורונה הספיק מרכז התרבות לארח מספר פסטיבלים, אירועים, חוגים לצד מיזמים פרטיים.

🗓️ מרץ 2020

נחתמו טופסי 4 ראשונים לפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת מעו"ף

נחתמו תעודות הגמר הראשונות בשכונת מעו”ף ל-6 בניינים הכוללים 208 יחידות דיור, שנבנו על ידי חברת הבנייה דונה.

מדובר באישור ראשון של פרויקט מגורים בשכונת מעו”ף ובאכלוס של אחד מפרוייקטי המגורים הראשונים שנבנה במסגרת תוכנית ‘מחיר למשתכן“ בעיר. דיירי שכונת מעו“ף החדשים חנכו את השכונה הרביעית של חריש והצטרפו לשלוש השכונות האחרות, בהן התגוררו באותה עת כ-16,000 אלף איש.

🗓️ אוקטובר 2020

ועדת הגבולות קבעה את מפת ההתרחבות של חריש ל- 100 אלף תושבים

על פי התוכנית של הוועדה הגאוגרפית יוגדל שטח השיפוט של העיר בכ-46%, הן לכיוון צפון והן לכיוון דרום, על מנת לאפשר את המשך התרחבותה של העיר וגידולה לעיר של 100,000 תושבים, עפ"י החזון המקורי.

עם הכניסה לעשור חדש, מגדירה המפה את תוואי ההתפתחות של חריש לשנים הבאות. בעשור החדש, עד לשנת 2030, יימשך האיכלוס של חמש השכונות הראשונות של העיר עד להיקף של כ- 50 אלף תושבים, יחל הפיתוח של רובע ”חריש דרום“ החדש הכולל אזורי תעסוקה לצד מגורים, יסללו כבישים חדשים, יתוכננו וייבנו שכונות ותשתיות חדשות. אין ספק שהעשור החדש יספק לעיר נקודות ציון היסטוריות נוספות רבות.

חריש עתידה להתרחב ולהפוך לעיר שתאכלס כ-100 אלף תושבים. כיצד ניתן לעשות זאת ובו בזמן לשמור על בעלי החיים ומיני הצמחים בשטחים הסובבים של העיר? תכנית אב חדשה לתשתית האקולוגית בסביבת חריש מנסה להעניק לפרנסי העיר כלי עבודה שיאפשרו להם לשלב היבטים אקולוגיים בניהול המרחב הציבורי הפתוח של העיר

עץ במרחב הסובב את חריש; צילום: רון פרומקין

בתחילת החודש פרסם משרד הבינוי והשיכון דו"ח מיוחד שעוסק בפיתוח העיר חריש בראייה משולבת של טבע-אדם-עיר: "תכנית אב לתשתית אקולוגית חריש". מטרת הדו"ח, כך על פי מחבריו, היא לתת רקע מקצועי וכלים לתכנון, ניהול ותחזוקה של שטחי הפיתוח העתידי של העיר כמו גם לשטחי העיר הקיימת והבנויה תוך שמירה מירבית על הטבע.

כזכור, הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה לאחרונה שתחום השיפוט של חריש יגדל ב-46%. העברת השטחים הנוספים לחריש תאפשר לה לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה. האם ההתרחבות העתידית יכולה להיעשות תוך שמירה על בעלי החיים ומיני סוגי הצומח מסביב?

תרומת מרחבי הטבע לחיי התושבים

ג'ולי פלד, אדריכלית נוף, היא מכותבות התכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם האקולוגים ד"ר רון פרומקין וד"ר תמר מרכוס. היא מסבירה על ייחודה של תכנית האב שפורסמה: "התכנית הזו לוקחת מידע ונתונים קיימים של ערכי טבע ונוף ומייצרת מהם כוונות תכנון לפיתוח עירוני. התוכנית נותנת את הכבוד והמשקל הראוי והחשוב למרכיב הטבע בעיר והוא חלק בלתי נפרד משיקולי התכנון. החשיבות של 'טבע עירוני', אינה בהכרח בהיותו מכיל ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בתרומה חינוכית, חברתית ונפשית של מרחבי טבע נגישים יומיומיים לחייהם של התושבים". פלד מוסיפה ומציינת: "תהליכי העיור והציפוף העצומים שעתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות בארץ מחייבים הגדרה מחדש של הסטנדרט של המרחב העירוני בהיבט הירוק שלו ופיתוח כלים יישומים לביצוע של 'אקולוגיה עירונית'. בשיח הזה, המחשבה היא על האדם, ועד כמה הטבע תורם לבריאותו הנפשית והפיזית".

כלי שימושי למחלקות הנדסה ושפ"ע

מחברי התכנית התייחסו בתכנית האב לשני מצבים שונים: לעיר הקיימת והבנויה, ולתכנית המתאר, המתבוננת על שטחי ההרחבה העתידיים של חריש בהתאם לתמ"א 35. פלד מסבירה כי בהתאם, האיזון בין ערכיות אקולוגית לרווחת האדם משתנה. "למשל חשיבות שמירת מסדרון אקולוגי המקיף את העיר לעומת הקמת גינה שכונתית ועידוד ציפורים ופרפרים להגיע אליה".

בשני המקרים התכנית נותנת את הכלים התכנוניים ליצירת תנאים סביבתיים מתאימים, בכדי לאזן בין הערכים השונים. "התכנית נותנת כלי לרשות לנהל את המרחב הציבורי הפתוח של חריש גם מההיבט האקולוגי בנוסף להרבה מאוד רבדים ושיקולים אחרים שהם נדרשים להם. המטרה שלנו היא שהתכנית הזו תהווה כלי שימושי יום-יומי לקבלת החלטות מקצועיות במחלקת שפ"ע ומחלקת ההנדסה. למשל, כמה גינות פרפרים יש בעיר ובאיזו פריסה? מה הממשק שלהן עם מוסדות ציבור או רווחה? מה המרחק בין יערות המאכל? אילו ממשקים אפשר לייצר עם מחלקת חינוך סביב תיבות הקינון? איפה ממוקמים גרעיני קהילה פעילים ועל מה הם לוקחים אחריות?" מסבירה פלד.

אקולוגיה כשיקול בתכנון ופיתוח העיר

עד כמה ההמלצות בדוח הן ישימות ועד כמה הן מחייבות את מתכנני העיר? פלד מציינת שהתכנית אינה מחייבת: "ההמלצות המובאות בעבודה זו יצטרכו לפגוש בתהליך התכנון המתקדם כמו גם בניהול העיר אתגרים רבים ובמהלך תהליכים אלו יעובדו ויותאמו פעם נוספת. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהנחת בסיס הנתונים, הנחות היסוד והניתוח של עבודה זו, על שולחנם של הצוותים המקצועיים כמסד לקבלת החלטות בתכנון ובניהול העיר. העבודה מכוונת זרקור על השטחים הפתוחים והמרחב הטבעי ובמידה רבה מקדימה את התכנון המתארי ואת התכנון העתידי של חריש על מורכבותו ועל הצרכים הרבים שיהיו לעיר". עוד היא מוסיפה: "בוודאי שהמשך העבודה עוד רב והוא תלוי ברבדים וגורמים רבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם מיכל פישל, אדריכלית הנוף של העיר חריש, והיום כל אדריכל נוף שמתכנן בעיר מקבל את העבודה ונדרש לעבוד עימה. פישל משתמשת בה ככלי ואנחנו מחפשים יחד איתה דרכים נוספות ליישם ולקדם את החשיבה של החזון".

כך לדוגמה, העבודה מפרטת כלים שימושיים לתכנון ופיתוח העיר ביניהם: חלוקת השצ"פים בעיר לרמות שונות לפי מיקומם היחסי בעיר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח; הנחיות פיתוח בנושא תאורה שאינה מזהמת, גידור, פסולת, חומרי גמר, תנועת אופניים והולכי רגל, קרקע, חינוך סביבתי ודגש על נושא בחירת הצמחיה בעיר.

חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח?

אך יש מי שגם לא אהב את התכנית ורואה בה "עלה תאנה" לתכנית ההתרחבות הבלתי מבוקרת של חריש על חשבון שטחים ירוקים ובעלי חיים. יעל לביא אפרת, נציגת החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש: "תשתיות טבע עירוניות הן משאב לא אכזב להנאת הציבור, ומדיניות ועקרונות ניהול למשאב זה הם ברוכים. כל זה טוב ויפה לתחום עירוני שזה מכבר נבנה, אך בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! בניגוד לשם "תכנית טבע בעיר" – התוכנית היא למעשה "עיר בטבע". זהו Green wash מהסוג המוכר שנועד לצבוע בירוק סביבתי את כוונות משרד השיכון למתוח את חריש הבנויה למרחק רב, לברא יערות ולבנות עליהם, תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם".

לביא אפרת גם מזהירה מתוצאות חזויות בעיתיות של פלישת חריש אל מרחבי הטבע: "פלישה של פיתוח עירוני אל השטח הטבעי, כרוכה בדחיקת בעלי החיים ממקומם, ומייצרת בהכרח קונפליקט בין אדם ובין חיות הבר. מוכרים הקונפליקטים עם חזירי הבר בטבעון, בחיפה, בירושלים, ועם צבועים במודיעין ובמקומות אחרים. קונפליקטים כאלה עלולים להוות לא רק אי נעימות במפגשים לא רצויים, אלא גם סיכון. זוהי תוצאה חזויה גם בסובב חריש, והיא תחריף ככל שדחיקת בעלי החיים תמשיך להתרחב מצד אחד, והפיתוח העירוני יציע להם שפע מזמין מהצד השני (גינות מושקות, האכלת בע"ח, ניהול פסולת וכיוצ"ב)".

לביא אפרת גם מציעה לפרנסי העיר כמו גם לתושביה לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנויה לא מבוקרת: "המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב כולם, להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש, הוא החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. מדוחות קודמים של משרד הבינוי והשיכון עולה, כי תכניתם מייעדת את מחצבת ורד להרחבה על מנת להשמיש אותה לצרכי הפיתוח של העיר. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח עם מחצבה רחבה על מפגעיה ו'גינות' כלואות המכונות 'טבע'?"

"לחריש אתגרים רבים לפניה, אנו מציעים למנהיגי העיר ולתושביה לפעול יחד איתנו לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמנו, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

עיר בת קיימא – הלכה למעשה

פלד אינה מתעלמת מהביקורת אלא מקבלת כעובדה את תכנית ההתפתחות העתידית ומנסה, לתפישתה, למזער את הקונפליקט הצפוי בין בעלי חיים ואנשים: "התכנית הוכנה מתוך נקודת מוצא של התכניות הסטוטוריות התקפות החלות על העיר, למשל תמ"א 35 שקבעה את השטחים הסובבים את חריש כיעד לפיתוח עירוני. אין עוררין שבמרחב הזה יש ערכי טבע חשובים. דווקא מנקודה זו יש חשיבות לתכנית שבוחנת כיצד מפתחים שטח ערכי המיועד לפיתוח עירוני. למשל התכנית מצביעה כיצד ניתן לשמור על תפקוד המסדרונות האקולוגיים ברמה האזורית על ידי שמירה של טבעת של שטחים פתוחים רציפים המקיפים את העיר. טבעת אשר תאפשר נתיבי מעבר לבעלי חיים, בדגש על בעלי חיים גדולים ובינוניים. המרחב הזה, קראנו לו 'הטבעת הכפולה', ישמש גם את המטיילים ורוכבי האופניים, אבל הדגש הוא שמירה על הערכיות האקולוגית שלו".

פלד מתייחסת גם לנושא הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבי הערים: "לאור הציפוף העירוני הקיים והעתידי, הקונפליקט מתחדד. המטרה להגיע לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית התושב והדרוש לקיום המגוון הביולוגי. כיצד אנחנו ממתנים בין דרישות השימוש האנושי והשפעתן על מיני הבר? העבודה מציגה כלים לבחון את ההיתכנות של קיום השימושים זה לצד זה. למשל: יצירת שטחי חיץ, הגבלת תאורה, שימוש במכלי אשפה מכוסים או הגדרת אזורים ללא פחי אשפה, תכנון מהלך תנועת הולכי הרגל באתר, שימוש באמצעי הגנה והפרדה ועוד".

פלד שולחת גם היא מסר להנהגת העיר ולתושביה: "פרנסי העיר חרטו על דגלם לתכנן עיר חדשנית ובת קיימא. אנחנו יצרנו כלי תכנוני מקצועי שמתכתב עם החזון והרוח שנושבת מהעיר ומנסה לתרגם אותו למעשה. הכלי הזה הוא לא סוף פסוק הוא צריך להתפתח ולגדול להיות יותר מדויק, למצוא את הממשקים הנכונים עם אנשי המקצוע ברשות המקומית, עם אנשי החינוך ועם הקהילות שפועלות ומקדמות חיים ברי קיימא בסביבה העירונית. אנחנו רוצים שכל הגורמים המעורבים בעיר יעשו בו שימוש, כל אחד בתחומו, וינהלו איתנו דו-שיח לגבי האתגרים והפתרונות שעולים בתהליך היישום. נושא הסביבה והאקולוגיה הוא כל כך רחב ומאתגר, אבל זה בנפשנו וזה מרתק ומהנה בכל קנה מידה. בואו תהיו שותפים".

מדוברות רשות הטבע והגנים נמסר: "שמירת טבע בעיר אינה באה במקום הצורך לשמור על הטבע בשמורות , בגנים ובשטחים הפתוחים. לשמירת הטבע בעיר יש חשיבות רבה גם לתושבי המקום. אנו מברכים על קידום הנושא, נלמד בזמן הקרוב את התכנית ונמשיך בשיתופי הפעולה עם משרד הבינוי והשיכון".

עוד בנושא: הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים

כיצד השפיע משבר הקורונה על שוק הנדל"ן בחריש, מהי מגמת השינוי שחלה בתמהיל הדירות בעיר בשנים האחרונות ואיזו דירה נמכרה, לראשונה בעיר, במחיר שחצה את רף שני מיליון שקלים?

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי, עודכנה השבוע, על בסיס נתוני רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש ספטמבר 2020. עיון בנתונים מעניק הצצה מעניינת במיוחד למגמות שוק הנדל"ן בחריש בחודשים האחרונים, בצל משבר הקורונה. הסקירה עוקבת אחר מספר מדדים קבועים הנבחנים החל משנת 2014 ומספקת תמונת מצב מתחילת שנת 2020 עבור מספר מדדים נוספים.

היקף מכירת הדירות החודשי הוא המדד המרכזי שבו נבחן שוק הנדל"ן המקומי. במדד זה ניתן לזהות בבירור את ההשפעה המיידית על היקף המכירות, בחודש אפריל, עת הוכרז הסגר הכללי הראשון בישראל. בחודש זה זוהתה צניחה משמעותית מאוד בהיקף המכירות, הנובעת בעיקר בשל העובדה שרבים ממשרדי המכירות בעיר היו סגורים. עם זאת, ההתאוששות היתה מהירה. בחודש מאי חזר היקף המכירות לרמה הנורמטיבית בעיר ובחודש יוני הגיעו המכירות לשיא חודשי שלא נראה מאז תחילת שנת 2016. גם בחודשים הבאים, יולי-ספטמבר, נשמרה רמת מכירות גבוהה באופן יחסי לשנה החולפת.

מגמת עלייה במחירים, לאחר תקופה ארוכה של ירידה הדרגתית

מחירי השיא של הדירות בעיר נמדדו במחצית השנייה של שנת 2017 ונשמרו כך למשך שנה בקירוב. החל מסוף 2018 ועד תחילת 2020 זוהתה מגמת ירידה הדרגתית ואיטית במחירי הדירות בעיר. בתחילת 2020 ירד המחיר הממוצע למ”ר, לראשונה מאז 2016, מתחת לרף ה- 10,500 שקלים. ברבעונים הבאים של שנת 2020 מזוהה עליית מחירים שעשויה להצביע על שינוי מגמה. בין הרבעון הראשון לרבעון השלישי של השנה המחיר הממוצע לדירות רגילות בחריש, עלה ב-3.7%.

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

עלייה בביקוש לדירות יוקרה

חודש לאחר שנקבע שיא חדש במכירת דירת גן בשכונת החורש תמורת 1.93 שקלים, נמכרה דירת גן אחרת בשכונת החורש במחיר של 2,088,000 שקלים. הדירה, הממוקמת בפרוייקט של י.ח דמרי ברחוב אורן בעיר, נמכרה בחודש יולי בעסקת יד שניה.

בין השאר מצביע הדבר על עלייה ניכרת במחירי הדירות המיוחדות בחריש (דירות גן, דופלקסים ופנטהאוזים), לאורך השנים האחרונות, בעיקר כשמדובר על דירות מיוחדות וייחודיות (מיקום יוצא דופן, גינות גדולות במיוחד וכו'). זאת בניגוד לדשדוש היחסי במחירי הדירות הרגילות בעיר.

דירות 5 חדרים מגדילות את חלקן באופן משמעותי

בשנים הראשונות דירות 4 חדרים היו ”המוצר הסטנדרטי“ בחריש והיוו 72% מסך הדירות שנמכרו בעיר. השנה, מצביעים נתוני המכירות על שינוי משמעותי בתמהיל הדירות ועל עלייה ניכרת בשיעור הדירות בנות ה-5 חדרים בעיר. שיעור המכירות של דירות 4 חדרים ירד השנה ל 59% בלבד ואילו שיעור המכירות של דירות 5 חדרים עלה ל 32%.

השינוי בתמהיל הדירות עשוי להצביע על התבגרות מסויימת בתהליכי האיכלוס של העיר. אם בשנים הראשונות, כשהתשתיות בעיר היו מועטות, קהל היעד המרכזי היה זוגות צעירים ומשפחות בתחילת דרכן. כעת, עם התפתחותה של העיר והיכולת שלה לתת מענה גם למשפחות בוגרות יותר ובעלות מספר גדול יותר של ילדים, עולה הביקוש לדירות גדולות יותר, בנות חמישה חדרים, ובהתאם לכך מגדילים היזמים גם את ההיצע.

לסיכום: נתוני סקירת הנדל"ן המעודכנת מספקים תובנות משמעותיות על תגובת השוק המקומי למשבר הקורונה הגלובלי, בחודשים האחרונים. בשלב זה, ניתן לומר בזהירות, כי בחודשים הראשונים של המשבר, המשיך שוק הנדל"ן המקומי לתפקד באופן סדיר ואף זוהתה עליית מחירים קלה. מה צופן העתיד? נצטרך לחכות ולראות. סקירת הנדל"ן המלאה של חריש כוללת ניתוחים רבים נוספים ומידע על המגמות השונות ולמתעניינים, מומלץ לקרוא אותה במלואה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

במהלך החודשים הקרובים יחלו העבודות להקמת פארק גדול שישתרע מאזור הקניון בכניסה לעיר, לאורך תוואי כביש 6 ועד לתל זאבים. במרכז הפארק תוקם טיילת ופינות ישיבה מוסדרות יוכשרו לטובת המטיילים. מועד משוער לסיום העבודות: אמצע שנת 2023

"שלב התכנון של פארק יער עירוני גדול הסתיים", כך עדכנה עיריית חריש השבוע. הפארק המתוכנן ינגיש לציבור את השטח המיוער שממערב לעיר ובחודשים הקרובים תתחיל העירייה בעבודות להקמתו.

על פי התכנית, פארק היער העירוני ישתרע על פני כ-200 דונם ולאורך כ-1,500 מטר – מאזור הקניון בכניסה לעיר ועד לתל זאבים. מדובר בשטח פתוח מיוער, בחלקו יער אורנים נטוע, שכיום עוברת בו דרך עפר, במקביל לתוואי כביש 6.

כ-700 מטרים מדרך העפר בדרום הטיילת יהפכו לטיילת ראשית רחבה ומוארת שתשלב גם שביל אופניים. לאורך הטיילת יוצבו מקומות ישיבה וספסלים.

מהטיילת ייצאו שבילי יער שיובילו לפינות חמד טבעיות ולפינות פיקניק מקורות עם מקומות ישיבה ומנגלים. מדובר במעין "חדרי יער" שיתחמו את פינות הפיקניק בחומות אבן נמוכות. פארק היער יאפשר למטיילים לצעוד רגלית באיזור ירוק או לנפוש באיזור מוסדר ונוח.

ממעוף הציפור: תצפית בקצה הטיילת

על פי התכניות הטיילת תסתיים במצוק שבו יוקם מצפור ייחודי שישקיף מערבה. המצפור עשוי מחומרי עץ, ויעניק צל יחד עם תחושה של מעין "ריחוף" מעל המצוק. בהמשך הפארק לכיוון צפון מתוכננים שבילי יער למיטיבי לכת.

לאורך הפארק מתוכננות חמש כניסות. הכניסה הראשית, הצפונית, היא מרחוב הגפן, שתמוקם כ-100 מטר מהאזור המסחרי. מגן רז (ברחוב גפן) תהיה כניסה ישירה גם למצפור וגם לטיילת. שלוש כניסות נוספות לאורך הפארק מתוכננות מרחוב תאנה.

"לגלות את היער"

"אנחנו מכנים את הפארק הזה 'פארק תגליות' – אנחנו רוצים להעניק לתושבים אפשרות לגלות את היער", אומרת אדריכלית נוף העיר מיכל פישל, "ביער יש אזורים נסתרים והמטיילים יוכלו להיכנס פנימה ולגלות אותם". עוד מציינת פישל כי האזור הוא מסדרון אקולוגי חשוב עבור בעלי חיים וצמחייה וכי והפארק יאפשר לשמר ולטפח אותם לצד ההנאה הצפוייה למבקרים.

מועד סיום העבודות המשוער: אמצע שנת 2023.

השנה נפתחו שכבות כיתה ז' בשני המוסדות החדשים במתחמים זמניים, ובשנה הבאה יעברו שני בתי הספר למבני קבע שבנייתם החלה כעת. שני המבנים מוקמים משני צידי הפארק ברחוב רימון

 מבני הקבע של הישיבה התיכונית והאולפנה נבנים בימים אלה משני צידי הפארק שברחוב רימון. בכל אחד מהמבנים יהיו 18 כיתות, והמבנים יכללו אלמנטים של חדשנות כדוגמת: שימוש גמיש במרחבים, למידה מגוונת וחווייתית ומענה מותאם לכל תלמיד.

כיום לומדים בחטיבה הצומחת כ-30 בנים בישיבה וכ-50 בנות באולפנה.על פי מודל בית הספר הצומח ייפתחו בשנה הבאה לפחות שתי שכבות. מבנה הקבע המתוכנן של הישיבה התיכונית יהיה בן שלוש קומות. הכניסה שתיבנה מכיוון הפארק היא למרכז המבנה – שמתפצל לקהילות למידה מימין ומשמאל.

מרחב למידה משותף

במרכז הישיבה יוקמו חדר מורים, מעבדות ומרחבי למידה שימושיים. מבנה הישיבה יכלול שלוש קומות וחצי. המעבדות תוכננו כמרחב רב תכליתי עם כניסה נפרדת וקיר נייד. בחצר הישיבה מתוכנן לקום מגרש ספורט. התפישה האדריכלית מאפשרת להכניס את מגמת החדשנות החינוכית הנהוגה בחריש גם לישיבה התיכונית, והכיתות יוכלו להיפתח האחת כלפי השנייה וליצור מרחב למידה משותף. כחלק מיישום תפישת החדשנות, ייבנו דלתות הזזה מזכוכית וכך יווצר רצף של כיתות מחוברות. המורים יוכלו לעבוד במקביל ובשיתוף פעולה, והתלמידים ילמדו בקבוצות קטנות יותר ויזכו לחוויית למידה מצד צוות מחנכים ולא רק ממורה אחד בכל שעת למידה.

אולפנה לבנות: אלמנטים של חדשנות

בצד השני של הפארק מוקמת אולפנה לבנות, שגם בה יהיו 18 כיתות. גם באולפנה מתוכננים אלמנטים של חדשנות. בשל הטופוגרפיה (תנאי השטח) הכניסה אליה תהיה באמצעות גשר לקומה האמצעית, ממנה תהיה גישה לקומה התחתונה ולקומה העליונה, כאשר בכל אחת מהן יפעלו שתי קהילות למידה.

הקומה התחתונה, שלה כניסה נפרדת, תהיה רב תכליתית ותיועד גם לחוגים בשעות אחר הצהריים. התלמידות ייהנו ממרחב גדול שיאפשר לכל קהילת למידה לעבוד כיחידה שלמה או לחוד, וזאת באמצעות קירות הזזה מזכוכית שיוצבו בין הכיתות. השינוי במרחבי הלימוד הגמישים יאפשר תקשורת בינאישית טובה יותר בין תלמידים ויפתח מיומניות חברתיות חשובות. האולפנה והישיבה התיכונית יעוטרו בחזיתות צבעוניות שיעניקו לבית הספר חזות יוצאת דופן, שתשדר שמחה וקבלת פנים מאירה לקראת יום הלמידה.

ראש העיר יצחק קשת: "שנת הלימודים הנוכחית היא ציון דרך משמעותי עבור מערכת החינוך הציונית-דתית בחריש: העירייה הקימה ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות ופתחה את שכבת ז' הראשונה בכל אחד מהמוסדות, במודל של בית ספר צומח. את שנת הלימודים פתחו התלמידים והתלמידות במתחמים זמניים בכנפי רוח בנים ובכנפי רוח בנות, וכבר בשנה הבאה הם צפויים לעבור למבני הקבע שלהם. במקביל אנו ממשיכים בתהליכי בינוי של מוסדות חינוך חדשים נוספים בחריש, שייפתחו כבר ב-1 בספטמבר 2021".

שמחה על התקדמות החינוך העל יסודי ממ"ד בחריש הביעו גם חברי סיעת בית טב בחריש שציינו בתחילת השנה "הבטחנו וקיימנו" בהתייחסם לפתיחת הישיבה והאולפנה במודל בית ספר צומח בחריש.

עוד בנושא: בשנה הבאה: חינוך על יסודי למגזר הדתי

שבע שנים לאחר שהופקדה לראשונה, ולאחר התנגדויות ושינויים רבים, התכנית של מתחם 'הטרפז' בשכונת אבני חן מגיעה לקו הסיום. במתחם החדש ייבנו 11 בנייני מגורים, מתוכם שני מגדלים בני 27 קומות, וכן למעלה מ-20,000 מ“ר של שטחי תעסוקה ומסחר, בצמוד לציר הכניסה לחריש

בשבוע שעבר התקדמה תכנית הטרפז, תכנית להקמת מגדלי המגורים הראשונים בחריש, צעד נוסף. בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, הצביעו חברי הוועדה על מתן חלון זמן להתנגדויות של 60 ימים. אם לא יעלו התנגדויות נוספות, התכנית שבמהלך שבע השנים האחרונות עברה תהפוכות רבות, התנגדויות ושינויים – תאושר סופית.

מתחם 'הטרפז', ששטחו 100 דונמים, ממוקם בכניסה לעיר, בין כביש 6353, בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

התכנית העדכנית שעומדת לאישור כוללת 624 יחידות דיור בגדלים משתנים, החל מדירות קטנות (20% מכלל הדירות במתחם) המשך בדירות 4 ו-5 חדרים וכלה בדירות יוקרה. במתחם ייבנו שני מגדלים בני 27 קומות (120 דירות בכל בניין). שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

המתחם כולו, ושני המגדלים הגבוהים בפרט, ממוקמים ממש במרכזה של העיר, מול הפארק המרכזי העתידי ובחיבור בין 4 השכונות הראשונות של חריש – אבני חן, החורש, הפרחים ומעו“ף. לדיירי הקומות הגבוהות מובטחת נקודת תצפית ייחודית ובעיני המתבונן מלמטה, יהוו המגדלים סימן היכר של העיר שיראה מרחוק, גם מחלונות המכוניות הנוסעות על כביש 6, כך לפי המתכננים.

שבע קומות של משרדים

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ"ים, באחת הגינות כבר תוכנן מבנה להקמת בית קפה.

שטחי המסחר והתעסוקה במתחם כוללים כ-23,000 מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים. מרביתם מרוכזים במבנה מרכזי על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק המרכזי העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ"ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ"ר. תוספת שטחי המסחר, ובעיקר המשרדים, שחסרים כיום בעיר, צפויה לתרום נתח משמעותי של הכנסות מארנונה לעירייה, המשוועת לכך.

למשוך לעיר אוכלוסייה חזקה

מתחם הטרפז הינו מתחם המגורים האחרון בשכונות הראשונות של חריש (אבני חן והחורש) שטרם שווק ליזמים. בשנת 2013, בתחילת דרכו, תוכנן המתחם לכלול בנייה נמוכה הדומה באופייה לשאר מתחמי המגורים שנבנו בשכונות החורש ואבני חן. אולם הרצון לשפר את התכנון ולהגדיל את ניצול הקרקע ולהגדיל את הצע הדירות, גרם למשרד הבינוי והשיכון להציג תכנית חדשה ותקדימית שכללה בניית מגדלי יוקרה רבי קומות.

בפברואר 2018 הוצגה תכנית חדשה לבניית 5 רבי קומות בני 25-27 קומות לצד מבני מסחר ותעסוקה נמוכים יותר, מבני ציבור וכן מספר שצ"פים, כולל פארק שכונתי.

המתכננים ראו ב'טרפז' ובמגדלי היוקרה שעתידים היו להיבנות בו, מקור משיכה לאוכלוסייה חזקה לחריש והדגישו את גיוון תמהיל הדירות המוצעות בעיר, לצד שיפור פני העיר בזכות בולטות המגדלים והנראות המרשימה למרחוק. עם זאת, התנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, גרמו לשינוי נוסף ולעיכוב של מספר שנים וכעת הוצגה התכנית מחדש, כתכנית שמשלבת בין רבי קומות לבנייה מרקמית.

עירוניות מתקדמת

האם מגדלי מגורים גבוהים יתאימו וישתלבו בנראות הקיימת בחריש? יש החוששים כי רבי הקומות בפרויקט יהיו חריגים על רקע הבנייה הנמוכה הקיימת בעיר. אחרים התריעו מפני המורכבות בתחזוקת מגדלים גבוהים הדורשים ידע, הערכות נמוכה ועלויות גבוהות.

אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון ואחד מהתומכים הבולטים בתכנית המגדלים ציין מהן הסיבות לבחירה בהקמת מגדלים רבי קומות במתחם הטרפז: "חריש תהפוך לעיר מאוד גדולה, עיר משמעותית, סביר להניח שהיא תהיה יותר גדולה מחדרה. אין שום ספק שבנייה לגובה היא לגיטימית וראויה. אנחנו נמצאים ליד המע"ר העירוני של עיר שהיום היא חסרה לחלוטין בנייה גבוהה".

ראש העיר לא יאשר יחידות חדשות לבינוי

כאמור, בשבוע שעבר החליטה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש לאפשר פרק זמן אחרון של 60 ימים להתנגדויות לתכנית העדכנית וזאת בשל השינויים הרבים שחלו ותיקוני התכנון ביחס לתכנית המופקדת. בתום התקופה שהוקצתה להגשת ההתנגדות, צפויה הוועדה לאשר סופית את תוכנית המתחם.

עם זאת, פרויקט הטרפז צריך להתמודד עם קושי אחד נוסף. לא ברור עדיין אם עיריית חריש תתמוך במימוש מיידי של התכנית שתוסיף לתב"ע של חריש מאות יחידות דיור חדשות.

בחודש יוני האחרון הצהיר יצחק קשת, ראש העיר, כי הוא מתנגד לאשר יחידות דיור חדשות בחריש, ללא הבטחה לתמיכה ממשלתית בעיר. בריאיון לאתר ’חריש 24‘ ציין קשת: "אני נחוש שלא לאשר את המשך התפתחות יחידות המגורים בעיר, עד שנצליח לקבל ערובות מהממשלה באשר לעתידה הכלכלי של חריש".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "תכנית חריש1/י הידועה גם כתכנית "הטרפז" מצויה כיום בהשלמת הליך אישור התכנית בוועדה המיוחדת חריש שלאחריו תקבל התכנית תוקף. התכנית מצויה בסמיכות למע"ר העירוני של חריש ולדרך ארץ ונהנית מרמת נגישות גבוהה לחלקי העיר השונים כמו גם ליציאה מהעיר. התכנית כולל 624 יח"ד ועוד למעלה מ-20 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר.
במהלך התהליך לאישור התכנית ולאחר דיונים בהתנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, ובכלל זה בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוכנסו בתכנית שינויים. העיקרי בהם הוא שינוי מתכנית שכללה 5 מגדלים בגובה 27 קומות כל אחד, לתכנית מרקמית יותר, הכוללת מגוון בניינים החל משש קומות ועד שני מגדלים הכוללים 27 קומות כל אחד. כל זאת ללא שינוי במספר יחידות הדיור הנכללות בתכנית. התכנית תורמת תרומה משמעותית להשלמת הפיתוח בתחומי העיר חריש בדגש על תוספת שטחי תעסוקה ומסחר משמעותיים לעיר".

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.

מה תפקידן של הגינות הפזורות ברחבי העיר? האם לשמש כמקום ״ירוק״ מרגיע וכשטח משחק לילדים בלבד או שהן יכולות לתת מענה לשימושים מסחריים כמו בית קפה, קיוסק או חנות קטנה? עיריית חריש מבקשת להרחיב תכנית להקמת מבני בילוי ופנאי מסחריים בגינות ברחבי העיר, אך יש גם מי שמתנגד

לגינות ופארקים, שטחים ציבוריים פתוחים, יש חשיבות יתרה ברקמת החיים העירונית והם בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים בעיר. עם זאת, למונח "שטח ציבורי פתוח" אין הגדרה חד משמעית אחת בחוק התכנון והבנייה. מקובל כי השצ"פ משמש לשטחי גינון עם מתקני משחק לילדים ותכליתו לתת לתושבים שטח ירוק פתוח בו יכולים הילדים לרוץ בבטחה והוריהם יכולים לטייל או לנוח. יש המדגישים כי 'שטח ציבורי פתוח' כשמו כן הוא, עליו להיות בעל מרחב וחופשי ממבנים משמעותיים שמעניקים תחושה של סגירות.

עם זאת, בשנים האחרונות החלו לפרוח בתי קפה קטנים וקיוסקים הממוקמים בגינות שכונתיות בערים. על פניו, זה נשמע מושלם, הילדים משתובבים בגינת המשחקים וההורים יושבים בנחת על כוס קפה.

בישיבת 'הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש' שנערכה ב-24 בספטמבר ביקשה עיריית חריש לאשר תכנית חדשה שתסדיר ותרחיב את האפשרות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

כבר כיום רשאית העירייה, בהתאם לתכנית תב"ע חריש 1/א‘ המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, להתיר בנייה מסחרית בשצ"פ של מבנה עד 20 מ"ר (10 מ"ר עבור מסחר ו-10 מ"ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), ללא קשר לגודלו של השצ"פ. התכנית החדשה העומדת לדיון כעת, תרחיב אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר וכן תגדיל את היקפי הבנייה המותרים, בהתאם לגודל השצ“פ, בשכונות הוותיקות.

"מנטרות תכנון ארכאיות"

תפקיד השצ"פ עבר שינוי (או אבולוציה) בשנים האחרונות. יותר ויותר רשויות מקדמות הקמת מבנים מסחריים כדוגמת קיוסקים, בתי קפה, מסעדות או חנויות לממכר צעצועים וספרים.

היטיבה לבטא את התפישה החדשה עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה. קליש-רותם התראיינה לגלובס לפני שלוש שנים, וטענה: "אנחנו תקועים עם מנטרות תכנון ארכאיות, לא רלוונטיות, שבכל העולם כבר השתחררו מהן. אני מסתכלת על שכונות השינה ורואה שכל המדינה בנויה רק למשפחות צעירות עם ילדים בני חצי שנה עד תשע. עם כל הכבוד לפארקים ולגינות, לא את כולם זה מעניין. צריך לשבור את הקונספט שמרחב ציבורי שווה פארק. מרחב ציבורי זה דבר עשיר שפונה לאוכלוסיות בטווחי גילאים שונים". ואכן, דבריה של קליש-רותם זוכים גם לאישוש רשמי של המשרד להגנת הסביבה שערך מחקר וגילה כי השצ"פים בדרך כלל משרתים את אוכלוסיית הילדים הצעירים והוריהם בלבד ומקפחים בני נוער ואוכלוסיות אחרות.

שטח מסחרי בהתאם לגודל השצ"פ

אחד מההשגים המרכזיים שמביאים גאווה למתכנני העיר חריש הוא הגנים והפארקים בעיר, הן בכמות הגנים ביחס לנפש והן בהשקעה העירונית בהקמתם ובאיכות מתקני המשחק. תושבי חריש, ברובם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, עושים שימוש רב ויומיומי בגינות השונות הפזורות בעיר ונכון להיום, על אף האפשרות הקיימת כאמור, לא הוקמו מבנים מסחריים באף אחד מהשצ“פים בעיר.

על פי התכנית המוצעת, בשצ"פים ששטחם 2-3 דונם תתאפשר בנייה של מבנה אחד חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל קיוסק ושירותים ציבוריים. בשצ"פים ששטחם 3-5 דונם יותרו שני מבנים; מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל בית קפה/מסעדה, מחסן ושירותים ציבוריים.

בשצ"פים ששטחם 5-10 דונם יותרו שני מבנים: מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק, ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 50 מ"ר שיוכל לשמש כבית קפה-מסעדה, חנות לממכר פרחים, צעצועים או ספרים.

התנגדויות חברי הוועדה

התכנית הרוחבית שמבקשת עיריית חריש לאשר, נתקלה בהתנגדות של חברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה: "השצ"פים בחריש הם אחד מהדגלים שלנו, וחבל לפגוע בזה", ציין בישיבה האחרונה אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון. "זו תופעה שלא קיימת. אין מקום כזה שבכל שצ"פ יש קיוסקים ושירותים ועוד. גם בערים גדולות ומבוססות. וזה צריך להעלות לנו נקודה למחשבה", הוסיף טייכמן ונתן כדוגמה את פארק הירקון בתל אביב בו מבקרים מיליונים מדי שנה: ”עיריית ת"א יכולה לגזור שם קופון לא קטן, אבל היא לא עושה את זה. אם באף מקום זה לא קורה, זה אומר דרשני. לחריש יש את המצוקה שלה, והיכולת להרוויח פה היא קלושה. זה יגרום להתפתחות של דברים בלתי חוקיים, התרחבויות אסורות וכדומה".

טייכמן הציע שתכנית עיריית חריש תחול בהתחלה אך ורק על שצ"פים גדולים ששטחם עולה על 7 דונם "לקדם את זה כפיילוט, ואם זה יצליח אז אפשר לקדם תכנית דומה". חדווה רדר-זיו, נציגת משרד התחבורה בוועדה, יישרה קו עם תפישתו של טייכמן: "שטח לשצ"פ לא דומה במאפיינים שלו לשטחי מסחר. בסופו של דבר זה כמעט משנה ייעוד, ובשצ"פים קטנים זה יהפוך לשטחי מסחר עם קצת גינה", הסבירה רדר-זיו.

הכדאיות הכלכלית של המהלך נדונה אף היא: "שצ"פ זה משהו שמתפקד בעיקר אחה"צ, וגם בשבתות זה כנראה יהיה סגור, כך שלא ברורה ההצדקה הכלכלית", ציינה יעל אוסטפלד, נציגת משרד הבריאות. טייכמן חיזק את עמדתה והזכיר ניסיונות דומים להפעלת מסחר בפארק המרכזי אשדוד שלא צלחו.

"לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי"

שני גרינברג, חברת המועצה וחברת הוועדה לתו"ב הסבירה את הרציונל שעומד בבסיס התכנית אותה מבקשת המועצה לקדם: "התפישה שגודל שצ"פ קשור ליכולת לשים בו שטח מסחרי היא לא בהכרח מחוייבת המציאות. שדרת רוטשילד בתל אביב לדוגמה, כוללת מסלולי הליכה ואופניים, ועצים ירוקים לצד קיוסקים שמעניקים למבקרים מענה נדרש. גם בשכונת הפרחים יש שצ"פים קטנים שיכולים להתאים לפיתוח בסגנון כזה".

"אדגיש כי אין בכוונת העירייה למצוא פיתרון לחיסרון בשטחים לקמעונאות בשכונה, אלא לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי כמו פתיחת קיוסק או בית קפה. המטרה היא לאפשר זאת במקומות נדרשים כדי לא להפוך שכונות בעיר ל'שכונות שינה בלבד'. אנו רואים בכך שירות לתושב", הסבירה גרינברג.

גרינברג הוסיפה וציינה כי "אנו מבקשים התר רוחבי שיאפשר לנו לפעול בגמישות. אישור עקרוני יקל עלינו להוציא תכניות לפועל בעתיד". בדבריה מתייחסת גרינברג לעובדה כי כינון הוועדה המיועדת לא יאריך ימים ועל כן פועלים במועצה לאשר תכניות בעלות בסיס רחב ככל הניתן שיאפשרו למועצה בעתיד מרחב תמרון, גם אחרי פירוק הוועדה המיוחדת. "הועדה לתו"ב מסיימת את תפקידה בנובמבר 2021, ולאחר מכן קידום שינויי תב"ע יהיה תהליך ארוך ומורכב יותר". היא מסבירה. "אנחנו מבינים לחלוטין את טיעוני חברי הוועדה, וחושבים שניתן לגשר על המחלוקות על ידי הצבת מגבלות שאינן בהכרח קשורות בגודל השצ"פ. אנו מעריכים את הרצון של הוועדה לשמור על הרשות, אבל צריך לזכור שעיריית חריש מתבגרת ולוקחת על עצמה תפקידים נוספים ואחריות גם על החלטות שמתקבלות כיום על ידי הוועדה. נכון יהיה 'לשחרר' ולאפשר לרשות יותר גמישות לעתיד לבוא".

כאמור, הכרעה בנושא טרם התקבלה. התכניות לאישור הקמת מבנים מסחריים בשצ"פים בשכונות החדשות ומידרוג התכנית בהתאם לגדלי השצ"פים תחזור לדיון לאחר תיקונים ושיפורים ובתיאום בין המועצה למשרד הבינוי והשיכון.