חברי המליאה אישרו הקצאת 350 אלף שקלים לטובת חגיגת שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר. לאירוע יוזמנו "בכירי מדינת ישראל" וכל תושבי חריש. ראש העיר: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחת בחייה של עיר"

חברי מועצת העיר אישרו אמש (רביעי) בישיבת המליאה הקצאת תקציב בסך 350 אלף שקלים, לטובת הפקת אירוע חגיגי לרגל הכרזת חריש כעיר.

"לאירוע יוזמנו בכירי מדינת ישראל", ציין ראש העיר יצחק קשת ולצד זאת הוסיף: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחה בחייה של עיר. זה עומד להיות אירוע חגיגי וכל העיר תוזמן לאירוע".

כזכור, ב-24 במאי 2022, ביקרה שרת הפנים איילת שקד בחריש והכריזה בפני קהל מצומצם על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

לדברי ראש העיר, האירוע יכלול הופעת אומן והתקציב הנדרש כולל הוצאות אבטחה, רישוי, ביטחון, וגידור. לשם השוואה, תקציב אירועי יום העצמאות האחרון בחריש, הסתכם בכ-700 אלף שקלים.

עם זאת, טרם נקבע תאריך, "זה נבדק כעת מול בכירי המדינה", הסביר קשת, וטרם הוחלט על מיקום האירוע. חבר המועצה, יוסי גולדמן, ביקש לבחון את האפשרות לקיים את האירוע בשדרת דרך ארץ ומנהלת מחלקת האירועים מרלן אהרנוסון ציינה כי "הנושא מורכב והתקציב מוגבל אולם זה נבחן כעת בהיבטים של ביטחון ובשאר ההיבטים". עוד ציינה אהרונסון כי האירוע יכלול מתחם ייעודי שיציג את כל הפורומים והקהילות הפעילות בעיר. "חשוב לנו שהתושבים יהיו גאים לקחת חלק באירוע ולהציג את הפעילויות היפות שקיימות בעיר", היא סיכמה.

לקריאה נוספת: חריש הוכרזה כעיר בישראל!

מפקד נקודת חריש, רב פקד ענאן מנצור, קיים השבוע מספר פגישות עם רבנים ונציגי הקהילות החרדיות בעיר. "הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה"

מימין: הרב שחר אבוטבול, הרב אשר זיגדון ורפ"ק ענאן מנצור. צילום: דוברות המשטרה

רפ"ק ענאן מנצור שנכנס לתפקידו כמפקד נקודת חריש לפני מספר שבועות בלבד, החל השבוע בסבב פגישות עם רבני ונציגי הקהילות השונות בעיר, שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה הקיים עם המשטרה.

המפגשים עם מובילי דעת הקהל בעיר הם חלק ממדיניות שהתווה סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת המשטרה עירון, שציין בעבר כי הוא מאמין בשיח: "אם אני מזהה שמתפתחת מורכבות בנושא בין מגזרי בחריש, אני לא מחפש רק את האכיפה והמעצרים אלא פועל גם ברמת הנעת תהליכי גישור. כשאנשים יושבים ומדברים אחד מבין את צרכיו של האחר".

בהתאם ל"רוח המפקד", נפגש רפ"ק מנצור השבוע עם הרב דוד ברנד, רב קהילת ברסלב כוכבי האור, הרב אשר זיגדון, רב קהילת לעבדך באמת, והרב שחר אבוטבול, רב בית כנסת אור מרן. השלושה ברכו על היוזמה ועל הפגישה שמטרתן להעמיק את ההכרות, הבנת הצרכים האופיניים לכל קהילה ומגזר ושמירה על שלום וביטחון הקהילות.

הרב ברנד ציין בשיחה כי "אני מוותיקי העיר חריש ותמיד ניסינו לעשות דברים רק בהידברות ובהכלה". הרב זיגדון הוסיף: "יש בכל מקום אנשים שמנסים לעשות פרובוקציות מכל הצדדים ואנחנו מנסים לא להיגרר אלא לחיות בשלווה, תוך הבנה והכלה".

בשיחות ציין לטובה מפקד נקודת חריש את שיתוף הפעולה הקיים בפועל, ואת האמון שנבנה בין המשטרה לקהילות בעיר, שעוזרים במניעת חיכוכים מיותרים. עוד שוחחו הרבנים ורפ"ק מנצור על הגיוון והמורכבות הקיימים בעיר בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ועל הסובלנות וההכלה הנדרשות, בהתאם למאפייני העיר.

בקרוב: פגישות עם נציגי הקהילה החילונית

"הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה", ציין רפ"ק מנצור בסיום הפגישות. "סוכם בינינו להמשיך ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח ודאגה לכלל התושבים בעיר".

בשבועות הקרובים מתכנן רפ"ק מנצור להיפגש גם עם נציגים חילונים בולטים בעיר כדי להעמיק את הקשר גם איתם. פגישה ראשונה התקיימה כבר עם התושב ניצן אביבי, מנהל קבוצת הוואטסאפ 'חילונים בוחרים חריש' וממובילי מחאת הצופרים של החילונים בחריש. "הייתה פגישה חמה, לבבית ומרתקת עם אדם חם, חכם ורגיש אוהב אדם ושלום", מציין אביבי. "דיברנו על חריש, התושבים, הקהילות ואיך אפשר לגשר ולחבר בין כולם כדי ליצור שיח חברי מכבד שיקח את חריש למקום נפלא. האיש בעל עבר ביטחוני מפואר ומעורר השראה. המון הצלחה לענאן ולכולנו".

לקריאה נוספת: מפקד נקודת המשטרה החדש: "השאיפה שלנו היא הגברת תחושת הביטחון לתושב"

624 יחידות דיור ברבי קומות המתנשאים עד לגובה של 27 קומות, וכ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, מתוכננים להקמה בשכונת אבני חן, בכניסה לעיר. רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז ליזמים להקמת מתחם הטרפז

הליך השיווק של מתחם הטרפז (תוכנית חריש 1/י'), הכולל 624 יחידות דיור ברבי קומות ועוד כ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, ייפתח בקרוב, כך הודיעה היום עיריית חריש.

מכרז שיווק הקרקע פורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והוא מזמין את היזמים להציע הצעות לרכישת זכויות חכירה לבניית המתחם. על פי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה ו-250 יחידות יימכרו בשוק החופשי.

המכרז של רשות מקרקעי ישראל מתקיים על פי מחיר מטרה, כלומר ההצעה הגבוהה ביותר ביחס למחיר הקרקע, כאשר ייעוד המגרשים הינו בנייה רוויה למגורים ולמסחר. הזוכה במכרז יישא גם בכל הוצאות הפיתוח.

שיווק המתחם עוכב עד לקבלת החלטת ממשלה חדשה

על פי הנחיית ראש העיר יצחק קשת, עיריית חריש עיכבה את השיווק הדירות למרות שהתב"ע אושרה כבר בשנה שעברה על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, והציבה כתנאי את קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש.עוד סוכם ששיווק הדירות יקודם רק בשיתוף פעולה עם העירייה תוך התחשבות בצורכי העיר. כעת, לאחר שעברה החלטת הממשלה נפתחה הדרך לתחילת שיווק יחידות הדיור.

המתחם המדובר ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי (מעו"ף) והוא כולל בין היתר 2 מגדלים בגובה של 27 קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

רבי הקומות אשר ממוקמים בכניסה לעיר, ייראו למרחוק ויהוו במידה רבה סמן היכר לעיר החדשה. מטרת המתכננים, בין היתר, היא למשוך לחריש אוכלוסיה חזקה שיכולה להרשות לעצמה לגור בבניינים שדורשים עלויות תחזוקה גבוהות.

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ”ים.

מרבית שטחי המסחר והתעסוקה מרוכזים במבנה אחד על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק העירוני העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ”ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ”ר.

הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר תביא ליצירת מקומות עבודה בתוך חריש, תשפר את איכות החיים, תפחית את הנסיעות מחוץ לחריש (וכפועל יוצא מכך את עומסי התנועה) ותגדיל את הכנסות העירייה.

יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, מושיק גולדשטיין, התחייב כי הוועדה תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. וזאת במטרה להאיץ את הבנייה  ולקדם את השכונה החדשה. "נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: החלטת ממשלה חדשה לחריש: לאן ילך הכסף?

עיריית חריש והוועדה המיוחדת אישרו תוכנית חדשה המתירה הקמת מבנה מסחרי כדוגמת מסעדה, בית קפה או קיוסק, בשישה פארקים ושטחי ציבור פתוחים בעיר. אדריכלית העיר: "הרעיון הוא לייצר שימושים אפשריים נוספים בשצ"פים"

מסעדת דז'ה בו בפארק העצמאות ירושלים. צילום:  ג'וני בהם

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש ומליאת העירייה אישרו תוכנית להפקדה להוספת מבני מסחר ופנאי בפארקים ובשטחים הציבורים הפתוחים (שצ"פים) בעיר. התוכנית חדשה תסדיר את האפשרויות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

בהתאם לתוכנית שאושרה, תוכל עיריית חריש לפרסם מכרזים לבינוי והפעלת מוקדים מסחריים בלב הפארקים הגדולים בעיר.

התוכנית החדשה מטילה מגבלות חדשות על התוכנית שהיתה קיימת עד היום. תוכנית תב”ע חריש 1/א המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, התירה הקמת מבנה מסחרי בגודל של עד 20 מ”ר (10 מ”ר עבור מסחר ו-10 מ”ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), בכל השצ"פים בעיר, ללא קשר לגודלו של השצ”פ.

כעת, התוכנית החדשה מרחיבה אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר (הפרחים, בצוותא, מעו"ף), מגדילה את גודל המבנה המותר (מ-20 מ"ר ל-50 מ"ר) אך מטילה מגבלות על השצ"פים בהם התוכנית יכולה לצאת לפועל.

פעילות מסחרית ב"ריאות הירוקות" של העיר

על פי התוכנית שאושרה הנהגת העיר תאפשר זכויות בנייה מסחריות רק בפארקים גדולים ששטחם עולה על 5 דונם, וזאת בשונה מהתוכנית המקורית שהציעה התרת שימושים מסחריים בכלל הגינות והפארקים בעיר. מגבלת הגודל נועדה לאפשר פעילות מסחרית ב"ריאות הירוקות" של העיר, מבלי להשתלט על הפארק ולגזול מהתושבים את המרחב הפתוח.

על פי הנתונים שהוצגו בישיבת הוועדה לתכנון ובנייה כיום ישנם 6 שצ"פים בלבד בעיר העונים להגדרה זו ביניהם: פארק המועצה בשכונת החורש, גן הצגן בשכונת אבני חן, הפארק המרכזי המצוי בהקמה, והפארק העתידי בשכונת מעו"ף. במקומות אלו תתאפשר בנייתו של מבנה מסחרי חד קומתי בשטח מרבי של 50 מ"ר. כך לדוגמה, בפארק העירוני המרכזי מתוכננת הקמה של מסעדה לנוחות המבקרים בפארק.

המודל: גן העצמאות בירושלים

"חריש היא עיר עם הרבה גינות ציבוריות. הרעיון הוא לייצר שימושים אפשריים נוספים בשצ"פים כגון קיוסק קטן או מסחר זעיר אחר, שתומך את השימושים בפארקים. זה יכול להיות בר מיצים, מבנה לפעילות ספורט או שירות להשכרת אופניים", הסבירה מהנדסת העיר, שרון פישמן.

"המודל הטוב ביותר בעיני, אליו ניתן לדמות את הרעיון שמציעה התוכנית הוא גן העצמאות בירושלים שכולל בית קפה במרכזו. הרעיון הוא לייצר חיבור של פנאי שמשתלב עם השהיה בפארק, לאפשר מסחר בייחוד באזורים בהם יש מחסור בשטחי מסחר שכונתיים", ציינה חברת המועצה, שני גרינברג, בישיבת המליאה.

לקריאה נוספת: אספרסו בגינת המשחקים: המועצה מקדמת תוכנית לפתיחת בתי מסחר בפארקים

היעדר הנחיות ברורות ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים בחזיתות המסחריות בעיר, בעיקר לאורך שדרת דרך ארץ. כעת עיריית חריש מתכוונת לעשות סדר. תוכנית מדיניות חדשה מגדירה לבעלי עסקים כללי "אסור ומותר"

אי האחידות בנראות החזיתות המסחריות בעיר, היעדר הנחיות ברורות של "מותר ואסור" ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים לאורך שדרת דרך ארץ, מגמה שהולכת ומחריפה עם פתיחת עסקים חדשים בעיר. סחורות, מחסנים ארעיים המוצבים בפתח החנויות וסגירות חורף שונות, מאתגרים את תנועת הולכי הרגל ובחלק מהמקרים אף חוסמים באופן מוחלט את המעבר.

שש שנים מאכלוס העיר החדשה ומפתיחת העסקים הראשונים בה, עיריית חריש פרסמה מסמך מדיניות עירונית חדשה המסדיר ניהול שימושים מעורבים בחריש. מטרת המסמך: גיבוש ואישור הנחיות ועקרונות מנחים לתכנון וניהול של אזורים בהם פועלים ויפעלו בעתיד מגורים לצד מבני ציבור, משרדים או שטחי מסחר.

"המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת.

שמירה על הנגישות והמרחב הציבורי

המדיניות החדשה כוללת הסדרה מחודשת של כמה תחומים מרכזיים, להגדיר קווי מדיניות ברורים ולנקוט בצעדי אכיפה ומתן קנסות. "להבדיל מאזורי מסחר ותעסוקה נפרדים, באזורי שימושים מעורבים נדרש ניהול מוקפד של התכנון, של גודל העסקים ושל מאזן השימושים כדי להבטיח שהעירוב יתנהל באופן המיטבי וימלא את יעודו", צוין במסמך. בעירייה פירטו את ארבעת יעדים העיקריים אותם מבקש המהלך הנוכחי להשיג:

• חיזוק והרחבת מגוון השירותים לתושבים והנגישות אליהם;
• הצלחת הפעילות המסחרית והעסקית בעיר;
• מיתון החיכוכים באזורי שימושים מעורבים;
• עידוד עסקים מקומיים קטנים לפיתוח הכלכלה המקומית.

המסמך שם דגש על נושא הנגישות והמרחב הציבורי. כך לדוגמה, שינויים באבני המדרכה שביצעו בעלי עסקים באופן עצמאי יאסרו לחלוטין כמו גם הצבה של דקים או במות מוגבהות בכל שטח זיקת המעבר, דהיינו תחת הקולונדה – שביל ההליכה המקורה לאורך השדרה. תיאסר הוצאת פריטים בעלי נפח גדול מחוץ לחנות. סחורה ורהיטי חוץ, כגון שולחנות וכסאות, יותרו להצבה מחוץ לעסק, רק בתנאי שהם לא קבועים ויוצמדו בסוף יום העבודה אל הכניסה. כך או כך, הצבת שולחנות וכסאות והתרת סחורה בחוץ יותרו רק במידה והן מאפשרות מעבר חופשי בקולונדה להולכי רגל. עוד מדגיש המסמך את אחריות בעלי העסקים ו/או חברת הניהול שתועסק מטעמם לשמירה על רמת ניקיון ותחזוקה גבוהים.

במידה והנחיות אלו לא ימולאו, תהיה רשאית העירייה לבצע אכיפה על ידי הטלת קנסות לפי חוק העזר העירוני לשמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. כמו כן, צפויה להתבצע אכיפה ובקרה גם בנושא שעות פעילות בתי עסק ועמידה בתנאי חוק הרעש.

"לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני"

בראייה עתידית, מתכוונים במועצה, בין היתר, להגביל את גודל העסקים שיוכלו לפעול לאורך השדרה, זאת על מנת לעודד עסקים קטנים ולשמר מגוון וכמות עסקים טובה ברחוב ובמילים אחרות לצמצם את תופעת הסופרים לאורך השדרה. לשם כך הוגדר כי לאורך 500 מטרים של חזית מסחרית, יפעלו לפחות 6 בתי עסק שונים.

"אנחנו הולכים על פרוייקט כללי שמטרתו שיפור נראות פני העיר", ציין חבר המועצה והאחראי על תחום העסקים בעיר, יוסי גולדמן. "הדגש כרגע הוא על דרך ארץ אבל גם המרכזים המסחריים יטופלו. הרצון הוא ליצור מצב שיהיה נעים לכולם, גם לעסקים וגם לתושבים. אין כל כוונה להיות לרועץ אלא לעשות סדר".

גולדמן מתייחס גם לנושא מתחמי ההסעדה החיצוניים שהקימו בעלי מסעדות בעיר: "סגירות חורף יותרו באופן פרטני בתיאום מראש עם הרשות המקומית, עד לתאריך ה-1 במאי, אוהלי הבד לסוגיהם שניתן לראות אצל מספר עסקי מזון בעיר – יאסרו באופן מוחלט. הוצאת סחורה היא לגיטימית והגיונית אבל לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני. לעסקים השונים יש עניין להוציא את מרכולתם החוצה וזה בהחלט לגיטימי, כולל ישיבה בחוץ, אך יש לוודא שזה נעשה מבלי להפריע לרצף ההליכה בקולונדה. אם אשה עם עגלה רוצה לעבור מקצה אחד של קולונדה לקצה השני – זה לא אפשרי כיום. אם ביום גשום  או שמשי הולכי רגל נאלצים לצאת מהקולונדה אז השדרה המקורה לא משיגה את מטרתה".

"האכיפה תתבצע על ידי המשטרה ופקחי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה", מוסיף ומפרט גולדמן. "הנושא היה באחריותה של הוועדה מאז ומתמיד. עד כה הוועדה לא טיפלה בו – וזה לא תקין, אך זה שלא עשו זאת עד עכשיו זה לא אומר שלא ניתן ליישר קו כיום. לשם כך, כוח האדם יגדל ויגוייסו שני פקחים נוספים למטרות האכיפה השונות".

כזכור, גם מדיניות החניה לאורך דרך ארץ צפויה לקבל בקרוב מסגרת כללים ברורה, לדברי גולדמן כבר בחודש הבא יחלו בכינון ההנחיות החדשות. במכתב שנשלח בשבוע שעבר לבעלי העסקים בעיר הודיעה הרשות כי היא תחל באכיפת חניה במקביל למדרכה ולא בניצב כפי שנהוג כיום. בנוסף, תחל העירייה לגבות תשלום עבור החניה בשדרה המרכזית בעיר. "הכוונה היא לאפשר חניה בדרך ארץ של עד 20 דקות ללא חיוב ועד שלוש שעות בחיוב בדמי חניה", ציין גולדמן.עוד נכתב בפנייה לבעלי העסקים כי שדרת דרך ארץ עוברת שיפוץ ושדרוג וכי מעברי חצייה יוספו בשדרה לטובת ניוד קל יותר של הולכי רגל מצד אל צד.

לקריאה נוספת: בקרוב: מעברי חצייה חדשים בדרך ארץ

ממועצה מקומית לעיר: בביקור שערכה הבוקר (ג׳) שרת הפנים, איילת שקד, בחריש, חתמה השרה על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש לעיר בישראל

צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת חודש אפריל, חתם מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, על מנדט עבור 'הוועדה הגיאוגרפית הקבועה לבחינת מעמד מוניציפאלי ולבחינת מיזוג רשויות מקומיות מרצון', בראשות גבי מימון, לבחינה והמלצה בפני שרת הפנים בדבר שינוי המעמד המוניציפאלי של המועצה המקומית חריש. כיום, חתמה רשמית שרת הפנים על שינוי מעמדה המוניציפלי של העיר, בהתאם להמלצת הוועדה הגיאוגרפית.

ההחלטה על שינוי מעמדה המוניציפלי של חריש ממועצה מקומית לעירייה התקבלה לאור צמיחתה של המועצה והתכנון העתידי שאמור להביא לגידול רב יותר, בהתאם לתכנית הממשלתית לפיתוח העיר חריש באמצעות השקעות תקציביות של משרדי הממשלה השונים המובילים הן לפתרונות תחבורה, הן לחיזוק אזורי התעסוקה, חיזוק התעשייה והמשרדים וכמובן הצפי לגידול האוכלוסייה.

בין שיקוליה של הוועדה, ניתן לציין את מאפייניה הדמוגרפיים של הרשות הן בהיקף האוכלוסייה הקיים, כאשר כיום מתגוררים בחריש למעלה מ-35,000 תושבים וב-3 שנים הקרובות צפויה אוכלוסיית הרשות לגדול לכ-60,000 תושבים לפי התחזיות. בנוסף, בעיר מתרחש פיתוח אינטנסיבי וניהול תקציבי פיתוח, ונדרש עוד גידול בתעסוקה ובתעשייה בעיר אשר יובילו את חריש לכדי חוסן כלכלי.

הכרזת העיר והחתימה נערכה במסגרת ביקור שרת הפנים ומנכ"ל משרדה, יאיר הירש ונציגי המשרד בחריש ובמעמד ראש הרשות המקומית, יצחק קשת.

שרת הפנים, איילת שקד: "כפי שהתחייבתי, הכרזתי היום על חריש כעיר ואם בישראל. חריש היא פרויקט לאומי של הקמת עיר חדשה בישראל – ההכרזה עליה כעיר היא הכרזה על הצלחת הפרויקט. חריש היא מודל להקמת עיר יציבה בתוך עשור ולוקחת חלק משמעותי בהתמודדות עם משבר הדיור. שכונות שלמות, מערכת חינוך גדולה, מבני ציבור, פארקים וכ-29 אלף תושבים – וכל זה בשבע שנים בלבד.

״ההקמה והפיתוח של חריש היו כרוכים בהתמודדות עם אתגרים ייחודיים של בניית עיר כמעט מאפס, הקמת השירותים העירוניים והכל תוך כדי קליטת עשרות אלפי תושבים חדשים – אלה אתגרים שעיר ותיקה לא נדרשת להתמודד איתם – וחריש עמדה בהם בהצלחה. מברכת את ראש העיר החדש, ואת תושבי העיר שאנשיה גרמו לפרויקט הלאומי הזה לקום ולצמוח.

״הממשלה עומדת לימינה של חריש ולאחר החלטת הממשלה החשובה שעברה בעניינה אני מאמינה שחריש תהפוך להיות עיר חזקה ויציבה בזכות עצמה״

מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש: ״התרשמתי מהמחויבות והמסירות של עובדי הרשות ונבחרי הציבור בהתמודדות שלהם עם אתגרי הפיתוח, אני שמח להיות במעמד זה ומאחל לכם תושבי העיר כי תמשיכו לגרום לעיר לצמוח ולהתפתח ולשפר את איכות חייכם"

ראש עיריית חריש, יצחק קשת: "היום אנחנו חוגגים נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של העיר הצעירה שלנו. ההכרזה החשובה היום על הפיכתה של חריש לעיר היא ההכרה הרשמית בהצלחת הפרויקט הלאומי הכל-כך מיוחד הזה: הקמת עיר חדשה בישראל. המלאכה לא הסתיימה, תהליך הקמת העיר עדיין בעיצומו וחריש ממשיכה כל הזמן לצמוח ולגדול בקצב אדיר. רק לאחרונה אושרה החלטת ממשלה חדשה לעיר, בהיקף של כחצי מליארד שקל. האתגר גדול, ואנחנו שמחים על כך ששרת הפנים איילת שקד וראש הממשלה עומדים לצידנו"

יו״ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, מושיק גולדשטיין: ״האצת הבנייה בחריש היא הפתרון הישים והמהיר לבעיית יוקר הדיור בכל מדינת ישראל. אני מתחייב שהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. בהנתן הנחייה ממשלתית להאצת הבנייה ולקדם שתי שכונות חדשות הטרפז וחריש ב' בהיקף של 2,000 יחידות דיור נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני״.

העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"

בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש

ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.

כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.

"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".

קונצנזוס בקרב חברי המליאה

"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".

בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".

תמיכות, תקצוב ובנייה

גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".

יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".

שני גרינברג, יו״ר סיעת הליברלים במועצת חריש, בטוחה כי הקאנטרי הצפוי להיבנות בעיר אכן יפעל בשבת, כפי שנקבע במכרז, וכי החשש משינוי צביון העיר הוסר. לצופרי השבת היא מתייחסת כאל ״מטרד רעש״ בלבד והיא אופטימית לגבי הבחירות הבאות, על אף שטרם נמצא מחליף לחבר הסיעה השני שעוזב את תפקידו

בתמונה: שני גרינברג בחגיגות העצמאות. צילום: מור לאטי

שלוש וחצי שנים חלפו מאז הבחירות לרשויות המקומיות, שהקנו לשני גרינברג ולשני חבריה בסיעת הליברלים מקום במועצת העיר, וריח הבחירות הקרובות כבר נישא באוויר. אבל לגרינברג יש נושאים דחופים יותר לטיפול. נכון לכתיבת שורות אלה, אין עדיין בנמצא מחליף או מחליפה לגיל פישר, חברה לסיעה, שעוזב בקרוב את תפקידו. המועמדים שמשובצים במקומות החמישי והשישי ברשימה הם מקס גלר וסטס קורניסקי – ושניהם לא מביעים עניין רב בתפקיד. 

"הבחירות היו לפני 3.5 שנים ומטבע הדברים, אנשים מתקדמים עם החיים שלהם. המשמעות של להפוך לחבר מועצה היא מורכבת ודורשת התנדבות והשקעת זמן. אנחנו בדיאלוג איתם וטרם ניתנו תשובות סופיות", מעדכנת גרינברג. "במידה וזה לא יסתייע, נמצא מישהו מבחוץ שתואם את ערכי הליברלים ונעשה את התהליך הדרוש מול משרד הפנים כדי למנותו".

גרינברג, התמודדה לאחרונה גם עם דרישת חברי סיעת בית טב, יוסי גולדמן ושלמה קליין, להוציא הבהרה למכרז הקאנטרי שפרסמה העירייה לפיו מפעיל הקאנטרי לא יהיה מחויב להפעילו בשבת. 

"אני סמוכה ובטוחה שהבהרה מסוג כזה למכרז – לא תצא", פוסקת גרינברג ומפרטת: "לאחר הבחירות היה לנו חשש מאוד גדול שיבנו פה קאנטרי שלא יהיה פתוח בשבת. זו הסיבה שבהסכם הקואליציוני שלנו קבענו קו ברור לפיו המועצה תחייב את היזם שיבנה את הקאנטרי לפתוח בשבת. ההסכמים הקואליציוניים הם לא סוד, הם מפורסמים באתר העירייה. כמו כן, ראש העיר לא חתום על הסכמים סותרים".  

עד כמה חברי המועצה היו מעורבים במכרז? יתכן שהם לא הכירו את הסעיף?

"אני לא יודעת לענות בשמם. אני מכירה את מסמכי המכרז, הוא כתוב כבר כמעט שנתיים, הוא התעכב בגלל אישור משרד הפנים. זה כתוב בהסכם קואליציוני שלנו, ולא רק אני מחויבת לכבד את ההסכמים שנחתמו איתם, גם הם מחויבים לכבד את ההסכמים שלנו. מעבר לזה, אין היתכנות כלכלית לקאנטרי שלא פועל בשבת ואני בטוחה שיש הרבה דתיים שרוצים שהקאנטרי יהיה פתוח בשבת לטובת החילונים". 

מה עמדתך לגבי מיקומו העתידי של הקאנטרי?

"המיקום של הקאנטרי צריך להיקבע לפי הסיכויים הגבוהים ביותר שהיזם ייקח אותו. לא יעזור לנו להתעקש על הקמת הקאנטרי בפרחים. אם אנחנו צריכים לבחור בין לבנות את הקאנטרי מהר יותר, לבין להתעקש שמה שנכתב על המפה לפני חמש שנים יישאר בתוקף – הבחירה ברורה. בשורה התחתונה, הבטיחו שיהיה קאנטרי, וצריך לקדם את העיר ולא להתאבד על מקום ספציפי".

הסטנדרט העירוני: טקס עם שירת נשים

בשבוע שעבר נחגג בחריש יום העצמאות במופע מרכזי עם אמנים מובילים. גרינברג מדווחת שחריש ניהלה מאבק מול משרד הפנים על מנת להגדיל את תקציב יום העצמאות ל-700 אלף שקלים. "יש להם נטייה לחסוך במה שהוא בעולמם "מותרות". חגיגות יום העצמאות הן לא מותרות – אלו הערכים שלנו. יש יום אחד בשנה שאנחנו שמים בו את הסכום הזה כדי להראות שחשוב לנו שנולדה המדינה", אומרת גרינברג, ומציינת כי התקציב כלל גם את אירוע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור.  

בשקט, קצת מתחת לרדאר הציבורי, התקיים השנה לראשונה טקס יום זיכרון עירוני אחד בלבד. כזכור, לפני שלוש שנים עמדה גרינברג בעינה של סערה בנושא, לאחר שעיריית חריש החליטה לקיים שני טקסי זיכרון נפרדים, טקס ממלכתי עם שירת נשים, וטקס אלטרנטיבי לציבור החרדי.

מה קרה, כיצד חל השינוי הזה?

"הגידול שלנו מאפשר לבחון מחדש את הנושא. פתאום באות קהילות ורוצות לעשות לעצמן טקסים. כמו ועד שכונת בצוותא או קהילת 'ראשית תבואתו'. אדרבא – לא הכול צריך להיות באחריותנו, שהתושבים יעשו לעצמם בהתאם לקריטריונים שלהם – ואילו הטקס העירוני יעמוד בכללי הטקס הממלכתי, כולל שירת נשים". 

עם זאת גרינברג מדגישה כי המצב החדש לא נוצר יש מאין. "אלו הקווים האדומים שהתעקשנו עליהם לפני שלוש שנים", היא אומרת. "ההתעקשות שלנו אז קבעה את הסטנדרט העירוני". עוד היא מציינת שיקול כספי–תועלתי: "נוצר מצב שאת משקיעה כסף בשני טקסים, וזה לא שווה את ההשקעה. בשנה שעברה השתתפו בטקס התורני כ-30 איש בלבד, אולי בגלל הקורונה. גם בטקס הרגיל לא היו הרבה, אבל הגיעו כ-200 איש. מבחינתי, הציבור אמר את דברו".

צופרים כמטרד רעש

גם בנושא מעורר מחלוקת נוסף, חל שינוי משמעותי לאחרונה: התמודדות העירייה עם סוגיית הצופרים, שעברה מפסים משפטיים לאכיפה עירונית וחלוקת דו"חות. גרינברג מסבירה: "כשהצופרים הופיעו לראשונה היתה מחשבה שזו דרך לשנות את צביון העיר. ככל שהזמן עובר אנו רואים שזה לא משפיע. חריש מתקדמת בציר הנכון מבחינתי. פחות או יותר משמרת את המצב הקיים לפיו יש למעלה מ-50% חילונים בעיר. ברגע שהסרנו  את החשש משינוי צביון העיר, הבנו שצריך לגשת לנושא מכיוון אחר ולחשוב על הבסיס האמיתי של הבעיה, צופרים כמטרד רעש שכמותו יש עוד הרבה בעיר".

את משווה את הצופרים לקריוקי?

"בהיבט הבסיסי – כן. אם זה רעש שנכנס לבתים של אנשים ויוצר חוסר נוחות קיצוני, צריך לטפל במטרד הרעש בעזרת דו"חות. רעש צופרים לא חסין מהביקורת הזו ולכן העירייה פעלה להוריד צופרים שחרגו ממגבלות העוצמה המותרות. רמת הרעש צריכה להיות מקובלת, ולא משנה מה אתה משמיע, זמירות בשישי או שירים בשבת".

אירוע הגאווה: סוגיה מורכבת להתמודדות 

בחודש הבא יחול חודש הגאווה. האם גם השנה המועצה לא תיקח חלק באירוע הגאווה בעיר ומדוע?

"עבור המועצה הקיימת זו סוגיה מאוד מורכבת להתמודדות ולעיכול, הרבה יותר מחוק השבת – ששם הצלחנו להגיע להבנות יותר בקלות. הייתי שמחה אם המועצה היתה במקום בשל מספיק בכדי להרים אירועים לכלל הקהילות, בלי לעשות חשבונות".

את לא רואה הקבלה בין ההתעקשות שלך על קביעת סטנדרט לטקס יום הזיכרון להתעקשות דומה על אירוע הגאווה?  

"כאדם פרטי הייתי רוצה שמועצת חריש תסתכל על זה כאירוע ממלכתי. אבל בעולם שלנו – הוא לא. רוב הרשויות לא עושות אירועי גאווה מטעמן, כולל רשויות כמו נתניה וחדרה. מעט מאוד עיריות משקיעות באירועי גאווה, כדוגמת עיריות תל אביב, רמת גן וגבעתיים – זה המרחב הפוליטי הברור. 

"ברור לי שאירועי הגאווה מקדמים את הקהילה ואני צריכה לומר בענווה, אני לא חלק מהקהילה. אני מבינה שזה מאוד חשוב להם אבל לא בטוח שהאירוע זו הדרך היחידה לעודד קבלה. לכן הגעתי לדרך של השגת תקציב ייעודי לקהילה דרך הקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי. כיום יש רכזת בשליש משרה שעובדת כדי לקדם את הקהילה, זה בעיני לא פחות חשוב מאירוע הגאווה. 

"ובכל זאת – הייתי מאוד שמחה להגיע למצב לפיו אירועי הגאווה בעיר יהיו אירוע לגיטימי שהמועצה תשקיע בו. מעבר לתמיכה בקהילה עצמה זו אמירה ערכית שמעידה על הסובלנות העירונית. לצד זה שאני מקבלת את עמדת העירייה, שזה אירוע שיכול להיחשב אירוע פרטי של הקהילה, אמשיך לנסות למצוא דרך שבה העירייה כן תתמוך באירועי הגאווה, באופן שיתאים לכל השותפים".

"הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה"

הבחירות הבאות יתקיימו בשנת 2023 – האם הבוחרים שלכם עדיין איתכם?

"הליברלים נמצאים במקום שאמרנו שנהיה בו. לא יושבים במקום קיצוני, אלא במקום מרכזי שרואה את כל הקהילות אבל שומר על הקהילה שלנו. אנחנו יודעים להילחם כמו במקרה של עמותת "בשבילנו" במערכת החינוך העירונית. וגם השבוע, בנוגע למכרז הקאנטרי, קיבלנו הוכחה שצריך גוף כמונו במועצה. הנוכחות שלנו מונעת שדברים שאולי היו קורים בלעדינו. אנחנו הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה".

את מעריכה שהליברלים יבחרו שוב למועצה?

"בסיס הבוחרים הגדיל את עצמו פי 10 וגם הפוקוס השתנה. בבחירות 2018 היו כ-2,700 בעלי זכות בחירה בעיר. אני מעריכה שבבחירות הבאות נעמוד על 20 אלף בעלי זכות בחירה.

"בעבר השבת היתה הנושא המרכזי וכמעט הבלעדי בבחירות. אני רוצה להזכיר שבבחירות הקודמות עדיין לא היה מתנ"ס או אולם ספורט אבל היו 11 בתי כנסת. אני זוכרת שזה פירק אותי. בעיני, זה לא הדבר הראשון שבונים בהיקפים עצומים, כששאר הצרכים לא ממומנים. זו היתה נקודת המוצא שלנו וניתן להבין כמה התקדמנו מאז. 

"כיום נושאים כמו תחבורה, תעסוקה, רווחה, מרכז שירות לתושב – מעסיקים הרבה יותר את התושבים. יהיו נושאים אחרים שעליהם ילכו לקלפי וסביר להניח שיקומו סיעות שממוקדות בצירים אחרים כמו חינוך או סביבה ירוקה – זה חלק מהתפתחות תקינה של עיר. אני לא רוצה להתנבא, אבל האם אני חושבת שהליברלים יכנסו שוב למועצה? כן. הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו".

חמש עמותות זכו במגרש, במסגרת תהליך ההקצאות שניהלה עיריית חריש, והן יבנו בתי כנסת, מקווה ומעון יום שיקומי על שטחי ציבור בעיר. העמותות יקבלו את המגרש ללא תשלום, אך יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים. לארבע עמותות נוספות הוקצו מבני ציבור והן ישלמו שכירות מוזלת. ראש העיר: "הקהילות מקבלות מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה"

בישיבת המליאה האחרונה, שנערכה לפני חג הפסח, אישרה מועצת העיר את המלצות ועדת ההקצאות לשטחי ציבור בעיר.

לראשונה בעיר הצעירה, הוקצו שטחי ציבור שבבעלות העירייה, להקמתם של מבני ציבור בהליך פטור ממכרז. העמותות הזוכות יקבלו את המגרש ללא תשלום, יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים, ויחכרו את המבנה לתקופה של 25 שנים עם אפשרות הארכה.

לעמותת 'פרח' הוקצה מגרש בפינת הרחובות סחלב-כלנית בשכונת הפרחים. העמותה תבנה מרכז להתפתחות הילד שיכלול מעון יום משלב, מעון יום שיקומי ובריכה הידרותרפית טיפולית. "העמותה הזוכה רצתה להרחיב את המקום מעבר למעון היום השיקומי. זו בשורה שרצינו להביא כבר זמן רב", ציין מנכ"ל העירייה, שלומי צדרבוים. ראש העיר, יצחק קשת, הוסיף כי המהלך נותן חוסן לקהילה ומענים נדרשים לאוכלוסייה רבה בחריש שנצרכת כיום לצאת מן העיר לשם כך. "זו זכות שזה קורה אצלנו בעיר ואנו צריכים לברך על כך", ציין קשת.

בתי כנסת ראשונים בעיר

כידוע, בשלבים הראשונים של הקמת חריש, בנתה עיריית חריש בשיתוף משרד הבינוי והשיכון 12 בתי כנסת בשכונות הראשונות של חריש, החורש ואבני חן. בשנים האחרונות הלך וצמח מספר מנייני התפילה בעיר, בעוד שהתקצוב מהמדינה להקמת מבני תפילה נוספים נעצר, וקהילות רבות נאלצו להסתפק בפתרונות חלופיים.

הליך ההקצאות מאפשר לעמותות יציבות ואיתנות כלכלית להקים בעצמן בתי כנסת בעיר כאשר הקרקע ניתנת להן ללא עלות.

על פי נוהל הקצאת הקרקעות, על כל מגרש מוצע, יוקמו מספר מבנים החולקים רחבת כניסה אחת. העמותות הזוכות יבנו יחדיו את המבנים ויהיו אחראיות על הפיתוח הסביבתי, דרכי הגישה והחניה. עלויות הבנייה צפויות להסתכם במיליוני שקלים לכל מבנה.

הסכם קבע ארוך טווח

עמותת התפילה 'משכן דניאל' ו'ניגון חדש' המתפללות כיום בבתי כנסת ברחובות תאנה ושוהם בהתאמה, זכו באפשרות להמשיך ולפעול במבנים, אך הפעם במסגרת הסכם קבע ארוך טווח.

עד כה הושכרו המבנים לעמותות בהסכם "בר רשות" שחודש מדי שנה. במסגרת הסכם הקבע ישלמו העמותות עלות השכרה סמלית, המחושבת לפי 500 שקלים למ"ר בנוי לשנה. "בפריסה שנתית יהיה הסכום דומה לזה המשולם כיום", הסביר צדרבוים.

בשכונת החורש אושרו הקצאות לבניית חמישה בתי כנסת בשני מגרשים, האחד ברחוב תאנה 8 והשני ברחוב שקד 11 (פינת גפן). בשכונת אבני חן אושרה הקצאה להקמת בית כנסת נוסף ומקווה.

במגרש לבניית שלושה בתי כנסת במבנה משותף ברחוב תאנה 8, זכו העמותות: 'נזר מרדכי אלעד', 'מוסדות יד מהריץ בני ברק' ו'ברכת אברהם', שהתפללו עד כה באופן זמני במבני חינוך בעיר.

במגרש לבניית מתחם בתי כנסת ברחוב שקד 11 זכו העמותות 'מכון לשבתך' ו'נטעי החורש'. למבנה השלישי, המשלים את המתחם, טרם הוכרז זוכה.

בשכונת אבני חן, ברחוב טורקיז 53, זכתה במגרש עמותת 'חשיפה של האמת', והיא תבנה שם בהתאם לייעוד הקרקע בית כנסת ומקווה גברים.

העמותות הזוכות יצטרכו לפעול בשיתוף פעולה באשר לפיתוח המגרש ולהקים מבנה בשיטה מתועשת שתאפשר בעתיד בניית קומה שנייה.

פתרונות קבע לעמותות חילוניות

במענה קבע לפעילות קהילתית זכתה גם עמותת 'חריש חופשית'. לעמותה המקיימת כיום פעילויות פנאי ותרבות בבית הספר 'תלמי רון', יוקצה מקום במבנה בו פועלת המכינה הקדם צבאית 'רקיע' ברחוב תאנה.

גם 'ועד שכונת בצוותא' יזכה למענה מוסדר. "בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא יוקצה מבנה ייעודי לוועד השכונה, שיאפשר לקהילה לפעול בצורה עצמאית ומסודרת", אמר קשת והוסיף: "אנחנו לא מזניחים אף אחת מהקהילות וכולן מקבלות  מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה". תהליך ההקצאות שהחל בשכונות הוותיקות בחריש יתרחב בעתיד גם לשכונות החדשות. "מעבר להקצאות שאושרו אנחנו מקיימים תהליכי הקצאות קרקע לבתי כנסת גם בשכונות החדשות יותר, ובהמשך הן יגיעו לאישור במועצת העיר", סיכם ראש העיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

העירייה פרסמה מכרז הקורא ליזמים לתכנן בשיתוף העירייה, להקים ולהפעיל קאנטרי עירוני בחריש על שטח של כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, סמוך לשכונת מעו"ף. ראש העיר: "אנו מקווים שהלמידה מניסיון העבר של רשויות אחרות, והתהליך היסודי שהתקיים בנושא, יבטיחו את הצלחת המכרז"

בצילום: השטח בו יקום הקאנטרי בין שכונת בצוותא למעו"ף

היום (שני) פרסמה עיריית חריש מכרז להקמת קאנטרי עירוני, מרכז ספורט ונופש הכולל 4 בריכות: בריכת שחייה מקורה, בריכת שחייה חיצונית, בריכת פעוטות ובריכה לימודית/טיפולית. עוד כולל המכרז הקמת ג'קוזי, 4 סאונות (שתיים רטובות ושתיים יבשות), שני מגרשי טניס, מגרש משולב קטרגל וכדורסל, חדר כושר, אולם ספינינג, אולמות חוגים, ג'ימבורי מקורה, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא, מזנון, מלתחות, מדשאות גדולות ועוד.

לדברי גורמים בעירייה מדובר במכרז מורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, וזאת לאחר תהליך למידה יסודי ממושך מניסיון העבר של רשויות אחרות. במסגרת המכרז קוראת עיריית חריש ליזמים לתכנן, להקים ולהפעיל קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס לאחרונה לנושא בריאיון חג שפורסם ואמר כי: “אנחנו עובדים על נושא הקאנטרי קלאב כבר תקופה ארוכה ועיקר העיכוב והסרבול נעוצים בגישת משרד הפנים. המדינה מעדיפה שנשתמש בכספי קרנות פיתוח להקמה עצמאית של קאנטרי עירוני ואנחנו מבקשים לתת את המשימה הזו ליזם פרטי, שיבנה על שטח שתעניק לו העירייה במסגרת הליך חכירה".

עוד ציין קשת: "מדובר במכרז בשיטת DBOT, כלומר היזם הזוכה יתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן יבנה ויפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, שבסיומה המבנה יעבור לרשות העירייה. Design-Build-Operate-Transfer היא שיטה מוכחת שמאפשרת למגזר הפרטי להשקיע ברשות המקומית (כביש 6 נבנה בצורה דומה).

הליך המכרז צפוי להסתיים בתוך כשלושה חודשים, והבנייה מתוכננת להתחיל על ידי הקבלן הזוכה מייד לאחר קבלת היתר בנייה. על פי תנאי המכרז משך הבנייה הנדרש הוא 24 חודשים.

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?

החלטת הממשלה החדשה, שהזרימה כ-600 מיליון שקלים לחריש, אפשרה לראש העיר, יצחק קשת, לשחרר אנחת רווחה. עתידה של חריש מובטח בשנים הקרובות והוא מתכנן להפוך אותה לעיר מאוזנת תקציבית ואטרקטיבית לתושביה. ויש לו גם בשורות: ראש ממשלה שמקדם אישית את חלופת רכבת חריש, ותקציב להמשך תכנון כביש 611 – עוקף חריש – שיסיט את זרימת התנועה מהשומרון מחוץ לעיר. "תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי. הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל"

סביב שולחן החג של משפחת קשת יספרו בליל הסדר, בנוסף לסיפור ההגדה, גם על "יציאת מצרים" של חריש. נכון, היציאה מעבדות לחירות כלכלית היא עדיין בגדר חלום רחוק, אך החלטת הממשלה שאושרה השבוע, לאחר חודשים של מאמצים רבים וממושכים מול שרים ומשרדי ממשלה, אפשרה להנהגת העיר ולעומד בראשה לשחרר אנחת רווחה. "אנחנו משוועים להחלטה הזו מאז שהסתיימה ההחלטה הקודמת. היינו בלחץ גדול, ובמשך שנתיים חיינו למעשה על אדי תקציבים", מספר ראש עיריית חריש, יצחק קשת. "המצב הקיים השליך על כל התחומים: מרמת חינוך ותרבות ועד לגינון וניקיון. מהיום בו כוננה הממשלה, אנחנו בהסתערות מלאה, במישור המקצועי והפוליטי כאחד בתנועת מלקחיים. עבדנו על זה חזק מאוד עד שנסגרה הטיוטה הסופית וההחלטה עברה בממשלה".

נותרו בחוץ: חיבור לכביש 6, אזור עדיפות לאומית

קשת מודה כי לא כל הדרישות שהעלתה חריש נכנסו להחלטה ומציין כי הדחיפות והצורך בהזרמת כספים לעיר הכריעו את הכף: "השגנו 90 אחוזים מהדרישות. ניצבנו בפני שאלות קשות: האם להמשיך ולהתעקש על הכול ולקחת בחשבון עיכובים נוספים, או לקחת את מה שהוצע ולא להגיע, חלילה, למצב של 'תפסת מרובה לא תפסת'. אני שמח שבחרנו להתקדם עם המתווה שגובש, בייחוד לאור המציאות הפוליטית. אין לדעת מה היה קורה עוד מספר שבועות ואם היינו מוצאים מולנו ממשלה שמסוגלת להעביר החלטה כזו. היינו בימים קריטיים וההרגשה היתה ממש של הדקה ה-90. אם זו לא השגחה שמיימית אני לא יודע מה זה".

ואכן, חלק מהדרישות המקדימות ירדו מהפרק. התקציב הנכסף לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 לא נכנס בסופו של דבר להחלטת הממשלה, כמו גם הדרישה להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית.

פיתוח תשתית הכבישים – "שינוי דרמטי לאזור"

האם נסתם הגולל על חיבור חריש באופן ישיר לכביש 6? קשת מאמין שלא ומדגיש: "ראשית, הפתרון שקיבלנו הוא טוב מאוד ויש לו יתרונות על חיבור לכביש 6. בחיבור ישיר לכביש חוצה ישראל, תרצה או לא תרצה, הווייז ינתב את כלל התנועה מיישובי ואדי ערה דרך חריש, והעיר לא ערוכה לדבר כזה". קשת משתף, כי ההתעקשות על חיבור לכביש 6 היא, בעיקרה, ניסיון למקסם את האטרקטיביות של חריש דרום והקישוריות אל אזור התעשייה העתידי של העיר. הוא מדגיש כי גם ללא החיבור לכביש 6, ההחלטה על סלילת כביש גישה נוסף, והרחבת הכבישים 574 ו-581 אליהם יתנקז כביש 611 העתידי, ייתנו פתרון מרחבי לכלל יישובי האזור ובראשם תושבי חריש.

"עד לאחרונה דובר על ביצוע הרחבת הצירים הללו רק בעוד עשור. תושבי מנשה אף הפגינו מהחשש לעומסי תנועה בכל המרחב וכעת הנושא הזה נפתר. זה נכנס להחלטת הממשלה והוקדמו כל לוחות הזמנים. זה דרמטי לאזור. אף אחד לא חלם על זה".

גם בנושא הרכבת יש לקשת בשורות והוא חושף כי ראש הממשלה, נפתלי בנט, מעורב לאחרונה באופן אישי בתהליך בחירת תוואי הרכבת: "בנט הורה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לקדם את חלופת הרכבת צמודת הדופן לשכונת חריש דרום. העובדה שמשרד ראש הממשלה מתערב בכך אינה דבר טריוויאלי". החלטה על בחירת חלופת הרכבת, לדברי קשת, צפויה להתקבל ברבעון האחרון של שנת 2022.

התוכנית: הפיכה לרשות איתנה עד 2025

לצד הבשורות, העובדה כי חריש נזקקת לסיוע תקציבי נוסף של למעלה מחצי מיליארד שקלים, עלולה להתפרש גם ככישלון המדינה בטיפול בפרויקט הלאומי "חריש" והיכולת של העיר להגיע לאיתנות כלכלית.

האם גם בסיום החלטת הממשלה החדשה, בשנת 2025, תזדקק חריש להחלטת ממשלה נוספת?

קשת נוטה להאמין שלא תהיה החלטת ממשלה שלישית ומספק הסברים: "במסגרת המשא ומתן, נדרשנו להוכיח למשרד האוצר שנהיה רשות איתנה עד 2025. (רשות שאינה מקבלת מענק איזון, נטולת גירעון שוטף, ועומדת במספר קריטריונים נוספים הנוגעים לאופן התנהלותה השוטף). ייצרנו והצגנו בפני הממשלה מודל שבו נצליח לשווק 50 אחוזים משטחי התעשייה והתעסוקה במעו"ף ובחריש דרום, עד לשנת 2025".

קשת מדגיש שאיתנות הרשות תלויה גם בחלוקה מחדש של הכנסות בין הרשויות הסמוכות שנבחנת על ידי הוועדות הגיאוגרפיות. הוא מזכיר כי חריש דורשת לקבל הכנסות מתשלומי הארנונה של מחצבת ורד או תחנת החשמל עירון, שכיום חריש אינה נהנית מהם. מ.א מנשה היא כיום הנהנית הישירה והבלעדית מהכנסות הארנונה של מחצבת ורד, המניבים לה כ-4 מיליון שקלים בשנה.

לצד זאת, קשת מציין כי בהחלטת הממשלה הנוכחית הופקו לקחים משמעותיים שיניבו לחריש הכנסות גבוהות במהלך השנים הבאות. כדוגמה הוא מציין את הסעיף בהחלטת הממשלה הקובע כי לאור שיעור הגידול הייחודי באוכלוסיית העיר, האומדן הארעי של נתוני האוכלוסייה שמפרסם הלמ"ס אחת לחודש, הוא שישמש את משרדי הממשלה לטובת קולות קוראים, הקצאות וזכאויות שונות. "חריש סבלה שנים רבות מתקצוב המחושב על פי הערכות לא מדויקות. ההחלטה להסתמך על האומדן הארעי, שווה לבדה מאות מיליוני שקלים נוספים לקופת העיר בחינוך, תרבות ורווחה", הוא מסביר.

עצירת שיווקים מול פתרונות מימון לתושבים חדשים

קשת מודע לעובדה שהעצמאות הכלכלית של חריש עוד רחוקה והוא חוזר ומתייחס לאתגרי העיר, שלא אפשרו לחריש לפתח מקורות הכנסה: "חריש תוכננה במקור ללא אזורי תעסוקה ותעשיה. עשינו את המקסימום ביחס לנתוני הפתיחה שהיו לנו: שינינו את אופי שכונת חריש דרום משכונת מגורים בלבד לשכונה משולבת מגורים-תעסוקה והצלחנו להאריך את כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה בדיוק למטרה זו, קידום שטחי התעסוקה של העיר.

"לצערי, בראייה ארצית, חריש נמצאת באחד האיזורים עם הדרישה הנמוכה ביותר לאזורי תעשיה. קח לדוגמה את מ.א מנשה, שמנסה כבר עשור לקדם אזור תעשיה ללא הצלחה".

אם כן, כיצד אתה מתכוון להתמודד עם כוונות הממשלה להציף את המדינה בבנייה חדשה כדי להתמודד עם מחירי הנדל"ן הגבוהים? רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבינוי 10,000 יח"ד בצפון מזרח חריש.

"כל מה שיש לנו בקנה כרגע, הוא בהתאם להחלטת הממשלה הקיימת ובהתאם לתב״עות (תוכניות בינוי עיר) המאושרות הקיימות. במידה ונגיע לגשר שמדבר על לייצר 10,000 יחידות דיור נוספות מעבר לתב"עות הללו, יהיו לי דרישות מחודשות", מצהיר קשת ומזכיר כי הוא עצר את שיווק המגורים במתחם הטרפז וחריש דרום באופן מוחלט עד לאישור החלטת ממשלה חדשה.

לדברי קשת, כעת לאחר אישור החלטת הממשלה, שיווק שטחי המגורים והמסחר בפרויקט הטרפז – צפוי לצאת לדרך עוד השנה. בשכונת חריש דרום, יחלו בקרוב השיווקים של שטחי המסחר תחילה.

באופן דומה הוא מתכוון לפעול גם בתב"עות עתידיות לחריש: "רוצים להגדיל את אוכלוסיית חריש? בואו ותראו לי איך אני מחזיק את התושבים הללו ומאין אני מממן להם בתי ספר, גני ילדים ואת השירותים שיידרשו. אני לא יכול לספק את המענים הללו במצב הקיים, ואדרוש לקבל פתרונות ומקורות מימון לכל תושב חדש שיגיע בעתיד".

תכנון המקטע האחרון של כביש 611 תוקצב

קשת מונה שתי משימות מרכזיות שניצבות כעת בפניו: הקאנטרי העירוני והשלמת תוואי 611 ככביש עוקף חריש מדרום.

"אנחנו עובדים על נושא הקאנטרי קלאב כבר תקופה ארוכה ועיקר העיכוב והסרבול נעוצים בגישת משרד הפנים. המדינה מעדיפה שנשתמש בכספי קרנות פיתוח להקמה עצמאית של קאנטרי עירוני ואנחנו מבקשים לתת את המשימה הזו ליזם פרטי, שיבנה על שטח שתעניק לו העירייה במסגרת הליך חכירה.

"בנושא השלמת תוואי כביש הגישה הדרומית לעיר, אני יכול לספר לראשונה, כי קיבלנו תקציב לתכנון ראשוני עבור המקטע האחרון של כביש 611 שעד כה טרם תוקצב. השלמת הכביש תאפשר להסיט את כלל התנועה מדרום לעיר. זו בשורה לתושבי העיר ולתושבי בצוותא בפרט", מציין קשת. עם זאת, הוא מבהיר כי התוכנית להסטת הכניסה המזרחית לעיר לרחוב רעות לא השתנתה והיא צפויה להתקדם על פי לוח הזמנים המתוכנן.

"תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי", מסכם קשת וחותם בפנייה לתושבי העיר: "הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל, אם בתכנון אורבני מתקדם ואם בפריסה של מבני ציבור מול מבני מגורים וזה מגובה בנתונים. אני אומר זאת בגאווה: אנחנו אחת הערים הכי נקיות, יפות ומתוקתקות בישראל, ואני מקווה שהתושבים ימשיכו להרגיש בחריש כביתם וישווקו את הטוב שיש כאן החוצה. אני גם מאמין שהזמן יעשה את שלו והחשש ואי הוודאות כלפי עתיד העיר ישככו. חשוב לומר כי אנחנו פועלים בעירייה, בכל דרך, כדי לא לתת לתופעות בעייתיות לגבור בשטח. אנחנו מאוד "על זה" גם אם לא הכול מתפרסם – והכול במטרה לכונן כאן שגרת חיים מתוקנת".

לקריאה נוספת: החלטת הממשלה החדשה לפיתוח העיר חריש אושרה

הטקס החגיגי להנחת אבן הפינה להקמת הפארק המרכזי של העיר התקיים היום במעמד בכירי הרשות וחברי המועצה. מ"מ ראש העיר: "הקמת הפארק הזה, שצפוי להיות מוסד תרבותי, מבטאת שלב בהתפתחות הרוח של העיר"

שש שנים לאחר שאושרה התוכנית הראשונה להקמת הפארק המרכזי של העיר ולאחר אינספור שינויים ועיכובים, היום (שני) נערך, סוף סוף, טקס חגיגי להנחת אבן הפינה להקמת הפארק העירוני של חריש. הפארק העירוני המשתרע על שטח של כ-103 דונמים צפוי להיבנות בשני שלבים. בשלב הראשון שיוצא לדרך כעת, יפותח חציו הדרומי (51 דונמים) שיכלול מתקני ספורט לכל הגילים, מתחמי רכיבה ואקסטרים, משטח ג'טים ובריכות אקולוגיות, מדשאות, עסקי הסעדה ותיאטרון פתוח עם כ-4,000 מקומות ישיבה. על פי לוח הזמנים המתוכנן הפארק יושק בעוד כ-18 חודשים, ויושקעו בו כ-55 מיליון שקלים.

בין המשתתפים בטקס היו בכירי העירייה, חברי המועצה ונציג משרד הבינוי והשיכון.  נקודת הציון החגיגית סיפקה לדוברים, השותפים לבניית העיר, הזדמנות להיזכר בתחילת הדרך ולבצע סיכום ביניים: "לפני עשור היה פה רחוב וחצי ומסביב יער, חול ושום דבר מעבר לכך. אני זוכר את הדאגה והחשש בקרב משרדי הממשלה, בדבר הצלחת הפרויקט ושמו חריש. האם יקרום עור וגידים ויגיע למה שכולם מייחלים ומצפים? הם לא תיארו לעצמם את גודל ההצלחה", נאם ראש העיר יצחק קשת. "היום הוא ציון דרך, הפארק העירוני הוא אחד הפרוייקטים הגדולים בעיר. שנים רבות לקח לנו לתכנן את הפארק והיו הרבה מאוד קשיים בדרך. הפארק הזה הוא המילה האחרונה בישראל בכל התחומים: ברמת המתקנים, השימושים, וגולת הכותרת – האמפי הפתוח".

היפוך מגמה: פחות משקיעים ויותר רוכשים

קשת התייחס גם למגמות האיכלוס וההתעניינות הגוברת בעיר בתקופה האחרונה: "שמה של חריש יוצא למרחוק. יש הבעת אמון גדולה מאוד בעיר שלנו, אנו מקבלים עוד ועוד נתונים המעידים על הביקוש שיש לעיר הזו ומזהים היפוך מגמה: פחות משקיעים ויותר אנשים שבאים לחיות ולגור בעיר הזאת. חריש הולכת להיות אחת הערים המובילות בישראל".

"יש לי הזדמנות היום לסכם עשר שנים של עשייה", ציין גנאדי אוסטרובסקי, מנהל החטיבה הטכנית של מחוז חיפה במשרד הבינוי והשיכון ומי שמלווה את בינוי חריש זה שנים רבות. "לפני עשור בדיוק אושרה אחת מתוכניות הבינוי הגדולות שידע משרד השיכון עד אז – בניית 5,700 יחידות דיור בעיר החדשה חריש. מעט מאוד אנשים האמינו אז שהתוכנית הזו תתגשם. ברבות השנים שחלפו, הקמנו כאן עשרות מוסדות ציבור וחינוך, שצ"פים בתי כנסת ומקוואות, השקענו כאן נכון להיום כ-4 מיליארד שקלים לטובת העיר והתושבים ואני גאה בכל מה שנעשה כאן", אוסטרובסקי התייחס גם לתנופת הבינוי ולמספר יחידות הדיור שנבנו בעיר: "חריש היא הצלחה בלתי רגילה. 12,000 יחידות דיור בעשר שנים הוא שיא עולם".

מהישרדות לתרבות

מ"מ ראש העיר שלמה קליין השווה את התפתחות חריש לילד שגדל ומתפתח: "בשנים הראשונות של התפתחות חריש עסקנו בעיקר בנושאים ההישרדותיים ומבחינתי הקמת הפארק הזה, שצפוי להיות מוסד תרבותי, מבטאת שלב בהתפתחות הרוח של העיר ועיסוק לא רק בהישרדותה. אני מאוד מקווה שעם בניית הפארק נבנה יחד את המשותף בינינו ואת החיים התרבותיים המשותפים שלנו".

"הפארק יהיה מקום מפגש לתושבים, לחגיגות וליום-יום", סיכמה מהנדסת העיר שרון פישמן ומנתה חלק מן השימושים והאטרקציות השונות כמו גם את התפישה האקולוגית שמובילה את התכנון שלו: "חלק גדול מהפארק יישאר כחורש טבעי ויצטרף לשטחים הירוקים שקיימים בצורה יוצאת דופן כיום בעיר, כשהירוק מגיע כמעט אל סף הדלת של כל תושב".

עוד בנושא: 55 מיליון שקלים יושקעו בהקמת הפארק העירוני של חריש

לאחר שלושה נסיונות עבר כושלים לשיווק שטחי מסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף, הודיעה השבוע רשות מקרקעי ישראל על שיווק מוצלח של מתחם אחד מתוך שניים שיצאו למכרז

בתמונה: המגרש ששווק לצרכי מסחר ומשרדים. צילום: הילה שלם

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה השבוע כי חברות ווסט קוסט בע"מ וליאם הנדסה והתחדשות עירונית בע"מ זכו במכרז לשיווק מגרש המיועד למסחר ו/או משרדים בשכונת מעו"ף. הזכייה במכרז מגיעה לאחר נסיונות עבר כושלים של רמ״י, בשנים האחרונות, לשיווק שטחי מסחר ותעסוקה בשכונה, המיועדת להיות מרכז העסקים של חריש.

מדובר במגרש בגודל של תשעה דונמים בדרום מזרח השכונה, במיקום הנושק לציר דרך ארץ מצידו האחד ולפרויקט מגורים מצידו האחר. מחיר המינימום שנקבע למתחם לפי תנאי המכרז, עמד על כ-28 מיליון שקלים. הזוכים במכרז הגישו הצעה על סך כ-41 מיליון שקלים אליהם יתווספו הוצאות פיתוח של כ-30 מיליון שקלים. ההצעה הזוכה היתה היחידה שהוגשה במכרז ואילו לשטח נוסף במעו״ף, ששווק באותו מכרז, לא הוגשו הצעות כלל.

כאמור, בארבע השנים האחרונות נכשלו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר, משרדים ותעסוקה במעו”ף. המגרשים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך המכרזים לא עוררו ענין בקרב יזמים ולא הוגשו עבורם הצעות. הפעם, על אף עלייה במחיר המינימלי שהציבה רמ"י ביחס למכרזי עבר – נמצא זוכה.

חברת ליאם הנדסה בע"מ, המתמחה בנדל"ן מניב, בונה בחריש פרויקט נוסף, "מרכז אלה", מרכז מסחרי שכונתי הכולל ארבע קומות משרדים ומסחר וחניון תת קרקעי.

עוד בנושא: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

בניה אסיף לא הסס והצטרף בהתראה קצרה למשלחת המעניקה סיוע רפואי לפליטים מאוקראינה. אלי בר ארז מזוודה וטס לקרקוב כדי לעזור עצמאית לאלו שחרב עליהם עולמם. שני תושבי חריש, עזבו הכול ויצאו לניכר, לסייע למשפחות אוקראיניות ולאזרחים יהודים ושאינם יהודים, שנמלטו מתופת הלחימה בארצם. "הסיפורים האנושיים קורעי לב. המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים"

צילומים: בניה אסיף ואלי בר

בשבוע שעבר קיבל בניה אסיף פנייה מארגון 'איחוד הצלה' להצטרף למשלחת לסיוע רפואי ונפשי לפליטים החוצים את הגבול מאוקראינה למולדובה. אסיף (32) עובד סוציאלי ומתנדב באיחוד הצלה בחריש כחובש המעניק סיוע רפואי ראשוני באירועים שונים, לא היסס וידע מיד שמקומו במשלחת: "בצוהרי אותו יום כבר הייתי בנמל התעופה בן גוריון", הוא מספר.

מזה כשבוע שוהה אסיף בקישינב, בירת מולדובה, ומדי יום יוצא יחד עם חברי המשלחת האחרים הכוללים רופאים, פרדמיקים, חובשים ופסיכולוגים, לגבולות עם אוקראינה כדי לסייע לפליטים. "אנחנו עוזרים לכל מי שצריך. בגבולות המדינה אנחנו נותנים סיוע לכל הפליטים ואילו במרכזי הפליטים שבמולדובה אנחנו מתמקדים בפליטים היהודים ומכינים אותם לעלות לישראל.

"הסיוע שלנו כולל כמה שלבים", הוא מסביר. "בגבול אנחנו מקבלים אותם עם שמיכות, קצת ביגוד חם ואוכל. קר מאוד כאן, הטמפרטורה היא סביב מינוס 7 מעלות והפליטים מגיעים כמעט בלי שום דבר. אם עולה צורך אנחנו נותנים להם פרטים איך להגיע למרכזי הפליטים. במרכזי הפליטים אנחנו מעניקים סיוע נפשי ראשוני, משחקים עם הילדים, מדריכים את ההורים מה לעשות. במידת הצורך אנחנו מחלקים אוכל וביגוד. במקביל אנחנו רושמים אותם לטיסות שארגון איחוד הצלה מוציא בעזרת תרומות. אנחנו מסייעים לפליטים בבירוקרטיה הישראלית כדי שיוכלו להיכנס לארץ לאחר מכן אנחנו מסייעים להם לעלות לאוטובוסים ולהגיע למטוס".

"פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך"

כל מפגש עם משפחה שזה עתה חצתה את הגבול למולדובה מעורר אצלו מערבולת של רגשות: "כל כך קשה לראות את הילדים. את חוסר האונים שלהם, את הניתוק מהבית וההיצמדות להורים המבולבלים בעצמם. הם חווים חוויה קשה כל כך לאחר שאיבדו את כל מה שהכירו ונתן להם יציבות, הבית, הגן, הצעצועים. הכול. ואז כשאתה נותן להם את הצעצוע או הממתק הראשון שהם קיבלו מזה כמה ימים, אתה יכול לראות את האור חוזר לעיניהם וזה שווה הכול". אסיף מדגיש כי המראות הקשים מטלטלים מאוד: "הסיוע הנפשי הוא אמנם בעיקר לפליטים אך מיועד גם לאנשי המשלחת שנחשפים לחוויות לא פשוטות".

"מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן. כשאתה מגיע לאזור אסון, הרבה פעמים יש כבר כוחות גדולים שעוזרים ומשלחות ממקומות רבים. כשהגענו לכאן ראינו שפשוט אין כלום. אף אחד. פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך וכמה אתה עושה משהו שלא מובן מאליו".

"לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע"

התובנות הללו הן שגרמו לאלי בר, תושב חריש ופנסיונר, לארוז מיוזמתו מזוודה ולטוס לקרקוב שבפולין כדי לסייע לפליטי המלחמה. בר מאמין כי יהיו ההשלכות אשר יהיו, הצלת חיי אדם ומתן מקלט לנרדפים קודמים לכל שיקול אחר ובקרקוב, עיר מולדתם של בני משפחתו שנעקרו בשואה, התפישה הזו מקבלת משמעות חזקה ומצמררת. "אני פועל בשם עצמי וולנטרית. סמוך לפרוץ המלחמה כשראיתי את זרם הפליטים, הבנתי שצריך לעשות מעשה, לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע", סיפר בר.

מזה חמישה ימים נמצא בר ברחובות קרקוב, נחשף לסיפורים הקשים של משפחות, זקנים ותינוקות שנעקרו מבתיהם וצריכים כעת להתרגל לסטטוס החדש שלהם: פליטי מלחמה. "הסיפורים האנושיים קורעי לב. זרם פליטים של מאה אלף אוקראינים מציף את העיר. תחנת הרכבת עמוסה עד אפס מקום בטרגדיות אנושיות של פליטים שנמלטו ממלחמה נוראית ולפי הסיפורים ששמעתי, המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים. אנשים נעו ונדו בדרכים לא דרכים שלושה ימים בערך עד שהגיעו למעבר הגבול, הורדו כעשר או עשרים ק"מ מהמעברים ומשם הגיעו ברגל. אנשים מבולבלים ומיואשים ולא יודעים אנה פניהם והיכן יניחו את ראשם".

"כמו במלחמת העולם השנייה"

לשאלה כיצד הוא כאדם יחיד מסייע לפליטים מסביר בר: "אספתי תרומות רבות וקניתי בנק חדרים במלון, עבור הפליטים האוקראינים". בר מספר כי הוא ממתין בתחנת הרכבת לפליטים, לוקח אותם לעיר ומלין אותם במלונות. המנוחה הקצרה בבית המלון מחוללת הבדל גדול בחייהם של הפליטים. כך מאמין בר ומעודד ישראלים בפוסטים שפרסם לסייע ישירות לפליטים בדרך קלה: "רוצים לסייע ישירות לפליטים האוקראינים  אבל לא יודעים איך? תזמינו ישירות באמצעות בוקינג חדר במלון לאמהות עם ילדים רכים שהגיעו בדרכים לא דרכים לקרקוב זה עתה. בערכים שלנו מדובר בכ-228 שקלים ליומיים ל-48 שעות. תאפשרו לנזקקים להניח את ראשם הלילה בנוחות מתלאות הדרך הנוראיות שעברו,  תנו להם מנוחה ומרגוע, תאפשרו להם להתקלח, להשתמש בשירותים ולטפל בילדים – דברים כל כך בסיסים בעינינו, הם מותרות עבורם".

מחר (שני) ישוב בר ארצה "להתאושש" אך לדבריו זה עניין של זמן עד שיחזור לפולין להמשיך ולהקדיש מזמנו עבור הפליטים. "תמחקו את הצבע מהתמונות והנה אנחנו שוב עם מראות ממלחמת העולם השנייה", סיכם בר את תחושותיו.

גם אסיף יחזור היום לישראל לאחר שבוע ימים בקישינב עם מסר חשוב: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". "בואו נזכור שנדודים, גלות והשתקעות בארצות לא מוכרות הן חוויות שטבועות עמוק בדנ"א הלאומי שלנו. דווקא אנחנו יכולים להבין את אותם פליטים, את הטלטלה שהם עוברים, ולסייע להם להיקלט במקום מוגן ובטוח הכי טוב שאפשר. כולי תקווה שהשגרה של הפליטים תחזור לחייהם שוב ושאלו שעלו לישראל יחוו קליטה נעימה והזדמנות לבנות את חייהם מחדש".

כ-100 משתתפים ביניהם נציגים ממשרדי החקלאות, הגנת הסביבה ורשויות מקומיות השתתפו בכנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון, שאירחה העיר חריש. "חריש היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

היום (רביעי) אירחה חריש את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון. בכנס הייחודי שנערך בשיתוף עמותת 'גינות קהילה בישראל', נטלו חלק כ-100 משתתפים ביניהם מנכ"לית החברה להגנת הטבע, נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים. הכנס שנערך במרכז התרבות והפנאי כלל ברוח האירוע, כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים.

לאחר דברי הפתיחה זכו המשתתפים לסדרת הרצאות בסגנון TED בנושאי סביבה וקיימות ביניהן: צמב"וז – צמצום בזבוז מזון, גינון בר קיימא וחקלאות עירונית יצרנית. את היום המיוחד חתם סיור התרשמות מהגינות הקהילתיות הפועלות בחריש.

"הזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה"

"התפישה הרווחת במשך שנים רבות היתה שמה יותר מתקדם וטכנולוגי יותר מיטיב עם האדם, אבל נשכח משהו אחד, בסוף, כולנו בני אדם שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה", אמר ראש העיר יצחק קשת בפתח דבריו. "כל ההתפתחות האדירה הזו לוקחת אותנו למקום לא טבעי כסביבה, כחברה וכבני אדם. היום אנחנו מבינים שאולי רצנו מהר מדי ואולי לא שמנו לב או השקענו חשיבה לחיבור לדברים האמיתיים שאנו צריכים", ציין.

"בחריש ניתנה לנו ההזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה", המשיך קשת ופירט את מערכות התשתיות המתקדמות בחריש, קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת בתחומי בינוי, תחבורה וגינון.

גיל פישר, חבר המועצה ואחראי תחום איכות הסביבה בעירייה, סיפר בגאווה על פרויקט הדגל של הרשות בתחום הקיימות והוא המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במוסדות החינוך והציבור בעיר. "הסטים הרב פעמיים שחולקו יחד עם מדיחי כלים בגני הילדים הביאו לחסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש", ציין פישר.

עוד הוא הרחיב וסיפר על החלטת עיריית חריש ליטול הלוואה בגובה של 10 מיליון שקלים על מנת לפרוש פאנלים פוטו וולטאים על גגות 25 מוסדות ציבור בעיר, כחלק משאיפתו להביא את חריש למצב של עיר מאופסת אנרגיה, עיר שיכולה לייצר את כל האנרגיה שלה בעצמה. על פי הערכות פרויקט פרישת הפאנלים הירוקים בעיר יניב לקופת הרשות בטווח הרחוק הכנסה שנתית של כמיליון שקלים.

"ללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

"אני מודעת היטב לפעולות שמבצעת הרשות המקומית בנושאים סביבתיים ורואים שיש פה מגמה ורצון לשיפור. חריש כעיר חדשה היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר", הדגישה סאמיה נאפר אבו ריא, נציגת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה.

מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן השתתפה גם היא בכנס וציינה: "השיח העולמי בנושא האקלים עוסק במערכת היחסים בין טבע, אקלים ואדם והתובנה היא שאי אפשר להתמודד עם משבר האקלים ולדאוג לקיום שלנו מבלי להבין שהם תלויים ב"בריאות" של המערכות הטבעיות". האן לא הסתירה את המתח שמתנהל בין הארגון שהיא עומדת בראשו, לבין עיריית חריש בדבר כוונות ההתרחבות העתידית של העיר על חשבון השטחים הפתוחים.

"אני שמה את זה על השולחן, אנו אכן נמצאים בוויכוח על ההרחבה של גבולות העיר, הוויכוח קיים ואני מניחה שהוא ימשיך בוועדות השונות, אבל היום אנחנו כאן, כי רב המשותף על המפריד. הדברים שהציג ראש העיר הם בהחלט בסיס לשיתוף פעולה כדי להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח

על פי נתוני רשות המיסים שוק הנדל״ן בחריש הציג ברבעונים האחרונים פעילות ערה. מספר עסקאות המכירה הוכפל ומחירי הדירות עלו בחדות. סקירת הנדל״ן העדכנית של 'חריש סיטי' מראה כי עליית המחירים אינה מוגבלת, כבעבר, רק לדירות המיוחדות, אלא משתקפת גם בעסקאות של מחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות

בתמונה: דירות בחריש, מתוך ״לוח דירות חריש״

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי, עודכנה השבוע, על בסיס נתוני רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש ינואר 2022. עיון בנתונים מעניק הצצה מעניינת במיוחד למגמות שוק הנדל"ן על רקע היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה ועל רקע עליית מחירי הנדל"ן בשוק הישראלי בכללותו.

את שוק הנדל״ן המקומי בחריש אנו מודדים ראשית בהיקף מכירת הדירות הרבעוני. במדד זה ניתן לזהות כי בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2021, עמדו היקפי המכירות הממוצעים על כ-400 דירות ברבעון. נתון זה מייצג ערך כפול מהממוצע הרב השנתי בין השנים 2014-2020 שעמד על כ-200 עסקאות למכירת דירות ברבעון.

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

מחירי הדירות: נשברו שיאים חדשים

בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2021 עלה בחדות המחיר הממוצע למ“ר של דירות רגילות, עד הגעה לשיא חדש העומד על כ-12,000 ש”ח למ"ר בתחילת שנת 2022.

במקביל, גם מחיריהן של הדירות המיוחדות (דירות גן ופנטהאוזים) המשיך לעלות בקצב גבוה. בתחילת שנת 2021 נחצה לראשונה רף שני מיליון השקלים, עבור דירת גן שנמכרה בשכונת החורש, ובסיכום השנה עמד מספר עסקאות המכירה בעלות תג מחיר גבוה משני מיליון על למעלה מ-20 עסקאות. המחיר למ"ר עבור דירות מיוחדות חצה את רף ה-16,000 שקלים.

במהלך השנים האחרונות עקבנו אחר כמות הדירות בחריש שנמכרו במחיר גבוה מ-1.7 מיליון שקלים. עד שנת 2019 נמכרו במחיר זה דירות בודדות בלבד מדי שנה. בשנת 2020 עלה מספרן הכולל ל-40 ובשנת 2021 זינק מספרן ל-120.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בחריש עד כה היא דירת פנטהאוז המשתרעת של שטח של 162 מ"ר בפרוייקט "חלומות חריש" בשכונת אבני חן. הדירה נמכרה בסוף נובמבר 2021 תמורת 2,375,000 שקלים.

הפוקוס במכירות עובר לעסקאות יד שנייה

בניתוח התפלגות המכירות של דירות לפי שכונות, ניתן לראות כי לאורך השנים היתה דומיננטיות ברורה (וטבעית) לשכונות החדשות שיצאו לשיווק. עם הירידה במלאי הדירות בפרוייקטים הקבלניים השונים ברחבי העיר, ניתן לזהות התאזנות יחסית בהתפלגות המכירות בין השכונות השונות בשנת 2021, מה שמצביע על הטייה הולכת וגוברת לכיוון עסקאות יד שנייה.

שוק היד השנייה בחריש צפוי להמשיך להתחזק ולהיות דומיננטי, לפחות עד ליציאתה לשיווק של השכונה השישית של העיר, "חריש דרום", הצפויה לכלול 1,650 יחידות דיור לצד שטחי מסחר ותעסוקה נרחבים.

סקירת הנדל"ן המלאה של חריש כוללת ניתוחים רבים נוספים ומידע על המגמות השונות ולמתעניינים, מומלץ לקרוא אותה במלואה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה