בשנת תשפ"א יחלו לפעול בשכונת הפרחים שני בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות החינוך נבנים בימים אלו בהשקעה תקציבית גדולה ובסטנדרט גבוה. עוד מתוכנן להיפתח אשכול גנים נוסף שיצטרף לכיתות הגן בשכונה

בית ספר יסודי ברחוב סביון צילום: דוברות העיר חריש

שכונת הפרחים תתחדש בתחילת שנת הלימודים הקרובה בשני בתי ספר חדשים: בית ספר יסודי ממלכתי ברחוב כלנית המיועד להכיל כ-250 תלמידים ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי ("כנפי רוח" לבנות), הממוקם ברחוב סביון, ובו צפויות ללמוד כ-350 תלמידות.

שני בתי הספר נמצאים כעת בהליכי בינוי והקמה ועתידים להיפתח כאמור, בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

בישיבת המועצה שהתקיימה אתמול (א') אישרו חברי המליאה את השלמות התקציב שניתן על ידי משרדי הממשלה, להקמת מוסדות החינוך אשר מתוכננים להיבנות בהשקעה גדולה ובסטנדרט גבוה. התקציב הכולל שנקבע עבור כל בית ספר הוא 17 מיליון שקלים.

מן הפרטים שמסרה המועצה עולה כי כל אחד מבתי הספר האמורים משתרע על פני כ-2,400 מ"ר, וכולל 18 כיתות לימוד, ספריה, מעבדות, חדר מורים ומגרש ספורט משולב הכולל שני מגרשי ספורט (כדורסל וכדורגל).

בנוסף, עתידים להיבנות בשכונת הפרחים 4 כיתות גן ברחוב לוטם, שיצטרפו לאשכולות גני הילדים שכבר פועלים בשכונה.

יצחק קשת, ראש העיר: "משבר הקורונה הציב בפנינו אתגרים וקשיים לא פשוטים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בשיא המרץ. הצלחנו להשיג את התקציבים הנדרשים לבינוי, ונעשה הכל כדי לפתוח את שנת הלימודים הבאה עם בתי ספר וכיתות גן חדשים. אני רוצה להודות לחברי המליאה על השותפות המלאה בהשגת המטרות והיעדים למען תושבי חריש".

עיריית חריש, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש ורשות העתיקות יוזמים שותפות חינוכית חדשנית שמטרתה לספר את הסיפור ההיסטורי של האזור כולו. במסגרת היוזמה ייחשפו תלמידי חריש למורשת ההיסטורית העשירה של חריש וסביבתה

בסביבתה של חריש מצויים אתרים ארכיאולוגים חשובים. כמה מהאתרים נחפרו על ידי רשות העתיקות לפני כעשור במהלך עבודות הבנייה והתשתיות של העיר, וחלק מהשרידים הארכיאולוגיים תועדו וכוסו לשמירה לדורות הבאים. חלק אחר מהממצאים הועברו למחסני אוצרות המדינה, ובעתיד יועברו לתצוגות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ והאזור. כמה מהממצאים הארכאולוגיים המעניינים ביותר שנמצאו בחריש יוצגו לתלמידים במסגרת היוזמה החינוכית החדשה.

ראש העיר, יצחק קשת: "אני מברך על שיתוף הפעולה החדש שאנו יוזמים עם רשות העתיקות. שימור העבר מול הפיתוח העכשווי יתרום רבות לגיבוש זהותה של חריש ולעושרה הרוחני וההיסטורי של העיר".

בלי בריכה קיבוצית או חדר אוכל משותף אבל עם ערבות הדדית, כלכלה משותפת ותחושת הגשמה: חברי הקיבוץ העירוני 'אמתי' שעוסקים בחינוך מתוך שליחות וכמשימה ציונית עברו לחריש והם מתכננים לקחת חלק פעיל בעיצוב פני העיר

צילומים: אורן קלר

ביולי האחרון עברו להתגורר בחריש 15 מחברי קיבוץ 'אמתי' בשמונה דירות בבניין אחד. משפחות אלה מהוות את כוח החלוץ של הקיבוץ העירוני, שפעל בשנים האחרונות בעיר רחובות.

יעל עינהר, תושבת עתידית של חריש, המתגוררת עדיין ברחובות יחד עם בת זוגה ובנותיה התאומות בנות הארבע, משמשת כרכזת הקיבוץ, "כמו מזכיר הקיבוץ של פעם", עתידה לעבור יחד עם שאר חברי הקיבוץ לחריש בקיץ הבא.

"הקיבוץ העירוני 'אמתי' צמח מתוך תנועת הבוגרים של השומר הצעיר. הקיבוץ כולל כשישים חברים המחולקים לשתי קבוצות, אחת ממוקמת בגבעת חביבה והשנייה, פעלה בשמונה השנים האחרונות ברחובות. למרות המרחק הגאוגרפי אנו חשים כקבוצה אחת, המנהלת תהליכי עומק יחד", היא מסבירה.

הרומן של חריש עם קיבוצניקים החל לפני שנים רבות, חריש הוקמה בשנות השמונים כהאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהפכו לקיבוץ. בשנות התשעים הקיבוץ ננטש. כעת, שלושים שנה אחרי, הקיבוצניקים חוזרים לחריש.

"גילינו כאן מקום עם אנרגיה חלוצית, אדרנלין, חלומות ומעורבות גבוהה של תושבים עם רצון להקים את העיר הכי טובה בישראל – זה מכרה זהב עבורנו. זה הרגיש כמו שידוך מעולה מכל הבחינות", מסבירה יעל את המעבר שביצעו חברי הקיבוץ לעיר. "חריש היא עיר צעירה עם אנשים שהם בגילאים שלנו ובמעמד שלנו ולכולם חשוב החינוך, כך שהרגשנו שמצאנו פה בית מכל הבחינות".

קהילת מחנכים עם תחושת שליחות

חברי הקבוצה שעושים כבר כברת דרך ארוכה יחד מגיל השירות הצבאי, עוסקים רובם בחינוך. לכולם יש תעודת הוראה והם מתפרנסים מעבודות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

רמי בר (34) חבר הקיבוץ, עבר להתגורר בחריש לפני שלושה חודשים וכיום הוא מורה בחטיבת הביניים 'אתגרי העתיד'. "עסקתי בחינוך מרגע שחרורי מהצבא והגעתי לחריש עם ניסיון חינוכי עשיר ומגוון. שמחתי לגלות שהנהלת חטיבת הביניים מתאמצת למצוא לתלמידים מוטיבציה שונה ללימודים שאינה מונעת מפחד מציונים או מתחרות.

אני גם שמח שחברי הקיבוץ זוכים לקבלת פנים חמה מהרשות. יצחק קשת עודד אותנו והזמין אותנו לעבור לכאן והרעיונות שלנו בתחום החינוך זוכים לתמיכה ושותפות. יש לנו תחושה נהדרת שאנו לוקחים חלק מרגש ומשמעותי בעיצוב העיר החדשה של ישראל".

"בשנה שעברה היינו מעורבים בהקמת חטיבת הביניים הממלכתית של חריש, אתגרי העתיד", מסבירה יעל. "העירייה הקימה את בית הספר, אבל ידעה לזהות כוח חינוכי ולשלב אותו בניהול בית הספר", היא מפרטת ומתייחסת בדבריה לליאור לויתן, מנהל החטיבה וחבר קיבוץ אמתי בקבוצת גבעת חביבה.

הפעילות החינוכית של חברי הקבוצה כללה גם הקמה של קן השומר הצעיר שהחל לפעול בקיץ האחרון בחריש. "ריכזנו קייטנה של 70 ילדים בקיץ ועל בסיס זה הוקם הקן השנה", מעדכנת יעל.

הפעילות הלימודית-חינוכית, לא מוגבלת רק לגילאים הצעירים. חברי הקהילה עומדים להקים בחריש 'מרכז לצדק חברתי', שיעזור לתושבים אקטיביסטים ללמוד כיצד לקדם דברים ברמה המוניציפלית ולשנות את חייהם בנושאים חשובים כדוגמת תחבורה וחינוך.

"חינוך הוא החלוציות של שנות האלפיים", מצהירה יעל. "אין לנו מערכת חינוך משלנו אבל אנו מתכוונים לפתוח בשנת הלימודים הקרובה גן ממלכתי בו הילדים שלנו ילמדו יחד ואליהם יצטרפו ילדים נוספים מחריש. כרגע יש לנו שישה חברי קיבוץ שלומדים לימודי השלמה לגיל הרך כדי שיוכלו לשמש כמחנכים בגן העתידי".

"אנחנו קוראים לעצמנו 'קיבוץ מחנכים'. שדה החינוך החליף את מה שהיה פעם החקלאות והתעשייה בעולם הקיבוצי", מסבירה יעל. "זה מגיע ממקום של שליחות. כולנו יכולנו לפעול בתחומים אחרים ולחפש משרות עם הכנסות גבוהות יותר אבל זו המשימה שלנו והשליחות שלנו".

כלכלה שיתופית: מנהלים חשבון בנק משותף

העיסוק בחינוך, גם אם הוא מספק וממלא בתחושת יעוד ושליחות, אינו כולל בהכרח משכורות גבוהות. חברי הקיבוץ שהתגוררו ברחובות בשכירות, מתכננים להשתקע בחריש ולקנות יחד בניין שיכלול גם מרחבים משותפים לפעילויות שלהם. "הגענו לשלב בחיים בו אנו מבקשים לקנות בניין שיהיה שלנו, של הקיבוץ, שנוכל לממש בו את אורח החיים הקהילתי שלנו. הבנו שאזור המרכז לא יכול להציע לנו פתרון מגורים ארוך טווח וזו גם אחת הסיבות שבחרנו לעבור לחריש", מסבירה יעל.

ספרי על הכלכלה השיתופית שלכם 

"יש לנו חשבון בנק משותף. הקיבוץ משלם לחבריו תשלומי שכירות, ארנונה, חשמל, חינוך, תחבורה ובריאות. יש לנו כלי רכב משותפים וכעת כשהתרחבנו ויש לנו גם תינוקות וילדים, יש לנו מחסן בגדים וציוד לילדים. כל משפחה מקבלת גם תקציב פרטי להוצאות האישיות שלה".

איך מתקבלות החלטות? בהצבעה?

"אנחנו לא מצביעים. הכל אצלנו מתקבל דרך שיחה והסכמות. אם אנחנו לא מסכימים אנחנו ממשיכים לדבר על זה עד שמגיעים להסכמה. ההחלטה לעבור לחריש התקבלה לאחר שנתיים של דיונים. ערכנו סיורים בעיר, נפגשנו עם תושבים, עם יועצי נדל"ן ועם ראש העיר יצחק קשת שקיבל אותנו בזרועות פתוחות וביצענו תהליך למידה לעומק והגענו למסקנה שהקהילה היא זו שחשובה, לא משנה היכן נהיה, העיקר שנישאר יחד".

מקום נפלא לשגשוג

כאמור, מחצית מחברי קבוצת רחובות כבר מתגוררת בחריש, מתערה בה וגם מתאהבת בעיר.  "חריש היא 'קסם של מקום חדש'. אנחנו מתגוררים בשמונה דירות בבניין ומהווים כשליש מכלל הדיירים בבניין.  ברחובות, השכנים שלי לא העסיקו אותי וגם אני לא עניינתי אותם, אבל בחריש  כולם חדשים ולכן כולם תוהים בינם לבין עצמם את אפשר להרחיב את ההכרות וליצור גם חברות", מפרט רמי. "לשמחתי, המפגש עם השכנים הוא ממש טוב וכיפי. אני תולה זאת באווירה של ההתחדשות בחריש. חריש לדעתי היא מקום נפלא לשגשוג של קיבוץ עירוני בגלל האופי המיוחד של חדשנות ופתיחות שלא פגשתי במקומות אחרים עם רצון כנה של רבים להיפגש, להכיר ולהצמיח את העיר".

אביטל כהן אריאלי (34) חברת הקיבוץ, עברה לחריש עם בן זוגה איתי וילדיהם שקד (4.5) ואלון (1.5). אביטל מרכזת את התחום המשימתי בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר ומזדהה עם דבריו של רמי. "אני עוקבת אחרי חריש באמצעות הפייסבוק בשנה האחרונה והחוויה שלי משם היא של מאבק עם מאפיינים של מלחמה ואלימות אבל החיים בפועל בחריש שונים לחלוטין. יש כאן שכנים מדהימים. דתיים וחילוניים, אתיופים, רוסים ומרוקאים. בחיים שלי לא גרתי בעבר עם דתיים באותו בנין וזו סיטואציה מדהימה".

את מודעת לעובדה שאתם מתגוררים בסמיכות לקהילה חרדית?

"השיעור שאני למדתי מחריש הוא שהעולם לא מתחלק לקבוצות, אלא לאנשים שרוצים לעשות טוב וכל השאר. אני מחפשת את אלה שרוצים לעשות טוב ולא משנה לי אם יש להם כיפה, מה צבע העור שלהם או מה הם לובשים.

"בחג הסוכות בנינו סוכה בחצר הבניין והזמנו אליה את כל השכנים, לשבת ביחד, לשתות קפה, לדבר. היה פשוט מדהים וכך צריכה בעיני להיראות החברה הישראלית גם בעתיד.

"בכל קבוצה יש כוחות חיובים ואת אלה צריך לקרב אלינו.  אם יש כאן מישהו שמשאלת הלב שלו היא להעיף אותי כי אני לא מתלבשת בהתאם לקוד הלבוש שלו – הוא לא שותף שלי לעשיית הטוב בחיים".

"אנחנו מביאים איתנו אמונה שלכולנו יהיה טוב ושביחד נעשה טוב", מסכם רמי באופטימיות.

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".

אביה הראל, לי-אם שמעון, נועם ג'יקובס ושון שגיב – ארבעתם עולים לכיתה א' בחריש בשנת הלימודים המתרגשת עלינו לטובה. מה הם מאחלים לעצמם, מה הם יודעים על בית הספר, ומה אומרים הוריהם שבחרו עבורם את המסגרת החינוכית המתאימה ביותר עבורם? ארבע משפחות שמשתפות אותנו בתחילת הדרך המרגשת של תלמידים במערכת החינוך בחריש

משפחת שגיב: "בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית"

משפחת שגיב עברה לגור בחריש בדיוק לפני שנה. מירי (40) מגדלת את התאומים בני השנתיים, ונמרוד (40) מנהל מחלקה כלכלית בחברת שפיר תעשיות. השניים משתפים אותנו בשיח הפנימי שלהם לקראת עלייתו של שון, בנם הבכור, לכיתה א' בבית הספר הממלכתי החדש (בשכונת החורש).

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בנכם? "כאשר בדקנו את האפשרות לעבור לגור בחריש, בדיוק דיברו ברשתות החברתיות על כך שעומד להיפתח בית ספר דמוקרטי, וזה היה אחד הדברים שבכלל גרמו לנו לרצות לעבור לגור בחריש. כשהגענו לכאן הבנו שזה לא עומד להתממש, ואז רצינו להתפשר על הדבר הכי קרוב לזה – משהו שיהיה לפחות כמו חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד'. אנחנו מקווים שהממלכתי החדש יהיה ברמה דומה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון בבית הספר? "אנחנו מאוד מתרגשים לקראת היום הראשון, עדיין לא מעכלים את זה שהבן הראשון שלנו, שרק אתמול נולד, כבר עולה לכיתה א'".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבנכם? "אנחנו מקווים שבית הספר היום לא יהיה כמו בית הספר שבו למדנו לפני שלושים שנה… אנחנו מצפים ומקווים שזה יהיה בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית. בית ספר שידע לפתח את מי שהוא, שיהיה קשוב לילדים ולהורים, שתהיה שקיפות מלאה מול ההורים. הציפיות שלנו מבננו – פשוט שיהיה הכי הוא שהוא יכול".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "מאחלים הצלחה ומעבר קל לעולם ה"בוגר", שימצאו חברים בקלות ובכלל – את מקומם במסגרת החדשה".

שון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מתרגש, אני מרגיש שהולך להיות לי כיף ואני מאוד שמח להתחיל ללמוד בבית הספר".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אני רוצה שרותם יהיה איתי (חבר שלא עולה לכיתה א') וגם יותם".

מה אתה מאחל לעצמך? "אני רוצה ללמוד לכתוב, אני רוצה שיהיה לי שמח בבית הספר, אני רוצה שיהיו לי הרבה חברים".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים שיהיו איתך בכיתה? "אני רוצה שלכולם בכיתה יהיה שמח וכיף".

משפחת ג'יקובס: "שיראו את הילד כעולם ומלואו"

מאיר ג'יקובס (35) הוא רב סרן בפיקוד הדרום, ולילך (33) גננת בחריש. הם מתגוררים זה שנתיים בחריש, ובשנת הלימודים הקרובה יצטרף נועם, בנם ללימודים בבית הספר 'תלמי הדר'.

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור נועם? "הבן הגדול שלנו איתן נמצא בבית הספר כבר שנה שנייה, ואנו מאוד מרוצים מהיחס האישי, מהחמימות ובעיקר מכך שמסתכלים על הטוב אצל הילד ומפתחים בו את הכישורים שלו. מעבר לזה, חיפשנו בית ספר שמשלב לימודי קודש וחול, ובתלמי הדר יודעים לשלב אותם בצורה נהדרת. כמו כן יש שם צוות מורים והנהלה מאוד מסור וקשוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר? "מבית הספר אנחנו מצפים לספק לילדים חוויית למידה עשירה וחיובית, אתגרים מעניינים ומשמעותיים בכל תחומי הליבה ובתחום התורני שיטפח בהם זהות דתית ציונית מתוך אהבת ה' ויראת ה'. וכמובן, שיראו את הילד כעולם ומלואו".

האם ישנם חששות כלשהם? "ישנם מעט חששות של התחלה, אבל אנחנו מאוד מאמינים בנועם וביכולות שלו ובטוחים שהוא יצליח, בעז"ה. אנחנו בטוחים שבית הספר יעטוף אותו ואת חבריו לכיתה ויעשה את המעבר לקל ורגוע".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "אנחנו מאחלים לנועם ולכל התלמידים שנה של הצלחות, שנה של חברויות חדשות, שילמדו לכבד את המורים ואת החברים ושילכו כל בוקר לבית הספר בחיוך על הפנים".

נועם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני ממש מתרגש, אבל אני בטוח שיהיה לי כיף".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "בטח, כמעט כל החברים של מהגן עולים איתי לכיתה א'".

מה אתה מאחל לעצמך? "אני מאחל לעצמי שיהיה לי טוב, שהחברים שלי יהיו איתי בכיתה ושאני אצליח בכל דבר".

משפחת הראל: "קצת עצוב-קצת שמח"

משפחת הראל הגיעה מאבן יהודה לחריש ממש בתחילת אוגוסט. הם מתאקלמים בעיר, אבל כבר מוכנים נפשית ורגשית לתחילת שנת הלימודים של אביה. סיוון (37), מנהל פרויקטים בחברת בנייה, ואורנית (33) – עובדת ב"מי נתניה", מספרים לנו על הבחירה לשלוח את בתם, אביה, לבית הספר 'תלמי רון'.

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר 'תלמי רון' כמתאים ביותר עבור אביה? "מאחר שעברנו לעיר רק לא מזמן, ביררנו כמובן לפני המעבר, וההמלצות המשמעותיות ביותר של חברים שלנו שגרים בחריש, היו על 'תלמי רון'".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון בבית הספר? "אנחנו חשים התרגשות, וגם קצת חוששים שההתאקלמות תהיה מעט קשה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר? "הציפיות שלנו מבית הספר הן שיעשירו את אביה בידע, ושישימו לב אליה אם יהיו קשים".

מה אתם מאחלים לאביה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "אנחנו מאחלים לכל העולים לכיתה א' התאקלמות קלה, ולכל ילדי חריש – שתהיה שנה מוצלחת".

אביה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "קצת עצוב-קצת שמח… עצוב כי אני כבר לא אהיה בגן, ושמח כי גדלתי".

האם יש לך חברה מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אין לי חברה מהגן שעולה איתי כי אנחנו חדשים בחריש".

מה ההבדל, לדעתך, בין בית ספר לגן? "בגן משחקים ויש גננת, ובבית הספר רק לומדים בכיתה".

מה את מאחלת לעצמך להתחלה החדשה בבית הספר? "אני מאחלת לעצמי שיהיה לי כיף, ושכולם יהיו חברים ויהיה להם כיף".

משפחת שמעון: "אני מצפה למסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת וקשובה"

אוסנת שמעון (37), אימא יחידנית, לשעבר מ"מ למנהלת מרפאה ומזכירה רפואית בקופת חולים מאוחדת בקריית עקרון. כיום מובטלת עקב המעבר לחריש ומחפשת אחר הקריירה הבאה. בתה, לי-אם, עולה לכיתה א בבית הספר 'כנפי רוח'.

כמה זמן אתן מתגוררות בחריש? "אנו מתגוררת בחריש מתחילת יולי 2019".

מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בתך? "בחרתי בבית הספר 'כנפי רוח' כי אני מאמינה שהחינוך שלה צריך להיות מתוך הערכים הכתובים בתורה. כמו כן קיבלתי המלצות חמות על בית הספר מהורים נוספים ואף התרשמתי אישית במהלך ביקור בביה"ס".

מהן התחושות שלך לקראת יומה הראשון בבית הספר? "התחושה האישית שלי היא התרגשות – יש לי ילדה אחת, שהיא ורק היא כל עולמי".

מהן הציפיות שלך מבית הספר? "אני שואפת שהבת שלי תקבל מבית הספר מסגרת יציבה, בטוחה, משכילה ומלאה בערכים מן התורה, הערכים שאיתם גדלתי גם אני. אני מצפה מבית הספר להעניק לבת שלי ולכלל התלמידים  מסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת, קשובה עם אנשי צוות מקצועיים, שיוכלו לגלות ולהעצים את הכישרונות של הילדים שלנו. אני מצפה לצוות שיעניק אהבה, שיחזק את הביטחון העצמי ושיחזק את הילדים במקצועות השונים בקצב אישי. כמו כן אני מקווה לקבל שיתוף פעולה ושיקוף מצד הצוות החינוכי".

מה את מאחלת לילדתך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים? "אני מאחלת לילדתי הקטנה, אוצר חיי, לי-אם, ולשאר תלמידי חריש הצלחה ומיצוי ערכים, הקשבה, התמדה ושיתוף, שנת לימודים קלה ומלאה בחברים והרבה שמחת חיים".

לי-אם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מרגישה התרגשות והתלהבות, מרגישה כיף שאני בוגרת יותר".

מה לדעתך ההבדל בין בית ספר לגן? "אני חושבת שההבדל הוא שבבית הספר כבר לא משחקים, אלא לומדים, ובגן משחקים".

מה את מאחלת לעצמך לקראת שנת הלימודים? "אני מאחלת שאני אצליח בשיעורים, שאקשיב למורה, שאמצא חברים חדשים, שתהיה לי מורה שאוהבת אותי ושאימא תשמח בי".

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי"ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע"ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

"לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר".

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

"הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה", מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: "האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים".

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

"סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות".

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

"התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע".

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – "קצב גדילת העיר". הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. "האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם", אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א'-ט'. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. "לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ", מדגיש שלו.

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

"אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים".

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

"הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים", מספר שלו. "בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה".

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

"אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר".

איך אתה מסביר את זה? 

"השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך".

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

"החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש".

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

"התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור".

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

"החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ"א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז' לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י' של התיכון. בשנת תשפ"ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים".

החינוך – סל"ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל"ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

"אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש".

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

"אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר".

בארבע שנות פעילות הוכפל מספר התלמידים בזרם החינוך הממלכתי בחריש פי 14 ויותר: בשנת הלימודים הקרובה יפתח בית ספר ממלכתי יסודי חדש בחריש שיצטרף לבית ספר הקיים, 'תלמי רון'. חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' צומחת בשנה השנייה לפעילותה משתי כיתות לשבע

בשנת הלימודים הקרובה יחבשו את ספסלי בתי הספר בחריש השייכים לחינוך הממלכתי כ-720 תלמידים בכיתות א'-ו'.
בבית הספר 'תלמי רון', בהנהלת ענת אורגד, שיתחיל שנת לימודים רביעית מאז היווסדו, ילמדו 458 תלמידים ואילו בית הספר היסודי הממלכתי החדש, השני בחריש, שיפעל בשכונת החורש,  ילמדו 225 תלמידים. ההערכה היא כי עד תחילת הלימודים יצטרפו נרשמים נוספים וסך תלמידי כיתות בתי הספר היסודי ממלכתי בחריש יסתכם בכ-720 תלמידים.

הצמיחה במספר התלמידים היא עצומה. כך לדוגמה, בשנת הלימודים תשע"ז, השנה הראשונה לכינונה של חריש כעיר חדשה בישראל, למדו בבית הספר 'תלמי רון' 63 תלמידים בלבד. בשנת תשע"ח קפץ מספר התלמידים ל-179 ואילו בשנה החולפת, תשע"ט, למדו בו 420 תלמידים בשכבות א'-ו'. כאמור, בשנת הלימודים הקרובה מספר הנרשמים עומד על 458 תלמידים בלבד,  בשל פתיחתו של בית ספר יסודי ממלכתי שני בחריש.

בשנת הלימודים תש"פ יחל לפעול לראשונה בחריש, בית ספר יסודי ממלכתי נוסף לכיתות א-ו' הממוקם ברחוב דפנה בשכונת החורש. 225 תלמידים נרשמו לבית הספר (טרם נקבע שמו) בניהולו של יגאל אריכא. בית הספר יפעל בהתאם לרוח תכנית 'חותם' ובהתאם לתובנות שעלו במסגרת מפגש שיתוף הציבור בנושא חינוך, מפגש שכלל למעלה ממאה הורים מעורבים ופעילים בנושא החינוך. אריכא, שהקים וניהל בית ספר יסודי ברעננה מתעתד להביא אל בית הספר צוותי חינוך והוראה איכותיים ולהצעיד אותו קדימה.

גם חטיבת הביניים, 'אתגרי העתיד' הולכת ומתעצבת. בשנה השנייה בלבד לפעילותה יפתחו בחטיבה שש כיתות בשנתונים של ז'-ח' ולראשונה תיפתח גם כיתה ט'. בשנת הלימודים הקודמת פעלו בבית הספר שתי כיתות בלבד לשכבות ז'-ח' עם 61 תלמידים.

הקפיצה הדרמטית במספר הנרשמים מיוחסת הן לצמיחתה של העיר והן למוניטין החיובי שצברה  חטיבת 'אתגרי העתיד' בהנהגתם של המנהלים ליאור לויתן וטלי הולן. חטיבת הביניים, שהרישום אליה פתוח לתושבי חריש בלבד, עוררה הדים חיוביים ברמה הארצית וכיום משמשת כאבן שואבת לרבים באיזור שבוחרים לעבור לעיר בזכות החינוך האיכותי שמציעה החטיבה.

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש שנכנס לתפקידו במאי 2019 משתף: "החינוך הממלכתי בחריש הולך ונבנה בצורה מצוינת, תוך העמדת כוחות הוראה איכותיים וזאת מתוך ההבנה כי בעיר חדשה בונים חינוך מותאם לעידן החדש, חינוך חדשני, יזמי, אקטיבי, הרואה כל תלמיד באופן אישי", מפרט שלו.

"אנחנו מבקשים להעניק לילדנו חינוך אמתי שרואה בראש ובראשונה את הילד ופועל לקדם אכפתיות, רגישות ושייכות, היות וכל אחד מאיתנו הוא חלק ממעגלים הולכים ומתרחבים של חברה, משפחה, קהילה ועם. אני מאחל בהצלחה למנהלי בית הספר, לצוותים החינוכיים, לתלמידים והוריהם".

עוד יוזמה של תלמידי חטיבת אתגרי העתיד – בונים ריהוט גן למכירה לתושבי חריש כדי לממן טיול שנתי ועל הדרך מקבלים שיעור חשוב על כלכלה מקומית, עסק שיתופי, שיתוף פעולה והתמודדות עם פחדים

צילום: אורן קלר

שני תלמידים משייפים, אחד עובד עם מסור חשמלי והרביעי מבריג רגל עץ לשולחן – כך נראית הכניסה לחטיבת הביניים אתגרי העתיד בתקופה האחרונה, בה פועלים חברי ה'קואופרטיב' של אתגרי העתיד. מדובר בעסק לכל דבר ועניין שמטרתו לייצר ולמכור לתושבי חריש ריהוט גן לחצר או למרפסת.

"קואופרטיב זה עסק שיתופי", מסבירה חנה ויצמן (13) תלמידת כיתה ז' שהיא חלק מצוות 'שירות הלקוחות'. "אנחנו רוצים לבנות ספסלים ושולחנות ולמכור אותם גם בזול וגם מאוד איכותי לתושבי חריש".

סהר יוחאי (12), מצוות שירות הלקוחות מפרטת: "אנחנו לא לומדים רק מהספרים. הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים".

אוריאן תמיר (13) הצלע השלישית בצוות שירות הלקוחות מוסיף: "זה מפתח גם את הכלכלה המקומית ושומר שהכסף ישמר פה. כלומר, ילך אלינו למטרות של מימון טיול שנתי, ובהמשך לימודים, קניית לפטופים למשל".

הכסף ילך לכל התלמידים בבית הספר או רק לחברי הקואופרטיב?

"לכולם", עונים שלושתם ללא היסוס. "אנחנו רוצים את הכסף לטיול של שלושה ימים למצפה רמון, הוא עולה הרבה, אנחנו  רוצים לכסות את זה", מוסיפה סהר.

אז בחרתם לעבוד קשה כדי לממן את הטיול ולא לבקש כסף מההורים?

חנה: "אנחנו לא עובדים קשה, כיף לנו וזה גם מקל על ההורים שלנו".

אוריאן: "אם זה לא היה כיף לא היית רואה פה ילדים בונים ספסלים ונשארים אחרי שעות הלימודים כדי לסיים את זה".

כולם עושים הכל

15 תלמידים לוקחים חלק בקואופרטיב ומחלקים ביניהם שלל משימות: צוות הנגרות, שאמון על הבנייה בפועל של הספסלים והשולחנות, צוות התמחיר שבודק מחירים מול מתחרים וספקים וקובע את מחירי המוצרים למכירה, צוות האתר שבונה אתר מפורט דרכו ניתן יהיה להתרשם מקטלוג המוצרים וצוות שירות הלקוחות שעוסק כעת בשלל משימות עד להגעתו של הלקוח הראשון.

כל אחד מהצוותים עובד באופן עצמאי לחלוטין ומייצר 'קשרי עבודה' עם המחלקות האחרות. שיתוף הפעולה מרשים ובימים הקרובים הם ישיקו את האתר עם קטלוג המוצרים ויחכו לטלפונים של תושבי חריש, שיהיו מעוניינים לקנות מהם את המוצרים עליהם הם עומלים קשה כל כך.

ספרו לי מה אתם עושים כעת, לפני שיתחילו הלקוחות להתקשר

חנה: "אנחנו מקימים מחלקה של שרות לקוחות, בודקים מחירים עם ספקים, מנהלים מו"מ".

איך הספקים מתייחסים אליכם?

סהר: "הם מתייחסים רגיל וגם רוצים לעזור. זה כיף ונותן לנו יותר תחושת עצמאות וביטחון".

איך מתבצעת החלוקה ביניכם בתפקידים השונים?

אוריאן: "כל אחד קיבל בהתחלה תפקיד מרכזי, אני יותר טוב בדיבור ואני מתאים יותר למחלקת שירות הלקוחות. כל שיעור יש רשימה מפורטת עם המשימות שיש למלא. אם מישהו לא אוהב לבנות, הוא תורם לעסק בדרך אחרת, לדוגמא, בודק מחירים של חברות אחרות".

ואיך באמת המחירים שלכם לעומת המתחרים?

סהר: "הרוב יותר יקרים, אנחנו זולים ב-100-50 שקלים".

אוריאן: "בהתחלה המחיר גרם לנו להפסיד, בדקנו מה צריך לעשות ושינינו כדי שגם נרוויח".

יש אחריות על המוצרים שאתם מוכרים?

חנה: "אם תהיה בעיה אנחנו נתקן אותה או שנביא להם מוצר חדש, אבל רק אם אנשים יתקשרו תוך חצי שנה – שנה. אחריות שנתיים זה כבר לא".

פחד שלא יקנו מאיתנו

את הרעיון לבניית ריהוט גן שכולל קטלוג מרשים של ספסל יחיד, ספסל זוגי, שולחן, שולחן קק"ל, אדנית עץ ופינת זולה קיבלו לאחר שספסלים שנבנו בשיעור נגריה, עבור בית הספר, זכו למשוב חיובי ולהתעניינות לגבי קנייה.

סהר: "בנינו ספסלים בבית הספר ואנשים התלהבו ורצו לקנות מאיתנו אז החלטנו להפוך את זה לעסק".

אוריאן: "אנחנו משתמשים בספסלים האלה בבית הספר והם טובים".

חנה: "רוב הבתים הם חדשים בחריש ולאנשים אין את כל הריהוט, אז הקואופרטיב שלנו עוזר לאנשים בלהשיג מוצר איכותי ודי זול".

כמה ספסלים ושולחנות כבר הכנתם?

סהר: "חמישה ספסלים, אנחנו נכין ספסלים לפי הזמנות, שבוע מועד אספקה".

אוריאן: "אנחנו רוצים לקבל מלא הזמנות, יש לנו מלא עצים שקנינו ממחסן עצים".

ואם יהיו מלא הזמנות, תצליחו לעמוד בזה?

סהר: "אני חושבת שנעמוד בזה, אם יהיה קשה אז נצטרך לעבוד קשה".

חנה: "אנחנו מבינים את הסיכון שיש בעסק הזה".

אוריאן: "אם נצטרך להישאר כדי לעבוד, אז נישאר, אנחנו לא מתבאסים אנחנו שמחים להישאר כאן, זה כיף שנותנים לילדים להתבגר ולהתחשל".

יש איזה חשש שאתם מתמודדים איתו בפרויקט הזה?

חנה: "אני חושבת שיש סוג של פחד שאנשים לא יקנו דברים שילדים עושים, אבל הם צריכים לדעת שזה מאוד איכותי".

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".

שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".

עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".

בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים

עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023

בשנה שעברה הניסיון להקמת בית ספר דמוקרטי בחריש לא צלח. השבוע התכנסה קבוצת הורים מסורים לרעיון הקמת בית הספר הייחודי, בניסיון להניע שוב את המהלך. דיווח מהשטח

כ-30 בתי ספר דמוקרטיים החלו לפעול בישראל בשלושים השנים האחרונות. בהשוואה לגודל האוכלוסיה מדובר בהצלחה יוצאת דופן ותנועת החינוך הדמוקרטי בישראל נחשבת לאחת החזקות בעולם. האם חריש תצטרף למגמה חינוכית זו?

בחריש פועלת כבר למעלה משנתיים קבוצת הורים שמנסה לקדם את רעיון הקמת בית הספר הדמוקרטי. בקיץ האחרון, כחודשיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים, הודיעה מועצת חריש על פתיחתו הצפויה של בית ספר יסודי "חווה דמוקרטיה" שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי וקראה להורים לרשום את ילדיהם לבית הספר החדש. לאכזבת כולם, המהלך לא הבשיל ובית הספר לא נפתח.

ביום רביעי האחרון (16 בינואר) התקיימה פגישת התנעה בביתה של דגנית אדוני, ממובילי היוזמה בסיבוב הקודם. לפגישה הגיעו למעלה מעשרים הורים המתגוררים בחריש ומעוניינים לסייע בקידום היוזמה, אף הגדילו לעשות בני זוג, שעתידים לעבור לחריש בעוד כשנה, שהגיעו לפגישה מעיר מגוריהם הנוכחית, רחובות.

בפתח הפגישה, סקר אורי שובל, ממובילי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש, את מה שנעשה עד כה ושיתף בפרטי התהליך שהתקיים עד ליולי 2018. הסקירה כללה הסבר להורים החדשים על התהליך שבוצע, שיתוף הפעולה עם יצחק קשת, ראש המועצה, שיתוף הפעולה עם מחלקת החינוך של חריש, הכשלים שאותרו בהנעת התהליך הן מצד ההורים והן מצד המועצה, הלקחים שהופקו ומערך הפעולות הנדרשות לקידום הקמת בית הספר בשנה הקרובה.

כל הסיבות כולן

כאמור, לניסיון ההקמה הקודם היתה שותפה, שלי קרן, לשעבר מנהלת אגף החינוך בחריש. עזיבתה את התפקיד בחודש האחרון הותירה חלל עבור ההורים שמבקשים לייצר שיח עם המועצה בנושא זה. מחליף לתפקיד מנהל אגף חינוך טרם מונה.

בניגוד לתושבים הוותיקים שהיו מעורים היטב בכל המתרחש במהלך הניסיון הראשון להקים בית ספר דמוקרטי בחריש, התושבים החדשים טענו שנושא הקמת בית הספר אינו מטופל תקשורתית. דנה שי סאקה, אם לילד ותושבת חריש בחודשים האחרונים: "אתם מדברים על זה שהמהלך שבוצע עשה איזשהו באזז, אני עברתי לפה באוגוסט ואני מחוברת לקהילת חריש, ואני לא שמעתי כלום על הנושא. אני לא יודעת מה היה ואיך התפתח. מבחינתי כל מהלך שאנחנו עושים צריך לקרות במקביל בפייסבוק".

"אותי מעניין בית ספר דמוקרטי כי אני רוצה בית ספר נורמלי", ציין חמי בר אור, אב לילדים המתגורר בחריש, "הבן שלי יהיה בדמוקרטי בעוד שנה וחצי איפשהו, אני מעדיף שזה יהיה פה".

לעומתו איתמר זדוף, אב לילדה מחריש וממובילי הקמת בית הספר הדמוקרטי, פחות מחפש פתרון אלטרנטיבי לחינוך לדבריו, אלא "מאמין שאם בעיר הזו שאנחנו גרים בה יהיה חינוך דמוקרטי אז יבואו אנשים, והעיר הזו תהיה עיר, שטוב לגור בה, מאשר סתם עוד עיר פרברים".

יוסי כהן, אב לשלושה ילדים המתגורר בחריש: "ככל שאני מקשיב הרעיון הדמוקרטי נראה לי יותר מוצלח. אבל זו לא השאלה, היום אנחנו תלויים בבית ספר יסודי אחד שמתאים לחינוך החילוני ואין שום אלטרנטיבה לחינוך הממלכתי. בגלל זה עבורי הקמת בית ספר 'חווה דמוקרטי' או בית ספר דמוקרטי יותר, לא משנה. עצם הקמת בית ספר יסודי שיפעל ברוח הגישה של חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' שזוכה בחריש לשבחים – כבר תהיה הצלחה".

בסיום הפגישה נרשמו הנוכחים לקבלת עדכונים עתידיים. עוד הוחלט על הקמת צוותי פעולה ייעודיים וקיום פגישות דו-שבועיות, שמטרתן לקדם את המהלך ולהביא להבשלת הקמת בית ספר דמוקרטי בחריש כבר בשנת הלימודים הקרובה.

לראשונה בחריש החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'אתגרי העתיד'. 61 תלמידים, שמונה מורים ומחנכים, שתי כיתות והתרגשות גדולה המשותפת לכולם

 שתי תלמידות מסתובבות ומכות בגונג כדי לסמן לאחרים את סיום ההפסקה. בחטיבת הביניים החדשה של חריש, 'אתגרי העתיד', שהחלה אתמול את פעילותה, אין צלצולים.

33 תלמידי כיתה ז' (כיתת דרור) ו-28 תלמידי כיתה ח' (כיתת לביאה) חנכו אתמול לראשונה את המבנה הייעודי שנמצא בקומה נפרדת, עם כניסה עצמאית וחצר נפרדת, בבית הספר היסודי תלמי רון.

בני הנוער שגודשים את המסדרונות בהפסקה, מסמלים את שיאו של תהליך אינטנסיבי שהחל לפני מספר חודשים והצליח בזמן קצר להפוך חלום למציאות.

ליאור לויתן, שמנהל את החטיבה החדשה בשותפות עם טלי הולן, מודה שהוא מתרגש: "כל הילדים בחטיבה שלנו חדשים. כמעט כל התלמידים המקומיים עברו לחריש בחודש האחרון. יש לנו גם 13 תלמידים מפרדס חנה ושישה תלמידים מקציר, כך שבפועל, אין כמעט תלמידים שמגיעים לכאן עם הכרות מוקדמת".

סיור עם לויתן במבנה שמאכלס שתי כיתות-אם מגלה גם סדנת אומנות ונגרות לשיעורי אומנות, תפירה, מלאכת יד; "הנדסיה" – מעבדה שמייצרת פתרונות טכנולוגיים לבעיות חיים יומיומיות; מטבח שמשמש את הצוות החינוכי ואת התלמידים גם יחד וכולל גם תנור וציוד בסיסי לשיעורי בישול ואפייה שיתקיימו אחת לשבוע; חדר ספורט ואומנויות לחימה וחצר מרווחת ומוצלת, שמחכה לספסלי ישיבה שיבנו בהמשך השנה בנגריה.

"על התלמידים נאסר להיות עם פלאפונים כל היום כולל בהפסקות. בהתאם, בית הספר מחויב בזמני ההפסקה להעניק לילדים פתרונות עיסוק כדוגמת פסנתר, גיטרה, שולחן פינג-פונג, משחקי קופסה. לדעתי זה מאוד חשוב", מסביר לויתן.

מה נדרש מכם כעת, מה האתגר הגדול שאתם מתמודדים איתו?

"סבלנות. סבלנות שתאפשר לנו לראות את המודל החינוכי שבנינו מתממש. כמובן שהאתגר הגדול הוא לעמוד מאחורי היומרה שלנו להקים בית ספר ייחודי ושונה. באופן טבעי, מורה נשאב להוראה פרונטלית וחשוב לנו לא ליפול למלכודת הזו. יש לנו אפילו כיתה אחת בלי לוח. כמו כן, המאמץ הוא לעזור לילדים להפוך לאקטיביים בעזרת  למידה ייחודית. לדוגמה, אנו מפעילים מערכת שלמה של תורנויות כמו ניקיונות שבועיים של שטיפת רצפה, תורנות ניקיון חדרי שירותים, רוצים שהתורנויות יעשה באהבה".

נשמע לך סביר שתורנויות ניקיון יעשו באהבה?

"כן, ראיתי את זה קורה. הילדים אינם לבדם בזה, גם המורים הם חלק מהתורנויות".

צוות מגוייס

הצוות החינוכי שמוביל את חטיבת הביניים החדשה אינו מגויס רק לנקיונות. חלל בית הספר עוצב כמעט עצמאית על ידי צוות המורים המסור, שמונה 8 מחנכים ומורים. ארבעה מהם גרים בגבעת חביבה בקמפוס למורים.

את כיתה ז' מחנכים בשותפות שרון אייזנברג ואלעד לוטרבך ואילו כיתה ח' מונהגת על ידי טלי הולן ואיתי דננברג.

עוד בצוות נועה ליבל, המורה לאמנות, יובל זרח מורה להנדסיה ואומנויות לחימה ודן מלול, מורה למתמטיקה שילמד בשיטת הנבחרת של הכט – קבוצות למידה עצמאיות בהן כל אחד תורם ועוזר לקבוצה ללמוד.

חברות חדשות

אך כל אלה לא היו שלמים ללא התלמידים שבחרו להירשם לחטיבה.

זיו סער-מרום, תלמידת כיתה ח' עברה להתגורר בחריש בתחילת החופש הגדול. המשפחה שהתגוררה בשדה יצחק עברה לחריש בעקבות רצונה של זיו ללמוד בחטיבת הביניים החדשה של חריש.

זיו, איך שמעת על החטיבה ואיך שכנעת את המשפחה לעבור לחריש?

"ליאור וטלי היו המחנכים של אחותי הגדולה בבית הספר גוונים, וכשהיא סיפרה לי על בית הספר הבנתי שבא לי ללמוד במסגרת המיוחדת והמרגשת הזו".

"הורי חשבו כבר לפני זה על מעבר לחריש, והרצון שלי לעבור לכאן נתן להם סיבה משמעותית נוספת לעשות את הצעד הזה".

מה מצא חן בעינייך בבית הספר?

"בבית הספר הקודם היו שבע כיתות בשכבה. אני חיפשתי מסגרת קטנה ושמעתי רק דברים טובים על המחנכים אז החלטתי ללכת על זה".

מכירה כאן מישהו?

"אני מזהה מספר ילדים מ'גוונים', אבל היום הכרתי מספר חברות חדשות".

מה את מאחלת לעצמך?

"שיהיה לי פה טוב".

גם אליאן אזולאי חדשה בחריש. היא עברה לכאן מנתניה בתחילת יולי וגם היא תלמידת כיתת ח' בחטיבת הביניים החדשה. "הייתי אמורה ללמוד בבית הספר הפתוח 'רימון' בפרדס חנה", היא מספרת, "אבל שמעתי על חטיבת הביניים הזו והחלטתי להירשם אליה".

מה מצא חן בעינייך בחטיבה?

"מתחילים ללמוד רק ב-8:30, החטיבה היא בחריש כך שאני לא צריכה לנסוע באוטובוסים ויש אפשרות לבחור את השיעורים שרוצים ללמוד", היא מסכמת.

גם שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת את היום הראשון: "מדהים לראות את התלמידים בבית הספר. זה שיאו של תהליך במסגרתו כל הזמן ניקינו, סידרנו, צבענו וחיכינו לרגע בו הילדים יסתובבו במסדרונות. ההתרגשות גדולה. לראות את הכל קורם עור וגידים, זה יותר מנס".

"אני מאחלת לכולנו שנה נפלאה ומאחלת לילדים את מתנת האיפוק ואת מתנת הסבלנות שתאפשר להם להתאמן ולהתאמץ ולהיות בתהליך למידה".

עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מאיה שחף ואלון וייס  – עולים לכיתה א' וילמדו בבתי הספר תלמי רון, כנפי רוח ותלמי הדר בחריש. ארבע המשפחות, שילדיהן עושים את צעדיהם הראשונים בבית הספר, משתפות אותנו בתחושות, בציפיות וגם בחששות

שנת הלימודים תשע"ט בפתח. מספר התלמידים שילמדו במוסדות החינוך בחריש הכפיל עצמו. 45 גנים לצד 5 בתי ספר וחטיבת ביניים חדשה יקלטו את תלמידי חריש הוותיקים והחדשים.

בשנת הלימודים הקרובה כ- 270 ילדים מחריש יעלו לכיתה א' וישבו לראשונה על ספסלי הלימוד בבית הספר. על מה הם חולמים? כיצד הם מרגישים? עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מיה שחף ואלון וייס משקפים לנו את תחושות הדור הצעיר, והוריהם משתפים אותנו במחשבות ובתחושות. שנת לימודים מוצלחת. 

"בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש"

מירב  עמוס- חן (43) אחות ומיילדת במקצועה עברה להתגורר בחריש עם ילדיה לפני כשנה. בנה עומרי עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

מירב, מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בנך? 

"זהו בית הספר הממלכתי היחיד הקיים בינתיים בחריש. חוץ מזה, בתי לומדת שם בכיתה ב' ואני מרוצה מבית הספר".

מהי התחושה שלך לקראת יומו הראשון של עומרי בבית הספר?

"אני מאוד מתרגשת, שמחה וגאה".

מהן הציפיות שלך מבית הספר ומבנך?

"מבית הספר אני מצפה לשקיפות מלאה כלפי ההורים. שידע להכיל כל ילד, להקשיב לו, לתת מענה לצרכיו ולעצב את הדור הבא. מבני אני מצפה שיהיה מאושר, שיתנהג יפה ושימצה את כל יכולותיו הנהדרות".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא. אני סומכת על הצוות באופן מלא- המנהלת ענת קשובה וזמינה לכל בעיה. מזל לוי, המזכירה, מדהימה- היא הרבה יותר ממזכירה".

מה את מאחלת  לבן שלך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שישתלבו בקלות בבית הספר, שימצאו בו את מקומם ושיהיו מאושרים".

 עומרי, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף. אני מחכה לזה. היום נפגשים עם המחנכת שלי דיאנה".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן, אבל הם יהיו בכיתות אחרות".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יוצאים בשעה לא מאוחרת ובבית ספר יותר מאוחר. בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש".

מה אתה מאחל לעצמך?  

"שיהיה כיף. שיהיו טיולים. שאני אכיר המון חברים".

"רוצה שאימא תהיה המורה שלי"

ישי (34) ונוהר (32) ברגר הגיעו לחריש מהישוב עלי, לפני כשנה. ישי מורה בישיבה התיכונית "בית שמואל" בחדרה ונוהר מורה בתיכון "אורט" בעפולה.  בתם תמר עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי תורני "כנפי רוח".

ישי ונוהר, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"חיפשנו בית ספר תורני, שתהיה בו רוח של תורה ושבתנו תתחנך בו למידות טובות ויראת שמים".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של תמר בבית הספר? 

"התרגשות רבה. מתקשים להאמין שכבר גדלה כל כך מהר! מתפללים לטוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"מבית הספר אנו מצפים שייתן לילדים מקום עם הרבה אהבה, מקום שיהיה נעים להיות בו. שתהיה בו למידה נכונה ופורייה, ועל גבי זה- שתהייה בו תורה ומידות טובות. מתמר אנו מצפים שתשתלב היטב מבחינה חברתית ולימודית, ושתהייה חרוצה ושמחה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"בית הספר נמצא בצמיחה, ואנו מקווים שהוא יצליח לעמוד בכל האתגרים שעומדים בפניו".

מה אתם מאחלים לתמר ולכלל תלמידי חריש, שמתחילים את שנת הלימודים?

"שיתקדמו, שילמדו טוב ויאהבו ללמוד, ושיצליחו להוציא מעצמם את הטוב שבהם".

תמר, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"יש לי כמה חברות- כמו תהל ואביגיל חן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יש גננת ובבית ספר יש מורה. בגן יש מגלשה ונדנדה ובבית ספר אין".

מה את מאחלת לעצמך? 

"שאשב ליד חברה טובה מהגן שלי, ושאימא תהיה המורה שלי".

מה את מאחלת לשאר התלמידות שאיתך בכיתה?

"שיהיה להן בהצלחה".

"שתרגיש חלק מהקהילה של חריש"

אסף (35) ויסמין (33) שחף הגיעו לחריש מנתניה, לפני כשנה. לשניהם מקצוע משותף- מורים לחינוך גופני. אסף עובד בביה"ס גוונים במ.א מנשה וגם כמדריך שחמט בחריש. יסמין עובדת כרכזת כדורעף במתנ"ס בנימינה. בתם מאיה תתחיל בעוד כמה ימים את כיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

אסף ויסמין, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"זהו בית ספר ממלכתי שמתאים להשקפת עולמנו. גם בננו אייל לומד בביה"ס ועולה לכיתה ב', והיינו מאוד מרוצים בשנה שעברה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של מיה בבית הספר?

"התרגשות. רוצים שתהיה לה מחנכת טובה ושיהיה לה טוב בבית הספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"שייראו אותה בתור תלמידה ולא בתור מספר. שיזהו את הכישרונות שלה וייתנו לה לממש את החוזקות שלה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא היינו מרוצים ממסגרות הגן בהן היא הייתה. אנו מקווים שהפעם תהייה לה התחלה ברגל ימין, במסגרת חינוכית חדשה. אנחנו חוששים מכך שחלק מהמורים שלימדו בבית הספר בשנה שעברה לא נשארים ללמד בו. הבנו גם שבית הספר מכפיל את מספר התלמידים בו לעומת השנה שעברה ואנו מקווים שכל התשתיות של בית הספר יהיה מוכנות לקליטה כמות תלמידים גדולה".

מה אתם מאחלים למאיה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שתהיה לה ולהם שנה מוצלחת, עם התאקלמות טובה בבית הספר. שהם ירגישו חלק מהקהילה של חריש, ושיצברו חברים וחוויות".

מאיה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"אני רוצה כבר להתחיל כיתה א'".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן. אושר, גיא, יונתן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"גן זה קצת יותר קטן ומתחילים רק ללמוד לקרוא, ובבית ספר כבר קוראים".

מה את מאחלת לעצמך?

"אני רוצה גיטרה. גם רוצה לצייר".

מה את מאחלת לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שידעו לקרוא".

"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי"

אחווה (31) ואביחי (34) וייס עברו מעץ אפרים לחריש לפני כחודשיים. אביחי עוסק בניהול פרויקטים של גילוי אש ואחווה אדריכלית ומעצבת פנים. בנם הבכור, אלון, עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי "תלמי הדר".

אחווה, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר "תלמי הדר", כמתאים ביותר עבור בנכם?

"הגענו לחריש להכיר את המקום, ובמקרה זה היה ביום הפתוח של בית הספר. פגשנו שם את המנהלת אתי והוקסמנו ממנה. גם חשוב לנו שבננו ילמד במסגרת לימודים דתית".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון של אלון בבית הספר?

"מתרגשים. זה דבר חדש. הוא ילד בכור שלנו, הראשון שעולה לכיתה א' בבית ספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומאלון?

"מבית הספר –  שיילמדו אותו טוב וגם יתנו לו מענה חברתי- שיהיו לו חברים וכיף שם. מאלון- שייהנה שם. שימצא את עצמו מבחינה חברתית ושיצליח בלימודים".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא ממש. אנחנו בהתלהבות מבית הספר ומצפים לתחילת הלימודים".

מה אתם מאחלים לאלון ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שאלון ימצא את עצמו בבית הספר החדש, ושכל התלמידים, בעיקר החדשים שבהם, ימצאו את עצמם ומקומם בבית הספר, עם הילדים החדשים והסביבה החדשה. יש רבים שמגיעים בלי להכיר אחד את השני ועם חששות. לכן חשוב שתהיה לכולם התחלה מוצלחת ונעימה".

אלון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"לא, אבל כבר הכרתי ילד שעולה לכיתה ב' שקוראים לו לביא".

"מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בבית ספר יש יותר ילדים ובגן פחות. גן הוא גם יותר קטן ובית ספר הוא יותר גדול".

מה אתה מאחל לעצמך?

"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שתהיה להם הצלחה בבית הספר".

משפחת שקד

מאות משפחות עברו להתגורר בחריש מתחילת הקיץ. ראיון קצר עם שלוש משפחות שעברו ממש עכשיו לחריש מגלה לנו מהן התקוות, החלומות והציפיות מהמעבר לעיר

משפחת שקד: "מקבלים עיר מהניילונים שהפוטנציאל שלה עצום"

שמות וגילאים של בני המשפחה: לידור (32), יודפת (35), שי (5), נעמה (1.8);

עיסוק מקצועי: לידור – עורך וידאו עצמאי; יודפת – מנהלת משרד באלקטרה;

מגורים לפני המעבר: גן נר (מועצה מקומית גלבוע);

​להיכן עברתם בחריש? רחוב צאלון, שכונת החורש;

מדוע עכשיו? "רכשנו דירה והיא תהיה מוכנה בעוד כשנתיים. רצינו שבתנו הבכורה תתחיל את כיתה א' בחריש כדי לשמור על המשכיות במסגרת הלימודית. ניתן להוסיף לזה את מחירי השכירות האטרקטיביים בחריש והעובדה שמאוד התחברנו לעיר ואנחנו רואים בה את העתיד שלנו".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? "חריש נתפשת בעינינו כהזדמנות גדולה הן ברמה האישית והן ברמה העירונית-קהילתית. ברמה האישית, ההזדמנות להתקרב למרכז ולאפשרויות תעסוקה ופנאי. המיקום הגאוגרפי נהדר. ברמה העירונית, מקבלים "עיר מהניילונים", שהפוטנציאל שלה עצום. בחזון ובתכנון הנכון ניתן לבנות פה מקום נהדר".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? "אנחנו עוברים מבית קרקע עם חצר גדולה בישוב קהילתי לבניין קומות, לראשונה בחיינו, ומשנים לא מעט הרגלים. מקווים שהמעבר ירגיש לנו טבעי ככל הניתן ושנפגוש אנשים טובים, שיעזרו לנו להבין שקיבלנו החלטה נכונה לעבור לחריש".

מה אתם מאחלים לעצמכם? "להרגיש בחריש בבית. למצוא בה, בעתיד הקרוב, את כל שאנחנו צריכים: מקומות עבודה בילוי ופנאי, מוסדות חינוך מוצלחים, שכנים טובים, ושבעוד 10-15 שנים, הבנות שלנו יודו לנו שבחרנו לגור בחריש".

מה אתם מאחלים לחריש? "מאחלים לחריש לא ללכת לאיבוד בדרך. להתפתח בקו הנכון על בסיס המכנה המשותף הרחב ביותר ולא ליפול למגזריות. שיהיה בה "חייה ותן לחיות". שיימצא בה האיזון הנכון של איכות חיים. שתהיה תוססת כשצריך ושלווה כשצריך".

משפחת לוגסי: "רוצים לגדל את הילדים בסביבה ירוקה ומרחבית"

שמות וגילאים של בני המשפחה: רועי (35), אפרת (35), לימאי (2.3), גושן (4 חודשים);

עיסוק מקצועי: רועי – הידרותרפיסט, מדריך שחיית תינוקות ומטפל בילדים באמצעות בעלי חיים בעלי קשיים וצרכים מיוחדים; אפרת – עורכת דין העוסקת בתחום הביטוח הלאומי ונזקי גוף;

מגורים לפני המעבר: קריית אונו;

​להיכן עברתם בחריש? רחוב רימון, שכונת החורש;

מדוע עכשיו? "רוצים לגדל את הילדים בסביבה ירוקה ומרחבית".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? "עיר עם רוח צעירה, אנרגיה חדשה ומקום טוב לתקוע בו יתד".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? "להתחבר עם זוגות צעירים ודומים לנו וליצור חיי חברה פעילים לילדים שלנו".

מה אתם מאחלים לעצמכם? "להשתקע בחריש ולהתפתח ביחד עם העיר".

מה אתם מאחלים לחריש? "מאחלים לחריש שתאכלס אנשים מגוונים, תעניק אפשרויות תעסוקה, תיצור חינוך איכותי וטוב לילדינו ותגדל להיות עיר שנותנת מענה מלא לצרכים שונים של התושבים".

משפחת היבש: "ערכנו רשימות של מה חשוב לנו וחריש ענתה לנו על כל הסעיפים"

שמות וגילאים של בני המשפחה: נתנאל (29), ענבל (27), אדל פליאה (6), נחמן ישראל (4 וחצי), אורה רות (3), טליה מלכה (4 חודשים)​;

עיסוק מקצועי: נתנאל – מעצב גרפי וקופירייטר (רק דברים מגניבים); ענבל – מנהלת אירועים ופרויקטים​ (רק פרוייקטים מעניינים);

עיר מגורים לפני המעבר: ​רמת השרון​;

​להיכן עברתם בחריש? הגפן 25, שכונת החורש. מוזמנים לבקר (:

מדוע עכשיו? "כבר מספר שנים שאנחנו מחפשים את המקום שלנו, וחשבנו שיהיה נכון לעשות את המהלך הזה לפני שהבת הגדולה שלנו עולה לכיתה א'. ערכנו רשימות של מה חשוב לנו וחריש ענתה לנו על כל הסעיפים".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? "כמקום חמוד וטרי מלא בהזדמנויות ואווירת התחדשות"​.

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? "למצוא אפיקים חדשים למימוש ​עצמנו".

שלי קרן,  מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת שנה בתפקיד. מהם ההישגים המרכזיים של מערכת החינוך בחריש ומהם האתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחה?

2,600 תלמידים מכיתות גן ועד כיתות ח' ילמדו בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך של חריש. 42 גנים, הממוקמים ברחבי חריש, יקלטו כ-1,200 ילדי גן ובשישה בתי הספר בעיר בזרמים השונים ילמדו כ-1,400 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ח'.

רק לשם השוואה, בשנה הקודמת למדו בחריש 1,200 תלמידים בלבד מכיתות גן ועד כיתות ו'.

הגידול העצום במערכת החינוך של חריש דורש הערכות קפדנית, זאת לצד הבנייה של מערכת חדשה. נראה כי האתגרים הם גדולים ועצומים.

שלי קרן הגיעה לחריש לאחר שניהלה בית ספר מצליח ברמלה. על המעבר לחריש היא מספרת: "מבחינה רגשית, חוויתי מעבר כמו שרבים מתושבי העיר חווים. עזבתי בית ספר שהוא בית, וצוות שהוא משפחה, ותלמידים שהם הילדים שלי. במהלך השנה האחרונה, החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש, באנשי הצוות החדשים שלי ובעובדי המועצה. אני שמחה לומר שאני מרגישה תחושה של שליחות, של שותפות גורל, תחושה של בית, וזו התחושה הטובה ביותר שיכולתי לאחל לעצמי בסיומה של שנה".

מהן תכניות העבודה שקידמת בשנה האחרונה?

"תכניות העבודה שלנו הן תכניות ארוכות טווח והן כוללות בניית תשתית פיסית כוללת למבני חינוך; בניית תשתית ארגונית המספקת שירותים לכלל התושבים ומוסדות החינוך; בניית תשתית רגשית – טיפולית רחבה; בניית תשתית פדגוגית יציבה וחדשנית; בניית תשתית חברתית-קהילתית וקליטה מיטבית ומתמדת של תלמידים לתוך מערכת החינוך במהלך כל השנה. אני יכולה לומר בשמחה שבכל הפרמטרים הנ"ל היתה התקדמות משמעותית".

"אגף החינוך התרחב וכולל שלוש מחלקות: מחלקת בתי ספר, מחלקת גנים ושפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). השפ"ח שלנו התרחב ומונה חמש פסיכולוגיות ומספק מענה רגשי נרחב הכולל טיפולים אישיים וקבוצתיים ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי החינוך, הרווחה, והביקור הסדיר".

"פיתחנו תהליכי קליטה עבור התלמידים, פיתחנו שגרות של קליטת תלמידים וצברנו ניסיון חשוב בתחום הקליטה המתמדת של תלמידים במהלך כל השנה. שנה שעברה נקלטו במהלך השנה כ-200 תלמידים ואנו צופים שגם השנה זה יקרה".

מהם האתגרים המרכזיים עימם חריש מתמודדת כעת?

"האתגרים המרכזיים הם הבנייה של תשתית חינוכית מיטבית וחדשנית בכל ההיבטים –  פיסי, ארגוני, רגשי, פדגוגי, וחברתי מתוך שיקול דעת ואחריות".

• פיסי – עבודה אל מול צפי אכלוס, הכנה של התשתית הפיסית של מוסדות החינוך עבור הקליטה של התלמידים כל שנה, ובמהלך השנה.
• ארגוני – טיוב של המערך הארגוני של האגף, על כלל עובדיו במועצה ובמוסדות החינוך, על מנת לתת את מירב ומיטב המענים עבור התושבים.
• רגשי – בניית מעטפת טיפולית – רגשית – בהובלת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) היישובי, בחשיבה ייחודית לחריש על מגוון הקשיים הספציפיים קיימים ביישוב.
• פדגוגי – המשך עבודה על המתווה החינוכי הפדגוגי, והטמעתו במוסדות החינוך ביישוב והעמקת העבודה של מינהלת החינוך הייחודית של חריש המונה נציגים של גופים שונים (אגף החינוך ביישוב, אגף מו"פ, המכון לחינוך דמוקרטי, מחוז חיפה של משרד החינוך, אנשי החינוך בעיר, תושבים וילדים כאחד).
• חברתי – העמקה וטיוב של התהליך החינוך המקיץ והכולל המסתכל על התלמיד /ה לאורך כל שעות היממה, בשיתוף המחלקה לפנאי וקהילה, וגופי החינוך הבלתי פורמלי.

"בנוסף, המערכת שאנו בונים צריכה לבנות תשתית ארגונית כוללת למוסדות החינוך הקיימים והעתידיים, להטמיע מערך של קליטה מתמדת של מאות תלמידים מדי שנה ולקלוט בצורה מיטבית צוותי חינוך חדשים לתוך המערכת שמכפילה את עצמה כל שנה".

בשנה החולפת נשמעו תלונות של הורים על חילופים של צוותים חינוכיים. מה נעשה כדי לשמור על צוותי ההוראה?

"שיעור העזיבה של מורים בישראל לאחר חמש שנים עומד על קרוב ל- 30%. (נתונים: מכון מופת). בחריש אחוז הפורשים בהחלט נמוך מכך, (אחוז הגננות שהתחלפו למשל עומד על כ- 8%), על אף שרוב הצוותים החינוכיים שלנו הם חדשים, חלק מהם בעלי ניסיון בהוראה אבל חדשים בחריש, וחלק מהם חדשים גם בהוראה וגם בחריש. רק טבעי הוא שחלקם יגלו שעבודת החינוך דורשת מאמצים רבים ויחליטו לפרוש. התהליכים שאנו עושים עם הצוותים החינוכיים הם תהליכי עומק מקצועיים ומשמעותיים גם אם בסופם, דרכינו איתם נפרדות".

אילו אכזבות אישיות ומערכתיות חשת בשנה זו? 

"אני רואה בכל התמודדות וקושי – תהליך של למידה, וכך גם אנשי אגף החינוך. אנחנו משקיעים כל מאמץ לפתור כל בעיה קטנה כגדולה, עובדים באמינות, בשקיפות, ובחריצות רבה, גם אם התוצאה לא תמיד מצליחה להשביע את רצון כלל התושבים. ולכן, המילה אכזבה לא מתארת את התהליך שאנו עוברים. המילים שיכולות לתאר את התהליך הם הבנה, תהליך למידה, שיפור מתמיד והפקת לקחים".  

מהו החזון החינוכי שלך לאחר שנה בתפקיד?

"אני מאמינה שכל ילד הוא עולם ומלואו ובכל ילד גלום פוטנציאל עצום, שעל מערכת החינוך העירונית לגלות אותו, להעצים אותו, ולהעמיק אותו.  יחד עם זאת, חריש היא לא עוד עיר. חריש היא עיר חדשה, עיר שמזמנת הזדמנות נדירה, לייצר מערכת חינוכית מוטת עתיד, בהתייחס למגמות העתיד ומפתחת את המיומנויות הנדרשות, כבר מראשיתה. על מנת לבסס מערכת חינוך יציבה ומבוססת מחד, וחדשנית, ופורצת דרך מאידך, אנו משקיעים רבות בבניה ופיתוח של מתווה חינוכי עירוני ייחודי המבוסס על שלושה עקרונות:

למידה יזמית ופעילה: לילדים של היום יש גישה להמון ידע תיאורטי, אולם הם זקוקים ליידע איך לייצר דברים במציאות. זו הסיבה שאנו מאמנים את ילדי חריש ב- PBL (Project Based Learning). חשיבה פרוייקטלית, המבוססת על ביצוע בפועל של רעיונות, המסייעת לילדים לפתח מיומנויות שיעזרו להם להתמודד עם אתגרי החיים בעתיד.

העיר כמרחב למידה: בעולם המשתנה של ימינו, יש להקנות לילדים סביבה לימודית גמישה, בה החוויה חשובה לא פחות מהתוצאה. אנו גם מאמינים שכל מרחב בעיר, יכול לייצר הזדמנות ללמידה ושהלמידה והסקרנות לא מסתכמים בשעות בית הספר אלא מתקיימים בכל שעות היממה. לכן אנו פועלים בשותפות המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למו"פ של משרד החינוך, שאימצה את חריש כפרויקט ייחודי, לייצר בתוך בתי הספר מרחבי למידה חדשניים במסדרונות ובחדרים ייחודיים לפיתוח יזמות ויצירתיות, תוך למידה חווייתית ומתן מגוון אפשרויות לתהליכי למידה שונים ומגוונים.  לדוגמא, במה לתיאטרון במסדרון בית הספר, המאפשרת לתלמידים להעצים את יכולות העמידה שלהם מול קהל".

"במקביל, אנחנו מתחילים לבסס סביבות למידה חוץ בית ספריות, ברחבי העיר. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אדריכלי הנוף בעיר, לתכנן את השטחים הפתוחים הציבוריים  על מנת לפתח כיתות חוץ בפארקים, עיצוב שילוט בעיר שמקנה ידע וכן הלאה".

פיתוח הקהילה והחוסן העירוני: "חריש מייצרת מרחב קהילתי ייחודי, דומה מאוד לימים שבהם אנו, דור ההורים, גדלנו, בשכנות הטובה, בדלת הפתוחה, וברצון להירתם ולסייע. לפעמים נדמה שבחריש מתחילים מחדש, כמו פעם. אנו מאמינים, שמערכת החינוך היא אינקובטור קהילתי משמעותי, בו מתגבשת הזהות והגאווה העירונית של הילדים. כמו כן, אנו מאמינים בתקשורת בין הקהילות לטובת יצירת מרחב עירוני ישראלי משתף ומכיל. התמקדות במיומנויות תקשורת אישיות וחברתיות, הן צורך חיוני לילדנו על מערכת החינוך העירונית להשקיע בנושא זה ולפתח מיומנויות אלו לטובת הפרט והקהילה".

"במהלך שנת הלימודים עבדנו בהובלת הילדים על מתווה חינוכי עירוני, תחת השם: חריש הסיפור שלי ושלנו, בהתייחס לעבר הווה ועתיד בסיפור המתהווה של העיר. עודדנו את הילדים לחקור וללמוד על ההיסטוריה של חריש, על הדרך שבה היא הפכה מישוב לעיר, ובעיקר לחלום מהזווית שלהם על תמונת העתיד שלה. בשנה הקרובה נעסוק בהטמעת המתווה  "קהילה בין קהילות" נמשיך בפיתוח הזהות האישית לצד הזהות החברתית והקהילתית והבין קהילתית ליצירת חוסן עירוני ותוך התמקדות במיומנויות תקשורתיות וחברתיות הנדרשות לשם פיתוח הקהילה והחברה העירונית".

מהן הפנטזיות החינוכיות שיש לך?

"שתי הפנטזיות שלי מבוססות על החזון. האחת, היא ליצור מתחמי פעילות משותפים לכל הקהילות יחד. אני מקווה שקהילות חריש ירגישו מספיק חסונים כדי לחלוק מתחם ללא חשש ועם הבנה שיש ערך מוסף לשיתוף פעולה ולאהבת לרעך כמוך – גם אם הוא לא כמוך".

"כשאני עובדת על בינוי גנים ובתי ספר, אני מתעקשת על יצירת מתחמים לפעילויות משותפות. הפנטזיה היא למעשה שמחריש תצא הבשורה שאפשר. שניתן לאפשר לכל אחד לחוש נינוח ובטוח במקום שלו ולהושיט יד לאחר".

"השנייה, שחריש תהיה עיר מרתקת שמזמנת למידה בכל מקום, ברחובות שלה, בגינות הציבוריות, בשילוט. אני רוצה שחריש תזמן הרפתקאות לילדים. למידה הרפתקנית זו אסכולה חדשה שאני מתחברת אליה. דמיינו, התחלה של סיפור במקום אחד והמשך במקום אחר בהתאם לבחירת התלמיד. אלו שתי פנטזיות גדולות שלי".

ובחזרה למציאות, האם את מודעת לדיונים בנושא החינוך שעולים בקבוצות הפייסבוק השונות בעיר?

"אני מודעת לשיח בפייסבוק, אבל אני גם ניזונה משיחות אישיות עם רבים מתושבי חריש. אולי לא נצליח להחזיק את זה לאורך זמן אבל בינתיים המענה שלי ושל איציק תייר, מנהל מחלקת הגנים, הוא זמין ונגיש לרבים בעיר".

הגעת לכאן כמורה וכמנהלת מנוסה מאוד. האם חריש הפתיעה אותך?

"חריש מפתיעה אותי באנושיות שלה, בפתיחות של כל המגזרים פה. בסופו של דבר, אדם מדבר עם אדם. אנו פועלים בפורומים עירוניים ומבצעים השתלמויות משותפות לכל המורים, מפגשים משותפים, פורומים משותפים לכל הסייעות, מפגשים משותפים לכל מנהלי בתי הספר, שחשוב להם לעשות פדגוגיה טובה ויש להם נכונות לשתף פעולה סביב הדברים היומיומיים שמטרידים כל אחד ואחת מאיתנו. אני מאמינה שבשנה החולפת הצלחנו 'להכשיר את הלבבות', להעניק כלים לכל קהילה לבנות את עצמה וגם לשתף פעולה עם קהילות אחרות".

מהן התכניות העתידיות למערכת החינוך של חריש?

"בשנה הקרובה נלווה את שנתה הראשונה של החטיבה הראשונה הממלכתית בחריש, נמשיך ללוות ולפתח מבחינה פדגוגית את כל בתי הספר ואת הגנים ונמשיך לפתח את מרחבי הלמידה הבית ספריים הפנימיים והחיצוניים, נמשיך ונרחיב את המענים של השירות הפסיכולוגי שלנו, נמשיך ונשפר את הצהרונים שלנו, ונעמיק את שיתופי הפעולה עם מחלקת פנאי וקהילה והחינוך הבלתי פורמלי. במקביל נעסוק בבינוי נוסף של גנים ובתי ספר חדשים בשיתוף עם אגף הנדסה, תיאום ובקרה והאדריכלים".

האם חריש ערוכה כראוי לפתיחת שנת הלימודים הבאה? 

"בהחלט. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים בהיערכות שלנו לקראת שנת הלימודים וצופים פתיחה טובה של מוסדות החינוך בעיר.  אני מאוד מתרגשת.  זו שנה ראשונה שאני מתחילה עם בסיס תכניות העבודה שבנינו בשנה האחרונה. ההתרגשות הגדולה היא לראות איך זה קורם עור וגידים. איך הדברים מסתדרים במקומם".

הוא בן שש בלבד, אבל כבר קוטף ניצחונות ותארים ומסומן על ידי מאמנים מובילים בעולם השחמט הבינלאומי. אלירן שילון-רהב, תושב חריש, עם הפנים לאליפות העולם

כבר בגיל שלוש הוא בנה דגמי לגו ממונעים המיועדים לילדים בני תשע ומעלה. הוא למד סדרות חשבוניות ולוגריתמים בגיל ארבע, וחצי שנה אחר כך הוא כבר קרא בצורה שוטפת. אלירן שילון-רהב, כיום בן שש, הוא ילד עם יכולות יוצאות דופן לגילו.

אל השחמט הגיע במקרה. שחר שילון-אנקורי, אביו, מספר על יום חוגים במתנ"ס בפרדס חנה אליו הגיע עם אלירן, ועל חוג שחמט שהיה מיועד לילדים מכיתה א' ומעלה, אך אלירן הצליח להרשים את המדריך ביכולות החישוב וההבנה שלו, והתקבל.

"בהתחלה לא ידענו בכלל אם זה יתאים לו", מספר שחר, "הוא היה הכי קטן שם, אבל הרגשנו שהוא חזק והוא יסתדר. אחרי חודשיים הוא התחיל לנצח את כולם והציעו לנו להיכנס לאליפות תל אביב לגילאי גן עד כיתות א', שם הוא התמודד מול ילדים מנוסים הרבה יותר, שמשחקים מעל שנתיים, וזכה במקום הראשון. אחרי פורים האחרון, כשהוא מתאמן חצי שנה בלבד, ניצח מקום ראשון באליפות הרצליה בשבעה נצחונות רצופים מול ילדים בני 9-10" לדברי שחר הניצחון משך את תשומת ליבם של מאמני שחמט בארץ שסימנו אותו כעילוי, והציגו אותו כתקווה הבאה של מדינת ישראל בתחום השחמט. "אנחנו מחוזרים על ידי אמני שחמט ברמות בינלאומיות שמנסים למשוך את אלירן למועדון שלהם", הוא אומר בפשטות.

כדורסל ושחמט

תארים כמו 'עילוי' או 'התקווה הבאה של ישראל', אינם מעסיקים את אלירן, שעולה בשנת הלימודים הקרובה לכיתה א' וילמד בבית הספר תלמי רון. ככל הילדים האחרים, הוא מתרגש לקראת השינוי הצפוי ושמח כי מספר ילדים מהגן ימשיכו אתו לאותה כיתה. בין שיעורי השחמט השונים מספר אלירן שהוא משתתף בחוגי כדורסל וג'יאוג'יטסו, אוהב לבנות בלגו, לשחק באקס בוקס וללכת לגן שעשועים עם המשפחה.

אל חריש עברו אלירן, שני הוריו, עובדי ההייטק, ושלושת אחיו הקטנים לפני קרוב לשנה, והופתעו לגלות שברחוב בו הם גרים ממש, גר מורה בעל רקורד עשיר שבמשך 17 שנים התגורר בארה"ב, וליווה ילדים לאליפויות גדולות בהצלחה רבה.

אבישלום תרוגמן, המורה הפרטי של אלירן בחריש, הוא שחקן שחמט בפני עצמו, אשר מלמד כבר 24 שנים על פי האמרה "חנוך את הנער על פי דרכו". בהתאם, הוא בנה לאלירן תכנית אימונים פרטנית.

"אלירן הוא ילד נפלא, מקסים. הוא קולט דברים בצורה שפשוט קשה לתאר", אומר תרוגמן. "אני נותן לו שאלות שמיועדות לילדים בכיתה ה'-ו' לפחות, שהם שחקנים מנוסים יותר, והוא פותר אותן הרבה יותר מהר. הוא ילד מאוד מאוד מוכשר שאוהב שחמט והדמיון המפותח שלו עוזר לו לצפות מספר מהלכים קדימה".

בשנה אחת בלבד הספיק אלירן להשתתף בעשרות תחרויות, הוא מחזיק בתשעה גביעים ובמעל 15 מדליות, חלקם מול ילדים המבוגרים ממנו בחמש שנים. אלירן מתאמן כל שבוע בשיעורים פרטניים עם תרוגמן, וגם במסגרת מועדון שחמט בזכרון-יעקב בניהולו של אמן השחמט הבינלאומי, משה קציר.

לקדם שחמט בחריש

לשאלה מה הוא אוהב בשחמט עונה אלירן: "אני אוהב את זה בגלל שאני מנצח כל הזמן וגם כי זה משחק חשיבה." בקרוב, הוא מספר, יש תחרות נוספת, וההכנות? "לתחרויות אני לא ממש מתכונן. אני מתאמן כל השנה ואז מגיע מוכן."

ומהן התוכניות לעתיד?

לדברי שחר, בימים אלה הם מתכוננים לאליפות הארץ לגילאי שש שתתקיים בחנוכה. "זה פרויקט שהתחיל לפני 10 שנים ומתחרים בו כ-70 ילדים מהטובים ביותר בארץ בתחום השחמט. באליפות הקודמת ניצחה ליאל לויטן בת ה-7 מחיפה, שזכתה לאחרונה באליפות אירופה".

ולשם גם אתם מכוונים?

"ליאל היא ההשראה שלנו, זאת השאיפה שלנו כרגע כל עוד אלירן ימשיך לרצות לשחק". תרוגמן נשמע יותר נחרץ: "הילד הזה, אני כמעט בטוח במאה אחוזים, שאצליח להביא אותו למצב שהוא יהיה אלוף הארץ, ובהמשך גם יהיה אלוף עולם".

"חשוב לנו להעלות את המודעות לשחמט בחריש ובאזור כולו", מוסיף שחר. "יש בארץ השקעה אדירה בשחמט מגילאי גן בעיקר במרכז ובאזור חיפה, השאיפה שלנו היא לקדם את השחמט בחריש ושיהיה כאן מועדון מקצועי, מה שכרגע לא קיים באזור".

לאחרונה יזמה המועצה המקומית חריש תחרות שחמט בין בתי הספר תלמי רון ותלמי הדר, על התחרות המקומית אומר שחר: "חבל שאלירן לא השתתף. הוא עדיין לא בגיל בית ספר ולא ידענו על התחרות. אבל קיום התחרות מראה על התקדמות ונכונות בכיוון. צריך  לארגן גם תחרויות בין ישובים באזור במגוון גילאים החל מגילאי גן. בערים גדולות בארץ עושים תחרות כל שבוע כמעט. אני מקווה שגם פה יערכו לפחות חמישה טורנירים בשנה".

ואילו תרוגמן מוסיף: "בכל שנה משרד החינוך מוצא יתרונות נוספים להכנסת שחמט למערכת הלימודים. חשוב שהורים ידעו עד כמה שחמט תורם להצלחה בלימודים ובחיים. עד כמה השחמט מקנה לילד יכולות של סבלנות וריכוז ומפתח את המחשבה. שחמט לומדים כל החיים. תמיד יש עוד מה ללמוד, וזה היופי של המשחק".

שלוש משפחות שעוברות בימים הקרובים להתגורר בחריש משתפות בתקוות ובציפיות שמלוות אותן עם המעבר וההצטרפות לקהילת חריש

על פי ההערכות, עתידה חריש להכפיל את עצמה בחודשי הקיץ שמתחילים רשמית ממש היום, עם תחילתו של החופש הגדול.

מאות המשפחות שמצטרפות לחריש יזרימו לרחובות העיר ולעורקיה 'דם חדש' וכולנו תקווה שהן יחוו מעבר קל וקליטה נעימה.

כיצד נתפסת חריש בעיניה של משפחת תורן? מה מאחלת משפחת אלבוגן לחריש ומהם האיחולים של משפחת קסוטו לעצמה? כל התשובות לפניכם.

משפחת תורן: "חריש נתפשת כמקום להזדמנויות והתחלות חדשות"

• חברי המשפחה: ג'ודי (42) שמעון (42) לירון (14.5) רועי (11.5) נועם (9.5)
• עיסוק: שמעון הוא מעצב אירועים וחללים מיוחדים ואילו ג'ודי עובדת עם ילדים.
• עיר מגורים לפני המעבר: מושב אחיטוב עמק חפר
• עוברים לגור ברחוב: טורקיז

מדוע בחרתם בחריש?

"רצינו שינוי וחיפשנו מקום צעיר ורענן עם קהילה טובה ועם מחירי שכירות שפויים.

כיצד חריש נתפשת בעיניכם?

"חריש נתפשת כמקום להזדמנויות חדשות והתחלות חדשות, כמקום מרגש וצעיר".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר?

"אנו מצפים למצוא חיי חברה טובים וחינוך טוב ואיכותי".

 מה אתם מאחלים לעצמכם?

"אנו מאחלים לעצמנו לגדול ולהתפתח יחד עם העיר והקהילה המדהימה שכבר קיימת בחריש".

 מה אתם מאחלים לחריש?

"אנחנו מאחלים לחריש שתמשיך להתפתח ולהפוך לעיר תוססת עם חינוך טוב ופעילויות רבות. אנו שמחים, נרגשים ומצפים להיות חלק מההתפתחות של חריש".

משפחת אלבוגן: "מאחלים לחריש שתהפוך לפנינה החדשה של צפון השרון"

• חברי המשפחה: משה (36) מעיין (33) גיא (7) אגם (3)
• עיסוק מקצועי: משה מנהל אולם ייצור בחברת 'צוק מערכות' ואילו מעיין מנהלת סטודיו ערב לנשים בהוד השרון
• עיר מגורים לפני המעבר: נתניה
• עוברים לגור ברחוב: התאנה

מדוע בחרתם בחריש?

"תמיד רצינו להתגורר בדירת גן וחיפשנו באזור שלנו אבל המחירים היו בלתי אפשריים. החלטנו לבדוק גם בחריש והופתענו לראות שזה עומד בציפיות ויותר.

עשינו סקר, בדקנו, שאלנו , הגענו למקום, השתתפנו בכנס תושבים, הצטרפנו לקבוצות בפייסבוק ואפילו פתחתי קבוצה משלי "המאמות של חריש". אחרי המון בדיקות, פידבקים חיוביים ושליליים, יתרונות חסרונות, החלטנו שאנחנו עושים את זה".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם?

"עיר של קהילה. הרבה זוגות צעירים עם מכנה משותף שהתרחקו מהמשפחות ויוצרים קהילה משפחתית".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר?

"התאקלמות מהירה. הרבה חששות של התחלה חדשה אבל גם התרגשות גדולה להתחיל משהו חדש במקום חדש ומעורב".

מה אתם מאחלים לעצמכם?

"המון הצלחה! משנה מקום משנה מזל, לטוב ולרע. אנחנו רוצים לראות את הילדים נהנים ומתפתחים ונחשפים לערכים ולמשפחתיות".

מה אתם מאחלים לחריש?

"מאחלים לחריש שתהפוך לפנינה החדשה של צפון השרון ושתהווה דוגמא לשימור הקהילתיות גם בהיותה עיר גדולה".

משפחת קסוטו: "מאחלים לעצמנו לחוש שמצאנו את המקום הנכון"

• חברי המשפחה: טל ורונן, איתמר (8) אלון (7) אופרי (4)
• עיסוק מקצועי: רונן מדריך טניס וטאי צ'י וטל מטפלת ברפואה משלימה
• עיר מגורים לפני המעבר: כפר הרי"ף
• עוברים לגור ברחוב: שוהם, פרויקט אפיקי חריש

 מדוע בחרתם בחריש?

"נראה כי היישוב נבנה ומתפתח בקצב מדהים. הפרויקטים יפים מאוד, המיקום הגאוגרפי בנוף מקסים, כבישים רחבי ידיים מטופחים. ברור שיקח זמן עד שהמקום יתאכלס וייבנה אך נראה כי בהחלט יש למה לצפות. לשמחתנו, רכשנו דירה לפני שלוש שנים והדירה מוכנה כעת".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? 

"לפי קבוצות הפייסבוק והפוסטים ישנה קהילה צומחת ואכפתית. הרבה שיתופי פעולה בין התושבים. מועצה מעורבת ומסבירת פנים לתושבים החדשים. גם אגף החינוך משופע ביחס חם וטיפול מהיר בכל הבקשות".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? 

"שיהיה מעבר קל וחלק עד כמה שניתן, הן מהצד הבירוקרטי והן בפן הרגשי שלנו ושל הילדים".

 מה אתם מאחלים לעצמכם? 

"שניתקל בהרבה חיוכים 🙂 שהילדים יתאקלמו במהרה במסגרות, יכירו חברים חדשים יחוו ויפרחו.

"גם עבורנו כבוגרים יצירת קשרים חדשים חשובה מאוד. מאחלים לעצמנו לחוש שמצאנו את המקום הנכון עבורנו, שהגענו אל המנוחה והנחלה…".

מה אתם מאחלים לחריש?

"שתמשיך ותצמח ותתפתח, שתהיה עיר לדוגמא עם אוכלוסיה מעורבת שחיה בנועם ובשלום, שתקבל לזרועותיה משפחות רבות שישתקעו בה, שייפתחו משרות רבות כך שתושבים יוכלו לעבוד בה, שנראה אנשים ברחובות ובמרכזי הקניות, שיהיו הצגות, הופעות, פעילויות העשרה, חוגים מעניינים וכיפיים. בקיצור, שתהיה עיר משגשגת ואיכותית".

הבשורות הטובות: בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול בחריש בית ספר יסודי ממלכתי 'חווה דמוקרטיה'. הבשורות הפחות טובות: לא ברור עדיין עד כמה ישקף בית הספר את עקרונות החינוך הדמוקרטי. ההורים נדרשים להכריע ולרשום את ילדיהם מבלי לקבל תשובות ברורות. שלי קרן, מנהלת אגף חינוך בחריש: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות"

עדכון: בתאריך 9/7/18 בישר יצחק קשת, ראש המועצה כי בשנת הלימודים הקרובה לא יפתח בחריש 'בית ספר חווה דמוקרטיה' בשל מיעוט נרשמים. ראו הודעה שפרסמה המועצה בנדון.  

בשבוע שעבר התקיים כנס הסברה על פתיחתו של בית ספר ממלכתי חדש שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי. פתיחתו של בית הספר שתתרחש בספטמבר 2018 היא שיאו של מאמץ מתמשך מצד קבוצת הורים שדוגלים בעקרונות החינוך הדמוקרטי וביקשו לקיים מסגרת לימודית זו בעיר חריש.

יצחק קשת, ראש המועצה שהתגייס גם הוא למערכה וניהל מגעים על פתיחתו של בית הספר מול משרד החינוך, עדכן כי בהתאם לתוצאות סקר התכנות לפתיחת בית הספר, שנערך בקרב הורים לתלמידי בית ספר יסודי, אישר משרד החינוך לפתוח בית ספר ממלכתי 'חווה דמוקרטיה' בו יפעלו בשנת הלימודים הקרובה כיתות א'- ד'.

עוד ציין קשת כי מדובר בצעד יוצא דופן מצד משרד החינוך, שאישר לפתוח בית ספר עם כיתות שאינן תקניות (עם מספר תלמידים נמוך) למרות העובדה שגם בבית הספר הממלכתי הפועל בחריש, תלמי רון, התפוסה אינה מלאה. "פתיחת בית הספר היא צעד נוסף בדרך שלנו ליצור מגוון מסגרות חינוכיות שיתנו מענה לתושבי העיר", סיכם קשת.

שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בעיר הסבירה: "על מנת לפתוח בית ספר דמוקרטי יש צורך בתו תקן. אנו נפתח בית ספר ממלכתי רגיל עם אישור לפתח תכנית ייחודית דמוקרטית, שתוגש בעתיד למשרד החינוך ותכשיר בהמשך את בית הספר כבית ספר דמוקרטי, כדוגמת בתי הספר הדמוקרטיים שפועלים בארץ. זו הכוונה ולשם אנו מכוונים".

עוד ציינה קרן כי בית הספר יפעל במבנה ברחוב מרגלית וכי בהתאם להחלטת מנהל המחוז במשרד החינוך, ההרשמה לבית הספר תהיה פתוחה לתושבי חריש בלבד ולא תהיה זמינה לתושבי יישובי הסביבה כדוגמת קציר או מצפה אילן, שהשתתפו בסקר ההתכנות הראשוני.

תפיסה דמוקרטית, הקמה ריכוזית

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו. לכן, זכאי הילד לזכויות אדם בסיסיות הבאות לידי ביטוי בעשייה החינוכית, במתן חופש בחירה וחופש למידה, וכן בשוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית המתקיימת בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לסוגיות שונות בניהול בית הספר.

אז עד כמה יהיו מעורבים ההורים והתלמידים בניהול בית הספר? עד כמה תינתן לילדים זכות הבחירה במקצועות הלימוד או בדרכי הלמידה? התשובה מורכבת.

קרן מסבירה: "בשלב הפעילות הראשוני לא מדובר בבית ספר דמוקרטי הלכה למעשה. נצטרך יחד עם צוות ההקמה לבנות את התכנית שתגבש את אופיו הדמוקרטי ותוגש לאישור משרד החינוך. יחד עם זאת, ננסה לקלוט צוות בית ספרי ומנהל/ת שיקבלו את המתווה הדמוקרטי ויהיו בעלי אוריינטציה דמוקרטית".

השבוע כבר קיבל בית הספר העתידי סמל מוסד ממשרד החינוך, שיאפשר למועצה לפרסם את מכרזי הניהול ולהתחיל בקליטת והעסקת צוות המורים אך היות וצוות המורים וגם מנהל בית הספר – אינם עדיין בנמצא, שאלות רבות הנוגעות לאופיו של בית הספר, כבית ספר דמוקרטי, שמעסיקות את ההורים ונשאלו במפגש – לא זוכות בשלב זה לתשובה: מה יהיה האקלים הבית ספרי בדמוקרטי? כיצד יתבצעו תהליכי בחירה והכרעה שמבוססים על ועדות שיתופיות בין תלמידים, מורים והורים? אילו שיעורי בחירה וחובה יתקיימו בבית הספר ומה יהיה היחס ביניהם? האם תהיה למידה רב גילאית? האם עיקרון החונכות שמאפיין בתי ספר דמוקרטיים יתקיים בבית הספר בחריש?

לרשום או לא לרשום?

ההורים שהשתתפו בסקר ההתכנות ובכנס ההסברה התבקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר מבלי לקבל תשובות לשאלות מהותיות אלה כמו גם לשאלות קונקרטיות יותר לגבי שעות הלימודים, תכנית הלימודים, הסעות, צהרון ועוד.

קרן השיבה על חלקן והצהירה: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות. בית ספר חדש מחוייב להתנסות בכשלונות ובהצלחות ולכן תפקיד הקהילה הוא לתמוך בקושי ולחלוק בהצלחה עד שבית הספר יעלה על דרך המלך.

"אני משערת שכדי לקיים תהליכים דמוקרטיים ולהרחיב את קורסי הבחירה, בית הספר יהיה זקוק לכל התמיכה ולכל הסיוע של הקהילה. בשלב זה לא יגבו תשלומי הורים פרטיים כפי שמקובל בבתי ספר דמוקרטיים, התשלום יהיה בהתאם לנהלי משרד החינוך ועלויות התל"ן".

"יחד עם זאת, התמיכה של ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בשיעורי שחמט, רובוטיקה או בתרומות אחרות. אני מדגישה שוב, שאני לא אקבע לצוות את התכנית שהם יפתחו עבור בית הספר הדמוקרטי, אבל אין סיבה שלא יתקיימו תהליכים דמוקרטיים, אחרי הכל, זו המטרה – שבתהליך נכון בית הספר יהפוך לדמוקרטי".

אז לרשום את הילד לבית ספר דמוקרטי כשלא ברור מי ינהיג אותו וכיצד יתנהל? רישום לבית הספר הדמוקרטי חיוני למועצת חריש על מנת להעביר את הנתונים במרוכז למשרד החינוך ובהתאם לשכור ולהעסיק את הצוות החינוכי הנדרש בהתאם למספר הנרשמים.

במקביל, כל הנרשמים לבית הספר הדמוקרטי בחריש, יגרעו ממצבת התלמידים בבתי ספר אחרים – כדי לעזור למערכת החינוך לתכנן את משאביה ותקציביה בהתאם. משפחה שתתחרט לאחר תחילת שנת הלימודים ותרצה לחזור לבית הספר הקודם, תצטרך לקבל אישור מיוחד מטעם המועצה. הורים רבים מצאו זאת כגזירה קשה המאלצת אותם לרשום את ילדיהם לבית ספר מבלי לדעת מי ינהל את בית הספר ומי יהיו החברים/התלמידים הנוספים שירשמו.

אורי שובל, מיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: "אי אפשר לצפות מהרשות לעשות שלושה צעדים קדימה מבלי שההורים יעשו שני צעדים קדימה. צריך לבצע כאן קפיצה של אמונה".

"אני מרגישה ש'התגלחו' על הילדים שלנו ואין בי שום רצון לחשוף את הילדים שלי לניסויים נוספים", השיבה אמא אחרת בתשובה. מיכל מור, אם לשניים ומיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסתה לסכם:

"הורים שרוצים לרשום את הילדים שלהם לא יודעים באמת מה יהיה צביון בית הספר. נכון שצריך לקחת סיכון בחיים אבל הילדים שלנו בחריש חוו טלטלות של שינויי צוותים ומורים. דחפנו להקמת בית ספר דמוקרטי כי חיפשנו מסגרות ייחודיות שיתנו מענה לצרכים של הילדים.

"אנחנו כבר שנתיים פועלים בתהליך להקמת בית הספר ואנו מרגישים מאוד מחויבים לזה ושמחים שזה הבשיל לכדי כך, אבל הכל קורה ברגע האחרון. ממש דקה לפני הצלצול".

"הורים חוששים להירשם כי לא יודעים איך זה יהיה, מה זה אומר בית ספר ממלכתי ברוח דמוקרטית, זו מן הכלאה שלא ברור לנו מה היא תכלול. ההורים עומדים בסיטואציה שבה עליהם להמר על מוסד חינוכי עם כל כך מעט אינפורמציה".

אז איך את מציעה לפתור כעת את המצב שבו נרשמים מבלי לדעת מה באמת יהיה אופי בית הספר החדש?

"אני מצפה שיאפשרו להורים להירשם ובמידה ויציגו לנו תוצר שלא תואם את הציפיה יאפשרו לנו לחזור לבית הספר ממנו נגרענו, לכל הפחות בשבועות הקרובים בהם מגבשים את הצוות והתכנית.

"נכון שיש משמעויות להערכות משרד החינוך, בית הספר והמועצה מבחינת תקציבים ותקנים אבל אי אפשר לשחק בילדים. המאמץ צריך להיות של המערכת ולא בטלטלה של הילדים".

למידה רב גילאית?

כאמור, ההחלטה אם להירשם או לא קיימת רק עבור תלמידי כיתות א'-ד' שמשרד החינוך אישר עבורם כיתות, זאת בהתאם למספר הנרשמים בסקר ההתכנות שנערך לפני מספר שבועות. הורים שילדיהם עולים לכיתות ה'-ו' נותרו ללא מענה 'דמוקרטי' בשנה הקרובה. מור מציעה לנסות ולקדם גם אפיק זה:

"חשוב לנו מאוד שיהיה מענה גם לתלמידי כתות ה'-ו' שמעוניינים במסגרת החינוך הדמוקרטי בחריש. אני מבינה שבשל מיעוט נרשמים ביחס לתקן אין כוונה בשלב זה לפתוח כיתות אלה. מצד שני, ישנם תלמידים מיישובי הסביבה אשר מעוניינים להירשם. אנחנו קוראות לשלי קרן ויצחק קשת לעשות הכל כדי שגם לתלמידי כיתות ה'-ו' יהיה בית ספר דמוקרטי בשנת הלימודים הקרובה, גם אם המשמעות היא לקלוט תלמידים מיישובי הסביבה או לבחון אפשרות של למידה רב גילאית שקיימת בזרם הדמוקרטי ובמסגרתה ניתן לאחד את כתות ה-ו", סיכמה מור.

דגנית אדוני, מיוזמות המהלך שילדיה יעלו בשנה הבאה לכיתות ג' ו-ה' מוסיפה: "הילדים שלי הגיעו לפני שנתיים לחריש מדמוקרטי רעננה. מאז אני מדברת על הנושא ומעלה אותו בכל פורום אפשרי, בפגישות אישיות עם יצחק קשת, עם הורים ועם כל מי שרק אפשר.

"למיטב ידיעתי, מנהל המחוז לא תמך בהקמת בית ספר דמוקרטי ואני שמחה שהמועצה מצאה מסלול עוקף גם אם זה אומר שבית הספר יתחיל כ'חווה דמוקרטיה' ולא בית ספר דמוקרטי הלכה למעשה".

"אני מקווה מאוד שזה יהפוך לבית ספר דמוקרטי ונעשה מאמצים נוספים כדי לקדם זאת. קבוצת ההורים הפעילים שלנו כבר אספה קורות חיים של מורים וצוותים חינוכיים עם אוריינטציה דמוקרטית והעבירה אותם למועצה".

"חשוב לי לסיים ולציין את ההערכה שלי להירתמות המועצה והעומד בראשה למהלך הקמת בית הספר. יצחק קשת עשה כל שביכולתו להניע את התהליך ולאפשר למהלך הקמת בית הספר להתרחש".

בשנת הלימודים הבאה תחל לפעול בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית וייחודית. פגשנו את מובילי צוות ההקמה כדי לשמוע ממקור ראשון על בית הספר החדש ועל החזון השאפתני שלהם להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד

בשנת 1970 חולל ספרו של העתידן אלווין טופלר "הלם העתיד" מהפכה. טופלר האמין כי קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהיר הצפוי בעתיד לא יאפשר לרבים להתמודד עם העתיד מעמדת יציבות, דבר שיגרום למתח נפשי, בלבול ותחושת אבדן דרך.

כמעט חמישים שנה אחרי השקת הספר, התחזיות של טופלר עדיין תקפות. בעידן שבו אנו מתעוררים כל בוקר לשינוי – טכנולוגי, חברתי, פוליטי – יידרש דור העתיד שלנו לא רק להסתגל לעולם שסובב אותו, אלא גם לקחת חלק פעיל בשינוי העולם הזה.

בהתאם לתפישה זו תקום בשנה הבאה בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית הנקראת (שם זמני) "בית הספר לאתגרי העתיד". בית הספר יכלול בשנה הבאה את כיתות ז‘-ח‘ ובהמשך יצמח להיות ממלכתי על-יסודי (ז‘-יב‘).

ביום ראשון ה-25.3 בשעה 18:00 יתקיים בחריש כנס הסברה להורים על החטיבה החדשה. נפגשנו עם ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) ממובילי צוות ההקמה של החטיבה, כדי להבין מהם העקרונות החינוכיים שעומדים מאחורי בית הספר החדש.

הצלחה לכולם

על פי הערכות מחלקת החינוך כ-50-70 תלמידים תושבי חריש ילמדו בשנת תשע"ט בכיתות ז'-ח'. בשנים האחרונות תלמידי חטיבות הביניים של חריש למדו בישובים בסביבה, אולם הצמיחה במספר התלמידים, חסמה את הדרך לרישום בבתי ספר אלו. הקמת חטיבת ביניים חדשה בחריש הפכה לצורך מיידי. מחלקת החינוך בחריש בניהולה של שלי קרן החלה לחפש פתרונות שיעניקו מענה לשכבת גיל זו. הפנייה של קרן אל ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) שני אנשי חינוך שצברו מוניטין בסביבה כמחנכים בבית הספר גוונים לא היתה מקרית. השניים חלמו על הקמת בית ספר חדש ואחר ולאחר מספר פגישות בין שני הצדדים נראה היה כי מדובר בשידוך מוצלח. השניים מונו להוביל את צוות ההקמה של חטיבת הביניים העתידית.

"הדרך שלנו להתמודד עם העתיד היא להיות ייחודיים", מבהירים השניים. "אנו מחויבים ללמידה מתוך משמעות, סקרנות והנאה והתמחות בפתרון אתגרים מתוך העולם האמיתי. התלמידים בבית הספר שלנו יידרשו לפתח סט מיומנות חדש כמו פיתוח אינטואיציה, מיומנות טכנולוגית, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וחשיבה ערכית. כבר אין מקום לשינון חומר, שהוא הרמה הנמוכה ביותר של הטמעת חומר", הם מדגישים.

על פי מסמך שחובר במחלקת מו"פ במשרד החינוך בשם 'מתווה לפדגוגיה מוטת עתיד', 65% ממקצועות העתיד בהם יעסקו בני ה-13-14 בבגרותם – טרם קיימים או טרם הומצאו. בהתאם לזאת בית הספר לאתגרי העתיד מתעתד להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד.

ראש המועצה יצחק קשת, נציגי אגף החינוך, המכון לחינוך דמוקרטי וצוות ההקמה

לויתן: "כמורים וכאנשי חינוך הרגשנו שאנו רוצים מסגרת חדשה. גם למורים קשה לעבוד עם אילוצים והיתה בשלות מצידנו להקים מערכת חדשה בלי צרימות כמו במערכות הקיימות".

תן דוגמא לצרימה במערכת

"כל מערכת ההערכה הקיימת של מבחנים וציונים היא בעייתית. המערכת מקטלגת ללא כוונה תלמידים ומייצרת פגיעות ברמה האישית והחברתית".

אז לא יהיו ציונים והערכות בבית הספר החדש?

"הרעיון שלנו הוא ליצור מערכת שחותרת למצוינות אקדמית ולהעניק לתלמידים תנאים להשגת תעודת בגרות איכותית בעזרת שיטות לימוד מתקדמות כדי שההצלחה תהיה נחלת הרבים. השינוי הוא להביא את התלמידים ללימודים מתוך אהבה ולא מתוך אילוץ לפיו הם חייבים ללמוד".

הולן מוסיפה: "קחי לדוגמא את לימודי המתמטיקה. אצלנו לא יהיו הקבצות. אנו נלמד מתמטיקה בהתאם למודל הנבחרת של יעקב הכט (מייסד זרם החינוך הדמוקרטי בארץ ופעיל בולט בתחום זה בעולם. ר.פ). הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות ובקצב למידה אישי. מי שמכתיב את הקצב הם התלמידים, והתלמידים החזקים בנושא מלמדים תלמידים שמתקשים יותר. למידה כזו מעניקה חווית הצלחה לכל אחד מן התלמידים שמתקדם בקצב שלו וגם חווית העצמה למי שמלמד. מעבר לזה, זה יוצר סולידריות ותורם לרכישת מיומנויות חברתיות נוספות".

זה נשמע יפה, אבל איך יתבצעו הלימודים בפועל? כיצד יראה יום בחייו של תלמיד בבית הספר?

הולן: "בניגוד לבתי ספר וחטיבות ביניים בהם המורים מתחלפים כל שעה, אצלנו יהיו מחנכים שרואים מעט ילדים אך לאורך זמן ארוך יותר. המטרה היא לייצר הכרות מעמיקה שמובילה לתהליכים משמעותיים. בנוסף, המודל של שני מחנכים בכיתה הוא חובה, זה מאפשר לצוות להקדיש תשומת לב אישית ופרטנית לכל ילד".

"חשוב לנו לומר שגוונים, המקום ממנו שנינו מגיעים, הוא מקום שאנו מאוד אוהבים. אבל נפלה בחלקנו הזכות להקים מקום חדש שיגשים את החלום והאידיאלים שלנו. אנו לא מקימים מערכת פרטית או אליטיסטית, הבשורה היא שמדובר בבית ספר ציבורי איכותי שיעניק לכולם הזדמנות שווה, לא רק למי שידם משגת", היא מסכמת.

קשרים חברתיים משמעותיים

עיקרון משמעותי נוסף שחרט בית הספר על דגלו הוא הקמת חברת נעורים לתלמידי בית הספר. לויתן מסביר: "אנו מודעים לצרכים הנוספים של תלמידים בגילאים אלה ובהתאם בית הספר שלנו יתפקד כבית ספר 24/7 כלומר, ישלב פעילויות בלתי פורמליות ופעילויות חברתיות בשעות אחה"צ והערב בשילוב המתנ"ס ומחלקת פנאי וקהילה בחריש".

נשמע שלקחתם על עצמכם משימה ענקית. מהו הקושי הגדול איתו אתם מתמודדים כעת?

לויתן: "אנחנו מנסים לייצר בהירות בתוך תהליך ההקמה כדי להפיג חששות של הורים ממרכיב אי הוודאות. לשמחתי, רכשנו מוניטין טוב באיזור והרבה אנשים העידו עלינו ועל היכולות שלנו בפייסבוק. אני מקווה ומאמין שההורים והתלמידים בחריש יתנו בנו אמון".

ההשקעה בחטיבת הביניים לפחות לפי העקרונות שאתם מצהירים עליהם נשמעת גדולה. מהיכן התקציב? האם ישנם תשלומי הורים נוספים?

לויתן: "חריש מתקצבת את תהליך ההקמה בכ-300,000 שקלים. בנוסף, אנו עסוקים כעת באיתור משאבים מטעם משרד החינוך בהתאם לתוכניות השונות. להפתעתנו, אנו מגלים פתרונות במשרד החינוך כמעט לכל חלום חינוכי ומנסים לגייס כעת את התקציבים. ההורים ישלמו אגרה בסיסית בלבד כמו בכל בית ספר אחר בארץ, אבל ילדיהם יקבלו הרבה יותר".

היכן הלימודים יתקיימו?

"מחלקת החינוך של חריש מאתרת כעת את המבנה המתאים ביותר ללימודים בשנה הבאה".

מה רמת ההערכות והמוכנות מבחינת הצוות?

"יש לנו כבר 80% מהצוות. חלק מן המחנכים והמורים יוצגו בערב החשיפה. הצוות המקצועי שלנו יכלול גם מתנדבי שנת שירות וחברי מכינה קדם צבאית בגבעת חביבה", מציין לויתן.

מה תיחשב ביניכם להצלחה בסיום שנת הלימודים הבאה?

לויתן: "הצלחה עבורי היא שתלמידים יחוו שנה של צמיחה ושכל ילד יוכל לומר להוריו 'אוהבים אותי פה', 'יש לי חברים', 'עשיתי משהו משמעותי בבית הספר'. אני מאמין שבעוד שלוש שנים המודל של בית הספר שלנו  יאומץ בכל הארץ".

הולן: "הצלחה עבורי היא שבית הספר יהיה בית עבור התלמידים ושהם יחושו שותפים להקמה שלו".

"יש לנו ביטחון מלא בהצלחה של המודל ובאפשרות שלנו ליצור חוויה של חניכות טובה מעצימה ומצליחה. יש לנו את המשאבים האנושים והמעוף ללמד ולהביא את הדברים הכי טובים שיש לתלמידים שלנו, ואם יצוצו קשיים, זה בסדר, גם איתם נדע להתמודד".

ומילה לסיכום?

לויתן והולן משתפים: "זה מעשה חלוצי להגיע ולעשות זאת כאן, בחריש. זו הזדמנות מרגשת ויוצאת דופן ליצור יש מאין, ליצור חינוך ברמה הכי גבוהה שיש ולשאת בשורה חדשה לאיזור כולו".

יצחק קשת, ראש מועצת חריש ציין כי "הקמת בית הספר לאתגרי העתיד מתכתבת עם האג'נדה השלמה של חריש כעיר חדשה ומתקדמת, שיוצרת את כל מה שמתרחש כאן בצורה אחרת ובחשיבה שיוצאת מחוץ לקופסא. הדבר בא לידי ביטוי באספקטים רבים בעיר – בתכנון תנועה, בתכנון המסחר וכעת גם בחינוך. חטיבת הביניים הזו היא דוגמת מיקרו למאקרו גדול הרבה יותר וההשקעה הגדולה שלנו בתקציב החינוך היא חלק מתפיסת עולם כוללת שמאמינה בכוחו של חינוך".

לראשונה בחריש, תחל הקמתו של בית ספר תיכון שישמש את ילדי העיר. מוסדות החינוך בחריש כוללים בשלב זה גני ילדים ובתי ספר יסודיים ועד כה לא הצדיקה כמות התלמידים בעיר פתיחתו של בית ספר על יסודי. לאור האיכלוס המאסיבי הצפוי בשנים הקרובות עם איכלוסם המתוכנן של פרוייקטי מגורים רבים בעיר, צפוי כי בשנת 2020 יגדל הביקוש למוסד חינוכי על יסודי בעיר וההיערכות לכך מתחילה כעת.

בית הספר התיכון החדש תוכנן כך שיוכל לתת מענה גם לצרכים חברתיים-תרבותיים של הקהילה, בשעות אחר הצהריים והערב. מיקומו בצמוד למתנ”ס שגם נמצא בשלבי הקמה, מסמן את חלקה המערבי של שכונת “אבני חן” כמרכז התרבותי של חריש לשנים הקרובות.

בית הספר התיכון ייבנה בהשקעה המוערכת בכ-70 מיליון ש”ח, המבוססת ברובה על תקציבי משרד החינוך והקמתו צפויה להסתיים כאמור בתחילת שנת 2020. הוא ייבנה על שטח של כ-20 דונם ויכלול 36 כיתות. כמו-כן, מתוכננים בו מגרשי ספורט, ספריה, מעבדות ואודיטוריום. על מנת שהאודיטורים ישמש גם כאולם מופעים עירוני, יוקמו בו במה מקצועית וחדרי שחקנים ומספר המושבים בו הוגדל מראש לכ-500 מושבים.

תכנון בית הספר בוצע ע”י “עצמון אדריכלים”, משרד מוביל המתמחה בין השאר בתכנון מבני חינוך, תרבות וספורט כדוגמת המכללה למנהל, אולמות בגני התערוכה, כיכר אנטין בכניסה הראשית לאוניברסיטת ת”א, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת”א, בית ספר למדעים ברחובות, בית ספר ויתקין ועוד.

“המחשבה על הילדים אשר יבלו זמן רב בין כתליו של בית הספר והאפשרות להשפיע על תחושותיהם בתקופה קריטית זו של חייהם והתפתחותם היא שעמדה לנגד עינינו. המאפיינים החשובים לנו מאד כמתכננים, הם האווירה, הגיבוש החברתי והתחושות של המשתמשים, אשר נקבעות לא מעט על-ידי המרקם האורבני של השטחים הפתוחים, המחברים את האגפים השונים. הקשר בין החוץ לפנים מהווה עבורנו את הבסיס לתכנון. הכניסה הראשית לבית הספר פונה לכיכר עירונית פתוחה המאגדת סביבה את בית הספר ובנוסף את אולם הספורט ומגרש הספורט. הציפייה היא שעובדה זו תהפוך את הכיכר למקום שכונתי מרכזי, שוקק חיים” ציינו ממשרד האדריכלים.

מהנדס המועצה, ישראל בן ישראל ציין כי "בית הספר מתוכנן תוך ראייה פדגוגית שמאפשרת גמישות מרחבית. אנחנו רוצים ליצור פינות, אזורים שיכולים לתת מענה לשימושים שונים וללמידה מרחבית. בכל מתחם כיתות יהיו 3-2 כיתות עם מחיצות ניידות, שיאפשרו לפרק אותן וליצור מרחבים לימודיים גמישים. גם בפיתוח הסביבתי רוצים ליצור חללים שיכולים לשמש מרחבים לשהייה וללמידה, לא רק פורמלית. ליצור מיקרו-סביבה שיכול לשמש את מי שרוצה לצאת וללמוד בחוץ. כל בית הספר יהיה בבנייה ירוקה. קיבלנו תקציב מהמשרד להגנת הסביבה. הדגשים שאנחנו שמים בבנייה הירוקה הם לא רק על דברים כמו איטום ובידודים אקוסטיים, אלא גם על נראות של ירוק. בתכנון נותנים גם מענה תחבורתי, עם חניות לבית הספר”.