חינוך על יסודי בחריש: "לא לשלוח את הילדים לערים אחרות"
מערכת החינוך העל יסודית בחריש מתפתחת בקצב מהיר אבל סובלת מקשיים לא מעטים: לימודים במבנים ארעיים, מוסדות לימוד חדשים, חוסר יציבות ומוניטין שטרם התבסס. אם בחריש: "מערכת חינוכית חדשה, שטרם התייצבה, יחד עם תנאים לא נאותים הם מתכון לא מוצלח"
על פי נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים תשפ"א 95 תלמידים בלבד משכבות י'-יב' למדו במוסדות חינוך בחריש מתוך 508 תלמידים שהתגוררו בעיר. רוב תלמידי החינוך העל יסודי למדו במסגרת לימודית מחוץ לעיר, והם עזבו מדי בוקר את חריש בהסעות או בתחבורה הציבורית.
השוואה לחינוך היסודי מגלה כי בשנת תשפ"א 3,626 תלמידי יסודי למדו בחריש וכ-1,000 נוספים מחוץ לעיר. כיום לומדים בחריש, על פי הערכות, כ-5,000 תלמידי יסודי.
נראה כי בגלי האכלוס הראשונים הזרקור החינוכי הופנה בעיקר למתן מענה לילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודיים, ולא במקרה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוז הילדים בשנת 2020 בגילי 14-5 הוא 23.5% מכלל האוכלוסייה בעיר. שכבת 19-15 לעומת זאת מהווה 3% בלבד.
וכך, בעוד שמוסדות החינוך היסודי על זרמיו השונים, כבר החלו לפעול בעיר באופן מלא, מסגרות חינוך על-יסודי ממלכתיים היו בחיתוליהם ותיכונים דתיים נמצאו בשלבי הקמה בלבד.
מענים מאוחרים יותר לעל יסודי
על פי נתוני עיריית חריש בשנת הלימודים תשפ"ג החלו ללמוד בחינוך העל יסודי 1,600 תלמידים, קפיצה משמעותית בהשוואה לשנתיים קודם לכן. ראוי לזכור כי חטיבת הביניים הראשונה בעיר, החטיבה הצומחת של 'אתגרי העתיד' מזרם החינוך הממלכתי, נולדה בשנת 2018, שנה וחצי אחרי פתיחת בית הספר היסודי הראשון בעיר.
חטיבה צומחת נוספת 'נעימת הלב' נוסדה רק בשנת 2021. מוסדות חינוך על יסודיים בזרם החינוך הממלכתי-דתי, האולפנה והישיבה התיכונית נפתחו רק בשנת 2020 והם מספקים מענה לשכבות ז'-ט'.
בשנה הבאה, תשפ"ד, ייפתח לראשונה על יסודי לחינוך הממלכתי-חרדי, וישלים את פאזל המענה החינוכי הנדרש לכלל תלמידי העל יסודי בעיר.
אם בתחילת הדרך נאלצו הורים לתלמידי חטיבה ותיכון לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מחוץ לעיר, הרי שכיום מספקת העיר מענה רחב יותר, שאמור להוביל לשינוי מגמה ובחירה של רוב תלמידי החטיבה והתיכון במוסדות עירוניים.
מוכר, יציב, בטוח
עם זאת לא מעט הורים בוחרים לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מחוץ לעיר. "הבן שלי סיים את לימודי היסודי בכיתה ו', והיה לי ברור שאת המשך הלימודים הוא לא יעשה בעיר", מספרת מירב דור, שבנה מתחנך בישיבה התיכונית "אמי"ת נתיבות דרור -אור עקיבא". "הקשבתי לתהליכים הקורים פה והרגשתי חוסר בשלות של המערכת לקראת קליטת התלמידים. שמעתי גם דברים טובים על הישיבה כאן אבל העובדה שמדובר במוסד חינוכי חדש ובהתהוות, גרמה לי לחפש את היציב, המוכר והבטוח עבור הבן שלי".
"חוסר היציבות", גרם גם לאלונה אוסיפוב, לחפש מסגרת חלופית לבתה. "אחרי שנת לימודים בחטיבה החדשה, לא הייתי מרוצה והחלטתי להעביר את הבת שלי לפנימייה באלוני יצחק", מספרת אוסיפוב. "ההחלטה באה לאחר מכלול שיקולים, מסוגיית תנאי המבנה הזמני שסופק להם ועד הגישה החינוכית. מלבד הבת שלי, עברו לאותה הפנימייה, עוד שלושה חברים לכיתה. "מדובר בשינוי מאוד לא פשוט עבורנו, הילדה לא נמצאת בבית ואני רואה אותה רק בסופי שבוע אחת לשבועיים, אבל בשורה התחתונה הילדה מרוצה וגם אני". אוסיפוב משתפת כי העירייה לא הערימה קושי על המהלך. "אפילו לא התקשרו אליי כדי לשאול למה הילדה לא לומדת במוסד חינוכי בעיר".
חינוך עצמאי מול רשתות פרטיות
דור מציינת כי העובדה שהעיריה מנהלת בעצמה את החינוך העל יסודי היוותה שיקול נוסף בהחלטה: "הייתי מצפה כאמא, שהעירייה תביא לחריש את אחת מהרשתות הגדולות כדוגמת אמי"ת או אורט, אבל בעירייה בחרו לפעול בדרך אחרת".
"כחלק מהגישה העצמאית הכוללת, קיבלנו החלטה גורלית כי עיריית חריש תנהל את החינוך העל יסודי בעצמה ולא תעביר את הניהול לרשתות הפרטיות השונות", הסביר ראש העיר, יצחק קשת, בריאיון לחריש סיטי באוגוסט 2021, את ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בעירייה. "עשינו מחקר וגילינו שילדינו יקבלו את המרב בניהול עצמאי של הרשות. אם בכל הארץ החינוך העל יסודי הוא בידיים פרטיות, בחריש הוא יפעל במתווה שאפשר לכנותו 'ממלכתי-רשותי'. אנו מאמינים במסוגלות שלנו להביא חינוך אחר וטוב ופורץ גבולות בכוחות עצמנו".
יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה, תומך דווקא ברעיון הפוך: "בעבר שוחחתי עם מספר רשתות חינוך ארציות שהביעו עניין להגיע לחריש. רשת חזקה שתיקח את המושכות יכולה להזניק את החינוך בעיר למעלה. אני בהחלט בעד להביא הנה גופים מקצועיים מוכחים ובעלי שם".
על האולפנה: "מאוד מרוצים"
יש מי שמאמין שהמוניטין החיובי מצליח להשתרש גם בכוחות הניהול העצמיים. בתו של אלעד עומר לומדת זו השנה השנייה באולפנה, ושני בניו יעלו בשנה הבאה לישיבה התיכונית. "כמובן שיש אתגרים של מערכת חדשה וצוות חדש, אבל בסך הכל אנחנו מאוד מרוצים. האולפנה גדלה ומושכת תלמידות מכל האיזור: מצפה אילן, שקד, טל מנשה ומבוא דותן. מדובר בחיזוק חיובי מאוד לתדמית של מערכת החינוך המקומית, זה נותן בוסט לרמה התורנית של המסגרת הזו".
"לעומת האולפנה, המצב בישיבה קצת יותר מאתגר. בשנה שעברה תלמידים רבים מגוונים שונים של הציבור הדתי-לאומי עזבו את הישיבה, חלקם לעפולה ואחרים לאור עקיבא, לזכרון יעקב, ולכל אותם מוסדות בהם למדו תלמידים עד שנפתחו הישיבה והאולפנה בעיר. אצלנו המחשבה לשלוח את הילדים ללמוד בבתי ספר מחוץ לחריש לא נמצאת על הפרק בשלב זה".
כיתה שלמה מחוץ לעיר
לדברי עומר, שתי תפישות עולם שונות מייצרות חוסר יציבות פדגוגית בישיבה הצעירה. "קבוצה אחת היא זו שהרמה הלימודית נמצאת בראש מעייניה ורוצה מגמות חדשניות ומוסד שיוציא את התלמידים עם הציונים הכי גבוהים. הקבוצה השנייה דורשת שימת דגש לרמה תורנית גבוהה ולימודי קודש לפני הכל. זה גם עיקר הציבור שבוחר לשלוח את ילדיו מחוץ לחריש. אני מקווה שבשנה הקרובה אראה כאן קבוצה גדולה של הורים שתחליט לחזק את הישיבה כאן ולא לשלוח את הילדים באוטובוסים לערים אחרות".
פרג'י, ממקימי הישיבה והאולפנה מתייחס לסוגייה: "מובן שיש לחלק מהאנשים חששות מהעובדה שמדובר במוסדות שעושים את צעדיהם הראשונים וכן, כמו בכל מקום יש את המעוניינים בגישות חינוכיות מסוימות. אני מאמין שאם בעיר מזהים קבוצה גדולה כלשהי שדורשת מענה בכיוון חינוכי מסוים אפשר למלא את הצורך הזה עבורם ולמנוע מעבר של כיתה שלמה ללמידה מחוץ לעיר".
"תנאים לא נאותים"
אחד הקשיים המשמעותיים עימם מתמודדים מוסדות החינוך העל יסודיים בעיר הם תנאי הלימוד. העיכוב בבניית התיכון הממלכתי באבני חן אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות ארעיים ולא נוחים. לתלמידי שכבת ז' מבית ספר 'אתגרי העתיד' לא נמצא מקום במבנה התיכון הקיים והם הופרדו ולומדים באגף נפרד בבית הספר היסודי בצוותא.
תיכון 'נעימת הלב' החל את דרכו באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי 'תלמי הדר' ונאלץ, בשל עיכוב בהשלמת מבנה התיכון המיועד, לפעול גם בשנת הלימודים הנוכחית במבנה זמני, בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.
הישיבה התיכונית שפינתה את מקומה, התנחלה השנה באגף חדש שנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא והיא עתידה לעבור למבנה חדש שנמצא בימים אלה בבנייה בסמוך למיקומה הנוכחי. גם תיכון 'אתגרי העתיד' פועל כיום במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים ונאלץ כאמור לפעול במפוצל עקב היעדר כיתות לימוד.
פרג'י: "סוגיית המבנים והמתקנים היא חשובה מאוד אבל בסופו של דבר, התוכן שיוצקים לתוך המבנה, הערכים והחינוך חשובים בהרבה".
מנגד, דגנית אדוני, יו"ר הנהגת הורים בתיכון "נעימת הלב" מציינת כי "ההחלטה להכניס בני נוער למבנה שמיועד לילדי בית ספר יסודי, ללא תנאים הולמים לפדגוגיה המיועדת עבור החטיבה, ללא חצר ומרחבים עשתה את שלה והיוותה קושי משמעותי", מספרת אדוני, ששני בניה מתחנכים בתיכון הצומח. "השנה החולפת היתה מעין סיר לחץ שייצר הרבה חיכוכים ולכן אני בהחלט יכולה להבין את אלו שבחרו להעביר את ילדיהם למוסדות חיצוניים. מערכת חינוכית חדשה שטרם התייצבה, יחד עם תנאים לא נאותים הם מתכון לא מוצלח".
לקריאה נוספת: מנהלת מחלקת הנוער והצעירים: ״בחריש, גיל ההתבגרות מאתגר במיוחד״
פלונטר שמשפיע על כולם
אדוני גם מציינת לטובה את השינוי: "חשוב לציין שהמעבר השנה למבנה גדול עם מתקנים הולמים מגרשים, מסלולי ריצה וכיתות מותאמות – עושה פלאים. זה עורר מחדש אצל בני הנוער את חדוות הלמידה. התיכון שלנו נמצא כיום במקום טוב יותר", מציינת אדוני אך מדגישה כי "בשנה הבאה כבר לא יהיה כאן מקום לעוד שכבה. רק בשכבות ז' ו-ח' שלנו יש 12 כיתות – שש בכל שכבה".
"העובדה שבניית מבנה הקבע מתעכבת מעסיקה אותנו מאוד. נעימת הלב, אתגרי העתיד והישיבה התיכונית שהועברה לאגף בתוך בית ספר יסודי, כולם תלויים בהשלמת המבנה החדש המיועד להם ואני מקווה שהפלונטר הזה ייפתר עבור כולנו".
ואילו פרג'י מסכם בדרכו: "אנחנו כבר ישוב עם 40 אלף תושבים. חייבת להיות התכנסות של תלמידי חריש בתוך תחומי העיר וחייב להיות מענה לרוב המוחלט של התלמידים, אם לא כולם. אני רואה את הישיבה והאולפנה כאבן שואבת לכל הישובים בסביבה, שיעמדו בתור כדי להירשם אצלנו".
תגובת עיריית חריש: "אנו מכבדים את החלטתו של כל הורה בשאלה היכן לחנך את ילדיו, אך צר לנו שבחרתם להתמקד במיעוט קטן מאוד של הורים שבחרו לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך מחוץ לעיר. העובדות מדברות בעד עצמן: הוריהם של 6,589 תלמידי בתי הספר בחרו לחנך את ילדיהם במערכת החינוך של חריש. ואכן, 19 בתי הספר שלנו מלאים ואנו מקדמים כעת הליכי בינוי כדי להרחיב חלק מהם. יתרה מכך, יש תלמידים רבים שמגיעים מחוץ לחריש ומבקשים להשתלב במערכת החינוך של חריש שעושה עבודה מקצועית ומצוינת על אף אתגרים לא פשוטים של הקמת מערכת חינוך חדשה. את מלאכת הקמת מערכת החינוך החדשה אנו עושים בדרך שלנו, דרך חריש (כשמה של תפיסת החינוך העירונית הייחודית שגיבשנו במהלך שנתיים של עבודה בעזרת גופים מקצועיים מהשורה הראשונה), ובלי להעביר את האחריות על החינוך של ילדי חריש לרשתות חינוך חיצוניות".
לקריאה נוספת: אתגרי מערכת החינוך בתשפ״ג: 10,000 תלמידים ומחסור במבנים
