אספרסו בגינת המשחקים: המועצה מקדמת תכנית לפתיחת בתי מסחר בפארקים

אספרסו בגינת המשחקים: המועצה מקדמת תכנית לפתיחת בתי מסחר בפארקים

מה תפקידן של הגינות הפזורות ברחבי העיר? האם לשמש כמקום ״ירוק״ מרגיע וכשטח משחק לילדים בלבד או שהן יכולות לתת מענה לשימושים מסחריים כמו בית קפה, קיוסק או חנות קטנה? עיריית חריש מבקשת להרחיב תכנית להקמת מבני בילוי ופנאי מסחריים בגינות ברחבי העיר, אך יש גם מי שמתנגד

לגינות ופארקים, שטחים ציבוריים פתוחים, יש חשיבות יתרה ברקמת החיים העירונית והם בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים בעיר. עם זאת, למונח “שטח ציבורי פתוח” אין הגדרה חד משמעית אחת בחוק התכנון והבנייה. מקובל כי השצ”פ משמש לשטחי גינון עם מתקני משחק לילדים ותכליתו לתת לתושבים שטח ירוק פתוח בו יכולים הילדים לרוץ בבטחה והוריהם יכולים לטייל או לנוח. יש המדגישים כי ‘שטח ציבורי פתוח’ כשמו כן הוא, עליו להיות בעל מרחב וחופשי ממבנים משמעותיים שמעניקים תחושה של סגירות.

בית קפה בגינה שכונתית בתל אביב
בית קפה בגינה שכונתית בתל אביב

עם זאת, בשנים האחרונות החלו לפרוח בתי קפה קטנים וקיוסקים הממוקמים בגינות שכונתיות בערים. על פניו, זה נשמע מושלם, הילדים משתובבים בגינת המשחקים וההורים יושבים בנחת על כוס קפה.

בישיבת ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש’ שנערכה ב-24 בספטמבר ביקשה עיריית חריש לאשר תכנית חדשה שתסדיר ותרחיב את האפשרות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

כבר כיום רשאית העירייה, בהתאם לתכנית תב”ע חריש 1/א‘ המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, להתיר בנייה מסחרית בשצ”פ של מבנה עד 20 מ”ר (10 מ”ר עבור מסחר ו-10 מ”ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), ללא קשר לגודלו של השצ”פ. התכנית החדשה העומדת לדיון כעת, תרחיב אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר וכן תגדיל את היקפי הבנייה המותרים, בהתאם לגודל השצ“פ, בשכונות הוותיקות.

גינת דימרי בשכונת אבני חן רחוב טורקיז
גינת דמרי בשכונת אבני חן

“מנטרות תכנון ארכאיות”

עינת קליש רותם
עינת קליש רותם. צילום: ויקיפדיה

תפקיד השצ”פ עבר שינוי (או אבולוציה) בשנים האחרונות. יותר ויותר רשויות מקדמות הקמת מבנים מסחריים כדוגמת קיוסקים, בתי קפה, מסעדות או חנויות לממכר צעצועים וספרים.

היטיבה לבטא את התפישה החדשה עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה. קליש-רותם התראיינה לגלובס לפני שלוש שנים, וטענה: “אנחנו תקועים עם מנטרות תכנון ארכאיות, לא רלוונטיות, שבכל העולם כבר השתחררו מהן. אני מסתכלת על שכונות השינה ורואה שכל המדינה בנויה רק למשפחות צעירות עם ילדים בני חצי שנה עד תשע. עם כל הכבוד לפארקים ולגינות, לא את כולם זה מעניין. צריך לשבור את הקונספט שמרחב ציבורי שווה פארק. מרחב ציבורי זה דבר עשיר שפונה לאוכלוסיות בטווחי גילאים שונים”. ואכן, דבריה של קליש-רותם זוכים גם לאישוש רשמי של המשרד להגנת הסביבה שערך מחקר וגילה כי השצ”פים בדרך כלל משרתים את אוכלוסיית הילדים הצעירים והוריהם בלבד ומקפחים בני נוער ואוכלוסיות אחרות.

שטח מסחרי בהתאם לגודל השצ”פ

אחד מההשגים המרכזיים שמביאים גאווה למתכנני העיר חריש הוא הגנים והפארקים בעיר, הן בכמות הגנים ביחס לנפש והן בהשקעה העירונית בהקמתם ובאיכות מתקני המשחק. תושבי חריש, ברובם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, עושים שימוש רב ויומיומי בגינות השונות הפזורות בעיר ונכון להיום, על אף האפשרות הקיימת כאמור, לא הוקמו מבנים מסחריים באף אחד מהשצ“פים בעיר.

גינת רויטל שכונת הפרחים
גינת רויטל בשכונת הפרחים. מותאמת לזוגות עם ילדים קטנים

על פי התכנית המוצעת, בשצ”פים ששטחם 2-3 דונם תתאפשר בנייה של מבנה אחד חד-קומתי בשטח של עד 20 מ”ר הכולל קיוסק ושירותים ציבוריים. בשצ”פים ששטחם 3-5 דונם יותרו שני מבנים; מבנה בשטח של עד 10 מ”ר עבור קיוסק ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 20 מ”ר הכולל בית קפה/מסעדה, מחסן ושירותים ציבוריים.

בשצ”פים ששטחם 5-10 דונם יותרו שני מבנים: מבנה בשטח של עד 10 מ”ר עבור קיוסק, ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 50 מ”ר שיוכל לשמש כבית קפה-מסעדה, חנות לממכר פרחים, צעצועים או ספרים.

התנגדויות חברי הוועדה

התכנית הרוחבית שמבקשת עיריית חריש לאשר, נתקלה בהתנגדות של חברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה: “השצ”פים בחריש הם אחד מהדגלים שלנו, וחבל לפגוע בזה”, ציין בישיבה האחרונה אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון. “זו תופעה שלא קיימת. אין מקום כזה שבכל שצ”פ יש קיוסקים ושירותים ועוד. גם בערים גדולות ומבוססות. וזה צריך להעלות לנו נקודה למחשבה”, הוסיף טייכמן ונתן כדוגמה את פארק הירקון בתל אביב בו מבקרים מיליונים מדי שנה: ”עיריית ת”א יכולה לגזור שם קופון לא קטן, אבל היא לא עושה את זה. אם באף מקום זה לא קורה, זה אומר דרשני. לחריש יש את המצוקה שלה, והיכולת להרוויח פה היא קלושה. זה יגרום להתפתחות של דברים בלתי חוקיים, התרחבויות אסורות וכדומה”.

פארק הירקון מבט מהגשר צילום: לנה קראק, ויקימדיה
פארק הירקון מבט מהגשר צילום: לנה קראק, ויקימדיה

טייכמן הציע שתכנית עיריית חריש תחול בהתחלה אך ורק על שצ”פים גדולים ששטחם עולה על 7 דונם “לקדם את זה כפיילוט, ואם זה יצליח אז אפשר לקדם תכנית דומה”. חדווה רדר-זיו, נציגת משרד התחבורה בוועדה, יישרה קו עם תפישתו של טייכמן: “שטח לשצ”פ לא דומה במאפיינים שלו לשטחי מסחר. בסופו של דבר זה כמעט משנה ייעוד, ובשצ”פים קטנים זה יהפוך לשטחי מסחר עם קצת גינה”, הסבירה רדר-זיו.

הכדאיות הכלכלית של המהלך נדונה אף היא: “שצ”פ זה משהו שמתפקד בעיקר אחה”צ, וגם בשבתות זה כנראה יהיה סגור, כך שלא ברורה ההצדקה הכלכלית”, ציינה יעל אוסטפלד, נציגת משרד הבריאות. טייכמן חיזק את עמדתה והזכיר ניסיונות דומים להפעלת מסחר בפארק המרכזי אשדוד שלא צלחו.

“לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי”

שני גרינברג, חברת המועצה וחברת הוועדה לתו”ב הסבירה את הרציונל שעומד בבסיס התכנית אותה מבקשת המועצה לקדם: “התפישה שגודל שצ”פ קשור ליכולת לשים בו שטח מסחרי היא לא בהכרח מחוייבת המציאות. שדרת רוטשילד בתל אביב לדוגמה, כוללת מסלולי הליכה ואופניים, ועצים ירוקים לצד קיוסקים שמעניקים למבקרים מענה נדרש. גם בשכונת הפרחים יש שצ”פים קטנים שיכולים להתאים לפיתוח בסגנון כזה”.

שני גרינברג. צילום: אורן קלר
שני גרינברג. צילום: אורן קלר

“אדגיש כי אין בכוונת העירייה למצוא פיתרון לחיסרון בשטחים לקמעונאות בשכונה, אלא לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי כמו פתיחת קיוסק או בית קפה. המטרה היא לאפשר זאת במקומות נדרשים כדי לא להפוך שכונות בעיר ל’שכונות שינה בלבד’. אנו רואים בכך שירות לתושב”, הסבירה גרינברג.

גרינברג הוסיפה וציינה כי “אנו מבקשים התר רוחבי שיאפשר לנו לפעול בגמישות. אישור עקרוני יקל עלינו להוציא תכניות לפועל בעתיד”. בדבריה מתייחסת גרינברג לעובדה כי כינון הוועדה המיועדת לא יאריך ימים ועל כן פועלים במועצה לאשר תכניות בעלות בסיס רחב ככל הניתן שיאפשרו למועצה בעתיד מרחב תמרון, גם אחרי פירוק הוועדה המיוחדת. “הועדה לתו”ב מסיימת את תפקידה בנובמבר 2021, ולאחר מכן קידום שינויי תב”ע יהיה תהליך ארוך ומורכב יותר”. היא מסבירה. “אנחנו מבינים לחלוטין את טיעוני חברי הוועדה, וחושבים שניתן לגשר על המחלוקות על ידי הצבת מגבלות שאינן בהכרח קשורות בגודל השצ”פ. אנו מעריכים את הרצון של הוועדה לשמור על הרשות, אבל צריך לזכור שעיריית חריש מתבגרת ולוקחת על עצמה תפקידים נוספים ואחריות גם על החלטות שמתקבלות כיום על ידי הוועדה. נכון יהיה ‘לשחרר’ ולאפשר לרשות יותר גמישות לעתיד לבוא”.

כאמור, הכרעה בנושא טרם התקבלה. התכניות לאישור הקמת מבנים מסחריים בשצ”פים בשכונות החדשות ומידרוג התכנית בהתאם לגדלי השצ”פים תחזור לדיון לאחר תיקונים ושיפורים ובתיאום בין המועצה למשרד הבינוי והשיכון.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תגובה אחת לפוסט זה
  1. לחבר הוועדה שהתנגד לרעיון: בכל פארק עירוני באירופה קיימים בתי קפה קטנים, מסעדות וכו’. זה שזה לא קיים בארץ זה רק אומר דרשני, שבארץ חושבים במונחי תכנון של לפני חמישים שנה. מה הקשר שבמקומות אחרים אין את זה? זה היופי בחריש, שלא צריך להמתין שערים אחרות יעשו את הצעד הזה (שאגב כבר נעשה בשדרות רוטשילד בת”א, כמו שאמרה שני גרינברג) אלא צריך להוביל בחדשנות וביוזמה. שערים אחרות יקחו מאיתנו את החזון והדוגמה, ולא להפך! מדובר בשטח של 10-20 מ”ר, זה בערך כמו הסלון שלי! זה כלום! בית קפה יוצר אווירה מאוד נעימה של פנוי, של רוגע. זה לא מפעל לייצור פלדה, זו לא תעשייה כבדה או רועשת. אני ממש בעד!

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה

%d בלוגרים אהבו את זה: