החל מיום שישי הקרוב ה-4 באפריל 2025, יחולו שיפורים ושינויים בכמה מקווי האוטובוס בעיר, כחלק מהיערכות לעבודות תשתית ולשיפור השירות. הקווים שבהם יחולו שינויים הם קווי 20, 22, 60, 71.

מה צפוי להשתנות?
שיפור לוחות הזמנים בכל ארבעת הקווים: סנכרון לוחות הזמנים של קווים 20 ו-22 ללוח הזמנים של קו 632 לתל אביב, וסנכרון של קווים 60 ו-71 ללוח הזמנים של רכבת בנימינה.
יצירת מרווחי נסיעות של כ-10 דקות בקווים 60 ו-71.
שינויים במסלולים בשכונת הפרחים, הוספת תחנות חדשות.

בשל עבודות ברחוב לוטם – נסיעה חד-כיוונית בלבד ברחובות לוטם וסביון בקווים 22, 60, 71 חלק מהתחנות יבוטלו.
קו 20א' לא יעבור בשדרות ההגשמה במקטע שבין רחובות "יחד" ל"חברותא".

מומלץ לבדוק מראש את לוחות הזמנים והמסלולים החדשים באתר חברת קווים:
www.kavim-t.co.il

לקריאה נוספת: חדש בחריש: קו אוטובוס ישיר בין חריש לירושלים

שוק הנדל״ן המקומי בחריש מסכם שנתיים של היקפי מכירות לא גבוהים וקו מגמה ברור של ירידת מחירים, כך עולה מנתוני סקירת הנדל״ן של חריש סיטי, שעודכנה השבוע, וכוללת את נתוני השוק המקומי עד לסוף שנת 2024. מחירי הדירות בעיר הגיעו לשיאם בשנת 2022 לאחר כשנתיים של עליות מחירים תלולות. בשיאו, הגיע המחיר הממוצע למ״ר בעיר לכ- 15,600 ש״ח, ברבעון האחרון של שנת 2022.

שנת השיא מבחינת היקף המכירות (כמות הדירות שנמכרו), היתה שנת 2021 שממוצע המכירות החודשי בה עמד על כ-120 דירות בחודש.

בשנים 2023-2024, שהיו שנים מאתגרות בשוק הנדל״ן הכללי בישראל, הן בשל הריביות הגבוהות והן בשל המלחמה, ירדו היקפי המכירות בעיר באופן משמעותי.

בשנת 2023 ירד ממוצע המכירות לכ-30 דירות בחודש בלבד, ירידה של כ-70% בהיקף הפעילות בשוק. בשנת 2024 חלה התאוששות מסוימת, והיקף המכירות החודשי הממוצע בחריש עלה לכ-52 דירות בחודש, פי 1.7 בהשוואה ל-2023, אולם עדיין מדובר במספר נמוך משמעותית בהשוואה לנתוני המכירות ב-2022.

מחירי הדירות בתקופה זו השלימו ירידה של כ-10%, ירידה שמשמעותה הוזלה של כ-150 אלף שקלים לדירת 4 חדרים סטנדרטית בעיר.

שכונת מעו״ף מצטרפת לשוק היד שנייה

בשנת 2024 עיקר עסקאות הנדל"ן בוצעו בשכונות אבני חן, החורש והפרחים – בחלוקה די שווה. ניתן להניח שחלקה היחסי של שכונת בצוותא קטן יותר עקב היותה שכונה חדשה, שטרם הגיעה להבשלה מלאה בהיבט שוק היד השנייה.

לראשונה נרשמו בשנת 2024 עסקאות מכירה בשכונת מעו"ף, זאת בשל סיום המגבלה שמנעה מרוכשי הדירות בתוכנית מחיר למשתכן, המהווים את רוב השכונה, למכור את דירותיהם בשוק החופשי. כעת בחלוף שבע שנים מהרכישה שהתבצעה בשנת 2017, רשאים בעלי הדירות למכור את דירתם, ושלטי מכירה ראשונים נתלים במרפסות.

מספר עסקאות הנדל"ן בשכונת מעו"ף עדיין נמוך ועל כן עוד לא ניתן להסיק מסקנות סטטיסטיות מלאות לגבי מגמות ומחירי הדירות בשכונה. עם זאת, נכון להיום, המחיר הממוצע למ"ר בשכונת מעו"ף, בעסקאות שבוצעו בפועל, מסתכם ב- 12,700 שקלים, מחיר שנמוך בכ-10% מהמחיר הממוצע בשכונות הוותיקות יותר בעיר.

התופעה של מחירי דירות נמוכים יותר בפרויקטי מחיר למשתכן, שיוצאים לשוק בבת אחת, עם סיום המגבלה של משרד הבינוי והשיכון, מוכרת גם מפרוייקטים אחרים בארץ. כך לדוגמה, מחירי הדירות מיד שנייה בשכונת גליל ים בהרצליה, אחד מהפרויקטים הראשונים והבולטים ששווקו במסגרת מחיר למשתכן, צנחו בכ־11.5% עם יציאתן לשוק של מאות דירות בבת אחת.

על אף המחירים הנמוכים יחסית, עדיין מדובר על תשואה משמעותית מאוד עבור רוכשי הדירות. הדירות בשכונת מעו"ף נמכרו לזכאי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2017 במחירים שנעו סביב ה-8,700 ש״ח למ"ר, ובהתאם, מחירי המכירה כעת משקפים עליית ערך של למעלה מ-45%.

מימושים נוספים התרחשו השנה במתחם הקוטג'ים ברחוב דולב, בשכונת החורש. 9 עסקאות מכירה התקיימו במתחם הקטן יחסית, ומחירי הסגירה נעו בין 2.6-3.2 מיליון שקלים. ככל הנראה מדובר בקבוצת רוכשים משלב המכירות הראשוני של הפרוייקט, שרכשו את הבתים להשקעה.

מתחם הטרפז החדש מציג: הדירות היקרות בעיר

בסוף שנת 2024 החלו מכירות הפריסייל במתחם הטרפז החדש בשכונת אבני חן. רוב הדירות במתחם הטרפז מיועדות לזכאי משרד השיכון, ומקצתן (20%) הן דירות מיוחדות למכירה בשוק החופשי. דירות אלה, שנמכרו למרבים במחיר, קבעו שיאי מחיר חדשים בעיר.

דירות פנטהאוז במתחם החדש נמכרו במחירים שנעו בין 3.2-3.3 מיליון שקלים. הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד לסוף שנת 2024, נמכרה במחיר של 3.306 מיליון שקלים בחודש דצמבר. למעשה, נמכרו שלוש דירות פנטהאוז במחיר זה, שתיים מהן בשטח של כ-220 מטר והן כוללות 8 חדרים והשלישית מעט קטנה יותר.

בחודש ינואר 2025 נמכרה במתחם הטרפז דירת פנטהאוז במחיר גבוה אף יותר, שעמד על 3.335 מיליון שקלים. שטחו של הפנטהאוז עומד על כ-200 מ״ר והוא כולל 7 חדרים.

שלמה קליין, סגן ראש העיר, ציין בספטמבר 2024, לאחר אישורה של התוכנית להקמת בתים צמודי קרקע בשכונת הפרחים, כי קיים ביקוש גבוה לדירות של 200 מ"ר בחריש: "זה מוצר שכמעט שלא קיים בעיר ויש לו ביקוש גדול. כרגע, דירות גדולות כאלה קיימות רק בשכונת הטרפז שהיא בבנייה, ובמכירה המוקדמת של היזם, הן נחטפו".

במקביל, החלה כעת מכירת פריסייל של פנטהאוזים בפרוייקט נוסף במתחם הטרפז- פרוייקט High Park .

ההיצע גדל – עליית שכר הדירה נעצרה

נכון לסוף 2024 עומדת אוכלוסיית העיר על כ-40,000 תושבים והיא צפויה להמשיך ולגדול בשנים הקרובות לכ-65,000 תושבים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חריש היא העיר שבה שיעור הדירות בשכירות הוא הגבוה ביותר בישראל (51.8%), והיצע הדירות בשכירות בעיר המשיך לגדול ב-2024. בשנה זו נוספו למאגר הדירות בעיר 172 דירות חדשות וכיום עומדות לרשות תושבי העיר סך של 11,524 דירות. בין השנים 2022-2024 נוספו לעיר 584 דירות.

בתחילת 2023, עם הירידה הזמנית בכמות הדירות הפנויות בעיר (בשל עיכובים בפרוייקטים השונים) והתייקרות המשכנתאות במאות שקלים לחודש, עלו מחירי השכירות בשיעור חד, אך במחצית השנייה של השנה נעצרו העליות והמחירים נותרו יחסית יציבים מאז.

על פי נתוני לוח דירות חריש מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 4,000-3,400 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 4,500-3,800 שקלים. דירות גן מושכרות במחירים הנעים בין 4,000 ל-5,200 שקלים, כתלות בין השאר, בגודל הגינה, ואילו פנטהאוזים בחריש מושכרים במחיר של 5,500-4,500 שקלים.

לסקירת הנדל"ן המורחבת: לחץ כאן

מכרז הקאנטרי, שהיה אמור להיסגר היום (חמישי), נדחה בחודש נוסף. העירייה פרסמה הארכה והתאריך העדכני לסגירתו הוא 21 באפריל 2025.

המכרז פורסם לראשונה באוקטובר 2024 ומועד הסגירה המקורי שלו נקבע לנובמבר 2024, אולם מאז נדחה פעמיים. כעת מדובר בהארכה שלישית של אחד המכרזים המורכבים, אשר מצוי במרכז תשומת הלב הציבורית של תושבי העיר.

גוף רציני שביקש הארכה

לדברי שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר וועדת המכרזים, ההארכה הנוספת בוצעה בהתאם לבקשת היזמים "הפוטנציאליים להגשה".
האם ההערכה היא שהמכרז ייסגר בהצלחה?
"ההנחה היא שישנם ניסיונות רציניים של גוף רציני ומוכר שמתעניין במכרז, והם זקוקים לזמן נוסף כדי לראות אם הם מצליחים לקדם את זה. הם ביקשו הארכה, ואנחנו עושים את הכול כדי שזה יצליח".

"אני מבין חלקית למה הם מבקשים הארכה", מוסיף קליין ומפרט: "ישנם שני גופים, גוף מפעיל וגוף שאחראי לבינוי, והם מנסים לייצר שיתופי פעולה כדי ששתי החברות ייגשו יחד למכרז. היה להם שיתוף פעולה אחד שנפל ונכשל, והם כרגע מחפשים גוף אחר לבינוי. אם הם יצליחו או לא – אני לא יודע, אבל הם בעניין".

שיתוף הפעולה בין שני הגופים הכרחי בשל מורכבות המכרז, שמציע ליזמים לבנות את מבנה הקאנטרי בשיטת  DBOT – Design-Build-Operate-Transfer במסגרתו הזוכה מתכנן את המבנה ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום. מכרז הקאנטרי הראשון, שפורסם בשנת 2022 והתבסס על אותו מודל – נכשל.
בתשובה לשאלה ישירה על סיכויי ההצלחה של המכרז הנוכחי, עונה קליין בגילוי לב כי להערכתו הסיכויים בשלב זה עומדים על 50% בלבד. "זו חברה שהתעניינה בנו גם במכרז הקודם וגם אז היה להם שיתוף פעולה שנכשל".
"אם זה ייפול", הוא מוסיף, "אנחנו נבנה בריכה עירונית עצמאית, ללא קאנטרי, בכל מקרה יהיה פה משהו. עם זאת, אני מקווה שהמכרז יצליח ואני קורא לחברות מתעניינות לגשת למכרז".

לקריאה נוספת: רשת הביטחון ליזמים לא מספיקה? סגירת מכרז הקאנטרי נדחתה  

בדצמבר 2024 הסתיימו העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון, הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה. זהו  מהלך שהושג בעמל רב, אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. נראה היה כי נחל נרבתה, שזורם מתחת לבתי שכונת בצוותא, עובר מהפך אמיתי וממצב עצמו כאחת מפיסות הטבע היפות בעיר.

אולם מכתב ששלחה לאחרונה עמותת צלול, מעיד כי זרימת השפכים בנחל לא הסתיימה, הפעם, העיר המזהמת היא לא ברטעה, אלא חריש.

עמותת צלול: הממצאים מעידים על זיהום חמור

במכתב שנשלח לראש עיריית חריש ב-14 בינואר 2025 מציינת עמותת צלול כי במסגרת בדיקות שהיא ביצעה שבועיים קודם לכן "התגלו ריכוזי חיידקים גבוהים מאוד שחורגים באלפי אחוזים מהרף המותר בתקנות ההזרמה לנחלים. ריכוז אנתרקוקים וקוליפורמים צואתיים בסדר גודל זה מעיד על חדירת ביוב עירוני למי הנגר".

העמותה ציינה במכתב כי "ריכוזים אלה הם הוכחה נוספת להמצאות חיבורים צולבים בין מערכות הניקוז והביוב שגורמים להזרמת מי גשם מהולים בשפכים לים", וביקשה מעיריית חריש "לנתק את החיבורים שבתחומה ולמנוע בכך את זיהום הסביבה בעיר, את הסכנה הבריאותית לציבור ואת הפגיעה במערכת האקולוגית הרגישה של הנחל".

"חיבורים צולבים": כך מגיעים שפכי הביוב למערכת הניקוז

יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול, מסביר: "מי הגשמים בחורף מתנקזים דרך הגגות למרזבים, לחצרות ולכבישים בהם מותקנות תעלות ניקוז. אלה מעבירות את מי הגשם לוואדי או נחל קרוב.

"במים שדגמנו בשכונת בצוותא גילינו נוכחות של חיידקים צואתיים משני סוגים בריכוזים מאד מאוד גבוהים. כשמקבלים תוצאות כאלה מבינים שיש פה בעיה, זה מעיד על תרומה משמעותית של מקור צואתי שהוא ביוב.

"כדוקטור בתחום המים, אני יכול להסיק בוודאות גבוהה שמדובר בשפכי ביוב שזורמים במי הנגר. גם ריח הביוב בפתח הניקוז מהשכונה מעיד על הבעיה".

מהי הדרישה של עמותת צלול מהעירייה?

"העירייה אמורה לבדוק שאין חיבורים צולבים ולמפות את המקומות הבעייתיים. אם החיבור הצולב הוא בשטח ציבורי ניתן פשוט לנתק אותו ולמצוא פתרון ניקוזי חלופי. אם מדובר בשטח פרטי, היא צריכה לחייב את בעל השטח לנתק את החיבור.

"בדרך כלל, הרשות מראה את תוצאות הבדיקה לדיירי הבניין, ומודיעה להם שעליהם לנתק את החיבור הצולב. אם הם לא עושים זאת בפרק זמן מסוים יש אישור לעירייה לנתק את החיבור ולחייב את בעלי השטח בעלויות. בשכונה חדשה שהיא בת 4-3 שנים בלבד, לא אמורים להיות חיבורים צולבים. יכול להיות שמדובר בחיבור של חאפר שהוזמן לתקן בעיה וחיבר כך את הניקוז".

מה היקף התופעה בשכונה?

"קשה לקבוע בוודאות אם מדובר בשלושה או עשרה בניינים בשכונה, אבל זה בטוח יותר מבניין אחד וזה לא בכל השכונה".

"שנתיים של התרעות": פעיל סביבתי התריע על הבעיה

הממצאים של צלול לא הפתיעו את מעוז לואנץ, פעיל סביבתי: "בקיץ יש זרימה של מים בצינורות הניקוז של השכונה, שמשמשים בדרך כלל למי גשמים, זה מה שהעלה אצלי חשד מלכתחילה. סביר להניח שעשו טעות וחיברו את הביוב למערכת הנגר, והוא זורם לנחל נרבתה, לכיוון פינת החרוב".

לואנץ פנה בעבר לעיריית חריש בנושא: "לפני שנה וחצי פניתי למחלקת הנדסה וציינתי שמים זורמים בניקוז גם בקיץ, מה שמעיד על הזרמת מי ביוב. ניסיתי לקבל מהם תשובה מסודרת בנושא, אבל קיבלתי כל מיני תשובות משונות. בהתחלה, אמרו לי שאנשים שוטפים את המרפסות שלהם בשכונה. מה שהיה לי קצת קשה לקבל כהסבר הגיוני, אנשים שוטפים את המרפסות שלהם 365 ימים בשנה? ממרכז שירות לתושב קיבלתי תשובה שהנושא נבדק וטופל והכול תקין".

"בהמשך קיבלתי תשובה שיש מספר בניינים בהם החיבורים אכן לקויים, ונדרשת עבודת חפירה וחיבור מחדש. נאמר לי שזה בתהליך ושהדברים אמורים להיפתר, אבל אף אחד לא עדכן אותי בנושא. הטיפול בנושא נמשך כבר שנתיים ובינתיים הביוב ממשיך לזרום לנחל".

"אני מצפה שהעירייה תפתור את הבעיה ותתקן את צינורות הביוב שחוברו בטעות למערכת הגשם. זו עבודת תשתית שחייבת להתבצע, חייבים לעצור את הזיהום".

"מחט בערמת שחת": קושי באיתור הבניינים הבעייתיים

יפתח שטיין, חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה: "הבניינים בשכונת בצוותא כבר נמסרו לדיירים שמתגוררים בהם, מדובר ברכוש פרטי, ולכן על פי הנוהל, העירייה אמורה לתת דו"חות לדיירי הבניין על זיהום, והבניין אמור לטפל בזה עצמאית מול החברה הקבלנית".

"היות ולא רצינו להפיל את כל הנטל על כתפי בעלי הדירות בשכונה, העירייה החליטה לפעול עצמאית מול חברת שפיר, החברה הקבלנית. אנחנו עובדים מולם ויש תוצאות, זיהינו חלק מהנקודות הבעייתיות ושפיר ביצעה את העבודה הנדרשת לתיקון המצב.

"חשוב להדגיש שגייסנו את כל המשאבים של העירייה עבור התהליך הזה, הן מבחינת היועצים המשפטיים של העירייה שעבדו מול שפיר, והן בהשקעה כספית בבדיקות יקרות לאיתור המפגע בבניינים".

"יש אלפי דירות בשכונת בצוותא, מאות בניינים, וההערכה היא כי בעיית החיבורים הצולבים היא בכ-10 עד 15 בניינים", הוא מפרט. "החיבור הלקוי לא בוצע ברשלנות או בטעות מכוונת, זו יכולה להיות טעות דגימה רגילה של 5%. זה זניח".

"הקושי הוא למצוא את החיבורים הלקויים, זו מחט בערמת שחת. אנחנו מחפשים אותם כבר תקופה ארוכה, את חלקם מצאו, לא את כולם".

"לא להפיל את הנטל על התושבים"

"בסופו של דבר מדובר בתהליך שלוקח זמן יותר דווקא בגלל שאנחנו לא רוצים להשית את האחריות על התושבים. מדובר בהגדלת ראש של העירייה לא הקטנת ראש", מדגיש שטיין.

"יכולנו להתנער מזה ולומר 'זה באחריות התושבים, תפנו אליהם ואנחנו נטיל קנסות אם הם לא מטפלים בבעיה' – אבל מה יגידו אז? יגידו שהעירייה מעדיפה לקנוס את התושבים בשביל להכניס כסף לקופה".

מתי יסתיים הטיפול בנושא שנמשך כבר זמן רב?

"זה אולי תהליך איטי אבל אני לא מאמין שהמצב היה יותר טוב אם הוועדים היו מתמודדים עם הנושא בעצמם. אני מזכיר שוב, זו לא העבודה של העירייה, ולכן לבוא בטענות שהיא לא עובדת מספיק מהר, כאשר האנשים במחלקת תשתיות רטובות (מים, ביוב) עושים את זה בנוסף לעבודה שלהם, זה לא הגון. הנושא נמצא בטיפול בצורה הטובה ביותר, מבלי שהאזרחים יצטרכו לשלם את המחיר על טעויות".

המשרד להגנת הסביבה: "נמשיך לפקח עד להסרת המפגע"

ומהי עמדת המשרד להגנת הסביבה האמון על הנושא?  "עם קבלת הדיווחים על זיהום נחל נרבתה פעל המשרד להגנת הסביבה לבירור העניין מול הרשות המקומית. מהבירור עלה כי מקור הבעיה התגלה באכלוס בניינים חדשים, ומערכת הביוב של בנינים אלו חוברה בטעות למערכת הניקוז במקום לביוב. טעות זו הובילה לזרימה של ביוב דרך מוצא הניקוז". השיב המשרד להגנת הסביבה, בתגובה לפניית חריש סיטי.

"בדיגום שבוצע בקיץ 2023 נמצאו 370,000 יחידות קולי צואתי ב-100 מ"ל, ובעקבות כך המשרד פנה למועצה, שפעלה מול הקבלן האחראי. לאחרונה דיווחה המועצה כי חיבורי הביוב והניקוז הבעייתיים ככל הנראה נותקו, ואף צירפה תוצאות דיגום עדכניות, שבהן נמצאו 8.2 יחידות קולי צואתי בלבד ב-100 מ"ל. עם זאת, דיגום שביצעה עמותת צלול הצביע על רמות גבוהות יותר – 37,000 יחידות קולי צואתי.

"מאחר וכל הדיגומים האחרונים בוצעו בימי גשם, המועצה עדכנה כי בכוונתה לבצע דיגום נוסף ביום יבש, זאת לצד דיגום נוסף שיבצע מחוז חיפה במשרד. תוצאות הדיגום הקרוב יסייעו לקבוע האם נדרשות פעולות נוספות לפתרון מלא של הבעיה.

"המשרד ימשיך לפקח ולעקוב אחת פעולות הרשות המקומית עד להסרת המפגע במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה".

תגובת עיריית חריש: "העירייה טיפלה בבעיה הזו במשך השנה האחרונה בכמה דרכים. העירייה ערכה דיגום מים בנחל במהלך פברואר 2025. התוצאות תקינות, ואנו מעריכים שהבעיה נפתרה".

לקריאה נוספת: לאחר שנים של הזנחה: החלו העבודות להנחת קו הביוב שימנע את זיהום נחל נרבתה

הבוקר (חמישי) פרסמה רשות מקרקעי ישראל את תוצאות המכרז לשיווק תשעה שטחי תעסוקה ומסחר ברובע חריש דרום. חלק מהמגרשים שווקו לראשונה, ואילו אחרים שווקו בפעם השנייה לאחר שבמכרז הראשון רק כמחצית מהמגרשים שהוצעו שווקו.

על פי תוצאות המכרז היום, גם הפעם ההצלחה היא חלקית: שלושה יזמים זכו בחמישה מגרשים להקמת משרדים לתחום ההיי-טק ותעשיות עתירות ידע, ובשטחים לתעסוקה ומסחר.

שני מגרשים נוספים (406,505) לא קיבלו כלל הצעות, ואילו עבור שניים אחרים (402, 503), התקבלו הצעות, אך הן נפסלו על ידי רמ"י.

רמי לוי: שלושה מגרשים במחיר מינימום

על פי תוצאות המכרז, חברת רמי לוי השקמה נדל"ן זכתה בשלושה מגרשים (504,502,405), במחיר מינימום הנמוך משמעותית מהשומה שקבעה רמ"י. בשניים מהם, לא היו לה כלל מתחרים.

כך לדוגמה, עבור מגרש 405 תשלם חברת רמי לוי נדל"ן את מחיר המינימום בסך 1.6 מיליון שקלים בלבד בעוד שהשומה עמדה על למעלה מ-3.5 מיליון שקלים. הוצאות הפיתוח למגרש זה מסתכמות בכ-12 מיליון שקלים בקירוב.

גם עבור מגרש 502 תשלם חברת רמי לוי נדל"ן את מחיר המינימום שמסתכם בפחות מ-1.1 מיליון שקלים. הוצאות הפיתוח למגרש זה הן 10.1 מיליון שקלים.

רמי לוי נדל"ן הצליחה לזכות גם במגרש 504 עם הצעה בגובה מחיר המינימום הנדרש של 1.7 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של 13.1 מיליון שקלים.

מ.ברוכים – היחידה ששילמה מעל המינימום

חברת באלאנס מגורים זכתה במגרש 403 וגם במקרה שלה, היא זכתה ללא תחרות מצד מציעים נוספים. באלאנס מגורים שילמה גם היא את מחיר המינימום הנדרש עבור המגרש בסך 1.2 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של למעלה מ-9 מיליון שקלים.

הזוכה השלישית היא מ.ברוכים ובניו שזכתה במגרש 502 ותשלם 2.1 מיליון שקלים, מחיר גבוה משמעותית ממחיר המינימום שנקבע ל-392 אלף שקלים בלבד, וגבוה אף ממחיר השומה שנקבע ל-1.4 מיליון שקלים.

הצעה נוספת שהתקבלה למגרש זה הסתכמה ב-1.2 מיליון שקלים בלבד. החברה הזוכה, שעוסקת בייבוא, שיווק, הפצה ושירות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, תשלם גם הוצאות פיתוח של 5.9 מיליון שקלים.

המאזן הכולל: 12 מגרשי תעסוקה בחריש דרום כבר שווקו

בסך הכל, בחמשת המגרשים שווקו שטחים בגודל של כ-33 אלף מ"ר להקמת משרדים, וכ-40 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר.

מגרשים אלה מצטרפים ל-7 מגרשים נוספים בחריש דרום ששווקו בהצלחה במכרז הקודם, בקו הדרומי של השכונה. על מגרשים אלו יוקמו מרכזי מסחר, תעסוקה ומרלו"גים. בסך הכל שווקו עד כה כ-230 אלף מ"ר.

עיריית חריש התייחסה לתוצאות המכרז והודיעה כי "העירייה השפיעה רבות על המכרזים האלה שהוציאה רשות מקרקעי ישראל בשיתוף משרד השיכון. מלבד מקומות העבודה, הקמת אזור התעסוקה יביא להכנסות משמעותיות לקופה הציבורית שיחזקו מאוד את היציבות הכלכלית שלנו".

ראש העיר, יצחק קשת, הוסיף: "ההצלחות בשיווקים בחריש דרום הן הבעת אמון בעיר שלנו ובפיתוח הכלכלי העתידי שלה".

מה צפוי בקרוב?
רשות מקרקעי ישראל תמשיך לשווק את יתרת מגרשי התעסוקה בשטח חריש דרום, אלו שנכשלו ואלו שטרם יצאו לשיווק, במקביל לשיווק חוזר של מאות דירות למגורים במסגרת מסלול מחיר מטרה מכרז שכבר נכשל כבר פעמיים, בפעם האחרונה בינואר 2025. עוד צפויים מכרזי מגורים לשוק החופשי. במכרז המגורים הראשון ברובע, מנובמבר 2024, שווקו בהצלחה שני מגרשים לבניית 167 דירות.

לקריאה נוספת: מכרז מחיר מטרה ב'חריש דרום' נכשל בשנית

מליאת העיר החליטה אתמול (שני) שאנדרטת ההנצחה לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה תוקם ברחבת מרכז התרבות והפנאי שברחוב שוהם.

הבחירה בחלופת המתנ"ס נעשתה לאחר בחינה של ארבע חלופות נוספות שנפסלו. "קיבלנו את ההחלטה לאחר עבודת תכנון מעמיקה, שכללה בחינת מספר אתרים ברחבי העיר והתייעצות עם בני משפחות שכולות", ציין ראש העיר יצחק קשת.

"התחשבנו בבקשתם של הורים שכולים להנציח את יקיריהם בחיי היומיום ממש ולא רק בימי זיכרון. כלומר, במקום עירוני מרכזי, נגיש ותוסס, וכחלק בלתי נפרד מחיי השגרה בחריש".

בין החלופות שנבחנו היו הקמת אנדרטה בפארק המועצה, בגינה בפינת תמר-גפן בסמוך למבנה הרווחה, בפארק חלום עליכם ברחוב שוהם, ובפארק המרכזי העתידי, שטרם הוקם.

קשת הדגיש כי המיקום שנבחר מתאים גם לקיום טקסים ממלכתיים ומדובר במקום פעיל ולא באתר שעדיין נמצא בפיתוח, ולכן תהליך הקמת אלמנט ההנצחה יוכל לצאת לפועל מהר יותר.

"הנצחה עירונית היא המעט שאנו יכולים ומחויבים לעשות למען הנצחת זכרם של בני ובנות חריש ולמען המשפחות השכולות", הוא סיכם.

אופי ההנצחה משתנה

בשמונה השנים שחלפו מאכלוס חריש ועד היום הונצחו בעיר שמונה חיילים וחיילות, חללי מערכות ישראל, בשתי דרכים מרכזיות. האחת, באמצעות גנים ציבוריים ונקודות תצפית, והשנייה באמצעות בתי  ספר בעיר, שנקראו על שם הנופלים ומנציחים את מורשתם ואת ערכיהם (ראו פירוט מטה).

הנופלים, לא היו בני העיר. הנצחתם קודמה, לרוב, בעידוד בני משפחותיהם שעברו להתגורר בחריש ודאגו לזכר יקיריהם בעיר החדשה, בדרכים בהן חפצו.

אירועי 7 באוקטובר, טרפו את הקלפים. שישה מבני ובנות חריש נפלו או נרצחו במהלך השנה האחרונה. לשאלת המשפחות בנוגע לאופי ההנצחה העירוני, לא היתה תשובה סדורה עד עתה.

"לצערנו הרב, שנת 2023 הייתה השנה שבה לראשונה חריש חוותה אובדן ישיר של לא פחות מ-6 תושבים ותושבות. כשהלכתי לנחם – בדרך כלל עלתה השאלה כיצד העירייה מנציחה. כאב לי הלב על שלא הייתה לי תשובה ברורה, ולא יכולתי להעניק למשפחות באופן מיידי את הידיעה שיקיריהם יונצחו בעיר בה הם חיו", אמרה בעבר סגנית ומ"מ ראש העיר שני גרינברג.

כעת התשובה ברורה יותר. העירייה תקים  אלמנט זיכרון (קיר הנצחה/ אנדרטה) להנצחת חללי צה"ל ונרצחי פעולות האיבה, תושבי חריש בעת מותם, שבו יהיה מקום צופה פני עתיד לחקיקת כל שמות החללים.

ואלו הם אתרי הזיכרון בחריש

מצפה רז על שם רז טבי

סמ"ר רז טבי ז"ל נפל בקרב בלבנון ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997), יחד עם אחד-עשר מחבריו בשייטת 13, במבואות הכפר אנצריה בלבנון, באירוע שמוכר כ'אסון השייטת'. הוריו של רז, נחשון וקלרה טבי, עברו לחריש מראשון לציון באוקטובר 2018 אך החלו לקדם את רעיון הקמת המצפה כבר בשנת 2015 עת רכשו את דירתם בעיר. בספטמבר 2019 נחנך מצפה רז על שמו ברחוב הגפן.

 גינת רויטל על שם רויטל שטינברג

רויטל שטינברג ז"ל התגייסה לנח"ל ושירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. ב-7 במאי 1986 נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה, באזור קיבוץ חריש. משפחתה הקימה עבורה גלעד הנצחה וביקשה מעיריית חריש להמשיך ולשמור על המקום גם עם פיתוח העיר. בדצמבר 2021 נחנכה 'גינת רויטל' בשכונת הפרחים הכוללת גם פינת הנצחה לרויטל.

 גן הנץ על שם רועי קליין

רס"ן רועי קליין נהרג בשנת 2006 בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. הוא שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. תצפית על שם רועי קליין נבנתה בגן הנץ ברחוב אורן, בשכונת חורש.

 בי"ס תלמי הדר על שם הדר גולדין

בדצמבר 2017 ערכו תלמידי בית הספר הממלכתי הדתי הראשון בעיר, טקס במסגרתו הקדישו את שם בית הספר לזכרו של סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, שנהרג באוגוסט 2014 בקרב רפיח במהלך צוק איתן, וגופתו נחטפה על ידי החמאס.  גולדין מוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

 בי"ס פסגת אמיר על שם אמיר מי-טל

בדצמבר 2019 חנכה עיריית חריש יחד עם משרד החינוך ועמותת אמיר את בית הספר לחינוך מיוחד פסגת אמיר. בית הספר קרוי על שם סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שנפל בדרום לבנון בשנת 1988 בעת שפיקד על כוח במהלך פשיטת צה"ל על יעדי מחבלים.

 בי"ס תלמי רון על שם רון ארד

בספטמבר 2020 קיבל בית הספר תלמי רון,  בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש משמעות חדשה. בית הספר נפתח בפברואר 2017 והשם רון נבחר כשם כללי בלבד.

"חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי 'תלמי רון', אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד", הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם מנהלת בית הספר. רון ארד היה נווט קרב בחיל האוויר שנפל בשבי ארגון אמל בלבנון באוקטובר 1986 ונחשב כנעדר לאחר שעקבותיו אבדו במאי 1988.

בי"ס נעימת הלב על שם עמית בן יגאל ונעם דב רז

במאי 2023 הוכרזה שמה החדש של חטיבת הביניים הממלכתית החדשה נעימת הלב, על שמם של הלוחמים עמית בן יגאל ונעם דב רז ז”ל.

שם בית הספר, 'נעימת הלב' נבחר בתום תהליך שנמשך שנה בהשתתפות התלמידים, ההורים וצוות הניהול המורחב. המילה "נעימת" מהווה הלחם של השמות עמית ונעם על שמם של סמל ראשון עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנהרג במאי 2020 בפעילות מבצעית, לא רחוק מחריש, ונעם דב רז ז"ל, לוחם הימ"מ שנהרג במאי 2022 במבצע שובר גלים, במהלך מעצר מחבלים בגזרת ג'נין.   

לקריאה נוספת: חרבות ברזל: רשימת הנופלים והנרצחים מחריש

"קו 942 מחדרה החל לעצור בתחנה בכניסה לעיר, ולתושבים מעתה יש קו ישיר מחריש לירושלים. זוהי בשורה גדולה ומשמחת", ציין המשנה לראש העיר דוד פינקל, המשמש גם כיו"ר ועדת תחבורה ציבורית. "אנו רושמים הישג גדול בקידום פתרון מצוקת התחבורה בחריש".

פינקל הוסיף כי הוא מתכנן להמשיך ולקדם פתרונות לבעיות התחבורה הציבורית בעיר, כולל תגבור הקו לבני ברק, קו 634 הפועל בתדירות נמוכה, והפעלת קווים ליעדים חדשים.

פינקל גם השיב לתושבים שביקרו את העובדה כי תחנת האוטובוס לירושלים, אינה במסוף התחבורה הראשי של העיר אלא בתחנה בכניסה לעיר בלבד, מיקום שמקשה על משתמשי התחב"צ.

"מטרתי הסופית היא הפעלת קו חדש וישיר מחריש לירושלים, ואני לא אזנח אותה גם כעת. גם בנוגע למסלול קו 942 שלעת עתה עוצר רק בתחנה בכניסה לעיר (בכיכר בפינת ארץ וכביש 6353) אני אמשיך לדרוש שיכנס למסוף התחבורה העירוני בשביל לתת מענה יותר ראוי לתושבים, ואף אדרוש לתגבר אותו באופן משמעותי", סיכם.

קו 942 מחדרה לירושלים יכנס כעת לעיר חריש ומשם ימשיך ישירות לעיר הבירה. במסגרת ההסכם החדש תדירות הנסיעות במהלך היום גדלה. על פי לוח הזמנים העדכני שפרסמה אגד, הנסיעה הראשונה מחדרה מתחילה בשעה 6:10 בבוקר (הגעה משוערת לחריש בסביבות השעה 7:00) ואילו האחרונה יוצאת ב-20:10. בסך הכל ישנן 9 נסיעות במהלך היום לכל כיוון (חריש-ירושלים-חריש).

הקו לירושלים מצטרף למערך הקווים הבינעירוניים שפועלים בעיר ביניהם קווי האוטובוס לפרדס חנה, חדרה, בנימינה, מבוא דותן, תל אביב, חיפה ובני ברק.

לקריאה נוספת: הות"ל אישר את קידום התוכנית להקמת מסוף תחבורה שני בעיר

בשבוע שעבר אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש מדיניות אכיפה חדשה לעבירות בנייה בעיר. המסמך, שמתפרסם שנה בדיוק לאחר שהחלה הוועדה בתפקידה, כולל מדרג עבירות לאכיפה בסדר עדיפות גבוה וסדר עדיפות נמוך.

"אי אפשר לאכוף את כל עבירות הבנייה, בגלל זה קובעים מדיניות אכיפה", ציינה בעבר מהנדסת העיר, שרון פישמן, והוסיפה: "אבל את שואלת אותי מה הוועדה תעשה? הוועדה המקומית תפעל ותאכוף הכול לפי החוק".

ניהול המשאבים בהתאם למדרג אכיפה

על פי המסמך, במדרג העדיפות הגבוה נכללות עבירות בנייה המהוות סכנה מוחשית לציבור – כאשר העבודה ו/או השימוש האסורים עלולים לגרום למטרדים משמעותיים לציבור, לסכן את שלום הציבור ובטחונו או לפגוע באיכות החיים והסביבה.

דוגמה נוספת לעבירה בסדר עדיפות גבוה היא פגיעה ושימוש אסור במרחב הציבורי המתייחסת להסגת גבול או השתלטות על מקרקעין ושטחים ציבוריים – מקרים שכבר אירעו בעבר בהיסטוריה הקצרה של העיר.

עוד במדרג האכיפה הגבוה תוספות בנייה מעל 25 מ"ר, בניית מרפסות ללא היתר, אכלוס ללא טופס 4 והתמודדות עם התופעה של פיצול דירות ותוספת יחידות דיור ללא היתר.

במדרג האכיפה הנמוך, נכללות עבירות שעניינן בנייה פטורה מהיתר או קרובות לכך מבחינת מהות והיקף. גם בנייה שהתיישנה בהיקף קטן, בפרט למגורים, שלא גורמת מטרד ושאין כל אינטרס מיוחד על פני הדברים לאכוף אותה – נכללת במדרג זה.

שנה בלי אכיפה

מסמך המדיניות החדש לא נולד יש מאין. הוועדה המיוחדת לתו"ב, שפעלה בחריש במשך 12 שנה פרסמה ביוני 2023 את מסמך העקרונות המעודכן למדיניות האכיפה שלה, שהיה תקף עד ינואר 2024, מועד סיום המנדט שלה.

מאז ועד היום, לא היתה מדיניות אכיפה רשמית וגם לא התבצעו כלל פעולות אכיפה בתחום עבירות הבנייה בעיר.

השוואה בין שני המסמכים מלמדת שהשוני ביניהם אינו גדול. בשניהם, מטרות מסמך המדיניות הן זהות: שמירה על שלטון בחוק ואכיפה הוגנת, הגנה על איכות הסביבה, מניעת עבירות תכנון ובנייה ומניעת הנאה מעבירה.

בשתי הגרסאות ישנה חלוקה לשני סוגי אכיפה, הראשון, אכיפה מנהלית: הוצאת צווים מיידיים להסרת עבירות. והשני, אכיפה שיפוטית: נקיטת הליכים משפטיים במקרים חמורים. גם מדרג העבירות בין אכיפה בסדר עדיפות גבוה לנמוך דומה.

שוני ראוי לציון הוא העובדה שהוועדה המקומית בחרה לראות את חריש בכללותה כאזור אכיפה אחד ואילו הוועדה המיוחדת הפרידה את המתחם הישן (גמלא) מהשכונות החדשות, בשל ריבוי עבירות הבנייה שהצטברו עם השנים.

חדשה בעיר: תובעת עירונית בוועדה

"אנחנו מתחילים לעבוד", אומר שלמה קליין, סגן ראש העיר וסגן יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב. "אנחנו מבצעים כעת סקר עבירות בנייה כדי להבין כמה עבודה לפנינו ועם כמה עבירות אנחנו צריכים להתמודד, אבל לא מחכים לסיום הסקר אלא מתחילים מיד.

"יש לנו תובעת עירונית שהתמנתה באישור משרד הפנים, זה תהליך שלקח המון זמן, ויש לנו גם פקח אדום אחד (פקח שעוסק באכיפה ר.פ). בהמשך ננסה לקלוט פקח נוסף".

אגב, נתוני כוח האדם אותם מציין קליין, נמוכים מההערכה שסיפקה פישמן לפני שנה. אז היא ציינה כי מחלקת הפיקוח תכלול שלושה פקחים בהשוואה לפקח אחד שעבר בוועדה המיוחדת.

הרצון של פישמן בקליטת שלושה פקחים התבסס גם על רקע ריבוי עבירות הבנייה שחשפה הוועדה הקודמת.

מאות עבירות בנייה בשנה

בסקר עבירות הבנייה האחרון בעיר, שבוצע על ידי הוועדה המיוחדת לשנת 2022 אותרו בחריש 223 עבירות בנייה, פי שלושה משנת 2021. העבירות שהתגלו הן ברובן בניית מחסנים, שימוש אסור בדירת מגורים לצרכי גני ילדים, סגירת פרגולה, סגירת מרפסות והתקנת תרנים – בניגוד לחוק. עם זאת, היו גם מקרים חמורים יותר שדרשו פינוי בעזרת צווים והגשת תביעה משפטית.

לנוכח העובדה כי בשנתיים האחרונות לא התבצע סקר עבירות ולא התקיימה אכיפה במשך שנה, סביר להניח כי מספר עבירות הבנייה בחריש טיפס בתלילות מעלה.

בנוסף, בשנתיים שחלפו הצטרפו למאגר הדירות בעיר 581 דירות חדשות (על פי נתוני הלמ"ס) והאוכלוסייה גדלה בכ-6,000 תושבים (על פי נתוני עיריית חריש).

ראוי לציין כי מבקר המדינה התייחס לנושא עבירות הבנייה ותפקוד ועדות הבנייה המקומיות בדו"ח מיוחד שהגיש בשנת 2020 והמליץ לוועדות המקומיות "להגביר את פעולות האכיפה היזומה השיטתית במרחבי התכנון שלהן, ולשלב בתוכניות העבודה שלהן מרכיבי אכיפה יזומה ומדדים להערכת האפקטיביות של פעולותיהן, כדי שעבירות יאותרו בשלביהן המוקדמים וניתן יהיה לפעול להסרתן ביעילות". את זאת – לא ניתן לבצע ללא כוח אדם.

"מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס"

קליין רוצה להניע את התהליך ובטוח שזרועו הארוכה של החוק, למרות המחסור במשאבים, תגיע בסופו של דבר לכל עברייני הבנייה בעיר.

"יש עבירות שאפשר לעצור על המקום ואפשר גם להרוס על המקום. אם יש עבירה שהתיישנה, נדרש תהליך של חקירה לפני הוצאת צו הריסה והגשת אישום פלילי. אנחנו נעבוד לפי החוק ואם צריך להגיש לבית המשפט, נעשה זאת", הוא אומר.

מנגד, הוא מסביר כי "כל מה שיהיה אפשר להכשיר על פי החוק – תינתן ההזדמנות להכשיר. מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס".

הוא גם משיב ביחס לפעילות הוועדה כנגד הקמת המקווה הלא חוקי בשכונת בצוותא – עבירת בנייה שטלטלה ועדיין משפיעה על יחסי החילונים-חרדים בעיר – ותופעת גני הילדים בדירות מגורים ללא היתר.

"המקווה כבר מצוי בהליך משפטי. גני ילדים לא קשורים בהכרח בחוקי תכנון ובנייה, אבל שוב, כל מה שלא חוקי, יטופל".

"ישנן עבירות קטנות, כמו פרגולה לדוגמה, שאולי נגיע אליהן בשלב מאוד-מאוד מאוחר כי בהתחלה, העבירות הכבדות יטופלו וימוצו עד הסוף, אבל נגיע אליהן והן יטופלו. בסוף, חריש צריכה להיות נטולת עבירות בנייה".

מדיניות אכיפה – הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש – ינואר 2025

לקריאה נוספת: דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

"עוצר במעבר חצייה לילד עם קורקינט שחוזר מבית הספר. שני רכבים עוקפים אותי ובמזל הילד החמוד לא נפגע. מה נסגר!!!" – כך כתב תושב העיר בפייסבוק ותמצת את תרבות הנהיגה שרווחת בעיר ומסכנת חיים. הוא לא היחיד, עיון בקבוצות החברתיות בעיר מגלה שלל טענות על נהיגה מסכנת חיים.

"מישהו יודע אם יש מצלמות שפונות למעבר חצייה שליד דנגורי? אני רוצה שאותו גיבור גדול, שכמעט דרס אותי ואת הבן שלי (שישב בעגלה), יקבל את עונשו", כתבה תושבת העיר. אחרת הוסיפה: "עומדת עם עגלה במעבר חצייה, ממתינה, ממתינה… ואשכרה אנשים לא עוצרים. מנופפת עם היד הלוו, תסתכלו!!! וכלום…".

השבוע העלתה האופוזיציה לדיון במליאת העיר נושא חשוב זה. "תאונות הדרכים בחריש הפכו לבעיה חמורה", ציין חבר האופוזיציה איציק לב. "כל מי שגר פה בעיר שלנו יודע על מה אני מדבר. אלה לא רק מספרים, אנחנו רואים ושומעים כל הזמן על התאונות".

המספרים מדברים: 15 תאונות בשנה

כמה תאונות דרכים התרחשו בחריש? על פי נתוני עמותת 'אור ירוק' ונתוני 'הרלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים' בשנת 2024 אירעו בחריש 15 תאונות דרכים מתוכן 5 תאונות קשות (תאונה עם פצוע קשה אחד לפחות) 10 תאונות קלות (פצועים קל), ו-0 תאונות קטלניות (תאונה עם הרוג אחד לפחות).

הרלב"ד אינו סופר תאונות "פח" עם פגיעה ברכב בלבד, אך נראה כי תאונות מסוג זה היו לא מעט. להב סלימן, יו"ר איחוד הצלה בחריש, מדווח כי על פי נתוני הארגון שלו בשנת 2024 התקבלו 526 דיווחים על תאונות דרכים בעיר.

נתון נוסף שקופץ לעין הוא העלייה במספר התאונות. בשנת 2023 התרחשו 10 תאונות בלבד, 3 מהן תאונות קשות. השוואה בין נתוני השנתיים האחרונות מגלה כי בשנה האחרונה חלה עלייה של 50% במספר התאונות.

שלמה קליין, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תמרור מגיב לנתונים: "למרות שכל תאונה היא חמורה והיא "אחת יותר מדי" צריך לזכור שמדובר בסך הכל ב-15 תאונות בשנה. אם נשווה את חריש לערים בסדר גודל דומה עם אוכלוסייה של 40 אלף תושבים, נראה שהיו בהן 150-160 תאונות דרכים. והכי חשוב, מיום הקמת העיר ועד היום, ברוך השם ושזה לא ישתנה, לא נהרג בן אדם אחד בתאונות דרכים בעיר".

קליין מתייחס גם לקפיצה של 50% במספר התאונות: "שוב, אני לא מזלזל בשום תאונה, אבל בגלל שמדובר במספרים נמוכים, מספיק להוסיף תאונה אחת והקפיצה באחוזים היא גבוהה. בשורה התחתונה, אני מאחל לכל הערים במדינת ישראל, שאלה יהיו הנתונים שלהן בשנים הבאות".

רוב התאונות התרחשו בדרך ארץ

קליין מייחס את מספר תאונות הדרכים הנמוך ביחס לגודל האוכלוסייה, לשיטת מיתון התנועה הנהוגה בעיר, שמבוססת על כבישים צרים שמחייבים את הנהגים לנסוע במהירות נמוכה שלא עולה על 30 קמ"ש.

"אין מה לעשות, אף אחד לא אוהב את מיתון התנועה הזה, אבל זה עובד כמו שצריך. רוב התאונות, במיוחד הקשות יותר, עם פצועים שאושפזו מעל 24 שעות, התרחשו בדרך ארץ, שם אין מיתון תנועה".

הנתונים מראים כי בין השנים 2024-2020 התרחשו בחריש 43 תאונות בסך הכול, 20 מתוכן בדרך ארץ. נתון מטריד נוסף הוא מספר תאונות הדרכים הגבוה יחסית בהן נפגעים הולכי רגל בעיקר במעברי חצייה בעיר.

מהירות התנועה המותרת בדרך ארץ היא 50 קמ"ש, אבל יש נהגים שעבורם זה המלצה בלבד. בביקור שערכה הרלב"ד בעיר בשנת 2020, היא המליצה לבצע שינויים בדרך ארץ, אחד ממוקדי התנועה המסוכנים בעיר.

בשנים האחרונות שיטת החניה האלכסונית שהיתה נהוגה נעלמה, הותקנו 4 מעברי חצייה נוספים ו-23 באמפרים חדשים נוספו ל-16 שהיו קיימים. כל הפעולות נעשו כדי להבטיח את בטיחות הולכי הרגל והנוסעים ברחוב הראשי של העיר.

לצד זאת, התקנה של מד מהירות, שמציג לנהגים את מהירות נסיעתם בהשוואה למהירות המותרת וידוע כמשפיע על התנהגות הנהגים, טרם יצאה לפועל, למרות שהנושא עלה כבר לפני מספר שנים.

"זה לא אמפירי. אין לזה תוקף משפטי", מבהיר קליין ומעריך כי למרות זאת, בשנה הקרובה מד המהירות אכן יותקן. "עוד לא ברור לנו איפה להעמיד את זה. דרך ארץ הוא רחוב ארוך. כרגע אנחנו שוקלים למקם אותו בירידה בכיוון היציאה מהעיר".

מדוע אין משמרות זה"ב בחריש?

מוקד בעייתי נוסף שדורש התייחסות מערכתית הוא סביבות בתי הספר. 19 בתי ספר יסודיים פועלים ברחבי העיר וברבים מהם, נשמעות תכופות תלונות ההורים על עצירה באמצע הכביש והורדת ילדים בצורה מסכנת חיים, נסיעה בניגוד לחוקי התנועה ועומס תנועה גדול בשעות הבוקר.

"כל מה שקשור לחינוך ולהסברה קיים בצורה מצומצמת בעיר", טוען לב. "במוסדות החינוך אין משמרות זה"ב (זהירות בדרכים). למה? כי לטענת המשטרה מעברי החצייה לא תקניים והעירייה מתעקשת שכן. אז מי פה מפסיד? רק הילדים שלנו".

"מעברי החצייה בחריש הם תקינים", מסביר קליין. "מה שצריך להשתנות זה חוזר מנכ"ל החינוך שלא מתואם עם משרד התחבורה ודורש תצורה של מעבר חצייה במתכונת ישנה. ברגע שהם ישנו את חוזר המנכ"ל שלהם, נקבל אישור להפעיל משמרות זה"ב בעיר".

"אני מקווה שזה יקרה עוד השנה, תלמידי כיתה ה' יעברו הכשרה, ובתחילת שנת הלימודים הבאה, תלמידי כיתה ו' יפעילו את משמרות הבטיחות במעברי החצייה בסמוך לבית הספר.

"נצבע את אבני השפה ונוסיף גדרות בטיחות ליד בתי הספר היסודיים, אבל אנחנו לא עומדים לשנות את מעברי החצייה עצמם".

בעיית בתי הספר: חד סטרי או דו סטרי?

קליין מודה שעדיין נדרשת עבודה לשינוי הסדרי התנועה בסביבות בתי הספר היסודיים בעיר, שהופכים למוקד של תנועה עמוסה ובעייתית בשעות הבוקר.

"אנחנו כל הזמן מתלבטים לגבי סידורי התנועה בסביבת בתי הספר, האם לקבוע שהרחוב יהפוך לחד סיטרי קבוע או חלקי? זה כל הזמן בבדיקה וזה משתנה.

"התאמנו ספציפית את הדרוש לכל בית ספר. יש מקומות ששינינו בהם את התנועה לחד סטרי בשעות מסוימות. בכנפי רוח בנות, ברחוב שקד, הרחוב הופך לחד סטרי בשעות הבוקר בלבד. אותו דבר קורה ליד ממלכתי רונה רמון. בבית ספר תלמי רון יש חד סטרי קבוע, בכל שעות היממה. גם באתגרי העתיד כבר עשינו שינוי משמעותי. חלקו התחתון של רחוב סביון הפך גם הוא לחד סטרי מלא.

"בעבר היו הרבה רעש ותלונות על בית הספר הממלכתי בפרחים, אבל די שקט שם אחרי שהפכנו את רחוב כלנית לחד סטרי. פועל שם בית ספר לבי"א, לחינוך מיוחד ובית ספר חב"ד. שינינו ממש עכשיו את הסדרי התנועה, אני לא יודע אם הספיקו להציב שם את התמרור החדש".

קליין מודה שהעבודה לא נגמרה. "כרגע יש לנו בעיקר תלונות על ממלכתי בצוותא, ומדי פעם גם על רחוב לוטם עם בתי הספר, שאין כל כך מה לעשות שם.

"יש לנו התלבטות לגבי בצוותא הממלכתי. אנחנו שוקלים להקים שם כיכר, זה עדיין בבדיקה. חלק מההתלבטות היא שאנחנו לא יודעים איך התנועה תזרום עם הפתיחה המתוכננת של רחוב יחד לכיוון הכיכר האובלית החדשה, שמתחברת לכביש 24. אנחנו עובדים כרגע על החיבור, להערכתי זה יפתח תוך מספר חודשים. הנהגים לא יצטרכו לעשות פרסה במקום, אלא להמשיך בנסיעה ולצאת מהשכונה. עם זאת, אנחנו לא יודעים עדיין אם זה יפתור את הבעיה או לא".

שילוב מסוכן: נהיגה פרועה והיעדר אכיפה

הפתרונות התשתיתיים והתמרור השונה הם ניסיונות להקל על התושבים ולמנוע אבידות בנפש ופציעות, אבל אין ספק שלבעיה המרכזית, תרבות הנהיגה, עוד לא נמצא הפתרון. לב מודה שתרבות הנהיגה בעיר בעייתית אבל מפנה גם אצבע מאשימה להנהגה: "האכיפה כמעט ולא קיימת בעיר. אני מציע לכל אחד מחברי הקואליציה להתחיל להיות יותר מחוברים לשטח ולקרוא את העיתונות המקומית שמציפה את הנושא הזה יום יום. יש לנו הזדמנות באמת להתעורר. תאונות בחריש הם לא באמת גזרת גורל, יש לנו את האפשרות לשנות את זה ולשפר את איכות החיים של הילדים ושלנו כמובן".

קליין מקווה שאכיפה בנושא תחל בחריש כבר בשנה הקרובה. "אנחנו כעירייה לא עוסקים באכיפה של מהירות או עבירות תנועה, זה תפקיד המשטרה. כשיהיה לנו שיטור עירוני משולב עם פקחים, נוכל לטפל גם בבעיות כאלה, הוא אומר ומסכם: "אני מאמין שהמצב עוד ישתפר".

"הנסיעה בדרך ארץ מצליחה לעורר בנו את תכונות הרשע שלנו. לנסוע במהירות פרועה, לסכן אנשים, לא לתת זכות קדימה להולכי רגל, להתעצבן, לצעוק, לכעוס ולקלל", כתב אחד התושבים, והצביע על הכיוון הנדרש מכולם: "אני מאמין שלא במקרה שם הרחוב הראשי בחריש הוא דרך ארץ. למרבה הצער, אנחנו רחוקים מלהתקרב לתכלית שמו".

לקריאה נוספת: סיכום שנה: אבני הדרך המשמעותיות של חריש ב-2024

השבוע אישרה מועצת העיר נטילת הלוואה בסך של 17 מיליון שקלים להשלמת מבנה התיכון בשכונת אבני חן, שבנייתו הופסקה לפני ארבע שנים. "נטילת ההלוואה היא שלב קריטי בדרך ליעד שלנו – השלמת המבנה לפני פתיחת שנת תשפ"ו". אמרה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך.

עבור תלמידי שכבת י"ב בתיכון הממלכתי החדש, הלומדים בארבע השנים האחרונות בתנאים קשים ונודדים בין מבנים בעיר, זה מאוחר מדי. גם תלמידי י"א והוריהם, למודי אכזבות, לא מאמינים שהיעד של פתיחת שנת הלימודים הקרובה במבנה החדש הוא ריאלי.

היעד: פתיחת המבנה בשנה"ל הקרובה

"אני לא מאמינה לזה באמת", אומרת מיכל צור, אם לארבעה תלמידים בחטיבת נעימת הלב והתיכון. "הם הודיעו על לקיחת הלוואה, אבל אני לא מאמינה שעד ספטמבר יהיה לנו את המבנה.

"הם התחייבו בפנינו ללוח זמנים לפיו ב-1 בפברואר כבר עולים לקרקע ומתחילים בעבודה, ועד סוף יוני מסיימים את הבנייה ומעבירים לנו מפתחות, כדי שלבית הספר יהיה את כל הקיץ כדי להתארגן ולפתוח את השנה כמו שצריך. נשמע לך הגיוני שתוך כמה חודשים הכול יסתיים"?

גם ימית גונדבי, יו"ר ועד ההורים היישובי בחריש ויו"ר ועד הורי נעימת הלב בשלוש השנים האחרונות מאמינה שהשמחה מוקדמת מדי. "הדרך עוד ארוכה", היא מציינת. "רק כעת הרשות תנהל מו"מ עם 3-4 בנקים לקבלת התנאים המיטביים להלוואה ורק לאחר שסכום ההלוואה יהיה בחשבון הבנק של העירייה, זו תוכל לחתום על צו התחלת עבודות מלא מול הקבלן המבצע.

"הזמן נוזל לנו בין האצבעות", היא מוסיפה. "הרשות ביקשה מאיתנו לגלות אורך רוח עד סוף החודש ולפיכך אבקש שנעמוד בהבטחה שלנו לגילוי אורך רוח, עוד קצת. במידה ונראה שהדברים לא זזים נשקול את צעדינו כהורים".

התקציב: 90 מיליון שקלים

בית הספר נעימת הלב, התיכון הממלכתי החדש בשמו הקודם, החל לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשפ"ב (ספטמבר 2021). חודשיים לפני מועד הפתיחה המתוכנן, הודיעה עיריית חריש לראשונה על בעיה: "לאור מכלול נסיבות של בינוי מורכב ויוצא דופן (קרוב ל-10,000 מ"ר) לא נוכל לפתוח את מבנה בית הספר ב-1 בספטמבר כמתוכנן", ציינה העירייה.

כ-200 תלמידים בשכבות ז'-ט' שוכנו זמנית במבנה בבית הספר תלמי הדר. בדצמבר אותה שנה כבר היה ברור, שהבעיה היא גדולה ומורכבת.

חברת 'מחאמיד תאופיק' הקבלן המבצע, נקלעה לקשיים כלכליים והודיעה על הקפאת הליכים. הליך הבינוי של בית הספר הענק, שמתוכנן להכיל 36 כיתות אם, מעבדות מחקר, מרחבי לימוד, אולם ספורט וכ-1,400 תלמידים, נעצר באחת.

בשנים שחלפו מאז התנהלו הליכים משפטיים במסגרתם שילמה העירייה לקבלן כ-11 מיליון שקלים במסגרת הסכם פשרה, זאת בנוסף לסכום שהושקע בבינוי של 53 מיליון שקלים. העירייה התקשרה עם קבלן מבצע חדש, אולם אין באפשרותה להנפיק צו עבודה בשל חסרון כיס. כ-23 מיליון חסרים להשלמת המבנה הלא גמור שספג גם נזקים, ונדליזם והרס. הנהגת העיר ניסתה להשיג את התקציב החסר ממשרדי הממשלה, אולם לא הצליחה עד כה, והחליטה ללוות את רוב הסכום הנדרש. לכשיושלם המבנה, עלותו תסתכם בכ-90 מיליון שקלים, כמעט פי שניים מהתקציב המקורי.

"כמו ללמוד במסדרון"

בשלוש השנים שחלפו גדלה החטיבה, ובשנת הלימודים הנוכחית היא מונה כ-640 תלמידים בשכבות ז'-י"ב. מבנה האולפנה אליו נדדו לפני שנתיים, צר מלהכיל את כולם. בשנה האחרונה נאלצה כל שכבה בתורה, לבלות יום באגף שהוקצה להם בבית הספר היסודי אתגרי העתיד, וגם זה לא מספיק.

בלית ברירה, מרבה הנהלת בית הספר להוציא את התלמידים החוצה לסיורים לימודיים ברחבי הארץ ותקציב ייעודי הוקצה לכך מטעם העירייה.

"בית הספר הזה אמור להיות הגדול ביותר בחריש", מציינת גונדבי, מספר התלמידים אמור להסתכם בכ-1,200 עד 1,400 תלמידים. כיום לומדים בו כבר 640 תלמידים, כרבע מכלל תלמידי העל יסודי בעיר. בשנה הבאה הוא אמור לגדול ולכלול כ-850 תלמידים".

"אם בית הספר באמת ייפתח בספטמבר הקרוב, אז עילאי שלי ילמד שם בכיתה י"ב", אומרת צור. "מכיתה ח' כל שנה מזיזים אותו. התלמידים לומדים בתת תנאים. אין להם אפילו כיתה. את יודעת מה זה ללמוד במרחב? זה בלתי אפשרי – זה כמו ללמוד במסדרון. זה מרגיש כמו לימודים באמצע הרחוב, רק עם ציוד של כיתה".

בלי אולם ספורט, מעבדות ולוח כיתה

עילאי צור וזיו אורי אדוני, בני 16, תלמידי שכבת י"א בנעימת הלב, סקפטיים גם הם לגבי תאריך היעד. "לא מאמינים. אמרו לנו את זה כל שנה שוב ושוב". השניים הם תלמידים במגמת מדעי החברה. זיו אורי לומד גם במגמת מחשבים. השניים לומדים יחד מכיתה ה' ועברו מספר בתי ספר יחד. המעבר האחרון היה בכיתה ח' מחטיבת אתגרי העתיד לחטיבה החדשה שנפתחה באותה שנה.

"התנאים קשים", אומר עילאי. המבנה – הוא לא כמו שצריך. פעם בשבוע אנחנו לומדים באתגרי העתיד בגלל שאין מקום בבית הספר להכיל את כל שכבות בית הספר שלנו בכל השבוע".

יש אולם ספורט? יש מעבדות?

"אין אולם ספורט ואין מעבדות. בגדול, לבית הספר אין הרבה דברים להציע לנו. אנחנו גם כל הזמן עוברים כיתות ומרחבי לימוד, כי אין מקומות", מוסיף זיו אורי. "יש שני מגרשי ספורט אבל בגלל שאין אולם ספורט, אם חם מדי או יורד גשם אנחנו לומדים ספורט בכיתה. המורה מסביר ומלמד אותנו דברים".

להבדיל, ספרייה יש במבנה. "יש כאילו ספרייה, אבל זה מרגיש כאילו רק סימנו וי. יש בסך הכל כמה ארוניות כאלה, שש ארוניות עם ספרים, וזו הספרייה". עילאי מוסיף: "בשנה שעברה הכיתה שלנו למדה במרחב מאוד גדול. בקומת קרקע. היה שם גם בית כנסת באותו מרחב. בתחילת השנה לא היה לנו לוח בכלל. המנהל הבטיח לנו לוח תוך שבוע, אבל הוא לא הגיע ובסוף השתמשנו בלוח קטן על גלגלים שאנחנו התלמידים מצאנו".

"זה לא תנאים אופטימליים ללמידה, זה לא נעים לנו", מדגישים השניים שלומדים לתעודת בגרות מלאה הכוללת 5 יחידות אנגלית ומתמטיקה מוגברת. "כרגע יש חדר מחשבים אבל בשנה שעברה לא היינו מוכנים לכלום וגם לא היו לנו מורים. אז תלמידי המגמה של מדעי המחשב למדו ביחד עם אתגרי העתיד. פעמיים בשבוע. הלכנו לאתגרי עתיד אחרי שעות בית ספר. ולמדנו שם ביחד עם התלמידים שלהם".

"חשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו"

"זה כבר נמאס לנו. אנחנו לא לומדים כמו שצריך. בכל פעם מחדש צריך לנחש איפה אנחנו הולכים ללמוד". אומר עילאי.

לשאלה כיצד מתגברים על הפערים משיבים השניים: "הרבה פעמים אנחנו משתמשים במורים פרטיים שמגיעים אלינו הביתה. וככה או יותר קל לנו ללמוד".

גונדבי מאשרת שתנאי הלמידה אכן קשים לתלמידים. "אם תלמיד מאובחן צריך להיבחן בכיתה קטנה ושקטה – אין יותר מדי כיתות להקצות לזה. לגבי הציוד, הוא היה מאוחסן במכולות ובתחילת השנה המנהל ביקש והוצאנו אותו לשימוש התלמידים, נצטרך לבצע רכישה והשלמה לקראת המעבר לבית הספר החדש וגם לזה צריך תקציב".

גונדבי מצביעה על בעיה נוספת, תאי השירותים. "אין מספיק וזה גם לא מותאם לתלמידים שלנו. מבנה האולפנה מיועד רק לבנות". עילאי מאשר: "הקטע ההיגייני בבית ספר, לא כזה נקי, השירותים די מגעילים. חוץ מזה, אנחנו נמצאים בקומה האחרונה ומדי פעם נכנסים לשם יונים לכיתה מסוימת שאנחנו לומדים בה. המחשב מכוסה כולו בקקי. רק עכשיו ניקו את זה, אחרי חודשיים או שלושה שכל הכיתה היתה מכוסה. כבר רציתי לבוא עם שפכטל ולנקות את זה בעצמי. אין לי בעיה לעשות הרבה דברים לבד, רק חשוב לי שישמעו אותנו".

מיכל צור מסכמת: "אם בית הספר היה נפתח במועד ועילאי היה לומד שם בתנאים אחרים זה היה סיפור אחר לגמרי. אני לא משחקת ב"נדמה לי", אני רק חושבת שחשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו, עם איזה קשיים עצומים הם התמודדו. אף אחד לא יחזיר להם את השנים האלה".

ראש העיר יצחק קשת וסגניתו שני גרינברג ציינו לאחר ישיבת המליאה: "אישרנו הערב במועצת העיר נטילת הלוואה להשלמת מבנה הקבע של בית הספר. בקצרה, הבנייה התעכבה כתוצאה מחילוט פירעון של החברה שבנתה את בית הספר, וכתוצאה מהליכים המשפטיים המסובכים והמסורבלים, נותרה חריגה של כעשרים ושלושה מיליון שקלים מהמתוכנן. בדרך כלל, המדיניות שלנו היא שהעירייה לא לוקחת הלוואות, אבל החלטנו שכאן אין מנוס מצעד חריג, כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. אנחנו עוקפים את כל המכשולים ומתקדמים באופן עצמאי, במקביל להמשך עבודה מול משרדי הממשלה למימון הפער על ידי משרד החינוך. נמשיך ונעדכן בהתקדמות".

לקריאה נוספת: מעל הממוצע הארצי: נתוני הבגרות של שכבת י"ב הראשונה בחריש מתפרסמים

הועדה הארצית לתכנון ובנייה (ות"ל) אישרה היום לקדם את תוכנית משרד התחבורה להקמת מתקני תשתית ומסופי תחבורה ציבורית משולבים בנקודות אסטרטגיות בערים הבאות: מעלות תרשיחא, כפר כנא וחריש.
המסוף בחריש יוקם בשכונת 'חריש דרום' וישרת הן את הקווים העירוניים והאזוריים הקיימים והן את הקווים החדשים המתוכננים במרחב.

התוכנית שאושרה לקידום (תת"ל 158) היא חלק מתוכנית אב ארצית למתקני תשתית לתפעול תחבורה באוטובוסים לשנת 2040, הנסמכת על תוכנית אסטרטגית ארצית לפיתוח התחבורה הציבורית. בתוכנית זו קבע משרד התחבורה יעד שאפתני לפיצול בין כלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית לאותה שנה, ביחס של 60% לרכב פרטי ו-40% לתחבורה ציבורית.

מסוף התחבורה הדרומי בחריש דרום, הוא אחד משלושה מסופי תחבורה מתוכננים בעיר. מסוף התחבורה הראשון בעיר, המסוף המערבי, הוקם בהשקעה של 32 מיליון שקלים. הוא ממוקם בסמוך לשדרת דרך ארץ בכניסה לעיר, והחל לפעול במאי 2024.

מסוף נוסף, המסוף המזרחי, מתוכנן בשכונת מעו"ף, בה פועל כיום מסוף אוטובוסים זמני. המיקום המדויק של מסוף התחבורה הקבוע במעו"ף טרם נקבע. שלושת המסופים יחד יעניקו לתושבי העיר חיבוריות וקישוריות הן בתוך העיר והן מחוצה לה.

בשנה החולפת תוגברה תדירותם של הקווים הבינעירוניים לבנימינה (קו 71) לפרדס חנה (קו 160) ולרכבת חדרה (קו 163). למרבה הצער, לא חלה התקדמות עם הקו מחריש לירושלים. לדברי חבר המועצה דוד פינקל, קו 942 מחדרה לירושלים מתוכנן, על פי סיכום עם משרד התחבורה, להיכנס למסוף חריש ולהמשיך דרך כביש 6 ישירות לירושלים. עם זאת, ההחלטה על כך מתעכבת מסיבות תקציביות. "מחכים לתוספת תשומות לקו, חדרה תקבל תוספת נסיעות בקו זה, בעיקר בשעות הערב, וכל הנסיעות יעברו דרך מסוף חריש. אני מקווה שנקבל בשורות טובות בקרוב".

לקריאה נוספת: סיכום שנה: אבני הדרך המשמעותיות של חריש ב-2024

רשות מקרקעי ישראל פרסמה אתמול (שלישי) את תוצאות המכרז לשיווק דירות ושטחי תעסוקה ברובע ״חריש דרום״. המכרז, שלא הוגשה לו אף הצעה, כלל 673 יחידות דיור בחמישה מתחמים שונים.

זו הפעם השנייה שיזמים לא ניגשו למכרז. באוקטובר 2024 מכרז מחיר מטרה לבינוי 467 יח"ד בחריש דרום – נכשל.

במכרז החוזר שפרסמה רמ"י בנובמבר 2024 היא הגדילה את מספר יחידות הדיור ל-673 דירות ואת מספר הדירות למכירה בשוק החופשי – כדי להעלות את רווחיות היזמים.

במכרז הראשון, 374 דירות הוקצו לזכאים, המהווים 80% מכלל הדירות, ורק 20% נמכרו בשוק החופשי. במכרז השני, 50% מהדירות הוקצו לזכאים במסגרת מסלול מחיר מטרה (338 דירות)  ו-50% מהדירות הוקצו למכירה בשוק החופשי.

דירות מסלול מחיר מטרה במכרז מוצעות לזכאי משרד הבינוי והשיכון בהנחות גדולות בהשוואה לשוק החופשי. מנגנון ההנחה בשני המכרזים הציע לזכאים הנחה של כ-25% ויותר ביחס למחיר השוק החופשי.

מחיר הקרקע שעמד על כ-1.1 מיליון שקלים לא השתנה בשני המכרזים, ומחיר מ"ר בנוי הסתכם בשני המכרזים בעלות דומה: 8,930 שקלים עד 8,960 שקלים בהתאם למתחמים השונים.

רשות מקרקעי ישראל ציינה לאחר כשלון המכרז הראשון כי היא תבחן את הסיבה לכישלון ותפעל על מנת לשפר את תנאי המכרז כדי שיצלח בשיווק החוזר. נראה כי השינויים שערכה הרשות במכרז אינם מספיקים כדי למשוך את היזמים לחריש. לחלופין, נשאלת השאלה אם חריש אינה מעניינת דיה את היזמים.

כך לדוגמה, במהלך השבוע האחרון נסגרו ארבעה מכרזי מחיר מטרה בהצלחה. בירושלים, שבעה יזמים התחרו על בינוי 330 יח"ד. בנתניה, שמונה יזמים התחרו על בינוי 424 יח"ד, בבאר יעקב 15 יזמים התחרו על בינוי 511 יח"ד, ובבאר שבע יזם אחד זכה במכרז לבינוי 44 יחידות.

כשלון מכרז מחיר מטרה בחריש דרום בולט גם על רקע הביקוש הגבוה של יזמים במכרז חריש דרום לבינוי דירות במסלול שוק חופשי, שנסגר בחודש שעבר בהצלחה. חמישה יזמים התחרו על מתחם אחד ותשעה יזמים התחרו על מתחם שני. בסך הכל יבנו היזמים שזכו י.א אלון בנייה, וחברת שטרית יזמות ובנייה בשיתוף עם חברת טי.אס.אם.די אלל אחזקות – 167 דירות למגורים.

לקריאה נוספת: מכרז מחיר מטרה ב'חריש דרום' לבניית 467 דירות נכשל

לקריאה נוספת: הסוף לשמועות: נתוני הלמ״ס חושפים את הפרופיל החברתי של שכונות חריש

רשות מקרקעי ישראל פרסמה הבוקר את תוצאות המכרז לשיווק שטחי מגורים ותעסוקה ברובע ״חריש דרום״ שעיקרו בניית 216 דירות, למכירה בשוק החופשי, בתוספת 11 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.

על פי תוצאות המכרז, שני מגרשים שכוללים יחד 167 דירות שווקו בהצלחה ליזמים שהציעו את המחיר הגבוה ביותר לקרקע. למגרש שלישי, שכולל 49 יח"ד ושטחי תעסוקה מסחר, הוגשו שתי הצעות שנפסלו.

חברת י.א אלון בנייה בע"מ זכתה במגרש 105 והיא תבנה 93 דירות למכירה בשוק החופשי, בחמישה בניינים בבנייה רוויה. הבניין מיועד למגורים בלבד. י.א אלון תשלם עבור המגרש 15.6 מיליון שקלים, ודמי פיתוח בסך 14.9 מיליון שקלים. זהו סכום גבוה ממחיר המינימום שנקבע במכרז, ומתחת לשומה שקבע שמאי רמ"י. למתחם זה הוגשו 9 הצעות נוספות.

לחברת י.א אלון הכרות מוקדמת עם חריש: היא בנתה את פרויקט "פסגות אלון בחריש" בשכונת החורש, וזכתה במכרז לבניית מגדל מגורים בטרפז הכולל 144 דירות.

מה צפוי בקרוב?

בשבוע שעבר רמ"י פרסמה בשנית את תשעת מגרשי התעסוקה בחריש דרום שלא הוגשו עבורם הצעות במכרז התעסוקה הקודם. לדברי ראש העיר יצחק קשת, לבקשת העירייה, הסכימה רמ"י לשמור על מחירי המינימום של הקרקע במכרז, כפי שפורסמו במכרז הקודם, ולא העלתה, כמקובל, את מחירה בדומה להצעות שהתקבלו עבור שבעת מגרשי התעסוקה בחריש דרום, ששווקו בהצלחה. המכרז החדש ייסגר ב-10 בפברואר 2025.

בנוסף, רמ"י בוחנת את כשלון מכרז מחיר מטרה ותפרסם מכרז נוסף לשיווק מאות יחידות דיור בחריש דרום. במהלך שנת 2025 צפויים לצאת לשיווק שטחים נוספים ברובע החדש בו מתוכננות להיבנות בסך הכול 1,650 יחידות דיור לצד כ-332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות.

לקריאה נוספת: חוזרים למחירי 2020: הנחות ״מחיר מטרה״ בחריש דרום גדלו משמעותית

באיזו שכונה בחריש הכי כדאי לגור? לא אחת מתעניינים בעיר מבקשים את עזרת הציבור בהשוואה בין השכונות, בניסיון להבין איזו מבין חמש שכונות העיר, תתאים להם יותר.

התשובות, שמספקים תושבי העיר ברשתות החברתיות המקומיות, מגוונות, ולעיתים קרובות משקפות את גאוות היחידה ותחושת ההשתייכות לשכונה; אולם הן אינן מסתמכות על נתונים, אלא בעיקר על חוויה אישית והשקפה.

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית חריש ממפקד האוכלוסין 2022. זוהי הפעם הראשונה שמקור מוסמך פרסם נתוני אמת שיכולים לספק מידע בתשובה על שאלות מהותיות כגון: איזו שכונה דתית יותר מאחרות? היכן ריכוז הילדים הגדול ביותר? באיזו שכונה אחוז השוכרים והרווקים הוא הגבוה ביותר, באיזו שכונה אחוז האקדמים והאקדמיות הוא הגבוה ביותר והיכן מתגוררים השכירים שמרוויחים משכורות גבוהות?

השכונה הכי גדולה בעיר

על פי נתוני המפקד, 11,590 תושבים התגוררו בשכונת החורש בשנת 2022 והם ממצבים את החורש כשכונה הגדולה ביותר בעיר מבחינת האוכלוסייה ומשקי הבית בתוכה (3,200 משקי בית).

האוכלוסייה בשכונת החורש גדולה כמעט פי שניים משכונת הפרחים בה מתגוררים 5,920 תושבים ב-2,020 משקי בית, ופי חמישה בקירוב משכונת מעו"ף בה מתגוררים 2,370 תושבים ב-630 משקי בית.

שכונת אבני חן ממוקמת במקום השני בגודל האוכלוסייה והיא כוללת 8,360 תושבים  המתגוררים ב-2,570 משקי בית. שכונת בצוותא, שהחלה להתאכלס שנה בלבד לפני מועד עריכת מפקד האוכלוסין, כוללת 3,490 תושבים ב-1,130 משקי בית.

השכונה עם שיעור הילדים הגבוה ביותר

כמה תושבים מתגוררים בממוצע בכל אחד ממשקי הבית בעיר? בשכונת הפרחים, מספר הנפשות הממוצע הוא הנמוך ביותר – 2.9, בעוד שבשכונת מעו"ף, מספר הנפשות הממוצע עולה ל-3.8 נפשות בכל יח"ד. שאר השכונות נמצאות בטווח הביניים: 3.1 נפשות בממוצע בשכונת בצוותא, 3.3 באבני חן ו-3.6 בשכונת החורש.

כך לדוגמה, אחוז הילדים בני 0-9 בכל שכונות העיר הוא מעל 30% אולם בשכונת מעו"ף הוא הגבוה ביותר 39.3%. למעשה, נתון זה מציב את שכונת מעו"ף כשכונה עם אחוז הילדים הגבוה ביותר בכל הארץ, למעט בערים חרדיות או ערביות.

בשכונת החורש אחוז הילדים בגילים אלה הוא 35.6% והם מהווים כ-40% מכלל הילדים בגילים אלה המתגוררים בעיר.

להבדיל, שיעור בני ה-60 פלוס בשכונת הפרחים הוא הגבוה ביותר בעיר ומסתכם ב-7%. בשכונת אבני חן שיעור בני ה-60 פלוס מסתכם ב-5.7%, בחורש 5.6%, בצוותא 4.9% ואילו בשכונת מעו"ף עומד שיעורם על 2.2% בלבד.

מעו"ף: אחוז השוכרים הנמוך ביותר

כפי שכבר פורסם בעבר, אחוז הדירות המושכרות בחריש הוא מהגבוהים בארץ ומסתכם ב45.4% מכלל הדירות בעיר. נתון שמציב את חריש במקום השלישי בארץ אחרי מצפה רימון ותל אביב, אולם גם בנושא זה קיים הבדל משמעותי בין שכונות חריש.

השכונה עם אחוז השוכרים הגבוה ביותר היא אבני חן. 65.2% מכלל תושבי השכונה הם שוכרים. אחוז גבוה משמעותית מסך השיעור העירוני.

להבדיל, בשכונת מעו"ף מתגוררים רק 27.2% שוכרים. בשכונת החורש 48.5% מכלל הדיירים הם שוכרים, ואילו בשכונות הפרחים והחורש אחוז השוכרים הוא 44% ו-43.2% בהתאמה, ובדומה לממוצע העירוני.

אבני חן: השיעור הכי גבוה של פנויים-פנויות

אחוז השוכרים הגבוה בשכונת אבני חן נמצא בהלימה גם עם הרכב האוכלוסייה. נראה כי השכונה קוסמת לפנויים-פנויות. על פי נתוני המפקד, אחוז הגברים הלא נשואים בשכונה הוא הגבוה ביותר מבין כל השכונות בעיר ומסתכם ב- 33.6%. אחוז הנשים הלא נשואות באבני חן גבוה אף יותר ומסתכם ב-39.6%.

ראוי לציין כי בכל שכונות העיר, אחוז הנשים הלא נשואות גבוה מהגברים הלא נשואים, ובחלק מהשכונות בהבדלים ניכרים. כך לדוגמה, בשכונת בצוותא אחוז הנשים הלא נשואות מסתכם ב-28% ואילו אחוז הגברים הלא נשואים הוא 17.6% בלבד.

הפרחים: אחת מכל שלוש נשים היא אקדמאית

ההבדלים בין נשים לגברים באים לידי ביטוי גם בהשכלה אקדמית. בכל שכונות העיר אחוז האקדמאיות גבוה מאחוז הגברים האקדמאים. עם זאת, גם כאן ניתן לראות הבדלים מובהקים בין השכונות.

אחוז הנשים האקדמאיות הגבוה ביותר (תואר ראשון ומעלה) – 32.3%, הוא בשכונת הפרחים. שכונת אבני חן ממוקמת במקום השני עם 29.1% מהנשים האקדמאיות. מי שסוגרת את הרשימה היא שכונת החורש עם 21.5% בעלות תואר אקדמי. בשכונות בצוותא ומעו"ף שיעור האקדמאיות הוא 26.5% ו-25.4% בהתאמה.

שיעור הגברים האקדמאים הגבוה ביותר – 24.9%, הוא בשכונת החורש. ההבדלים המשמעותיים בין גברים ונשים באים לידי ביטוי בכל השכונות וכן בקרב בעלי ובעלות תארים מתקדמים.

החורש: השיעור הגבוה ביותר של דתיים וחרדים

לפי נתוני הלמ"ס, שיעור החילונים (לא כולל מסורתיים) הגבוה ביותר – 56.7%, נמצא בשכונת הפרחים. בשכונת בצוותא, בה התקיימו לא מעט מאבקי דת, שיעור החילונים מתקרב למחצית ומסתכם ב-48.7%. בשכונת מעו"ף ואבני חן שיעור החילונים הוא 42% ואילו בשכונת החורש שיעור החילונים באוכלוסייה צונח ל-32.4% בלבד.

בכל אחת מהשכונות, שיעור החילונים הוא הגבוה ביותר במרקם השכונתי. עם זאת, ניתן לומר ששיעור הדתיים והחרדים הגבוה ביותר הוא בשכונת החורש. 47% מכלל תושבי השכונה הם דתיים וחרדים, 30.6% ו-16.4% בהתאמה.

בשכונת הפרחים אחוז החרדים הוא הנמוך ביותר ומסתכם ב-3.3% בלבד. שיעור הדתיים בשכונה הוא 18.8% ואילו שיעור המסורתיים הוא 21.2%.

מיהם המסורתיים? על פי נתוני הלמ"ס, המסורתיים מכסים טווח רחב באמצע בין אורתודוקסיות לחילוניות והם מדווחים על מידות שונות מאוד של הקפדה דתית. במונחי האמונות והנוהגים הדתיים המסורתיים הם הקבוצה המגוונת ביותר מבין ארבע הקבוצות ביהדות (חילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים).

בשכונת בצוותא, הקבוצה הגדולה ביותר אחרי החילונים (48.7%) היא המסורתיים שחלקם בשכונה מסתכם ב-23.7%. שיעור החרדים בשכונה הוא 14.9% ושיעור הדתיים הוא 12.7%.

בשכונת אבני חן הקבוצה השנייה הגדולה באוכלוסייה לאחר החילונים (42%) היא המסורתיים ששיעורם מסתכם ב-28.4%. שיעור הדתיים הוא 20.5% ושיעור החרדים הוא 9.1%.

בשכונת מעו"ף, אחרי החילונים (42%), שיעור המסורתיים והחרדים הוא 20% ו-20.3% בהתאמה. שיעור הדתיים הוא 17.6%.

כשני שליש מהתושבים עובדים מחוץ לחריש

על פי נתוני הלמ"ס השכונה בה שיעור העובדים (מעל גיל 15) הוא הגבוה ביותר היא מעו"ף עם 83.7%. בשכונת הפרחים שיעור העובדים הוא 82.5% ובשכונת בצוותא 80.1%. בשכונות אבני חן והחורש שיעור העובדים יורד: 78.7% ו-77.4% בהתאמה.

אחוז העובדים מחוץ לעיר גבוה בכל השכונות. על פי נתוני הלמ"ס כשני שלישים מאוכלוסיית העיר עובדת מחוץ לחריש. עם זאת, הבעלות על כלי רכב משתנה בין השכונות. בשכונות מעו"ף ל-91.5% ממשקי הבית יש רכב אחד לפחות ובחורש לכ-84% בלבד.

השכונה עם ההכנסה החציונית הגבוהה ביותר

וכמה משתכרים השכירים? השיעור הגבוה ביותר של שכירים בעשירון 8 ומעלה נמצא בשכונת הפרחים בה 27.4% מסך השכירים משתייכים לעשירונים העליונים. בשכונת החורש 23% בלבד מהשכירים משתייכים לעשירונים 8 ומעלה.

גם ההכנסה החציונית הגבוהה ביותר לשכירים היא של תושבי הפרחים, ועומדת על 107,300 שקלים לשנה. השכר החציוני הוא רמת השכר שבה מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם משתכרים פחות, והוא מהווה מדד מקובל להערכת רמת השכר.

השיעור הכי גבוה של דירות 5 חדרים

ומה באשר לגודל הדירות בעיר? על פי נתוני הלמ"ס בשכונת מעו"ף 48.8% ממשקי הבית מתגוררים בדירות חמישה חדרים. שיעור דירות 5 חדרים במעו״ף הוא הגבוה ביותר בעיר ובפער ניכר ביחס לשאר השכונות. לשם השוואה, בשכונת החורש שיעור המתגוררים בדירות חמישה חדרים הוא כמחצית מהשיעור בשכונת מעו"ף, ועומד על 24.3% בלבד.

בשכונת אבני חן רק 34% ממשקי הבית מתגוררים בדירות חמישה חדרים ואילו בשכונות בצוותא 28.5% בלבד.

השיעור הגבוה ביותר של דירות ארבעה חדרים נמצא בשכונת הפרחים, שבה 57.3% מכלל משקי הבית מתגוררים בדירות כאלה.

לקריאה נוספת: חריש במספרים: כך ממוקמת חריש בהשוואה לערים אחרות בישראל