רובוטיקה באתגרי העתיד: “להוציא לפועל פרויקטים יזמיים בעלי ערך ממשי לחברה”

בשבוע שעבר קיבלה מגמת הרובוטיקה בתיכון אתגרי העתיד תקציב ייעודי של 256 אלף שקלים לקניית ציוד נוסף. 41 תלמידי המגמה לומדים להשתמש במערכות אלקטרוניות, להפעיל מנועים, לדים או חיישנים, לתכנת ולייצר דברים שעובדים. הצצה למגמה שמותאמת לעידן החדש

256 אלף שקלים הקצתה בשבוע שעבר עיריית חריש לרכישת ציוד עבור מגמת הרובוטיקה בתיכון אתגרי העתיד. במגמה הצעירה, שפועלת זו השנה השנייה, לומדים כיום 41 תלמידים משכבות י’-י”א. “התלמידים לומדים להשתמש במערכות אלקטרוניות, להפעיל מנועים, לדים או חיישנים, לתכנת אותם ולייצר דברים שעובדים”, מסביר אורי ניר, רכז המגמה.

אורי ניר רובוטיקה אתגרי העתיד
אורי ניר ותלמידות במגמה: משלב הרעיון אל המוצר

המילה רובוט מקורה בשפה הצ’כית ומשמעותה “עבדות”. הרובוט מתוכנן לבצע עבודות שבני אדם פחות מתחברים אליהן או אינם מסוגלים לעשותן. במציאות בה טכנולוגיה ודיגיטציה קיימות בכל תחום בחיינו, זה אך טבעי כי במערכות החינוך צומחות בשנים האחרונות, מגמות לימודים כמו תכנות, הנדסת מכונות ורובוטיקה, המותאמות לעידן המודרני.

ידע נרחב מעולם המייקרים

מגמת הרובוטיקה היא אחת מתוך מספר מגמות לבגרות שבית הספר מציע לתלמידיו. ברובוטיקה לומדים החניכים במסלול הנדסת מערכות עם התמחות במכטרוניקה. הלימודים משלבים חומר תיאורטי נרחב בתחומים כמו אלקטרוניקה, מעבדות ומתמטיקה. גולת הכותרת של המגמה היא למידה מבוססת פרויקטים. “התלמידים רוכשים באופן יסודי וחוויתי, ידע נרחב מעולם המייקרים המתפתח מאוד בשנים האחרונות ומתמקצעים בכל שלבי הייצור הדיגיטלי: משלב הרעיון, אל המחשב, משם לייצור במכשירים דיגיטליים ולבסוף הרכבה של המוצר”, מספר ניר.

רובוטיקה באתגרי העתיד תלמידים
“התלמידים רוכשים באופן יסודי וחוויתי, ידע נרחב מעולם המייקרים”

גישת הלמידה מבוססת פרוייקטים (PBL), היא אחת התפישות הפדגוגיות המובילות כיום בישראל ובעולם והיא דוחקת באופן עקבי ובטוח את שיטות ההוראה הפרונטליות הוותיקות. הגישה החינוכית המודרנית מאפשרת לתלמידים ללמוד תוך כדי חקירה. במסגרת המשימות המאתגרות, התלמידים פועלים עצמאית על מנת להשיג את המידע הנחוץ להם כדי לפתור את הבעיה או כדי להגיע אל התשובה הרצויה.
“בגישה מבוססת פרויקטים כל פרט מידע נלמד כי הוא רלוונטי ונחוץ”, מסביר ניר את האקלים החינוכי המיוחד במגמה. “כשתלמיד במגמת רובוטיקה לומד לייצר חלילית, הוא צריך לחשב את מיקום החורים ולכן הוא לא שואל למה מלמדים אותו אחוזים. אני חושב שהגישה הזו נכונה ובריאה בכל המקצועות ובתחום כמו רובוטיקה זה מובנה באופן מובהק”.

איך זה עובד?

ניר, תושב פרדס חנה, שזו שנתו הראשונה בתפקיד במערכת החינוך בחריש, הגיע להוראה מעולמות העיצוב התעשייתי. “רבים נוטים לדמיין רובוטים כדמויות אנושיות שזזות ומבצעות פעולות כמו איסוף אשפה, אך חשוב לזכור כי רובוט הוא בעצם מכונה, המשלבת חומר, תוכנה, אלקטרוניקה ומכניקה. רובוט הוא מכונה שמבצעת פעולה שיש בה תנועה ואנו שולטים בה. גם מעלית לדוגמה, היא מערכת רובוטית”, מסביר ניר.

נועה בשן: “לומדים על מכשירים שמשתמשים בהם ביום יום, אבל אף אחד לא יודע איך הם עובדים”

נועה בשן, תלמידת כיתה י’ במגמה מספרת על חוויית הלימודים שלה: “אנו לומדים במגמה על המון מכשירים בסיסיים שכולנו משתמשים בהם ביום יום, אבל אף אחד לא באמת יודע איך הם עובדים. תלמידים שהם בסך הכל שלושה חודשים במגמה כבר מבינים שהידע שבידם שימושי ונצרך מאוד וזה נפלא לראות את זה”.

מגמת הרובוטיקה היתה בחירה טבעית עבור בשן: “אחי למד רובוטיקה בעבר ומועסק בתחום המחשבים ואבא שלי עובד בתחום ההייטק כך שנושא הטכנולוגיה והמחשבים מאפיין את המשפחה שלי. הרגשתי שזה התחום שבו אני רוצה ללמוד ולא היתה לי התלבטות. כל החומר הנלמד מתקשר לעולם הטכנולוגי והחדשני של המציאות הנוכחית. זה למעשה העתיד”, מספרת בשן ומציינת כי בהחלט רואה עצמה ממשיכה בתחום גם בעתיד.

תחרויות-אאוט, תרומה לסביבה-אין

עם התפתחות והתרחבות תחום הרובוטיקה במערכת החינוך, נערכות בישראל יותר ויותר תחרויות פיתוח טכנולוגי בין בתי ספר מרחבי הארץ כדי לעודד צעירים להיות המנהיגים של מחר בעולם המודרני.
ניר משתף כי בשלב זה אין בכוונת המגמה המקומית לקחת חלק בתחרויות הללו. “תחרויות הרובוטיקה הן מלהיבות, אך הן לרוב עוסקות בתוצר שאיננו רלוונטי מעבר לתחרות עצמה. להתחרות מי יבנה מכונה שקולעת יותר כדורים לסל לעומת הקבוצה האחרת, זה אתגר הנדסי גדול, אך לא בהכרח כולל בתוכו את הערכים שאנחנו רוצים לקדם. מבחינתי יותר חשוב שהתלמידים ידעו לבצע פרויקטים שהם מתחברים אליהם ושהם תורמים לאנשים שסביבנו”. עם זאת ניר לא פוסל השתתפות בתחרויות בעתיד. “כרגע אנו מגמה צעירה ואנו עוסקים בבניית התשתית שלה, אך נשקול זאת בעתיד”.

המטרה המרכזית אותה מסמן ניר היא להנחיל לתלמידים את היכולת להוציא לפועל פרויקטים יזמיים בעלי ערך ממשי לחברה ומוצרים שיש בהם ערך וצורך לשיפור חייהם של בני האדם. “האווירה במגמה נעימה ומאפשרת מאוד. החניכים נהנים מהעובדה שהלמידה ברובה יישומית ואין בה כמעט בחינות עיוניות. החניכים עוברים תהליכים אישיים טובים מאוד. במקביל הם רוכשים כלים מעולם היזמות כמו ניהול זמן, עבודת צוות וניתוח לקוחות וצרכים. יש לנו חניכים שאחרי מספר שיעורים בודדים בתלת מימד, כבר קיבלו בקשות ממורים בבית הספר לייצר אביזרי תלייה לחדר המורים, או חלק לתיקון נזילה בבר המים, זה מאוד מיוחד”.

רובוטיקה באתגרי העתיד תלמידים
רכישת ציוד נוסף: “להנגיש מאוד את היכולת להגיע מהר רק בעזרת המוח שלנו והמחשב למוצר מדויק”

למי זה מתאים?

את התקציב הנוסף שקיבלה המגמה מתכנן ניר להשקיע בהעשרת ציוד הייצור הדיגיטלי, כגון רכישת מכשירי חיתוך בלייזר ומכונות חריטה ועיבוד שבבי CNC. “הכלים הללו יאפשרו לנו לדמיין, לתכנת במחשב ובתוך שעות ספורות לקבל דגם ולהרכיב אותו. כך נוכל לעבוד בצורה בטיחותית ולהנגיש מאוד את היכולת להגיע מהר רק בעזרת המוח שלנו והמחשב למוצר מדויק. בנוסף, נשקיע בהצטיידות בכלי ייצור פיזיים, במכונות לעיבוד מתכת, פלסטיק ועץ”.

רובוטיקה באתגרי העתיד תלמידים
“יש חופש בחירה מספיק גדול כדי שכל ילד ימצא את מקומו בתחום”

ניר גורס כי תחום הרובוטיקה יכול להתאים לכל אחד ואחת. “יש מי שהחוזק שלו בתקשורת וניהול צוות ושם הוא יכול למצוא את כוחותיו, יש מי שהכשרון שלו הוא עבודת יד ויש מישהו שנמשך מאוד לעולם הקוד, כך שיש חופש בחירה מספיק גדול כדי שכל ילד ימצא את מקומו בתחום”. בשן מאמינה כי “לימודי הרובוטיקה מתאימים לאלו שאוהבים אתגרים, שואפים גבוה ולא מוותרים לעצמם ואלו המעוניינים ליצור ולבנות דברים עבור אחרים כדי לסייע להם ולשפר עבורם את החיים”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

תגובה אחת לפוסט זה
  1. שתי הערות:
    1. אהבתי את הפסקה אודות התחרותיות. אנחנו גדלים על הברכיים של תחרותיות, כשבכל תחרות יש מי שמנצח ומי שמפסיד, מה שמכונה ‘משחק סכום אפס’. במקום זאת יש לעודד את מה שנאמר שם: “מבחינתי יותר חשוב שהתלמידים ידעו לבצע פרויקטים שהם מתחברים אליהם ושהם תורמים לאנשים שסביבנו”, שזה – Win-Win Game – אין מפסידים אלא רק מרוויחים.
    2. לדעתי יש להכניס לעולם התפישתי גם את נושא ה-‘מיקום’ (Location). כול רובוט וכול מכונה שמבצעת תנועה במרחב נדרשים לדעת את המיקום (המוחלט או היחסי) שבו הם נמצאים ואת המיקום אליו הם רוצים להגיע (או להביא את הזרוע הרובוטית). הכנסת נושא המיקום כתחום ידע במגמה תפתח מרחב נוסף עצום של סקרנות, התעניינות, ופוטנציאל לחדשנות ויצירתיות. רק תחשבו כמה סטרטאפים מצליחים עוסקים במערכות מבוססות מיקום (Location Based Systems).

השאר תגובה

פרויקטים
גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה