תכנון אדריכלי בחריש: ראיון עם האדריכלים גיל פישביין וג'ראר גל-אור

משרד האדרכלים "גל-אור פישביין" מלווה את הפרוייקט של עמותת חריש המאוחדת בשכונה הצפונית של חריש לבניית כ 500-600 יחידות דיור. שוחחנו עם האדריכלים גיל פישביין וג'ראר גל-אור ושמענו מהם על האופי הייחודי של העבודה בחריש.

[כתבה ראשונה בסדרה – הרשמו לניוזלטר שלנו לקבלת עדכון על הכתבות הבאות]

מה מייחד את התכנון העירוני של חריש?

העבודה בחריש היא מיוחדת. לא בכל יום מזדמן לאדריכל לעבוד בעיר חדשה לחלוטין. יש בהזדמנות הזאת דבר מרגש ממש. כעת, כשכבר לא מדובר באוכלוסיה חרדית, התכנון האורבני צריך להשתנות ולהתאים לצרכים של אוכלוסיה מגוונת רב גילאית ובהתאמה לערכים המודרניים של המאה ה-21.

הציפייה היא לבנות בחריש סביבת חיים עכשווית שתעניק חווית חיים מתקדמת בהתאמה לערכים מודרניים המשלבים חיי קהילה ושיתוף על רקע עירוני.

מה מייחד את התכנון של "גל-אור פישביין" בפרוייקט של עמותת חריש המאוחדת וכיצד תכנון זה משתלב בתכנון העירוני בחריש? האם נתקלתם באתגרים תכנוניים כלשהם?

האתגר הגדול הוא לבנות מתחמי חיים באיכות גבוהה, גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה. התכנון של הדירות עצמן הוא המקום בו אנחנו נותנים ערך מוסף של איכות. כך למשל, בעוד בהרבה מקומות גודל החלל הציבורי בדירה  מהווה כ 30% מגודל הדירה, אנחנו מתכננים דירות בהן היחס בין החלל הציבורי לחדרים מתחלק בצורה שווה. המשמעות של הדבר הן דירות הרבה יותר מאווררות ומוארות; האור נכנס לדירה בקו ישיר מהחלון דרך הסלון והמטבח ומתקבלות דירות נעימות ואיכותיות המתאימות לקהל רוכשי הדירות. התכנון הירוק מביא גם לחיסכון בהוצאות תפעול הדירה, קרי פחות חשמל ושימוש מוגבר באמצעים טבעיים: אור, שמש ורוח.

אלמנט נוסף שהכנסנו לדירות הוא מיקום חכם של המרפסות. בדרך כלל מרפסות חיצוניות מוצמדות זו לזו כך שמתקבלות מרפסות צפופות והיכרות קצת יותר מידי קרובה עם השכנים והרעש שלהם. את הדירות בחריש תכננו כך שהמרפסות של דירות סמוכות ממוקמות באגפים שונים ולא יושבות אחת ליד השנייה. המרפסת הופכת מיידית למקום יותר אינטימי ומהנה.

ברמת התכנון האורבני, מדובר בעצם בבניית מתחמים. בתכנון המתחם, אנחנו רוצים שגם המתחם עצמו יהיה מקום מהנה ונעים. לשם כך, המתחמים צריכים להיות פחות צפופים ולכן הורדנו את כמות הבניינים בכל מתחם, למרות שעל פי התב"ע ניתן לבנות יותר. בנוסף, תכננו את מיקום החניות באופן שיאפשר בניית גינות ציבוריות קטנות להנאת המתגוררים במתחם.

כיצד מתנהלת עבודת התכנון מול לקוח שהוא עמותה ובמה ההתנהלות שונה מהתנהלות מול חברה קבלנית יזמית?

העבודה מול עמותה מאוד שונה כי התכנון הוא הרבה יותר אישי ואפילו רגשי. כשאנחנו עובדים מול חברה קבלנית יש הרבה דגש על תקנות ופחות התעכבות על פרטים ספציפיים כמו למשל, סוג המקלחת או תכנון חדר הכביסה. כשעובדים מול חברה קבלנית יש הרבה עבודה מול חברת השיווק שהולכת לשווק את הדירות ולא מול האנשים שיגורו בסופו של דבר בדירות. בעבודה מסוגה של העבודה שאנו עושים כיום בחריש, התכנון הוא הרבה יותר "תהליך" – חברי העמותה רוצים להבין את ההגיון של התכנון והרבה פעמים גם מבקשים דברים מאוד ספציפים. אנחנו שומעים מהם על דברים נקודתיים שחסרים להם בבית הנוכחי והם רוצים שכן יהיו בבית החדש בחריש. בהרבה מובנים העבודה יותר דומה לתכנון של בית פרטי וההתנהלות הזאת היא מעניינת ומאתגרת.

לסיום, מה הייתם מייעצים לאנשים שמתעניינים ברכישת דירה בחריש?

כשעוברים היום ליד חריש, רואים בעיקר עצים וגבעות ואולי את השכונות הותיקות. זה יכול להרגיש קצת ערטילאי. היינו מייעצים לאנשים לזכור את ההצלחה הגדולה של מקומות דומים, בעיקר מודיעין. חריש מתוכננת ברוחב לב; התשתית הקיימת במקום למוסדות חינוך ולמסחר, כמו גם הנגישות והקרבה לכביש שש, מעידים על כך שמדובר בעיר שמתגבשת לכדי אלטרנטיבה באמת טובה לציבור.