השבוע, לראשונה מזה מספר שנים, נעצרה הזרמת הביוב משכונת בצוותא לנחל נרבתה. מקורות הזיהום עצמם עדיין לא אותרו כולם, אבל שוחה וקו הסטה חדשים מונעים מהשפכים להגיע לנחל. במקביל, מתחיל תכנון מרחב נחל נרבתה, שיהפוך לשטח הפתוח המרכזי של חריש דרום
לאחר יותר משלוש שנים של התרעות וטיפול בחיבורים צולבים בשכונת בצוותא, שהזרימו ביוב למערכת הניקוז ומשם לנחל נרבתה, עדכנה רשות ניקוז ונחלים שרון אתמול (רביעי) על השלמת פתרון שאמור למנוע את המשך הגעת השפכים לנחל. עיריית חריש הקימה שוחה וקו הסטה, שמאפשרים לעצור את הביוב משכונת המגורים לפני הגעתו לנרבתה.
החיבורים הלא תקינים שגורמים לביוב לחדור למערכת הניקוז עדיין לא אותרו ותוקנו במלואם. חלקם נמצאים בשטחים פרטיים, עובדה המקשה על איתור כל מוקדי הזיהום. המערכת החדשה נועדה להגן על הנחל עד לאיתור והפסקת מקורות הזיהום עצמם, ובהמשך לשמש גם כמערכת גיבוי.
מברטעה לבצוותא: הזיהום החליף מקור
הטיפול הנוכחי הוא פרק נוסף בסאגה סביב איכות המים בנרבתה. במשך שנים זרמו לנחל שפכים שמקורם בברטעה המזרחית. במאי 2024 החלו העבודות להנחת קו ביוב חדש בעלות של כ־6 מיליון שקלים, ובדצמבר אותה שנה הושלמה המערכת והזרמת השפכים מברטעה לנחל הופסקה.
אלא שההקלה הייתה קצרת מועד. בתחילת 2025 התברר כי מקור זיהום נוסף מגיע דווקא מחריש: חיבורים צולבים בין מערכות הביוב והניקוז בשכונת בצוותא גרמו לביוב להגיע אל מוצא הניקוז ומשם לנחל. בדיקות עמותת צלול הצביעו על ריכוזי חיידקים גבוהים מאוד.
ביולי אותה שנה כבר היה ברור שהטיפול הראשוני לא פתר את הבעיה: חמישה חיבורים צולבים בשכונת בצוותא טופלו תחילה ובהמשך אותרו שניים נוספים, אך ההערכה הייתה שקיימים חיבורים נוספים.
הפתרון שהושלם כעת מאפשר להפסיק את הזיהום בנחל גם כל עוד נמשך החיפוש אחר החיבורים הבעייתיים. העבודות קודמו בשיתוף רשות ניקוז ונחלים שרון, עמותת צלול, המשרד להגנת הסביבה, עיריית חריש ופעילי ציבור. ברשות הניקוז ציינו במיוחד את מעורבותם של מעוז לואנץ, וענבל גולדשטיין, תושבי חריש ונאמני נחל, שעקבו אחר המתרחש בשטח וסייעו לקדם את הטיפול במפגע.
אולם הם לא היחידים. נאמן נחל נוסף, ארבל בן ה-7 שטייל בנחל עם סבתו, מלכה רוטשילד, כתב מכתב לראש העיר בפועל, יוחאי פרג'י: "טיילנו בנחל וראינו כלניות צבעוניות וחרקים. היה ממש כיף עד שהרחנו ריח של ביוב. מה אפשר לעשות?" שאל ארבל. בעקבות המכתב, ארבל הוזמן לפגישה עם פרג'י בלשכת ראש העיר, ושוחח עם ראש הרשות על המפגע ועל פתרונות אפשריים.
מנחל מזוהם לשטח הפתוח המרכזי של חריש דרום
עצירת הביוב מאותתת על השינוי ביחס לנחל. האזור הצמוד לנרבתה מיועד להיות השטח הפתוח המרכזי של רובע חריש דרום החדש ובחודשים הקרובים תכנונו ופיתוחו יתקדמו.
התוכנית המאושרת לחריש דרום, הכוללת 1,651 יחידות דיור לצד שטחי תעסוקה, מסחר ומבני ציבור, קובעת הוראות מפורשות לפיתוח אזור הנחל. בין היתר נקבע כי הצומח יהיה טבעי ואופייני למקום; הנחל ישמור על תפקודו כמסדרון אקולוגי, ללא תאורה ובהתערבות מינימלית בקרקע הטבעית; תובטח אפשרות מעבר של הציבור אל הנחל ולאורכו; והתוואי הטבעי של האפיק יישמר ככל האפשר. גם הסדרת הניקוז אמורה להיעשות, ככל שניתן, באמצעות חומרים ואמצעים טבעיים.
התוכנית מתייחסת גם לתקופת בינוי הרובע ודורשת למנוע זיהום של הנחל במהלך עבודות הפיתוח ולסלק מפגעים סביבתיים. במסמכי הסביבה מוגדר נחל נרבתה כאחד השטחים הטבעיים הרגישים באזור.
ב־2 בספטמבר 2026 צפוי להתקיים מפגש שיתוף ציבור ראשון לתכנון טיילת נחל נרבתה והאזור. נקודת המפגש תהיה ברחוב רעות לכיוון הנחל (ליד השער האדום). נציגי העירייה וצוות המתכננים ממשרד מילר בלום אדריכלים יובילו את המפגש, שנועד לאפשר לתושבים להשתתף בגיבוש החזון למרחב.
"ללא מדשאות וללא גינון עירוני"
רשות ניקוז ונחלים שרון כבר קיימה פגישה וסיור עם צוות המתכננים והציגה את העקרונות המקצועיים שהיא מבקשת לראות בפיתוח פארק הנחל.
"בפגישה עם המתכננים הדגשנו שפארק הנחל יפותח במתווה טבעי אקסטנסיבי, בדומה ליערות", אומר דרור אפשטין, מרשות ניקוז ונחלים שרון. "צמחייה מקומית, ללא מדשאות וללא גינון עירוני. גם בעיר עצמה הגינון הוא במינים מקומיים".
לדבריו, "הפארק יכלול טרסות שתפקידן למתן את הזרימות בנחל ולמנוע סחף קרקע. הן יהיו מעוצבות בסגנון עתיק בדומה לטרסות שקיימות בגבעות מסביב".
"תחת החרוב": פיתוח קטן שהפך למוקד משיכה
דוגמה לאפשרות לחבר את הציבור לנחל בלי להפוך אותו לפארק עירוני אינטנסיבי כבר קיימת בשטח. רשות ניקוז ונחלים שרון הקימה על גדת הנחל את פינת הישיבה הטבעית "תחת החרוב", העשויה אבן ומשתלבת בסביבה. הפינה הפכה למוקד שמושך תושבים לפעילות פנאי, טיולים ושהייה בטבע.
כך לדוגמה, בדצמבר 2024 השתתפו כ־100 מתושבי חריש בפיקניק משפחות שנערך במקום וכלל פעילות וטיול בסביבת הנחל. הפינה תוכננה במכוון בפשטות, ללא שולחנות פיקניק ומתקנים עירוניים, והיא משמשת מקום ישיבה ונקודת יציאה לטיולים באזור.
"מחצר אחורית לנכס עירוני"
לואנץ, שעוקב אחר מצב הנחל, רואה בתכנון חריש דרום הזדמנות לשינוי רחב יותר ביחס אליו. במסמך עמדה שחיבר לקראת מפגש שיתוף הציבור הוא מציע לשאוף לכך שנרבתה לא יישאר שטח שולי, אלא יהפוך למרחב טבע עירוני המחובר לשכונה החדשה.
את החזון האישי שלו הוא מסכם במילים: "מחצר אחורית לנכס עירוני ומקור לגאווה", והוא תומך בפיתוח עדין שיאפשר לציבור להשתמש במרחב תוך שמירה על אופיו הטבעי.
אחרי שנים שבהן עיקר העיסוק בנחל נרבתה היה בזיהום ובמפגעי ביוב, תכנון פארק הנחל מסמן שלב חדש. האתגר יהיה לאפשר לציבור ליהנות מהשטח הפתוח המרכזי של חריש דרום, ובאותה עת לשמור על הנחל כמערכת טבעית, ועל הערכים האקולוגיים שסביבו.
