שוק הנדל”ן בחריש: נסיקה במחירי דירות גן ופנטהאוזים

שוק הנדל״ן בחריש ממשיך להתפתח ומשנה את פניו. סקירת הנדל״ן העדכנית מצביעה על עלייה חדה במחירי הדירות המיוחדות בעיר, גיוון בתמהיל הדירות ומגמת עלייה מתונה בכמות הדירות הנמכרות מדי חודש

בתמונה: דירות גן ופנטהאוזים בחריש, מתוך ״לוח דירות חריש״

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי, עודכנה השבוע, על בסיס נתוני רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש מרץ 2021. עיון בנתונים מעניק הצצה מעניינת במיוחד למגמות שוק הנדל”ן בחריש בחודשים האחרונים, עם היציאה ממשבר הקורונה ועל רקע המשבר הפוליטי המתמשך בישראל, שהשפעתו ניכרת גם על שוק הנדל״ן הארצי.

את שוק הנדל״ן המקומי בחריש אנו מודדים ראשית בהיקף מכירת הדירות החודשי. במדד זה ניתן לזהות המשך של המגמה המצביעה על עלייה מתונה בכמות הדירות הנמכרות בעיר בממוצע חודשי.

כמות דירות שנמכרו בחריש לפי חודשים | סקירת נדל״ן בחריש
גרף מכירות הדירות בחריש. מתוך סקירת הנדל”ן של “חריש סיטי”

עיקר המכירות – בשכונות הפרחים ובצוותא

במהלך השנים ניתן לראות את המעבר ההדרגתי של מוקדי המכירות המרכזיים בחריש מהשכונות ״הוותיקות״ – אבני חן והחורש, לשכונות החדשות יותר – הפרחים ובצוותא. ברבעון הראשון של שנת 2021 כ-70% מהדירות שנמכרו ממוקמות בשכונות הפרחים ובצוותא.

עוד ניתן לראות כי שיעור העסקאות בשכונת מעו״ף הצטמצם מאוד בשנת 2021 ומהווה אחוז אחד בלבד מסך המכירות בעיר. הפרוייקטים בשכונה נבנו בתוכנית “מחיר למשתכן” וניתן לייחס זאת לסיום השיווק ע״י היזמים ולכך שטרם התפתח בשכונה שוק יד שניה, בשל מגבלת מכירת הדירות לפי תנאי התוכנית.

התפלגות מכירות הדירות בחריש לפי שכונות | סקירת נדל״ן בחריש
הפרחים ובצוותא: כ-70% מהדירות שנמכרו בתחילת 2021

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדלן המלאה


נסיקה במחירן של הדירות המיוחדות בחריש

בעוד שמחירי הדירות הרגילות בחריש נותרו יחסית יציבים לאורך השנים האחרונות, מחיריהן של הדירות המיוחדות – דירות גן ופנטהאוזים, עלו בצורה חדה. זהו למעשה, הסיפור המרכזי העולה מניתוח נתוני השוק. עדות לעליית המחירים של הדירות המיוחדות ניתן לראות במדד כמות הדירות שנמכרו במחיר שמעל ל-1.7 מיליון שקלים. עד שנת 2019 נמכרו במחיר זה, מדי שנה, דירות בודדות בלבד ואילו בשנת 2020 עלה מספרן הכולל ל-40. מגמה זו נמשכה גם בחודשים הראשונים של שנת 2021.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בחריש עד כה היא דירת גן בפרוייקט של י.ח דמרי בשכונת החורש. הדירה נמכרה בחודש יולי 2020 בעסקת יד שניה תמורת 2,088,000 שקלים.

לאחרונה אושרה סופית תוכנית לבנייתם של מגדלי מגורים ראשונים בחריש, שניים מהם ימנו 27 קומות. המהלך צפוי להוסיף מספר רב יחסית של דירות יוקרה בעיר, והוא מקבל חיזוק מהמגמה הכללית של התייקרות הדירות המיוחדות בחריש.

כמות הדירות שנמכרו בחריש במחיר מעל 1.7 מיליון | סקירת נדל״ן בחריש
עלייה חדה בכמות הדירות שמחירן גבוה מ 1.7 מיליון שקלים

הגיוון בתמהיל הדירות נמשך

בשנים הראשונות דירות 4 חדרים היו ”המוצר הסטנדרטי“ בחריש ושיעורן עמד על למעלה מ-70% מסך הדירות שנמכרו בעיר. נתוני המכירות ברבעון הראשון של 2021 מצביעים על תמהיל שונה לחלוטין. חלקן היחסי של דירות 4 חדרים הצטמצם מאוד והסתכם בכ-42% בלבד. לצד זאת חל גידול משמעותי בשיעור הדירות בנות 5 חדרים, שהיוו כמחצית מסך המכירות ברבעון זה. גם דירות בנות 6 חדרים ודירות בנות 3 חדרים, הגדילו את חלקן היחסי.

השינוי בתמהיל הדירות מצביע על מגמה של גיוון באוכלוסיית העיר. בשנים הראשונות היתה הטייה ברורה למשפחות צעירות בתחילת דרכן, וכעת עולה הביקוש לדירות בנות חמישה חדרים הנותנות מענה למשפחות בוגרות יותר וכן לדירות קטנות המתאימות לצעירים ולגמלאים.

סקירת הנדל”ן המלאה של חריש כוללת ניתוחים רבים נוספים ומידע על המגמות השונות ולמתעניינים, מומלץ לקרוא אותה במלואה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדלן המלאה


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לזכרה של בתי: “הכדורגל מעניק לחיים שלי משמעות והמשכיות”

גבריאל פינקלשטיין איבד לפני שנה את בתו שנולדה ללא רוח חיים בלידה ביתית. בשבוע הבא יתקיים טורניר כדורגל בחריש שהוא מקדיש לזכרה. שמונה קבוצות יתחרו בטורניר ביניהן קבוצה מהכפר הערבי הסמוך לחריש ואחת מההתנחלות חיננית. “אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה”

בשבוע הבא יתקיים בחריש טורניר קטרגל לחובבים. הרוח החיה מאחורי היוזמה הוא תושב העיר גבריאל פינקלשטיין שמקדיש את האירוע לזכרה של בתו התינוקת, ברוריה ז”ל. בעוד כחודש תמלא שנה למותה של ברוריה, שנולדה בלידה ביתית ללא רוח חיים.

גבריאל פינקלשטיין
פינקלשטיין: “זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. זה כואב אבל החיים ממשיכים”

ההודעה הלקונית שהתפרסמה בעיתונות ובישרה על “לידת בית בחריש שהשתבשה” לא חשפה את הכאב הגדול שהסתתר מאחורי האירוע. פינקלשטיין, בחר להתראיין ולספר על הרגעים הבודדים בהם הספיק לחבק את בתו לפני שמסר אותה לידי כוחות ההצלה, בידיעה ששום דבר כבר לא יעזור להחזיר אותה לחיים. ההחלטה לחשוף בפני כולם את האסון שפקד את המשפחה נבעה מתוך שכנוע עמוק: “למרות הקושי היה לי חשוב לשתף כדי לא להרתיע את אלו שבוחרים בלידות ביתיות. 99% שהכל יהיה בסדר. במקרה שלנו הקדוש ברוך הוא החליט אחרת”, הוא הסביר בראיון שהתפרסם ב׳חריש 24׳.

מספר חובבי הכדורגל עולה

בשנה החולפת התמודדו בני הזוג פינקלשטיין יחד עם בנם הבכור, שיבדל לחיים ארוכים, עם הכאב והעצב שליוו אותם. “זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. רק לפני שבוע קבענו מצבה בבית העלמין בפרדס חנה שם ברוריה נקברה. זה כואב, אבל החיים ממשיכים”. אחת הנחמות המרכזיות שהעניקו לגבריאל ניצוץ של חיות ואופטימיות היתה משחקי הכדורגל בחריש.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל ילדים
מארגן אירועי ספורט לילדים ונוער

פינקלשטיין מארגן בעיר אירועי ספורט לילדים ונוער. הוא גם דמות מוכרת ופעילה מאוד בקרב חובבי הכדורגל המבוגרים בעיר. לדבריו, ענף הכדורגל בחריש מתפתח בצורה מרשימה: “עד לפני מספר חודשים היו כ-80 חובבי כדורגל ששיחקו בקביעות בשני המגרשים בעיר. כיום יש כבר גרעין של 150 תושבים שמשחקים כדורגל בקביעות”, הוא מפרט.

על ההחלטה ליזום את הטורניר הוא מסביר בפשטות: “רציתי לארגן לזכרה של ברוריה ז”ל משהו שישמח אנשים, אז החלטתי על טורניר קטרגל. פניתי לקרין פלג נוימן, ראש מחלקת הספורט בעיריית חריש ולראש העיר יצחק קשת והם הבטיחו לי שהיוזמה תתקדם. הם עמדו במילה שלהם ואני מודה להם על כך”.

פינקלשטיין לא שוכח לציין את תרומתה של אשתו למאמץ שלו: “אשתי מקבלת בשמחה את הפעילויות שמעניקות לחיים שלי משמעות והמשכיות. אני חושב שגם ברוריה היתה שמחה לדעת שאבא שלה מארגן טורניר כדורגל. זה מעניק לי תחושה של המשכיות בחיים”.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל
מספר חובבי הכדורגל בעיר עולה

שלום על המגרש

אם הכל ילך כמתוכנן, ביום רביעי ה-19 במאי יתקיים טורניר הקטרגל בשיתוף מחלקת הספורט של עיריית חריש. שמונה קבוצות יתחרו ביניהן בשני בתים, והקבוצות המנצחות יעפילו לשלב הבא, עד לגמר הגדול. חמש קבוצות חובבים כבר הבטיחו את השתתפותן בטורניר, ביניהן קבוצה מהכפר הסמוך אום אל קוטוף, מההתנחלות חיננית וקבוצות מקומיות כמו “השמש העולה”, “החרישניקים”, “הפועל צעקות”.

“יש מקום עדיין לשלוש קבוצות נוספות, כל הקודם זוכה”, אומר פינקלשטיין ומדגיש: “זה לא טורניר לקבוצות מקצועיות, אלו קבוצות כדורגל של חובבים וחובבנים, מוזמנים להירשם“.

יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה

פינקלשטיין פנה לבעלי עסקים בעיר והשיג חסויות לטורניר. כך לדוגמה, שחקני הקבוצה המנצחת בטורניר יקבלו מעבר לגביע הקבוצתי, תיק ספורט וכדור מקצועי. “הקבוצות שיסיימו במקום השני והשלישי יזכו בארוחה קבוצתית במסעדות בעיר שנתנו את חסותן לאירוע”, מפרט פינקלשטיין, אך ממהר להדגיש את הרוח הספורטיבית ואת הערכים המוספים בטורניר.

גבריאל פינקלשטיין כדורגל אום אל קוטוף
פינקלשטיין בביקור בביתו של הייתם כבהא, שחקן כדורגל המתגורר באום אל קוטוף

“כדורגל הוא משחק נפלא שמחבר בין אנשים. יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה. אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

המסחר בחריש מתרחב לאזורים חדשים: בעלי העסקים אופטימיים

יותר ויותר חנויות נפתחות בחלקה המזרחי של העיר, בשדרת דרך ארץ ובשכונות החדשות. שטחי המסחר החדשים מתמלאים במגוון חנויות ועסקים ומפיחים חיים באזורים שאינם חלק מ”לב העיר” הנוכחי. בעלי העסקים מודים שתנועת הלקוחות עדיין דלה, אך מביטים קדימה בציפייה: “תוך מספר חודשים יהיה הרבה יותר טוב”

בשבועות הקרובים תיפתח החנות הראשונה בשדרות ההגשמה, הרחוב הראשי החוצץ בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא. “הסנונית” הראשונה, סניף נוסף של רשת סופרמרקטים חדשה בעיר, מצטרפת לעסקים חדשים נוספים שנפתחו באזורים המזרחיים של העיר כחלק מתהליך ההתרחבות הטבעי של אזורי המסחר והעסקים.

עסקים שכונת מעו"ף
עסקים בשכונת מעו”ף

קצב פתיחת העסקים בשכונות המזרחיות בעיר (הפרחים, בצוותא ומעו”ף), טרם הדביק את קצב צמיחת האוכלוסייה בתהליך האכלוס של השכונות החדשות. אולם, אט אט ניכרת מגמה ברורה: מקטע העסקים לאורך שדרת דרך ארץ מתפתח גם לכיוון מזרח. שטחי המסחר החדשים מתמלאים במגוון חנויות ועסקים, ומפיחים חיים באזורים שאינם חלק מ”לב העיר”. כך במקטע הרחוב המחבר את שכונות המעו”ף והפרחים, כך גם בשכונת מעו”ף הצעירה, ובקרוב גם במרכז המסחרי של שכונת בצוותא.

השכונות סביבי מתאכלסות”

העסקים הצעירים שהתמקמו במה שעדיין מוגדר כ”פאתי העיר” מאמינים שהמיקום החדש מעניק להם יתרון והזדמנות. “רציתי להתרחק מהצפיפות הקיימת בשאר השדרה ולהקים מקום ייחודי שאין כמוהו בשאר חריש שיבואו אליו במיוחד. כאן יש גם יותר חניה”, מספר עבודי אבו חוסיין בעלי ‘חומוסיית עבודי’, תושב באקה אל גרביה שהקים בשדרת דרך ארץ 68 את העסק הראשון שלו.

חומוס עבודי
עבודי אבו חוסיין: “עוברות המון מכוניות מהכפרים ומצפון השומרון, עבורי זה טוב”

“השכונות סביבי מתאכלסות ובעתיד צפויים להיבנות גם מבני משרדים בסביבה. אני יושב על כביש ראשי עליו עוברות המון מכוניות מהכפרים ומצפון השומרון, עבורי זה טוב”.

אבו חוסיין אינו פועל בחלל ריק. בקצה המזרחי של שדרת דרך ארץ נפתחו מספר עסקים ביניהם: מספרה, פיצוציה, משרד תיווך, משרד ביטוח וחנות יד שנייה. עוד צפויות להיפתח באותו מקטע גם חנות סלולר, עסק לאביזרי רכב וחנות פירות וירקות.

גישה נוחה לנהגים

“אני מאוד אוהב את האזור הזה. מיום ליום התנועה הולכת וגדלה. אני מאמין שתוך מספר חודשים יהיה כאן הרבה יותר טוב”, משתף שגב קפולניק מבעלי ‘פשטות’, חנות מתנות, פרחים ותכשיטים שנפתחה בשדרה לפני כחודשיים. הוא מודה שתנועת העוברים והשבים בחנות עדיין אינה גבוהה במיוחד אך מאמין כי מדובר במצב זמני: “יש לי הרבה סבלנות. פארק משחקים גדול נפתח בקרבתנו לאחרונה (גן המשחקים הצמוד לכיכר הזיתים), אנו יושבים מתחת לפרויקט מגורים גדול, כך שהתנועה מתגברת”, הוא מסביר. עוד מציין קפולניק שמחירי השכירות אטרקטיביים כיום ביחס לעבר: “השכירות כיום לא גבוהה, המחירים ירדו ולכן אין צורך בגב כלכלי עצום כדי לשרוד”.

פשטות חנות יד שנייה יד 2
פשטות: תנועת העוברים והשבים בחנות עדיין אינה גבוהה במיוחד

החנויות כבר פועלות במקטע החדש אולם עבודות ההרחבה של טיילת דרך ארץ מזרחה, מככר הזיתים ועד בסיס מג”ב, נמצאות בשלבים מוקדמים מאוד. שטחי גינון וצמחיה אין עדיין. תנועת הולכי הרגל באזור מצומצמת למדי במהלך שעות היום, אך החניות לעומת זאת, כבר תפוסות בכלי רכב ברוב שעות היממה. בשונה מהמקטע הוותיק יותר החוצה את העיר, בחלקה המזרחי של השדרה מתאפשרת חניה באלכסון והכביש כולל שלושה נתיבים שמאפשרים לנהגים גישה נוחה יותר וחניה קרובה לחנויות.

עם זאת, הנגישות להולכי רגל נמוכה: גדר רציפה חוצצת בין שכונת מעו”ף לשדרת החנויות הממוקמת במדרכה שממול, ודורשת מהולכי הרגל להגיע אל אחת מקצוותיה כדי לחצות אל הצד השני. כך או אחרת, הרחבתה של טיילת דרך ארץ מזרחה ופתיחת העסקים בשדרה מעידה על שלב חדש בהתפתחות המסחרית בעיר.

דרך ארץ שכונת הפרחים
השדרה המרכזית במזרח העיר: אין טיילת, יש חניה

יתרון הראשוניות ובניית מוניטין

ההתמודדויות של אבו חוסיין וקפולניק, שבונים עסק בשכונה מתפתחת ובעיר חדשה, אינם ייחודיים. קשיים דומים חוו עסקים שנפתחו בעיר לפני שלוש וארבע שנים. אליאור שרון הבעלים של “סבתא עוגיה”, ציין בראיון שהתפרסם לפני שלוש שנים כי בבניית התכנית העסקית סימן תרחישי התמודדות עם מצבים ייחודיים שחריש מספקת, כמו כמות תושבים קטנה מהמצופה על פי תחזיות המועצה שמשמעותה רווחים תפעוליים נמוכים יותר, ומאידך הערכות מבחינת תשתית תפעולית לעסק שיוכל להעניק שירות גם כשהעיר תמנה 50,000 תושבים. עוד ציין אז שרון: “אני באמת מאמין שעסק שיתחיל לפעול עכשיו יוכל להטביע חותם משמעותי מאוד וליצור קהל ביתי קבוע, ולכן אנחנו משתדלים למקם עצמנו כחלוצים בתחום”.

אליאור שרון, מאפיית 'סבתא עוגיה' בחריש
אליאור שרון, מאפיית ‘סבתא עוגיה’ בחריש

איתי אלוש, מנהל ב’מומנטום פתרונות מימון מתקדמים’, מסכים עם דברי שרון: “מקום חדש הוא הזדמנות עסקית נפלאה שכן בעל העסק נהנה מיתרון הראשוניות. בעלי עסקים באזור מגורים כזה יוכלו למנף את פעילותם בקשרים אישיים עם קהל לקוחותיהם ומשם לצמוח ביחד עם העיר החדשה”.

אלוש מציין כי תנועת עוברים ושבים דלה יחסית מחייבת מאמץ מיוחד מבעלי העסק: “בגלל העובדה שהתנועה הטבעית על השדרה או בקירבת המרכז המסחרי השכונתי יחסית נמוכה עדיין, העסקים נדרשים למשוך את הלקוחות כדי שיגיעו ספציפית אליהם מכל רחבי העיר. המשמעות היא שצריך להתאמץ יותר מהרגיל בשיווק ופרסום, טיוב המוצר/השירות וכו’ אבל בעיקר בשמירה על קשר עם קהל הלקוחות שלך ובניית מוניטין טובים בעיר”.

בלי פקקים בדרך לסופר

לא רק בשדרה המרכזית של העיר, גם בלב שכונת מעו”ף נפתחו לאחרונה עסקים ראשונים – הסניף הראשון בעיר של ‘סופר שווה’ ולצידו חנות חומרי בניין Home & More. בחודש אוגוסט הקרוב צפויה להיפתח בשכונה גם מעדניה, שקהילת דוברי הרוסית בחריש כבר מצפה לה בכיליון עיניים.

סופר שווה שכונת מעו"ף
החנות הראשונה בשכונת מעו”ף

גם בשכונת בצוותא יפעל מרכז מסחרי שמוקם בלב השכונה ויעניק פתרונות קנייה יומיומיים לתושבים. רשת מרכולים ארצית כבר הודיעה שתפתח סניף חדש במרכז המסחרי בשכונה וחברת שפיר שבונה את השכונה, מקיימת מו”מ עם רשתות נוספות בתחומי האופנה, הפארם, מסעדות ובתי קפה.

המרכזים השכונתיים בחריש מתוכננים לאפשר לתושבים הקרובים למרכז לערוך קניות יומיומיות בנוחות מרבית, מבלי להתניע את הרכב, לעמוד בפקק או לחפש חניה. בהתאם, העוגן העיקרי של המרכזים השכונתיים הוא הסופרמרקט. יתרת השטחים המסחריים במרכזים השכונתיים מספקת לתושבים שירותים חיוניים נוספים כדוגמת מספרה, חנות סלולר, פיצרייה ועוד.

פשטות חנות יד שנייה יד 2
ההכרות הקרובה בין בעלי העסקים לתושבי השכונה הופכת את המרכז המסחרי למרכז חברתי

מרכז שכונתי כמרכז חברתי

בעלי העסקים החדשים שמסתמכים על נאמנות הלקוחות הקרובים אליהם גאוגרפית מציינים  יתרון משמעותי נוסף: השימוש ההולך וגובר של תושבי העיר במרכזים השכונתיים מקל על עומס התנועה ב”מרכז העיר”. אם ההתפתחות בחריש תהיה כמצופה ובדומה למתרחש בערים אחרות בארץ ייהנו בעלי עסקים מלקוחות “שבויים” שמבקרים במרכז השכונתי בתדירות גבוהה.

מנגד, תורמים בעלי העסקים לביסוס השכונה: מרכז מסחרי מוצלח בשכונה יכול לשמש כמנוף לפיתוח השכונה, וחנויות ייחודיות שמהוות עוגן מסחרי עשויות למשוך לקוחות מכלל רחבי העיר. ההכרות הקרובה בין בעלי העסקים לתושבי השכונה הופכת את המרכז המסחרי ממרכז גאוגרפי למרכז חברתי, שלפונקציות ולפעילויות שמתקיימות בו תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה של השכונה ובחוזקה של הקהילה.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תנופת בינוי: בתי הספר וגני הילדים החדשים שייפתחו בשנה הקרובה

ההערכות לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה ועשרות מבני חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מצויים כעת בבנייה. בשנה הקרובה צפויים להיפתח 38 גני ילדים וחמישה בתי ספר חדשים. הגידול המשוער במספר התלמידים עומד על כ-40 אחוזים

בתמונה: התיכון החדש באבני חן; צילומים: לידור שקד

תנופת הבנייה וההתרחבות של מערך מוסדות החינוך בעיר נמצאות כעת בעיצומן. בימים אלה נבנים עשרות גנים ובתי ספר חדשים לקראת קליטת משפחות חדשות רבות ופתיחת שנת הלימודים תשפ”ב. על פי נתוני העירייה הרשמיים, בשנת הלימודים הקרובה ייבנו 38 גני ילדים חדשים ברחבי העיר, ויצטרפו ל-87 גני ילדים הפועלים בשנה הנוכחית. המספרים משקפים גידול של 40% בתלמידי כיתות הגן.

מפת בתי הספר החדשים בחריש בשנת הלימודים תשפ"ב 2021
מפת בתי הספר החדשים בחריש בשנת הלימודים תשפ”ב

גם מערך בתי הספר מתרחב ואל 15 בתי הספר הפעילים בשנה הנוכחית יצטרפו בשנת הלימודים הבאה שישה מבני בתי ספר חדשים.

אין ספק, שאחד בספטמבר 2021 יסמן עבור תושבי חריש, פרק חדש ונכבד בצמיחתה של מערכת החינוך העירונית.

על יסודי: שלושה בתי ספר חדשים

תשומת הלב הציבורית של הורים ותלמידים בעיר צפויה להיות מופנית למספר מוקדים: האחד, פתיחתו של התיכון הממלכתי, גדול המימדים, שנבנה בשכונת אבני חן. השני, פתיחתם של מוסדות החינוך העל-יסודיים לציבור הדתי והתורני והאחרון, השקת שני בתי ספר חדשים בשכונת בצוותא המתאכלסת.

תיכון ממלכתי חדש שכונת אבני חן
התיכון הממלכתי החדש בשכונת אבני חן

בית הספר העל-יסודי הממלכתי החדש בחריש ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ויצטרף למקבילו, תיכון אתגרי העתיד הפועל בשכונת הפרחים. התיכון הממלכתי החדש ממוקם בשכונת אבני חן ויכלול 36 כיתות אם וחללי לימוד נוספים. עלות הקמתו תסתכם בכ-53 מיליון שקלים. זהו מבנה התיכון הראשון שנחנך בעיר והוא מתהדר בעיצוב מתקדם וחדשני.

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך, ציין במהלך השנה כי בית הספר החדש יהיה בית ספר שש שנתי צומח, ובשלב הראשון ילמדו בו תלמידי שכבות ז’- ט’ בלבד, מכל שכונות העיר.

ישיבה תיכונית צילום: ניצן אביבי
ישיבה תיכונית צילום: ניצן אביבי

בחינוך הממלכתי דתי על יסודי צפויות בשורות טובות יותר וטובות פחות. ישיבה תיכונית ראשונה בחריש תיפתח בשנה הקרובה. מוסד החינוך שברחוב רימון, נבנה בימים אלו בהשקעה כוללת של כ-24 מיליון שקלים. לעומתו, קצב התקדמות הבנייה של האולפנה לבנות אינו משביע רצון וככל הנראה המבנה לא יהיה ערוך לפתיחה בתחילת שנת תשפ”ב. לפי שעה מסתמן כי הפתרון יהיה הקצאת חלק ממבנה הישיבה לטובת פעילות האולפנה. שני המוסדות יפעלו עם כניסות נפרדות וחציצה פנימית מלאה.

חינוך יסודי: מענה לדרישה לחינוך הממ”ד

בית ספר יסודי למגזר התורני לבנות ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ברחוב שקד, בשכונת החורש. בית הספר יכלול 18 כיתות ואליו יעברו תלמידות בית הספר ‘כנפי רוח’, המתחנכות כיום במבנה ברחוב טורקיז.

בית ספר תורני ברחוב שקד
בית ספר תורני ברחוב שקד

בנוסף, שני בתי ספר יסודיים יחלו לפעול בשכונת בצוותא בשנת הלימודים הבאה. שני בתי הספר, המשויכים לזרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, יכללו בשלב ראשון 12 כיתות אם ויגדלו בהמשך ל-18 כיתות אם. בית הספר הממלכתי יפעל ברחוב יחד 5 ובית הספר הממ”ד ברחוב רעות 4.

בית ספר ממלכתי בצוותא רחוב יחד בצוותא
בית ספר ממלכתי חדש ברחוב יחד, שכונת בצוותא

עד היום, בית הספר תלמי הדר, שימש כבית הספר היסודי היחיד לתלמידי ותלמידות הזרם הממלכתי דתי. הוא הגיע לתפוסה מלאה ובשנה הנוכחית לא הצליח לקלוט תלמידים חדשים. בית הספר הממ”ד בבצוותא ינסה לצמצם את פערי הביקוש של השנה החולפת ויאפשר רישום תלמידים המתגוררים בכל רחבי חריש, כך מסביר חבר המועצה יוחאי פרג’י.

בית ספר יסודי ממ"ד ברחוב רעות בצוותא
ביה”ס ברחוב רעות: יתן מענה עירוני לחינוך הממ”ד

פרג’י, המשמש כיושב ראש ועדת החינוך, משתף כי תהליך המיון וההשמה של בעלי תפקידי המפתח בחינוך העירוני, נמצא בשלבים סופיים ובחודש הקרוב תתפרסם זהות מנהלי מוסדות החינוך החדשים שנבחרו להוביל את בתי הספר. בכנס שיתוף ציבור שהתקיים השנה ציין שלו בהתייחס לקליטת צוותי החינוך: “לחריש נוהרים כוחות הוראה רבים וצעירים והיכולת שלנו לבחור אנשים איכותיים היא גבוהה מאוד”.

גני ילדים: גידול של כ-40 אחוזים

מערך הגנים יתרחב משמעותית בשנת הלימודים הקרובה. מרבית אשכולות הגנים החדשים לגילי שלוש עד שש נבנים, באופן טבעי, בשכונות החדשות. שכונת בצוותא המתאכלסת תתחדש בארבעה מתחמי גנים הכוללים 11 כיתות גן חדשות.

מתחם גנים ברחוב נרקיס בשכונת הפרחים
מתחם גנים בבנייה ברחוב נרקיס, הפרחים

שכונת הפרחים, שצפויה להמשיך ולצמוח בקצב משמעותי במהלך החודשים הקרובים, תתחדש ב-12 גנים. אלה ירוכזו בשלושה מתחמים ברחובות רקפת, לוטם ונרקיס. ראש המועצה ציין בישיבת מליאה מחודש פברואר השנה, כי הוא מקווה ומאמין כי הם יהיו מוכנים לפתיחת שנת הלימודים תשפ”ב, אך לא התחייב על כך ונכון להיום טרם ברור אם הם ייפתחו לפעילות בתחילת השנה.

הגנים החדשים יצטרפו לארבעה מתחמים שכבר פועלים בשכונה. הקצאת המבנים החדשים לזרמי החינוך השונים תתפרסם רק בתום הליך השיבוץ לגנים ב-16 ביוני.

מתחם גנים ברחוב גפן, שכונת החורש
מתחם גנים ברחוב גפן, שכונת החורש

גם בשכונות הוותיקות נבנות כיתות גן חדשות. בשכונת החורש, בניית 4 כיתות גן תושלם במתחם חדש ברחוב גפן ובשכונת אבני חן צפוי להיפתח מתחם גנים חדש בקצהו הצפוני של רחוב טופז (בסמוך לסופר מעיין 2000).

מתחם גני ילדים בבנייה ברחוב טופז שכונת אבני חן
מתחם גנים בבנייה ברחוב טופז, אבני חן

מעונות יום: מבנה חדש בשכונת הפרחים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות המעונות לגיל הרך? המחסור במעונות יום מפוקחים רב ונדמה כי רשימות ההמתנה הולכות ומתארכות. תושבים רבים נאלצים לפנות לחלופות המסגרות הפרטיות והמשפחתונים. מערך המעונות הקיים כולל תשעה אשכולות של מעונות המנוהלים על ידי ע”י מפעילים חיצוניים: נטעי חריש, אמילי, עילאי אביבים, צלילי החינוך ואלקבץ-יהלום. בימים אלה נבנה מתחם מעונות יום חדש בשכונת הפרחים, שיצטרף למערך המעונות הקיים. בשלב זה, לא התקבל מידע על זהות המפעיל במעון החדש או על מבנים מתוכננים להקמת מעונות נוספים בעיר.

לקריאה נוספת: בתי ספר בחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

החלו העבודות להקמת האנטנה הסלולרית הראשונה בחריש

חברת פלאפון החלה היום בעבודות להקמת האנטנה הסלולרית הראשונה בעיר. האנטנה תוקם בשטח הפארק העירוני העתידי, תשרת את כל החברות הסלולריות ותשפר את הקליטה

היום (חמישי) התחילו העבודות בשטח להקמת האנטנה הסלולרית הראשונה בחריש, שתשפר באופן משמעותי את הקליטה הסלולרית ברחבי העיר.

האנטנה מוקמת בקצה שטח הפארק העירוני העתידי. המיקום נבחר לאחר בדיקת חלופות שונות שערכו חברות הסלולר, ונמצא שהוא זה שייתן את המענה המיידי הטוב ביותר לתושבי חריש.

אנטנה
בתי המגורים שקרובים למיקום האנטנה בעיר

את האנטנה מקימה חברת פלאפון, והיא תשמש את כל החברות הסלולריות. בשבועות הקרובים יתקיימו בשטח עבודות של חציבה, יישור קרקע והקמת קיר תומך, בסיומן תתנשא האנטנה לגובה של 45 מטרים ותעניק כיסוי סלולרי לעיר כולה. על פי ההערכות, האנטנה תתחיל לפעול בתוך כחודשיים.

עד היום הסתמכו תושבי חריש על אנטנה סלולרית אחת שמצויה מחוץ לעיר, בסמוך לכביש שש. אולם עם הצמיחה במספר התושבים, קשיי הקליטה החמירו ורבים התלוננו על חוסר מענה מותאם בנושא חשוב זה.

אנטנה בכביש 6 - צילום אורן קלר
האנטנה שמעניקה כיום את הכיסוי הסלולרי לתושבי העיר; צילום: אורן קלר

הקמת האנטנה התעכבה כשנתיים, בין השאר בשל התנגדות תושבים שמחו נגד מיקום האנטנה בסמוך לבתי מגורים, אולם בינואר 2021 בית המשפט דחה את עתירת המתנגדים ואיפשר לחברות הסלולריות לקדם את התהליך.

מעיריית חריש נמסר כי ״הרשות הקשיבה בקשב רב להתנגדות שהביעו מספר תושבים שמתגוררים באזור והתנהלה מולם בשקיפות מלאה. העירייה הבהירה ומבהירה שוב שהאנטנה תוקם בהתאם לכל הכללים והתקנים המחמירים ביותר״.

עוד ציין ראש העיר יצחק קשת כי ״חריש מתפתחת ומתאכלסת בקצב אדיר, וכבר עכשיו העירייה מקדמת הקמת אנטנות נוספות ברחבי העיר שיצמצמו את הקרינה שפולטים המכשירים הסלולריים וישפרו את הקליטה״.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הפרויקט של קלר: “להראות מהי חריש באמת”

השבוע פורסם סרטון תדמית חדש לחריש שמראה את חיי הקהילה העשירים ואת אורח החיים התוסס בעיר. הסרטון צולם, נערך והופק על ידי תושב העיר אורן קלר בהתנדבות ומתוך מטרה ברורה: “לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים את התושבים ‘על אמת'”

השבוע הופץ ברחבי הרשת סרטון תדמית חדש לחריש, פרי יצירתו של תושב העיר אורן קלר. בסרטון מככבת הילדה אמה לאוב המתארת את המגורים בעיר ומספרת בדרכה שלה, על איכות החיים בעיר המותאמת למשפחות וזוגות צעירים.

הסרטון, “חריש הבית שלנו”, שזכה תוך שלושה ימים ל-25 אלף צפיות, משקף את אורח החיים היומיומי בעיר, מראה את חיי הקהילה העשירים ומעניק “הצצה אותנטית”, כך לדברי קלר, למתעניינים בחריש מבחוץ.

חריש היא כבר ‘חתיכת עיר’

על ההפקה שזכתה לתגובות רבות, רובן ככולן אוהדות ומפרגנות, עבד קלר במשך תקופה ארוכה ובהתנדבות מלאה. המניע להכנת הסרטון הוא לדבריו: “רצון לפאר, לרומם, להלל ולשבח את העיר ולהראות מהי חריש באמת”.

אמה לאוב אורן קלר
אמה לאוב: “ממש כיף לחיות כאן”

קלר, תושב חריש מזה ארבע שנים, הגיע לעיר כשמנתה ארבעת אלפים תושבים בלבד. הוא מודה שהוא אוהב את העיר ומאמין בה מאוד. הוא מרבה לקחת חלק ביוזמות קהילתיות ומכהן כראש שבט הצופים בעיר, ‘איתן’.

הצמיחה המהירה של העיר והתפתחותה גורמות לקלר להתפעמות על אף שהוא חי אותה ופעיל בה: “כשאני מעלה את הרחפן לשמיים וחריש, ברוב הדרה וגודלה, נחשפת מול עיני אני מבין שחריש היא כבר ‘חתיכת עיר’. כשכל הדירות שנבנות כאן יתאכלסו אנחנו נהפוך לעיר עם 60,000 תושבים. זה מטורף”.

חריש מהאוויר - ינואר 2020
חריש מהאוויר; צילום: יוסי גרוס.

תיעוד אותנטי של מציאות בעיר

“הסרטון הזה עשוי לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים בו את התושבים ‘על אמת’, את המסיבות, הטיולים, קבלות השבת, הפיקניקים ובתי הקפה. הסרטון כולל אירועים שהגעתי אליהם וצילמתי, ללא הכנה, ללא הכוונה וללא העמדה ובימוי. הצילומים האלה עדיפים בעיניי על כל סרט תדמית מתוסרט עם שחקנים מקצועיים, בימוי והפקה במאות אלפי שקלים”.

אורן קלר
קלר: מקווה שהסרטון יסייע בהבאת אוכלוסיה איכותית לעיר

את הסרטון שצילם וערך מדמה קלר לאפקט המייצר מבחן דרכים מצולם למכונית חדשה. “כשאדם מעוניין ברכישת רכב חדש, הוא יחפש עליו מידע וביקורות, יגיע לאולם התצוגה לבחון אותו בעיניים ויערוך עליו נסיעת מבחן. אך חמש דקות של מבחן דרכים מצולם יכולות לעשות את ההבדל בין לשקול לקחת את אותו רכב כאופציה לבין להתעלם לחלוטין מקיומו”.

קלר מקווה שהסרטון יסייע להגעת אוכלוסייה איכותית לעיר, ומצר על הדימוי המוטעה של חריש בעיני הציבור הרחב, שקיים גם כיום, מספר שנים מתחילת תהליך האכלוס. “אתמול קיימתי שיחת זום עם יועץ פנסיוני. מתאמת הפגישה התעניינה במקום מגוריי וכששמעה כי אני מחריש היא אמרה ‘אני חושבת שמאוד תתחבר ליועץ הפנסיוני, גם הוא בחור דתי’. המקרה הזה מראה כי יש אנשים שעדיין חושבים שחריש היא ישוב דתי. הסרטון בא להראות שהעיר היא לא דתית. יש בה דתיים וחרדים ואנחנו חברים של כולם ואוהבים את כולם. אנחנו רוצים שכולם יגורו כאן יחד, אבל היא לחלוטין לא עיר דתית”.

אורן קלר חיי קהילה ערים סרטון תדמית
אורן קלר: “רואים את הגדילה המטורפת של העיר”

“העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר”

אין זה סרטון התדמית הראשון של חריש שקלר מוציא לפועל. במרץ 2018 פרסם קלר סרטון תדמית שזכה עד כה ל- 60 אלף צפיות בערוצים השונים. הסרטון ‘חריש הסיפור שלנו’ הופץ בתקופה בה שיווק העיר היה עוד בחיתוליו והפך לאחד העוגנים המשמעותיים לשיווקה של חריש למתעניינים. “גרנו בחריש כחצי שנה ומצאתי את עצמי מסביר שוב ושוב לאנשים מהי חריש”, נזכר קלר. “רבים חשבו אז שמדובר בעיר חרדית, אחרים היו בטוחים שמדובר בכפר קטן ולא היו מודעים לכך שזו עיר בצמיחה, העיר החדשה של ישראל”. “ישבתי חשבתי מה הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב? החלטתי ללכת על צילום ועריכה של סרטון תדמית לעיר”, משתף קלר בחיוך. “חריש היתה אז בתחילת דרכה אבל בזכות הסרטון ההוא יכולתי להראות לאנשים מבחוץ מהי חריש.

פיקניק בחריש. צילום: אורן קלר
פיקניק בחריש משנת 2018. צילום: אורן קלר

“בסרטון הראשון רואים באופן טבעי אירועים מצומצמים כי היינו יישוב קטן יחסית. בסרטון שיצא השבוע רואים את הגדילה המטורפת של מספר התושבים בעיר, המסיבות ב״בצוותא״ מלאות החוגגים, אירועי התרבות עם אלפי תושבים, העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר”.

אילנה ואמה לאוב
אילנה לאוב: “מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש”

אילנה לאוב שבתה אמה צולמה לסרטון מסכימה עם הנאמר: “מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש. מי שמחפש לגור בסביבת הון אנושי איכותי, מתחבר לעירוניות אבל עם טבע וירוק בעיניים מוזמן להצטרף לקהילה האיכותית שלנו. אמה מאוד אוהבת את העיר ומחוברת אליה, היא צפתה בסרטון והיתה מאושרת ממנו”, מציינת לאוב ומסכמת: “קיבלתי הרבה פידבקים טובים מאנשים שאמה שכנעה אותם בדבריה. צילמנו במספר לוקיישנים ונהנינו מאוד לקחת בזה חלק. בזכות הצילומים אפילו גילינו כמה מקומות בעיר שלא הכרנו קודם לכן”.

חריש כעיר הטרוגנית

למרות הפידבקים החיוביים, למרות הצמיחה המשמעותית של העיר וחיי הקהילה העשירים שמתנהלים בה, מניסיונו של קלר, אין צורך להרחיק עד גוש דן כדי לזהות את חוסר המודעות לאופיה והווייתה של העיר: “בשנה שעברה בסיור שקיימו מורי בית הספר ‘מבואות עירון’, בו אני מלמד, חלפנו באוטובוס גם דרך חריש. לאחר הנסיעה ניגשו אליי מורים והביעו התפעלות מהפיתוח של העיר. אלו לא מורים שגרים ברמת גן או חיפה, אלא כאלה הגרים בסמוך אלינו, בברקאי, בעין שמר ובפרדס חנה. הם לא היו מודעים למה שקורה כאן”.

מסיבה בצוותא מרץ 2020 צילום: לידור שקד
מסיבה בבצוותא, מרץ 2020; צילום: לידור שקד

לא מאכזב אותך לגלות שגם בחלוף שלוש שנים אתה עדיין עוסק בשיווק תדמיתי של העיר כלפי חוץ, בשכנוע בצביון הפלורליסטי של חריש?

“אנשים חיים בפרדיגמות ובוחרים לעשות קיצורי דרך מחשבתיים במקום להיווכח במו עיניהם. הדרך הכי טובה להעביר את המסר היא בתיעוד המציאות בשטח בסרטון וידאו”, משיב קלר.

עם זאת, הוא מודה שלא נעשה מספיק במיתוג העיר במהלך השנים האחרונות: “חברת ‘שפיר’ השקיעה כספים רבים בשיווק שכונת בצוותא והקמפיין שלה תרם מאוד לשיווק לעיר כולה. אני אשמח לראות את המועצה פועלת באופן דומה ומשקיעה במיתוג העיר כדי למשוך לכאן אוכלוסיה חזקה. עכשיו שהקורונה כמעט מאחורינו, על המועצה לקיים אירועי תרבות שימשכו את תושבי הסביבה, שיגיעו הנה ויחשפו להוויה של חריש. זוג צעיר שגר בפרדס חנה ויבקר בעיר, יבין עד מהרה שהרבה יותר שווה לו לגור כאן. הוא אינו נדרש להחליף מקום עבודה או להתרחק מההורים ועם זאת מחירי הדירות זולים יותר”.

פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר
פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר

על הניסיונות החוזרים ונשנים של גורמים מסוימים בחברה החרדית לצייר את חריש כעיר חרדית בלבד משיב קלר: “כל אדם מעוניין להביא את הדומים לו. זה טבעי והגיוני וזאת עיר שאין בה וועדות קבלה. הבעיה מתחילה בניסיון למצב את חריש כעיר הומוגנית חרדית בלבד. אין לי דבר נגד אף אחד, אך יש הבדל בין להביא את אנשי שלומך לבין הצגת חריש כעיר שכולם בה זהים ומשתייכים למגזר מסוים. זה לא כשר בדיוק כמו שמישהו יצהיר שחריש היא עיר שמקבלת רק אנשים שמרכיבים משקפי ראייה. אני אמשיך לעשות כל שביכולתי לעזור, בחינם, באהבה ומתוך אמונה מלאה בצדקת הדרך של חריש”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

על מדים ועם ניצוץ בעיניים: תושבי חריש שתרצו לידכם בשעת צרה

אלישע אברג’יל פינה את חולי הקורונה הראשונים בחריש, פאדי כבהה לעולם לא ישכח את זירת הרצח הראשונה שראה ותפקידו של אלעד בוסקילה הוא להציל נפשות בעת שריפה. שלושתם עובדים בעבודה תובענית עם תחושת שליחות עמוקה ואוהבים כל רגע

מימין: אלישע תורג’מן, פאדי כבהה ואלעד בוסקילה

מכבי שירותי בריאות חריש

מכבי שירותי בריאות חריש

אם תחלפו ליד נקודת מד”א במתנ”ס חריש, תפגשו בסבירות גבוהה את אלישע אברג’יל, חובש ונהג אמבולנס, שעוזר בכל יום מחדש להציל חיים.

אלישע אברג'יל מד"א
אברג’יל: “כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו”

אברג’יל (25) מתגורר בחריש כבר שנה וחצי. לתחום האהוב עליו הוא הגיע באמצעות השירות האזרחי. “אני חרדי. שירתתי במד”א במשך שנתיים. זה תחום מאוד מעניין שנותן לי תחושת סיפוק עצומה. אני קם בבוקר והולך לעבודה עם חיוך על הפנים. אני גם חוזר הביתה עם חיוך”. “אני מחובר למקצוע, אני עוזר לאנשים. כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו. תחושת הסיפוק שאני עוזר למישהו אחר היא הרגשה נעלה”.

מתחם בדיקות קורונה דרייב אין בחריש
מתחם בדיקות קורונה “היבדק וסע” בחריש

אברג’יל מודה שהוא לא יכול לבצע את העבודה ללא תמיכת אשתו. “היא רואה את החיוך שלי ומאושרת שטוב לי. זה לא פשוט אבל סופגים את כל הכאב והבאסה. התקופה האחרונה היתה קשה במיוחד. עבדתי במשמרות של שמונה שעות באמבולנס ומשם המשכתי לקחת דגימות קורונה בדרייב-אין. המאבק במגפת הקורונה היה ממש קשה. היתה תחושה של מלחמה כשאתה לא יודע מי האויב, מה הוא עושה ואיך הוא יתקיף אותך מחר”.

אלישע אברג'יל מד"א
“התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות”

למרות הקושי העצום אברג’יל מודה על הזכות שנפלה בחלקו לעזור לאנשים. “כשאני מגיע למישהו שמצוי בסכנת חיים אסור לי להילחץ. אני צריך להיות קר רוח כדי להיות שם בשבילו. גם כשאני מגיע לאירועים הכי קשים התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות”, הוא מסביר.

לטפל במכרים ובחברים בחריש

אברג’יל מודה שהעבודה בחריש והעזרה שהוא מעניק לשכנים, מכרים וידידים משמחת אותו במיוחד: “כיף לעבוד בחריש, אני אוהב את העיר. קל יחסית להתנייד בה והחברים והמכרים שלי יותר רגועים כשהם יודעים שהם בידיים טובות וחבר שלהם מטפל בהם”, הוא מסביר.

מקרה אחד הוא זוכר במיוחד. “זה קרה ממש בתחילת הקורונה, הגעתי לבניין והתחלתי להתמגן בחוץ כיוון שהייתי צריך לטפל במקרה שנחשד כחולה הקורונה הראשון או השני בחריש. כל השכנים ירדו למטה וצילמו אותי. האמת, נורא נלחצתי בשביל השכנים”.

אברג'יל
אברג’יל: “נלחצתי בשביל השכנים”

כעת כשחריש ירוקה ואחוז המתחסנים בעיר עלה מקווה אברג’יל שטירוף הקורונה כבר מאחורינו. עם זאת, הקיץ לפנינו ולאברג’יל דחוף להעביר מסר חשוב לתושבי העיר:

“חשוב שתשמרו על הילדים שחלילה לא יינעלו במכוניות ולא יישארו ללא השגחה ליד בריכות שחייה. גם עונת הנחשים החלה אז שמרו על כללי הזהירות ואל תהפכו אבנים או סלעים והכי חשוב, שתו הרבה מים ותהיו בריאים”.

“תושבי חריש נותנים כבוד”

שלוש פעמים בשבוע לפחות דואג פאדי מידלג כבהה ללבוש את מדי השוטר, לסייר ברחבי חריש ולתת מענה נדרש לתושבי העיר. הוא רק בן 27, אבל מתנדב במשטרה כבר 11 שנים: “זה היה חלום שלי לעזור לשוטרים במשטרת ישראל”. כבהה שמתגורר בחריש יחד עם אשתו ובנו הפעוט עובד בבקרים כמנהל מחלקה בסניף שופרסל חריש.

פאדי כבהה

חלק מהלקוחות שמגיעים לסניף לערוך קניות בבוקר, הם גם התושבים שזקוקים לעזרתו בשעות הערב. “כבר קרו לי מספר מקרים שזיהו אותי. מקבלים אותי כשוטר ונותנים לי יחס טוב. אף פעם לא נתקבלתי ביחס לא תקין. ההפך, תושבי חריש נותנים כבוד ומעריכים את העבודה שלי ואת השליחות”.

בתקופת הקורונה סייר כבהה בחריש כחלק מהמערך ליישום תקנות הציבור אבל הוא מודה שהוא עסק יותר בהסברה ופחות באכיפה: “הרוב בחריש היו עם מסיכות. מי שלא היה קיבל ממני מסיכה והסבר, פחות חילקנו דו”חות”.

יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה
יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה

כמתנדב במשטרה לכבהה יש סמכויות של שוטר לכל דבר ועניין. הוא עושה את כל העבודה הנדרשת בדיוק כמו שוטרים אחרים ועוזר לקצינים בעבודתם. “אני מטפל באירועי אלימות, אירועי רעש, סכסוכי שכנים או כל קריאה אחרת”, הוא מסביר.

“להיות שוטר זו לא רק עבודה. יש רצון לעזור לאנשים, זו שליחות”, הוא מפרט ומקווה שכעת, אחרי שהתמסד והתחתן, יגשים את חלומו ויתגייס למשטרה במשרה מלאה. אשתו איה, חובשת בהכשרתה, מתנדבת גם היא במשטרה.

פאדי כבהה
איה כבהה, מתנדבת במשטרה גם כן

 “הרוב המוחלט רוצה שינוי”

האלימות הגואה בחברה הערבית מטרידה את כבהה. על פי נתוני משטרת ישראל 25 אזרחים ערבים נרצחו מתחילת השנה. מאות אישומים הוגשו בגין אירועי ירי והחזקת אמצעי לחימה, 82 מתוכם במחוז החוף בלבד.

כבהה זוכר את אחד האירועים בהם השתתף כזיכרון טראומטי. “הייתי חדש יחסית בהתנדבות וזה היה אירוע רצח ראשון שלי. הגעתי לזירת האירוע בג’ת וראיתי גופה של אדם שנורה מטווח אפס. אני לא יכול לשכוח את זה. היו לי מאז מאות אירועים אחרים, אבל הרצח לא נשכח”.

פאדי כבהה
כבהה: השינוי בחברה הערבית כבר החל

כבהה מאמין כי המשטרה פועלת להפחית את האלימות במגזר הערבי ומציין כי כדי לנצח את האלימות נדרש פתרון רב מערכתי. “משטרה היא לא השחקן היחיד. שינוי צריך להיות רב מערכתי ומצריך שותפות לדרך עם האזרחים”. הוא מאמין שהשינוי בחברה הערבית כבר החל: “הרוב המוחלט רוצה שינוי, רוצה לעזור למשטרה להפסיק את האלימות ואת הרציחות. זה לא כמו שהיה פעם” הוא אומר ושולח מסר מסכם: “המטרה שלנו היא להפחית את האלימות ולתת מענה מהיר לכל מי שצריך אותנו בשעת צרה. אני קורא גם לאחרים להתנדב ולתת כתף במאמץ משותף”.

“תחנה מקומית היא לא מותרות”

“התאהבתי בתחום. בכבאות קוראים לזה ‘חיידק טורף'”, כך מסביר אלעד בוסקילה לוחם אש בהכשרתו את משיכתו לעולם הכבאות וההצלה שהחל בהיותו נער. “בגיל 15 התחלתי פרויקט מחויבות אישית בתחנת כבאות והצלה בחיפה. הברזתי מבית הספר כדי להתנדב. אכלתי, שתיתי וישנתי עם הכבאים וקיימתי שגרת חיים בתחנה ממש כמו שאני עושה היום”.

אלעד בוסקילה
בוסקילה, נדבק בחיידק הכבאות

בוסקילה (28) הוא תושב העיר מזה שלוש שנים. לחריש הוא עבר מיד עם סיום ההכשרה שלו ככבאי והוצב בתחנת חדרה. כיום הוא גם משמש כרכז של 20 ילדים שמבצעים את פרויקט המחויבות שלהם בתחנה. “זו סגירת מעגל מטורפת עבורי”, הוא מציין בשמחה.

בוסקילה עוקב מקרוב אחרי השלבים השונים בהקמת תחנת כיבוי האש בחריש. “תחנת חריש תהיה גדולה מבחינת הכוחות שיוצבו בה ותיתן מענה בצורה הטובה ביותר לעיר. כיום נדרשות 13 דקות למענה כשהכבישים פתוחים. תחנה בחריש תאפשר לנו להגיע לכל מוקד בעיר בחמש דקות בלבד. תחנה מקומית היא לא מותרות והיא חייבת לקום במהרה”.

כוחות כב"ה בחריש
כוחות כב”ה בחריש: הגעה לעיר תוך 13 דקות במקרה הטוב

“לא יצא לי להיות באירועי השריפה שאירעו בחריש אבל למדנו ותחקרנו את האירועים”, מוסיף בוסקילה. לאחרונה הוא העביר הדרכה לדיירים ברחוב גפן שהתמודדו עם שריפה קטנה שפרצה בבניין.. “המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה, איך משתמשים בגלאי עשן, דלתות ביטחון ואמצעים חיוניים נוספים. בגפן, העשן חדר לכל הקומות ושני אנשים נפגעו קלות משאיפת עשן. אם האש היתה חזקה יותר, עלולים היו להיות נפגעים רבים יותר”.

בוסקילה בהדרכה בעיר: “המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה”

“בחריש התחושה שלי היא אחרת”

העבודה השוטפת והיומיומית של לוחם במערך הכיבוי של מדינת ישראל אינה קלה. אבל לבוסקילה לא אכפת, הוא עושה את מה שהוא אוהב מתוך תחושת שליחות גדולה ומתוך הכרת הערך המוסף שהוא מעניק לאנשים בשעת צרה ומצוקה.

“כל העבודה הזו היא שליחות, חלוציות, הסברה ושירות. אני רוצה שהאזרח ירגיש שיש לו כבאי שחושב עליו שדואג לו. שיבין שאני בא לעזור לו ושאני לטובתו, גם אם הוא משתמש בשפה לא הולמת או מתנהג באלימות בשל לחץ וחששות”.

בוסקילה
בוסקילה: “חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית”

רוב התגובות עימן מתמודדים כבאים הן דווקא חיוביות. בוסקילה מודה שהוא נהנה להסתובב עם המדים בעיר ושמח על המעגל החברתי המפותח בעיר. “חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית. לאחר המעבר הכרתי שלושה כבאים נוספים שמתגוררים בעיר ונוצרו קשרי חברות גם בין המשפחות”. החיבור עם תושבי חריש גורם לבוסקילה לרצות ולהתעלות ולשרת את המקומיים בכל הזדמנות. “ברור שבחריש התחושה שלי היא אחרת. אני גאה להיות לוחם אש, להסתובב עם המדים ולתת שירות. זה מקצוע שדורש ממך לתת עזרה כל הזמן, גם אם מדובר רק בעזרה בניפוח גלגל בתחנת דלק” הוא מסביר.

בוסקילה נושא את עיניו קדימה אל העתיד ומתכנן להשתלב בשדרת הפיקוד של התחנה. “אני רוצה להביא לידי ביטוי את היכולות שרכשתי במהלך השרות הצבאי כמפקד מחלקה וכראש מדור. נמצאתי מתאים להוביל בצבא, אני יכול להוביל גם בכבאות”, הוא מסכם.

לקריאה נוספת: בווסט זוהר: נשות חריש מתנדבות באקסטרים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

בווסט זוהר: נשות חריש מתנדבות באקסטרים

הן מחליפות תקר, פורצות מכוניות, מפטרלות בחריש בלילות ולומדות לחלץ לכודים במקרה של רעידת אדמה. שלוש מתנדבות בארגוני העזרה ‘ידידים’, ‘המשמר השכונתי’ ו’סע”ר’ משתפות בתחושות הסיפוק, השייכות והעוצמה. “ההתנדבות היא חלק מעשייה שמייצרת קהילה חזקה יותר”

“היה פקק בכביש החוף והחלטתי לחתוך דרך הדיונות של מכמורת, אבל שקעתי בחולות. הזמנתי גרר וחיכיתי שעות לחילוץ, שהיה אמור לעלות לי בין 500-700 שקלים. בסופו של דבר, עובר אורח חילץ אותי”, נזכרת ימית יסמין בן הרוש (32) באירוע המכונן שגרם לה להתנדב בעמותת ידידים.

ימית בן הרוש ידידים
ימית בן הרוש: “אוהבת במיוחד קריאות להחלפת גלגל״

“זמן קצר אחר כך ראיתי שאחד המנהלים בעבודה שלי פרסם סטטוס לגיוס מתנדבים לארגון. הוא אמר לי שאם אני יודעת לחבר כבלים למנוע ולהחליף פנצ’ר  – מקומי איתם”.

בן הרוש, תושבת חריש בחמש השנים האחרונות, מתנדבת ב’ידידים חריש’ כבר שנתיים וחצי. הארגון מספק עזרה ראשונה “שאינה רפואית” בשלל תחומים כמו סיוע בתקר, התנעת כלי רכב, פתיחת מכוניות נעולות באמצעות ציוד מקצועי וחילוץ אנשים ממעליות תקועות.

“כשהצטרפתי היו שתי נשים בלבד בסניף. הסטיגמה שנשים לא יודעות להתעסק עם פנצ’ר או כבלים באוטו עדיין קיימת, אבל הנוכחות הנשית בסניף גדלה משמעותית”.

בן הרוש, בניגוד לנשים וגברים אחרים, דווקא יודעת להחליף גלגל. “יש לי רישיון נהיגה למשאית, אני יודעת לחבר כבלים. בצבא הייתי נהגת משאית ומורת נהיגה לחיילים. הסמכתי נהגים ולימדתי אותם איך להחליף פנצ’ר”, היא מוסיפה ומציינת גם את אהבתה לתחום: “עד היום נעניתי לאינספור קריאות. אני אוהבת במיוחד קריאות להחלפת גלגל״.

ימית בן הרוש ידידים
בן הרוש בפעולה. התגובות תמיד זהות

“התגובות הן תמיד אותו דבר”, היא מוסיפה. “שואלים אותי ‘איך את עושה את זה’, במיוחד גברים שלא יודעים להחליף גלגל. לא נעים להם, אבל זה נותן לי כאשה תחושת שאפו ענקית”.

“בכל מקום ובכל זמן, יש מישהו שזקוק לעזרה”

כיום בן הרוש היא אחת מ-14 נשים מתנדבות בחריש ולמרות העלייה המרשימה במספרן תוך זמן קצר, הן עדיין מיעוט בסניף שכולל למעלה מ-200 מתנדבים. קבוצת המתנדבים שחולקת וואטסאפ וחוויות משותפות הפכה עם הזמן למשפחה ומייצרת קשרי חברות בעיר. “אודי (אודי הרפז מנהל הסניף) הוא כמו אבא שני שלי וארגון ידידים הוא המשפחה השנייה שלי. אנשים טובים כולם”.

ימית בן הרוש ידידים
המתנדבים בידידים הפכו למשפחה. צילום: דוברות ידידים

למרות הערך המוסף בתחושת הקרבה והחברות, את הסיפור המרכזי שואבת בן הרוש מהעזרה שהיא מושיטה לנזקק בשעת צרה. מקרה אחד זכור לה במיוחד: “חילצתי תינוקת מרכב שחנה בחניון של סופר אושר-עד בחדרה. הגעתי לשם במהירות ופתחתי את האוטו. שמעתי את הילדה צורחת באוטו והבנתי שהפעולה שלי היא מצילת חיים. זה ריגש אותי. אין לי ילדים עדיין, אבל אני מתארת לעצמי גם מה עבר על ההורים בזמן הזה”.

בן הרוש קוראת לתושבים נוספים להתנדב לארגון: “בשביל האדם שזקוק לעזרה, המעשה שלנו הוא עולם ומלואו. בכל מקום ובכל זמן, יש מישהו שזקוק לעזרה שלך והיכולת לעזור לאחר מעניקה סיפוק משמעותי”.

לחלץ לכודים מהאדמה

העזרה לאחר היא עיקרון חיים שמלווה גם את ד”ר מירב גפטר (52). “התנדבתי לא מעט בחיים שלי, גם המקצוע שלי עוסק בנתינה”, מציינת ד”ר גפטר, מומחית להנשמה ולרפואת חירום ובעלת Ph.d  ברפואה משולבת. ד”ר גפטר עברה ממודיעין לחריש לפני ארבע שנים: “רציתי להמשיך את העשייה שלי ביישוב המקסים הזה”, היא מספרת.

ד"ר מירב גפטר סע"ר
ד”ר מירב גפטר: “להעניק עזרה ראשונית קריטית עד להגעתם של הכוחות המקצועיים לשטח”

די מהר היא נתקלה בפרסום של מועצת חריש שקורא לתושבי העיר להשתתף בקורס סע”ר – סיוע עצמאי ראשוני ברשויות. הקורס מטעם פיקוד העורף מכשיר מתנדבים לשעת חירום ומצבי קיצון כדוגמת רעידות אדמה, אסונות טבע, שריפות, קריסת בניינים וכדומה. המטרה היא להעניק עזרה ראשונית קריטית עד להגעתם של הכוחות המקצועיים לשטח.

“קורס הכשרה כולל הרצאות וחומר עיוני. חלק מעשי כמו עזרה ראשונה והכשרה באתר הרס בו לומדים את כל הנדרש לחילוץ לכודים באתרים שפקד אותם אסון. השתתפנו גם בתרגיל משולב עם צה”ל, משטרה וכב”ה ופעם בשנה אנו עוברים הכשרה לריענון”.

תרגול באתר הרס: לומדים לחלץ לכודים מהאדמה

האם פעולת חילוץ לכודים במעמקי האדמה דורשת כוח פיסי מהמתנדבים? לא ממש. “לכל פעולה יש מכשיר מתאים ויש שיטה שמאפשרת לנו לעבוד בלי להפעיל כוח מיוחד. נדרשים ריכוז וכושר עמידה. הדבקות במטרה עושה את ההבדל ולא העניין המגדרי”, מסבירה ד”ר גפטר.

לומדים לסמוך אחד על השני

נקודה משמעותית להצלחת המשימה היא חלוקת התפקידים בין המתנדבים ועבודת צוות מתואמת. “אנחנו לומדים יחד אחד את השני, כמו חבר׳ה טובים במילואים שיודעים שיש להם על מי לסמוך. אנחנו מכירים את השפה האחד של האחר ואת החוזקות והחולשות של כל אחד מחברי הצוות”, מסבירה ד”ר גפטר. היא מוסיפה כי עיקר העיסוק שלה בצוות הוא ההבט הרפואי אבל לא רק. “אני עושה כל מה שנדרש בשטח. אני עוסקת בתחום הרפואה ביומיום וחיפשתי להתנדב במקום שדורש ממני גם יכולות אחרות ודברים אחרים”. ומה לגבי החברויות? “ההתנדבות בסע”ר עזרה ליצירת חברויות אמיתיות ועמוקות בין חברי הצוות שלומדים לסמוך אחד על השני בכל מצב”.

בוגרי הקורס: יסייעו לכוחות החילוץ במקרי חירום. צילום: דוברות עיריית חריש

העשייה מתגמלת

ד”ר גפטר מציינת שני דברים שהיא גאה בהם במיוחד. “האחד, הבת שלי שירתה בפיקוד העורף ויש לי גאוות יחידה על שאני מקושרת לעשייה של הבת שלי”.

“השני, בתרגולת האחרונה שביצע הצוות שלנו היינו בתרגיל משלב כוחות וחלק ממערך שלם של כוחות הצלה כמו משטרה וכב”ה. חשנו סיפוק מהעובדה שהצלחנו לעמוד במשימה ולחלץ את הלכודים בגזרה שהיינו אחראים עליה, בדיוק כמו כוחות כב”ה ומשטרה שזו ליבת העשייה שלהם”.

ד"ר מירב גפטר סע"ר
תרגול באתר הרס

את הסיפוק מבקשת ד”ר גפטר לחלוק גם עם אחרים. “תחושת הסיפוק בנתינה היא אדירה. אני מעודדת בחום אנשים להתנדב. העשייה למען האחר היא מתגמלת לאין שיעור”.

לשמור על הבית

אחד התגמולים להם זכתה ענת זכריה (52) היא “תחושת בית” כמעט מיד עם המעבר לעיר שהתרחש רק לפני חודשים ספורים. זכריה, שמתגוררת בשכונת הפרחים הצטרפה למשמר השכונות כמעט עם הקמתו.

“כשרעיון המעבר מאבן יהודה לחריש עלה על הפרק התחלתי ללמוד על חריש וחששתי מתחושת הביטחון האישי בעיר. יצרתי קשר עם יצחק קשת ראש העיר והתייעצתי איתו בנושא. הוא עודד אותי לעבור ואמר לי שהמקום בטוח. הבנתי שאם אנחנו נעבור לחריש אני אקח חלק בשמירה על הבית החדש שלי. זה היה לי ברור לחלוטין ועמד כעיקרון חשוב לנגד עיני”.

ענת זכריה משמר השכונות
ענת זכריה

זכריה, גננת במקצועה, משתדלת לפטרל בלילות ברחובות חריש, לפחות פעמיים בשבוע. כ-65 מתנדבים פועלים ב’משמר השכונות’ שהוקם על ידי מתנדבים בחריש בשיתוף פעולה עם מחלקת הביטחון במועצה. המשמר, שהוקם לפני מספר חודשים בלבד, שם לו למטרה להיות “העיניים והאוזניים של רשויות החוק” ולהרתיע את הגנבים והפורצים (או לכל הפחות להקשות עליהם משמעותית).

זכריה מודה שההתנדבות במשמר השכונות הפיגה את החששות: “כעת כשאני גרה בחריש אני מבינה שהמצב בשליטה ונושא הביטחון נמצא לנגד עיניהם של כל העוסקים בדבר. תחושת הביטחון הפכה לתחושת חיבור. חריש כבר מרגישה לי כמו בית”.

מחסומים מחסום
מחסומים שהוצבו ביציאות מן העיר אל היער כדי להקשות על הגנבים

 תלמה ולואיז בגרסת חריש

“ישנן שתי משמרות בכל לילה”, היא מסבירה “מעשר בלילה עד חצות ומחצות עד השעה שתיים לפנות בוקר והפטרולים מתקיימים בזוגות. המתנדבים בוחרים משמרת וכל אחד משבץ את עצמו בתאריכים ובשעות שמתאימים לו”.

לזכריה יש בת זוג קבועה לפטרולים. “קוראים לנו תלמה ולואיז”, היא צוחקת. הפכנו לחברות טובות ואנחנו אוהבות לצחוק יחד ולעשות בלאגן”, היא מספרת ומתכוונת לרעות פרדקין צפתי, תושבת העיר. “אני מוצאת הנאה רבה במשמרות. בסגר, זה ממש הפך לבילוי שלי, עשה לי ממש טוב”. עוד היא מציינת כי ההתנדבות המשותפת יצרה קשרי חברות עמוקים בינה לבין מתנדבים אחרים. “זכיתי בכמה חברות אמת חדשות”.

ענת זכריה משמר השכונות רעות פרדקין צפתי
“תלמה ולואיז”: רעות פרדקין צפתי וענת זכריה

זכריה לא מסתפקת רק בתחושת הסיפוק וההנאה ומדרבנת אחרים להצטרף למשמר. “אני ממליצה בחום להצטרף למשמר ולקחת חלק במערך של אנשים מקסימים ואיכותיים שהחליטו לא להסתפק בישיבה על הגדר אלא בחרו במעשה״.

“ההתנדבות במשמר השכונות היא חלק מעשייה שמייצרת קהילה חזקה יותר. אם כולם ירתמו לשמירה על הבית שלהם בחריש, זה יתרום לעוצמת הקהילה כאן”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עוד לא עברו לחריש וכבר מבלים עם השכנים

דיירי הבניין ברחוב אחדות 17 הפכו לחבורה מגובשת שמקיימת מפגשים חברתיים ודואגת לחבריה, עוד לפני המעבר לחריש. ביום הבחירות הגיעו כולם לחריש ונפגשו בפארק המנגלים. סיפור על חברות שמתגבשת ונבנית מהיסודות, יחד עם הבניין

רוכשי הדירות בבניין ברחוב אחדות 17 בשכונת בצוותא יקבלו את המפתחות לדירתם רק בחודש הקרוב אך הם מתנהלים כבר כחבורה מגובשת. השבוע, ביום הבחירות, הם נפגשו לפיקניק משפחות בפארק המנגלים בחריש. אין זה המפגש הראשון שלהם. סיפור החברות שלהם החל לפני שנה ויותר, עם רכישת הדירות בשכונת בצוותא, התגבש ונבנה מהיסודות, יחד עם הבניין.

בזכות הוואטסאפ: הפכו לחבורה מגובשת

שכונת בצוותא, מיזם המגורים הייחודי, החלה להתאכלס. בחודשים הקרובים צפויה השכונה לקלוט מאות משפחות חדשות המגיעות מכל רחבי הארץ. עם האכלוס הנרחב צפויות להיווצר, באופן טבעי, גם חברויות, יחסי שכנות, שיתופי פעולה ובתקווה – כמה שפחות חיכוכים בשכונה, ששואפת להיות השכונה השיתופית הראשונה בישראל.

אחדות 17 בצוותא
הבניין עוד לא מאוכלס. הדיירים כבר נפגשים

עידן הרשתות החברתיות וקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ, מאפשר לכל אחד ואחת לאתר מכרים בצורה מהירה ופשוטה ולהחליף מידע באופן מיידי ונוח בין שכנים לבניין, לרחוב או לשכונה. במקרה של חריש, העיר הצומחת, פעמים רבות ההכרות ברשת החברתית קודמת לשלב האכלוס והחיים המשותפים בבניין בפועל. ולמרות שתופעת ההכרות המוקדמת בין דיירים רווחת בעיר, המקרה של דיירי אחדות 17 הוא מיוחד: הדיירים, שכנים לעתיד, הפכו לקבוצה מגובשת עוד בטרם קיבלו את המפתחות לדירה והחלו לחלוק מעלית, חנייה וחדר מדרגות.

בזכות המסיבות השיתופיות: “קבענו להיפגש במסיבה”

אל בניין המגורים יעברו בתקופה הקרובה משפחות שיודעות כבר דבר או שניים על אלו שנמצאים ‘מעליהם ומצדדיהם’. “כשרכשנו את הדירה לפני כשנה וחצי לא הכרנו אף אחד. פתחנו קבוצות וואטסאפ לפי בניינים והתחלנו לברר מי יהיו השכנים שלנו. הבניין היה בשלבי פיתוח ראשוניים ואנחנו אט אט התחלנו להתחבר”, מספר שלומי מלדה (40) שיעבור עם אשתו שרון וארבעת ילדיו לחריש מבני ברק. “מתוך 16 הדירות בבניין, חמש משפחות כבר הפכו לגרעין חברים של ממש”, מציין מלדה.

שלומי מלדה וילדיו
שלומי מלדה: “נוצר גרעין של חברים”

לפני כשנה הגיעו השכנים העתידיים למפגש היכרות שנערך בדירתה של יהודית קרידו, אז עוד תושבת פרדסיה. קרידו יחד עם בעלה מוטי ושלוש בנותיהן מתגוררים מזה שלושה חודשים בשכירות בחריש וממתינים בסבלנות לקבלת המפתחות לדירה.

את הניצוצות הראשונים של החברות בין אלו שיהיו או-טו-טו שכנים זוקפים מלדה וקרידו לזכותן של שתי המסיבות השיתופיות, שארגנה חברת שפיר לתושבי חריש ולדייריה העתידיים של בצוותא עוד בטרם פרצה הקורונה.

מסיבה בצוותא מרץ 2020 צילום: לידור שקד
“קבענו להיפגש במסיבה”, המסיבה השיתופית של בצוותא בינואר 2020. צילום: לידור שקד

“קבענו להיפגש במסיבה והתחלנו להכיר את הפרצופים”, נזכרת קרידו. “בהמשך, קיימנו מפגש נוסף בביתי רק למבוגרים והיה תכנון לקיים מפגש נוסף עם הילדים בבריכה, אבל אז הגיעה הקורונה ושיבשה לנו את התכניות”, היא מספרת. “המשכנו לשמור על קשר מרחוק עד המפגש שהתקיים השבוע. אם לא היתה קורונה אני בטוחה שהיינו נפגשים הרבה יותר”.

בזכות הכימיה: “היה נפלא לראות את הילדים של כולם יחד”

“הקמנו את הקבוצה כדי שנוכל אנחנו, המבוגרים וגם הילדים, להכיר את האחרים ולצמצם, ככל שניתן, את הניכור בין האנשים”, מסביר מלדה. “אנחנו רוצים להגיע לבניין שבו אנו כבר מכירים זה את זה”. עבור רבים מאיתנו, המעבר לחריש הוא מעבר לא פשוט, ולכן לכולנו יש את הרצון להפוך את המעבר עבור ילדינו ועבורנו לחוויה קלה ונעימה ככל שניתן”.

מפגש שכנים עתידיים בביתה של קרידו בפרדסיה

עוד הוא מספר כי “נוצרה כימיה מאוד טובה בינינו ועלתה היוזמה לנצל את יום השבתון של הבחירות, להתארגן ספונטנית ולהיפגש ל’על האש’ משותף בחריש. “היה מפגש מאוד כיפי. הגיעו חמש משפחות והתקרבנו כולנו עוד יותר. היה נפלא לראות את הילדים של כולם רצים יחד ביער ומשחקים יחד, זאת המטרה שרצינו להשיג”.

בזכות החיבור: אשכנזים מרמת גן, בולגרים מבת-ים

התמהיל והרקע של כל אחת מהמשפחות בבניין אחדות 17 מספרים את סיפורו של קיבוץ הגלויות בישראל. “אני ממוצא אתיופי”, אומר מלדה ומונה: “יש אצלנו תימנים, אשכנזים מרמת גן, בולגרים מבת-ים, דתיים וחילונים, והחיבור בינינו הוא חזק מאוד. למיטב ידיעתי, אין אף בניין מגובש כמונו בכל השכונה שכבר מארגן מפגשים. זה רק מראה את ההווי שהולך להתגבש אצלנו”, הוא מוסיף בשמחה.

פיקניק משותף בפארק המנגלים בחריש

קרידו מציינת כי המשפחות שהשתתפו בפיקניק מגיעות מרחבי הארץ: “ורד ואסי הגיעו יחד עם שתי בנותיהן מבת-ים, ניר ושרון עם ילדם הגיעו מרמת גן, רועי וסיגל עם שני ילדיהם הגיעו מראש העין ושלומי ושרון עם ארבעת ילדיהם הגיעו מבני ברק. יש משפחות נוספות מכפר יונה ומאזורים אחרים בארץ וכולנו נגור יחד בחריש”.

בזכות התשתיות: מצפים למעבר קל

קרידו מוסיפה ומספרת כי שתי בנותיו של אחד השכנים לעתיד, המתגורר בראש העין, כבר מתחנכות השנה בבית ספר בעיר. “ההרשמה לחריש נעשתה כשתאריך האכלוס המשוער היה אוקטובר 2020 וכעת הוא מסיע את הבנות מדי בוקר לבית הספר בחריש. לעיתים קרובות, אחרי שהוא שולח את הבנות לבית הספר, אני מארחת אותו לקפה. ממש הפכנו לחברים”, היא מציינת בשמחה. “הלוואי שעם האכלוס החברות הזו תמשיך ותגדל. חודשים שאנחנו משתפים זה את זה במידע הכרוך באכלוס, ברכישת ריהוט לדירה החדשה, מתייעצים  זה עם זה בכל דבר שאפשר. אנחנו מאוד רוצים שזה יימשך”. היא מייחלת.

מלדה אופטימי לגבי המעבר הקרוב: “אנו מצפים בכיליון עיניים למעבר. כולנו ראינו את השכונה ואנחנו מאוד מרוצים מהחשיבה על התושבים, בכל הקשור לבתי הספר, גני הילדים, מבני הציבור ושפע גני המשחקים. אני מאמין גדול בחריש בכלל ובשכונת בצוותא בפרט. בעבר, היו רבים שהרימו גבה כששמעו על המעבר שלנו לחריש. כיום, מציינים בפני שקיבלתי את ההחלטה הטובה ביותר עבורי ועבור משפחתי”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חיים משותפים בבניין קהילתי: “יוצרים מרקם חיים שתומך האחד בשני”

בקיץ האחרון עברו להתגורר בחריש חברי קהילת ‘ירוק בעיר’. הם מתגוררים בבניין אחד, מאמינים שחיי קהילה הם המתכון כנגד מחלות הבדידות והניכור העירוניים ומנסים לקדם חיים אקולוגיים בעיר הצפופה. “חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל ויתור על משהו שאתה מאוד אוהב”

קהילת ירוק בעיר; צילומים: אורן קלר

“אפשר להשאיר מפתח לטכנאי. אם מישהו נתקע בלי רכב, תמיד יש מי שיעזור. יש לנו ארוחות ערב משותפות, טיולים ביער או כל רעיון אחר שמישהו מציע. אלו דברים קטנים שביומיום עושים לנו טוב”. כך מתארת דבי לרר (56) חברת הקהילה “ירוק בעיר” את ההווי המיוחד של הקהילה שעברה להתגורר בקיץ האחרון בחריש.

דבי לרר
דבי לרר: “אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה”

לרר שייכת לגרעין המייסדים של הקהילה. אלו החלו לפעול יחד כבר לפני תשע שנים ורכשו במסגרת עמותת נאות חריש 14 דירות בבניין אחד, מתוך מטרה ברורה, לנהל חיי קהילה עשירים וחיים עירוניים ברי קיימא.

“לקהילה שלנו יש רגל אחת חברתית ורגל סביבתית. מטרת הקהילה היא לעזור לפרטים בה להתמודד עם הניכור העירוני. אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה בחברי הקהילה ולייצר חיים נעימים יותר. ליצור מרקם חיים תומך האחד בשני”, מסבירה לרר.

המאפיין המרכזי השני של הקהילה הוא הניסיון לייצר חיי קיימות עירוניים. “המטרה שלנו היא לקדם חיים אקולוגיים בחריש. שינויי האקלים שבאים לפתחנו הם מטורפים וחייבים לעסוק בנושא אם נרצה ואם לא. הרבה יותר קל להתמודד עם המשימה בעזרת קהילה חברתית חזקה”.

קהילת ירוק בעיר
“לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים”

רצון בחוויית קרבה ואינטימיות

18 מבוגרים ושלושה ילדים חברים בקהילה שמתגוררת בבניין אחד ברחוב שוהם. טווח הגילים של חברי הקהילה נע בין 30-60.

דורון צור (54) ממייסדי הקהילה, התגורר בעשרים השנים האחרונות בכרכור. “לפני 20 שנה נסעתי למדבר ופגשתי קהילה שחיה יחד. הבנתי כבר אז, שזה מה שאני רוצה. לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים גם יחד. קהילה מספקת מענה לחיי עיר מנוכרים.

דורון צור קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
דורון צור: “הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות”

“בקהילה שלנו יש עוד אנשים כמוני שזה העניין שלהם, להביא את עצמם לידי ביטוי ולהיות ערבים אחד לשני – זה מלהיב. יוזמות כמו ‘בואו נעשה יוגה’ או ‘נצא לטיול ביער’ או ‘נכין יחד שלטים לדירות’ תמיד זוכות למענה. הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות”.

סדנת הכנת שלטים: הצעה שזכתה למענה

מעורבות דרמטית בהליכי תכנון

חברי קהילת ירוק בעיר רכשו את דירותיהם במסגרת עמותת נאות חריש. בעיות בעמותה גרמו לעיכוב של שנים רבות. “היו שפרשו, תשע שנים זה הרבה זמן”, מסבירה לרר. “היו זוגות שנפרדו, זוגות שעשו רילוקיישן. חיפשנו ומצאנו במקומם אנשים שהאספקט הקהילתי היה חשוב להם והדירות הושכרו להם”.

טל פינצי קהילת ירוק בעיר
טל פינצי: ההשפעה של הקהילה על פרויקט נאות חריש היתה דרמטית

צור מספר כי הקהילה פרסמה ‘קול קורא’ בפייסבוק וזכתה להיענות גבוהה. “אלה שכן התאימו, התערו די מהר. כבר לא מרגישים מי ותיק ומי חדש אבל עדיין יש לנו קילומטראז’ לעשות על מנת  לבנות אמון”.

טל פינצי (50) נענתה לקריאה והצטרפה לקהילה. “ראיתי את הפרסום והרגיש לי שיש משהו נכון שמתרקם שם”, היא מסבירה. “אני אוהבת לעבוד עם האדמה ובכפר סבא הייתי פעילה מאוד בתחזוקת גינות שיתופיות. ביליתי בכל יום עם אנשים שהנושא קרוב לליבם”.

פינצי מודה שהרשימה אותה המעורבות של חברי הקהילה בתכנון כלל הבניינים של עמותת נאות חריש עוד בשלבים מוקדמים. “בקהילה שלנו יש אדריכלים ואנשי מקצוע שעוסקים בבנייה ירוקה, סביבה וקיימות. ההשפעה שלהם על כלל הפרויקט היתה דרמטית. הם היו מעורבים בשלב התכנון של בנייני נאות חריש והשפיעו על איכות הבידוד בבניינים ועל תכנון תאורה טבעית בכל 42 הבניינים שהעמותה בנתה. בזכותם בלובאים הקומתיים יש תאורת יום ואפשר לגדל עציצים”.

שוהם 53 קהילת ירוק בעיר
תאורת יום טבעית גם בחדר המדרגות

לרר קידמה גם את תפישת הגינון בחריש. “אני קידמתי ודחפתי את תפישת הגינון האקולוגי (בר-קיימא) בעיר. הרבה עצי צל ארץ ישראליים, שתילה של עצי פרי וצמחי תבלין, שימוש ברסק גזם לחיפוי האדמה ואחזקת הגנים הציבוריים ללא ריסוסים. שזה אתגר לא פשוט בכלל, שמחלקת גנים ונוף של העיר עומדת בו בכבוד רב”, היא מספרת.

קומפוסט בחצר, גינת ירק בגג

שינוי משמעותי נוסף שערכו חברי הקהילה כבר בשלב תכנון הבניין היה בניית פרגולה בגג עליה הותקנו הקולטים. כך הצליחו חברי הקהילה לפנות לעצמם את הגג כולו לטובת מקום מפגש. בימים אלה הם עסוקים בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקימו שם.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר גג בניין
קולטי השמש מוקמו על פרגולה, שטח הגג התפנה לטובת הקהילה

“לאדם פרטי קשה לעשות מהלך כזה”, מציינת לרר. “התפישה של מודל קיימות עירוני היא שצפוף בעיר ואין שטחים ירוקים, ולכן גגות ירוקים הם אחד הפתרונות הטובים. כך לומדים לגדל מזון בעיר, להאכיל את חברי הקהילה במזון בריאות ולחסוך בעלויות שינוע מזון”.

גג ירוק: עסוקים כעת בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקומו שם

בחודשים הספורים שהם גרים שם הספיקו חברי הקהילה לארגן מיכלי קומפוסט ענק בחצר ולטפח חקלאות עירונית הכוללת ערוגת ירקות ותבלין. עוד הם מתכננים פרויקטים ירוקים נוספים כמו איסוף מי מזגנים להשקיית הגינה, שיצמצמו את טביעת הרגל האקולוגית בעיר.

אחד האנשים המזוהה ביותר עם פרויקטים ירוקים בעיר הוא מעוז לואנץ (50). לואנץ, חבר הקהילה ופעיל מזה תשע שנים בקידום אג’נדה ירוקה בעיר. הוא הנחה את קורס ‘יער למאכל’, יזם את קורס ‘חריש למאכל’, שמלמד תושבים לגדל במרפסת ירקות ופירות, והוא אחד מהמנחים בקורס ‘מנהיגות ירוקה’, שמפעילה עיריית חריש.

לואנץ, שהתגורר בשנים האחרונות בפרדס חנה שמח על המעבר לחריש. “מיד עם המעבר לחריש  הרגשתי בבית בזכות כל השנים בהן הייתי פעיל והכרתי את כל התהליכים שקורים בעיר. אני מרגיש שהיתה לי הזדמנות להעלות את רמת החיבור לעיר בכל מיני פרויקטים שאני שותף להם ואני מעמיק את ההכרות עם חריש ותושביה”.

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: “נוצר פה משהו מאוד מיוחד”

קהילה דורשת מחויבות

ההצלחה הגדולה של קהילת ירוק בעיר, כך מסכימים כולם, תהיה בהקניית תחושת ביטחון, שייכות וביטוי לחבריה. לרר מציינת כי “בשורה התחתונה, בניית קהילה היא האתגר הקשה יותר. מחקרים מוכיחים שרק 5% מהקהילות שמנסות להתגבש מצליחות לקום בפועל”.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
ערוגת הירק של הקהילה

לואנץ מוסיף כי “קהילות מקום” (גרים יחד) הן נדירות אף יותר. הוא גם מודה שהחלק החשוב והמאתגר ביותר הוא בניית הקהילה. “ידעתי שמה שהיה עד עכשיו בתקשורת ובמפגשים שקיימנו לא יהיה אותו דבר. אבל לא ידעתי איך זה יראה – זה היה עבורי כמו קופסה שחורה.”אנחנו בשלב בו כל אחד התמקם בדירה שלו ואנחנו עובדים על המרחבים המשותפים, נפגשים על בסיס קבוע. נוצר פה משהו מאוד מיוחד”.

פינצי מסבירה כי “חלק מחברי הקהילה ויתרו על דירות שרצו כדי להיות חלק מהקהילה. “לאן הנוף בדירה פונה או מה המטראז’ של הדירה פחות חשוב. הרצון לחיות ביחד ולייצר ביחד פרויקטים סביבתיים הוא זה שמוביל”.

צור מתאר גם כיצד מייצרים קהילה אנושית שתומכת בחבריה: “לא גדלנו בתרבות של אמון ונדרש תהליך על מנת לייצר את זה. אנחנו מקיימים שני מפגשים שבועיים. האחד, עוסק בתחושות שלנו ובליבון קונפליקטים אם יש. והשני, הוא מפגש פרקטי יותר שעוסק בשאלות כמו מה נעשה בגג. אלו לא מפגשי חובה, אבל הם עוזרים לנו להעמיק את ההכרות, לזהות את הצרכים ולבטוח האחד בשני”.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
חברי הקהילה ליד מיכלי הקומפוסט

“חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל לוותר על משהו שאתה מאוד אוהב”, מוסיף לואנץ. אני מקווה שלכל אחד מאתנו יהיה נעים ונוח לגור כאן. אם נצליח לענות על הצרכים של האינדיבידואלים בקהילה, אנשים יישארו בה וימשכו עוד אנשים לקהילה. זו תהיה הצלחה בעיניי”.

קהילה כניסיון חיים מצמיח

ותוכניות לעתיד? יש המון. לרר מציינת שהקהילה מתכננת פרויקטים כמו הקמת קואופרטיב מזון וספריית חפצים להשאלה. עוד היא מקווה לייצר חיבור עמוק יותר לתושבי העיר. “הגענו ישר למשבר הקורונה ורוב הזמן מצאתי את חריש בסגר. שמעתי הרבה על יוזמות קהילתיות אבל עוד לא הצלחנו לנצל את זה”, היא מוסיפה ומציינת כי חריש כעיר חדשה מעודדת יוזמות. “השילוב של דיור בר השגה עם עיר חדשה שנותנת דלת פתוחה לנושא היא קרקע טובה לקהילות”.

צור מציין “אנחנו חלק מתוך תנועה הולכת וגדלה של אנשים שמבינים שלחיות באופן בר קיימא מאוזן נכון זה לחיות בקבוצות וקהילות. אני לא רוצה להישמע מיסיונר, אבל עדיף מהניסיון האישי שלי לחיות בקהילה. זה ניסיון שיכול להיות מצמיח משמעותי”.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
לואנץ: “נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת”

ואילו לואנץ מסכם: “ישנם בעלי דירות בחריש שרוצים לעבור אלינו בגלל שהם מרגישים את הניכור אצלם בבניין. בדרך כלל הוואצאפ של השכנים הופך לתיבת תלונות על חסימת חנייה או לכלוך בלובי. כך נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת. כל מה שצריך זה להכיר טוב יותר את השכנים, להבין למה מישהו מתנהג כמו שהוא מתנהג ולקבל עזרה ולהיתמך. לא צריך לקרוא לזה קהילה, אבל אפשר להעצים את הקשרים עם השכנים ואז החיים פשוטים יותר ונעימים הרבה יותר”.

לקריאה נוספת: מחריש תצא בשורה? קהילת גמלאים בונה מודל דיור חדש בבניין משותף


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

רה”מ נתניהו חנך את שכונת בצוותא

בצוותא היא שכונת ה’תכנן ובנה’ הראשונה בישראל. השכונה החמישית בחריש נבנתה בשלמותה על ידי חברת שפיר תוך שנתיים וחצי בלבד, למרות משבר הקורונה. טקס ההשקה התקיים במעמד ראש הממשלה, השר יואב גלנט, לשעבר שר הבינוי והשיכון, ויצחק קשת ראש עיריית חריש

ראש הממשלה בנימין נתניהו חנך היום (ג’) באירוע מיוחד את שכונת “בצוותא” בחריש, השכונה הראשונה בישראל שנבנתה בשיטת ׳תכנן ובנה׳. השכונה הוקמה על ידי חברת שפיר מגורים בכשנתיים וחצי בלבד ממועד תחילת בנייתה. באירוע נכחו גם השר יואב גלנט, לשעבר שר הבינוי והשיכון, ראש עיריית חריש יצחק קשת, מנכ”ל שפיר מגורים, חן שפירא, תושבים ועובדי החברה.

רחוב רעות שכונת בצוותא צילום: מיכל מור
שכונת בצוותא: הבניינים הראשונים שקיבלו טופס 4; צילום: מיכל מור

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: “כשאני מגיע למדינה ורואה מחלפים, כבישים, מנהרות ובעיקר מנופים – זה אינדיקציה למדינה מתפתחת, ובארץ שלנו יש הרבה מחלפים וכבישים והמון מנופים, גם כאן בחריש, אנחנו בונים את הארץ תרתי משמע”. עוד הוסיף נתניהו כי לקח לו זמן להגיע מכביש 6 לישוב ולכן הוא מבטיח לראש העיר ותושביה שיהיה מחלף חדש שייבנה ויחבר בין חריש לכביש 6, מה שיהפוך את העיר לנגישה מבחינה תחבורתית.

יצחק קשת, ראש העיר של חריש ציין בנאומו כי הקמת שכונת בצוותא במהירות וביעילות נעשתה בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בין משרדי הממשלה, הרשות המקומית והיזם וקרא לשכונת בצוותא “פלא ישראלי”.

יצחק קשת
יצחק קשת על בצוותא: “פלא ישראלי”

חן שפירא, מנכ”ל חברת שפיר ציין בטקס כי: “אנו גאים לסכם היום שלוש שנים ארוכות, קשות ולפעמים מפרכות של בניית שכונת ‘בצוותא’. כשקיבלנו על עצמנו את המשימה של הקמת השכונה, הסתכלו עלינו בספקנות, אבל הבטחנו – ולא רק שקיימנו, אפילו סיימנו לפני הזמן על אף ולמרות הקשיים והעיכובים ובראשם הקורונה. אנו נרגשים וגאים לחנוך את השכונה, הדירות מוכנות וממתינות לדיירים. כל העבודה הקשה שלנו הופכת לדבר שהכי מרגש אותנו – בית ישראלי. במקרה של בצוותא, לראשונה בישראל, כל מי שנכנס היום לשכונה מקבל בית אמיתי, ולא דירה בתוך אתר בניה. כל משפחה שנכנסת לשכונה מקבלת את הגנים, את שטחי הציבור ואת כל השירותים הנדרשים”.

האכלוס של שכונת “בצוותא” החל בימים אלו, חודשיים לפני המועד המתוכנן. בשבועות הקרובים צפויים להתקבל טופסי אכלוס לבניינים נוספים בשכונה. השכונה הוקמה לראשונה בישראל במודל “תכנן ובנה”, לפיו יזם אחד אחראי על בנייתה של כל השכונה, כולל תשתיות, מבני מגורים ומוסדות ציבור ומסחר. משך הקמתה היה 28 חודשים בלבד, בעוד שהזמן הממוצע לתכנון ובניית שכונה חדשה בישראל עומד על 13 שנים ומשך זמן בניית דירה אחת עומד על 32 חודשים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עוצמה ועשייה: שמונה נשים מחריש מציגות ‘גירל-פאואר’

מיזם הצילומים ‘יוצאות לאור’ מציג שמונה נשים, פעילות חברתיות בחריש, על רקע נופיה האורבניים של העיר והוא נועד לקדם העצמה נשית ועשייה חברתית. למובילי הפרויקט יש גם שאיפה גדולה יותר: לגייס את הכוח הנשי למיתוג העיר חריש. פרויקט מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי

מימין: לילי בן חיים וליזי דטאוקר; צילומים: סטס קורינסקי

היום (שני) חולק בבתי העסק ברחבי העיר עלון ‘יוצאות לאור’. הפרויקט שיוצא במיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי כולל אוסף צילומים של שמונה נשים תושבות העיר, פעילות חברתיות בתחומים שונים.

סנדרה דיסקין ודריה מסיקה
מימין: סנדרה דיסקין; דריה מסיקה, ממקימי ארגון ‘כוחנו באחדותנו’

“מדובר בפרויקט העצמה נשית שנועד לקדם ולעודד עשייה נשית בעיר”, מספרת מעיין גלעד אחת המשתתפות במיזם ומנהלת קהילת ‘חריש גאה’. “כל השמונה הן נשים פעילות בקהילה והן לקחו חלק בסדרה מרשימה של צילומים אורבניים ברחבי העיר. המטרה היא להראות שילוב של עוצמה נשית ועשייה על רקע הנופים המוכרים של חריש”.

“כל אישה יפה ומיוחדת בדרכה”

על הפרויקט חתומים לילי בן-חיים, הצלם סטס קורינסקי ויצחק בכר, בעל סוכנות נדל”ן בעיר, שמימן את הפקתו. בין המשתתפות שלקחו חלק בעלון הצילומים המושקע, ניתן לראות פרצופים המוכרים היטב לתושבי העיר: דריה מסיקה, מעיין גלעד, סנדרה דיסקין, ליזי דטאוקר, נטליה נסטרוב, חיות שם טוב, לילי בן חיים ויוליה קונצביץ’. כאמור, כולן פעילות חברתיות מוכרות בתחומים שונים כמו עליה, חברה, מגדר, ילדים ובעלי חיים.

חיות שם טוב וליזי דטאוקר
מימין: חיות שם טוב, ממקימות פורום הקהילות החילוניות בחריש וליזי דטאוקר, מפעילת מועדון הפעוטות של הרשות

“מעבר לחוויה המאוד מיוחדת שחווינו כולנו, מדובר מבחינתי בהעברת מסר חשוב, כל אישה יפה ומיוחדת בדרכה. העשייה של כל אחת מהנשים היא למעשה כרטיס הביקור שלה”, מסבירה ליזי דטאוקר. עוד היא מציינת כי “השתתפו בפרויקט נשים מכל המידות ומכל הגוונים. אף אחת מאיתנו לא דוגמנית. יכול להיות שחלק מהתמונות ייחשבו בעיני הציבור כנועזות וחושפניות, אך אני לא רואה בכך משהו רע, מותר לכל אישה להתלבש ולהצטלם איך שטוב לה”.

לילי בן חיים ומעיין גלעד
מימין: לילי בן חיים, פעילה חברתית ופוליטית ומעיין גלעד, מנהלת קהילת ‘חריש גאה’

למתג את חריש

נוסף על ההפקה המיוחדת ששמה דגש על העצמה הנשית וביטוי לעשיה הנשית המקומית, שואפים מובילי המיזם גם לסייע במיתוגה של חריש כלפי חוץ: “אנו רוצים למצב ולמתג את חריש מהזווית הנשית”, מסבירה לילי בן חיים. “זהו חזון שיווקי, אסתטי ונשי מקומי, מחריש כלפי חוץ. המטרה היא שבכל הארץ יראו את הפעילות הנשית הענפה שיש בעיר במגוון תחומים. יש כאן נשים עוצמתיות שעושות למען הקהילה והסביבה בחריש ומחוצה לה, וכעת הן מתגייסות למיתוג העיר. המהלכים המיתוגיים שנעשו בשנים האחרונות לא היו מוצלחים דיים”, מסכמת בן חיים.

נטליה נסטרוב ויוליה קונצביץ’
מימין: נטליה נסטרוב, מנהלת קבוצות ‘חרשיניק’ לדוברי רוסית ויוליה קונצביץ’, פעילה לזכויות בעלי חיים

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מקבוצת וואטסאפ למשפחה: ככה מטיילים בחריש

שתי דקות הליכה מפרידות בין מרכז MORE בכניסה לחריש לנוף יער, ירוק, שקט ועם שתי נקודות תצפית מרהיבות. המשפחות, שיצאו לטיול מאורגן ביער עירון הגובל בחריש מצפון, נהנו משלל פריחות ורקמו קשרים חדשים בקהילה

צילום: מאור קורן

לפני שנה וחצי הקים תושב חריש ניצן אביבי קבוצת טיולי משפחות. חברי הקבוצה הספיקו בזמן שחלף לטייל ברחבי הארץ בעשרות טיולים שתכנן והפיק עבורם אביבי. כך לדוגמה, בשבוע שעבר יצאה שיירת משפחות חרישניקיות צפונה, אל רמת הגולן הלבנה, ליהנות מהשלג הרב שנערם ולאסוף חוויות משותפות. אתמול, בשבת האחרונה נקבע יעד טיולים קרוב וביתי הרבה יותר: מסלול טיול מודרך ביער עירון, הגובל בחריש מצפון.

מפת מסלול טיולים
מפת מסלול הטיול

נקודת תצפית מרהיבה

כ-40 מטיילים נרשמו לטיול וחולקו לשתי קבוצות בהתאם למגבלות ההתקהלות. שתי הקבוצות יצאו למסלול יפה אך גם מאתגר, הן מבחינת תנאי השטח (עליות תלולות) והן מבחינת משך הזמן (שעתיים וחצי הליכה). לכל קבוצה הוצמד מדריך, מעוז לואנץ ורועי זך, תושבי העיר.

תחילת המסלול: ירידה למנהרה מתחת לכביש 6353
נקודת ההתחלה והסיום של המסלול מתחת לכביש 6353, כביש הגישה לחריש;.צילום: מאור קורן

תחילת המסלול נקבעה ברחבת תחנת המשנה של חברת החשמל בכניסה לעיר. משם ירדו המטיילים לפתח מנהרה החולפת מתחת לכביש 6353, כביש הכניסה לחריש.

מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי ואורכו כ-4 קילומטרים. בדרך העולה אל הפסגה נשקף הנוף ממערב ומאפשר ביום בהיר לראות את הים והעיר חדרה. בסמוך לנקודת התצפית עומד מגדל התצפית, אך הכניסה אליו אינה פעילה.

מגדל תצפית נקודת תצפית טיול טיולים
מגדל תצפית: אין כניסה

נקודת תצפית נוספת בהמשך המסלול, מרהיבה לא פחות, משקיפה על מחצבת ורד, הישוב קציר ממזרח ויישובי ואדי ערה מצפון.

חשוב לדעת כי תוואי הדרך איננו מסומן כהלכה ונדרשת היכרות עם המסלול, בעיקר בדרך היורדת חזרה אל נקודת המפגש הראשונית.

מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה
מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה

לטייל ולהתחבר לקהילה

הרכב המטיילים היה מגוון וכלל מבוגרים, צעירים ומשפחות עם ילדים. מזג האוויר הנוח והפריחה בשלל צבעים הוסיפו להנאה. אלדר יחד עם בנה עמית בן ה-9 חודשים ואמה שרית היו בין המטיילים. אלדר, תושבת חדשה בחריש, מקווה שהטיול ייצר עבורה הזדמנות לייצר קשרים חברתיים חדשים ולהתחבר לקהילה. “ראיתי את הפרסומים על קבוצת הטיולים וזה נשמע כמו רעיון נהדר, גם להיחשף לטבע הסובב בחריש וגם לאנשים. אני שמחה שהצטרפתי”, ציינה בחיוך.

שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה
שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה

לשמור על הטבע או להקים עוד שכונה?

רועי זך, שהדריך את אחת הקבוצות הוא פעיל סביבתי נמרץ. זך, עבר להתגורר בחריש רק בקיץ האחרון והוא עוסק בפעילויות שמטרתן לעודד את האחריות האישית והציבורית על שמירת הטבע. כך לדוגמה, הוא מפעיל מערך נאמני ניקיון יער, המגיעים אחת לשבוע ליער חריש ומנקים אותו מפסולת.

רועי זך
רועי זך: “השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים”

זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית. “השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים”, הוא מסביר. השטחים בדרום מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר, הקמת רובע חריש דרום וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום כבר נפל הפור”, הוא מסביר.

“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, התכניות טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם אולי יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות”. זך גם רואה בחיבור לסביבה ולטבע מכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר המתרחק מהקצוות ויכול לקרב לבבות וללבן מחלוקות.

טיול בחריש מסלול טיולים
חיבור לסביבה ולטבע כמכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר

מקבוצת וואטסאפ למשפחה

לצד המטרות ארוכות הטווח אותן מסמן זך, נהנו משתתפי הטיול מהיופי המיידי, ממזג האוויר הנוח ומהחברותא החדשה.

“היה טיול מקסים, הטבע מהמם בעונה הזו וזכינו למזג אויר בהזמנה. תודה למדריך על ההסברים ולמארגנים האלופים, היה נהדר להכיר חברים חדשים”, ציינה אחת המשתתפות.

מעוז לואנץ
מעוז לואנץ: “בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים”. צילום: מאור קורן

מעוז לואנץ, מדריך הקבוצה השנייה, קרא לתושבי חריש לנצל את היופי המצוי מתחת לאפם של התושבים: “היה כיף להדריך ולחלוק שבת נעימה בטבע. היער תמיד כאן, מחכה לנו שנבוא לבקר וליהנות מהשקט, היופי והשלווה. בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים. לא חייבים לצאת לסיבוב גדול כמו שעשינו היום, מספיק לחצות את הכביש בעזרת המעבר התת קרקעי ולמצוא מקום נעים לפיקניק בצל אחד העצים”, הוא סיכם.

גם ניצן אביבי, מארגן קבוצת טיולי משפחות בחריש סיכם את החוויה: “קבוצת הוואטסאפ שלנו היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהפכה מרצונה למשפחה מבחירה. קבוצת ‘חרישניקים טיולי משפחות’ היא הלב הפועם, הקסום והנפלא של קהילת חריש. אשמח לראות את כולם גם באירועים עתידיים”.

טיול טיולים
מקבוצת וואטסאפ למשפחה

נקודת התחלה וסיום: רחבת החנייה של תחנת חברת החשמל בסמוך לתחנת הדלק ‘דור אלון’ בחריש.

אורך מסלול: ארבעה קילומטר (מעגלי)

אטרקציות: נקודת תצפית לחדרה ולים התיכון / נקודת תצפית למחצבת ורד

רמת קושי: בינונית

מתאים לעגלות: לא

תיאור מסלול: 

  • הכניסה למסלול היא מנהרה העוברת מתחת לכביש (6353) כביש הכניסה לחריש. לאחר המנהרה פונים ימינה בדרך רחבה (הדרך מעוטרת בברושים, מיני אלונים ואורנים.
  • לאחר כ- 500 מטרים בדרך מישורית השביל מתחיל לטפס ימינה בתוואי תלול יחסית.
  • לאחר 400 מטרים נוספים מגיעים למזלג דרכים וממשיכים עם הדרך השמאלית ביותר הממשיכה לטפס מעלה.
  • לאחר 1.4 ק”מ מתחילת המסלול העלייה הופכת מתונה יותר. נוף מערבי רחב נפתח לפנינו וביום עם ראות נאותה ניתן לצפות עד הים.
  • לאחר 300 מטרים נוספים מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול.
  • לאחר 300 מטרים נוספים וכ- 1.7 ק”מ מתחילת המסלול,  מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול. זהו מקום מוצל המתאים לעצירה.
  • בהמשך, הדרך מתעקלת שמאלה והופכת צרה יותר ומוצלת יותר. עשרות מטרים ספורים לאחר מגדל התצפית מגיעים לתצפית על מחצבת ורד ועל יישובי ואדי ערה מצפון.
  • הדרך הצרה והמוצלת ממשיכה לרדת מטה עד נקודת המפגש עם דרך רחבה החוצה אותה מצפון לדרום. בנקודה זו ממשיכים ישר במסלול המוצל בכיוון כללי מערבה.
  • בהמשך, במפגש עם דרך רחבה נוספת פונים שמאלה, עד לנקודת החיבור עם השביל בו צעדנו בדרך הלוך, ושבים על עקבותינו אל עבר המנהרה.

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לפני 1,900 שנים: יישוב יהודי משגשג בשטחי העיר חריש

בשטחי שכונת הפרחים החדשה, שרבים חושבים כי הם המתיישבים הראשונים בה, חיו יהודים לפני כמעט 2,000 שנה. מה ידוע לנו על החיים שניהלו אנשי היישוב העתיק, אילו חידושים ביחס לתקופה נמצאו בו ומה פשר הממצאים המעידים על נטישתו החפוזה? הארכיאולוגית ד”ר חגית טורגה חושפת ממצאים מרתקים מהחפירות בחריש הקדומה

בשנת 2012 פרסם מנהל מקרקעי ישראל את המכרז הראשון לקרקעות לבנייה בחריש, העיר החדשה של ישראל, ושנה אחרי כן, החלו להיבנות בחריש אלפי דירות חדשות. באותה נקודת זמן, רגע לפני שהדחפורים עלו לקרקע, בילתה הארכיאולוגית דר חגית טורגה בשני אתרי חפירות שהתגלו במקום.

ד"ר חגית טורגה
ד”ר חגית טורגה

הממצאים המרגשים מהחפירות מוכיחים כי בשטחי שכונת הפרחים בעיר חריש, במקומות בהם משחקים כיום ילדים בגינות משחקים, שגשג יישוב יהודי עתיק לפני 1,900 שנים בתקופה הרומית הקדומה. “זו היתה אחת החפירות היפות שהיו לי עד היום”, מעידה ד”ר טורגה, חוקרת-חופרת מומחית לקרמיקה אסלמית קדומה. “הגענו לאזור בתולי, שמורת טבע יפהפיה”, היא משתפת בחוויות הראשוניות שלה באזור.

דיוקן הקיסרים הרומים במטבעות

בהרצאה שהתקיימה השבוע בזום תחת הכותרת ערים מדברות: בתי חווה שנתגלו ונחקרו בחריש לפני הקמת העיר החדשה“, שיתפה ד”ר טורגה בממצאי החפירות, שמעידים על קיום חיים חקלאיים באחת מהתקופות ההסטוריות המרתקות בחיי היהודים בארץ ישראל. ממצאי החפירות חשפו שני בתי חווה גדולים שניהם מהתקופה הרומית, אבל לא מאותה עת.

בית החווה הצפוני יותר תוארך על ידי המומחים כיישוב רומי מהמאה הרביעית, ואילו בית החווה הדרומי יותר הוא ישוב רומי מהמאות הראשונה והשנייה לספירה, בתקופת מרד בר כוכבא ולאחריו.

עתיקוך חריש מטבעות עתיקים

את התאריכים איששו מטבעות שהתגלו בחפירה. בבית החווה הצפוני התגלו מטבעות קדומים מתקופתו של קונסטנטינוס הראשון ומטבעות מאוחרים יותר מתקופתו של קונסטנטינוס השני. בבית החווה הדרומי התגלו מטבעות מתקופתו של הקיסר הדריאנוס, שדיכא את מרד בר כוכבא, שבו קיפחו חייהם מאות אלפי יהודים.

בית בד לשמן, אבני ריחיים לקמח

שתי האחוזות החקלאיות נבנו בשיטה דומה עם חלוקה לאגפים הכוללת חדרי מגורים, אזור מלאכות ביתיות כמו מטבח ואזור למלאכות תעשייתיות יותר. בשתי האחוזות חדרי המגורים מרוצפים באבן והבנייה מתבססת על אבן מקומית ממחצבות סמוכות מאוד לאתר המגורים. בחווה הצפונית התגלה בית בד לכבישת שמן זית ואילו באחוזה הדרומית יותר התגלו אבני ריחיים לטחינת קמח.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
חדרי מגורים (חום) מלאכות ביתיות (כחול) מלאכות תעשיתיות (ירוק) צילום: Sky View

למרות קווי הדמיון קיים גם שוני בין שתי האחוזות. כך לדוגמה, להערכת ד”ר טורגה האחוזה הדרומית לא שימשה לצרכי מגורים למשפחה גרעינית בלבד, אלא למספר אריסים שעבדו עבור בעלי האחוזה, ככל הנראה משפחה יהודית עשירה מישוב סמוך כמו קיסריה. המשפחה, ניהלה את עסקיה גם מול יישובים שכנים סמוכים ושינעה להם בדרכים החקלאיות את תוצרת האחוזה שכללה יין ושמן זית. לא נמצאו ממצאים דומים בחווה הצפונית.

הבדל מובהק נוסף הוא בזהות התושבים. באחוזה הדרומית נמצא מקווה, סממן מובהק לאוכלוסיה יהודית. מנגד, לא נמצאו ממצאים באחוזה הצפונית שמצביעים על זהות המתיישבים בה ויש המשערים שתושבי האחוזה היו שומרונים.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
בית הבד שהתגלה בחפירות. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

הממצאים תואמים לדברי הימים

באחוזה הדרומית שמתוארכת למאות הראשונה והשנייה לספירה התגלה ממצא ייחודי מאוד, שנמצא לראשונה באזור כפרי. לדברי ד”ר טורגה, מדובר באסלה עם מערכת ניקוז מסודרת להובלת השפכים. הממצא, המפתיע לאזור כפרי, מעיד גם הוא ככל הנראה, על עושרה של המשפחה בעלת האחוזה.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
ממצא ייחודי בחווה כפרית: אסלה. צילום: Sky View

עוד נתגלו באתר, כלי חרס רבים כולל כלי בישול שלמים. אלה מעידים, ללא מילים, על נטישה חפוזה ומהירה של המקום. “האנשים שגרו באתר הזה – לקחו מעט מטלטלים, כסף וחפצים אישיים חשובים, השאירו את כל כלי החרס וכלי העבודה ופשוט נמלטו”. מסבירה ד”ר טורגה.

הסיבה להימלטות היא ככל הנראה, התקרבותם של חיילי הצבא הרומי לאזור. אישוש לממצאים אלה ניתן למצוא אצל יוספוס פלביוס, ההיסטוריון הגדול של עם ישראל בתקופת בית שני.

בתולדות מלחמות היהודים ב’ יד ה’ כותב פלביוס: היהודים מיהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא היא אחת אחוזותיהם במרחק שישים ריס מקיסריה“.

ד”ר טורגה מציינת כי המרחק בין קיסריה לחריש הוא 14 ק”מ, מרחק זהה כמעט לזה שמצוין בציטוט, שישים ריס (כ-12 ק”מ). “גם נחל נרבתא שמוזכר בכתבי פלביוס, נמצא מדרום לאתר שחפרנו. ניתן להסיק מכך שאחת האחוזות שנחפרו שימשה ככל הנראה משפחה עשירה מקיסריה שנמלטה מהעיר בגלל הסלמה והמתח בין רומאים ויהודים”, היא מסבירה.

תגלית דרמטית: המשך הישוב לאחר המרד

למרות הבריחה של תושבי החווה הדרומית ונטישתם את האזור, המטבעות שנמצאו באתר, מאות שנים אחר כך, משנים באופן דרמטי את הידוע לנו על החיים היהודיים בתקופה שאחרי דיכוי המרד.

“בניגוד למקובל במחקר, לפיו אחרי המרד הראשון הגדול הרומאים כובשים את נרתבא ומחריבים אותה, המטבעות של הדריאנוס מעידים שהישוב ממשיך להתקיים אחרי מרד בר כוכבא. זו תקופה בה הישוב היהודי הולך ומתמעט אבל בחלק מהאחוזות באזור נרבתא ממשיכים לחיות יהודים”. ד”ר טורגה מציינת כי אין ספק בנוגע לזהות המתיישבים בחווה הדרומית ויהדותם: “הממצא שמעיד על זה הוא חשיפת מקווה הטהרה באתר, סממן מובהק לכך שמדובר באוכלוסייה יהודית”. מקווה הטהרה בשכונת הפרחים בחריש שנתגלה בחפירות מתוארך לתקופה הרומית הקדומה, לפני כ-1,900 שנה.

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
ירידה למקווה הטהרה. צילום: ד”ר חגית טורגה

מהמאה הראשונה למאה העשרים ואחת

חפירות ארכיאולוגיות עתיקות
דרך חקלאית שקישרה ליישובים סמוכים. צילום: אסף פרץ

עוד חשפו החפירות כי האחוזה הדרומית בה התגוררו יהודים נבנתה על חורבותיו של יישוב הלינסטי. בחפירות התגלתה מערכת אולמות תת קרקעיים עם מעברים בין החדרים, נישות לנרות, כלי חרס במקום ושמונה מדרגות חצובות ומשורטטות שמובילות למערכת התת קרקעית. ככל הנראה שימש מערך חדרים זה לאחסון, אולם הוא לא שימש את המתיישבים היהודים שחסמו את הכניסה אליו ככל הנראה, מחשש לטומאה.

התושבים המקומיים, בשתי האחוזות גם יחד, התפרנסו מחקלאות בזכות המעיינות הקרובים, והמרחבים ששימשו לגידולים. עושר היישוב החקלאי בא לידי ביטוי בעדויות נוספות כמו כלים לכתישת תבלינים, ספלים לשתיית יין, מתקני אחסון לקנקני יין ודרכים חקלאיות משורטטות ששימשו לקשרים עם ישובים סמוכים ולהגנה ולשמירה על השדות החקלאיים באזור ותוצרתן.

מה נותר מכל זה בחריש המודרנית? לא הרבה. האתרים שנחפרו כוסו ועליהם נבנתה העיר חריש. למרות זאת, ניתן לקבל הצצה קטנה לעבר המפואר. בימים אלה החלו בגינת רויטל, גינה ציבורית חדשה בשכונת הפרחים בעיר, עבודות פיתוח שיאפשרו למבקרים לצפות בחלק מהשרידים הארכיאולוגיים וליצור את הקשר הישיר בין חריש של המאות הראשונות לספירה, לחריש העכשווית. הפתיחה של האתר תתקיים בעוד מספר חודשים.

גינת רויטל
גינת רויטל בשכונת הפרחים. תינתן הצצה לחלק מן הממצאים הארכיאולוגים. צילום: לידור שקד

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“לכוון גבוה ולייצר תמונת עתיד לחינוך משמעותי בחריש”

כיצד מייצרים מערכת חינוך רלוונטית לתקופה ולאתגרים העתידיים? כזו שרואה את הצרכים של הילד ואת החוזקות שלו? דווקא בתקופת הקורונה, חגית הרן ואסנת אבידן מביאות בשורה חינוכית חדשה לחריש. הכירו את צוות “סינפסה” – מרכז המחקר והפיתוח הייחודי, שמנער ומשנה את התפישות החינוכיות בעיר

מימין: אסנת אבידן וחגית הרן

מערכת החינוך טרם חזרה לפעילות לאחר הסגר השלישי ונדמה ששנת הלימודים תשפ”א תיזכר כשנה “אבודה”. אבל לא לכולם. יש מי שמנצל את תקופת הקורונה היטב. בתשעת החודשים האחרונים עומלות חגית הרן (43) ואסנת אבידן (47) במלאכת הקמת אחת היחידות המסקרנות בעיר: “סינפסה”, המרכז למחקר ופיתוח חינוכי של העירייה.

בית הספר הממלכתי בשכונת הפרחים בחריש
“המרחב החינוכי הוא מקום פתוח בו נוצרים הקשרים שונים”. בצילום: בית הספר הממלכתי בשכונת הפרחים

“סינפסה”, למי שפספס שיעור ביולוגיה, היא אזור המפגש בין תא עצב לתא מטרה והיא מקשרת ביניהם ומעבירה מסרים. “המרחב החינוכי הוא מקום פתוח בו נוצרים הקשרים שונים”, מסבירה הרן את הבחירה בשם. “המאפיינים הבולטים של הסינפסה הם גמישות ויעילות. כל פעם שמתרחש תהליך למידה נוצרים קשרים חדשים. ככה היינו רוצות לראות את עצמנו, מתייעלות ומחזקות את הקשרים התפקודיים והחינוכיים בעיר”.

“להצמיח את תחושת השייכות”

הטרנד של הקמת יחידת מו”פ (מחקר ופיתוח) בעולמות החינוך הגיע כעשור לאחר התבססותן בעולם העסקי. למרות זאת, יחידות אלה אינן נפוצות במערכות החינוך העירוניות והן פועלות רק בערים גדולות דוגמת תל אביב, ירושלים וחולון.

“זה נדיר שערים בסדר גודל של חריש מקימות מו”פ חינוכי, זה כמעט לא קיים”, מודה אבידן. “התפקיד שלנו הוא לייצר פונקציה שחושבת על חינוך לטווח הארוך, לכוון גבוה ולייצר תמונת עתיד לחינוך משמעותי בחריש”.

חטיבת הביניים בחריש - בית הספר לאתגרי העתיד
“התפקיד שלנו הוא לייצר פונקציה שחושבת על חינוך לטווח הארוך” בצילום: חט”ב אתגרי העתיד

“יש פה הזדמנות הסטורית”, היא מוסיפה. “לייצר מההתחלה יסודות יציבים לחינוך מותאם לעיר כבר מהשלב הראשון, בדיוק כפי שיוצקים יסודות לבניינים שנבנים כאן”.

לשאלה מדוע חריש נזקקת לחינוך מותאם משיבה הרן: “לחריש יש DNA אחר מערים אחרות. זו עיר קולטת תושבים. הצרכים של הילדים ייחודיים למשפחות שבונות בה את ביתן. החינוך פה צריך, מעבר לאתגר הלימודי וההתפתחותי, לייצר ולקדם תחושת שייכות בקרב התלמידים ובקרב משפחותיהם”.

אבידן מציינת את מטרת העל: “התפקיד שלנו הוא לייצר מערכת חינוך שרלוונטית לתקופה ולאתגרים העתידיים. לייצר מערכת חינוכית מאתגרת ומסקרנת שמייצרת סביבה בטוחה לילדים. זו מערכת שניתן להתפתח בה ושהתלמידים פועלים בה מתוך הנעה פנימית. חשוב לנו לתת להורים את השקט וההבנה שהילדים שלהם עטופים במקום טוב, שהמערכת רואה את הצרכים של הילד ואת החוזקות שלו”.

הרן מסכמת: “אני מאמינה שכל אחד שמגיע לחריש מעוניין להיות בתהליך של התפתחות וצמיחה. אנו באות להצמיח מערכת חינוך, להצמיח ילדים ולהצמיח משפחות”.

המסר לתושב: תהיה שותף

חגית הרן סינפסה
חגית הרן: “ביצענו תהליך הערכה יישומי ראשון מסוגו בארץ”

שתיהן מגיעות מעולם החינוך. אבידן עסקה בחינוך ציבורי, חינוך לא פורמלי ונוער בסיכון ומילאה מגוון תפקידים במשרד החינוך. הרן החלה דרכה כמהנדסת בעולם ההייטק ועשתה הסבה לחינוך מתוך תחושת שליחות. השתיים רואות בהקמת סינפסה הזדמנות הסטורית וחד פעמית. עוד הן מקדמות הליך בו ההורים לוקחים אחריות ונוטלים חלק בעיצוב החינוך העתידי בעיר.

אמש הסתיים תהליך שיתוף ציבור בהשתתפות עשרות הורים. הם לקחו חלק בתהליך שבחן את השאלה: “כיצד יוצרים הערכה מצמיחה לתלמידים”.

הרן: “ביצענו תהליך הערכה יישומי ראשון מסוגו בארץ ולמיטב ידיעתנו לא נעשה תהליך שיתוף ציבור כזה מעולם. לראשונה, תושבים בשיתוף עם אגף החינוך מחליטים יחד איך צריך להעריך תלמידים, בוחנים מהי הצלחה, ואיך אנחנו רוצים למדוד אותה. זה תהליך שמביא איתו בשורה חדשה”.

אסנת אבידן סינפסה
אסנת אבידן: לתושב יש אפשרות להיות שותף בתהליכי החינוך בעיר

“150 הורים ענו על שאלון ראשוני בנושא וכ-70 הורים השתתפו בשני מפגשי זום. אמש התקיימה הצבעה סופית הן על סל הערכים והן על המיומנויות החשובות ביותר שההורים מאמינים שילדם צריכים לרכוש כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21”, מסבירה אבידן ומדגישה בגאווה: “זו הזדמנות לעצב את החינוך של עיר חדשה בדרך אחרת”. הרן מוסיפה כי “הליך השיתוף מעביר מסר ברור לתושב: יש לך אפשרות להיות שותף בתהליכי החינוך בעיר. גם התלמידים לקחו חלק בתהליך והממצאים מתוך המפגשים עימם מדהימים, הם מביאים זוויות מעניינות ואקטואליות מתוך החיים שלהם”.

“הקורונה טלטלה את מערכת החינוך”

שלא במפתיע מתוך הנתונים עולה כי שני הנושאים שהעלו ההורים והתלמידים גם יחד הם חוויית הקליטה בעיר וההתמודדות עם הלמידה בתקופת הקורונה.

הרן: “הקורונה טלטלה את מערכת החינוך. יש תחושה באוויר שזהו הזמן המתאים ביותר להתבוננות, לתכנון ולחישוב מסלול מחדש וזה קורה הלכה למעשה”.

אוטו גלידה של בית ספר רונה רמון. ביקרו את התלמידים וחילקו ארטיקים
אוטו גלידה של בית ספר רונה רמון. ביקרו את התלמידים וחילקו ארטיקים

אבידן: “זיהינו עד כמה הילד תלוי מורה בלמידה שלו ואיפה אנחנו לוקים בחסר. בתוך כל הקושי יש תחושה של פריחה ועשייה מטורפת בתוך בתי הספר בעיר ובאגף החינוך. אנחנו עם החשיבה קדימה, מבינים מה אפשר וניתן לעשות, זה לא עוצר את העבודה שלנו. גם מנהלי בית הספר קידמו יוזמות מדהימות בתקופה הזו, כל הזמן הם שולחים דוגמאות לפעולות שנעשות לשמירה על קשר עם התלמידים ולניסיון לראות כל ילד”.

מבנה תומך למידה

הניסיון “לראות כל ילד”, הוא חלק מתפישה רחבה יותר. הרן מסבירה: “אנחנו מאמינות ומקדמות למידה ממוקדת תלמיד, שרואה את התלמיד, וזאת בשונה ממערכות חינוך מסורתיות שדורשות שהתלמיד יתאים עצמו למערכת. חשוב לנו לקדם שיטה שמאפשרת ללמידה להיות ממוקדת בחוזקות של התלמיד ובמטרות שלו”.

אבידן מסבירה על הקשר בין “למידה ממוקדת תלמיד” להקמת מבני חינוך חדשניים ומרחבי למידה חדשניים בעיר: “אם אנחנו לא רוצים שהמורה ילמד באופן אחיד, יעמוד מול הכיתה וירצה פרונטלית בצורה המסורתית, אלא יאפשר לכל ילד ללמוד בקצב שלו ובהתאם לבחירה שלו – עלינו לתת למורה כלים לקיים למידה אחרת. אם רוצים לעודד ילדים ללמוד במגוון צורות, נדרש גם שינוי במבנה הכיתה. אם מבנה בית הספר הקלאסי, שמזכיר בתי חולים או בתי סוהר, לא משתנה, קשה יהיה לקיים צורות למידה חדשניות”.

מרחבי חדשנות בבתי הספר

הרן: “עיר שמבינה את זה צריכה לשנות את מבנה בית הספר. בחריש אנחנו בונים מראש את המבנים בחשיבה חדשנית שמאפשרת גמישות בלמידה”.

השתיים מתייחסות לחללים שנבנים בגדלים שונים ומותאמים לקבוצות למידה קטנות, מחיצות הזזה שמשנות את גודל הכיתה ומרחבים למידה חדשניים שמאפשרים למידה עצמאית של תלמידים.

אבידן מוסיפה כימרחבי הלמידה החדשים מחייבים הכשרה של המורים על מנת שיפיקו את מירב התועלות מהמבנים האלה”.

בית ספר ממלכתי שכונת הפרחים
בית הספר הממלכתי בשכונת הפרחים: מחיצות הזזה שמשנות את גודל הכיתה

הלימה עם מגמות חינוך גלובליות

האסטרטגיה הכוללת שהשתיים טוו לחריש מתבססת על ארבעה ערוצים שפועלים בסינרגיה:

  • חזון ותפישה חינוכית עירונית;
  • בחינת תהליכי הוראה ולמידה בבתי ספר;
  • פיתוח מודל הערכה ומדידה להתקדמות ובחינת השינויים בשטח;
  • הטמעת השינויים הלכה למעשה באמצעות קהילות למידה של מורים ומנהלים;

מיטבה אבידן להסביר: “זה קצת כמו קובייה הונגרית – אי אפשר לסדר רק פאה אחת של הקובייה, עובדים על כמה דברים במקביל, ולכן הפעולה של סינפסה מורכבת. אנחנו עובדים על המקרו מצד אחד כמו חזון חינוכי לעיר ומצד שני, נותנים מענה לשאלות פשוטות ויומיומיות ברמת המיקרו כמו מה קורה כשהמורה נכנסת לכיתה, איך נראה שיעור? צריך לעבוד בכל הערוצים רק כך אפשר לייצר שינוי בר קיימא”.

אוטו גלידה ברונה רמון
קהילות מורים – מורים מתשעה בתי ספר שונים פועלים יחד ומיישמים את השינוי בכיתתם. בצילום:מורים מקהילת החדשנות

האם הילדים של חריש יצאו נשכרים מתהליכי השינוי החדשניים? לשתיים אין ספק שהתשובה היא חיובית.

הרן: “בראייה מעמיקה אנו רוצות בחריש תלמידים מאושרים. אם הלמידה היא מסקרנת יותר, מעניינת יותר ויש לך תחושה שרואים אותך ואת הצרכים שלך בבית הספר, אז אין לי ספק שהתלמידים יחושו בזה”.

אבידן: “חשוב לנו שבית ספר יהווה מקום לשמחה, חדווה ואתגר. ליצור מערכת שמייצרת משמעות ורואה את הילד”.

השתיים שמתכננות כעת את השנים הבאות לעתיד מאמינות שחריש מתקדמת בכיוון הנכון: “אנחנו עוקבות אחרי תהליכים חינוכיים גלובליים פורצי דרך, אנחנו בקשר עם משרד החינוך שמודע לתכניות שלנו. מתבצע פה מהלך חינוכי רחב במסגרתו העירייה לוקחת בעלות על החינוך וזה בשונה מרוב הערים בהן מגיע גוף חיצוני ועושה תהליך התערבות ספורדי בעיר. אנחנו מקימות גוף שלומד ושומר את הידע לאורך זמן, מתכלל את כל השותפים בעיר, כולל ההורים, ונמצא בהלימה עם תהליכים חינוכיים עולמיים”, מפרטת הרן ואילו אבידן מסכמת: “חשוב לנו להיות בהלימה עם תהליכים עולמיים וגם קצת קדימה לפני כולם, להיות פורצי דרך”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שכונת בצוותא מתאכלסת: שבעה בניינים ראשונים קיבלו טופס 4

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת בצוותא. מסירת הדירות ל-122 המשפחות הראשונות תחל בקרוב. השכונה שתחל להתאכלס בקרוב צפויה לקלוט אלפי תושבים בשנתיים הקרובות

רחובות קהילה ורעות, שכונת בצוותא; צילום: מיכל מור

שבעה בניינים ראשונים ברחובות ‘קהילה’ ו’רעות’ קיבלו טופס 4 ראשון בשכונת ‘בצוותא’. טופסי 4 נוספים למתחמים נוספים בשכונה נמצאים בהליכי אישור וצפויים להתקבל בקרוב.

122 משפחות קיבלו בשמחה את ההודעה על קבלת טופס 4 לדירות שרכשו בשכונה. בצוותא היא השכונה החמישית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף בהן מתגוררים כבר למעלה מ-24,000 אלף איש.

טופסי 4 ראשונים בשכונת בצוותא
מתחם ראשון בשכונה לקבל טופס 4. לחצו למעבר למפת חריש המלאה

באפריל 2021 ימלאו 40 חודשים מאז החלה חברת שפיר מגורים את פרויקט הבניה של השכונה וזהו המועד לסיום עליו התחייבה מול משרד הבינוי והשיכון. השכונה נבנתה, לראשונה בארץ, במסגרת ‘תכנן ובנה’ – תכנון ובנייה של שכונה ע”י יזם אחד, שבונה הן את בנייני המגורים והן את מבני הציבור. השכונה כוללת 1,519 דירות ב-86 בניינים, שני בתי ספר יסודיים, 11 כיתות גן ילדים, מרכז מסחרי, מתנ”ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב.

שכונת בצוותא שנבנתה עי שפיר מגורים- קרדיט רודי אלמוג (1)
שכונת בצוותא; צילום: רודי אלמוג

בספטמבר 2021, תחילת שנת הלימודים תשפ”ב יחלו לפעול בשכונה שני בתי הספר היסודיים שנבנו, האחד מיועד לחינוך ממלכתי והאחר לחינוך ממלכתי דתי. עוד יחלו לפעול בשכונה גני הילדים.

ברבעון האחרון של שנת 2021 מתוכנן להיפתח לפעילות גם המתנ”ס הקהילתי הראשון של שכונת בצוותא ואולם הספורט.

גן משחקים בסמוך למתחם הבניינים שקיבלו טופס 4. צילום: מיכל מור
גן משחקים בסמוך למתחם הבניינים שקיבלו טופס 4. צילום: מיכל מור

טלי כהן סמנכ”לית שיווק בשפיר מגורים: “אנחנו נרגשים מאד מתחילת האכלוס של שכונת בצוותא. בתוך שלוש שנים בלבד הצלחנו לתכנן ולבנות שכונה שלמה מהיסוד. מדובר בקצב חסר תקדים במדינת ישראל. קבלת טופסי 4 ותחילת האיכלוס הם ההוכחה לכך שהפיילוט הראשון של “תכנן ובנה” הוכתר בהצלחה, עמדנו בכל היעדים שהוצבו לנו ואף הקדמנו את מסירת הדירות למרות משבר הקורונה. רוכשי הדירות ייהנו משכונה איכותית עם ערך קהילתי ושיתופי יחודי”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חברת המליאה החדשה: “חריש היא התרופה שלי”

פרח קוזחי, חברת המועצה הטרייה מסיעת הליברלים, מתמודדת עם מחלה קשה וכאבים יומיומיים. למרות זאת, היא בוחרת להילחם על עתידן של בנותיה ושל ילדים עם צרכים מיוחדים ולהעסיק את עצמה בעשייה פוליטית וקהילתית. “חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת”

השבוע החל לפעול בחריש פורום לילדים עם צרכים מיוחדים בראשות פרח קוזחי, חברת המועצה החדשה מטעם סיעת הליברלים. “בפורום יהיו שותפים מנהלת השפ“ח (השירות הפסיכולוגי-חינוכי של העירייה), מנהל אגף החינוך, מנהל אגף הרווחה ונציגים של תושבים. אנו נתפקד כוועדה ממליצה ונשתדל לראות איך אפשר לשפר ומה ניתן לעשות. זה ממש חשוב כי עד היום לא היה מי שטיפל בזה מטעם המליאה”, מסבירה קוזחי.

פרח קוזחי
משפחת קוזחי בהרכב מלא

לפני ארבעה חודשים נכנסה קוזחי לנעליה של חברת המליאה נגה עוז מסיעת הליברלים, שעזבה את העיר. קוזחי (37) היא אם לשלוש בנות עם צרכים מיוחדים, שתיים מהן נמצאות על הרצף האוטיסטי והשלישית סובלת מאפילפסיה. לא מפתיע אם כן, שהנושא קרוב לליבה ואותו היא מעמידה במוקד העשייה הציבורית שלה.

קוזחי היא גם מוותיקות העיר החדשה. היא מתגוררת בחריש כבר חמש שנים בקירוב ומוכרת כפעילה חברתית ויזמית פרויקטים קהילתיים כמו ‘ילקוט לכל תלמיד’.

“התמודדתי בבחירות כי היה חשוב לי להיות שם עבור התושבים, לעשות עבור הקהילה ולהיות שופר של התושבים”, היא מסבירה. “הכניסה לפוליטיקה כחברת מליאה מעניקה לי הזדמנות לכוון את הזרקור לילדים עם צרכים מיוחדים ולהוריהם. לתת אוזן קשבת לתושבים שחשו שאין מי שמקשיב להם”.

היא מודה שהופתעה כשנגה עוז, חברת המועצה החליטה לעזוב את העיר והתלבטה אם להיכנס לנעליה, אך בסופו של דבר הכריעה בעד מתוך רצון לפעול במליאה מנקודת מבט של תושבת.

הליברלים
גיל פישר, שני גרינברג ופרח קוזחי, חברי סיעת הליברלים

זרקור לילדים עם צרכים מיוחדים

קוזחי מאזינה לתושבים כל הזמן. הראיון איתה נערך אחרי שיחה ממושכת עם זוג הורים שחשו שלא נמצא הפתרון המתאים לילדם במערכת החינוך העירונית.

“אני מכירה היטב את המקום שלהם כאם שנלחמה כל הזמן במערכת לטובת הילדים שלה”, היא מסבירה. “הרבה פעמים הורים חשים כאילו למערכת לא אכפת מהילד. אבל ההפך הוא הנכון. אני נתקלת בעובדי עירייה אנושיים ומדהימים אבל הם קורסים תחת העול. כמות המשפחות עם הצרכים המיוחדים שהגיעו לחריש בשנתיים האחרונות שברה שיאים. זה לא משהו רע, זה רק משהו שצריך ללמוד להתמודד איתו”.

גני ילדים חדשים בחריש
350 ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. צילום: דוברות עיריית חריש

כ-350 ילדים עם צרכים מיוחדים מצויים במערכת החינוך בחריש מגיל גן ועד תיכון. בשנה הבאה צפוי מספרם לגדול ל-500. קוזחי, לקחה על עצמה פרויקט לא פשוט: “אני נמצאת כאן בשביל לשוחח עם ההורים ולהיות להם כתובת מצד אחד, ומצד אחר, אני עובדת כדי לשפר את המערכת, שתלמד איך להתמודד עם הפניות ושתגיב מהר ולא אחרי חודשיים-שלושה כפי שקורה כעת, לצערי. אני מנסה לראות את מה שמתרחש משני צדי המתרס”.

“חשוב שהורים ידעו שהם מוזמנים להתייעץ איתי בנושאים אלה וכי קיימים בחריש מענים נוספים מעבר למערכת הרשמית. יש יוזמות קהילתיות שעוטפות את ההורים ומסייעות להם. יש קבוצת וואטסאפ פעילה שמאפשרת להורים להתייעץ עם הורים אחרים ובחודש הבא יחל לפעול פאנל של הרצאות פתוחות בזום ללא עלות על זכויות הילדים, הטבות, טיפול בקנאביס רפואי ונושאים נוספים”, היא שמחה לבשר.

ההצבעה על חוק השבת
ההצבעה על חוק השבת: מתיר פתיחת בתי קפה ומסעדות באזורים מסוימים בעיר

“אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית”

הכניסה של פרח לתפקיד התרחשה במהלך ההערכות האינטנסיבית לחקיקת “חוק השבת“, שאושר במליאה והסעיר את העיר. החוק, שמתיר באזורים מסוימים לפתוח בתי קפה, מסעדות וקיוסקים בימי המנוחה, העמיד את פרח בפני דילמה אישית קשה. “אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית. תמיד הגדרתי את עצמי כמסורתית. אני נוסעת בשבת, מדליקה נרות ואוהבת להתארח אצל חברים חרדים שיש לנו בחריש לארוחות שבת. אני ”בין לבין“ ולכן היה לי מאוד קשה. מצד אחד, החברים הכי טובים שלי נלחמים על הבית – על דברים חשובים. מצד שני, יש פה קהילה שאני מאוד מחוברת אליה”.

“אחד הדברים שעזרו לי בקבלת ההחלטה היה לשמוע דעות של רבנים שתמכו בחוק שהעברנו. יש רבנים שהבינו את הצורך של הציבור החילוני בעיר וזה היה מהמם לשמוע את זה. חשתי שבאמת עשינו את ההחלטה הנכונה. אני גאה בציבור החילוני, המסורתי והדתי שתמך בחוק השבת, ועם האישור שלו, חריש הפכה לעיר של כולם, בהתאם להחלטת בג”צ וכך חשוב שנשמור עליה”.

פרח קוזחי
“כתושב אתה מצפה מנבחר הציבור לעשות את מה שנכון בשבילך”

פרח גם מתייחסת לקשר בין סיעת הליברלים לבוחריה, קשר שנדמה היה שקצת אבד אך ייתכן שכעת חודש, בעקבות אישור חוק השבת. “אני לא חושבת שנכון לומר שחוק השבת החזיר לליברלים את הבוחרים שלהם. אני חושבת שעד היום התושבים לא הצליחו לראות מה נעשה בשטח, ואילו חוק השבת הביא את העשייה של הליברלים לפרונט. כתושב אתה מצפה מנבחר הציבור לעשות את מה שנכון בשבילך. לפעמים התושב לא מצליח לראות את מה שנכון לעיר. אני מאמינה שעם הזמן החילונים בחריש יבינו את היקף העשייה של הליברלים”, היא גם מצביעה על שינוי בקשר הישיר עם הבוחרים: “התקשורת הקרובה יותר שמתבצעת עם הקהל משפיעה לטובה. אני מאמינה שהתושבים יכולים לראות את הליברלים כיותר נגישים, גם עם הכניסה שלי לתפקיד”.

“חריש היא התרופה עבורי”

הנגישות הגבוהה של קוזחי לצד עבודה במשרה מלאה ועיסוק ביוזמות קהילתיות מקבל משנה הערכה מהעובדה שהיא מתמודדת עם מחלה לא פשוטה וסובלת מכאבים עזים יומיומיים.

פרח קוזחי
בבית החולים. זכתה לתמיכה וחיבוק מהקהילה החדשה

“אני חולה באנדומיטריוזיס ואדנומיוזיס, אוסטואופיה, סובלת מכאבים שאני לא מאחלת לשונאים שלי”, כתבה לאחרונה בפוסט חושפני בפייסבוק. קוזחי, שמטופלת בקנאביס  רפואי מנהלת מאבק לקבלת התרופה עבורה ועבור בתה הצעירה בעלויות נמוכות יותר. למרות המאבק התמידי היא מוצאת את הכוחות לעשיה הציבורית ומסבירה: “חריש היא התרופה עבורי”.

“לפני ארבע שנים עברתי כריתת רחם ושחלות. אחד הדברים המדהימים שקרו אז, שחריש פשוט היתה העוגן שלי. הייתי מאושפזת חודשיים ובעלי אלירן לא הפסיק לקבל תמיכה ואהבה מקהילת חריש ומאנשים שבקושי הכירו אותי. דאגו לנו לאוכל, כביסות ובייביסיטר לילדות. זה היה מדהים. משהו באירוע הזה שינה אותי. גדלתי בבית עם תודעת נתינה ורצון לעזור לאנשים אבל הנתינה הזו גרמה לי להבין עד כמה העיר הזו מדהימה ועד כמה הקהילה שלנו מיוחדת”.

קוזחי שעברה תקופת החלמה ממושכת, שהתה שנה בביתה עם אובדן כושר עבודה מלא ו-100 אחוזי נכות, וכעת חזרה באופן כמעט מלא לשגרה. העשייה למען הקהילה היא הדרך שלה להחזיר על כל הטוב שהרעיפו עליה.

“ההתמודדות עם המחלה לא פשוטה. היום אני מתמודדת עם תופעות גיל המעבר, ועם כאבים. המזל שלי שאני כל כך עסוקה שאני לא משאירה לעצמי זמן לעסוק בזה. העשייה היא התרופה שלי למחלה. בחודשים האחרונים יש לי אפס שעות פנאי, אבל התמלאתי מעצם העשייה והפידבקים מהתושבים. חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת”.

עיר חזקה, קהילה חזקה

הצלילה שלה לעשייה מלווה גם בתכנית ברורה לחיזוק הקהילה, התושבים והעסקים בעיר שנפגעו לא מעט בשל הקורונה. “עיר חזקה היא עיר עם קהילה חזקה ויש לנו קהילה מדהימה. אני מעודדת כל הזמן תושבים ליזום רעיונות ולנהל אותם. לדוגמה, תושב, קואצ’ר בהכשרתו, שמעוניין להתנדב ולאמן ילדים חלשים בחריש. כנציגת מליאה אני לוקחת אחריות לעזור לתושבים לקדם יוזמות שיחזקו את הקהילה וזה מהמם ולא מובן מאליו שיש לנו תושבים כאלה מוכשרים בעיר”.

קוזחי רוצה לקחת חלק בעשייה הפוליטית גם בקדנציה הבאה: “אני יודעת בוודאות שארצה להמשיך. אני לא רואה את עצמי מתמודדת לראשות העיר, זה לא בשבילי. אני לא יודעת מה יהיה עם הליברלים אבל חושבת שיש לי יכולות ויש לי מה לתת לקהילה”.

חריש יפהפיה. צילום: איציק לב

לשאלה כיצד תיראה חריש בסיום הקדנציה הנוכחית, משיבה קוזחי בהתרגשות: “בעוד שנתיים וחצי נהפוך לעיר של מעל 50 אלף תושבים – וואו. אני יכולה לדמיין את ההתפתחות של העיר בהתאם לפרוגרמה העירונית ורואה בעיני רוחי את ההתחלה של בניית הקאנטרי, ספריה עירונית, בתי קפה ברחבי העיר, קניון פעיל ושוקק עסקים. חריש כבר עתה היא עיר יפהפיה ובסיום הקדנציה היא תהיה עיר חזקה ועם תושבים מרוצים. בעוד שנתיים וחצי יהיו בעיר ספורט, תרבות ופנאי. אני מקווה שהקורונה תעבור מהעולם ונוכל ליהנות מכל הטוב שעובדים עליו כל כך הרבה”.

 “לראות את הטוב”

התכניות לפיתוח העיר לא עוצרות בשנתיים הקרובות. בעיני רוחה היא כבר רואה את המשך הפיתוח העתידי של חריש, בעשור הבא: “בעוד עשר שנים אנשים ישלישו את המחיר שהם משלמים כיום כדי לגור בעיר. חריש עומדת להיות אחת מהערים המרכזיות בישראל, התכנון שלה, הבנייה שלה, המיקום שלה והקהילה מבדלות אותה מכל השאר. כשאני מטיילת ברחבי הארץ אני מבינה עד כמה חריש יפהפיה”.

קוזחי, שהגיעה לחריש כששדרת דרך ארץ היתה ריקה מחנויות, נפעמת בכל פעם מחדש מהתפתחות העיר. “אני לא רוצה להישמע קלישאתית, אבל טוב יהיה אם רבים יראו ויעריכו את מה שיש, את מה שהצלחנו להשיג בפרק זמן קצר כל כך. אני עובדת באגף העסקי בסלקום, זו עבודת שטח שבמסגרתה אני מגיעה לערים רבות ברחבי הארץ. בכל פעם מחדש אני מבינה שאני מאוהבת בחריש. זו עיר מדהימה, אין לי שום סיבה לצאת מהעיר. יש בה הכל. כל מה שקיוויתי שיהיה בעיר שלי”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בין שני עולמות: “הסכמתי להקריב את עצמי כדי למנוע מלחמות בעתיד”

אישור “חוק השבת” גבה מראש העיר יצחק קשת מחיר אישי כבד. למרות זאת הוא מאמין שהחוק טוב לכולם ושזהו ההישג המשמעותי ביותר שלו במחצית הראשונה של הקדנציה. אילו השלכות יהיו על חברי המליאה שהצביעו נגד, מהם האתגרים המיידים והרחוקים יותר שעומדים לפתחו וכיצד הוא מתכנן להתמודד איתם? יצחק קשת בגובה העיניים

בשבוע שעבר, התקבלה במליאת העיר הכרעה חשובה: אישור חוק עזר עירוני המתיר פתיחת עסקים ביום המנוחה באזורים מוגדרים. החוק שמוכר כ”חוק השבת” ירשם כמעט בלעדית לזכותו או לחובתו, תלוי בעיני המתבונן, של ראש העיר יצחק קשת. 

החוק שמסדיר יחסים בין חילונים לחרדים בעיר זכה לתשומת לב ארצית, העמיד את יצחק קשת באור הזרקורים והפך אותו כמעט בעל כורחו ל”איש השעה”.

החוק זכה בתשומת לב תקשורתית ארצית

בראיונות הרבים שמעניק קשת לתקשורת מתגלה פער בין ההאשמות החריפות שהוא הפנה אל ההנהגה התורנית בעיר והאמירות הפסקניות כדוגמת “חריש היא לא אלעד או בני ברק”, לבין הטון המתנצל מעט שנשמע בהופעות בתקשורת החרדית: אני מנעתי חילול שבת ב-90% מהעיר”. האם המהלך שקידם קשת נולד מתוך רצון לפייס את כולם או מתוך אמונה אמתית שזהו הדבר הנכון לחריש? “יש בי אמונה וצדקת הדרך במהלך. יכולתי לא להעביר את החוק הזה וכולם היו מרוצים”, משיב קשת. “החוק כמעט נפל כמה וכמה פעמים, החזקתי את חברי המועצה שרצו לצאת מזה בכוח, וגם את עצמי לא פעם. אם נבחרי הציבור לא רוצים לקדם את החוק למה אני צריך לשרוף את עצמי על המזבח? אבל מה שהכריע זו המסירות. הסכמתי להקריב את עצמי כדי למנוע מלחמות בעתיד. שילמתי מחיר, אפילו מחיר כבד, אבל אני יודע שזה הדבר הנכון לכולם, לשני הצדדים”.

הצבעה על חוק העזר לחריש צילום: דוברות עיריית חריש
הצבעה על חוק העזר לחריש צילום: דוברות עיריית חריש

“מכיר את ציפור הנפש של שני הצדדים”

קשת שזכה לדבריו בתחילת הדרך בתמיכה של רוב הרבנים בחוק, קיבל בסופו של דבר כתף קרה מההנהגה התורנית. בסוף השבוע האחרון התקיימה עצרת תפילה המונית כנגד חקיקת החוק והופצו פרסומים המציגים את ראש העיר כמי שמקעקע את קדושת השבת. עוד פורסם איום בחרם על עסקים שיפעלו בשבת בחריש וכתבות בעיתונות החרדית שתקפו את קשת ואת שני נציגי סיעת בית טב לחריש, שלמה קליין ויוסי גולדמן, שהצביעו בעד.

יצחק קשת חוק השבת
הפרסום הופץ ברשתות החברתיות

“אכן, יש התקפה מאוד קשה ומכוערת נגדי ונגד החוק שממוענת לקהל יעד חרדי. ההתקפה הזו נובעת משתי סיבות עיקריות: גורמים פוליטיים אינטרסנטיים שבכלל לא גרים בחריש ומתסיסים את השטח כי הם לא מעוניינים בהסדרה מסיבות שקשורות בכלל למערכת הבחירות לכנסת; וחוסר הבנה בסיסי של החוק שעבר, שנובע מדיסאינפורמציה שמופצת בקרב הציבור הזה. אני מתכוון בעיקר לשקר גלוי שמופץ, על כך שכביכול אישרנו פתיחת מרכולים בשבת. חבל לי שמה שמתקבע בתודעה של אנשים הוא שגוי. הרוב לא מבינים שעשיתי זאת לטובתם. רבים חושבים שאני נגד השבת ואני ממש לא נגד השבת”.גם על התקיפות האישיות יש לו מה לומר: “אני הכי טוב לכולם, לשני הצדדים. אני חי את הצדדים, אני יודע לייצר את האיזונים כי אני מכיר את ציפור הנפש של שני הצדדים”.

“העברנו חוק שכולם מרוויחים ממנו”

בחריש מתגוררים כיום כ-50% חילונים, 35% דתיים ו-15% חרדים. האם החוק ישפיע על צביון העיר העתידי ועל האוכלוסיה שתגיע אליו? קשת מאמין שכבר ניכרות השפעות בשטח, הן במשיכת חילונים לעיר והן בהרחקת חרדים ממנה בשל הסברה שגויה: “בדיוק כפי שעד היום כל מי שארגן הפגנות בחריש יצר אימפקט שלילי בקרב הציבור החילוני שרוצה להגיע לעיר, עכשיו הפעולות נגדי בקרב החוגים החרדים יצרו אימפקט שלילי על הציבור החרדי, שרוצה להגיע לעיר”. הוא ממהר להסביר ולהדגיש: “החוק הזה טוב לחרדים בדיוק כמו שהוא טוב לחילונים. העברנו חוק שכולם מרוויחים ממנו. בעשרות ערים בישראל קיים חוק במתכונת הזאת בדיוק, אין כאן שום תקדים ייחודי. אני משוכנע שכאשר האבק הפוליטי ישקע, גם התושבים החרדים יבינו שהחוק הזה משרת אותם מצוין ויתמכו בו”.

חוק השבת יצחק קשת
החוק מתיר פתיחת עסקים ביום המנוחה באזורים מוגדרים בחריש

בניגוד למתקפה החרדית, זכה קשת באהדה מהחוגים החילונים בעיר, מתומכיו ומיריביו גם יחד. “זה משמח, זה נותן כוח אין ספק”, הוא משתף, אבל כפוליטיקאי ותיק הוא מקווה שהאהדה אינה זמנית בלבד. לפניו עוד שנתיים וחצי לסיום הקדנציה, זמן שבו עליו להשלים משימות רבות. הדחופה בהן, פיוס הציבור החרדי והדתי והסדרת היחסים בין הקהילות השונות בעיר, בנושאים הנוגעים לצביון העיר.

“נדרש אומץ לגור בחריש. יש פשרות לשני הצדדים. זו בחירה מושכלת שצריך לדעת לקבל. הקו שאני מנסה להוביל הוא ‘חיה את החיים שלך’ – אל תכפה את התפישה שלך על האחר”.

חריש מהאוויר 2019
“אני רוצה שכולם ירגישו שחריש היא הבית שלהם”

“אנחנו בעיצומו של תהליך להצבת קווי המסגרת של המרחב הציבורי בחריש. לא נירתע מלגעת בכל הסוגיות הבוערות ולטפל בכולן, כשהעיקרון המנחה שעומד לנגד עיניי הוא מודל של חיים משותפים המבוסס על התחשבות והבנה שחריש היא עיר של כולם. אני רוצה שכולם ירגישו שחריש היא הבית שלהם: חרדים, דתיים וחילונים. כל מה שצריך כרגע מכל הצדדים הוא להתאזר בסבלנות. גם סובלנות תסייע מאוד לכולנו”.

“מפנה את הזמן להידברות”

לא לחינם מציין קשת את המילים סובלנות וסבלנות, הוא מעריך כעת שהטיפול בסוגיות המרחב הציבורי כדוגמת הצופרים ותחבורה ציבורית בשבת ידרוש יותר זמן מהצפוי והוא מבקש ארכת זמן, גם מציבור המפגינים החילוני לטובת הליך החלמה. “לא הייתי מודע עד כמה הציבור החרדי פגוע. מאבק לא יוביל לשום מקום, ההפך, זה ירתום הרבה אנשים שהם לא קיצונים להרגשה שהם צריכים להילחם על הבית. אני מבקש לעצור הכל – נכנסנו לניתוח לב פתוח – בואו ניתן קצת זמן לתהליך להבשיל. אני מפנה את כל הזמן שלי להידברות כדי להרגיע את הרוחות”.

קהילה יוזמת בחריש
“שמונים אחוזים מתושבי העיר חיים ביחד בהרמוניה ובשלווה”

עם זאת הוא מציין בשמחה שרוב תושבי העיר חיים את חייהם בטוב: “לשמחתי, גם היום, שמונים אחוזים מתושבי העיר חיים ביחד בהרמוניה ובשלווה. הם לא מודעים, לא נחשפים או לא רואים את עצמם כחלק מכל מה שקרה. יש עשרה אחוזים מכל צד שמובילים את הציבור. אולי זה מה שנוח לרוב הדומם, שיש מי שעושה את העבודה עבורו”.

הכל פתוח: ההשלכות של הצבעת הנגד

לראשונה מאז כינון הקואליציה התקבלה ההחלטה על חוק השבת בהצבעת רוב בלבד. שני סגני העיר, שלמה פרץ מש”ס ויוחאי פרג’י מבית טב לחריש התנגדו לחוק. “יהיו לזה משמעויות”. משיב קשת לשאלה על המשך דרכה של הקואליציה. הוא לא מוריד מהפרק אפשרות של שלילת התארים סגן ראש העיר ומ”מ ראש העיר משני המתנגדים ואף פירוק הקואליציה. “כל האפשרויות הן על השולחן, הכל נלקח בחשבון. אנו מנהלים דיונים והנושא בבדיקה”.

לדבריו, למרות התככים, הדיסאינפורמציה, מצגי השווא והשחרת שמו, חקיקת חוק השבת היא אחד ההישגים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הקואליציה מאז כינונה. “הכל נעשה בשקט אבל מאחורי הקלעים התנהלו הרבה ויכוחים, היו צעקות, עשרות טיוטות שרצו הלוך חזור עד שהגענו למשהו בשל. חוק השבת הוא הישג גדול לכולם”. עוד הוא מציין כי “נוצרה בין כולנו, בין כל מי שהצביע בעד החוק אחוות לוחמים. כולנו נפגענו, כל אחד מהצד שלו. זה יצר חיבור בין אישי חזק למרות ההבדלים בהשקפות. עברנו ביחד חוויה מעצבת”.

בניין עיריית חריש מועצת חריש
“זה המנדט שקיבלנו וכך זה פועל”.בצילום: בניין מועצת חריש

הוא גם ממהר להרגיע את חששות התומכים בחוק מפני פסילתו במשרד הפנים: “אני לא צופה שום בעיה באישור החוק. יש פה דמוקרטיה במדינת ישראל, שלטון שאמר את דברו. יכולת ההתערבות של משרד הפנים היא מינימלית. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה המנדט שקיבלנו וכך זה פועל”.

מתווה תמריצים מול משרד הבינוי

המנדט של קשת תקף לשנתיים וחצי הבאות עד להתמודדות הבאה על ראשות העיר. בתקופה זו צפויה לו התמודדות בכמה חזיתות: “ברמה העירונית האתגרים שעומדים לפנינו הם השגת החלטת ממשלה חדשה שתזרים תקציבים לחריש, מציאת פתרונות תחבורתיים, קידום שטחי התעסוקה והתעשייה בכל העיר וקידום המלצות וועדת הגבולות”.

בנייה בשכונת בצוותא בחריש, נובמבר 2020
בנייה בשכונת בצוותא בחריש, נובמבר 2020

אתגר מיידי יותר הוא ההיערכות לקליטה מסיבית של תושבים חדשים בעיר. על פי צפי עיריית חריש, בשנתיים הקרובות יתווספו כ-15 אלף תושבים חדשים ומספר התושבים הכולל יגיע לכ-40 אלף תושבים. “אלו ככל הנראה המסות הגדולות ביותר שנקלטו בחריש עד היום”, מציין קשת. “כל שכונת בצוותא תתאכלס, בשכונת הפרחים משתחררים פרויקטים רבים לאכלוס וההערכות של העירייה היא לגידול של 40% בכמות הילדים בשנה הבאה. זהו גידול עצום. אין לאף עיר אחרת ניסיון עם התמודדות דומה”.

החשש, לפיו תוספת של כל תושב חדש מגדילה את הגירעון העירוני, לצד חוסר בתקציבים ממשלתיים, הוביל את עיריית חריש לשנות מדיניות: “אנחנו בעיצומו של תהליך משא ומתן עמוק עם משרד הבינוי והשיכון. משכנו את בלם היד ועצרנו הרבה תכניות. במעו”ף, חריש דרום, בצוותא, מתחם הטרפז – עצרנו הכל.

“יש לנו מתווה של קבלת תמריצים מהם על מנת שנסכים לשחרר את המעצור. זה לא יסתכם במיליון שקלים או שניים – מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר מזה”. קשת גם כורך את מועד תחילת אכלוס שכונת בצוותא שמתוכנן לאפריל 2021 במו”מ עם משרד הבינוי והשיכון: “זה חלק מהדרישות שלנו מול משרד השיכון, אם הדרישות ייענו נוכל להתקדם”.

עוד הוא מתייחס לעזיבת יעקב נתניהו, מנכ”ל המועצה בחמש השנים האחרונות: “אין ספק שהעזיבה שלו לא קלה, אבל המורשת שלו כאן ודברים לא נופלים בין הכיסאות”, מצהיר קשת ומסכם במסר לתושבי העיר: “אתם יכולים להיות רגועים. יש פה הנהגה אחראית שתדאג לשמור על איזונים עדינים בין כלל הציבורים מבלי לפחד מאף אחד”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

חוק עזר לפתיחת עסקים וסגירתם המוכר כ”חוק השבת” אושר במליאת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר במהלך השבוע כולו כולל בימי המנוחה.  אישור החוק משמעותו הסדרה של סטטוס קוו מוסכם בין חילונים לדתיים בעיר. ראש העיר: “החוק  מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם. החוק הזה דואג לצרכים של כולם, וכולם מרוויחים ממנו”

חוק עזר לחריש (פתיחת עסקים וסגירתם) אושר אמש (ד’) במועצת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר, והוגדרו בו שעות פתיחת וסגירת עסקים, כולל בשעות הלילה, בימי מנוחה, בימי זיכרון ובמועדים.

האזורים המותרים לפתיחה בשכונת מעו”ף

עיקרי החוק: החוק החדש אוסר על פתיחת מרכולים ומסחר בכל רחבי העיר, וככלל חל איסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה. עם זאת, האיסור על בית אוכל, עינוג ציבורי וקיוסקים לא יחול במספר מקומות שהוגדרו מראש, ובהם הקניון בכניסה לעיר, הפארק העירוני העתידי ורצועת מסחר עתידית בקצה שכונת המעו”ף. כמו כן, הקאנטרי העתידי יוכל להיות פתוח בשבת.

בנוסף, יותרו פתיחת קיוסקים ובתי קפה בשלושה מרכזים שכונתיים: בשכונת החורש מול פארק המועצה, במרכז אודם באבני חן, ובשדרה בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא.

קניון מור
קניון MORE : בתי קפה ומסעדות יהיו פתוחים בשבת

עד היום לא היה בחריש חוק עירוני שמונע פתיחת עסקים בשבת. למעשה, המצב איפשר פתיחת עסקים בשבת בכל מקום בעיר. החוק החדש, שהושג בהסכמה עם נציגי הציבור החילוניים והדתיים, מסדיר את המצב החוקי בעניין זה.

החוק עבר ברוב של שבעה תומכים מול שני מתנגדים. הוא זכה בתמיכת ראש העיר יצחק קשת, חברת סיעתו, עידית ינטוב, שלושת חברי סיעת הליברלים ושני חברי סיעת בית טב לחריש. שני חברי המליאה שהתנגדו להצעת החוק הם שלמה פרץ, מסיעת ש”ס ויוחאי פרג’י, יו”ר סיעת בית טב לחריש.

“חריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים”

יצחק קשת
יצחק קשת: “הופעלו עליי לחצים אדירים, אבל אני לא התקפלתי”

“חריש היא עיר חדשה. אין לה היסטוריה, ולכן גם אין סטטוס קוו היסטורי ומוסכם. הקו המנחה שלי מאז ומתמיד הוא שחריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים”, הסביר ראש העיר יצחק קשת לאחר אישור החוק. “הציבור הסמיך אותנו לקבל החלטות והכרעות, והיום הגיע הרגע לקבל את ההחלטה החשובה ביותר בהיסטוריה של חריש. הרוב המוחלט של הציבור מעוניין בחיים משותפים. הקיצונים שמקבלים תשומת לב לא מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. החוק שגיבשנו אחרי עבודה קשה מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מרומא לחריש: הטביע חותם על חיי האנשים בתקופה קשה

אורן שפילמן זכה בפרס השליח המצטיין של הסוכנות היהודית על תפקודו כשליח ברומא ועל הסיוע שהעניק לקהילה היהודית באיטליה בהתמודדות הקשה עם הקורונה. כיום הוא מתגורר בחריש בסמוך לחברי הקיבוץ העירוני ולא במקרה: “תושבים רבים שמגיעים לחריש מבינים את הפוטנציאל של חיים שיתופיים וקהילתיים”

בשלהי שנת 2017 יצא אורן שפילמן (36) יחד עם משפחתו לשליחות של שלוש שנים ברומא.  שפילמן נשלח על ידי הסוכנות היהודית שפועלת בשיתוף פעולה עם תנועות הנוער. כך יצא ששפילמן הגיע לרומא כשליח עם שני כובעים: האחד, שליח השומר הצעיר העולמי והאחר, שליח הסוכנות.

אולם שום דבר לא הכין אותו לשנה האחרונה שלו ברומא. משבר הקורונה היכה בחוזקה באיטליה והתמונות מרחובות רומא הריקים, קצב התמותה הגבוה וחוסר האונים של מערכת הרפואה האיטלקית, נצרבו בזיכרון העולמי. בתקופה מתוחה וחסרת וודאות, נשאר שפילמן, כל העת ברומא, כדי לתמוך בבני הנוער ובמשפחות הקהילה היהודית.

חלוקת סלי מזון למשפחות באיטליה; צילום: חני חמווי
חלוקת מזון למשפחות באיטליה; צילום: חני חמווי

“הקהילה האיטלקית-יהודית היא קהילה קסומה, ותיקה מאוד ובעלת היסטוריה עשירה. זו קהילה ציונית מאוד ומחוברת לנעשה בישראל. ישראל חשובה להם והם אוהבים מאוד את המדינה”, מעיד שפילמן.

עוד הוא מספר כי “פוטנציאל העשייה הוא עצום והעשיה היא אינסופית. בני הקהילה היהודית באיטליה שגרים בכפרים או בערי ספר ולא לומדים בבתי ספר יהודים נחשפים ליהדות רק דרך החגים היהודיים. ישנה תרבות יהודית שלמה שהדור הצעיר אינו נחשף אליה. זו הסיבה שהמחנה של ה’שומר הצעיר‘, בו הילדים מוקפים בבני גילם וכולם שרים שירי חג ומדברים על ערכי התנועה וציונות, מעניק לילדים ולנערים ערך משמעותי מאין כמוהו”.

את הבחירה שלו להישאר באיטליה בתקופת הקורונה מסביר שפילמן בעובדה שדווקא בגלל המשבר, לשליחים הישראלים היה תפקיד חשוב במיוחד בתגבור מערכות החינוך והרווחה בקהילות היהודיות.

רב הדומה על השונה

שיתוף פעולה מיוחד נרקם באיטליה בין אורן לחנן מגל, שליח תנועת ‘בני עקיבא’ לרומא. השניים עבדו במשותף וארגנו פעילויות חינוכיות לילדים ונוער בני הקהילה היהודית באיטליה, חיזקו את התרבות היהודית ואת הקשר לישראל.

חנן מגל שליח בני עקיבא
חנן מגל, שליח בני עקיבא

“בישראל, תנועות השומר הצעיר ובני עקיבא מזוהות עם שני קצוות המפה הפוליטית. היינו צריכים להרחיק עד רומא כדי לגלות עד כמה המרחק בינינו קטן”, אומר שפילמן ומוסיף:  “רבים אמרו לנו בהלצה שאנחנו צריכים לרוץ יחד לכנסת היות ושידרנו לכאורה, ניגודים שלא ייתכן שיעבדו בשיתוף פעולה ובחברות קרובה. צבע החולצה שלנו והתפישה האידיאלוגית השונה לא השפיעו על הכבוד ההדדי בינינו ולא גרעו מהיכולת שלנו לפעול יחד”.

ואכן שיתוף הפעולה בין שני השליחים זכה להוקרה ממוסדת. פרס השליח המצטיין לשנת 2020 הוענק החודש לשפילמן ולמגל, על התמיכה המיוחדת שהעניקו לקהילה היהודית באיטליה, אשר התמודדה עם משבר קשה במישור הבריאותי, הכלכלי והקהילתי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.

בטקס הענקת הפרס שיבח יו”ר הסוכנות יצחק (בוזי’) הרצוג את שפילמן ומגל: “עברתם שנים מאתגרות, והשפעתם על חייהם של יהודים בכל העולם. עברתם גם את הקורונה ואת המשבר הגדול של כל הקהילות והטבעתם חותם עצום בכל הקהילות”.

בנימוקים לקבלת הפרס צוין, כי השנה, על רקע משבר הקורונה, מילאו השליחים תפקיד קריטי בתגבור מערכות החינוך והרווחה והובילו יוזמות מיוחדות לתמיכה בעשרות אלפי משפחות וצעירים, גם באמצעים מקוונים בצל הסגרים בעולם.

אורן שפילמן
טקס הענקת פרס הסוכנות לשליח מצטיין

עוגן קריטי לילדים בסגר

שפילמן נזכר בתקופה בה החלה הקורונה להתפשט במדינה וזרעה תחושת אימה של ממש בציבור. “התקופה הראשונה היתה מלווה בחוסר ודאות עצום. הקהילה היהודית באיטליה התגיסה באופן מעורר כבוד וריכזה מאמצים לייצר מערך תמיכה כוללני. אנחנו, בקן השומר הצעיר ובסוכנות היהודית, עמדנו בקשר רציף עם הממשלה והשגרירות כדי לסייע בכך”.
שפילמן בנה תכנית מיוחדת לתמיכה בקהילה היהודית הן ברמה הכלכלית והן ברמה החברתית. “התפקיד שלנו היה להיות העוגן ולספק יציבות עבור החניכים הצעירים שביום אחד הכל עצר עבורם, אוסרים על כולם לצאת מהבית ולאף אחד אין שמץ של מושג מתי זה ייגמר. אנחנו היינו שם כדי לשמור על קשר איתם. כשמדריכה מתקשרת לילד ומתעניינת בשלומו היא נותנת לו אפשרות לשחרר לחץ ולחייך – זה עוגן קריטי”.
שפילמן גם יזם מערך תמיכה למדריכי התנועה. אלה קיבלו כלים להתמודד בצורה טובה יותר עם המשבר שעוברים החניכים והוריהם. “המטרה היתה לעזור להם להתמודד ולייצר אי של שפיות בסגר הארוך שהיינו מצויים בו”.

אורן שפילמן
אורן שפילמן ובני משפחתו

“לייצר מרחב נעים וטוב”

באוגוסט 2020 סיימה משפחת שפילמן את משימתה, חזרה ארצה והשתקעה בחריש. ההיכרות עם חברים בקיבוץ ‘אמתי’, הקיבוץ העירוני בחריש, שכנעה את משפחת שפילמן להתמקם דווקא כאן. “הכרנו את הרעיון של הקיבוץ ואת האנשים שחברים בו ורצינו לחזור לארץ ולהקיף עצמנו באנשים טובים. האמנו שזה עשוי להקל על הקליטה המחודשת שלנו בישראל במיוחד לאחר שנת קורונה לא פשוטה באיטליה. זה הוכיח עצמו כהחלטה נהדרת. לשמחתי, היתה דירה פנויה בבניין בו מתגוררים חברי הקיבוץ וקפצנו על ההזדמנות. יש בינינו יחסי שכנות מדהימים וזה לפעמים כל מה שאדם צריך”.

חברי קיבוץ אמתי חריש
חברי הקיבוץ העירוני אמתי בחריש; צילום: אורן קלר

שפילמן, שעשייה קהילתית היתה בדמו במהלך שלוש השנים האחרונות באיטליה, משבח את היוזמות הקהילתיות והתארגנויות התושבים בחריש והערבות ההדדית שהוא מזהה בעיר: “ישנה תחושה כללית שתושבים רבים שמגיעים לחריש מבינים את הפוטנציאל של חיים שיתופיים וקהילתיים ומאוד רוצים לקחת חלק בכך ולייצר מרחב נעים וטוב המבוסס על שיח  – זה כיף גדול”.

לקריאה נוספת: כעבור 30 שנה: הקיבוצניקים חוזרים לחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק