חלוציות משפחתית בחריש: "אם אני עוברת, את באה איתי"

מעבר לעיר חדשה כרוך בפרידות מהמשפחה והחברים שנשארים מאחור, ובתקווה לבניה של מעגל מכרים שיהווה את הקהילה החדשה. אבל מסתבר שבחריש ישנם לא מעט תושבים שהחליטו לייבא לעירם החדשה נציגות משפחתית הולמת

צילומים: אורן קלר

כמו כל תושבי חריש, הם מרגישים קצת חלוצים ונושאים בגאווה תחושת שליחות מסוימת, שהרי לא כל יום מפריחים את השממה והופכים שותפים להקמתה של עיר חדשה, ממש מהתחלה. אבל בניגוד לחלוצים שהקימו את המדינה, הם החליטו שהם רוצים את בני המשפחה לידם שותפים למעשה החלוצי וגם לחילוץ מתחושת הזרות הכרוכה בחבלי הקליטה.

"בכל פעם שנסענו בכביש שש וחלפנו על פני המנופים של חריש, השתעשענו במחשבה על בדיקת אפשרות לעבור לשם", מספר חיים לאטי, עובד הייטק בן 37. "כולם הזהירו אותנו שעדיף להתרחק מהמקום הזה, כי שום דבר טוב לא יצמח מהעיר הזאת. אנחנו דווקא ראינו שהמקום מתפתח, ואז שירה, אחותה של יעל אשתי קנתה שם דירה, ובעקבותיה החלטנו גם אנחנו לעשות את הצעד. וכך עזבנו את זיכרון יעקב ועברנו אחרי שירה לעיר".

אבי וחיים לאטי
חיים לאטי (משמאל): "תמיד עשינו הכל ביחד כך שכשאנחנו עברנו לחריש, זה היה מתבקש שאבי יעבור אתנו"

חבר מביא חבר?

"בהחלט. ברגע שקיבלנו את המפתחות לדירה, מיד הזמנו את אחי אבי, שהוא גם החבר הכי טוב שלי, לראות את המקום. עשרה ימים אחרי הביקור ההיסטורי בביתנו, גם לו היתה דירה בחריש. תוך שלושה חודשים הוא עבר לכאן".

גם ענת נומקין, עורכת דין בת 33, עברה לעיר, ומיד החליטה שאם היא עוברת לעיר חדשה, היא פותחת במקום סניף משפחתי: "לפני חמש שנים עברנו בכביש שש וראינו את המנופים עובדים במעלה ההר, החלטנו לבדוק במה מדובר. עשינו עצירה בחריש, נכנסנו למשרד המכירות וכעבור שלוש שעות יצאנו עם זיכרון דברים חתום ביד. שבוע אחר כך כבר חתמנו על ההסכם וכך קנינו את הדירה בה אנו גרים כיום. חודשיים אחרי כן אמרתי לליטל, אחותי הקטנה 'ליטל, אם אני עוברת לחריש, גם את באה איתי'. ומאחר שליטל בחורה חכמה ויודעת שעדיף לה להקשיב לאחותה הגדולה, היא אכן עשתה זאת. היא והחבר שלה, שמאז כבר הספיק להיות בעלה היו אפילו יותר זריזים מאתנו בכניסה לדירה, ועברו לחריש שנה לפנינו".

ליטל פרץ, אחות של ענת: "הייתי צריכה לעבוד קשה כדי לשכנע את אלעד – בעלי, שאז היה חבר שלי – לנסוע לחריש לראות דירות. נאלצתי לנצל את יום ההולדת שלי וביקשתי כמתנה לנסוע לבקר במקום. נסענו, והוא השתכנע".

"לא הרגשנו קשיים חברתיים, כי כשכולם באים ומתחילים מהתחלה, כולם מחפשים חברה. מהרגע הראשון היה לנו כיף בחריש, ואני מאד נהנית מהקרבה לענת".

אז בעצם הבאתם את האחים שלכם כגיבוי למעבר?

חיים: "אבי הוא חבר מאד קרוב שלי, תמיד עשינו הכל ביחד. אפילו בצבא היינו באותו בסיס ובאותו חדר. אחר כך עברנו ביחד לתל אביב וגרנו באותו בניין. תמיד ניסינו להישאר קרובים אחד לשני. כך שכשאנחנו עברנו לחריש, זה היה מתבקש שאבי יעבור אתנו".

ענת: "אנחנו עברנו לחריש מיהוד, ולא רציתי להצפין לבד. אמנם אבא שלי גר בכרכור אבל רציתי גם את ליטל לידי".

ענת, שעברה לחריש בחודש התשיעי להריונה, גילתה שטוב עשתה כששלחה לשם את אחותה ככוח חלוץ לגור שם לפניה. ליטל, שכבר התמקמה יפה בעיר ויזמה במקום את פרויקט "סירי לידה", במסגרתו מספקות נשות הקהילה סירים של אוכל ביתי וטרי לאמהות עייפות אחרי לידה, דאגה להכניס את ענת אחרי שילדה תחת הכנפיים הדואגות של מועדון הלידה של חריש ולשלב אותה בפרויקט הקהילתי התומך.

לילה ראשון בלי אמא? לא חייבים

ומה עושים כשהאחים גרים רחוק, או מסרבים להיסחף עם הזרם החרישי? מסתבר שאף פעם לא מאוחר, וגם בגיל הזהב אפשר להפוך לחלוצים ומקימי עיר.

אורן וצופיה קלר עברו לחריש מיהוד עם שני ילדיהם והתאקלמו נפלא בעיר החדשה. רק דבר אחד העיב על ההרגשה הטובה – הידיעה שמאחור נשארו אליעזר ואורה, הוריו של אורן, שניהם באמצע שנות השמונים לחייהם. לאורן יש אחות אחת שגרה בחו"ל ולהורים, המעבר של הבן עם משפחתו לחריש, היה קשה מאד. הקושי נבע גם בגלל המרחק מהנכדים, וגם לאור העובדה שהעזרה שלהם היתה פחות נגישה.

משפחת קלר
מימין: אליעזר, אורן ואורה קלר. בחריש כולם קוראים לאורה 'עיוני'

אורן וצופיה ניסו לשכנע את ההורים להצטרף אליהם ולעבור לחריש, אך אליעזר ואורה, שגרו בחולון 40 שנה, התקשו להיפרד מכל מה שמוכר סביבם.

"כדי לשכנע אותם לעבור, הצענו להם שיעברו לכאן לתקופת ניסיון קצרה, ובינתיים נשפץ את הדירה שלהם בחולון. הרעיון הזה דווקא נראה להם, והם הפקידו את ביתם בידי המשפצים, ונדדו עד חריש, לתקופת שהוגדרה כמוגבלת בזמן. הם נכנסו לדירה בבניין שלנו והתחילו להתרגל לרעיון של לגור כל כך קרוב לנכדים, בבניין חדש, בדירה חדשה. בינתיים, השיפוצים הסתיימו אבל הם כבר התמקמו והתרגלו, והחליטו להישאר כאן", משתף אורן.

גם חיים ואבי, שמבחינתם המגורים בסמיכות הם עניין שבשגרה, החליטו לצרף לסניף לאטי ההולך ומתפתח בחריש, את שרה אמם, שעזבה את כרמיאל אחרי 40 שנות מגורים במקום. זה התחיל בתקופה ששרה לא חשה בטוב והבנים רצו להיות לידה ולעזור. אבל גם כשהבריאה ושבה לאיתנה, לכרמיאל היא לא חזרה. שרה החליטה שהמגורים בחריש טובים ונוחים לה, והחליטה להישאר. חיים מספר שעבור אמו לגור ליד הנכדים והמשפחה זו ההנאה האמתית בחיים. נכון שקצת חסר לה הבילוי החביב עליה – שופינג, אבל לכולם ברור שגם זה יבוא, וצריך פשוט סבלנות.

מסתגלים ביחד

חיים מספר על התקופה הראשונה בעיר הנמצאת בשלבי הקמה: "כשעברנו לחריש, בחודשיים הראשונים, היינו יחידים בבניין. בהמשך, לתקופה נוספת היינו שלוש משפחות בלבד, אחת מהן היתה המשפחה של שירה, אחות של יעל. כשנכנסנו לא היה באזור כלום. היתה המכולת של רחמים וחוץ מזה – שום דבר. לאט לאט התחילו דברים לקרות מול העיניים, העיר התחילה לקרום עור וגידים. נפתחו חנויות הופיעו פיצריות. אתה רואה עוד ועוד אורות נדלקים בחלונות, וכל המשפחה שלנו שנמצאת כאן מרגישה שהמעבר היה צעד מאד מוצלח".

כנהוג במשפחתם המאוחדת, התקבלה החלטה משפחתית להשתדרג ביחד בתנאי המגורים ולעבור לגור בשכונת בצוותא. הדירות הראשונות שקנו היו מבחינתם דירות מעבר, ועכשיו הגיע הזמן להתקדם – אבי, חיים, שרה ושירה – כולם עוברים ביחד לשכונת בצוותא.

מבחינת ענת נומקין המעבר הוכיח את עצמו וענה על כל הציפיות – הן במישור התעסוקתי, והן במישור החברתי: "המעבר לעיר חדשה מרגש. אני ממש מלאת תחושת חלוציות. אני גאה לחשוב שיום אחד, אספר לבן שלי שכשהוא היה בבטן, אני הייתי חלוצה שהגיעה למקום חדש שכשהסתכלנו בו סביב, ראינו רק חול וחול, ימין ושמאל".

ליטל פרץ וענת נומקין
ענת נומקין (משמאל): "אמרתי לליטל, אחותי הקטנה 'ליטל, אם אני גרה בחריש, גם את תגורי בחריש'

נציגי הדור המבוגר במשפחת קלר מראים גם הם סימני התמקמות והסתגלות. אליעזר כבר גילה כי מה שנחוץ לו – קופ"ח, מכולת, סופר – נמצא במרחק הליכה, והתרגל לכך שאם רוצים משהו שאין ליד הבית, תמיד אפשר גם לנסוע לעין שמר או פרדס חנה. "בחולון, התלוננתי על זה שהעבירו את הבנק 100 מטר מהבית, וכאן הכל יחסית רחוק. אבל כשאני יושב על המרפסת ורואה את המרחבים והפארק שיקום לנו מול הבית, אני מרגיש שאני נמצא במקום הנכון".

גם אורה כבר השתלבה בנוף המקומי עד כדי כך, שזכתה מהסובבים אותה לשם חיבה – עיוני, כי ככה היא קוראת לכולם מסביבה.

כשמביטים על ההסתגלות של החרישניקים שהובילו מהפכה במשפחתם והביאו עמם לעיר את קרוביהם, נראה כי אכן המעגל התומך סייע להסתגלות טובה ומהירה יותר, וחיזק את התחושות החיוביות ביחס למגורים במקום. המעגל התומך אינו פותר, מן הסתם, את ההתמודדות היומיומית עם חבלי הלידה של העיר, אך כפי הנראה, הוא מקל מאד.


סביוני חריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

סוף סוף: מתנ"ס חריש קיבל תעודת גמר. הפתיחה בקרוב

בשעה טובה הונפקה תעודת הגמר למבנה המתנ"ס החדש בשכונת אבני חן. טקס החניכה למתנ"ס יתקיים במסגרת אירועי הפסטיבל 'מה הסיפור שלך' שיתקיים בעשרה ביולי

'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' הנפיקה תעודת גמר למתנ"ס הראשון של העיר. המתנ"ס בשטח של 3,800 מ"ר ממוקם בלב שכונת אבני חן וכולל כ-14 חדרים ואולמות נוספים לפעילויות קהילתיות, חינוכיות ותרבותיות הפרושים בשתי קומות המבנה. עוד במתנ"ס, אולם מופעים עם 196 מקומות ישיבה מדורגים.

ההתרגשות באוויר: ברגעים אלה ממש עובדי אגף פנאי וקהילה מעתיקים את הפעילות שלהם ממשרדי המועצה למבנה המתנ"ס החדש, ומתמקמים במשרדים החדשים. לפניהם עבודה רבה. בעוד שלושה שבועות בלבד יתקיים טקס הפתיחה של המתנ"ס.

כסאות במתנ"ס חריש
אולם מופעים עם 196 מקומות ישיבה

כזכור, על פי התכנון אמור היה להיפתח המתנ"ס כבר בקיץ הקודם, אולם עיכובים משמעותיים בתהליך הבנייה ותהליכי האישורים מנעו זאת.

כאמור, המתנ"ס יחנך בעוד שלושה שבועות ועל פי לוח האירועים לחודשי הקיץ שפרסמה השבוע המועצה נקבע כי האירוע הראשון שיתקיים במתנ"ס הוא פסטיבל 'מה הסיפור שלך' שיתקיים ב-10/7. בספטמבר 2019 יפתח המתנ"ס לפעילות מלאה עבור הציבור.


דמרי בחריש - דמרי על בטוח

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מתחילים מהתחלה: שכונת מעו"ף תתוכנן מחדש

ארבע שנים לאחר שאושרו התכניות להקמת שכונת מעו"ף בוטלו תכניות המקור וכעת ניגשים לתכנון מחודש של השכונה, שעתידה להיות מרכז העסקים של חריש. מהן הסיבות לשינוי ומהם העקרונות המנחים החדשים בתכנון החדש?

בישיבה האחרונה של  'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' שהתקיימה ב-30.5.19 אושרה החלטה מספר 77 לבטל את התכניות המאושרות לבינוי השכונה, תכנית חריש/1/ד' למעו"ף.

"הצוות המקצועי של הוועדה רואה לנכון להתאים את התכנון של תכנית חריש /1/ד' לאופי העיר המשתנה בראייה חדשנית ורחבה", כך נכתב בראש פרוטוקול הישיבה.

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם מע"ר) תוכננה בראשית דרכה לשמש כמרכז העסקים והמסחר בחריש, הלב הפועם של העיר, אם תרצו. בהתאם לזאת אף זכתה לשם: מרכז עסקים ופיתוח (מעו"ף).

שכונת מעו"ף מבט מהאוויר. צילום: אורן קלר
שכונת מעו"ף מבט מהאוויר. צילום: אורן קלר

תכנית חריש/1/ד' למעו"ף שאושרה בנובמבר 2015 כללה תכנון רחב הקף של בנייני מגורים, משרדים ומסחר, תעשיה קלה, מרכז תרבות וייעודי קרקע למרכז רפואי ובית מלון. מעל הכל, אמורה היתה השכונה לספק שני צרכים מהותיים לעיר המתפתחת: מוקדי תעסוקה משמעותיים לתושבי העיר ומקור הכנסה ממיסים לקופת הרשות הדלה.

הכוונות היו טובות, אך למכרזי שיווק הקרקעות שפירסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הוגשו הצעות. הסיבות, על פי גורמים שונים, היו עלויות פיתוח מוגזמות, ולדעת חלק מהמומחים  גודלה המוגזם של כל יחידת תעסוקה.

מהנדסת המועצה, יבגניה מלכין ציינה בישיבה: "זיהינו כי קיימות בעיות בתכנון, ולאחר שגם הניסיון לשיווק מגרשי המסחר נכשל אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור התכנון כדי להביא לתכנון מיטבי, חכם ונכון לעיר".

ההחלטה לבצע ריביזיה מחודשת של שכונת המעו"ף אינה מבוססת רק על כישלון המכרזים המסחריים. שני תנאים חדשים נוצרו מאז אישור התכניות הראשונית של מעו"ף, הראשון, הגדלת מרחב התכנון של חריש ובהתאם, הפיכתה של שכונת מעו"ף משכונת בפאתי העיר (שכונת דופן) לשכונה בלב העיר וההשלכות הנגזרות מכך,. לדוגמא, הצורך בחשיבה מחודשת על מערך התחבורה בשכונה והחיבור לעורקי תחבורה איזורים.

השני, אישור תכנית 'חריש דרום', שכונה הכוללת גם היא מגורים משולבים במסחר ובתעשייה. הוספת חריש דרום למרקם השכונות העתידיות של חריש משנה בהכרח את תפקידה העתידי של שכונת מעו"ף במרקם העירוני של חריש.

 עקרונות חדשים לתכנון

"מהתכנון המקורי של שכונת מעו"ף נותרו רק 664 יחידות דיור שנבנות על ידי היזמים 'האחים אוזן' ו'דונה', במסגרת תכנית מחיר למשתכן. עוד נותר הקמתו של מתחם גדול ומיוחד לשירותי הצלה וחירום (משטרה, מד"א, שירותים רפואיים נילווים, מג"ב, כיבוי אש) ומחסני העירייה. "יקדמו שם גם מבני ציבור (גני ילדים, מעונות) לטובת הדיירים שעתידים לאכלס את השכונה בעוד שנה", מפרט דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש'.

דוד מגן

"כל היתר ישתנה", הוא מוסיף. "אנו פועלים כיום עם צוות תכנון מיוחד להכנת תכנית חדשה על פי סעיף 78 בהחלטה לתכנן מחדש את השכונה", מסכם  מגן.

מי שהופקדה על התכנון המחודש היא חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית חברת התכנון ViaPlan . נעלי-יוסף ומשרדה אחראים על תכנון פרוגרמת מבני הציבור גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש. בפני חברי הוועדה, הציגה נעלי-יוסף את העקרונות שילוו את התכנון המחודש של השכונה ביניהם:

  • שינוי אופייה של השכונה מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בין שכונות שיתאים לדרישות שמציב אזור תעסוקה;
  • ייעול השטחים למבנים ומוסדות ציבור ושילובם במגרשים מרכזיים;
  • הבטחת קיצורי דרך, שבילים להולכי רגל, אופניים ותחבורה מקיימת;
  • שינוי מיקום מסוף התחבורה המתוכנן מליבת השכונה לדופן שלה ועידוד פיתוח מלאכות זעירות;
  • הגדלת הצפיפות לתמיכה בשימושים מעורבים עם המלצות לתוספות של זכויות בנייה בשכונה ובעלייה לגובה;
  • הבטחת מקום למשרדי ממשלה ולעירייה;

תנועת קול מעו"ף

שינוי התכנון מעניק הזדמנות חדשה לחשיבה. יצחק קשת ראש העיר, הצהיר כי בקרוב יצא 'קול קורא' ליזמים להשמיע רעיונות לקידום השכונה מבחינה מסחרית. בנוסף, התאגדות דיירים עתידיים של השכונה שנושאת את השם 'תנועת קול מעו"ף', קיבלה רוח גבית מהמועצה בנוגע לאפשרות כי יוכלו להשפיע במהלכי שיתוף ציבור על אופי השכונה, וכי בקשותיהם ישקלו כחלק מהחשיבה המחודשת. בימים אלה מנסה התנועה לגבש תכנית המרכזת את הצרכים והרצונות של הדיירים העתידיים של השכונה, ולהגיש אותה לוועדה באמצעות נציגי המועצה הנבחרים.

מגן, יו"ר הוועדה המיוחדת, אמנם לא שמע על ההתארגנות האזרחית אך הוא מקדם אותה בברכה:  "שיתוף תושבים הוא מהלך מבורך והוא גם נושא פירות כפי שהוכח בתחומים רבים בהם 'חכמת ההמונים' באה לידי ביטוי". הוא מסכם.


בצוותא חריש

חלומות חריש - שיכון ובינוי

 

דוד מגן: "כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד – אינו טועה"

"אין ספק שלחריש יש פוטנציאל עצום לגדול לממדים הרבה יותר גדולים מאלו שמדברים עליהם כיום ובתנאי שהחסמים בתשתיות יוסרו ותכנון איזורי התעסוקה יושלם". דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' בראיון על התכניות העתידיות ועל אופיה המיוחד של העיר

 

"בעוד שנתיים ורבע", כך לדברי דוד מגן, יו"ר ’הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש', תסיים הוועדה את תפקידה. במהלך שנות פעילות הוועדה, הפכה חריש מרעיון למציאות, מתכנונים ושרטוטים לעיר חיה ונושמת.

עד לסיומו של המנדט המתוכנן, פועל דוד מגן, לקדם את חריש בכל התחומים החשובים להפיכתה לעיר מרכזית במרחב ולהסרת חסמים, שמונעים את התפתחותה. יתרה מכך, מגן מאמין באדיקות בעתיד המשגשג הצפוי לעיר ולתושביה, לאחר שיוסרו המכשולים הזמניים.

אחד החסמים המשמעותיים שמגן פועל להסרתו הוא חיבור חריש למרחב באמצעות תשתיות תחבורה מתקדמות.

"מחלף 65/444 אמור להיחנך באוגוסט 2021 והוא יעניק גישה נוחה ומהירה לחריש", הוא מציין. "בנוסף, משרד השיכון עומד להקים מעבר מעל כביש שש, שיחבר אותנו לכביש 611, כביש הכניסה הדרומי החדש של חריש.

עבודות להקמת המחלף החדש בכביש 65
עבודות להקמת המחלף החדש בכביש 65

הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) אישרה את החלק המערבי של כביש 611 ומשרד הבינוי והשיכון מתחיל בעבודה התכנונית. היום (חמישי) יציגו את התכנית בפני הוועדה. אותנו ענין במיוחד הקטע המערבי, שחוצה את כביש 6 וזו החלטה חיובית מבחינתנו".

בפברואר 2019 קראת לשר האוצר דאז, משה כחלון, להאיץ את הליך התכנון לחיבור חריש לכביש שש. היכן זה עומד היום?

"קיימת התנגדות של משרד התחבורה לחיבור חריש לכביש שש בנימוק שאני לא מקבל אותו. כיום מחלף באקה אלגרביה מצוי במרחק של 5 ק“מ מחריש לכיוון דרום ומחלף עין עירון מצוי במרחק של חמישה קילומטר מצפון לחריש. הקמתו של מחלף חדש ביניהם משמעו שבכביש שש המרחקים בין המחלפים יעמדו על 5 קילומטרים בלבד והם לא מוכנים לכך“.

"אני מאמין, שבסופו של דבר, גם אם זה יארך שנתיים או שלוש, החיבור לכביש שש יאושר"

"אני אומר, שאין תקדים לכך שישוב שעתיד לגדול לעיר של 70 אלף איש ויושב על כביש שש, לא יוכל להתחבר אליו. אני מאמין, שבסופו של דבר, גם אם זה יארך שנתיים או שלוש, החיבור לכביש שש יאושר“.

מגן גם אינו חוסך את ביקורתו על התכנית החדשה להקמת תחנת רכבת חריש כחלק ממסילת מנשה. "התכנית המקורית היא תכנית רכבת ישראל לקו עפולה חדרה (המסילה המזרחית). אני קורא לממשלה להיצמד לתכנית המקורית והמאושרת ולהחזיר את קו חדרה עפולה לשולחן הדיונים והתכנונים ולתת לנו רכבת כאן, בתחומי העיר חריש".

"אני מייחס חשיבות רבה מאוד לתחבורה לעיר ובתוך העיר. גישה קלה ותנועה זורמת לחריש ובתוך חריש יגרמו לכך שהביקוש לדירות בעיר יהיה גבוה והאכלוס יהיה מלא".

אוכלוסיה איכותית, מיתוג חדש

על פי הערכות, בקיץ הקרוב עתידה חריש לקלוט אלפי תושבים חדשים ולבצע קפיצה מספרית לכ-20 אלף תושבים. "אני גאה להיות שותף לרשות מקומית שמקבלת את האזרחים החדשים כשכל התשתית הקהילתית הכוללת בתי ספר, מעונות, בתי כנסת, מקוואות ומתנ"ס כבר קיימת. אין ולא היתה לזה דוגמה בכל הארץ", מציין מגן.

ובכל זאת האכלוס לא התנהל על פי התחזיות הראשוניות…

"ענין  האכלוס התנהל בעצלתיים משום שהמיתוג של חריש לא עלה יפה ותושבים פוטנציאלים לא ידעו לזהות את מיקומה של חריש ואת אופייה המיוחד“.

"המצב משתנה, הרבה בזכות הקמפיין הפרסומי של חברת שפיר על שכונת בצוותא. אנחנו קוראים לזוגות צעירים מרחבי הארץ לבוא לגור בחריש, בעיר מתקדמת באיזור השרון“.

עיר הצעירים
חריש, עיר הצעירים. פרסום באתר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה -חריש

חריש לא זוכה בעיתונות הארצית למחמאות רבות ולכן גם לא מושכת זוגות צעירים

"אנחנו יודעים שיש לחריש בעיה גדולה של מיתוג. אנחנו בוועדה לא מתעסקים במיתוג, זה לא מתפקידנו, אבל מההכרות שלנו עם תושבי חריש, הצענו להשתמש בתושבי חריש כאלמנט מיתוגי".

"האוכלוסיה בחריש היא מדהימה, שיחות אקראיות עם אנשים ברחוב מראות שהתושבים מאוד מרוצים מהעיר ואין עד טוב יותר לאופיה של העיר מאשר מי שגר פה ומהלל ומשבח את העיר".

"אני סומך על ראש המועצה יצחק קשת, ועל מנכ"ל המועצה, יעקב נתניהו, שימשיכו למנף את ההישגים גם בתחום הגברת האכלוס".

המשימה: הקמת פארק מרכזי

מגן מאמין שאחת הדרכים, שיעזרו למשוך לחריש תושבים פוטנציאליים, היא הקמת הפארק המרכזי בין שכונת הפרחים והחורש, שמתוכנן להשתרע על שטח של 103 דונם. התכניות להקמתו אושרו אך המועצה הקפיאה אותן בשל עלויות התחזוקה הצפויות הגבוהות.

"הפארק הציבורי הוא חלק ממיתוג העיר", מסביר מגן.  "ההבדל בין לראות ערימות של עפר בליבה של העיר לבין סיור בפארק ירוק ויפה הוא עצום ולכן הקמת הפארק צריכה להיות אחת המשימות הראשונות של הרשות".

הדמייה פארק מרכזי
הדמייה של הפארק המרכזי. באדיבות דוברות עיריית חריש

"המועצה המקומית חוששת לקבל פרויקט כזה גדול בשל הוצאות התחזוקה השוטפות ואני מבין ומעריך את זה. אבל אם יש תקציב להקמת הפארק, צריך לדאוג שהוא אכן יוקם ובמקביל למצוא גורם, שיתחייב לסייע באחזקתו ב-10-15 שנים הבאות".

על אילו מקורות תקציביים אתה מדבר? ממשלתיים? תרומות מחו“ל?

"צריך בראש וראשונה לפנות לממשלה ולהשיג תקציב ממשלתי. לומר בצורה פשוטה שחריש זקוקה לעזרה באחזקת הפארק עד שיקומו פה איזורי תעסוקה ולחריש יהיו מקורות הכנסה משלה. אפשר לפנות גם למקורות אחרים כמו תרומות מחו"ל או לקדם הסכמים בנוסח 'שותפות 2000'".

אתה מדבר על גיוס תקציבים בתקופה בה אנחנו נמצאים במצב ייחודי בלי ממשלה מכהנת ובחירות חדשות בספטמבר. לא ברור גם מה יעלה בגורלה של חריש, שהחלטת הממשלה, שהעניקה לה מעמד ייחודי מסתיימת בסוף שנת 2019

 "נכון, החלטת ממשלה 870 מדצמבר 2015  שמגדירה את חריש כעיר עדיפות לאומית, מסתיימת בשנת 2019. אני בטוח שמיד עם כינון הממשלה, הממשלה החדשה תידרש לענין של חריש.

"אנחנו נפעיל את כל כלי השכנוע שיש בידינו, בהובלת הרשות המקומית, כדי להגדיר תקופה נוספת של 3-5 שנים בה חריש תמשיך להיחשב כפרויקט לאומי. הרבה מאוד תלוי במדיניות האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון אולם המסורת עד היום הוכיחה שחריש קיבלה תשומת לב ראויה ואין סיבה שהממשלה והמדינה לא ימשיכו כך בעתיד".

חסמי התעסוקה יפתרו

"אין ספק שלחריש יש פוטנציאל עצום לגדול לממדים הרבה יותר גדולים מאלו שמדברים עליהם כיום ובתנאי שהחסמים בתשתיות יוסרו ותכנון איזורי התעסוקה יושלם", מציין מגן ומשתף בבשורה החשובה: "אנחנו לקראת אישור תכנית חריש דרום".

חריש דרום תקום על 300 דונם (בגבול קיבוץ מצר) ועתידה לכלול כ-1,400 יחידות דיור, 3,300 מ"ר שטחי תעסוקה ו-1,500 מ"ר של שטחי שירות. "זה יהיה איזור התעסוקה הראשון של חריש שיאושר ויוקם", מציין מגן.

"התכנית ראשונה נדונה בוועדה לפני שבעה חודשים ואושרה בתנאים שמתמלאים כעת. לפני ראש השנה, התכנית תהיה להפקדה. זוהי תכנית רלוונטית, מתקדמת ואקטואלית שהוועדה משקיעה בה מאמץ רב", מפרט מגן. "אנחנו מכוונים למשיכת חברות הייטק לעיר כיאה לעיר מתקדמת עם זוגות צעירים, משכילים וברמה סוציו-אקונומית גבוהה".

מגן מוסיף ומציין כי בימים אלו נדונה מחדש התכנית לתכנון איזורי הסחר בשכונת מעו"ף וכי תושבי חריש יוכלו למצוא עבודה גם באיזור המסחר המתוכנן של מועצה איזורית מנשה, שעתיד לקום בסמוך לצומת מג"ב. עוד הוא מציין כי החלה החשיבה הראשונית על איזור 'חריש צפון', שגם הוא עתיד לספק איזורי סחר ותעסוקה לתושבי חריש והכנסות לקופת המועצה.

מהו המסר שלך לסיום לתושבי חריש?

"כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד –  אינו טועה. אנחנו נצליח בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ועם התושבים הדומיננטיים של חריש להקים את המחלף המבוקש בכביש שש. איזורי התעסוקה של חריש יקרמו עור וגידים עוד מעבר למה שניתן לראות היום ובצנרת ממתינים גם רעיונות מחוץ לקופסא כמו הקמת איזור תעסוקה משותף לחריש, כפר קרע ומ.א מנשה מצפון לכביש 65. ברגע שהדברים האלה יסתדרו התפישה הרווחת על חריש תהיה שונה לגמרי".


סביוני חריש

שכונת הפרחים מתחילה להתאכלס: חמישה בניינים ראשונים קיבלו טופס 4

נחתמו טפסי 4 ראשונים בשכונת הפרחים. מסירת הדירות לדיירים הראשונים של פרויקט 'דונה בחריש 2' ופרויקט 'הארבעה' תחל בקרוב

שני בניינים של חברת 'דונה' ברחוב יקינטון 12 ורחוב נרקיס 24 קיבלו טופס 4 ראשון בשכונת הפרחים. גם שלושה בניינים מתוך ארבעה בפרויקט 'הארבעה' של חברת נמדר קיבלו את טופס 4 המיוחל.

שכונת הפרחים היא השכונה השלישית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש ושכונות אבני חן בהן מתגוררים כבר למעלה מ-12,000 אלף איש.

רוב השכונה, בה נבנות כ-3,000 יחידות דיור בפרוייקטים השונים, תאוכלס בשנים 2020-2021, אולם מאות משפחות עתידות לאכלס את שכונת הפרחים עוד השנה. עבור התושבים החדשים מכינה המועצה גני ילדים, שעתידים להתחיל לפעול כבר בספטמבר 2019, שנת הלימודים תש"פ. יחד עם זאת, תלמידי בתי הספר היסודי של שכונת הפרחים ילמדו בשנת הלימודים הקרובה בבתי הספר בשכונות החורש ואבני חן. בית ספר יסודי ממלכתי יחל לפעול בשכונת הפרחים רק בשנת תשפ"א. מוסדות ציבור נוספים נמצאים גם הם בעבודות הכנה מתקדמות.

עקיבא לוי, מנהל הפרויקט של חברת דונה, שזכה לקבל את טופס 4 ולהתחיל במסירת הדירות מסכם: "הדייר הראשון צריך להיכנס ביולי ועשינו מאמצים לקדם בצורה משמעותית את הבנייה על מנת להקדים את לוח הזמנים ואת מסירת הדירות".

רחוב יקינטון שכונת הפרחים
רחוב יקינטון

הפרויקט של דונה בשכונת הפרחים, הכולל 29 בניינים בסך הכל מצטרף לפרויקט רחב הקף של קודם שבנתה החברה בשכונת החורש. בנוסף, בימים אלה בונה חברת דונה פרויקט נוסף בשכונת מעו"ף במסגרת תכנית 'מחיר למשתכן'.

נמדר: עיכוב של שלושה חודשים

הארבעה בחריש בפרחים
פרויקט הארבעה בשכונת הפרחים

הבשורה המשמחת על קבלת טופס 4 בפרויקט הארבעה של חברת נמדר התקבלה לאחר עיכוב של מספר חודשים במסירת הדירות שתוכננה במקור לפברואר 2019. הדיירים שמעו גרסאות שונות על סיבות העיכוב מהקבלן והעירייה גם יחד.

בני נמדר
בני נמדר, פרויקט הארבעה

בני נמדר, הבעלים והיזם של פרויקט הארבעה מסביר על הסיבות שגרמו לעיכוב:

"היו לנו מספר בעיות, הגדולה בהן היתה התמודדות מול החברות המונופוליסטיות במשק. בזק עשו לנו את המוות, רק בערב פסח הם חיברו את הבניינים אחרי דין ודברים ארוך מולם. עשינו מאמצים כבירים להמשיך את הפעילות למרות החג כדי לא לעכב את הדיירים והגענו לעבוד במהלך החג כדי לעבור את המשוכה של אישור כיבוי אש".

"התמודדנו עם חופשות פסח, יום העצמאות והרמאדן. התמודדנו עם חורף ארוך וקשה במיוחד וגם עם סגירת אתר הבנייה לשבועיים במהלך חודש אוגוסט, בעקבות מותו של שוהה בלתי חוקי, שנכנס לבניין באישון לילה ונפל בפיר המעלית".

ב-22.5 קיבלתם תעודת גמר מהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש אולם בכל זאת לא הורשתם להתקדם עם מסירת הדירות. מדוע?

"היה חוסר טופס אישור כיבוי אש ובשבוע שחלף דאגנו גם לזה. אני שמח שהתלאות מאחורינו ונוכל כעת למסור את הדירות לדיירים".

האם ניתן היה לעשות דברים קצת אחרת?

"חשוב לי להעביר מסר למועצה, שתתחיל לחבק את היזמים והקבלנים ולא תפריע להם בעשייה או תתקע להם מקלות בגלגלים. גם מהדיירים חשוב לי לבקש קצת סבלנות, ולהדגיש שאנחנו רוצים לעשות הכל לטובתם, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים".

דיירים ראשונים בשכונה

ליאור ואתי הרשקו, הורים לשלושה ילדים, הצעירה בהם, רומי בת 6 חודשים, המתינו בקוצר רוח לאישור המיוחל."היינו אמורים לקבל מפתחות כבר לפני שלושה חודשים, וחוזה השכירות שלנו הסתיים, נתקענו בלי פיתרון", הם משתפים.

לחריש הם הגיעו לפני שלוש שנים מכפר יונה והתגוררו עד לאחרונה ברחוב טופז בעיר. ליאור הוא מחסנאי בלהבות חביבה ואילו אתי עדיין בחופשת לידה. "באנו בגלל המחיר,  נשארנו בגלל הקהילה", צוחק ליאור.

משפחת הרשקו
משפחת הרשקו

איזה פיתרון מצאתם לבעיה הזמנית?

"לשמחתנו, הקבלן איפשר לנו להכניס את החפצים שלנו לדירה והתגוררנו בחודשיים האחרונים בכפר יונה. הנסיעות הן מחיר כבד שנאלצנו לשלם". "אפשרנו לדיירים שנקלעו לבעיה בשל העיכוב במסירת הדירות להכניס חפצים לדירה מלפנים משורת הדין", מאשר בני נמדר.

מדוע בחרתם בשכונת הפרחים?

"חצי שעה לפני פגישה מתוכננת עם עורך דין, עימו היינו אמורים לחתום על הסכם רכישה לדירה אחרת, החלטנו להסתובב פעם נוספת בעיר. נכנסנו, למשרדים של נמדר והצהרנו שאנחנו ממש לפני חתימה על קניית דירה ושאם יש להם דירה להראות לנו – זה חייב לקרות כעת. עמוס כחלון, שעבד אז בחברה, הביא אותנו לפה והשאר הסטוריה. נדלקנו על הדירה, ישר הרגשנו שזה הבית שלנו . ביטלנו את הפגישה עם עורך הדין ובחרנו בבית הזה".

מה אתם מאחלים לתושבי שכונת הפרחים העתידיים?

"רק טוב. שהשכונה תפרח ואנחנו איתה".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שלמה אפרתי מסכם תפקיד: "חריש היא עיר שטוב לחיות בה"

הוא היה שם ברגעים הקריטיים שעיצבו את חריש כפי שהיא נראית כיום. שלמה אפרתי, מסיים את תפקידו כעוזר מנכ"ל מועצת חריש ומשתף במתרחש מאחורי הקלעים, בהישגים, בכישלונות ובתחושות

שלמה אפרתי צילום: מור שקיפי לאטי

לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מסיים שלמה אפרתי (31) את תפקידו וממשיך הלאה לתפקיד המאתגר הבא, כמנכ"ל הישוב עץ אפרים בשומרון.

אפרתי החל בתפקידו הנוכחי בשנת 2016 בתקופה הקריטית שעיצבה את חריש כפי שהיא כיום וככל הנראה תשפיע גם על עתיד העיר.

דרכו לתפקיד נסללה, כמו הרבה דברים טובים בחיים, במקרה. "בשנת 2013 רכשנו דירה בחריש להשקעה דרך עמותה. בשנת 2016 ביקשו שנציג העמותה יגיע למפגש במועצת חריש שם פגשתי את יעקב נתניהו ושוחחנו קצרות. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שפגשתי מישהו שאני רוצה לעבוד איתו. למחרת קיבלתי טלפון, שהזמין אותי למלא את התפקיד. ארזנו ועברנו לחריש. יש כאלה שקוראים לזה 'קארמה'.

בשלוש השנים שחלפו גדלה מועצת חריש וכיום עובדים בה כ-100 עובדים. אפרתי החל לעבוד במועצה רזה שכללה 20 עובדים בלבד. כמי שמכיר את העניינים הבוערים של חריש מבפנים פנינו לאפרתי כדי לנסות ולהבהיר מספר שמועות עקשניות שמלוות את המתרחש כמו לדוגמא, על כך שהחילופים התכופים של בעלי תפקידים במועצה אינם מוצדקים. אפרתי לא סבור כך.

"חשוב לזכור שחריש היא רשות מקומית יוצאת דופן בקצב ועומס העבודה. אנו משרתים 12 אלף תושבים אך מכינים תשתיות ל-70 אלף איש. אנו מתוקצבים לפי תקנים של כמות האנשים בפועל, זוהי אנומליה אדירה והמתח הזה מתקיים כל הזמן וגורם לעומס אדיר על עובדי המועצה".

"מאידך, עובדים רבים פועלים בתודעה שהם שותפים למעשה היסטורי וזה מוציא מהם כוחות מדהימים. הגעתי כל בוקר לעבודה מוקדם וחזרתי הביתה בשעות הקטנות של הלילה כשלנגד עיני עמדה רק טובת חריש. יחד עם זאת, ישנם אנשים שתודעת השירות ורמת המקצועיות שלהם לא תאמו את הציפיה שקיימת במועצה. לא כולם מתאימים לחריש", מציין אפרתי.

"אני הראיה לכך שיש לא מעט עובדים במועצה שעובדים בנחת וללא חרב פיטורים מעל ראשם. בכל שנותי לא הרגשתי מאוים ולא פעלתי מתוך איום מרומז או מפורש. התחלופה היא כדי למצוא את האנשים הכי מתאימים לחריש".

אז שלי קרן, לדוגמא, לא התאימה לחריש? 

"שלי קרן היא חברה טובה ואשת מקצוע מהמעלה הראשונה, זו לא היתה בעיה של מקצועיות. מקצועיות זה לא הכל בחיים, היא לא התאימה לעבודה בחריש וזה בסדר ולגיטימי".

טענה נוספת היא טענה על הדלפות שמגיעות מן המועצה, ראה המקרה של ישראל שלו, ראש אגף החינוך החדש, שבחירתו הופצה ברשתות החברתיות עוד לפני סיום המכרז. 

"ברמת וודאות גבוהה אני יכול לומר שזה לא הודלף מהמועצה. אם אדם ניגש למכרז ומתקשר לתושב העיר כדי להתייעץ איתו אז זה יוצא החוצה. מעולם לא ראיתי שהודלף משהו". יחד עם זאת התופעה הבעייתית יותר עליה מצביע אפרתי הוא המידע השגוי, החלקי והלא אמין שמופץ ברחבי העיר. "ישנם תושבים שמפיצים מידע לא אמין או חלקי כשהם מסיקים מסקנות מבוססות על שמועות. לי, כעובד מועצה זה חורה, להיכנס לקבוצת פייסבוק ולראות שם מידע כל כך שגוי. התפקיד של המועצה הוא להנגיש את המידע לתושבים, אבל לא תמיד זה אפשרי בזמן שהשמועות רצות. צריך לשמוח שיש לנו מנכ"ל וראש מועצה שמוכנים לשלם מחיר אישי, גם בדמות שמועות כאלה ואחרות, לטובת העיר".

אפרתי מוסיף ומציין: "אם פוסט בפייסבוק מנהל אותך, זו בעיה קשה, אבל אם תושב, שצבוע בצבע לכאורה של יריב פוליטי, מעלה טענה לא מקצועית ויחד עם זאת בלשכה מתייחסים לטענה בצורה עניינית, בעיני זה מראה על גדלות. זה מדהים ולמדתי מזה רבות".

תנאי חוסר וודאות מושלמים

מה עוד למד אפרתי? בראש וראשונה איך מקימים עיר וכיצד נערכים לבניית מנגנונים שישרתו עיר חדשה בלי מידע בסיסי או תנאי וודאות.

"צריך לזכור שבשנת 2016 היו כאן רק הבטחות ועוד לא היה ברור שאכן תקום כאן עיר. כבר היו ניסיונות עבר כושלים לשווק את חריש. לא היה לנו מושג כמה תושבים יגיעו לכאן. ניסינו לחזות זאת על בסיס מידע חסר ובתנאי חוסר וודאות מושלמים".

הכנות לפתיחת שנת הלימודים
הכנות לפתיחת שנת הלימודים

כיצד פעלתם?

"הנחנו מספר הנחות עבודה מהן גזרנו את יעדי העבודה שלנו. לאחר גל האכלוס הראשון בשנת 2017 ייצרנו נוסחת אכלוס שמתייחסת לקצב בניה מסוים של יזם, לוחות זמנים ומשתנים נוספים. נוסחת האכלוס הוכיחה את עצמה ב-2018 ברמת דיוק גבוהה מאוד ועזרה לנו לצפות את מספר הילדים בגני הילדים ובתי הספר ולהיערך בהתאם לכך".

מהו ההישג המרכזי שאתה יכול להצביע עליו בתקופת העבודה שלך במועצה?

"אין ספק שאחד ההישגים המשמעותיים הוא פרוייקטי הבינוי של מוסדות החינוך. הייתי שותף לבניית שלושת המעונות הראשונים בחריש, 16 גני ילדים ושלושה בתי ספר בשנת הלימודים הראשונה בחריש".

"זו היתה חוויה ייחודית עבורי. עבדתי קשה מאוד על מנת להשיג טופס 4 ולדאוג שהמבנה יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים, וב-1 לספטמבר, זכיתי ללוות את הבן שלי לגן, שפיקחתי עליו ואת הבת שלי לבית הספר, שירקתי דם כדי להוציא עבורו טופס 4 . אני מודה לקב"ה על הזכות שניתנה לי".

"יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פיתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא"

האם יש הישגים נוספים שאתה שותף להם?

"עבדתי בצמוד עם נתניהו ובנינו תכנית עבודה לכל אגף ואגף. יצרנו מתודולוגיות של ניהול פרויקטים, ניהול משימות, עמידה ביעדים, עבודה מדידה".

"חריש מתמודדת מול אתגרים אסטרטגיים כבירים בתחום התעסוקה, התחבורה, שקשורה כחוט השני לתעסוקה, והאתגר של ייצוב והארכת החלטת הממשלה להזרים כספים לחריש, שלוטה כעת בערפל לנוכח המצב הפוליטי של הליכה לבחירות חוזרות".

"מתקיימת עבודה מאומצת מאוד של ראש המועצה, המנכ"ל והגזבר שמניעים את הרכבת הזו ונפגשים באופן תדיר עם משרד הפנים והשיכון, ונקווה שהערפל יתפזר עם כינונה של ממשלה חדשה".

"יחד עם זאת, צריך לזכור שגם אם הממשלה תאריך את ההחלטה לפרק זמן נוסף, זו בועה. יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא".

"נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל"

מהם לדעתך האתגרים המרכזים של שנת 2019?

"היעד המרכזי כעת הוא לעבור את האכלוס הקרוב בהצלחה. הצפי הוא ששנת 2019 תסתיים וחריש תכיל כ- 20-22 אלף תושבים".

"כמו תמיד, יש לעבור בהצלחה את אתגר פתיחת שנת הלימודים הבאה. השנה יפתחו כ-20 גני ילדים חדשים, ובית ספר יסודי אחד שיתווספו למערך הקיים".

"ב-2020 עתידים להיפתח 3 בתי ספר נוספים, שניים מהם בשכונת הפרחים ואחד בשכונת החורש, בית ספר תיכון ראשון ברחוב אודם, תיכון דתי, אולפנה וישיבה תיכונית".

טקס חניכת שכונת בצוותא
טקס חניכת שכונת בצוותא. צילום: מור שקיפי לאטי

ובכל זאת, על איזה כישלון תוכל להצביע?

"נעשו טעויות, נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל".

מהו המסר המרכזי שלך לקוראים?

"חריש היא עיר שטוב לחיות בה. התסכולים של תושבי חריש מגיעים ממקום טוב, מרצון לעשות את הדברים נכון מההתחלה, אבל צריך להאמין שלחריש יש גוף מקצועי שיגרום לזה לקרות בצורה הטובה ביותר. יצחק קשת גדל לתוך התפקיד, ליעקב נתניהו יש אנרגיה שמניעה את כולם, יש לנו חברי מליאה מדהימים שטובת העיר לנגד עיניהם ומשקיעים מזמנם בהתנדבות מוחלטת. למרות כל המאמצים, לא תמיד מצליחים מיד בהתחלה, אבל יש אנשים איכותיים במערכת שאני מאוד מאמין בהם".

"התחושה שמלווה אותי היא תחושת הצלחה. אני רואה את ההישגים ואת התוצאות בשטח, החל מפתיחת מוסדות חינוך בזמן, דרך תפעול של מרכז שירות לתושב שנותן מענה מספק, מידעים לתושבים בנושאים שונים, העיר נקיה ומסודרת ומתבצעת במקביל עבודה ברמה אסטרטגית בהיקפים גדולים. בסופו של יום, כתושב, אני חי פה טוב".


בצוותא חריש

חלומות חריש - שיכון ובינוי

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

התחלות חדשות בחריש: משנים מקום, משנים תעסוקה

מה אתה עושה כאשר אי אפשר להמשיך ולעשות את מה שעשית קודם? כאשר אתה שומע קריאה פנימית חזקה ללכת אחרי מה שנכון לך? האם אתה קופץ אל הלא נודע ומעז? אסף אלישיב, יואב גן ברוך ודרור אברהם הרמיס הלכו בעקבות צו ליבם והעזו

לעיתים נסיבות חיצוניות, כמו מעבר לעיר חדשה, כופות עלינו לחולל שינוי בחיינו, ולפעמים הצורך בשינוי הוא פנימי. כך או אחרת, מוטלת עלינו החובה להתמודד עם התחלה חדשה (ומפחידה). המעבר לחריש מביא עימו בהכרח התחלות חדשות. כולנו כאן (כמעט) תושבים חדשים שמתמודדים עם שכנים חדשים, מסגרות לימודיות לילדים וריחוק מהמשפחה, אבל יש כאלה שעשו צעד אחד נוסף – ומינפו את המעבר לחריש להתחדשות עצמית.

"העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש"

אסף אלישיב
אסף אלישיב. צילום: ג'ני קשת

אסף אלישיב (29) הגיע לחריש לפני שנה. הוא עבר עם אשתו ועם שלושת ילדיו מעין עירון, שם התגוררו תקופה קצרה ואליה הגיעו מתקוע, שם חיו במשך שמונה שנים.

במה עסקת לפני שעברת לחריש?

"אני הנדסאי תעשייה וניהול. עבדתי כשכיר בניהול לוגיסטי של פרויקטים בנדל"ן במשך כמה שנים, מול קבלנים, פיתוח תשתיות, רשויות מקומיות, דיירים וכן הלאה".

מתי היה השינוי התעסוקתי שביצעת?

"בעין עירון הייתה תחילת הטרנספורמציה. הרגשתי שאני מאוד נשאב לעבודה ושזה לא באמת מתגמל. הוצאתי אנרגיה ובסוף מישהו אחר קצר את הפירות במקומי. הרגשתי שאני יכול ורוצה לתעל את כל האנרגיה הזאת ולקצור בעצמי את הפירות. התעורר בי רצון להיות עצמאי".

אלישיב החל לחתום אבטלה ונרשם לקורס מטעם משרד הכלכלה. "למדתי מסחר אלקטרוני באמזון בג'ון ברייס בחיפה. לקחתי ברצינות את הקורס, והתחלתי לעסוק בזה במהלך הלימודים. כיום יש לי מוצר מטבח עם מיתוג פרטי משלי, שנמכר בארצות הברית".

אבל זה אינו עצם העניין מבחינתו. הוא מספר כי כיום, במסגרת השינויים הגדולים שהוא ואשתו עוברים, נפתח עולם היצירה שלו, שלדבריו, היה חסום במשך הרבה שנים.

"אני מרגיש שכיום אני בדרך לשליחות שלי. כיום אני מתייחס לעצמי בעיקר כאל אדם יוצר. יש לי יֶצֶר ליצירה. אני כותב ומשחק – יש לי משיכה מאוד חזקה לבמה וזו אהבת ילדות שלי שעכשיו אני מאפשר לה לחזור בגדול. אשתי ואני מעבירים יחד הרצאות וקטעי משחק מהשנים הראשונות של הנישואים שלנו, שהיו מאוד מאתגרות".

האם חריש תרמה לשינוי שעברת?

"בהחלט כן, העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש, איך שהוא רוצה, כולם מתחילים דף חדש אם הם רק בוחרים לעשות זאת".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמין שלכל אחד יש מתנה שמנחה אותנו לשליחות ולהגשמה שלנו. זה מתחיל מלהקשיב ללב. כל אחד הוא שחקן ראשי בחיים שלו, במחזה שלו, וכדאי שיעשה זאת כך שהתשוקה שלו תוביל אותו. חבל שאנשים עושים ויתורים ומחזיקים בדברים שלא נכונים להם".

 "ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות"

יואב גן ברוך
יואב גן ברוך. צילום: רפאל מזרחי

"אנשים אוהבים להיות באזור הנוחות שלהם, ואני מאוד בעד שינויים. אני חושב ששינוי עוזר להתפתח," אומר יואב גן ברוך (50) תושב חריש, שאליה עבר מחולון לפני כארבעה חודשים. הוא מביא כחיזוק לדבריו את הפסוק: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך". "גם בורא עולם אומר ללכת – לצאת מאזור הנוחות, מכל מה שמולד בך", הוא מדגיש.

ספר לי על הדרך המקצועית שלך.

"אישית, תמיד העזתי לנסות ולגוון מבחינת תעסוקה. אחרי הצבא פתחתי חברת שיווק גדולה, בשלב אחר היה לי מועדון סלסה. כבר שנים רבות שאני שף קונדיטור. עבדתי בחברות קייטרינג ובמסעדות והרציתי בבתי ספר לבישול ולקונדיטוריה. לאחרונה, עבדתי במסעדה טבעונית בתל אביב, עד שהבנתי שהנסיעות מחריש למרכז לא מתאימות לי יותר ופתחתי עסק עצמאי".

לא פחדת לעזוב משרה בטוחה?

"היה לי ברור שיש לי אפשרויות, וזה לא הפחיד אותי. ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות. אני עוסק כיום בדברים שעסקתי בהם גם קודם, אבל פיתחתי עסק חדשני בתחומי הקונדיטוריה עם דגש על אוכל בריאותי. חשוב לי לחנך אנשים לבריאות. כשאדם אוכל עוגה ממש טעימה, ומגלה שהיא עשויה מרכיבים טבעיים ובריאים בלבד הוא מופתע".

איך אתה עושה את זה בפועל?

"אני אופה עוגות בריאות ולחמים. יש לי אתר אינטרנט שהקמתי לא מזמן ואני עורך סדנאות והרצאות בנושא. אני גם מלווה אנשים בתהליכי שינוי של ירידה במשקל ובהורדת רמות סוכר, באמצעות שינוי הרגלי חיים".

האם לדעתך חריש מאפשרת לעסקים או לעצמאיים להתפתח בקלות?

"בכנות?" הוא אומר, "השאיפה שלי היתה לפתוח מקום בחריש. בדקתי אופציה לחנויות לפני שעברתי, אבל ראיתי שהעלויות מאוד יקרות. כרגע, לא נראה לי שזה יקרה פה".

 "כשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי"

דרור הרמיס
דרור הרמיס

דרור אברהם הרמיס (37) גדל בשערי תקווה, וגר שם עד לפני שנתיים וחצי. בשנת 2014 הוא ואשתו חיפשו בית לרכישה, וזיהו את חריש כמקום בעל פוטנציאל. הם עברו לגור כאן בפועל באוקטובר 2016. דרור לא ידע שההחלטה הזאת תהיה כל כך משמעותית עבורו.

ספר לי על תהליך השינוי המקצועי שעברת

"זה לא היה רק שינוי מקצועי", הוא מבקש לדייק. "המהלך הזה של לצאת מהמקום שבו גדלתי כל חיי, להיפרד מ'ארצי וממולדתי', כמו שאומרים, גרם לי להתבונן בעצמי הרבה יותר עמוק. הבנתי שאני לא נמצא במקום שנכון לי מבחינת עיסוק. וכשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי".

"בשנה וחצי הראשונות למעבר עוד המשכתי לעבוד בביצוע ובניהול פרויקטים של בנייה. עבדתי באותה חברה, ברעננה, כמעט עשר שנים כשכיר. כל התהליך של ההתנתקות מהשורשים המוכרים שלי הביא אותי להתבונן בעצמי בצורה אותנטית יותר, ולהבין שמרכז העניין שאני רוצה בחיי הוא עבודה עם אנשים. בסופו של דבר החלטתי להישאר באותו שדה, אבל בכיוון אחר, והתחלתי לעסוק בתיווך".

זה היה שינוי מהותי?

"מאוד מהותי", הוא אומר. "התעסקתי בענייני חומר וביצוע, וכיום אני מוביל את האדם אל הבית שלו. התפישה שלי שונה ב-180 מעלות. מה שחשוב לי כיום הוא התהליך שאני עושה עם האנשים, המפגש איתם, מה נכון להם – האדם במרכז. חשבתי ללכת לכיוון טיפולי ממש, כי הבנתי שאני עובד לפי רגש ושאני מחובר אל האנשים שאני עובד איתם ומבין את מה שהם עוברים".

מה אתה מאחל לעצמך להמשך?

"אם אצליח לחבר בין תהליכי התפתחות של אנשים ובין נדל"ן, זה יכול להיות מדהים. דבר נוסף שאני רוצה הוא להשתלב בפרויקטים בחריש. כרגע אני עובד בעיקר במערב חדרה, אבל אני בהחלט 'שחקן ביתי' מטבעי, ולכן הייתי שמח לעבוד בחריש".

איזו עצה היית נותן לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"לייצר שינוי מבפנים החוצה ולהיות קשוב לסימנים בדרך, לגילוי שלנו, לייעוד של כל אחד מאיתנו. הדרך היחידה לחיות בנוכחות ובסוג של קתרזיס וסיפוק היא להתקרב לייעוד שלנו. אני חושב שזה ממש שמחה או אומללות… אין אפשרות לא לעשות את זה".


הכירו את הנשים שעשו שינוי מקצועי בחריש, בכתבה קודמת בנושא: משנות מקום משנות מזל


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

"למקם את חריש על מפת האמנות הישראלית"

למתג את חריש כעיר שמושכת אמנים, להפוך את המנדלה המחברת בין קצוות לסמל העיר, לעודד יצירה משותפת – לאיתן קדמי, מאייר, אמן מנדלות ותושב חריש יש אינספור רעיונות, חלומות ומאוויים והוא עומד להגשים אותם, כאן, איתכם. אם תרצו…

לצד הפגנות שמקיימים בימים אלה חברי עמותת נאות חריש מול משרדי חברת הניהול של הפרוייקט, זוכים אט אט, חלק מחבריה, לקבל את המפתחות המיוחלים ולעבור לחריש. אחד מחברי העמותה הראשונים, שעבר להתגורר לאחרונה בעיר, הוא לא אחר מאשר איתן קדמי (63), מאייר ישראלי עטור פרסים, ואמן מנדלות מוערך. בחודשיים הראשונים למגוריו בחריש, התגורר קדמי כדייר יחידי בבניין ובשכונה כולה, והשתוקק יותר מכל לבואם של חברי הקהילה שלו.

"לפני שבע שנים קבוצת חברים שלי, חברי הקהילה העירונית, קהילת "ירוק בעיר" חלמו על התארגנות קהילתית בבניין משותף כמודל לקיימות עירונית. מאוד התחברתי אליהם ולרעיונות שהם מייצגים. מאז עברנו הרבה תלאות יחד ולשמחתי, אני כבר כאן. אני מחכה שגם הם יעברו לגור בחריש ויחד נוכל לקדם פרויקטים עירוניים", הוא מסביר.

אילו פרויקטים אתה מעוניין לקדם?

"החלום שלי הוא לקדם בחריש בית אמנים, שמאפשר לאמנים ויוצרים להגיע לעיר וליצור יחד. אני מרגיש שזה הזמן ללכת למקומות חדשים ולהשפיע על הסביבה האנושית, ליצור ולהביא את האמנות שלי למקומות חדשים וזה מתחבר עם המטרה הגדולה יותר, שהיא למקם את חריש על מפת האמנות הישראלית".

למה הכוונה?

"לפעול ולהביא את האמנות לחריש בכל מיני צורות, ציור, פיסול, אמנות פלסטית. עבורי היצירה היא בעיקר מנדלה, אומנות שמחברת את האדם לעצמו ואת האדם לסביבה".

"המנדלה מהווה שיעור בהתפתחות רוחנית ומאפשרת לדעת על עצמנו דרך הלב, יותר מאשר דרך השכל", כתב קדמי בספר שהוציא לאור, 'דרך המנדלה'.

מנדלת אחדות
מנדלה המייצגת אחדות. ציור: איתן קדמי

"המנדלה מפתחת את יכולת הריכוז וההקשבה הפנימית כמו במדיטציה. היא מובילה אותנו אל המרכז האלוהי שבתוכנו. אנו חווים חיבור עם העולם, אנו שקטים ושלווים יותר, נקיים ממחשבות טורדניות ומלאים ברגשות חיוביים".

אל המנדלה הגיע קדמי לא במקרה. בתקופה של בלבול ומצוקה נפשית מצא קדמי, כמו רבים לפניו, דרך חדשה לבנייה עצמית ולהתארגנות באמצעות ציורי המנדלות. כמו מוות ולידה מחדש".

"הייתי מאייר מבוקש, ניהלתי סטודיו עצמאי לעיצוב גרפי, היה לי טור שבועי בעיתון יומי. דירה בצפון תל אביב, אשה ושתי בנות. הייתי מפורסם ורבים ביקשו את קירבתי אך משהו בתוכי סירב להירגע. הבור בתוכי הלך והעמיק", הוא מעיד על עצמו. מאז שגילה את המנדלות, נטש קדמי את האיור כמקור הפרנסה, עבר מתל אביב לבנימינה בה התגורר בתשע השנים האחרונות וכעת הוא מתחיל מחדש. כאן, בחריש.

סמל המנדלה למיתוג העיר

"ראיתי פוסט שראש העיר, יצחק קשת, כתב ובו ביקש עזרה במיתוג העיר. כדאי ללמוד מערים אחרות שעשו זאת בהצלחה בעבר, כמו חולון, שמיתגה את עצמה כעיר אומנות הילדים ופתחה מוזיאון קריקטורה, מוזיאון עיצוב, מוזיאון לילדים. האומנות עזרה לחולון למתג את עצמה".

"ברגע שחריש תשכיל להבין זאת ולפתוח מוסדות אמנות כמו גלריה, תיאטרון, סינמטק, הרצאות היא תעלה על דרך חדשה".

"מנדלה היא סמל של חיבור בין קצוות וזה מה שחריש רוצה להיות, עיר שמחברת בין אנשים"

האם נראה לך שהקהל בחריש הוא קהל שוחר אמנות?

"הקהל לא יודע אם הוא שוחר אמנות או לא. צריך להציע לתושבי חריש את האפשרות ולמשוך אותם, זאת הדרך לבנות עיר. אין ספק שחריש מתמודדת עם משימות חשובות כמו תשתית תחבורתית, תעסוקה וחינוך אבל אסור להזניח את האמנות".

איך אתה מציע לעשות זאת?

"דרך אחת היא הנחה גדולה לאמנים בשכירת סטודיו לאמנות ובתמורה להשקעה האמן מחזיר את ההשקעה באמצעות חוגים שבועיים לילדים או מבוגרים. חריש צריכה לקרוא לאמנים לבוא ולהביע את עצמם במוסיקה, בתיאטרון, באמנות פלסטית. אם תיפתח פה גלריה זה יתרום משמעותית למיצוב העיר".

קדמי מבלה רק חלק מזמנו בחריש. הוא מציג תערוכות ויוצר בסטודיו שלו בחיפה ובתל אביב. הוא גם מקווה שבקרוב הפעילות בחריש תגדל וכובד המשקל של עשייתו יעבור לעיר.

"בחרתי לגור בחריש מן הסיבה שאני רוצה לבוא למקום חדש ולהביא מהאיכויות שיש בי. להביא ידע שצברתי באומנות ובחיים בכלל, אחרי הכל אני יכול בגילי כבר לקרוא לעצמי זקן השבט", הוא מחייך.  "ברגע שהעיר תדע לקבל את התרומה שלי ואת הקהילה שלי, חריש תצא נשכרת. אני חש שזו המשימה שיש לנו כאנשים שחיים יחד במדינה לעזור בהקמה של מקומות חדשים".

האנרגיה של קדמי מדבקת. כעת הוא מתכנן להציע למועצה לארגן בחריש פסטיבל מנדלה שכותרתו 'כולנו יחד'. "אני רוצה להציע ליצחק קשת את סמל המנדלה למיתוג העיר חריש. מנדלה היא סמל של חיבור בין קצוות וזה מה שחריש רוצה להיות, עיר שמחברת בין אנשים".

"קראתי גם שראש העיר מסרב לקבל לעיר בדלנים ואני מסכים איתו שעיר צריכה להיבנות על שיתוף פעולה לא על נבדלות".

אמני חריש התאחדו

קדמי מבקש לקדם שיתוף פעולה משמעותי עם אמני חריש ומנצל את הבמה לקריאה ליצור עימו קשר: "אני אשמח אם בעקבות הכתבה אמנים בחריש יצרו איתי קשר על מנת שנוכל להתארגן יחד, לפעול במסודר ולפנות לרשות העיר על מנת לבקש מנדט ותקציבים. יש כל כך הרבה דברים שניתן לעשות בעיר כמו פרויקט ככרות אמנותיות, פיסול סביבתי המון דברים שצריך ליצור יחד".

דרך המנדלה
"חרישניקים צריכים ליצור לעצמם את העיר שבלב, אף אדם אחר בעולם לא יכול לומר לנו מהי העיר חריש"

אבל העיר חריש עסוקה בבניית גני ילדים ובהקמת העיר…

"אני מצפה שעיר חדשה תיקח את האנשים שרוצים לתרום ותדע מה לעשות איתם. אני אשמח אם ירתמו אותי להקמת מפעל תרבות, אני חדור אמונה ועם אמביציה גבוהה לפעול ולקדם".

אתה מודע לדימוי הבעייתי שיש לחריש בתקשורת הארצית?

"זה לא משנה לי. חרישניקים צריכים ליצור לעצמם את העיר שבלב, אף אדם אחר בעולם לא יכול לומר לנו מהי העיר חריש. כל אחד יתחבר לכוחות עצמו ויחד ניתן ליצור קהילה חדשה וחזקה שיש בה כל מה שנרצה".

"אחווה, תרבות, חיבור – אלו הערכים שאני מאמין בהם וככל שיבואו עוד אנשים נחזק את השני. זה מה שיחזק את חריש, לא עוד כתבה בעיתונות הארצית".


חלומות חריש - שיכון ובינוי

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בקרוב: 'בום' של עסקים חדשים בחריש

בחודשים הקרובים עתידים להיפתח ולפעול בחריש עשרות עסקים חדשים, בקניון MORE בכניסה לעיר, בארבעה מרכזים שכונתיים חדשים ובשדרה המרכזית. תושבי חריש: היכונו למהפכה

הליכה או נסיעה לאורך שדרת דרך ארץ מגלה לנו מציאות חדשה: יותר ויותר עסקים חדשים פועלים ברחוב המרכזי של חריש ומנסים למשוך אליהם קהל קונים. השנה צפויה חריש לשנות את פניה בתחום המסחר עם פתיחתו של קניון MORE בכניסה לעיר בסוף חודש מאי ועם פתיחתם של ארבעה מרכזים שכונתיים חדשים בשכונות החורש ואבני חן, שמצטרפים להיצע המסחרי לתושבי העיר.

פתיחתם של המרכזים החדשים אמורה גם לענות על צורך בוער בשכירת חללי משרדים, חללים שאינם בנמצא בחריש. ארבעת המרכזים השכונתיים החדשים, כמו גם מרכז עמית קיבלו היתר לבניית קומות משרדים והם יציעו לבעלי המקצועות החופשיים, חללים מותאמים לעבודה. זוהי בשורה חשובה עבור קהילת העצמאים של חריש.

על פי הערכות, עד סוף שנת 2019 תגיע אוכלוסיית חריש לכ-20,000 אלף איש, כח קנייה שיעניק ליזמים העסקיים קהל לקוחות משמעותי. האם ישכילו בעלי העסקים בעיר להעניק לתושבי העיר מענה שלם ומלא לצרכים המתרבים, והיכן יבחרו תושבי המקום לערוך את הקניות? אין ספק ששנת 2019 תעמוד בסימן התחרות על ליבו ועל כיסו של תושב העיר.

קניון MORE: סופרים את הימים לפתיחה

 

קניון MORE קניון חריש

אם לא יהיו עיכובים נוספים, בסוף חודש מאי עתיד להיפתח הקניון הראשון בחריש, קניון MORE שעתיד להציע לתושבי העיר חווית קניות מסוג שונה, וחווית בילוי ייחודית. לאחרונה התבשרנו שגלידת גולדה, שתפעל חנות בקניון מתכננת לפעול גם בשבת. גם מקדונלד'ס תפעל בקניון ואליהן יצטרפו גם חנויות כדוגמת סטימצקי, קפה גרג, גרעיני עפולה, יין בעיר, שופרסל, אניפט, פוקס, ביגוד ועוד.


פרסומת:
MORE STREET חריש


מרום סנטר: נפתחה חנות אחת, השאר בקרוב

 

מרום סנטר רחוב רימון / אורן

במרכז השכונתי 'מרום סנטר' ברחוב רימון פינת אורן החלה לפעול  לפני כניסת פסח, חנות הצעצועים 'עולם הילדים'. לדברי אורי בר, הבעלים של המרכז, רשת שופרסל, שעתידה לפתוח חנות במרכז נמצאת בשלבי שיפוצים, ועתידה להתחיל לפעול בקרוב. בימים אלה מתנהל מו"מ מול יזמים עסקיים לשכירת שטחי 4 חנויות נוספות.

בר סנטר: פתיחה משוערת בעוד כחודשיים

 

המרכז השכונתי 'בר סנטר' ברחוב אודם קיבל טופס 4 והחנויות שמתעתדות לפעול בו החלו בשיפוצים. לדברי אורי בר, הבעלים של המרכז, שופרסל אקספרס שיפתחו סניף במרכז כבר החלו לעבוד על עיצוב המקום. רינה מאירי, מסוכנות רימקס המשכירה את החללים המסחריים מדווחת שבמרכז עתידים להיפתח גם מאפייה וטאבון הנמצאים בשלבי הקמה, פלאפל איצקו ורשת השניצליה – כולם עובדים במרץ לקראת הפתיחה המתוכננת בעוד כחודשיים, ביולי 2019. נותרו שלוש חנויות שטרם הושכרו (למתעניינים – ניתן לקבל מידע כאן).

מרכז מרגלית 403: ממתין לטופס 4

 

מרכז 403 מרכז מרגלית

הבנייה של מרכז 403 (ברחוב מרגלית) בבעלותו של גרשון חיטמן (47) הבעלים של רשת הסופרמרקטים 'מעיין 2000' הסתיימה, אך טרם התקבל טופס 4. חיטמן מעריך כי מרגע קבלת טופס 4 יופעל המרכז בזמן קצר. המרכז השכונתי העתידי יפעיל בקומה הראשונה המתפרסת על פני 900 מ"ר, סופרמרקט גדול של רשת 'מעיין 2000'. לדברי חיטמן יכלול הסופר בנוסף למצרכים הרגילים הנמכרים בחנויות מסוג זה גם מחלקות מיוחדות כמו מוצרי חשמל ואוכל מוכן, שיותאמו בצורה ייעודית לצרכים של האוכלוסייה במקום.

בקומת המשרדים, הקומה השנייה, המתפרסת גם היא על פני 900 מ"ר מתוכננים לדברי חיטמן משרדים להשכרה. עוד נבנתה קומת חניה הכוללת 25 מקומות חניה במתחם.

מרכז תאנה 407: בנייה לקראת סיום

 

מרכז 407 מרכז תאנה

עבודות הבנייה במרכז 407 נעצרו לתקופה והתחדשו לאחרונה. כעת הבנייה בשלבי סיום, לפני קבלת טופס 4 למבנה. "אני מקווה שנקבל טופס 4 כחודש לאחר פסח ונתחיל להתארגן לפתיחה", מעדכן גרשון חיטמן (47) הבעלים של רשת 'מעיין 2000' ושל מרכז מסחרי 403 בחריש (ראו לעיל).

שני מבנים צמודים נבנו במרכז התאנה, האחד מהם מיועד לפתיחת  סניף סופרמרקט של רשת 'מעיין 2000', שיתפרס על שטח של 750 מ"ר. במבנה השני, יפתחו שש חנויות אחרות, טרם ניתן פירוט בנוגע לתמהיל החנויות החדשות. במרכז זה נבנו 35 מקומות חניה ייעודיים למתחם.

מרכז עמית: שתי קומות משרדים נוספות

מרכז עמית הדמיה
הדמייה של מרכז עמית העתידי לאחר תוספת של שתי קומות משרדים וחניות

למרכז המסחרי השכונתי 'עמית' שנחנך בפברואר 2018 שמורה זכות הראשונים בחריש מבין המרכזים השכונתיים. פתיחתן של החנויות במתחם, היוותה קפיצת דרך משמעותית בתחום המסחר בחריש ותרמה לחיזוק הקשרים החברתיים של תושבי חריש שביקרו במרכז וישבו ללגום קפה או להזמין פלאפל. כיום פועלים במרכז עמית פיצריה אדל, פלאפל ברזילי, סניף שופרסל אקספרס, חנות סלולר די סטור, סבתא עוגיה, מרפאה וטרינרית VIPET, האוס סנטר וסטודיו כושר בניהולו של אביב מינץ.

השבוע אמור להתקבל היתר בנייה ובעוד כחודש תחל הבניה של שתי קומות משרדים נוספות. כל קומה תתפרס על שטח של 800 מ"ר ובנוסף תיבנה קומת חניה ייעודית למרכז עם כ-30 מקומות חניה. מדובר על הגדלה משמעותית של שטחי המשרדים במרכז ומתן מענה לצורך הולך וגדל של השכרת חללים משרדיים.

מרכז מסחרי עמית בחריש
מרכז עמית 2019

מושיק סגל, הבעלים של מרכז עמית: "אני מעריך שעבודות הבנייה יארכו כשנה. אנו כבר נמצאים בשלבי משא ומתן על השכרת שטחי המשרדים לבעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין ורואי חשבון, כמו גם קופות חולים שיפתחו במקום מכוני בדיקות".

מרכז גפן 410: עדיין בבנייה

 

מרכז גפן

מרכז שכונתי נוסף עתיד לקום בלב שכונת החורש ברחוב אורן פינת גפן. המרכז בבעלות חברת ב.ג.י.ר עדיין בשלבי בנייה וככל הנראה לא יחל לפעול השנה. על פי התכנון, החנויות במתחם יתפרסו בגדלים שונים החל מ- 25 מ"ר עד 300 מ"ר ותמהיל החנויות יעניק לתושבי השכונה מענה רחב לצרכים.


לקבלת מידע על השכרת ורכישת חנויות בחריש: לחצו כאן.


MORE STREET חריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חברת שפיר תשקיע 40.5 מיליון שקלים בהקמת מרכז מסחרי חדש בשכונת בצוותא

הבשורות הטובות: החלה בניית המרכז המסחרי של שכונת בצוותא. המרכז יכלול בתי קפה, מסעדות ושטחים המיועדים לשירותים שיתופיים ובהם: סופרמרקט שיתופי, מרכז מצוינות והעשרה ומתחם לאירועים

הדמייה: ויופוינט

חברת שפיר החלה בהקמת המרכז המסחרי של שכונת בצוותא בחריש. מיקומו של המרכז המסחרי הוא בלב שכונת בצוותא והיקף ההשקעה במרכז החדש יסתכם בכ-40.5 מיליון שקלים.

המרכז המסחרי בשטח של כ-10,200 מ"ר יכלול בתי קפה ומסעדות, חנויות בהן חנות פארם, סופרמרקט וחדר כושר. כמו כן, המרכז יכלול את השירותים השיתופיים של השכונה ובהם: סופרמרקט שיתופי, מרכז מצוינות והעשרה, וחנות שיתופית ראשונה בה יוכלו תושבי השכונה להחליף מוצרים ולהעמיד לרשות השכנים כלי עבודה, כלי גינון, ציוד קמפינג ועוד.

בקומת הקרקע מוקם המסחר הקמעונאי, המסעדות ומקומות הבילוי. בקומה הראשונה שטחי משרדים שיתופיים עם מגוון שירותים: עמדות עבודה, אינטרנט אלחוטי, מטבחון ועוד, מתחם אירועים שיתופי לעריכת ימי הולדת, בר מצווה ושטחים לשירותים שכונתיים, כגון מרפאות ובנקים.

לדברי האדריכלית ענת אהרוני, מנהלת התכנון והתאום בחברת שפיר, "המרכז המסחרי בשכונת בצוותא צפוי לשרת כ-9,000 מתושבי השכונה וסביבתה. מדובר במרכז מסחרי בשטח של 10 אלף מ"ר, הנחשב לגדול בהיקפו לעומת מרכזים שכונתיים בשאר המקומות בארץ. התכנון כולל בתוכו גם את השטחים השיתופיים, שמאפיינים את השכונה וייצרו מקום מפגש קהילתי פעיל ואטרקטיבי".

בצוותא בחריש, שכונת ה"תכנן ובנה" הראשונה שנבנית בישראל, תכלול 1,524 יח"ד ב-86 בניינים, שני בתי ספר יסודיים, 11 כיתות גן, מרכז מסחרי, מתנ"ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב. השכונה השיתופית כוללת חללים שיתופיים שיסייעו בבניית קהילה חדשה ומלוכדת.

למידע על השכרת ורכישת חנויות בחריש לחצו כאן

 


בצוותא חריש

 

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק