בחצר האחורית של חריש – התגלתה "הניו-יורק של תקופת הברונזה"

בחפירות ענק, שערכה רשות העתיקות לקראת הקמת מחלף הכניסה החדש לחריש התגלה יישוב קדום וגדול בן 7,000 שנה, שמימדיו היו בבחינת הפתעה מרעישה. אתר החפירות, עין אסור, יהיה פתוח למבקרים בסוכות ולאחריו יאטם לצורך השלמת עבודות המחלף

תושבי חריש שנוסעים לאורך כביש 65 מכירים היטב את רשתות הצל בסמוך לכביש המעידות על חפירות שעורכת רשות העתיקות. היום, שנתיים וחצי אחרי תחילת הפרויקט חושפת רשות העתיקות את הממצאים שהתגלו באתר: עיר ענקית, הגדולה והמרכזית הידועה בישראל מלפני כ-5000 שנה. עיר שהשתרעה על פני כ-650 דונמים ואשר אכלסה כ-6,000 בני אדם. מנהלי החפירה: "זו הניו-יורק של אזורנו בתקופת הברונזה הקדומה; עיר קוסמופוליטית ומתוכננת שחיו בה אלפי בני אדם".

החפירות הנרחבות באתר הארכיאולוגי עין אסור, אשר שוכן בסמוך לואדי ערה, מגלות עיר מתוכננת מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (סוף האלף הרביעי לפנה"ס), מוקפת חומת ביצור עם אזורי מגורים ואזורים ציבוריים, רחובות וסמטאות. בחפירות שהעמיקו מתחת לבתיה של עיר זו, התגלה יישוב רחב ידיים קדום אף יותר, מהתקופה הכלקוליתית בן 7,000 שנה. נראה, כי שני מעיינות שופעים שנבעו באזור בעת העתיקה, היוו את גורם המשיכה לאתר לאורך התקופות.

עין אסור
מימין: איתי אלעד, ד"ר דינה שלם וד"ר יצחק פז. צילום: רשות העתיקות

לדברי איתי אלעד, ד"ר יצחק פז וד"ר דינה שלם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "אין ספק שהאתר הזה משנה באופן דרמטי את הידוע לנו על אופייה של התקופה ועל ראשית העיור בארץ ישראל. "זוהי תקופה מרתקת בקורותיה של ארץ ישראל – כנען של אותם ימים, שאוכלוסייתה עוברת תמורות שמשנות את פניה כליל. האוכלוסייה הכפרית מפנה את מקומה לחברה מורכבת, המתגוררת ברובה במסגרות עירוניות. אלו הם צעדיה הראשונים של התרבות הכנענית בארץ, המגבשת לעצמה זהות באתרים העירוניים שאך נוסדו, ומכאן חשיבותה העצומה של העיר הקדומה שנחשפה בצפון השרון. עיר שכזו לא היתה יכולה לצמוח ללא יד מכוונת ומנגנון מנהלי שעמד מאחורי הקמתה. תכנונה המרשים והעובדה שבאתר התגלו כלים שיובאו לארץ ממצרים וטביעות חותם, הם עדות לכך. שכנה כאן עיר ענקית – מגלופוליס ביחס לתקופת הברונזה הקדומה, אשר בה חיו אלפי בני אדם שהתפרנסו מחקלאות וקיימו קשרי מסחר עם אזורים שונים ואף עם תרבויות וממלכות שונות במרחב".

צייר לי כבשה

צלמית כבשה
צלמית כבשה בעין אסור. צילום: רשות העתיקות

באזור הציבורי של העיר גילו הארכיאולוגים מתחם פולחני (מקדש) חריג במימדיו המרשימים, ובחצרו אגן אבן ענקי לנוזלים ששימש לטקסים פולחניים שנערכו במקום. "בתוך המקדש התגלה מתקן עם עצמות בעלי חיים שרופות – עדות להקרבת קורבנות, וכן צלמיות (פסלונים) נדירות, בהן ראש אדם וטביעת חותם של אדם הנושא ידיו מעלה ולידו דמות בעל חיים. ממצאים אלה מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר", מסבירה ד"ר שלם.

אלעד מוסיף ומסביר כי הממצאים המפתיעים מאפשרים, לראשונה, להגדיר את מאפייני התרבות של תושבי אזור זה בתקופות הקדומות. "התושבים המקומיים התפרנסו מחקלאות בזכות המעיינות הקרובים, והמרחבים ששימשו לגידולים. שרידי מבני המגורים, המתקנים המגוונים והמבנים הציבוריים שנחשפו, מעידים על חברה מאורגנת ועל היררכיה חברתית שהיתה קיימת בעת ההיא. בחפירה נחשפו מליוני שברים של כלי חרס, כלי צור, כלי אבן מבזלת שיובאו למקום, ועוד".

בעקבות חשיפת האתר הייחודי בחפירות של רשות העתיקות, בצעה חברת נתיבי ישראל שינויים תכנוניים על מנת לשמור על העיר המרשימה במקומה. השרידים הארכיאולוגיים מתועדים באמצעים מתקדמים, הם יכוסו בצורה מבוקרת, יילמדו וייחקרו על ידי חוקרי רשות העתיקות, והמחלף החדש, מחלף 65/444,  ייבנה גבוה מעליהם, כך שהאתר יישמר לדורות הבאים.

צלמיות בעין אסור
צלמיות: "מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר". צילום: רשות העתיקות

רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל מזמינות את הציבור להפנינג חינמי של  סיורים, חפירות ארכיאולוגיות וסדנאות יצירה בחול המועד סוכות, ימים שלישי ורביעי, (15-16/10) בין השעות 10:00-14:00. יש להגיע עם נעליים סגורות, מכנסיים ארוכים, כובע ומים. ההורים אחראים על פעילות הילדים. פרטים נוספים בדף הפייסבוק "רשות העתיקות – לגעת בעבר".


MORE חריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

כשליש מהדירות שנמכרו בחריש מתחילת 2019 – בשכונת 'בצוותא'

סקירת הנדל"ן של 'חריש סיטי' עודכנה ומהממצאים עולה כי גם השנה שמרו מחירי הדירות בחריש על יציבות. שכונת בצוותא זכתה להתעניינות הגבוהה ביותר עם 36% מכלל עסקאות המכירה, אולם הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת השנה נמצאת דווקא בשכונת הפרחים

למעלה: צילום רחפן של שכונת בצוותא ספטמבר 2019: אורן קלר

על אף אי הוודאות שמאפיינת את שוק הנדל"ן בישראל בתקופה זו, שמרה חריש על יציבות יחסית. מתחילת 2019 ועד לחודש אוגוסט, עמד ממוצע המכירות בחריש על כ-55 דירות בחודש, ללא דירות ”מחיר למשתכן“. קצב מכירות זה מאפיין את השנתיים האחרונות בחריש, כך על פי סקירת הנדל“ן העדכנית של ”חריש סיטי“, העוקבת אחר פרמטרים שונים של שוק הנדל"ן המקומי בחריש. הסקירה שהתעדכנה השבוע, בוחנת את מגמות שוק הנדל"ן בעיר הן בשנת 2019 והן בהסתכלות רחבה יותר, על 6 השנים האחרונות.

השוואה בין השכונות כיום בחריש (החורש, אבני חן, הפרחים, מעוף ובצוותא) מגלה כי מחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) דומים בין שכונה לשכונה.

בשכונת "אבני חן" המחיר הממוצע מעט נמוך יותר אך ככל הנראה הדבר נובע מריבוי יחסי של מכירות זכויות בעמותות בנייה בתקופה האחרונה, בהן מחירי הדירות עדיין זולים יותר. גם המחיר בשכונת "מעוף" נמוך יותר והדבר נובע מהעובדה שהפרוייקטים ששווקו בשכונה רובם ככולם משתייכים לתכנית "מחיר למשתכן", המציעה דירות במחיר מוזל ביחס לשוק החופשי.

שכונת הפרחים בחריש
שכונת הפרחים: בה הדירה היקרה ביותר שנמכרה עד כה

הדירה היקרה ביותר שנמכרה מתחילת 2019 היא דירת 5 חדרים בשכונת הפרחים המשתרעת על שטח של 149 מ"ר. הדירה נמכרה בחודש מרץ תמורת 1,770,000 שקלים. 

מהם מחירי השכירות הממוצעים בעיר? איזו שכונה זכתה לאחוז גבוה של מכירות אחרי שכונת בצוותא ומהו המחיר הממוצע למ"ר בשכונות השונות של העיר?  לקבלת תשובות ולקריאת הסקירה המלאה  לחצו כאן


מבולבלים משמות השכונות בעיר? היכנסו למדריך השכונות של חריש


חלומות חריש שיכון ובינוי

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

ראיון חג: יצחק קשת על הישגי השנה החולפת שהקפיצו לדבריו את חריש קדימה

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

 

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

בית ספר ממלכתי חדש
בית הספר הממלכתי החדש. צילום: לידור כהן

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

קניון More
קניון More צילום: מור לאטי

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

שכונת מעו"ף בחריש. ספטמבר 2019
שכונת מעו"ף בבנייה. צילום: אורן קלר

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

תחבורה ציבורית בחריש
בקרוב: קווים יעודיים המתואמים לזמני הנסיעה של הרכבת

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

הפגנה בחריש
תושבי חריש מפגינים נגד מכירת דירות לחסידויות בדלניות

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קשה, אבל אופטימיים: התושבים החדשים של שכונת הפרחים מדברים

בלי מדרכות סלולות, בלי גינת משחקים ועם הרבה חול ואבק – כך חיים התושבים הראשונים של שכונת הפרחים. למרות הקושי בחיי היום יום, ארז חדד, אורטל עטר ואבי דוד מצביעים על היתרונות בשכונה המתפתחת ואוחזים באופטימיות

צילום רחפן של שכונת הפרחים: אורן קלר

 בתחילת חודש יוני 2019 קיבלו הבניינים הראשונים בשכונת הפרחים את טופס 4 המיוחל ושכונת הפרחים, השכונה השלישית של חריש, החלה להתאכלס. דיירים ראשונים בשכונה העתיקו את חייהם ומרכז עולמם לשכונה החדשה. מה קורה כיום, כעבור שלושה חודשים? כיצד מתנהלים חיי היום-יום של תושבי שכונת הפרחים? על מה הם חולמים? למה הם מייחלים ומהן הציפיות שלהם בעתיד?

אז איך החיים בשכונת הפרחים?

"החיים מאתגרים", עונה ארז חדד (36), מרחוב סביון. "הכל בצמיחה וצריך להוכיח את עצמו. החיים כאן לא דומים לחיים בעיר בנויה ופעילה עם אורח חיים משלה. התחושה היא שרצו לקדם אכלוס מהיר ובנייה מהירה, אז קודם בנו בתים ורק אחרי כן התחילו לחשוב על תשתיות, תחבורה ציבורית ומקומות עבודה".

חדד: "מחכים שיפתח בית ספר בשכונת הפרחים, אבל לא צופים שזה יקרה בקרוב"

ארז מתגורר בחריש למעלה משנה עם אשתו יעל (35) ושלושת ילדיהם. הוא יועץ שירות במוסך סקודה בנתניה ואשתו מעצבת אופנה בהכשרתה. לפני שעברו לשכונת הפרחים התגוררו ברחוב אורן, בשכונת החורש. ההבדל בנוחות בולט: "עכשיו אני לא יכול לצאת מהבית ברגל. הכל רחוק וחייבים רכב. שני ילדי לומדים בבית הספר הממלכתי החדש וילד שלישי נמצא בגן הסמוך אליו. אנחנו מחכים שיפתח בית ספר בשכונת הפרחים, אבל לא צופים שזה יקרה בקרוב", מציין חדד ומוסיף: "הייתי רוצה שתהיה גינה ציבורית בשביל הילדים בשעות אחר הצהריים, והייתי שמח אם כבר היה לוח זמנים מתוכנן לזה, כדי שלפחות נדע מתי זה צפוי לקרות".

שכונת הפרחים רחוב סביון
רחוב סביון בשכונת הפרחים

 דרושות תשובות ברורות

"אין אפילו מדרכות סלולות כמו שצריך. הכל חול ואבק", אומרת אורטל עטר (36) המתגוררת ברחוב רקפת מחודש יולי עם בעלה אוראל (37), תאומים בני 8 שלומדים בבית הספר הממלכתי החדש וילדה בת 3 בגן בשכונת הפרחים. אורטל, לומדת כעת לימודי הסבה לאחיות בהלל יפה בחדרה, ואוראל מנהל איזור בתחום המימון בחברת כלמוביל בהרצליה.

גם אורטל חשה בחסרונה הבולט של גינת שעשועים בשכונה החדשה: "לפני המעבר לשכונת הפרחים גרנו בשכירות ברחוב גפן, והיה גן שעשועים מול הבית. אחרי שעות הלימודים, הילדים ירדו לשחק בגינה והיה איך להעביר את אחר הצהריים".

אורטל עטר והמשפחה
עטר: "לכל דבר צריך לנסוע לחריש המיושבת יותר"

"אבל כאן אין שום דבר. מזל שיש לנו גינה בבית, אז זו אופציה טובה, אבל לכל דבר אחר צריך לנסוע לחריש המיושבת יותר. אפילו אם הילדים רוצים לרכוב על אופניים או לטייל ברגל אי אפשר", מציינת אורטל ומבקשת: "היה נחמד אם מישהו מוסמך היה אומר לנו שתוך שלושה חודשים או חצי שנה תהיה גינה לילדים, מדרכות סלולות וכדומה. הייתי שמחה לקבל תשובות ברורות", היא מציינת ומוסיפה: "קנינו את הדירה לפני שנתיים בערך. ידענו שחריש בבנייה ונדרשים סבלנות ואורך רוח, אבל לא ציפינו שהשכונה תהיה עד כדי כך לא בנויה. זה מבאס, פשוט אין כלום. מצד שני, אנחנו יודעים שיש רצון טוב וכוונה שהשכונה תתפתח למקום טוב, אז מתאזרים בסבלנות".

 הציפיות על הנייר במבחן המציאות

שלוש שנים בקירוב אחרי קניית הדירה בשכונת הפרחים, גם לאבי דוד (33), המתגורר ברחוב רקפת, יש סבלנות. לו ולאשתו נטלי (35) יש ילדה בת כשנתיים וחצי ותינוק בן 7 חודשים. אבי מספק שירותי ניהול לוועדי בתים בחריש ונטלי בנקאית בפרדס חנה. "קנינו בנובמבר 2016 את הדירה על הנייר, וככל שהתקרב האכלוס של השכונה הבנו שהדברים עדיין לא התפתחו. אנחנו יודעים מה קנינו ומקבלים הכל באהבה, אבל יש הרבה ילדים קטנים בשכונה וצפויות להגיע משפחות נוספות, שיגורו כאן בשכירות. היה נחמד אם היתה גינה קטנה לילדים לשעות אחר הצהריים".

אבי דוד והמשפחה
דוד: "היה נחמד אם היתה גינה קטנה לילדים לשעות אחר הצהריים"

ילדיו של אבי שוהים בבקרים במסגרות פרטיות בעין שמר. "זה יקר, אבל אין ברירה", הוא אומר, "הקימו כמה גנים בשכונה. אחד, משום מה הפכו לגן חב"ד, וזה לא הגיוני כי עד כמה שאני מכיר את השכנים אין בשכונה אוכלוסייה דתית", תוהה אבי ומוסיף: "כיום המצב בפועל הוא שלגני חב"ד מגיעים ילדים בהסעה ממרכז חריש, ואילו הילדים שלנו נוסעים לגן השני שהקימו בשכונה. לא מובן למה עשו את זה".

אחרי המסגרות הילדים מבלים בעיקר בבית. "לפני המעבר לשכונת הפרחים התגוררנו בשדרת דרך ארץ והיה קל ונוח ללכת לגינה, אבל כרגע כל דבר מצריך נסיעה וזה לא נוח. אני מרחם על הכלבה שלנו, אין לה בכלל דשא שבו היא יכולה להתרוצץ, אז אני מסיע אותה לעין שמר כדי שתוציא שם אנרגיה".

יחד עם זאת אבי לא מתחרט. "למרות כל החסרונות, לא הייתי מחליף את הפרויקט שבחרתי באחר", הוא מצהיר. "חשוב לי לציין שאני מרגיש שהפרויקט שלנו מאוד מוצלח מבחינת הדיירים שהגיעו אליו. יש רצון להפוך לקהילה מאוד מגובשת. כל דבר שדייר רוצה או צריך, מיד עשרים שכנים קופצים לעזרתו. זה קורה בכל חריש אבל אצלנו זה מורגש אפילו יותר. זו הרגשה מדהימה".

גם אורטל, המתגוררת באותו רחוב, מציינת שיש תחושה מאוד טובה וקהילתית בשכונה. "כל הדיירים הגיעו לשכונה ממקומות שונים בארץ, הרוב חסרי משפחה וחסרי חברים באיזור, אז יש מעין הבנה שכולם באותה סירה. זה נחמד כי נוצרות הרבה היכרויות וכולם מאוד פתוחים לחברויות חדשות ולעזרה בעת הצורך".

רחוב רקפת בשכונת הפרחים

 הפרחים עוד יפרחו בעתיד

למרות הקשיים הברורים נאחזים תושבי שכונת הפרחים בתחושת החלוציות, בתכניות לפיתוח השכונה ובאופטימיות לעתיד. ארז: "לפי מה שידוע לי, שכונת הפרחים אמורה להיות שכונת הדגל היוקרתית של חריש; כרגע קשה להעריך כי השכונה עדיין בבנייה, אבל אנחנו בסך הכל די אופטימיים. אם התשתיות תאפשרנה את זה, חריש יכולה להשתוות ואף לעלות על מודיעין בעתיד".

אורטל: "הבטיחו שיפתח קאנטרי בשכונה ואמור לקום גם פארק גדול. אני מקווה שזה יקרה. אנחנו אוהבים את חריש, אוהבים לטייל, בכל הסביבה יש הרבה טבע, חורשות, בעלי חיים. זה כיף ומרחיב את הלב. מדהים בעיני שחריש מספקת הזדמנות לאוכלוסייה צעירה להגיע לעיר ולרכוש דירה במחירים שפויים. אני מרגישה שבאמת יש כאן אוכלוסייה פלורליסטית מקסימה ויש מקום לכולם להביע דעות ורצונות".

אבי: "בעתיד אני מקווה שהשכונה תהיה הטרוגנית מבחינת האנשים שיבואו אליה. דתיים, חילונים, השכונה פתוחה לכולם, העיקר שיקבלו ויכבדו אחד את השני", מדגיש אבי ומסכם: "אני מקווה שמה שקורה עכשיו בפרוייקט מבחינת הקהילתיות והחיבור בין התושבים יימשך. עושה רושם שהעתיד מבטיח".


הארבעה בחריש בפרחים

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

יש צופים בעיר: "כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות"

הם כבר מבלים בבית הקפה המקומי, מקבלים אהבה מתושבי העיר, מייחלים למקומות בילוי נוספים ונערכים בהתרגשות לפתיחת שנת הפעילות של שבט הצופים הראשון בחריש. ראיון בחאקי מלא עם אוהד, נדב, יעל, תמוז, עדן וגיל – הש"ש החדשים בחריש

מימין: גיל עמוס, עדן שכטר, תמוז סלע, יעל בין, נדב מרקוס ואוהד גוטליב. צילומים: אורן קלר

מחר, (חמישי 12.9) יתקיים הפנינג פתיחת השנה של צופי חריש בפארק העירייה. תנועת הצופים מצטרפת לתנועות נוער נוספות שפועלות בחריש בהצלחה בשנתיים האחרונות ביניהן, תנועת השומר החדש, השומר הצעיר ובני עקיבא.

יצאנו להכיר את ששת הש"ש (שנת שירות) שיקימו את שבט הצופים הראשון בחריש: אוהד גוטליב, נדב מרקוס, יעל בין, תמוז סלע, עדן שכטר וגיל עמוס.

שבט צופים בחריש
הש"ש הראשונים של תנועת הצופים בחריש

שבועיים עברו מאז שהתמקמו הצעירים בדירה ובעיר בהן יבלו את שנת השירות שלהם בטרם יתגייסו לצבא. השישה שהגיעו לחריש ממקומות שונים בארץ: כפר ורדים, מודיעין, להבים, עפולה, צור יגאל ומעלות תרשיחא, לומדים להכיר את העיר כמו כל תושב חדש.

מה ידעתם או שמעתם על חריש טרם הגעתכם?

עדן: "אמרו לי שאגיע ואראה מלא מלא בניינים".

יעל: "לי סיפרו שיש כאן המון פיצריות".

אוהד: "שמעתי שחריש זו עיר בהקמה, שהצביון שלה עוצב בזכות פעילות תושבים עיקשת שפעלו בזירה האזרחית והמשפטית לפתוח אותה לכלל אזרחי ישראל. עכשיו שאנו כאן בחריש, אנחנו באמת רואים את מגוון האוכלוסיה הרחב: חרדים, דתיים, חילוניים וערבים, וזה מדהים בעיני".

גיל: "זהו מקום חדש כך שאין סטיגמה על העיר".

מה גרם לכם לבחור דווקא בחריש לשנת השירות שלכם?

תמוז: "אני ממודיעין במקור. במהלך הצגת האפשרויות השונות לשנת שירות, הציגו בפנינו את חריש כ'קומונה של מודיעין החדשה'. זה קסם לי, אני חייבת להודות שבנראות שלה חריש מאוד מזכירה לי את מודיעין".

יעל: "בנסיעות בכביש 6 חלפתי על פני חריש והסתקרנתי לראות מה צומח כאן. זו הזדמנות מטורפת להיות  חלק מקומונה ראשונה ולפתוח שבט צופים במקום שנבנה ומתפתח. אמרתי לעצמי: 'זה המקום שלי, פה אני מתחילה משהו חדש'".

נדב: "בחרתי בחריש בזכות ערך החלוציות והאפשרות להשאיר כאן חותם על אף האתגרים".

לרכוש את אמון התושבים

אתגרים לא חסרים לצעירים הנלהבים. הם צריכים להסתגל לעיר, לחיות לראשונה מחוץ לבית בלי טיפול צמוד של אבא ואמא וגם לבצע את המשימה הענקית ולהקים שבט צופים מאפס. כיצד מתמודדים עם גודל המשימה?

גיל: "נדרשת סבלנות מרובה בפיתוח הקשרים וגיוס האנשים. היות ולא פעל כאן שבט לפנינו יש לרכוש את אמון התושבים. באנו מהערים בהן גדלנו עם רצון לנקות עצמנו מההרגלים הישנים ולנסות להתאים עצמנו לכאן כדי שיהיה לנו קל יותר להתחבר".

אוהד: "הכל כאן מאוד דינמי, בכל יום עוברות לכאן משפחות חדשות והקהילה מתפתחת. מאוד אהבנו את האפשרות לקחת חלק ולעצב את הקהילה ולצקת בה את הערכים שאנחנו מאמינים בהם".

ואיך מגיבים התושבים אליכם?

עדן: "זה מרגיש שכולם חיכו לנו שנגיע ושהביקוש לצופים כאן גדול. הקהילה כאן מאוד מחבקת וחמה".

גיל: "התלהבות גדולה במיוחד ניתן לזהות אצל תושבים בוגרי תנועת הצופים שרוצים ליצור המשכיות של המוכר והידוע לילדיהם ואצל בני נוער שהיו בצופים לפני שעברו לחריש – זה מעין עוגן שיקל עליהם את הקליטה בעיר".

יעל: "כשאנחנו מסיירים בעיר במדי החאקי מקבלים אותנו בהתלהבות. המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים. אנו מקבלים חום ואהבה מכל עבר".

נדב: "התגובות ברחוב מאוד חיוביות".

שבט צופים חריש
"המראה שלנו מיד מעלה לתושבים חיוך על הפנים"

אז לאחר שבועיים של וותק בחריש אילו חוויות צברתם והיכן אתם מבלים בשעות הפנאי?

נדב: "התארחנו כבר פעמיים לארוחת שישי על ידי תושבים מקומיים והיה מאוד מהנה".

תמוז: "יש לנו את בית הקפה, 'סאנשיין', ממש מתחת לבניין כך שאנחנו מסודרים. זה הפך למקום הבילוי שלנו".

עדן: "כמובן  שלא היה מזיק שיהיו כאן גם מקומות בילוי".

יעל: "הכירו לנו את 'הדוק', הפאב הקהילתי. מעבר לכך אנחנו כל כך עסוקים בהיערכות לפתיחת השנה, כך שנכון לעכשיו כמעט ולא נותר זמן פנוי לבילויים".

להכשיר מדריכים מקומיים

החל מהשבוע הקרוב יחל השבט בפעילותו עם הילדים ובני הנוער בעיר. פעילויות אחר הצהריים של השבט, יתקיימו בימים ג' ו-ה' במועדון הנוער בישוב.

בשלב הראשון, מתוכננת פעילות לתלמידי כיתות ו'-יב'. "המטרה היא להכשיר במהלך השנה מדריכים בוגרים מקומיים, תושבי חריש ובעזרתם להרחיב את פעילות השבט בהמשך השנה גם לשכבות ד' וה'", מציינים השישה. בנוסף, יקיימו הש"ש התנדבויות בבתי הספר הממלכתיים בעיר.

שלט צופים
מחר: תחילת שנת הפעילות

מה מהות הפעילות בבתי הספר?

נדב: "לתת מענה לתלמידים מתקשים, שזקוקים לשיעורי עזר, ובנוסף לתפקד כחלק מהצוות הבוגר של בית הספר בהפסקות, בפעילות ובטקסים".

מילה לסיכום?

"בואו, אנחנו כבר מחכים לכם", מסכמים כל השישה בהתרגשות.


סביוני חריש - אפריקה ישראל

הארבעה בחריש בפרחים

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

"אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים כדי שירשמו אליהן לגן"

ענת אלבז, מנהלת מחלקת הגנים בחריש מסכמת שבוע ראשון לשנת הלימודים, מספרת על האתגרים וההישגים בחצי השנה הראשונה לתפקידה, על החשיבות שהיא מייחסת לפיקוח על מעונות היום וחושפת פרטים על 'עליית המדרגה הבאה' שהיא מתכננת למערכת הגנים בעיר

"החינוך הוא הקטר שמושך זוגות צעירים מכל הארץ להגיע לחריש", כך התבטא יצחק קשת ראש העיר מספר פעמים בהתייחס למערכת החינוך בעיר.  מי שלוקחת חלק מרכזי בהפיכת החזון למציאות וביצירת חינוך איכותי בעיר היא ענת אלבז, מנהלת מחלקת הטרום יסודי בחריש.

אלבז (48) בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש ותעודת הוראה, שימשה בעשר השנים האחרונות כמנהלת מערך גני הילדים בעפולה, שם היתה אחראית על 110 גני ילדים.

גני ילדים חדשים בחריש
גן ילדים חדש ומצוייד היטב. צילום: דוברות חריש

את תחילת השנה בחריש היא פתחה עם 1650 ילדים ב- 63 גנים מתוכם 20 גנים חדשים. "פתיחת השנה היתה יוצאת מן הכלל, זאת מעידים אנשים שליוו את מערכת החינוך בשלוש השנים האחרונות בעיר" מתגאה אלבז. "חנכנו 20 גנים חדשים מצוידים להפליא. משרד החינוך תקצב כל גן ב-24 אלף שקלים. לא הסתפקנו בכך וכל גן קיבל תוספת תקציב ל-52 אלף שקלים. דאגנו להצטיידות ומתקנים מהשורה הראשונה שקיימים כיום. איבזור שלא נראה כמותו".

מהם האתגרים המשמעותיים בניהול מערכת גני הילדים בעיר?

"האתגר הוא בראש וראשונה ללמוד את המערכת, מערכת לא רגילה שמשתנה ונבנית מיום ליום. ההערכות לתחילת השנה כללה פתיחת 20 גנים חדשים, רכישת ציוד וגיוס 80 סייעות חדשות, שמחציתן עברו רק לאחרונה  לחריש. ראיינו קרוב ל-100 סייעות ובחרנו את הטובות ביותר. בחרנו את אלו שראינו אצלן 'רעב' בעיניים. לאורך כל שנות חיי, אני עובדת הרבה עם אינטואיציות ותחושות בטן ולרוב אני לא טועה בבחירות שלי". אלבז מוסיפה כי היתה היענות גדולה למשרות. "זה מראה שישנה נהירה לעיר הזו".

עוד היא מרחיבה ומציינת כי האתגר המקצועי הגדול היה לחבר את הסייעות החדשות לצוותים החינוכיים הוותיקים יותר וליצור  תחושת לכידות לצוותים שרק נפגשו. "ערכנו ימי הכרות  וגיבוש מקדימים. הסייעות והגננות השתתפו בסדנאות והדרכות שכללו דיונים על קבלת הילדים לגן, הגשת חומרים, שיח על תחושת השייכות הגן כבית. דגשים על ניהול תקשורת נכונה עם ההורים ותכנים מקצועיים נוספים".

כנס הערכות לחינוך
כנס הערכות לחינוך בחריש

פיקוח על המעונות

אחד האתגרים הגדולים שלקחה אלבז על עצמה הוא פיקוח על מערך מעונות היום. החל משנת הלימודים הנוכחית מחלקת הגיל הרך בעיריית חריש גם תפקח באופן אישי על מעונות היום ברחבי העיר. "זהו רגע מכונן, הרשות לוקחת אחריות מלאה על תינוקות שיצאו מבטן אימן". הצהירה אלבז. "כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, אנו בין היחידים שעשו מהלך כזה".

עבודת הפיקוח תתקיים לאורך שנת הלימודים ותכלול ליווי ובקרה על התנהלות המעונות הרשמיים, הקמת פורום למנהלות המעונות, בניית תכנית חינוכית תומכת למעברים בין מעונות היום לגני משרד החינוך ותכנית עבודה סדורה לשימור הצוות החינוכי.

"בחרנו לתת לצוותים במעונות היום 10 ימים לפתוח את השנה, להסתגל ולעלות על דרך המלך לפני שנתחיל לבצע ביקורים. עם זאת, כבר נדרשתי להתערב במקרה בו מעון שמבקרים בו ילדים זו השנה השנייה, ניסה לסיים את יום הלימודים בשעות מוקדמות יותר, בניגוד לנהלי משרד העבודה והרווחה שקובעים מפורשות כי ילד שנה שנייה מחויב לקבל מסגרת של ימים מלאים החל מהיום הראשון. הבהרתי למנהל המעון שלא מדובר בעסק פרטי. אין סיבה שהורים עובדים יאלצו להפסיד שלושה ימי עבודה בגלל שמנהלי מעון בוחרים על דעת עצמם לחרוג מנהלים בסיסיים. המקרה הזה הראה להורים שיש רשות ויש להם כתובת לטענות שעולות. בשביל זה אני פה".

נטעי חריש
מעון יום בחריש. אין למעון קשר לנאמר בכתבה

אילו מסקנות והתאמות נעשו בעקבות גילויי האלימות בארץ עוררו סערה ומחאה במהלך השנה האחרונה?

"רוב המקרים קרו במעונות פרטיים. זו אמירה להורים: רשמו את הילדים למעונות בפיקוח. העובדות מראות שבמוסדות מפוקחים מקרים כאלה לא קורים. מעבר לזה, הנושא עלה אצלנו במסגרת ההכנה וההדרכה לגננות וסייעות. דנו בשאלות חשובות כמו איך נוגעים בילד, איפה עובר הגבול, איך משתלטים על ילד שמתפרע וכדומה".

מה לגבי דרישות ההורים להתקין מצלמות בגנים?

"הסתדרות המורים מתנגדת בתוקף להתקנת מצלמות בגנים בטענה שמדובר בפגיעה בצנעת הפרט של העובדות בגנים. זה לא משהו שצפוי לקרות בחריש".

בעתיד: גנים יחודיים

מה שכן קרה בחריש השנה שלא היה קודם לכן הוא שמירה על רצף לימודים בגנים. "עד עתה מתחמי הגנים היו מחולקים לגילאים. שינינו את הפורמט וכעת בכל מתחם פועל גן לגילאי 3-4 (טרום חובה) ולגילאי 4-5 (גן חובה). כך שילד בן שלוש שעלה זה הרגע לגן 'עירייה' יבלה את כל שנות הגן באותו מתחם מוכר ולא יאלץ לחוות שינוי נוסף. המטרה היא שהילדים ישארו מגיל 3 עד 6 באותו מתחם גנים".

"בנוסף, הקפדנו ליצור בגנים חלוקה נאותה בין שנתונים, דהיינו, כל גן טרום חובה יכיל מחציתו צעירים ומחציתו בוגרים. למידת העמיתים הזו היא מאוד חשובה. הוותיקים יחנכו את הקטנים. יש כאן גם פיתוח מנהיגות של הגדולים".

גני ילדים בחריש
רצף חינוכי, הילד ישהה באותו מתחם מגיל 3-6

מה עוד יתחדש השנה בגנים?

"סל תרבות ארצי בגנים, הצגות בשלושה תחומים: מחול, מוזיקה ותנועה, ייגבה סכום סמלי והילדים יזכו להצגות שעברו בחינה של פסיכולוגים ואנשי מקצוע". עוד מציינת אלבז כי גם פעילויות החוגים וההעשרה עברו שינוי השנה: "בעבר, כל גננת יצרה קשר באופן פרטי עם מפעילים והזמינה פעילויות בכסף שגבתה בעצמה מההורים. נדהמתי לגלות בגנים הפעלות שחלקן לא ראויות או לא שוות את הכסף שנגבה מההורים. פעילות ציור וצביעה אלו פעילויות יצירה שהגננת יכולה לבצע בעצמה. השנה, כל הגנים יעבדו מול חברה אחת, מפוקחת שתציע מגוון תכני העשרה לבחירת הגננות".

מהן התכניות קדימה?

"אחרי שנייצב את המערכת הכוונה שלי היא לעלות לשלב הבא וליצור גנים ייחודיים, גנים המתמחים בנושאי מדעים, מוסיקה או אקולוגיה שהרישום אליהם יתבצע באמצעות הגרלה. נכון שכרגע אנחנו עוד בשלב הנחת אבני הדרך. אבל התקווה שהיא שבשנה הבאה זה יקרה. זה ייצר תחרות בריאה ובונה בין הגנים. אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים שירשמו אליהן לגן".

ומילה אישית לסיכום?

"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי אין לי בעיה לקחת את העבודה הביתה, אני עונה להורים גם בשעות הקטנות של הלילה. חברים קרובים מזהים אצלי את התרוממות הרוח והסיפוק שאני מקרינה כלפי חוץ ושואלים אותי: 'ענת מה קורה לך, משהו טוב עובר עלייך' ואני עונה 'תבואו לחריש ותבינו הכל'".


אשדר חריש

סביוני חריש - אפריקה ישראל

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שלום כיתה א' בחריש: מתחילים שנת לימודים חדשה

אביה הראל, לי-אם שמעון, נועם ג'יקובס ושון שגיב – ארבעתם עולים לכיתה א' בחריש בשנת הלימודים המתרגשת עלינו לטובה. מה הם מאחלים לעצמם, מה הם יודעים על בית הספר, ומה אומרים הוריהם שבחרו עבורם את המסגרת החינוכית המתאימה ביותר עבורם? ארבע משפחות שמשתפות אותנו בתחילת הדרך המרגשת של תלמידים במערכת החינוך בחריש

 

משפחת שגיב: "בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית"

משפחת שגיב עברה לגור בחריש בדיוק לפני שנה. מירי (40) מגדלת את התאומים בני השנתיים, ונמרוד (40) מנהל מחלקה כלכלית בחברת שפיר תעשיות. השניים משתפים אותנו בשיח הפנימי שלהם לקראת עלייתו של שון, בנם הבכור, לכיתה א' בבית הספר הממלכתי החדש (בשכונת החורש).

משפחת שגיב
"אנחנו מצפים ומקווים שזה יהיה בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית"

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בנכם"כאשר בדקנו את האפשרות לעבור לגור בחריש, בדיוק דיברו ברשתות החברתיות על כך שעומד להיפתח בית ספר דמוקרטי, וזה היה אחד הדברים שבכלל גרמו לנו לרצות לעבור לגור בחריש. כשהגענו לכאן הבנו שזה לא עומד להתממש, ואז רצינו להתפשר על הדבר הכי קרוב לזה – משהו שיהיה לפחות כמו חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד'. אנחנו מקווים שהממלכתי החדש יהיה ברמה דומה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון בבית הספר? "אנחנו מאוד מתרגשים לקראת היום הראשון, עדיין לא מעכלים את זה שהבן הראשון שלנו, שרק אתמול נולד, כבר עולה לכיתה א'".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבנכם"אנחנו מקווים שבית הספר היום לא יהיה כמו בית הספר שבו למדנו לפני שלושים שנה… אנחנו מצפים ומקווים שזה יהיה בית ספר שידע להכיל את הבן שלנו, ולא להכניס אותו לתבנית. בית ספר שידע לפתח את מי שהוא, שיהיה קשוב לילדים ולהורים, שתהיה שקיפות מלאה מול ההורים. הציפיות שלנו מבננו – פשוט שיהיה הכי הוא שהוא יכול".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"מאחלים הצלחה ומעבר קל לעולם ה"בוגר", שימצאו חברים בקלות ובכלל – את מקומם במסגרת החדשה".

שון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מתרגש, אני מרגיש שהולך להיות לי כיף ואני מאוד שמח להתחיל ללמוד בבית הספר".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אני רוצה שרותם יהיה איתי (חבר שלא עולה לכיתה א') וגם יותם".

מה אתה מאחל לעצמך"אני רוצה ללמוד לכתוב, אני רוצה שיהיה לי שמח בבית הספר, אני רוצה שיהיו לי הרבה חברים".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים שיהיו איתך בכיתה"אני רוצה שלכולם בכיתה יהיה שמח וכיף".

משפחת ג'יקובס: "שיראו את הילד כעולם ומלואו"

מאיר ג'יקובס (35) הוא רב סרן בפיקוד הדרום, ולילך (33) גננת בחריש. הם מתגוררים זה שנתיים בחריש, ובשנת הלימודים הקרובה יצטרף נועם, בנם ללימודים בבית הספר 'תלמי הדר'.

משפחת ג'יקובס

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור נועם"הבן הגדול שלנו איתן נמצא בבית הספר כבר שנה שנייה, ואנו מאוד מרוצים מהיחס האישי, מהחמימות ובעיקר מכך שמסתכלים על הטוב אצל הילד ומפתחים בו את הכישורים שלו. מעבר לזה, חיפשנו בית ספר שמשלב לימודי קודש וחול, ובתלמי הדר יודעים לשלב אותם בצורה נהדרת. כמו כן יש שם צוות מורים והנהלה מאוד מסור וקשוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר"מבית הספר אנחנו מצפים לספק לילדים חוויית למידה עשירה וחיובית, אתגרים מעניינים ומשמעותיים בכל תחומי הליבה ובתחום התורני שיטפח בהם זהות דתית ציונית מתוך אהבת ה' ויראת ה'. וכמובן, שיראו את הילד כעולם ומלואו".

האם ישנם חששות כלשהם"ישנם מעט חששות של התחלה, אבל אנחנו מאוד מאמינים בנועם וביכולות שלו ובטוחים שהוא יצליח, בעז"ה. אנחנו בטוחים שבית הספר יעטוף אותו ואת חבריו לכיתה ויעשה את המעבר לקל ורגוע".

מה אתם מאחלים לילדכם ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"אנחנו מאחלים לנועם ולכל התלמידים שנה של הצלחות, שנה של חברויות חדשות, שילמדו לכבד את המורים ואת החברים ושילכו כל בוקר לבית הספר בחיוך על הפנים".

נועם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני ממש מתרגש, אבל אני בטוח שיהיה לי כיף".

האם יש לך חבר מהגן שעולה איתך לכיתה א'"בטח, כמעט כל החברים של מהגן עולים איתי לכיתה א'".

מה אתה מאחל לעצמך"אני מאחל לעצמי שיהיה לי טוב, שהחברים שלי יהיו איתי בכיתה ושאני אצליח בכל דבר".

משפחת הראל: "קצת עצוב-קצת שמח"

משפחת הראל הגיעה מאבן יהודה לחריש ממש בתחילת אוגוסט. הם מתאקלמים בעיר, אבל כבר מוכנים נפשית ורגשית לתחילת שנת הלימודים של אביה. סיוון (37), מנהל פרויקטים בחברת בנייה, ואורנית (33) – עובדת ב"מי נתניה", מספרים לנו על הבחירה לשלוח את בתם, אביה, לבית הספר 'תלמי רון'.

משפחת הראל
"ההמלצות המשמעותיות ביותר של חברים שלנו שגרים בחריש, היו על 'תלמי רון'"

מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר 'תלמי רון' כמתאים ביותר עבור אביה"מאחר שעברנו לעיר רק לא מזמן, ביררנו כמובן לפני המעבר, וההמלצות המשמעותיות ביותר של חברים שלנו שגרים בחריש, היו על 'תלמי רון'".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון בבית הספר"אנחנו חשים התרגשות, וגם קצת חוששים שההתאקלמות תהיה מעט קשה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר"הציפיות שלנו מבית הספר הן שיעשירו את אביה בידע, ושישימו לב אליה אם יהיו קשים".

מה אתם מאחלים לאביה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"אנחנו מאחלים לכל העולים לכיתה א' התאקלמות קלה, ולכל ילדי חריש – שתהיה שנה מוצלחת".

אביה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "קצת עצוב-קצת שמח… עצוב כי אני כבר לא אהיה בגן, ושמח כי גדלתי".

האם יש לך חברה מהגן שעולה איתך לכיתה א'? "אין לי חברה מהגן שעולה איתי כי אנחנו חדשים בחריש".

מה ההבדל, לדעתך, בין בית ספר לגן"בגן משחקים ויש גננת, ובבית הספר רק לומדים בכיתה".

מה את מאחלת לעצמך להתחלה החדשה בבית הספר"אני מאחלת לעצמי שיהיה לי כיף, ושכולם יהיו חברים ויהיה להם כיף".

משפחת שמעון: "אני מצפה למסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת וקשובה"

אוסנת שמעון (37), אימא יחידנית, לשעבר מ"מ למנהלת מרפאה ומזכירה רפואית בקופת חולים מאוחדת בקריית עקרון. כיום מובטלת עקב המעבר לחריש ומחפשת אחר הקריירה הבאה. בתה, לי-אם, עולה לכיתה א בבית הספר 'כנפי רוח'.

אסנת שמעון
"בחרתי בבית הספר 'כנפי רוח' כי אני מאמינה שהחינוך שלה צריך להיות מתוך הערכים הכתובים בתורה"

כמה זמן אתן מתגוררות בחריש? "אנו מתגוררת בחריש מתחילת יולי 2019".

מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה כמתאים ביותר עבור בתך"בחרתי בבית הספר 'כנפי רוח' כי אני מאמינה שהחינוך שלה צריך להיות מתוך הערכים הכתובים בתורה. כמו כן קיבלתי המלצות חמות על בית הספר מהורים נוספים ואף התרשמתי אישית במהלך ביקור בביה"ס".

מהן התחושות שלך לקראת יומה הראשון בבית הספר"התחושה האישית שלי היא התרגשות – יש לי ילדה אחת, שהיא ורק היא כל עולמי".

מהן הציפיות שלך מבית הספר"אני שואפת שהבת שלי תקבל מבית הספר מסגרת יציבה, בטוחה, משכילה ומלאה בערכים מן התורה, הערכים שאיתם גדלתי גם אני. אני מצפה מבית הספר להעניק לבת שלי ולכלל התלמידים  מסגרת אוהבת, משפחתית, תומכת, קשובה עם אנשי צוות מקצועיים, שיוכלו לגלות ולהעצים את הכישרונות של הילדים שלנו. אני מצפה לצוות שיעניק אהבה, שיחזק את הביטחון העצמי ושיחזק את הילדים במקצועות השונים בקצב אישי. כמו כן אני מקווה לקבל שיתוף פעולה ושיקוף מצד הצוות החינוכי".

מה את מאחלת לילדתך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים"אני מאחלת לילדתי הקטנה, אוצר חיי, לי-אם, ולשאר תלמידי חריש הצלחה ומיצוי ערכים, הקשבה, התמדה ושיתוף, שנת לימודים קלה ומלאה בחברים והרבה שמחת חיים".

לי-אם, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'? "אני מרגישה התרגשות והתלהבות, מרגישה כיף שאני בוגרת יותר".

מה לדעתך ההבדל בין בית ספר לגן? "אני חושבת שההבדל הוא שבבית הספר כבר לא משחקים, אלא לומדים, ובגן משחקים".

מה את מאחלת לעצמך לקראת שנת הלימודים? "אני מאחלת שאני אצליח בשיעורים, שאקשיב למורה, שאמצא חברים חדשים, שתהיה לי מורה שאוהבת אותי ושאימא תשמח בי".


אשדר חריש

סביוני חריש - אפריקה ישראל

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לאחר הגבלת הרישום לתושבים, המשפחות החליטו לעבור "בשביל חטיבת הביניים"

כ-100 משפחות מחוץ לחריש הגישו בקשת רישום לחטיבת הביניים הממלכתית 'אתגרי העתיד' ונענו בשלילה. חלקן לא התייאשו והחליטו לעבור להתגורר בעיר כדי לרשום את ילדיהן למסגרת החינוכית המבוקשת. "הגענו לערב הפתוח של החטיבה והרגשנו ש'מצאנו בית'"

לתלמידים קוראים 'חניכים', יש שני מחנכים בכיתה, הלימודים מתחילים בשעות 8:30-9:00 בבוקר, ואין לימודים ביום שישי. קשה להאמין כי מדובר בבית ספר "במסלול הרגיל" של מערכת החינוך, אבל חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד', בניהולם של טלי הולן וליאור לויתן שהחלה לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשע"ט שייכת למערכת החינוך הקונבנציונאלית בחריש ומצליחה להוות מוקד משיכה לעיר החדשה בישראל.

כ-100 בקשות הרשמה של תלמידים המתגוררים מחוץ לחריש הוגשו בקיץ למחלקת החינוך, ואף אחת מהן לא נענתה. "החטיבה שייכת לתושבי חריש בלבד", מסביר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך. "החטיבה צמחה משתי כיתות בשנה הראשונה לפעילותה לשבע כיתות בשנת הלימודים הקרובה. משפחות רבות החליטו לעבור לחריש על מנת לרשום את ילדיהן לחטיבה ואני שמח על ההצלחה שלה".

"רואים את התלמידים"

משפחת קוניבסקי היא אחת מאותן משפחות שהחליטו לעבור לחריש על מנת שיוכלו לרשום את שני, בתם הצעירה לאתגרי העתיד. "חיפשנו מסגרת מתאימה יותר לביתנו הצעירה, שני", מספר אבינועם קוניבסקי, הבעלים של "אולד סקול דראמז", סדנה וחנות לתופים בפרדס חנה. לקוניבסקי תלמידים מחריש, מהם שמע על בית הספר המעניין, לא אחת. "הגענו ליום הפתוח והתרשמנו שמדובר בבית ספר עם גישה טובה יותר מבתי ספר אחרים", מעיד קוניבסקי ומוסיף, "שוחחתי גם עם הורים נוספים. אנשים מרוצים, ויש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים". לפני כשלושה שבועות, ארזה משפחת קוניבסקי את הבית ועברה להתגורר בחריש.

שני ואבינועם קוניבסקי: "יש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים"

אז פשוט החלטתם לעבור לחריש בגלל בית הספר לשני?

"אני ממשיך להפעיל את הסדנה וחנות התופים בפרדס חנה כרגיל, אשתי גרפיקאית במקומון בחיפה, כך שהחיים ממשיכים כרגיל בהיבט הזה, וכן, המעבר היה נטו בשביל בית ספר מתאים יותר לשני".

איך התרשמת מבית הספר?

"אהבתי מאוד את הגישה, נראה שיש גישה יותר פרונטאלית לדברים, יותר עבודה עם הידיים ויותר עשייה באופן כללי. יש נגריה בבית הספר, יש לול, מכינים וידאו קליפים ותוכניות שיווק".

מה הציפיות שלך מחריש, כביתכם החדש?

"אני בא פתוח, לא יודע בוודאות מה הכיוון של העיר, מקווה שהכל יתפתח לטובה. נהיה חכמים בעוד כמה שנים".

שני קוניבסקי, בתו של אבינועם, תתחיל בקרוב את לימודיה בחטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' בכיתה ז'. "אח של חברה שלי לומד בחטיבת הביניים, שמענו ממנו דברים ממש טובים", מספרת שני. "הלכנו לראות את בית הספר והמקום נראה טוב, אני מתרגשת לקראת השנה החדשה בבית הספר החדש", היא מסכמת.

"הכול התיישב 'בול' עם הערכים שלנו"

ליבי שלום, עולה לכיתה ח', עברה גם היא עם משפחתה מפרדס חנה לחריש לפני כשלושה שבועות.  הוריה, הדס ותומר שלום, גרו בפרדס חנה כמעט 20 שנה. הדס קרמיקאית ותומר איש סאונד ותאורה, שניהם עצמאיים.

"הילדים למדו במסגרות של חינוך פרטי בפרדס חנה, עלה צורך בשינוי כללי של אווירה והכרויות חדשות", מספרת הדס. גם בנם הצעיר אשר עולה לכיתה ג' יצטרף לבית הספר היסודי הממלכתי החדש אשר עתיד להיפתח בשנת הלימודים הקרובה.

משפחת שלום
משפחת שלום: "הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום"

מה משך אתכם לחטיבת הביניים בחריש?

"שמענו דברים ממש טובים ושבחים על בית הספר. הגענו לערב הפתוח ותוך כמה דקות הרגשנו ש'מצאנו בית'. הכול התיישב 'בול' עם הערכים שלנו, עם איך שאנחנו רואים את התפקיד של מערכת החינוך, ואז הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום. זה היה הרגע בו החלטנו לשקול ברצינות את נושא המעבר".

ליבי, מה הציפיות שלך מהמסגרת החדשה שאת מצטרפת אליה?

"אני רוצה להתמיד בלימודים, להשקיע, חשוב לי ליצור לעצמי סביבה נעימה ושתהיה הרגשה טובה ונוחה עם המורים והצוות בבית הספר, וכמובן עם החברים".

את חוששת מההתחלה החדשה?

"תמיד יש חששות מסוימים אבל אני חברותית ואתרגל לסביבה, זה לא מטריד אותי. התרשמתי מאוד לטובה מבית הספר, ושאכפת להם מהתלמידים. כשהגעתי להכיר את המקום ישר ניגשו אליי תלמידים והכירו לי תלמידים אחרים, הייתה אווירה ממש טובה".

"הטריגר היה החינוך", מספרת הדס, אמא של ליבי. "זו הסיבה העיקרית שעברנו לחריש, אבל גם שמחנו לגלות ששכר הדירה נמוך באופן משמעותי מפרדס חנה". בינתיים משפחת שלום מתגוררת בשכירות בחריש, אולם לא פוסלת רכישת דירה במקום בעתיד.

יש לך חששות מהמעבר לחריש?

"כל שינוי ומעבר מביא איתו חששות, אבל בגלל שהתרשמנו מאוד לטובה, אנחנו מרגישים שבחרנו טוב. יש חששות טבעיים של להרגיש בבית ולהשתלב חברתית, אבל כולם פה חדשים, זה קיבוץ גלויות כזה".

"חיפשנו מקום שמפתח כישורי למידה"

קרן כהן, אמא לגיל-לי בן 13 ולמאיה בת 8, גרושה מפרדס חנה וכהגדרתה "עוזרת לאנשים לפתור פלונטרים ולהתקדם בחיים". השלושה החליטו בהחלטה משפחתית משותפת לעבור לחריש, לאחר 17 שנים בפרדס חנה. לפני שלושה שבועות משפחת כהן עברה להתגורר בחריש, בעלה לשעבר של קרן עתיד לעבור לחריש בשבועות הקרובים.

גיל-לי וקרן כהן. מאמינים בחינוך בלתי פורמלי

"בית הספר הזה מציע כישורי למידה שלא היו במסגרות אחרות" מספר גיל-לי, אשר עולה לכיתה ח'. גיל-לי אוהב בעיקר מתמטיקה וליצור דברים. "בבית ספר בחדרה היה מרכז יצירה שאפשר להתעסק עם רובוטיקה, לגו. בבית הספר החדש יש תפירה, חימר וכל מיני דברים שמזכירים את מרכז היצירה".

"אנחנו מאמינים בחינוך לא פורמלי כשהילד בראש, והמערכת וההורים הם בסיס תומך", מספרת קרן, אימו של גיל-לי. "בגנים הילדים היו בחינוך מונטסורי, ומכיתה א' למדו בחינוך דמוקרטי". קרן מספרת כיצד שמה לב שלגיל-לי חסרים כישורי למידה. "לא מספיקה רק היכולת ללמוד", אומרת קרן, "ראיתי שלגיל-לי חסרים כישורי למידה, ואם הוא רוצה לגשת לבחינות בגרות, חשוב שהוא ילמד בבית ספר בו מקנים ומלמדים גם כישורי למידה".

קרן שמעה על "אתגרי העתיד" בחריש והרגישה שזו חלופה הולמת לחינוך הדמוקרטי. "זהו בית ספר א-פורמלי שרשום במשרד החינוך כבית ספר לכל דבר, מה שאומר שמשלמים עליו כמו לבית ספר רגיל", מספרת קרן.  תוך כמה ימים שני הילדים התרגלו לרעיון החדש של לעבור לחריש ולאחר שהשתתפו כאורחים במסיבת הסיום, הוחלט פה אחד: עוברים לחריש!".

 את חוששת מהמעבר?

"אני לא אדם של חששות, ברגע שחיים כאן ועכשיו מתמודדים עם מה שקורה. אני מאוד רוצה ש'אתגרי העתיד' יראו את גיל-לי והוא יוכל לקבל את העזרה בפיתוח כישורי למידה, יש גם צמצום פערים ביחס למה שלומדים בדמוקרטי לבין מה שלומדים בבית הספר החדש, נקווה שבית הספר ייקח על עצמו את האחריות על כך".

"זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני"

אין ספק שעל ההצלחה של בית הספר חתומים השניים שחלמו עליו והקימו אותו, ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי בית הספר. בטקס הסיום של שנת הלימודים ובערב החשיפה למתעניינים ציינו השניים את תפישתם החינוכית: "עבורנו זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני שמאפשר לכל תלמיד גישה לחינוך מתקדם מבלי להירשם למסגרת פרטית ויקרה".

ליאור לויתן טלי הולן
ליאור לויתן וטלי הולן בהכנות לקראת הצגת סיום שנה. צילום: אלה פאוסט

 

עוד הוסיפו השניים: "הצלחנו לקחת סיסמאות רבות על למידה מתוך סקרנות והנאה ולתרגם אותן למתרחש בשטח יום יום. זה לא היה מתאפשר ללא הצוות החינוכי שעבד מסביב לשעון בהמצאה ופיתוח של תכנים, במחויבות עמוקה ובמסירות למסע ההקמה של בית הספר. אנו מאוד מתרגשים מההצלחה שבית הספר חווה בשנתו הראשונה ושמחים שבית הספר הופך למנוע צמיחה של העיר ומהווה מקור גאווה כלפי הסביבה. האתגר הגדול של שנה הבאה יהיה להתמודד עם הגידול המשמעותי של בית הספר ושמירה על מהות בית הספר יחד עם החניכים, הוריהם והצוות החינוכי שלנו".


אשדר חריש

סביוני חריש - אפריקה ישראל

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הבשורה: בקרוב תחל בנייתם של שני מרכזים מסחריים חדשים

הכירו: בחודשים הקרובים יחלו העבודות להקמת שני מרכזים שכונתיים קהילתיים חדשים: MORE אבני חן ו-MORE החורש. יוסי קורן, סמנכ"ל הקבוצה: "המטרה היא להקים ולפתח סביבות חיים מלאות בעיר, שמשלבות בהרמוניה מגורים לצד שטחי מסחר, תעסוקה, שירותים וקהילה"

פתיחתו של קניון MORE ביוני האחרון, הקניון הראשון בחריש, הפכה את העיר המתפתחת באחת לעיר ככל הערים. תושבי חריש, החדשים והוותיקים גם יחד, שחיכו בכיליון עיניים לעסקים החדשים ולרשתות הארציות הביעו עם פתיחת הקניון אמון במקום, הצביעו ברגליים (ובארנק) ופקדו את העסקים הפעילים בו במהלך השבוע ובסופו.

"פתיחת הקניון היא לא רק בשורה צרכנית, היא גם חותמת להפיכתה של חריש לעיר מתקדמת ועכשווית", מדגיש יוסי קורן, סמנכ"ל השיווק של קבוצת MORE. "את העובדה הזו מרגישים התושבים בכל יום עם התקדמות מיזמי המגורים, ההגירה החיובית אליה, פתיחת העסקים המקומיים והתרחבות שירותי הקהילה שמוצעים בה", הוא מסביר.

קבוצת MORE היא אחת מיזמיות הנדל"ן המובילות בחריש. הקבוצה בונה בחריש מעבר לבנייני מגורים גם שטחי מסחר רבים המתפרסים בכל העיר. אין ספק, שמדובר בהבעת אמון גדולה בעתיד העיר. אולם לצד האמון נדרשת גם אסטרטגיה נכונה. קורן מסביר את התפישה שעומדת בבסיס הפעילות העסקית: "קבוצת הנדל"ן MORE, שמה לה למטרה להקים ולפתח סביבות חיים מלאות בעיר, שמשלבות בהרמוניה מגורים לצד שטחי מסחר, תעסוקה שירותים וקהילה", מפרט קורן.

איך בפועל אתם מיישמים את שיטת המסחר שלכם בחריש?

יוסי קורן סמנכל שיווק קבוצת הנדלן מור קרדיט אייל טואג
יוסי קורן. צילום: אייל טואג

"אסטרטגיית הנכסים המניבים של החברה מבוססת על שלושה פורמטים משלימים – האחד, קניון עירוני, השני, מרכז קניות ותעסוקה שכונתי והשלישי, שדרת חנויות לאורך הרחוב מתחת למבני מגורים", מסביר קורן. "את האסטרטגיה הזו של הקבוצה אפשר לראות גם ממעוף הציפור – בכניסה לעיר ממוקם כאמור קניון MORE חריש, שנותן מענה רחב לקניות הגדולות, לבילוי לפעילויות למשפחה ולמפגש עם תושבי האזור. לאורך שדרת דרך ארץ ממוקמת שדרת העסקים  MORE דרך ארץ הכוללת כ- 100 חנויות וחללי מסחר משני צידי השדרה, שיעניקו לתושבי העיר מענה לצרכים מידיים ממש מתחת לבית. כבר כיום פועלים בשדרה קופות חולים, תחנה לאם ולילד, חנויות פרחים, תבלינים, מזון לבעלי חיים, פיצוציה, פיצרייה, מאפייה, מרכז לחוגים, בית קפה וסניף מכונות אוטומטיות של בנק לאומי".

את הקניון ושדרת החנויות כבר אפשר לראות, מה לגבי המרכזים הנוספים?

"הפורמט השלישי והמסקרן בתוכנית "סביבות החיים המלאות" הוא מרכז שכונתי קהילתי. שניים כאלה: MORE אבני חן ו-MORE החורש, ייבנו במרכז שתי השכונות הראשונות של חריש, באמצע הדרך בין שדרת החנויות לקניון החדש. מדובר במרכזי קניות בילוי ותעסוקה שכונתיים המשולבים היטב במרקם העירוני, בלב שכונות המגורים. הם יכילו קומות משרדים, קומות מסחר, חנויות ועוגנים דוגמת סופרמרקט או דראגסטור גדול סביב כיכר ציבורית להתכנסויות, הופעות ואירועים חגיגיים מקומיים. שני המרכזים בשתי השכונות יהיו 'תאומים' קונספטואלית אך יכילו כמובן, עסקים שונים וישרתו בהתאמה את מי שגר בסמיכות אליהם".

אלו עוד יתרונות יציעו המרכזים?

"למרכזים תהיה נגישות קלה לאמא שיורדת מהבית עם עגלה ותינוק בחורף. הנגישות היא עניין מרכזי ונלקחת בחשבון הן להגעה ברגל מהשכונה והן מהשכונות הסמוכות באמצעות כלי הרכב הפרטיים. המרכזים יכללו 6,000 מ”ר קומות משרדים להשכרה, שבהם ימוקמו, בין היתר, קופת חולים ושירותי מוניציפליים, חניות תת קרקעיות ושטחים מסחריים שיאופיינו בתמהיל המותאם לחיי היומיום של המשפחה: עסקי אופנה, מסעדות, בתי קפה, מזון מהיר, חנויות פרחים, ולצידם דואר, מכבסה חדר כושר ועוד".

מתי להערכתך צפויים המרכזים המסחריים החדשים לפעול?

"העבודות להקמת שני המרכזים התאומים יחלו כבר בחודשים הקרובים והם צפויים להיפתח בעוד כשנה וחצי. יחד עם שני המיזמים הנוספים, קניון חריש ושדרת העסקים, צפויה חריש להיות מהערים המובילות בארץ באסטרטגיה של סביבות החיים המלאות, ולהציע לתושבי העיר הקיימים והמצטרפים החדשים פתרונות מגוונים ושלמים לחיי היומיום של מחר".

– תוכן מקודם –


MORE STREET חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

האחד בספטמבר בפתח, ואגף החינוך שלו

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי"ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע"ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

"לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר".

גני ילדים בחריש
ב-1.9 יבקרו ב-60 גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

"הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה", מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: "האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים".

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

"סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות".

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

"התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע".

ישראל שלו
"נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול"

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – "קצב גדילת העיר". הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. "האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם", אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א'-ט'. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. "לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ", מדגיש שלו.

בית ספר ממלכתי חדש 1
בית ספר ממלכתי חדש: 300 תלמידים בשנה הראשונה לפתיחתו

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

"אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים".

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

"הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים", מספר שלו. "בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה".

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

"אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר".

איך אתה מסביר את זה? 

"השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך".

דוברות חינוך
מתוך עמוד הפייסבוק של דוברות חריש: מייצרים קשר אחר עם ההורים

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

"החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש".

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

"התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור".

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

"החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ"א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז' לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י' של התיכון. בשנת תשפ"ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים".

 

החינוך – סל"ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל"ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

"אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש".

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

"אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר".


אשדר חריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק