15 דקות של תהילה: ״דוגמני חריש״ משתפים בחוויה

הם לא דוגמנים מקצועיים, אבל לזמן קצר, התמונות שלהם עיטרו מודעות ושלטי פרסום והם הפכו מזוהים עם חריש, העיר שהם אוהבים. אסף אלישיב, חיים לאטי ומיכל מור, תושבים בהווה ו”דוגמני חריש” בעבר, משתפים

חריש היא עיר מתפתחת שעדיין לא הצמיחה מתוכה כוכבים בקנה מידה בינלאומי; אבל גם לנו יש כמה תושבים שמתעוררים בבוקר, רואים את פניהם מתנוססות במקומות ציבוריים ומקבלים תגובות מחמיאות מחברים ושכנים. יצאנו לפגוש שלושה שזכו לטעום, בהתאם לאמירה המפורסמת של אנדי וורהול, 15 דקות של תהילה מקומית: אסף אלישיב, חיים לאטי ומיכל מור. כל אחד ואחת מהם לקחו חלק בהיבט פרסומי שונה של העיר, ושלושתם רואים בכך לא רק התנסות אישית, אלא מעין שליחות קהילתית.

“שמחתי להראות את הצדדים היפים של חריש”

אסף אלישיב (30), מתגורר בחריש כשנה וחצי. הוא ואשתו אורטליה הם דתל”שים, הורים לשלושה ילדים ועובדים כמנחים למיניות בריאה.

לפני מספר חודשים השתתף אסף בסדרת צילומים שיזמה העירייה, וכיום תמונותיו מעטרות פרסומים שונים מטעמה. בין היתר, שולבו צילומים בכיכובו בחוברות מידע שהפיקה העירייה  ותמונותיו אף תלויות במרכז השירות לתושב.

אסף אלישיב
אלישיב: “השקעה בתדמית העיר”. צילום: איליה מלניקוב, דוברות חריש

“בעבר הייתי חתום תקופה מסוימת בסוכנות דוגמנות ושיחקתי בתפקידים קטנים בסדרות טלוויזיה”, מספר אלישיב. “פנו אלי מהמועצה, הציעו לי להצטלם ולא ממש הסבירו מה המטרה מלבד שמדובר בהשקעה בתדמית של העיר ולכן הסכמתי”. סדרת הצילומים כללה תמונות משותפות עם ילדים ודוגמניות על רקע מקומות מוכרים בחריש.

אסף אלישיב שירות לתושב
תמונותיו מעטרות את קירות מרכז השירות לתושב

“תקופה לאחר סיום הצילומים התחלתי לראות את התמונות הללו מופיעות במספר מקומות. התרגשתי וגם  וקיבלתי תגובות טובות מחברים שראו אותי. בסך הכל אני שמח להשתתף בקמפיין מקצועי, ברמה גבוהה, שמראה את הצדדים היפים של חריש”.

“אנשים חושבים שאני ראש העיר”

חרישניק נוסף שהמצלמה לא זרה לו הוא חיים לאטי (37), אם כי מסיבה אחרת: בעברו הרחוק הוא עבד כצלם והיה זה שמצלם את התמונות לקמפיינים דומים. לרגל מסע הפרסום של שכונת ‘בצוותא’ עבר לאטי לראשונה אל הצד הקדמי של המצלמה, ובוקר אחד הבן שלו היה הראשון להבחין בשלט חוצות עליו מתנוססת התמונה של אבא.

לאטי חיים בצוותא
לאטי: “זה היה מטורף. ממש לא התכוננתי לחשיפה כזאת”. צילום: חיים לאטי

“האמת שלא חשבתי שזה יהיה כל כך גדול,” הוא אומר. “פתאום כל הארץ התמלאה בשלטים, פרסומות בטלוויזיה ובאינטרנט. אנשים ששנים לא דיברתי איתם שלחו לי תמונות שלי בכל מיני שלטי חוצות בצמתים בארץ. זה היה מטורף. ממש לא התכוננתי לחשיפה כזאת, ולקח לי כמה ימים להתרגל לתגובות. בסך הכל, זה היה די מגניב לקבל פידבק חיובי כל כך”.

לאטי: "אנשים חושבים שאני יצחק קשת, ראש העיר, וזה כולל אנשים שכבר גרים בחריש"
לאטי: “אנשים חושבים שאני יצחק קשת, ראש העיר, וזה כולל אנשים שכבר גרים בחריש”. צילום: בצוותא

לאטי, נשוי ואב לשניים, מתגורר בחריש שלוש וחצי שנים וכיום עובד כמתכנת בחברת הייטק. לשאלה כיצד הגיע להיות אחד הכוכבים בקמפיין הוא עונה שפנו אליו מהנהלת המכירות של פרוייקט בצוותא כאחד מן הרוכשים הראשונים של דירה בשכונה, ולמרות שמספר תושבים נוספים הביעו עניין להצטלם, בסופו של דבר נבחרו רק הוא ועוד מספר נשים. “הואיל והייתי הגבר היחיד, תלו את הצילום שלי במקומות שבהם אי אפשר לתלות צילומים של נשים”, הוא מציין בחיוך.

לשאלה המתבקשת ‘כיצד הגיבו החברים, השכנים?’ לאטי עונה בחיוך:  “אנשים חושבים שאני יצחק קשת, ראש העיר, וזה כולל אנשים שכבר גרים בחריש. בכל אופן, אני רואה את עצמי שגריר של חריש ורוצה לעשות כמה שיותר כדי להביא עוד אנשים לעיר. אני מקווה שאני מצליח. חשוב לי שחריש תקבל חשיפה ושאנשים יבינו כמה טוב לגור פה”.

״תחושת שייכות וגאווה לילדים״

מיכל מור (45), עברה לחריש לפני כארבע שנים מרמת ישי. היא בעלת חברת השמה, אם לשניים, וכאשר שמעה לפני כשנתיים על הזמנה לתושבי חריש להצטלם לקמפיין שיווקי לעיר, עבורה זו כלל לא הייתה שאלה. משפחות מקומיות רבות לקחו חלק בפרויקט ושלטים שניתלו ברחבי העיר הציגו את פני המשפחות החדשות של חריש.

מיכל מור
מור: “זו הייתה חוויה משפחתית נחמדה”. צילום: אבי זנגי, דוברות חריש

“הייתי פעילה בחריש עוד לפני שעברתי לגור בה, ואף נכללתי ברשימת 20 המשפיעים בחריש מיד כשעברתי אליה. אני תמיד שמחה לשווק את העיר ולשתף באהבה שלי אליה, ומבחינתי זה היה מאוד טבעי לקחת חלק בקמפיין שבו משתתפים תושבים”, מסבירה מור.

“לצילומים הגעתי עם שני הבנים שלי, יונתן ועומרי. זו הייתה חוויה משפחתית נחמדה, וזמן קצר לאחר מכן פרסמו בכל העיר את התמונות שנבחרו. אחת מהן תמונה שלי לבד ועוד אחת היא צילום משותף עם הבנים”.

ובאשר לתגובות? “באותה תקופה, העיר מנתה הרבה פחות תושבים, וכולם קיבלו את זה בנינוחות, לא בהתלהבות גדולה. דווקא לילדים זו הייתה חוויה נהדרת. הם הופתעו והתרגשו לראות את התמונות של עצמם ושל אמא שלהם. עבורם זה היה מדהים, ונתן להם תחושה של שייכות וגאווה”.


בצוותא חריש - השכונה השיתופית

אבני דרך בחריש | ספיר בחריש

 

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות”

מדוע נגנזו התכניות להקמת התיכון הראשון בחריש, מהי התפישה שעומדת מאחורי התכנית החדשה להקמתו, כיצד היא מתקשרת לחוויית פדגוגיה עדכנית ומתי זה סוף סוף יקרה? לישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש, יש תשובות

לצד הצמיחה של החינוך הקדם יסודי ויסודי בחריש בולט יותר חסרונו של תיכון ממלכתי בחריש. תכניות להקמת התיכון הראשון בחריש החלו להתרקם כבר לפני מספר שנים ועל פי התכנון המקורי תאריך היעד לפתיחתו של התיכון הראשון בעיר, עתיד היה להתרחש בשנת הלימודים תש”פ (ספטמבר 2020). על אף ההבטחות המקוריות, לא כך הדבר במבחן המציאות.

לאחרונה הודיעה מועצת חריש על התנעה מחודשת של תכנון ובניית התיכון הממלכתי הראשון בעיר. תכניות הבינוי המקוריות נגנזו בעקבות חשיבה מחודשת והוחלפו בתכניות עדכניות יותר.

ישראל שלו
שלו: “במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית”

“התכנון החדש נשען על כמה עקרונות של פדגוגיה ועיצוב, כך שגם הרעיון הפדגוגי וגם הבינוי מדברים אחד עם השני”, מספר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש.

“במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית. כדי לפעול בצורה הוליסטית בחרנו בגוף שיודע לעשות גם וגם, גם לדבר חינוך וגם לדבר אדריכלות”.

גוגיה רשת אמי"ת
גוגיה רשת אמי”ת. תמונה מתוך עמוד הפייסבוק

שלו מתייחס בדבריו לחברה הבינלאומית, EDI שהופקדה על התכנון המחודש. “החברה מביאה איתה ניסיון רחב”, הוא מוסיף. חברת EDI (בעברה FNI) בנתה בישראל את ה’גוגיה’ מתחם המדגים חדשנות פדגוגית ברשת אמי”ת ברעננה המשמש להכשרת ופיתוח של צוותי חינוך.

התפישה: מרחבים וחללים בגדלים שונים

שלו מאמין כי התיכון החדש יבנה בסטנדרטים עתידניים: “התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות. מדובר בתיכון, מהראשונים בארץ, שהולך להיבנות כולו בשיטה של מרחבים וחללים בגדלים שונים, מעבדות וחדרי למידה בקבוצות או בלמידה פרטנית, עם מחשוב או בלעדיו”.

כיתת בית ספר
“הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל”

“התפישה שלנו היא שצריך לאפשר לכל ילד להתנסות במגוון רחב של מרחבי למידה על מנת לעזור לו ללמוד היטב.  הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל.

“ללמוד בין ארבע קירות למשך כל כך הרבה שעות לא מביא לתוצאה המיטבית. התנאים צריכים להשתנות בהתאם למטרת הלמידה, המקצוע הנלמד והדרך שבה המורה בוחר ללמד את החומר ולכן התיכון שייבנה יאפשר לתלמידים ללמוד במגוון מרחבים מסייעים ללמידה”, הוא מסכם.

הבעיה: התכנית לא הותאמה לעידן החדש

התכנון הקודם של בית הספר התיכון שהיה אמור להתחיל לפעול בספטמבר 2020 היה גם הוא חדשני לתקופתו, כך לפחות הבטיחו המתכננים דאז. מדוע אם כן נגנזו התכניות להקמתו?

שטח להקמת תיכון
השטח המתוכנן להקמת תיכון חריש

“כשנכנסתי לתפקידי ובחנתי את התכניות להקמת התיכון מול גורמי מקצוע פדגוגיים והנדסיים הבנתי שמדובר בתכנית פשוטה יחסית, שמזכירה כל תיכון אחר שנבנה ב-40 השנים האחרונות. לא היתה בעיה בפן ההנדסי, ניתן היה להתחיל ולבנות את בית הספר באופן מיידי אך לא ראיתי בתכנון שלו בשורה. הרגשתי שהתכנית איננה תואמת לעיר חריש, כעיר חדשה בישראל, אינה מתאימה לחינוך בעידן החדש ואינה מספיקה להקמת התיכון הגדול והמרכזי של חריש, שעתיד לשרת את תלמידי העיר שנים רבות קדימה. נכון וראוי לטובת תושבי חריש וילדיה לקבל תיכון עדכני וחדשני בהרבה ומכאן השינויים המשמעותיים שביצעתי בתכניות וגניזת התכנית הקודמת”.

פתיחה מתוכננת: תשפ”א

התכנון המחודש, הטיוב וההתאמה לצרכים העתידניים משמעותם גם שינוי לוחות הזמנים המתוכננים לפתיחת בית הספר. על פי הודעת העירייה, מבנה התיכון החדש יפתח רק בספטמבר 2021 (תשפ”א) ובנייתו תסתיים שנה לאחר מכן בספטמבר 2022 (תשפ”ב). יחד עם זאת, שלו אינו מייחס את העיכוב לשינויים שבוצעו. “כשנכנסתי לתפקידי, במאי 2019, תאריך היעד לפתיחת התיכון נקבע לספטמבר 2021 כך שלא מדובר בדחייה נוספת והוא נשאר על כנו על אף השינויים שהוכנסו. אנו עדיין עומדים בלו”ז ומתחייבים שבשנת הלימודים תשפ”ב יחלו ללמוד בתיכון הראשון של חריש ללא דחיות נוספות. זה היה גם תנאי בסיסי בכל ההתקשרות שלנו מול גורמי התכנון והתכנון המחודש”. מדווח שלו.


סביוני חריש - אפריקה ישראל

אבני דרך בחריש | ספיר בחריש

 

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

‘תור הזהב’ של הגיל השלישי בחריש

רוב אוכלוסיית חריש מורכבת ממשפחות צעירות, אולם אט אט מתרחב בחריש פלח האוכלוסיה המבוגר יותר. בני הגיל השלישי בונים לעצמם התחלה חדשה בעיר המתפתחת ועל הדרך גם יוצרים קהילה משגשגת

חריש אולי מוכרת בתקשורת כעיר המשפחות הצעירות, אולם אט אט, צומחת לה בחריש גם קהילה נרחבת של בני הגיל השלישי.

הניצנים הראשונים היו דור ההורים שעברו לעיר בעקבות ילדיהם, אולם בשנתיים האחרונות, יותר ויותר זוגות או בודדים, בוחרים בחריש ותוקעים בה יתד לפרק חיים חדש ומרגש.

משמאל: תמר נרקיס-גל עם טניה, חברה מחריש
משמאל: תמר נרקיס-גל עם טניה, חברה מחריש

תמר נרקיס- גל (71) היא דוגמה טובה לדור החדש של בני הדור השלישי בחריש. היא עברה לחריש לבדה בינואר 2019 ומאז היא תורמת להקמה וגיבוש קהילה של בני גיל זה.

“התחברתי לקהילה של ‘ירוק בעיר’ –  התארגנות קהילתית בבניין משותף בחריש כמודל לקיימות עירונית”, מספרת נרקיס-גל תושבת לשעבר ב’שריגים’, חבל עדולם.  “הקהילה היתה אמורה לעבור להתגורר בחריש בשנה שעברה, ואני החלטתי להקדים את הגעתי ועברתי לחריש, חודשיים לפני המועד המתוכנן. בינתיים חלו עיכובים משמעותיים ולצערי, בני הקהילה טרם עברו לעיר”. נרקיס גל שמצאה עצמה לבד בעיר חדשה, לא אמרה נואש: “החלטתי להקים לי קהילה חדשה”. היא משתפת בחיוך.

עם הקהילה, עבור הקהילה

נרקיס-גל שעברה לחריש עם כלבה קטנה בלבד הפכה למתנדבת בפרויקט ‘תור הזהב’ של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. מטרת הפרויקט היא לחזק את החוסן האזרחי והחברתי, של הקהילות המקומיות, בדגש על אוכלוסיית הגיל השלישי. את זאת הם עושים בעזרת הנגשה של פעילויות תרבות, מורשת ואירועי פנאי לגילאי חמישים פלוס ואילך.

“אני עובדת בשיתוף פעולה עם מחלקת הפנאי של העירייה ויחד אנו מתכננים פעילויות מיוחדות לבני גילנו”, מבארת נרקיס-גל. עוד היא מספרת כי את ההרשמה לאירועים היא מבצעת בעצמה: “אני מתיישבת בבית הקפה המקומי,  קובעת לי שם פגישות ורושמת את אנשי הקהילה לכל האירועים שאנו מארגנים”, היא משתפת.

“הכרתי מקומות חדשים אבל קרובים לבית”

לפני שבועיים ארגנה נרקיס-גל בשיתוף מועדון האזרחים הוותיקים הפועל בחריש כבר שנה, סיור ייחודי להכרת חריש וסביבתה. כ-50 משתתפים נרשמו לסיור, “האוטובוס היה כמעט מלא”, היא מעידה בגאווה.

הגיל השלישי סיור תמר נרקיס גל
האוטובוס היה כמעט מלא. צילום: דוברות עיריית חריש

הסיור כלל מספר תחנות, ביקור בחטיבת הביניים, אתגרי העתיד, ביקור במרכז המבקרים של שכונת בצוותא וביקור במוזיאון למורשת הערבית בכפר השכן, אום אל קוטוף.

אלדד בארי, ממשתתפי הסיור מעיד: “הכרתי מקומות חדשים אבל קרובים לבית. התרשמתי במיוחד מהביקור בבית הספר המיוחד במינו, בו מתייחסים לתלמידים בצורה מאד בוגרת ומאצילים להם אחריות על פעילויות רבות בבית הספר”.

קואופרטיב אתגרי העתיד
מתכננים שיתוף פעולה בין מתנדבי הגיל השלישי לאתגרי העתיד. צילום: אורן קלר

נרקיס גל מסבירה שהביקור בחטיבת אתגרי העתיד נועד לקדם שיתופי פעולה עתידיים במסגרתם יתנדבו בני החמישים והשישים פלוס בבית הספר.

משתתף אחר כתב לנרקיס שהוא אהב במיוחד את הביקור באום אל קוטוף, הכפר ממנו השקיפו משתתפי הטיול על חריש הנבנית, וביקרו במוזיאון לתרבות הערבית, הכולל תצוגה של פריטים מהמורשת הערבית המקומית. כלי עבודה בבית ובשדה, מסמכים ולבוש.

מוזיאון אום אל קוטוף
במוזיאון אום אל קוטוף

“זכינו לשמוע על חריש דברים שלא ידענו, זכינו להכיר בה מקומות שאף פעם לא ראינו. פגשנו באום אל קוטוף את מנהל המוזיאון, עבד אל-רחים כבהא ,הידוע בכינויו, אבו חאלד, שהוא שכן מצחיק, מעניין ווירטואוז בשפה העברית וצפינו מלמעלה על חריש ועל האזור. כרגיל, נהנינו מהחברה הנעימה והשמחה של כולנו. חזרנו הביתה יותר מתמצאים בסביבה בה אנחנו חיים ומכירים טוב יותר האחד את השני”, סיכם אחד מהמשתתפים בסיור.

השייכות לחריש מתעצמת

אין ספק שהסיור, כמו גם שאר הפעילויות, ההצגות והמופעים מייצר עבור בני ה-50 פלוס וה-60 פלוס, מסגרת חברתית ליצירת קשרים חברתיים חדשים בעיר החדשה.

מבט מאום אל קוטוף לחריש. צילום: שלמה אל השחר
מבט מאום אל קוטוף לחריש. צילום תמונה ראשית ותמונה נוכחית: שלמה אל השחר

“נהניתי מאד להכיר חברים חדשים, נראה לי שבטיול הבא נצטרך אוטובוס קומותיים”, מעיד בחיוך בארי ואילו נרקיס-גל מוסיפה: “אנו מזמינים תושבים נוספים ליצור קשר ולהיות חלק מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בעיר חריש. עברתי לכאן לבד, אבל יש לי כבר קהילה שאני שייכת אליה. אנו נפגשים ומבלים יחד בסרטים, ארוחות משותפות ומופעים, ותחושת השייכות לחריש רק מתעצמת”.

ביום רביעי הקרוב יתקיים אירוע נוסף “מעשה במשחק” המעודד פעילות יצירתית משותפת לסבים וסבתות עם נכדיהם. כולם מוזמנים.


סביוני חריש - אפריקה ישראל

אבני דרך בחריש | ספיר בחריש

 

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שר התחבורה הכריע: הרכבת תעבור בחריש

בצלאל סמוטריץ’, שר התחבורה, הודיע שמסילת הרכבת המזרחית תעבור בתוך חריש. קו רכבת ישיר לחריש יאפשר נגישות גבוהה לעיר, יקדם את חריש כאלטרנטיבת מגורים לזוגות צעירים ויפתח את התעסוקה בחריש. האם מדובר בהחלטה היסטורית?  ראש העיר: “זו בשורה גדולה לחריש”

הבוקר (ה’) סיפר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ’, בראיון לתכנית רדיו ברשת ב’, כי ההחלטה הראשונה שקיבל במסגרת תפקידו לגבי המסילה המזרחית ומסדרון חריש היתה להכניס את הרכבת אל תוך חריש. “תחנות רכבת שמוקמו מחוץ לערים זה אחת השגיאות הגדולות ביותר שנעשו בעבר. אין בזה הגיון, אם אני צריך לקחת אוטובוס מהעיר והתדירות שלו בעייתית אז ממילא הרכבת פחות אטרקטיבית. אני אומר באחריות, התחנות החדשות צריכות להיות בצמוד לערים”, הוסיף ופירט שר התחבורה.

פרויקט מסילת הרכבת המזרחית נועד לחבר בין צפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף מבלי לעבור דרך גוש דן. החלופה המרכזית שנדונה ברשויות התכנון עד לאחרונה היתה “חלופת מנשה” שבמסגרתה קו הרכבת לא עובר דרך חריש.

בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה, בחריש
יצחק קשת ובצלאל סמוטריץ’ בפגישת עבודה

לאחרונה התקיים דיון בנושא פרויקט המסילה המזרחית במועצה הארצית במסגרת הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית. עיריית חריש השתתפה בדיון, והציגה את הצרכים התחבורתיים של תושבי חריש ואת דרישתה לבחון חלופה שתחבר את חריש לקו הרכבת העתידי.

הבשורה המרכזית שיצאה מאותו דיון עבור העיר חריש היא שהוועדה תאפשר למשרד התחבורה ולחברת נתיבי ישראל לבחון לעומק את “חלופת חריש”.

הבוקר, כאמור, הודיע שר התחבורה שאחת ההחלטות הראשונות שקיבל היתה שמסילת הרכבת המזרחית תעבור בתוך חריש.

מיקום התחנה טרם נקבע

קו רכבת ישיר לחריש יאפשר נגישות גבוהה לעיר, יקדם משמעותית את חריש כאלטרנטיבת מגורים לזוגות צעירים, יקדם את פיתוח תחום התעסוקה בתוך חריש ואת הגעתן של חברות גדולות לעיר, יקדם את פיתוח אפשרויות התעסוקה של תושבי העיר מחוץ לחריש ועוד.

שלמה קליין, חבר מועצת חריש ואחראי על נושא התחבורה מסביר את גודל ההשג: “היתה התעקשות גדולה מצדנו שהתחנה תהיה בתוך חריש. אני שמח על ההחלטה של השר שקבע שאכן תחנת רכבת בתוך העיר חיונית להתפתחות העיר. מיקום התחנה עוד לא נקבע. נתיבי ישראל מייצרים כרגע חלופות חדשות מתוכה נבחר את החלופה הנכונה ביותר”.

בצלאל סמוטריץ' בביקור בחריש יחד עם חברי המועצה מטעם הבית היהודי
בצלאל סמוטריץ’ בביקור בחריש יחד עם חברי המועצה מטעם הבית היהודי

אתה רואה בהחלטת השר השג משמעותי?

“בטח, מדובר ברצף של השגים, בראש וראשונה ההחלטה שתוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. השג נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי חריש ויכולת לאפשר לכל אחד להגיע לחריש בכל זמן”.

קליין הוסיף ועדכן כי בימים הקרובים יעבור תקציב משרד התחבורה לתכנון כביש 611, כביש הכניסה הדרומית לחריש שהוא הכרחי לתכנון התחבורה בעיר. “גם במקרה הזה מדובר בבשורה טובה”, הוא מסכם.

יצחק קשת
קשת: “הרכבת היא זרז חשוב מאין כמותו להתפתחותה של עיר מתקדמת” צילום: לידור שקד

ראש העיר, יצחק קשת, בירך גם הוא על החלטתו של השר סמוטריץ’: “הרכבת היא זרז חשוב מאין כמותו להתפתחותה של עיר מתקדמת. אנחנו עמלים זמן רב מול רשויות התכנון על שינוי תוואי הרכבת, ואני שמח על כך ששר התחבורה קיבל את עמדתנו. זו בשורה גדולה לחריש”.

האם מדובר בהבטחת בחירות בלבד או בהחלטה שתכובד גם על ידי הממשלה הבאה? בחריש כולם מחזיקים אצבעות ומקווים שהבטחתו סמוטריץ’ אכן תצא לפועל. נזכיר כי בביקור בחריש בנובמבר 2015, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו כי חריש תחובר לכביש 6 ושלתושבים ייקח 30 שניות להגיע מכביש 6 לשדרה המרכזית.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

זרעים של חברותא: מתחברים ומצמיחים בגינה הקהילתית

מהו המתכון לחיי קהילה מאושרים? אם תשאלו את שמחה פרלמן, רכזת קיימות בחריש, מדובר בתערובת של זרעי בטטה, תותים ודלעת וקבוצת תושבים, ילדים ומבוגרים כאחד, שעובדים במשותף בגינה הקהילתית ומצפים יחד לגשם שינביט את הזרעים שזרעו. כתבה חגיגית לט”ו בשבט

צילומים: שמחה פרלמן, לידור שקד

“רב גוניות תורמת ליציבות. כך זה פועל בטבע, וזה גם מתאים לאופי החיים בחריש”, כך מאפיינת שמחה פרלמן, רכזת קיימות, חקלאות עירונית וגינות קהילתיות במועצת חריש, את תכנון הגינה הקהילתית בפינת הרחובות גפן ותאנה. הגינה פועלת למעלה משנה ופתוחה לכל תושבי חריש, ללא תשלום. גם ברחוב תמר פועלת גינה קהילתית המתופעלת על ידי בנות השומר החדש.

גינה קהילתית גפן תאנה
גינה קהילתית ברחוב גפן-תאנה

בסיור מציגה פרלמן לראווה את מגוון הצמחים והפירות בגינה: ספירלת תבלינים המכילה 20 זנים שונים של תה, אלוורה, ציפורני חתול המשמשות ליצירת תמצית רפואית, פקעות של רקפות, עיריות וחצבים שהוצלו ונשתלו מחדש, ערוגת חיטה, ספירלת תפוחי אדמה, ושש ערוגות תותים, “הערוגה הראשונה הייתה להיט בקרב הילדים, אז החלטנו לא להגביל שפע”, היא מסבירה בחיוך.

גינה קהילתית גפן תאנה
“סביב הגינה יש מפגשים רב מגזריים, ורב גילאיים”

פרלמן, שמחזיקה בניסיון מרובה בחקלאות, פרמקלצ’ר, סביבה וגינון מונה מציינת גם את הגיוון הקהילתי והחברתי בפעילות: “גינות קהילתיות יוצרות ערך גם למבוגרים המחפשים חיי קהילה. החקלאות מחברת. סביב הגינה יש מפגשים רב מגזריים, ורב גילאיים – חילונים ודתיים, מבוגרים עם ילדים. בגינה שלנו אפשר לשמוע שלל שפות: צרפתית, אנגלית, רוסית, וכולם מסתדרים”.

שמחה פרלמן
שמחה פרלמן: “בסיום כל שבוע נערך בגינה קטיף”

“לגעת באדמה זו תרפיה”

במסגרת הפנינג ט”ו בשבט שיערך ביום חמישי ה-13.2, תרחיב הגינה עוד יותר את המגוון הקיים בה וישתלו בגינה 10 עצי פרי וצמחים חדשים, ביניהם עצי לימון, מנגו, אבוקדו, פקאן, פיטנגו, זית, פטל ושלפח (דובדבן היהודים).

גינה קהילתית גפן תאנה
ילדי הגינה הקהילתית מציירים את גינת חלומותיהם

“שאלנו את הילדים ‘מה אתם חולמים?’, והילדים, שחלקם עדיין לא יודעים לכתוב, ציירו את מבוקשם”, מסבירה פרלמן ומפרטת על הפעילויות המתרחשות בגינה. “ילדי השכונה לוקחים חלק בפעילות בגינה פעמיים בשבוע, בשעות אחרי הצהריים, ובסיום כל שבוע נערך בגינה קטיף. הילדים לומדים על מחזוריות הטבע, ורואים כיצד זרעים שזרעו באביב צומחים בקיץ”.

גינה קהילתית גפן תאנה
לגעת באדמה זו תרפיה. פעילות ברוכה לילדים

פרלמן מאמינה כי הפעילות בגינה היא בעלת ערך רב עבור ילדים: “ילדים נמצאים כל היום בסביבה סטרילית, עם אבא ואמא, ועבורם להכניס ידיים לאדמה זה לא מעט. אם לילד יש עניין עם מגע, לגעת באדמה זו תרפיה שעושה פלאים”, פוסקת פרלמן.

“שהייה בחוץ, גם בחורף, מלמדת את הילדים להיות פחות מפונקים, להתמודד עם מזג האוויר”. מוסיפה פרלמן ומסכמת: “חינוך חקלאי במדינה כמו שלנו זה דבר חשוב. זה מחזק את הקשר עם האדמה, מקרקע, מחבר לטבע”.

“שהייה בחוץ, גם בחורף, מלמדת את הילדים להיות פחות מפונקים, להתמודד עם מזג האוויר”

בלי מנעול: יוצרים מרחב מזמין

שרה זמיר, תושבת העיר שילדיה לוקחים חלק בפעילויות בגינה, מעידה מקרוב על התרומה של הפעילות בגינה למשפחה: “הגינה היא יוזמה מקסימה, והילדים שלי מאוד מאוד אוהבים אותה. יש לה ערך חינוכי רב, במיוחד בתקופה בה התרחקנו מהאדמה ומהעבודה איתה והבנת התהליכים שקשורים בה. הגינה הקהילתית מחזקת את הקשר עם האדמה ועם העיר. הילדים מעורבים בתהליכים השונים, זה דורש מהם סבלנות, עבודה וציפיה. אחרי הכל, אף אחד לא יודע מה תהיה התוצאה, אנו תלויים בגשמים ובתפילות”.

גינה קהילתית גפן תאנה
פעילות עם ערך חינוכי

הגינה פתוחה לכולם, ללא שמירה. איך מונעים הרס של הגינה?

פרלמן: “בהתחלה חשבנו לנעול את המקום, אך עם הזמן הבנו שאין בכך צורך, ועדיף ליצור מרחב מזמין. כיום, השערים סגורים אך לא נעולים, וגם זה רק בגלל שהגינה ממוקמת ליד גן שעשועים ואנחנו לא רוצים שפעוטות יכנסו אליה. הגדר יוצרת תיחום והגדרה, אינטימיות, אבל יש גם תחושה של פתיחות. יש אתגרים ואנחנו לומדים כל הזמן, אבל אנחנו בסך הכל מבסוטים מהתוצאה ומהתנהגות התושבים”.

גינה קהילתית גפן תאנה
“בהתחלה חשבנו לנעול את המקום, אך עם הזמן הבנו שאין בכך צורך, ועדיף ליצור מרחב מזמין”

תשתית עירונית לשימוש הקהילה

לגינה הקהילתית הפעילה יצטרפו בעתיד הקרוב ארבע גינות קהילתיות נוספות בשכונות המאוכלסות (אבני חן, חורש), שממתינות לקהילה שתתגבש ותיקח את המשימה על עצמה. התשתית עבורן כבר מוכנה. “המדינה היא זו שמתקצבת את הפרויקט, ואנחנו כאן כדי לעזור לתושבים. אנחנו מזמינים אותם לבוא ולתקשר איתנו”, קוראת פרלמן. גם בשכונות החדשות של חריש (פרחים, מעו”ף, בצוותא) תיבנה תשתית לגינות קהילתיות.

גינה קהילתית רחפן צילום: ירדן הלל
“גם בשכונות החדשות של חריש תיבנה תשתית לגינות קהילתיות” צילום: ירדן הלל

לדברי פרלמן, ישנם שני מודלים לגינות קהילתיות. לפי המודל הראשון, זו של הגינה הקיימת, המועצה מגישה גינה לתושבים, בתקווה לעורר בהם רצון לפעול בה. במודל השני הרשות רק מסייעת לתושבים להגשים את החזון שלהם. השאיפה שלה היא “שהגינות הבאות יהיו נטו של התושבים, גינות שיקומו מאפס על ידי גרעין מקים. אנחנו נספק את התשתית, אבל התכנון והעשייה יהיו של התושבים. למשל, אם מישהו ירצה פירות אקזוטיים או תולעים אדומות, אז זה מה שיהיה בגינה”.

גינה קהילתית גפן תאנה
“אם מישהו ירצה פירות אקזוטיים או תולעים אדומות, אז זה מה שיהיה בגינה”

 קהילה עם לב וכרם

אחת הקהילות שהרימה את הכפפה ונענתה לקריאה היא קהילת לב חריש, שבראש השנה לאילנות תחנוך כרם קהילתי ראשון בחריש, בגינה הצמודה לבית הכנסת לב חריש ברחוב שוהם. ביום שלישי ה- 11.2, תתקיים חנוכת הכרם, שתציין את תחילת הפעילות בו, ולאחר מכן יערך סדר ט”ו בשבט חגיגי לחברי הקהילה.

גינה קהילתית גפן תאנה
“אנחנו נספק את התשתית, אבל התכנון והעשייה יהיו של התושבים”

זמיר, חברת הקהילה, מספרת: “שמחה חיפשה מישהו שיאמץ את הטיפול בכרם, והיא פנתה אלינו. זכינו שהכרם נמצאת ליד בית הכנסת שלנו. הכרם דורש טיפול מתמשך, והצמדת הכרם לטיפול הקהילה זה פתרון מתאים. מבחינתנו הקישור לבית הכנסת הוא קישור מעניין, כי אנחנו יכולים לבצור ענבים ולהכין מהם יין לקידוש”. ופרלמן מוסיפה: “זה זיווג נכון מאוד עם קהילה. הכרם נמצא סמוך לבית הכנסת, והקהילה יכולה לפקח, לשמור שלא קוטפים, גם בשבת”. לסיום, זמיר מזמינה את כל התושבים לקחת חלק בפעילות בכרם, שיהיה פתוח לכולם, כמו שאר הגינות הקהילתיות בחריש.


חלומות חריש - שיכון ובינוי

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לקראת איכלוס: סיור מצולם בשכונת מעו”ף החדשה בחריש

בחודשים הקרובים עתידים התושבים הראשונים של השכונה הרביעית בחריש, שכונת מעו”ף, להיכנס לדירותיהם. בנייני המגורים שנבנו כולם במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’ נמצאים בשלבים מתקדמים. שאר מבני השכונה, שטחי המסחר והשטחים הציבוריים – הרבה פחות. יצאנו לסיור מצולם ותיעדנו את השכונה רגע לפני האכלוס 

צילומים: לידור שקד

בחודשים הקרובים, שכונת מעו”ף (מרכז עסקים ופיתוח), השכונה הרביעית של חריש, תתאכלס. בשכונה מתוכננים שני פרויקטי מגורים, שנבנו במסגרת תכנית “מחיר למשתכן”: פרוייקט ‘האחים אוזן’, המונה 208 יח”ד ופרוייקט של חברת דונה המונה 456 יח”ד. בימים אלה מתבצעות בבנייני המגורים בדיקות אחרונות כחלק מהליך קבלת טופס 4.

ריביזיה תכנונית

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) תוכננה להוות את מרכז העסקים של העיר חריש. בהתאם, שמות רחובות השכונה מסמלים מושגים של התפתחות כמו: תנופה, קידמה, התמדה והתחדשות.

בשנה האחרונה עברה תכנית השכונה ריביזיה, במסגרתה בוטלו התכנונים של אזורים נרחבים בשכונה, שיועדו למסחר ותעסוקה, והם הועברו כעת לבחינה ותכנון מחודש על ידי הגורמים המוסמכים.

בתכנית בניין העיר המקורית, אמורים היו שטחי המגורים בשכונה, המצומצמים יחסית, להיות מוקפים בשטחי מסחר ותעשייה מרובים ושטחים ציבוריים. התכנון כלל בין השאר את הקמתם של מרכז רפואי, אתר מלונאות, אולם שמחות ועוד. כשלון מכרזי השיווק לקבלנים של שטחי המסחר והתעסוקה חייב לבצע כאמור, בחינה ותכנון מחדש.

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

שטחי המסחר והתעסוקה וכן השטחים הציבוריים ברובם, יתוכננו ויבוצעו רק לאחר קבלת החלטה תכנונית חדשה. למרות זאת, עיריית חריש מתכננת להקים מתחם ובו שישה גני ילדים, שישמש את ילדי השכונה החל משנת תשפ”א. מתחם זה ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

בעתיד: לב העיר

עם סיום מימושן של תכניות הפיתוח של העיר, עתידה שכונת המעו”ף להיות ממוקמת ממש בלב העיר חריש המורחבת. השכונה גם מאופיינת בנגישות תחבורתית גבוהה, בהיותה ממוקמת על ציר ‘דרך ארץ’ המרכזי, המתחבר גם לכביש 611, שתחילתו בישובי צפון השומרון וסיומו מתוכנן להוות ציר כניסה ויציאה נוסף מדרום לעיר.

תמונות מהסיור המצולם:

פרויקט האחים אוזן
פרויקט מחיר למשתכן – ‘האחים אוזן’
פרוייקט דונה בשכונת מעו"ף
פרוייקט ‘מחיר למשתכן’ של דונה בשכונת מעו”ף
פרוייקט 'מחיר למשתכן' של דונה בשכונת מעו"ף
פרוייקט ‘מחיר למשתכן’ של דונה בשכונת מעו”ף
באסם גנאיים, מנהל עבודה באתר האחים אוזן
באסם גנאיים, מנהל עבודה באתר ‘האחים אוזן’
שלט שכונה מעו"ף
מעו”ף: לשעבר שכונת מע”ר
השטח בו יוקם בניין עיריית חריש העתידי
השטח בו יוקם בניין עיריית חריש העתידי
אזור מתחם הגנים בשכונת מעו"ף
כאן ייבנה מתחם הגנים העתידי בשכונה
מאגר המים של חריש ובתי הכפר אום אל קוטוף הגובלים בשכונת מעו"ף
מאגר המים של חריש ובתי הכפר אום אל קוטוף הגובלים בשכונת מעו”ף

למידע על שכונות חריש השונות: מדריך שכונות חריש


חלומות חריש - שיכון ובינוי

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קליגרף, קריקטוריסט וחרישניק

אלחנן בן אורי מתמרן בין קריקטורות בועטות, פרות קדושות ורגישות אנושית בלוליינות ראויה להערצה. למרות השיח הפעיל ברשתות החברתיות בחריש הוא טרם מצא סיבה להקדיש לעיר המתהווה איור: “אין פה משהו קיצוני שראוי לקריקטורה”

תושבי העיר שפוקדים את בתי הכנסת בשבתות וודאי נתקלו בקריקטורות הפוליטיות של המאייר אלחנן בן אורי, המתפרסמות בעיתון “שביעי”, המחולק מדי שבוע בבתי הכנסת. בן אורי (32) הוא קליגרף, קריקטוריסט ומאייר לספרים ומגזינים, המתגורר בחצי השנה האחרונה בחריש יחד עם אשתו איילת, סטייליסטית ומעצבת תכשיטים, ושלושת ילדיהם.

לחריש הם הגיעו, כמו רבים אחרים, באמצעות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. “באנו לראות את העיר ואהבנו את מה שראינו, אז הצטרפנו”, הוא משתף בחיוך.

אלחנן בן אורי ואשתו
אלחנן ואיילת בן אורי

אל עולם הקריקטורה והאיור הגיע בן אורי מהעולם התורני: “למדתי כתיבת סת”ם בישיבה (גופן אלפבית המשמש לכתיבת תשמישי קדושה י.ל) והתחלתי לאייר כתובּות, קלף, ציורי קיר ומשם המשכתי לקומיקס. איירתי קומיקס לנוער במגזין הנוער של השבועון “עולם קטן”, ואיירתי כתבות במגזין לנשים “הלל”, שהתמזג לפני מספר שנים עם המגזין “פנימה”. בנוסף, פרסמתי את האיורים שלי ברשתות חברתיות ולאט לאט זה תפס”.

אלחנן
שואב השראה מהרשתות החברתיות

על פרות קדושות: “אני משתדל שלא לפגוע”

ההשפעות הניכרות באיורים ובקריקטורות של בן אורי הן רחבות ואקלקטיות. “גדלתי על ספרי קומיקס של אסטריקס, טינטין ולאקי לוק, וזה גיבש לי את הסגנון”, מציין בן אורי ומוסיף בנשימה אחת: “אבל במקביל גם גדלתי על אמנים ישראלים רבים, שי צ’רקה, שהוא קריקטוריסט דתי, מישל קישקה, יוסי אבולעפיה ואחרים. כיום ההשראות שלי הן מכל העולם. ההתפתחות של הסגנון שלי התרחשה באופן טבעי במהלך תהליך הלמידה העצמאי שלי ובעזרת אינספור חקירות ברשתות החברתיות”.

אהבה רבה אותיות סתם
אותיות סת”ם.

בן אורי גם מוצא את הקשר בין העולם התורני ממנו התחיל את דרכו המקצועית לעיסוקו המרכזי כיום: “בעיניי יש חיבור בין ציור קריקטורות לכתיבת סת”ם, ולכתיבה תמה (קליגרפיה). כמו בכתיבה, גם איור מצריך המון דיוק. כתיבה היא לפעמים כמו מדיטציה. כקליגרף, אני אוהב לצייר כל אות ואות, למרות שזה יכול להיות מאות אותיות ברצף. האיור מאפשר לי לצאת מכתיבת סת”ם לאזור של כתיבה תמה, שהוא יותר אמנותי וחופשי”.

ישנם נושאים שכקריקטוריסט תבחר לא לעסוק בהם?

“לכל אחד יש פרה קדושה משלו. ישנם נושאים שכאדם דתי אני מאוד נזהר בהם, כמו למשל קריקטורות על רבנים או צניעות. בנושאים רגישים, לדתיים ולאחרים, כמו להט”ב, אני משתדל שלא לפגוע. זו שאלה של רגישות אנושית. מצד שני, קריקטורה היא קריקטורה, ואם יש ביקורת חריפה אז אני לא מהסס לפעמים להקצין קצת. בסוף זה גם עניין של פרשנות אישית”.

אלחנן
קריקטורה היא עניין של פרשנות אישית

על חריש: “אין פה משהו קיצוני”

על המעבר מישוב קהילתי בשומרון לחריש יש לבן אורי רק מילים טובות: “אנחנו גרים בקצה העיר, מול החורש, וזה נותן לנו אווירה טובה. לא מרגישים חנוקים בתוך העיר. באנו מיישוב מוקף בהרים ועצים, ונשארנו עם אותו נוף. לפעמים יש לי צורך לצאת לטבע, עם הסקצ’בוק, וזה משחרר”.

גם התגובות להן זוכה בן אורי מקרב תושבי חריש הן חמות ומפרגנות: “מדהים. זה ממש קירב אותנו לקהילה. אנשים מזהים את הקריקטורות שלי ומתפתחת בינינו שיחה”.

אלחנן בן אורי
מקבל השראה מהחורש

כקריקטוריסט פוליטי מתחשק לך מדי פעם להגיב לשיח הער ברשתות החברתיות של חריש? 

“אין פה בחריש משהו קיצוני שראוי לקריקטורה. קריקטוריסט זה מישהו שבאמת רוצה להשפיע על דעת הציבור, כך שרק אם יש שיח שיוצא מפרופורציות אני אכניס את הראש שלי לתוכו. אני בקשר עם השכנים שלי; דתיים, חילוניים, ערבים, והכל בסדר, אין פה משהו קיצוני, יש כאלו שסתם אוהבים לנפח. זה בריא שאנשים מדברים, מגיבים, מפגינים, אבל מי שמתייחס יותר מדי לרעש ברשתות החברתיות – רעש שקיים בכל קהילה, עיר או שכונה, רק מגדיל אותו”.


פרוייקטים בחריש

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עוברים לחריש? תושבי העיר פותחים לכם דלת לקהילה

תושבים פעילים בקבוצת ‘המרכז לצדק חברתי’ קיימו ‘שיח חשיבה’, שמטרתו לקדם נחיתה רכה והתאקלמות מהירה לתושבים חדשים בעיר ופיתוח מענה מקיף לאתגרי המעבר בתחומי התעסוקה והשילוב החברתי

כיצד מייצרים נחיתה רכה והתאקלמות מהירה של ילדים ונוער בסביבה חדשה? אילו פעילויות פנאי יכולות לשמש כמפתח לחיבורים בקהילה וכיצד מספקים מענים לאתגרי המעבר שניצבים בפני בני הגיל השלישי?

על שאלות אלו ונוספות ניסו לענות אמש באירוע ‘פותחים דלת לקהילה’ נציגי ופעילי קבוצת המרכז לצדק חברתי’, הפועל בחריש מזה מספר חודשים. “המטרה היא לעודד הקמת קבוצות פעולה שיפגשו באופן קבוע לקידום נושא ספציפי”, מסבירה מיכל אגמון, המרכזת את פעילות המרכז לצדק חברתי בחריש יחד עם יעל עינהר.

יעל עינהר ומיכל אגמון
מימין: יעל עינהר ומיכל אגמון

ערב השיח היה גם ציון דרך, לסיום ההכשרה הראשונה שערך המרכז לצדק חברתי בחריש. 16 מתושבי העיר רכשו במהלך עשרה מפגשים כלים וידע לפעולה ולקידום הצדק החברתי ברשות המקומית. הקורס התמקד בעיקר בנושאים של תכנון עירוני, שיתוף ציבורי ומנהיגות תושבים.

“בחודשים האחרונים למדנו וגיבשנו גישה משותפת של אקטיביזם על האתגרים שעומדים בפני החברה שלנו והעיר שלנו”, ציין שני שם טוב, ממסיימי הכשרת המרכז.

מעורבות חברתית גבוהה בחריש

המרכז לצדק חברתי בחריש הוקם על ידי תנועת הבוגרים של ‘השומר הצעיר’ במטרה לארגן את החברה בישראל לפעולה אזרחית ולפעולה פוליטית – לא מפלגתית. המרכזים בחריש, רחובות וראשון לציון, מעודדים צמיחת שכבת מנהיגות מקומית וקרקע לקידום מהלכים עירוניים.

ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש
ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש

יעל עינהר, חברת הקיבוץ העירוני בחריש ומרכזת הפעילות של המרכז בחריש ציינה את סיפוקה הרב מהיקף הנוכחים והמשתתפים בקורס ובמפגש והשוותה את המעורבות המקומית בחריש לערים גדולות ומבוססות בהרבה. “זה מעל ומעבר לציפיותינו. קורה כאן משהו ייחודי וזה מרגש מאוד”.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס אף הוא למעורבות הגבוהה של אזרחי העיר בתהליכים הקהילתיים בחריש ועודד את הפעילות: “יכולת הרשות המקומית לקדם שירותים עירוניים היא מוגבלת מבחינת משאבי תקציב וכוח אדם. העיר חריש, כמו כל עיר אחרת, חייבת לייצר שותפויות קהילתיות כדי לתת מענה מלא לתושביה”. קשת הוסיף וציין כי פעילות התנדבותית איננה, לתפישתו, כוח עבודה זול אלא גישה בריאה של חברה שלוקחת אחריות על חייה. “אנחנו כרשות לא מתיימרים לקחת אחריות על כלל הפעילויות העיר ועל כן פעילות המרכז לצדק חברתי הינה מבורכת מאוד. הרשות תתמוך בכל יוזמה של תושבים ובכל מהלך עצמאי כל עוד יהיה נקי מאינטרסים פוליטיים”.

משלבים ידיים עם הרשות

שולחנות עגולים המרכז לצדק חברתי (1)

אחד הדיונים החשובים שהתנהלו אמש באירוע עסק בנושא התעסוקה והשתלבות במרחב התעסוקתי הגאוגרפי הקרוב. בתחום זה ניכר כבר כעת שיתוף פעולה בין ‘המרכז’ לרשות המקומית. יוסי גולדמן, חבר מועצת העיר והממונה על נושא העסקים שהשתתף במפגש מסביר: “המטרה היא לעבות ולהגדיל את היצע השירותים ושילוב כוחות ברמה המקצועית עבור התושבים ומכאן תמיכתנו כרשות בפעילות ‘המרכז לצדק חברתי'”.

בשורה נוספת התגלתה אתמול לפיה בזמן הקרוב יפתח בחריש סניף קבע של ‘מרכז חריש לצדק חברתי’, שיפעל בשדרת דרך ארץ, הרחוב הראשי בעיר.

“הסניף החדש ירכז את העשייה החברתית, יהווה בית לפעילים, וישמש מקום חברתי ותרבותי שמארגן הרצאות ואירועים לכלל הציבור”, סיכמה אגמון בהתרגשות.


אבני דרך בחריש | ספיר בחריש

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

מסוף תחבורה ציבורית יוקם בחריש

עבודות להקמת מסוף תחבורה ציבורית, ראשון בחריש, צפויות להתחיל בעוד מספר חודשים. המסוף יכלול 6 רציפים להעלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים. יצחק קשת, ראש העיר: “זוהי בשורה של ממש לתושבים”

בתום פגישת עבודה שקיים השבוע יצחק קשת, ראש העיר, עם המפקח על התעבורה במחוז חיפה של משרד התחבורה, אראל דמתי, וצוותו הוחלט על קידום מהיר להקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש.

על פי התכנון, מסוף התחבורה יוקם במערב חריש, בסמוך לכניסה לשדרות דרך ארץ. המסוף החדש יכלול 6 רציפי העלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים.

הדמיית מסוף תחבורה מערבי

הקמת המסוף היא בעלת משמעות דרמטית לפיתוח התחבורה הציבורית בחריש, והוא יאפשר הגדלה משמעותית של מסלולי הקווים העירוניים והבינעירוניים, וכן את תדירותם.

העבודות להקמת המסוף צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, והוא עתיד להתחיל לפעול בתוך כשנתיים וחצי. קשת: “קידום תחום התחבורה בחריש, והתחבורה הציבורית בפרט, נמצא אצלי בעדיפות גבוהה. אישור הקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש הוא שלב משמעותי בפיתוח התחבורה הציבורית בחריש וזוהי בשורה של ממש לתושבים”.

קרדיט הדמיות: משרד התחבורה וחברת יפה נוף  


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“אני צומחת ביחד עם העיר”

ארבעתן תושבות חריש ובעלות מקצועות ייחודיים, יש שיאמרו, לא יציבים, אבל הן אוהבות כל רגע בעבודה שלהן, גם כשאמא שואלת: “נו, מתי כבר תמצאי עבודה נורמלית?” מה משך אותן למקצוע, כיצד הן מתמרנות בין עבודה ומשפחה ומהן התגובות שהן מקבלות מקהילת חריש?

טל מריעוז (21) מתגוררת בחריש כבר שנה. למחייתה, מריעוז מעניקה לכלבים מראה מרענן וחדש בעזרת תספורות עדכניות. “מהרגע שנולדתי הייתי מוקפת בעלי חיים”, היא מסבירה. “חשבתי להיות וטרינרית אך ויתרתי על כך. הבנתי שאני לא אוכל להתמודד עם הכאב שכרוך בהרדמת כלבים”. הפיתרון כאמור, היה לנתב את אהבתה ליצורים השעירים למקצוע יצירתי. “המקצוע הזה הוא עבורי תרפיה של ממש באמנות השיער”.

ספרית כלבים טל מריעוז
מריעוז: “המקצוע הזה הוא עבורי תרפיה של ממש באמנות השיער”

מה מייחד אותך מספרים אחרים?

“אני לוקחת את זה לכיוון אמנותי. הסגנון שלי הוא אסייתי, סגנון בו התספורות מושקעות מאוד ואני משלבת בהן צבעים על בסיס מים, שמותאמים לכלבים. יש לי שבלונות בעזרתן אני מציירת על הפרווה או צובעת להם פסים בשיער”.

כלב מסופר בסגנון אסייתי
כלב עם תספורת בסגנון אסייתי

האם גם הכלבים מרגישים נוח עם התספורת?

“אני חושבת שתשומת הלב שהכלב מקבל בעקבות השינוי משמחת אותו. כך הוא נהנה יותר ומרגיש טוב עם עצמו”.

מהו הקושי המרכזי בעבודה?

“זה יכול להיות מאתגר כי זה תלוי בתגובת הכלב. יש כלבים שמתמסרים אליי ויש כאלה שלא. הכלב מרגיש שאני מרוכזת אך ורק בו ובדרך כלל, אני מצליחה ליצור קשר. חשוב לזכור כי יש כלבים שיש להם טראומות מתספורות קודמות והכי חשוב לתת להם תחושה שאתה רוצה בטובתם”.

כיצד המקצוע שלך עוזר לך להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“ספרית כלבים צריך בכל עיר ובמיוחד בחריש שיש בה כלבים רבים  ואין הרבה בעלי מקצוע כמוני. בחריש יש לא מעט כלבים שחייבים תספורות ויפה שעה אחת קודם”.

“המעבר לחריש עשה לי רק טוב”

רוקחת טבעית אושרי אוחיון
אוחיון: “תרופות סבתא שעובדות”

אושרי אוחיון (30) היא מוותיקות חריש החדשה. היא מתגוררת כבר חמש שנים בעיר ומוכרת כמי שרוקחת עבור כולם ‘תרופות סבתא’, “רק שהפעם הן באמת עובדות”, היא מציינת בחצי חיוך.

אוחיון רוקחת תרופות העשויות מחומרים טבעיים בלבד. הלהיט התורן שלה הוא ללא ספק, ‘משחת הפלא’ המותאמת לכוויות, חתכים, עקיצות ופריחות.

“רקחתי אותה לפני שלוש שנים עבור בני שסבל מפריחה קשה. הרכבתי משחה חדשה שמבוססת על תשרית של פרחי קלנדולה ושמן זית, שמן קוקוס, שעוות דבורים ושמני לבנדר וקמומיל. השכנה התלהבה ממנה והשמועה על המשחה עברה מפה לאוזן”.

האם אפשר להתפרנס מרוקחות טבעית במדינה שלנו?

“רוב ההכנסה שלי היא מטיפולי דיקור ועיסוי. הרוקחות הטבעית התפתחה מתחביב להכנסה נוספת בזכות דרישת הלקוחות”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“אני מרגישה שהמעבר לחריש עשה לי רק טוב. אין לי כל כך תחרות. אין אנשים שמוכרים את המוצרים שלי. אני עסק שמתפתח ביחד עם העיר ובגלל זה היחס שלי ללקוחות הוא מאוד אישי. אני צומחת ביחד עם העיר”.

מלמדת ‘לפתוח את הפה’

ד”ר דבורה אירית אלון: “נשים שקולן לא נשמע בגלל טראומה כזו או אחרת”

ד”ר דבורה אירית אלון (60)  מלמדת אנשים כיצד לעמוד נכונה מול קהל, כיצד להעביר מסר בצורה חדה וברורה עם קול נכון ועם נוכחות בימתית.

“יש לי שני קהלי יעד עיקריים – נשים ואנשי עסקים”, היא מסבירה. “הנשים שמגיעות אליי הן כאלו שרוצות ‘לפתוח את הפה’ לאחר שנים שקולן לא נשמע בגלל טראומה כזו או אחרת, וכעת הן מחפשות ביטוי לעצמן. אני עובדת על טיפול רגשי דרך הקול,  בשילוב שירה. העבודה הקולית עוזר לדיבור להישמע אחרת. היא אפילו מסייעת בריפוי אסתמה”, היא מדגישה ומציינת שעבור אנשי העסקים, הדגשים בסדנה הם אחרים, וכוללים העברת מסרים בצורה אסרטיבית ונכונה.

ספרי לי על הצלחה גדולה שלך.

“הגיעה אליי לקוחה עם צרידות מטורפת. היא הייתה צריכה להתראיין יום למחרת ברדיו. הענקתי לה טיפים לגבי הנשימה ותנועות הגוף שלה וזה עשה פלאים. במספר מפגשים בהם עבדנו גם על הצד הרגשי,  הבחורה שינתה פאזה והצרידות שלה נעלמה”.

 כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“הייתי מראשונות הנשים שנתנה הרצאה לדוגמה בקבוצת הנטוורקינג של פורום נשים חריש. בתקופה האחרונה, אני בעבודה מטורפת מסביב לשעון מחוץ לעיר. אני מאמינה שבהמשך הדרך אקח חלק משמעותי יותר בפיתוח התחום הזה בעיר. אני ממש אוהבת את האנשים כאן ובהחלט יש עם מי לעבוד”.

מיניות ודימוי גוף במגזר הדתי

סדנת מיניות מעיין אפרתי
אפרתי: “הרצאות למיניות בריאה”

מעיין אפרתי (31) עובדת עם נערות דתיות בגיל ההתבגרות. היא מנהלת מולן שיח חשוב שבוחן שאלות כמו מיהי אשה ומהי נשיות ומעניקה להן ידע בסיסי על הגוף שלהן בתקופה מבלבלת של התפתחות וצמיחה. “אני מדברת איתן גם על דימוי גוף כשהגישה שבאה לידי ביטוי היא גישה של אהבה עצמית לגוף שלנו”.

איך הגעת לזה?

“למדתי חינוך והוראת תיאטרון בירושלים ולימודי המשחק פתחו לי שער לעולם הזה. הכלי של השחקן הוא הגוף שלו ולכן, בזמן הלימודים התוודעתי לכמה מקום נותנים לזה בחיים. בהמשך, לקחתי קורס שמכשיר מדריכים על מיניות בריאה במגזר הדתי והשאר זו היסטוריה. כשאני התבגרתי, לא היה שיח על זה והיום יש נשים נוספות, כמוני, שמעבירות תכנים שמתעסקים ביחסים בין המינים; מהי אחריות מינית? מהם הגבולות שלי עם עצמי? וכן, הנושא של גיבוש הזהות המינית שלנו”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“העברתי כאן כמה סדנאות לנשים נשואות דתיות והעברתי הרצאות למיניות בריאה להורים לילדים קטנים. בנוסף, כתבתי הצגה אישית שלי שמיועדת לנערות בראשית גיל ההתבגרות ולהורים שלהן.

“אחד הרעיונות שהצעתי לעירייה הוא לבנות בחריש תכנית חינוכית, שתפתח שיח בריא על מיניות, החל מגיל גן עד י”ב. תכנית שתיתן מענה שלם וכולל להורים ולצוותי החינוך בעיר. אי מקווה שזה, בסופו של דבר, ייצא אל הפועל”.

לכתבות נוספות בסדרה: “הילדים כבר התרגלו שלאבא יש מקצוע מיוחד”


בצוותא חריש - השכונה השיתופית

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חריש עם הפנים לעתיד: תחזית 2020

מה צופנת שנת 2020 לעיר העתיד? אספנו עבורכם מספר התפתחויות, שאמורות לעצב את פני העיר בשנה הראשונה של העשור החדש, ואחת שהיא בגדר משאלת לב

“כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד של ישראל – אינו טועה”. כך הכריז בחודש יוני האחרון דוד מגן, יו”ר הועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש. אז מה צופן העתיד לחריש בתחומי החינוך, התחבורה, העסקים והקהילה? הנה מספר אבני דרך משמעותיות.

אוכלוסיה: תנופת פיתוח ואכלוס 

קהילת חריש גדלה מאוד בשנים האחרונות ועל פי נתוני המועצה היא מונה כיום כ-16,000 תושבים. בשנה החולפת, 2019, החלה להתאכלס השכונה השלישית של חריש, שכונת הפרחים. בשנה הקרובה תנופת האכלוס תימשך ושתי שכונות חדשות צפויות לקבל את תושביהן הראשונים.

שכונת מעו”ף, השכונה הרביעית של חריש המונה 664 יחידות דיור, צפויה להתאכלס ברובה כבר במחצית השנה ואמורה להשלים את מהלך האכלוס כולו עד סוף השנה.

שכונת מעו"ף מבט מהאוויר. צילום: אורן קלר
שכונת מעו”ף מבט מהאוויר. צילום: אורן קלר

בנוסף, הקמתה של שכונת ‘בצוותא, השכונה השיתופית, מקדימה את לוח הזמנים המתוכנן. לקראת סוף השנה, 300 דירות ראשונות בשכונה כבר צפויות להיות מוכנות למגורים.

מחברת שפיר הבונה את שכונת ‘בצוותא’ נמסר כי למרות האכלוס המוקדם המתחם כולו יהיה ערוך ומוכן עבור התושבים כולל מספר גני ילדים, שטחים ציבוריים, כבישים מדרכות ועוד, וזאת על פי דרישת המועצה המקומית. “התושבים הראשונים בשכונת בצוותא לא יתגוררו באתר בנייה”, הם פוסקים. “הבנייה נעשתה בצורה מחושבת כדי למנוע פגיעה בשגרת החיים של התושבים. המתחם שיתאכלס הופרד מאתרי הבנייה ואין לתושבים החדשים גישה אליהם, ולהיפך”.

בנייה בשכונת בצוותא בחריש. צילום: רודי אלמוג
בנייה בשכונת בצוותא בחריש. צילום: רודי אלמוג

בתום האיכלוסים המתוכננים ובהתאם לתנופת הפיתוח הצפויה גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש, מספר התושבים בחריש צפוי לעלות ולחצות את רף ה-20,000 תושבים.

חינוך: מסגרות חינוכיות חדשות

בשנת הלימודים תשפ”א חריש מתעתדת להתחדש בתיכון הממלכתי הראשון בעיר. לראשונה, תלמידי חטיבה העליונה לא יצטרכו לנסוע ללימודים מחוץ לעיר. טרם ברור, אם הלימודים יתקיימו במבנה ייעודי לתיכון שאמור להיבנות בשכונת אבני חן, אולם נמצא כרגע רק בשלבי תכנון.

אתגרי העתיד
כיתת תיכון ראשונה תיפתח בבית הספר אתגרי העתיד

בשנה הקרובה מתוכננות להיפתח גם שתי חטיבות ביניים לחינוך הממלכתי-דתי: ישיבת תיכונית לבנים ואולפנה לבנות. גם הפעם מדובר בבשורה משמעותית עבור תלמידי חטיבות הביניים בחינוך הממלכתי-דתי, שנדרשו לנסוע מחוץ לעיר כדי לרכוש השכלה.

גם בשנה זו עתידה חריש להתחדש ולגדול בכ-30 גני ילדים נוספים ברחבי העיר ובשלושה בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות חינוך אלה נמצאים בהליכי תכנון ובנייה מואצים.

גני ילדים חדשים בחריש
גני ילדים יבנו במתכונת של עירוב שימושים. צילום: דוברות חריש

בישיבת המועצה האחרונה דיווח יעקב נתניהו, מנכ”ל עיריית חריש, כי כל הגנים יבנו במתכונת עירונית מתקדמת של עירוב שימושים. “הגנים ייבנו עם קומה נוספת לטובת משרדים או שימוש ציבורי אחר שיאפשר ניצול מיטבי ויעיל יותר של תא שטח ציבורי”. לדברי נתניהו, הבנייה המשודרגת  והמורכבת יותר לא תגרום לעיכוב והם יהיו מוכנים לפתיחת שנת תשפ”א.

תחבורה: נדרשת מהפכה תחבורתית

תלמידי בתי הספר אולי לא יצטרכו לנסוע מחוץ לעיר, אבל סוגיית נתיבי התחבורה והתחבורה הציבורית תמשיך להעסיק את תושבי חריש. האם תהיה בשורה בתחום התחבורה בשנה הקרובה? ההערכה היא כי עם הקמת הממשלה ניתן יהיה לקדם את עיבוי הקווים הקיימים, להשיק מערך היסעים פנימי בין שכונות העיר, תגבור הקווים הבינעירוניים לחיפה ותל אביב והשקה של קווים ייעודיים לרכבת, אוטובוסים שימתינו לנוסעים במידה והרכבת מתעכבת.

אוטובוס בחריש
עיבוי מערך התחב”צ הקיים והשקת קו פנימי שיחבר בין שכונות העיר

אם אכן תכנית זו תתקיים מדובר במהפכה משמעותית לטובת משתמשי התחבורה הציבורית בעיר.

מבני ציבור: “בית” לקבוצות הספורט המקומיות 

המדרכות הרחבות, הטופוגרפיה ההררית, והמסלולים בטבע המקיפים את חריש מאפשרים לחובבי הליכה, ריצה ורכיבה באופניים לשמור על כושר תחת כיפת השמיים. אבל בלי אולם ספורט עירוני, קבוצות הספורט העירוניות הפעילות בליגות הכדורסל, כדורעף וכדורשת נאלצו לנדוד למתקני ספורט ביישובים סמוכים.

הדמיית אולם ספורט בחריש
הדמיית אולם ספורט בחריש

בשנה הקרובה אמור להיפתח אחד משני אולמות ספורט מתוכננים. האולם, שנמצא בבנייה, ממוקם בבית הספר היסודי החדש ברחוב דפנה, בשכונת החורש. אולם ספורט שני עתיד להיפתח בעתיד הרחוק יותר, ברחוב טורקיז, בשכונת אבני חן.

קבוצת כדורסל חריש
קבוצת כדורסל חריש. מחכה לאולם מקומי

המתקנים ישמשו את תלמידי בית הספר בעיר בשעות הלימודים, וכמתקני ספורט קהילתיים בשעות אחר הצהריים. כך גם קבוצות הספורט העירוניות יזכו ליהנות מהיתרון של אולם ביתי וקהל מעודדים מקומי.

עסקים: מרכזי מסחר חדשים, רשתות חדשות ועסקים מקומיים

עדות טובה להתעצמותה של חריש היא כניסתן של רשתות שיווק ארציות, המתחרות על כוח הקניה של תושבי חריש. בשנה הקרובה אמורים להיפתח שני סניפים של רשת הסופרמרקטים “מעין 2000”, רשת כשרה הפועלת בערים בהן יש ריכוזי אוכלוסייה מסורתית או דתית, שיהוו תחרות לסופרים של “שופרסל” הפזורים בקניון ובמרכזי המסחר השונים ברחבי העיר.

מעיין 2000
מעיין 2000: תחרות לשופרסל

סניף אחד מתוכנן להיפתח במרכז 407 ברחוב תאנה, וסניף שני במרכז 403 ברחוב מרגלית – שניהם מרכזי מסחר בבעלותו של גרשון חיטמן, הבעלים של רשת “מעיין 2000”.

קניון MORE צילום: מור לאטי
יצטרפו השנה לקניון: סטימצקי, הפיראט האדום וקפה גרג. צילום: מור לאטי

רשתות נוספות צפויות לפתוח סניפים מקומיים בקניון MORE בכניסה לעיר: סניף של רשת הצעצועים ‘הפיראט האדום’ צפוי להיפתח בחודש מרץ, רשת ‘קפה גרג’ מתעתדת לפתוח בית קפה בחודש מאי, וגם ‘סטימצקי’ צפויה לפתוח חנות במועד מאוחר יותר השנה. בשדרת דרך ארץ יפתחו עסקים חדשים ויש המצפים לפתיחה מואצת של משרדים בשדרה, תהליך שהחל בשנה האחרונה.

בחירות ארציות נוספות – בסימן החלטה 870

בסיום שנת 2019 פג תוקפה של החלטת ממשלה 870, שהעניקה סיוע ממשלתי משמעותי להקמת העיר חריש. מכוח החלטה זו הוכרזה חריש כיישוב בעל עדיפות לאומית, והממשלה העניקה לעיר מענקי ייצוב, תקצבה את המרכז לטיפול בתושבים חדשים, הקצתה כספים להקמת מבני ציבור, לבנייה ירוקה, לכבישים, לתחבורה ציבורית, ועוד.

בחירות בישראל
בחירות בישראל: מחכים להרכבת ממשלה

הניסיון להאריך את ההחלטה או לקדם החלטה דומה חדשה אינו מתקדם בשל הפלונטר הפוליטי. שתי מערכות הבחירות האחרונות בישראל לא הספיקו בכדי להביא להרכבת ממשלה מכהנת, שעשויה לקבל החלטה חשובה זו. הממשלה היא עדיין ממשלת מעבר, התקציב עדיין לא אושר, ותכניות רבות עלולות להיות מוקפאות. רק בחודש מרץ יתקיימו הבחירות השלישיות הארציות והתקווה היא כי אלה, יביאו עימן הכרעה וממשלה, שתאשר תקציב ותשחרר כספים לטובת המשך תנופת הפיתוח של חריש.

תכנון ובנייה: מקדמים תכניות לפיתוח העיר

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש תמשיך גם בשנת 2020 לרכז מאמצים לפיתוחה של העיר והפיכתה ליישוב מרכזי במדינת ישראל בשנים הבאות. בשנה הקרובה תכנית ‘חריש דרום’, השכונה הדרומית הכוללת אזורי תעסוקה, לתמיכה באיתנות הפיננסית של היישוב, תהיה מוכנה לדיון בוועדה המיוחדת.

תכנית רובע חריש דרום
תכנית רובע חריש דרום. קרדיט: יחיאל קורין אדריכלים

גם תכנית מתחם ה’טרפז’ תכנית הכוללת 650 יחידות דיור המטופלת בימים אלו על ידי משרד השיכון, אמורה להגיע במהלך השנה, לדיון בוועדה המיוחדת.

שטח תכנית הטרפז בחריש להקמת מגדלים
שטח תכנית הטרפז בחריש

בשנה הקרובה אמורה לקבל אישור תכנית העבודה של משרד משרד הבינוי והשיכון לתכנון כביש 611. דרך חדשה שתיצור כניסה נוספת בחלקה הדרומי של העיר, ותשפר משמעותית את הנגישות אליה וממנה. אישור התכנית ממתין להקמת הממשלה החדשה, לאחר הבחירות.

צביון העיר: שבת של שיתוף פעולה?

בשנה האחרונה התלהט הדיון על אופייה של השבת בחריש, והדיון הזה ימשיך ללוות אותנו בשנה הקרובה. עד עתה שרר הסדר שהוסכם בשתיקה: בקניון MORE בכניסה לעיר נפתחות חנויות בשבת, וברחבי העיר עצמה לא.

קניון מור
פתוחים בשבת: ‘גלידה גולדה’ ו’מקדונלד’ס’

מועצת העיר פנתה להליך גישור בנושא, אולם נכון לעכשיו ההליך אינו מתקדם בקצב ראוי, ולא מקודם חוק עזר עירוני. העדר חוק עירוני עלול לקדם יוזמות ספורדיות שעלולות להבעיר את האווירה, כפי שהתרחש השנה בהפעלת מערכת כריזה פרטית שמתריעה על כניסת השבת, מהלך שנתפס על ידי  רבים כחלק מהמאבק הציבורי על דמותה של השבת בעיר.

צביון השבת שבת בחריש
צביון השבת בחריש

האם בשנה הקרובה יתגבש בחריש מתווה ברור להתנהלות במרחב הציבורי בשבת בהובלת נציגי המועצה? האם הציבור בחריש ישותף על מנת לחתור להסכמה רחבה ולקירוב לבבות?  כדברי הרב יעקב מדן, ממנסחי אמנת גביזון-מדן, אמנה להסדרת יחסי הדתיים-חילוניים בישראל, “ויתור הדדי בתחום השבת, שהיה מאז ומעולם סלע מחלוקת בין הדתיים והחילוניים, עשוי להיות דווקא פתח לאיחוי מחודש של החברה הישראלית”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

סוגרים שנה: מצעד “עשרת הגדולים” של שנת 2019

נוסעים באוטובוס ישיר לתל אביב, מצטלמים בשדרת דרך ארץ, עובדים בהאב, צופים בהופעות במתנ”ס, עורכים קניות בקניון ונהנים מכל רגע. את כל זה יכולנו לעשות רק ב-2019

כמעט קשה לדמיין את החיים בחריש לפני שנת 2019. השנה החולפת הביאה איתה התפתחויות משמעותיות בתחום המסחר, החינוך, הקהילה, התרבות והתחבורה ושיפרה משמעותית את איכות החיים ונוחות התושבים לעומת שנים קודמות.

נכון, חריש כעיר חדשה, עדיין לא מציעה לתושביה את שלל היתרונות שמציעות ערים גדולות וותיקות ובעיקר היא מתקשה לספק לתושבים תעסוקה ותחבורה נוחה, אבל בשנה החולפת התרחשו מספר התפתחויות, שהפכו את החיים בחריש לנוחים יותר ומבטיחים עתיד טוב יותר.  אז מה היה לנו השנה? הנה עשר אבני דרך משמעותיות בהתפתחות העיר.

ינואר 2019: בצוותא? אהבת! חריש מגיעה לפריים טיים

הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג
הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג

בבניית שכונה חדשה בחריש אין הרבה חדש, אבל השקתה של תכנית שכונת ‘בצוותא’ שהוצגה בתחילת השנה על ידי חברת שפיר, עוררה הד תקשורתי ארצי רחב הן בשל הקף הפרויקט הענק שלא נראה כמותו בארץ, הן בשל הקונספט הרעיוני החדש בתכנון השכונה והרבה בזכות הקמפיין הפרסומי הנילווה להשקה.

הקמפיין שנשען על הפרזנטורים מגי אזרזר וקותי סבג הצליח להביא את חריש ישירות לבתים ברחבי הארץ ולייצר לעיר תהודה חיובית חשובה. רבים בישראל גלגלו על הלשון את הסלוגן: בצוותא? אהבת!

מסיבת בצוותא. צילום מור לאטי
מסיבת בצוותא. צילום מור לאטי

גם בחריש זכתה חברת שפיר להרבה אהבה בזכות מסיבת התושבים השיתופית שהתקיימה בספטמבר במתחם המכירות של החברה. המסיבה משכה אליה מאות מתושבי העיר ומתעניינים בה וזכתה להצלחה גדולה. בעוד יומיים עתידה להתקיים מסיבה קהילתית שנייה שתתקיים ברוח דומה ובאותו המקום.

מרץ 2019: בית לעצמאים בחריש – השקת האב קליקה חריש

האב חריש קליקה
האב חריש קליקה

בתחילת השנה נפתח בבית הקהילה בחריש מתחם ‘האב’ קליקה, חלל עבודה משותף בו עצמאים יכולים לשכור חללי עבודה בעלות מינימלית. הפרויקט שסובסד על ידי המועצה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל סיפק פיתרון, גם אם חלקי, למחסור המשמעותי במתחמי משרדים להשכרה בעיר.

מפגש נטוורוקינג ראשון בהאב. צילום: דוברות העיר
מפגש נטוורקינג ראשון בהאב. צילום: דוברות העיר

בחודשים שחלפו מאז השקתו הפך ההאב, שכולל  25 עמדות עבודה, איזור חשיבה, שני חדרי ישיבות ומטבחון, לבית עבור חלק מן העצמאים בחריש ולמרכז ההתרחשות בתחום הרישות-הנטוורקינג וההעשרה העסקית ליזמים ולעצמאים בעיר. ההאב גם מהווה מקום מפגש חשוב בין קהילת העסקים בעיר לנציגי המועצה.

אפריל 2019: מתחברים למרכז – השקת קו האוטובוס מחריש לתל אביב

אוטובוס בחריש

אולי זה סמלי, אבל קו האוטובוס בין חריש לתל אביב החל לפעול מיד לאחר חופשת חג הפסח והעניק לרבים ‘חופש תחבורתי’ חדש.

הקו שעליו נאבקו תושבי חריש ומועצת חריש יצר אלטרנטיבה חשובה לנסיעה ישירה לעיר הגדולה. קו 632 הצטרף לקווים שפעלו כבר בעיר בין חריש לחיפה, פרדס חנה, בנימינה וחדרה ובמידה רבה השקתו היתה גם סמל להכרה בחשיבות של חריש כעיר מתפתחת הזקוקה לתמריצים משמעותיים שימשכו זוגות צעירים לעיר. אין ספק, שבעיר בה לא קיימים עדיין איזורי תעסוקה והיא מתקשה לספק לתושביה עבודה בתחומי העיר, קיומה של תחבורה ציבורית מהירה לאזור המרכז, משמעותית מאוד להצלחתה.

יוני: שכונת הפרחים מתאכלסת

בנייה בשכונת הפרחים החדשה בחריש
בנייה בשכונת הפרחים החדשה 2019. צילום: אורן קלר

במחצית הראשונה של השנה, בחודש יוני, נחתמו טפסי 4 ראשונים בשכונת הפרחים, השכונה השלישית של חריש, והיא הצטרפה לשכונות החורש ושכונות אבני חן בהן מתגוררים רוב תושבי העיר. מאות משפחות כבר העתיקו את מגוריהן לשכונת הפרחים בה נבנות כ-3000 יחידות דיור. רוב השכונה עתידה להתאכלס רק בשנים 2020-2021. יחד עם זאת, השכונה אינה מעניקה לראשוני המתיישבים חיים קלים. למרות זאת, תושבי השכונה אופטימיים ומחכים לסיום עבודות הבנייה והאצת בניית מבני הציבור והתשתיות הנדרשות כמו כביש גישה לשכונות הראשונות של חריש וגינת משחקים עבור ילדי השכונה. בשנת הלימודים הבאה יחל לפעול בשכונת הפרחים בית ספר יסודי והוא יצטרף לגנים שכבר פועלים בשכונה.

יוני: השקת קניון MORE  – חוויית קניות כמו בעיר הגדולה

קניון MORE קניון מור צילום מור לאטי
קניון MORE צילום: מור לאטי

בחצי השנה האחרונה זה פשוט וקל, נכנסים לרכב, נוסעים לקניון MORE בכניסה לעיר וקונים בחנויות של הרשתות המובילות בארץ. קשה כבר לזכור שרק לפני שישה חודשים הסתדרנו בלי סופר-פארם, FOX, ביגוד, יין בעיר, מצעים, שופרסל, קיווי ובלי סניפי מקדונלד’ס וגלידה גולדה שמספקים גם חוויית בילוי בסופי השבוע. “קשה לי להאמין שאני מתרגשת כל כך מפתיחתו של סופר-פארם”, כתבה אחת מתושבות העיר בפוסט בפייסבוק ואילו אחת המוכרות בחנות FOX דיווחה יום לאחר הפתיחה כי ”אתמול היה פה טירוף בשעות אחר הצהריים והערב”. הטירוף אולי נרגע, אבל תחושת הסיפוק נותרה. בשנה הקרובה עתיד קניון MORE להתרחב. בחודשים הקרובים תחל לפעול תחנת הדלק הצמודה לקניון, שנמצאת בימים אלה בבנייה.

בשנה החולפת נפתחו גם שני מרכזי קניות שכונתיים, מרכז ‘מרום סנטר’ ברחוב אורן בו פועלת חנות צעצועים וסניף שופרסל אקספרס ו‘בר סנטר’ ברחוב אודם בו פועלים כעת מספר עסקי מזון כדוגמת ‘מאפיית המשפחה’, ‘הפלאפל של איצקו’ ו’השניצליה של פרידה’.

יולי: השקת מרכז תרבות ופנאי חריש

מתנס חריש
רחבת הכניסה למתנ”ס חריש

בקיץ נחנך מתנ”ס חריש. 14 אולמות וחדרים לפעילויות קהילתיות, חינוכיות ותרבותיות נוספו בבת אחת לרשות תושבי חריש. מאז השקת המתנ”ס במסגרת פסטיבל ‘מה הסיפור שלך’ הספיק מרכז התרבות והפנאי של חריש להוות אכסניה לכלל חוגי הילדים והמבוגרים בעיר, לארח מופעי בידור באולם עם 196 מקומות בלבד – שהכרטיסים אליהם נחטפו,  לארח את מופעי חנוכה, פסטיבל סובב עולם, כנס תושבים ו..בקיצור, הבנתם את הרעיון. קשה היום לדמיין את הפעילות התרבותית והחברתית בעיר בלעדיו.

מופעי חנוכה במתנס חריש. צילום דוברות העיר (1)
מופעי חנוכה במתנ”ס חריש. צילום: דוברות העיר

אוגוסט: יוצאים לדרך חדשה – הבשורה של חריש דרום

באוגוסט התבשרנו כי המועצה הארצית אישרה לחריש תוספת שטח לפיתוח לטובת רובע עירוני חדש מוטה עסקים, חריש דרום. להחלטה זו ,שאינה באה לידי ביטוי בחיי היום יום של תושבי חריש, אמורה להיות השפעה מכרעת על עתיד העיר. זוהי החלטה שמבטיחה את המשך תנופת הפיתוח של חריש והוכחה לכך שגם המועצה הארצית רואה בחריש עיר משמעותית במרחב.

רובע חריש דרום - הדמיה
רובע חריש דרום – הדמיה

התכנית לרובע חדש מקודמת על שטח הכולל 1,430 יחידות דיור וכן למעלה מ- 330 אלף מטר תעסוקה שיחזקו את הכלכלה העירונית ויצרו מקומות תעסוקה לתושבי העיר.

אוגוסט: יוצאים לדרך חדשה – כביש גישה חדש לחריש

כל מי שעומד בפקקי הבוקר בחריש ישמח לדעת שעוד כמה שנים זה יעבור. באוגוסט התקבלה ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611 כחלק מתכנית תמ”א 42 שתחבר את חריש לכביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש החדש יבנה בצידה הדרומי של חריש ויוגדר ככביש ארצי.

תוואי כביש הגישה החדש לחריש מדרום
תוואי כביש הגישה החדש לחריש

משמעות ההחלטה היא מתן כניסה ויציאה נוספת לעיר ואין ספק, שעיר שמתכננת להוות בית ל-100 אלף איש לא יכולה להסתמך על כביש גישה אחד בלבד לעיר. פתיחת הכביש החדש תתרחש על פי לוח הזמנים הקיים בשנת 2023.

ספטמבר: יש לנו סמל (אפילו שניים)

שלט כניסה לחריש. צילום: דוברות חריש
שלט הכניסה החדש לחריש. צילום: דוברות חריש

ערים גדולות בעולם מתהדרות במונומנטים המאפיינים אותן. מי לא מכיר את גשר הזהב בסן פרנסיסקו או מגדלי עזריאלי בתל אביב? בשנת 2019 גם חריש זכתה לסמלי זיהוי חדשים שתושבים רבים בחריש מיהרו לאמץ.

מסלול התחבורה הציבורית המהירה הפך עד לאכלוסה המלא של העיר לשדרה פורחת המיועדת להליכה או ריצה ותושבים רבים אימצו את שדרת דרך ארץ אל ליבם, אל שגרת חייהם וגם אל אלבום התמונות שלהם.

שדרת דרך ארץ
מצטלמים בשדרה. מימין: עו”ד אלירן נעים ועו”ד ליאור רחמים. צילום: מור לאטי. משמאל: יסמין ואסף שחף

סמל מזהה נוסף לעיר הוא שלט הכניסה הצבעוני שעוצב על ידי צוות מעצבות תושבות העיר. שלט הכניסה החדש משמש גם הוא סמל הכר לחריש והפך גם הוא לאתר צילומים פופולרי.

ליאור דאוטקר “פיקו” תושב העיר על רקע השלט החדש

דצמבר: עדיין מחכים לטקס התושב ה-20,000

אז כמה תושבים מתגוררים בחריש? נכון, אין לנו נתונים רשמיים אבל על פי הערכות, בחריש מתגוררים כ-15,000 תושבים, שליש מהם עבר לחריש בשנה האחרונה.

משפחת קרפט בטקס קבלת תעודת התושב ה-10,000 בחריש
משפחת קרפט בטקס קבלת תעודת התושב ה-10,000 בחריש. צילום: דוברות חריש

על פי נתוני העירייה באוקטובר 2018 הגיע לחריש התושב ה-10,000. הציפיה היתה שעד סוף השנה הנוכחית חריש תכפיל את מספר תושביה ותגיע ל-20 אלף איש. נראה שציפיה זו לא התממשה. יחד עם זאת, חריש צומחת. כך לדוגמה, בבחירות לכנסת שהתקיימו בספטמבר 2019, פנקס הבוחרים בחריש כלל 5749 בעלי זכות בחירה, 1207 יותר מאשר בפנקס הבוחרים בחודש אפריל 2019. מערכת החינוך של חריש שיקפה צמיחה גם היא. בשנת תש”ף החינוך הממלכתי בחריש מכיתות גן ועד כיתה ט’ גדל ב-70% לעומת השנה הקודמת.

בית ספר ממלכתי חדש בחריש
בית ספר ממלכתי חדש שנפתח בשנת תש”ף עם 300 תלמידים

אשדר חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

ס נובים גודום, חריש!

דוברי הרוסית בחריש יקבלו את פני השנה האזרחית החדשה בחגיגת ‘נובי גוד’ קהילתית גדולה שמאחדת לראשונה את כל יוצאי חבר העמים. הם יעשו זאת כמיטב המסורת במסיבה מושקעת וגדולה וחשוב להם להבהיר: “נובי גוד זה ממש לא חג דתי ולא נוצרי”

מימין: איגור לפין, עידית ינטוב, נטליה קרילוב, אלכסנדר וילנה ברסלבסקי צילומים: אורן קלר

בקרוב, בלילה בו תסתיים השנה האזרחית הנוכחית ותתחיל השנה האזרחית החדשה, צפויה קהילת דוברי הרוסית בחריש, אחת מקהילות העולים הגדולה בעיר, לחגוג את אחד החגים החשובים והעשירים ביותר בזכרונות ילדותם: נובי גוד. באותו לילה רבים יחגגו בביתם עם משפחה וחברים קרובים; אולם מספר ימים לפני כן צפוי להתקיים בחריש, לראשונה, אירוע חגיגי גדול כמיטב המסורת של חבר העמים, עם אוכל, שתייה, ריקודים, משחקי חברה ועץ אשוח מקושט. האירוע צפוי להתקיים ביום שישי, 27/12, בשעה 21:00 ולהימשך עד השעות הקטנות של הלילה.

סבא דד מורוז
סבא דד מורוז

נובי גוד – חג השנה החדשה

“נובי גוד הוא חג השנה החדשה”, מספרת עידית ינטוב (44), חברת מועצה ועולה חדשה-ותיקה מבלארוס. “בברית המועצות חגים דתיים נאסרו, ונחגגו חגים קומוניסטיים בלבד. החג היחיד שניתן היה לחגוג ללא קשר לקומוניזם או דת היה ‘נובי גוד’. זה הלילה היחיד בשנה בו המשפחה התכנסה יחד מתוך רצון אמתי לחלוק בשמחה. עם השנים הוא הפך לחג משפחתי אהוב, ואין פלא שעולים רבים ממשיכים לחגוג אותו גם כאן בישראל”.

עידית ינטוב נובי גוד צילום אורן קלר
עידית ינטוב: “חג משפחתי ואהוב”

בין המנהגים של נובי גוד ניתן למנות עץ אשוח מקושט ודמות של סבא חביב שמחלק מתנות, והדמיון לחג המולד עשוי להיות מבלבל; אבל חשוב להבהיר שאין שום קשר בין החגים. “היולקה, או האשוח, הוא עץ שנשאר ירוק לאורך כל השנה ולפיכך מסמל המשכיות של החיים גם בשיא הקור. דד מורוז (‘סבא כפור’) הוא ממש לא סנטה קלאוס; הוא לא קדוש ואין לו מזחלת עם איילים”, מלמדת עידית ומסבירה: “דד מורוז הוא מעין קוסם שמגיע לבקר את הילדים ולחלק להם מתנות יחד עם נכדתו, סנגורוצ’קה (‘נערת השלג’). בנובי גוד גם נהוג ללבוש בגדים חדשים, לערוך שולחן חג עשיר במאכלים מיוחדים ופשוט לבלות ולשמוח יחד עם המשפחה. זה ממש לא חג דתי ולא נוצרי”, היא מסכמת.

אשוח רענן נובי גוד
עץ האשוח מסמל התחדשות

נובי גוד קהילתי במאה אחוז

איגור לפין (57) מתגורר בחריש כבר שישה חודשים. לישראל הוא הגיע לפני 24 שנים מבלארוס. לפני מספר שבועות הוא פנה אל אחד ממכריו בעיר, אלכסנדר ברסלבסקי (50) עולה חדש-ותיק מרוסיה. “איך חוגגים פה נובי גוד?” שאל איגור, ואלכסנדר ענה: “אני לא יודע, אבל אפשר לארגן חגיגה קהילתית גדולה”.

קהילת דוברי הרוסית מחולקת בדרך כלל לשלוש קבוצות גדולות וכל אחת מנוהלת על ידי דמות מרכזית אחרת ומקיימת פעילויות שונות כמו פיקניקים וערבי חברה; עם זאת, ארגון חגיגה קהילתית אחת לרגל החג האהוב על כולם התגלה כמשימה שכולם רוצים לקחת חלק בהצלחתה ומוכנים לתרום לה ולהתגבר על חילוקי דעות שצצו בין מנהלי הקבוצות. קבוצת וואטסאפ משותפת נפתחה לצורך העניין, וההיענות לתכנון האירוע הייתה סוחפת.

איגור לפין הניע את התהליך
איגור לפין הניע את התהליך

עידית: “פניתי למועצה וביקשתי תקציב לקיים אירוע קהילתי. ראוי לציין שגם בעבר המועצה סייעה לנו לחגוג את נובי גוד. בשנה שעברה למשל קיימנו פעילות לילדים שאפילו ילדים חובשי כיפה הגיעו והשתתפו בה. זה היה מדהים”, נזכרת עידית. “השנה, המועצה מאפשרת לנו להשתמש בבית הקהילה ומסייעת לנו בכלי אוכל מהודרים, די-ג’יי, הגברה ותאורה. כל השאר מגיע מהתושבים. זה אירוע קהילתי במאה אחוז וכל אחד תורם משהו. למשל, יש לנו שני שפים שהסכימו להכין את כל האוכל ללא תשלום. זה יהיה אוכל כשר, משום שמדובר במבנה ציבורי ואנחנו רוצים לשמור על החוק. יש לנו גם גרפיקאי שעיצב לנו כרטיסים, מתנדבים שמארגנים פעילויות ותחרויות ויש לנו אפילו דד מורוז וסנגורוצ’קה משלנו!”.

חגיגת נובי גוד בשנה שעברה
חגיגת נובי גוד בשנה שעברה

 שתהיה שנה של אחדות

אלכסנדר ואשתו ילנה, גם היא עולה חדשה-ותיקה מרוסיה, לקחו על עצמם את מלאכת שיווק ופרסום האירוע. הם גם אלה שרוכשים מתנות סמליות שיחולקו לאורחים, אבל עדיין לא מגלים מה טיבן. איגור, שבזכותו נולד הרעיון, מנהל את ענייני האסטרטגיה, לרבות התוכנית המדויקת של הערב. לצוות המארגנים הצטרפה נטליה קרילוב, (41) עולה חדשה מאוקראינה, שיצרה שאלון מפורט שנשלח לחברי הקבוצה המאוחדת כדי שיעלו בקשות ויציעו דרכים לתרום לאירוע. היא גם מנהלת את הצד הכספי של האירוע.

אלכסנדר: “קיבלנו ביקורת על כך שהמחיר גבוה מדי”

אלכסנדר: “הכניסה לאירוע תהיה בתשלום של 160 ש”ח לאדם, ובכסף הזה נרכוש את מה שלא קיבלנו מהמועצה או מהקהילה, כמו אלכוהול, מזנון אוכל עשיר ושירותי ניקיון. אמנם קיבלנו ביקורת על כך שהמחיר גבוה מדי, אבל זו תקופה בה כניסה למסעדה בתל אביב או בחיפה בנובי גוד עולה מינימום 600-700 ש”ח לאדם, אז 320 ש”ח לזוג נראה לנו מחיר סביר בהחלט”, הוא מציין ומוסיף: “אין לנו כוונה להרוויח. ככל שיותר אנשים יקנו כרטיסים לאירוע, כך הוא יהיה מושקע יותר”. המסיבה כאמור פונה לקהל דובר רוסית והיא מיועדת לבני 21 ומעלה. אחדים מתושבי חריש הודיעו שלא ישתתפו במסיבה בגלל עלות כרטיס הכניסה, אך יש מי שמתכננים להגיע למסיבת נובי גוד בחריש מערים רחוקות: “קיבלנו תגובות מאנשים שמתעניינים בחריש אבל עדיין לא עברו לגור בה. צפויים להגיע לאירוע משתתפים מבת ים, נתניה ואפילו מטבריה”, מעדכנת ילנה.

שהשנה הבאה תהיה טובה יותר

התחלה של שנה חדשה מזמנת את השאלה הברורה מאליה, מה נאחל לשנה הבאה? בתשובה לשאלה זו ענו אלכסנדר ואיגור כמעט ביחד: “שבקהילה שלנו כולם יהיו חברים ושלא יהיו מלחמות”, וזכו בהנהון הראש של עידית וילנה. “אני גם מקווה שתהיה עלייה גדולה לחריש”, מוסיפה נטליה.

נטליה נובי גוד אורן קלר
נטליה: “שתהיה עליה לחריש”

ואלכסנדר, נציג המארגנים מסכם: “ברוסיה נהוג לאחל שבשנה הבאה הכל יהיה יותר טוב. בריאות טובה יותר, פרנסה טובה יותר, אושר ושמחה. אני מאחל לכולם שיתגשם כל מה שהם מבקשים. ברוסית אנחנו אומרים ‘ס נובים גודום’, כלומר ‘שנה טובה’. זה מה שאנחנו מאחלים לחריש ולכל מי שמתגוררים בה”.

לקריאת הכתבה ברוסית לחץ כאן


אשדר חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

יוזמה חדשה בחריש: שותפות חינוכית עם רשות העתיקות

עיריית חריש, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש ורשות העתיקות יוזמים שותפות חינוכית חדשנית שמטרתה לספר את הסיפור ההיסטורי של האזור כולו. במסגרת היוזמה ייחשפו תלמידי חריש למורשת ההיסטורית העשירה של חריש וסביבתה

בסביבתה של חריש מצויים אתרים ארכיאולוגים חשובים. כמה מהאתרים נחפרו על ידי רשות העתיקות לפני כעשור במהלך עבודות הבנייה והתשתיות של העיר, וחלק מהשרידים הארכיאולוגיים תועדו וכוסו לשמירה לדורות הבאים. חלק אחר מהממצאים הועברו למחסני אוצרות המדינה, ובעתיד יועברו לתצוגות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ והאזור. כמה מהממצאים הארכאולוגיים המעניינים ביותר שנמצאו בחריש יוצגו לתלמידים במסגרת היוזמה החינוכית החדשה.

שיתוף פעולה בין העירייה לרשות העתיקות
שיתוף פעולה בין העירייה לרשות העתיקות

ראש העיר, יצחק קשת: “אני מברך על שיתוף הפעולה החדש שאנו יוזמים עם רשות העתיקות. שימור העבר מול הפיתוח העכשווי יתרום רבות לגיבוש זהותה של חריש ולעושרה הרוחני וההיסטורי של העיר”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“עיר בבנייה” – חריש בראי האמנות

11 אומנים מקומיים יציגו בתערוכה חדשה את חריש כפי שהיא משתקפת בעיניהם והם יעשו זאת באמצעות ארגזי קרטון, הסמל האוניברסלי למעבר, הגירה והתחדשות. איתן קדמי, אניק שוט ושי הרדן, שלושה מהאמנים המשתתפים מאמינים כי התערוכה היא צעד ראשון בכיוון הנכון, שיעזור למתג את חריש כעיר אמנות וכ’אור’ לערים אחרות

 ביום חמישי הקרוב (19.12) יתקיים ערב ההשקה לתערוכת האמנים הראשונה בחריש: “עיר בבנייה”. התערוכה מאגדת יצירות של 11 אמנים מקומיים: איתן קדמי, אניק שוט, ארזה יריב, יעל חלפי, יעלה אוסמו, לאה הימן, לוט שלבר, מריה פיסקריוב, שי הרדן, שלמה אל השחר ורונית לב  – כולם תושבי העיר שהתבקשו, כל אחד בתחום מומחיותו, לשקף  באמצעות ארגזי קרטון את יחסם לעיר הנבנית ולתהליכים המתרחשים בזמן הקמתה.

“חשוב לנו לחשוף את התושבים בעיר לאומנות”, מסביר איתן קדמי (64), מאייר וצייר מנדלות. “התערוכה מעניקה לנו הזדמנות לפתוח צוהר נוסף לחיים כאן ולספק לקהילה המקומית אומנות עכשווית ועשירה של שלל יוצרים, ציירים, פסלים, אנימטורים, צלמים ויוצרים בחומרים אחרים”, הוא מפרט ואף אינו חושש לחלום: “חריש עדיין מגבשת את זהותה והחלום שלי הוא שדרך האומנות נדע להציג לעולם את אופייה ותוצריה. ממש כמו בעין הוד ואפילו ביפו”.

איתן קדמי
קדמי: “חריש עדיין מגבשת את זהותה והחלום שלי הוא שדרך האומנות נדע להציג לעולם את אופייה”

האומנות ככלי שיווקי לחריש

קדמי גר כחצי שנה בחריש וברגע שכף רגלו דרכה כאן, החל “לגלגל במוחו” את הרעיון של הקמת קבוצה של אמנים שתעבוד יחד. “מאז שהצהרתי בכתבה שפורסמה אצלכם לפני כשבעה חודשים שאני מעוניין להקים בחריש קהילת אמנים, יצרו איתי קשר מספר יוצרים. יחד נפגשנו עם ראש העיר והצענו לו שיתוף פעולה, אנחנו נביא את האומנות שלנו והוא יקבל מאיתנו עזרה בשיווק העיר”.

איתן קדמי עבודה
איתן קדמי מציג בתערוכת עיר בבנייה

מה זה אומר מבחינתכם?

“לעבוד על הוויז’ואל של העיר – כיכרות, מוסדות ציבור – מה שנקרא ‘פני העיר’. העירייה העמידה לרשותנו את המתנ”ס למפגשים השבועיים שלנו ותערוכה זו היא בעצם הביטוי הראשוני לשיתוף הפעולה. אני באופן אישי רואה שיתופי פעולה נוספים עם קהילות שונות בעיר לעבודה משותפת. דתיים וחילונים, עולים חדשים, ותיקים, אנשים עם מוגבלויות ועוד. אני מאוד מאמין בחיבורים בין קצוות”, מציין קדמי. “שיתופי פעולה מוצלחים בין הקהילות השונות בעיר יכולים לחזק את העיר כלפי פנים וחוץ”.

‘אור’ לערים אחרות

בקהילת האמנים שהתגבשה ומונה כ-20 חברים, משתתפת גם אניק שוט (52), עולה מברזיל, שזכתה לאחרונה בפרס מטעם משרד העלייה והקליטה על תרומתה לאמנות בארץ. שוט גרה בחריש כשנתיים. אל קהילת האמנים הצטרפה כשחיפשה שותפים לדרך. “בחזון שלי אני רואה אמנים מקומיים יוצרים יחד בסטודיו גדול שבו גם נציג את היצירות שלנו”. אניק מאמינה שיש לדרוש מקברניטי העיר לשווק את חריש כעיר אומנותית. “אם אנחנו כבר בונים עיר חדשה בישראל אז ראוי שנהפוך אותה לכזו ונהיה ‘אור’ לערים האחרות. זה הזמן שלנו להתחיל לבנות כאן משהו יפה ואיכותי”.

אניק שוט
שוט: לדרוש מקברניטי העיר לשווק את חריש כעיר אומנותית

מה את מציגה בתערוכה הקרובה?

“אני מציגה ציורים של מכסי ביוב בחריש שגם הם חדשים. באחד ממכסי הביוב שציירתי יש עיגולים במרכז המכסה. ‘העיגולים’ מייצגים את התושבים שמגיעים לכאן מכל הארץ ומכל המדינות בעולם. יש יותר מ-10 אחוזים עולים חדשים בחריש ועוד קהילות אחרות רבות ששונות זו מזו”.

שוט: מכסי ביוב מעוצבים. העיגולים מייצגים אנשים

יופי אורבני 

הצייר והאנימטור, שי הרדן גר בחריש כשלושה חודשים בלבד. הרדן יצר בעבר עבור “הטלוויזיה החינוכית” ו”רשות השידור” אנימציות רבות שאת רובן אנחנו מכירים. חלק מיצירותיו עוסקות בשילוב של גופים תלת ממדיים. בעיקר, ארובות עשויות פח בגדלים שונים. “עסקתי בארכיטקטורה בנעוריי”, מתוודה הרדן “ומכאן ההשראה שלי. אני כרגע בתקופה של ה’יופי האורבני’ אם תשים לב, בחריש יש כמות מנופים גדולה מאוד. יש כמובן את הטבע, שזו יצירה נפלאה כשלעצמה אך לבניינים הרבים ולבנייה כאן יש את היופי שלהם”.

שי הרדן
שי הרדן, מקבל השראה מהמנופים הרבים בעיר

תערוכת האמנים תוצג במתנ”ס חריש במשך שבוע ימים. אוצר התערוכה, יורם אפק (69) הוא תושב פרדס חנה שלקח על עצמו בהתנדבות את המשימה של אצירת התערוכה הראשונה של אמני חריש וגם את ההחלטה לקיים בנפרד מתערוכת האמנים את תערוכת תלמידי בתי הספר בעיר שקובצו גם הם לתערוכה תחת השם “לראות את הטוב בעיר”. תערוכת הילדים תתקיים כתערוכה נפרדת במרכז בר בעיר. אפק מסביר: “לא חשבתי שזה מתאים לאמנים. זו בכל זאת תערוכה ראשונה שלהם מול הקהל המקומי בחריש”.

שי הרדן עבודה
הרדן על יופי אורבני: “לבניינים הרבים ולבנייה כאן יש את היופי שלהם”

תערוכת “עיר בבנייה” תתקיים במרכז התרבות והפנאי בחריש בין התאריכים 19/12-26/12 בין השעות 9:00-21:00

תערוכת “לראות את האור”  תוצג באותם תאריכים במרכז בר סנטר.


אשדר חריש

חלומות חריש - שכונת הפרחים

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“מאמאנט חריש זה הרבה יותר מספורט”

קבוצת הכדורשת המקומית הצטרפה לראשונה לליגת מאמאנט בחדרה. ההפסד במשחק הראשון רק מחזק את ידיהן והן נושאות עיניים לעתיד הכולל הקמת ליגה עצמאית בחריש. בינתיים, הן נהנות לשחק וזוכות בכל היתרונות של חברותא נשית. “אני אוהבת את ה’ביחד’ שיש לנו בקבוצה. זה אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת”

מימין (עומדות): גילה מיניווב, אייר סולומון, ורד לחמי, דפנה בן-שטרית פניגשטיין ועופר ניר. (כורעות): אוריה ודבקר, שרית עמוסי, מור שטיין, יהודית סלחי, זיו חיים. צילום: אורן קלר

קבוצת הכדורשת נשים של חריש קיימת כבר שלוש שנים, אבל רק לאחרונה נרשמה לליגת מאמאנט חדרה והחלה לשחק באופן תחרותי. השבוע, במשחק הבכורה שלה בליגה, רשמה הקבוצה הפסד אבל לא ניתן היה למצוא ולו צל של אכזבה על פניהן המחייכות של חברות הקבוצה.

מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
קבוצת הנשים הראשונה של חריש בכדורשת הסנונית הראשונה של הספורט הנשי בעיר.

זה היה המשחק הראשון שלנו אי פעם במסגרת תחרותית”, מסבירה מור שטיין (33), קפטנית קבוצת מאמאנט חריש. “רוב הבנות מעולם לא היו במעמד כזה. לא הכרנו את היריבות, לא ידענו מה נקודות התורפה שלהן. אנחנו הכי צעירות בליגה, ובכל זאת הצלחנו לנצח מערכה אחת מתוך שלוש. בעיני זה מדהים. למרות ההפסד, האנרגיות בקבוצה מטורפות”.

בקבוצת הכדורשת של חריש משתתפות 12 נשים. תשע מתוכן נרשמו לליגת מאמאנט והן עשו זאת בדקה ה-90, חודש לאחר פתיחת העונה. משחק הפתיחה של הליגה שהתקיים במוצ”ש האחרון שובץ בהתראה קצרה מאוד כך שדווקא מור, הקפטנית, נעדרה ממנו. מי שכן הייתה שם היא דפנה בן-שטרית פניגשטיין (33), גננת במקצועה ואם לשתי בנות ובעלת ותק של כשנתיים וחצי בחריש. “אני משחקת כדורשת כבר חמש שנים, עוד מתקופת מגורי בכפר סבא, וגם שם שיחקתי בליגת מאמאנט”, משתפת דפנה. “עבורי זו השנה השלישית בקבוצה של חריש, אבל רוב הבנות ששיחקו במוצ”ש היו חדשות. יחסית לפעם ראשונה זה היה משחק נהדר. ניצחנו מערכה אחת מתוך שלוש בכבוד רב”.

דפנה בן-שטרית פניגשטיין מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
דפנה בן-שטרית פניגשטיין מוותיקות הקבוצה

הרבה יותר מספורט

כשמור הקפטנית לא מוסרת כדורים מתחת לרשת היא עוסקת במניעת אלימות, סמים ואלכוהול במועצה האזורית מנשה. היא נשואה ואם לשתי בנות, מתגוררת בחריש כשנה וחצי, למרות שהיא גדלה באזור ומרגישה הרבה יותר ותיקה.

“אני לא מגדירה את עצמי כספורטיבית”, היא צוחקת. “אני פשוט אוהבת את המשחק. רציתי להצטרף ברגע ששמעתי שיש קבוצה בחריש, אבל הייתי בהריון אז נאלצתי להמתין. ברגע שהסתיימה חופשת הלידה הצטרפתי לקבוצה ואני מרגישה שהגשמתי חלום. בהמשך מוניתי לקפטנית, ובמסגרת התפקיד אני מעודדת את הבנות, מדרבנת ומניעה אותן”.

מה משמעות הקבוצה בשבילך?

“מאמאנט חריש זה לא רק ספורט. זו ראייה קהילתית של המקום שלנו, הנשים. בעיני זה מאוד מקדם נשים ומאפשר להן לעסוק במשהו ספורטיבי מקצועי לצד המשפחה ובתוך הקהילה. הכי כיף לי לראות את הגברים והילדים הולכים יחד למשחקים ורואים את אמא, את האשה, על המגרש. כלומר, לא הנשים באות לעודד את הגברים אלא להיפך. אני מאוד תומכת בזה”.

מור שטיין מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
מור שטיין, קפטנית הקבוצה:”לא הנשים באות לעודד את הגברים אלא להיפך. אני מאוד תומכת בזה”

“אני אוהבת את ה’ביחד’ שיש לנו בקבוצה”, מוסיפה דפנה, “זה אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת. מדי פעם יש בנות שמצטרפות, יש שעוזבות, אבל הגרעין קבוע ומגובש. גם אם פספסת כדור או לא תפסת והכדור יצא החוצה – העיקר ליהנות. זו הסיבה שאנחנו באות: להוציא אנרגיה, לשמוח. הניצחון הוא לא העיקר”.

בעוד שנתיים תהיה בחריש ליגה

“חלק גדול מהתחושה המלוכדת שיש בקבוצה נוצר בזכות עופר, המאמן שלנו”, ממשיכה מור. “עוד לפני המשחק והטכניקות, הוא עובד איתנו על בניית הקבוצה עצמה, על עידוד ופרגון הדדי. אני חושבת שהנוכחות שלו תרמה באופן משמעותי להחלטה שלנו להצטרף לליגה ולהפוך מחוג כדורשת לקבוצה תחרותית ממש”.

“לדעתי, לליגת מאמאנט פנימית של חריש לבדה, שתהיה מורכבת ממספר קבוצות שתתחרינה ביניהן בתוך העיר מבלי לצאת החוצה, יש פוטנציאל עצום”. מפרט עופר ניר (63), מאמן הקבוצה. הוא בן קיבוץ מענית הסמוך, מתגורר בחריש מזה כשנה וחצי. עם ניסיון של תשע שנים כשחקן כדורעף בקבוצת הפועל המעפיל (אלופת המדינה 14 פעמים), למעלה מ-33 שנים באימון כדורעף ויותר מעשור בליגת מאמאנט, עופר מאמין שקבוצת הנשים של חריש בכדורשת היא רק הסנונית הראשונה של הספורט הנשי בעיר.

עופר ניר מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
עופר ניר, המאמן: “הקבוצה היא מנוף לקידום חברתי בהיבטים שלא קשורים רק לספורט”

“הקבוצה היא מנוף לקידום חברתי בהיבטים שלא קשורים רק לספורט”, טוען עופר. “הבנות הופכות מעורבות יותר בקהילה בתחומים מגוונים. יש כאן מספיק נשים כדי ליצור כוח ספורטיבי משמעותי, ובעוד שנתיים או שלוש, כשכבר תהיה כאן ליגה של קבוצות שכולן מחריש, יתבהר כמה כוח יש לקהילה הזאת”.

“נשמח לקבל לשורותינו בנות חדשות”, מציינת מור. “אמנם יש לנו כרגע מספיק בנות כדי להתחרות בליגה, אבל תמיד יש מקום לשחקניות חדשות. אם מישהי, שקוראת את השורות האלה, מעוניינת להכיר אותנו ולשלב כושר עם הנאה וחיוך, היא מוזמנת. יש מקום לכולן”.

כל אמא יכולה

עד להשלמת הבנייה של אולם הספורט בחריש שעתיד להיות מוכן במהלך שנת 2020 מתאמנת קבוצת הבנות באולם הספורט של קיבוץ מענית. “אנחנו מתאמנות שם פעם בשבוע בקביעות. בנוסף, מדי פעם מתקיימים משחקי ידידות שהם מעין אימון משותף ולא-תחרותי של קבוצות מתחרות”.

מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
אימון בקיבוץ מענית. ממתינות לאולם הספורט של חריש שיחנך בשנה הבאה

האם נראה גביע בחריש? בתשובה לשאלה זו עונה מור בנחרצות: “כן!”. דפנה לעומתה מעט יותר זהירה, ומסבירה: “מכיוון שזו השנה הראשונה שלנו בליגה, רוב הסיכויים שזה לא יקרה; אבל נעשה מאמצים כדי להביא את הגביע בשנה הבאה”.

“הסלוגן של מאמאנט הוא ‘כל אמא יכולה’, מוסיף עופר, “ובהחלט כל מי שמעוניינת יכולה להצטרף. לא משנה אם יש לה רקע בספורט או לא. כל מה שצריך הוא מוטיבציה ללמוד, עמידה בזמנים, הקפדה להגיע לכל אימון – וכל אחת יכולה לעשות את זה”.


אשדר חריש

חלומות חריש - שכונת הפרחים

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“הילדים כבר התרגלו לעובדה שלאבא שלהם יש מקצוע מיוחד”

מה משותף למתורגמן לשפת הסימנים, אומן רב תחומי המתמחה בקקטוסים ושחקן המגלם דמויות אהובות על ילדים? במבט ראשון לא תמצא קווי דמיון בין טל אייזנמן, מתן בלס וליאור דאוטקר, אולם שלושתם תושבים חדשים בחריש העוסקים במקצועות ייחודיים ונהנים מכל רגע

אמרתו הידועה של אנרי ז’נסון, סופר ועיתונאי צרפתי:  “כל מקצוע שאיננו גורם לשכוח את העבודה, הוא עבדות”, מוצא את טל אייזנמן, מתן בלס וליאור דאוטקר בדיוק במקום הנכון. עבורם, מקור הפרנסה הוא גם מקור להנאה גדולה. שלושתם, תושבי חריש ובעלי מקצועות ייחודיים, יש שיאמרו לא יציבים, אבל אוהבים כל רגע, גם כשאמא שואלת: “נו, מתי כבר תמצא עבודה נורמלית?”. מה משך אותם למקצוע וכיצד הם מתמרנים בין עבודה, משפחה וקהילת חריש?

“מה לעזאזל הם אומרים שם בבועה הזו בטלוויזיה?”

טל אייזנמן
כך אומרים ‘אשה’ בשפת הסימנים. צילום תמונה ראשית: ניקול קוזנצוב

טל אייזנמן (40), מתורגמן לשפת הסימנים, מתגורר בחריש ארבעה חודשים בלבד אליה עבר מטבריה. הוא נשוי ואב לשלושה ואת הדרך למקצועו הייחודי עשה כמעט במקרה.

“תמיד סקרן אותי לדעת מה לעזאזל הם אומרים שם בבועה הזו בטלוויזיה?”, הוא מסביר. “כשלמדתי באוניברסיטת תל אביב, כמעט ונרשמתי לקורס בחירה בשפת הסימנים, אבל זה לא התאפשר לי בגלל מערכת השעות אז בחרתי במקום זאת ביוגה. אמרתי לעצמי שיום אחד אני עוד אעשה זאת –  וזה קרה”. טל מספר שבנו בכורו, יהונתן, נולד עם לקות שמיעה והמצב שימש לו כזרז ללימודי שפת הסימנים.  “למדתי קורס בסיסי בעמותת ‘שמע’ לכבדי שמיעה. ככל שחלף הזמן התאהבתי בשפה הזו ורציתי לסמן כל מילה שאמרתי. שנים מאוחר יותר, עברתי הכשרה מקצועית והפכתי למתורגמן. היום אני יכול לדבר ולסמן עם האצבעות תוך כדי. אני עושה את זה כבר מבלי לשים לב”.

כמה קשה זה? “לא קשה בכלל. אבל כמו בכל שפה אחרת חשוב להתמיד ולתרגל. אתה לא יכול להגיע לרמת שיח גבוהה עם אנשים חירשים מבלי לתרגל עם עצמך ואיתם. גם היום, שלוש שנים אחרי לימודי השפה אני לא יכול להגיד לך שאני שולט בה באופן מלא. השפה הזו כל הזמן מתחדשת ומשתנה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה ותהליכים חברתיים נוספים. מרתק לראות כמה אוצר המילים שלה מתרחב ומתעשר”.

מהו האתגר המרכזי בעבודה? “אין ספק שנדרשת הקשבה רבה בזמן התרגום ולפעמים, אתה צריך  גם להעביר עם סימני הידיים גם את ההערות בחלל הכיתה ואת רעשי הרקע מסביב”.

טל אייזנמן
מתרגם בשיעור כימיה גם את ההערות ורעשי הרקע

היית ממליץ לאחרים לבחור במקצוע הזה? “זה מקצוע מעניין ומאוד דינמי. קשה להתפרנס ממנו כמקצוע יחיד אך כיום ישנו חוסר גדול במתורגמנים, כך שתמיד קיימת עבודה בתחום”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש? “עברתי לחריש כדי להתקרב למרכז ולרכוש לקוחות חדשים מהאזור, אבל אני מוצא את עצמי ממשיך ומשרת את הלקוחות בצפון הארץ שמתקשים להיפרד ממני גם בשל המחסור העצום במתורגמנים. המשמעות שאני במשך שעות רבות מחוץ לבית ועל הכביש”.

לאונרדו ואני

מתן בלס
מתן בלס

מתן בלס (31) הוא אמן ויוצר רב תחומי המתגורר בחריש שנה וחצי. הגדרות מעורפלות כאלה תמיד מעוררות את השאלה, מה בעצם הוא עושה ביומיום? מתן משיב: “ממתנות חתונה ועד יצירת ריהוט עץ מחומרים טבעיים. עציצים, ציורי קיר, ברכות מסוגננות, כתובות מקליגרפיה בכתב-יד, סקולנטים ועוד. אני פתוח לדרישות משוגעות וייחודיות של הלקוחות שלי. ארוסתי, לירון קוראת לי “הפרויקטור” כי אין משהו שמבקשים ממני ואני לא יודע לעשות”.

האם ניתן להתפרנס מאומנות במדינה שלנו? “בוודאי. אם אתה טוב ויש לך מה להציע, אנשים מזהים את זה. אני מודה שצריך גם אומץ וקשרים”.

מה זה “סקולנט” למי שלא מכיר?

סוקולנטים קקטוסים
מוכר קקטוסים בעציצים מעוצבים

“‘סקולנט’ הוא קקטוס. ‘הסקולנט’ זקוק למעט מים ושמש ולא נדרש לטיפול מיוחד. אני משתדל להעניק לו נופך אומנותי – לשתול אותו בכלים מיוחדים שאני יוצר מעץ, בטון וחומרים ממוחזרים. יש דרישה בשוק לקקטוסים ואני שמח שהעסק החדש הנישתי בתחום ממריא”.

מי מבחינתך הוא המודל שלך בתחום? “יש לי תשובה מגלומנית – לאונרדו דה וינצ’י. כי הוא רב-תחומי כמוני ואיש הוליסטי שאינו מצמצם עצמו לתחום אחד”.

האם ישנה יצירה שאתה גאה בה במיוחד? “ציור השמן הראשון שלי – פנתר עם כתפיים של בן אדם, כשהוא לובש מעיל צהוב ושרשרת זהב”.

מה המחיר הכי גבוה שבו מכרת יצירה ולמי? “ציור שמן בהזמנה אישית לחבר. מחירה היה 9000 שקלים”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש? “אני מודה שהריחוק מהמרכז עושה את שלו באופן טבעי – יש כאן פחות עסקים ואנשים והרבה פחות חשיפה. עברנו לכאן, כי זו הסביבה הטבעית שלנו. חיפשנו את איכות החיים. את תל אביב טעמנו אבל מאסנו בה בשלב מסוים והגענו לחריש, שזו עיר מתפתחת עם המון הזדמנויות. כבר היום אני עורך חוגי בית של ‘קליגרפיה באומנות’. ויש קהל לזה”.

כל האבות שחקנים

פיקו ליאור דאוטקר

ליאור דאוטקר (41), הוא תושב חדש בחריש. ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז עבר מכפר סבא. ליאור, שחקן בהכשרתו, הפך עם השנים מזוהה עם הדמות ‘פיקו’, שאם לא הספקתם להכיר, כנראה שאין לכם ילדים קטנים.

“פיקו הוא חייזר והוא דמות מצחיקה, שובבה ומוזיקלית. היא נולדה לראשונה בהצגה ‘גיבורי האור’ ומאז המשכתי איתה הלאה”, מסביר ליאור. “לפעמים אני עונה לטלפונים של הורים שמבקשים שאדבר עם הילדים שלהם בקול של פיקו”, הוא צוחק. ליאור מעיד שהוא חלק מעולם הילדים מאז היותו בן 16 ויש לו חלומות רבים עוד להגשים, אחד מהם, הוא להופיע במחזמר עם תזמורת חיה. בינתיים, את השאיפות המוזיקליות שלו הוא מגשים בכתיבת שירים ולחנים. “כתבתי יחד עם הזמר עידן יניב את הלהיט “כל היום אני חושב עליה”. בנוסף,  כתבתי שירים לבועז שרעבי, אביהו שבת, רוחמה רז והלחנתי ל’דוד חיים’ את כל השירים בהופעותיו”. עיקר הפרנסה של ליאור מתבססת על מופעי ילדים שם הוא מגלם דמויות כמו קופיקו, פיקו ואחרים.

 מהי לדעתך רמת המופעים לילדים כיום לעומת העבר? “כיום המופעים יותר צבעוניים ועם שואו גדול. לפעמים, זה בא על חשבון הדברים האחרים. ייאמר לזכות המופעים שבהם אני מציג שהתוכן עשיר והמסרים חינוכיים וערכיים”.

איך משפיעה העבודה שלך על חיי המשפחה שלך? “בתקופות לחוצות של חזרות אני כמעט ולא רואה את הילדים במהלך היום ולצערי, העול נופל על הכתפיים של אשתי, ליזי. הילדים כבר התרגלו לעובדה שלאבא שלהם יש מקצוע מיוחד. אני זוכר שבעבר, הילדה שלי חשבה שכל האבות שחקנים. כשהיא גדלה היא הבינה שלא כך הם פני הדברים”.

 האם לעובדה שאתה רחוק ממרכז הארץ יש השפעה על העיסוק שלך? “זה קשה בטירוף, לפעמים אני מגיע מאוחר הביתה ופשוט קורס. אני מקווה שבקרוב התחבורה מכאן ולכאן, תהיה טובה יותר עם אוטובוסים מהירים ורכבת שתחבר אותנו לשאר היעדים. אני רק ארבעה חודשים בחריש ועד עכשיו מדהים לנו כאן והתושבים מדהימים. השכנים  שלנו בבניין הם כמו משפחה ואנחנו יוצאים לטיולים ועושים יחד על האש. זה מה שרצינו האמת – חיי קהילה וסביבת מגורים טובה. זה שווה את הריחוק”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מיומנו של שוטר קהילתי: “העבריינות בחריש קיימת באחוזים נמוכים”

הוא למד גישור, הוא מאמין בסובלנות ובשיתופי פעולה והוא מספק לתושבי חריש את המענה הנדרש בשעת צרה, תלונה או קושי. שחר עזרא, השוטר הקהילתי של חריש מסכם שנתיים (כמעט) בתפקיד

רס”ב שחר עזרא (43) הוא דמות מוכרת כאן בחריש. כבר קרוב לשנתיים שהוא ממלא את תפקיד השוטר הקהילתי בחריש. עזרא, במסגרת אחריותו, מספק את מרבית שירותי המשטרה הניתנים לאזרחים. מנעד התלונות שמגיעות אליו רחב ונע מגניבת מכונית, דרך סכסוך שכנים ועד להפרעה לסדר הציבורי. השוטר הקהילתי שנמצא בכוננות תמידית, מטפל בכולן. משימה לא פשוטה לכל הדעות. את הריאיון אנחנו מקיימים בזמן שעזרא נוסע ברכבו בדרך לאירוע נוסף אליו נקרא.

שחר, אתה אבא לשבעה ילדים. כיצד משלבים בין חיי משפחה וקריירה במשטרה?

“לא פעם אני שומע את הילדים שלי אומרים לי: ‘אבא תעזוב כבר את הטלפון!’. הם יודעים שאני צריך להיות זמין 24 שעות ביממה והם מבינים את זה היטב. הילדים רואים את העשייה הטובה של אבא שלהם ושומעים את העזרה הטלפונית מרחוק, אז ברור שזה מפיץ טוב גם בבית. אני מאמין שהדוגמה האישית שאני מעניק להם, היא החינוך הכי טוב שהם יכולים לקבל”.

ספר לנו בבקשה, מהו ההבדל בין שוטר רגיל לשוטר קהילתי? 

“שוטר סיור רגיל מגיע לאירוע נקודתי, מטפל ומדווח לתחנת האם וממשיך הלאה למקרה הבא. שוטר קהילתי עושה את העבודה המשלימה וממשיך בטיפול בקריאה כשהוא חוקר ובודק לעומק את כל הפרטים שמגיעים אליו. הוא למעשה גם הגורם הרשמי שאליו יפנו אחרי המקרה כדי לקבל מענה אנושי”.

בלי מנצחים או מפסידים

שחר עזרא
“שיניתי את התפישה לפיה בוויכוח יש תמיד ‘מנצחים’ ו’מפסידים’. זה לא תמיד חייב להיות כך”

המענה האנושי אותו מספק עזרא לתושבי חריש הפך אותו לכתובת ברורה לתלונות, טענות ומענות, חלקן לא שגרתיות. אחת התלונות המוזרות שהגיעו אליי הייתה כשבחור מבוגר התקשר אליי לטלפון וזעם על כך שסניף הדואר המקומי עדיין לא נפתח. אז הבנתי, שהעובדה שאני שוטר בתוך קהילה מגוונת, מזמנת לי אינספור מקרים שלא הייתי מורגל בהם בעבר ושמתוקף תפקידי, אני נדרש לברר ולעזור ככל האפשר”.

ספר לנו על אחוזי הפשיעה בחריש?

“בעיר שלנו, כמו בכל עיר אחרת, יש עבריינות, רק שכאן היא באחוזים נמוכים. רוב העבודה שלי מתמקדת בעבירות שבין אדם לחברו ובעיקר, בסכסוכי שכנים. לשם כך, עברתי קורס גישור מטעם משטרת ישראל כדי לקבל ‘ארגז כלים’ להתמודדות עם מצבים אלה. בלימודיי, שיניתי את התפישה לפיה בוויכוח יש תמיד ‘מנצחים’ ו’מפסידים’. זה לא תמיד חייב להיות כך. אם שני הצדדים בסכסוך יכולים לצאת ‘מנצחים’ אז למה לבזבז אנרגיות מיותרות ולהרוס את יחסי השכנות? אם נראה את הטוב והאחר ויהיה לנו סובלנות האחד כלפי השני, אז הדברים ייראו אחרת”.

מאמין בשיתופי פעולה

התפישה הרעיונית החדשה של עזרא באה לידי ביטוי גם ביחסי העבודה שהוא רוקם עם יישובי הסביבה. “אני בקשרי עבודה טובים מאוד עם ההנהגה המקומית של אום אל-קוטוף וגם של מצפה אילן”, הוא מסביר וגם מדגים: “מספר תושבים מאום אל קוטוף הניחו במעבר שבין חריש לאום אל-קוטוף, כוורות דבורים, שהיו עשויות לסכן את העוברים והשבים ולפגוע בחופש התנועה. שיחה קצרה שלנו עם אנשי הקשר בכפר הביאה למצב שיום למחרת, הכוורות כבר לא היו שם. אני באמת מאמין שרק עם שיתופי פעולה של האנשים במרחב הזה נוכל להתמודד עם כל אתגר שיונח לפתחנו”.

ספר על הפרויקטים הקהילתיים שאתה מוביל בעיר

“מגיע לבית הספר ונפגש פנים אל פנים עם קהל צעיר ומדבר איתו ב’גובה העיניים'”

“ישנם כמה פרוייקטים שפועלים במקביל. הראשון הוא ‘בטוחים מהיסוד’, סדרת הרצאות בנושא זהירות בדרכים וגלישה בטוחה שאני מעביר בבתי הספר ‘תלמי רון’ ו’תלמי הדר’. אם לומר את האמת, להורים ולמורים יש פחות זמן לגעת בנושאים הללו. כאן גם בא לידי ביטוי הידע המקצועי שלי בתחומים האלה. היום אני מרגיש כמו חלק מצוות המורים ודי מחמם לי את הלב לראות את הילדים אחרי שעות הלימודים ברחובות ובשכונות מיישמים את מה שלמדו ואפילו מנופפים לי לשלום ושואלים בשלומי. בעיניי, עצם זה ששוטר מגיע לבית הספר ונפגש פנים אל פנים עם קהל צעיר ומדבר איתו ב’גובה העיניים’, מפיג את החשש הראשוני שלהם עם אדם לובש מדים. הפרויקט השני שלי הוא ‘אני והשוטר שלי’ במסגרתו אני עורך הרצאות בגני הילדים בנושאים שונים; מפגש עם אנשים זרים, התנהלות ליד חפץ חשוד, התנהגות בטיחותית בזמן הליכה בדרך ובזמן משחק. וכן, כללי התנהגות ברכב בזמן הנסיעה”.

שוטרים ממרחב מנשה בפעילות עם ילדי בתי הספר בחריש
שוטרים ממרחב מנשה בפעילות עם ילדי בתי הספר בחריש

 חברה של עזרה הדדית

השמירה על כללי ההתנהגות הנדרשים מתבצעת בעיר גם בעזרתם של מתנדבי המשטרה. כיום פועלת בחריש סיירת מתנדבים לובשי מדים. “מדובר בחבר’ה רציניים ואיכותיים שהתגבשו בעיר לפני מספר שנים כשהתבצעו מספר גניבות כלי רכב בעיר”, מסביר עזרא. “האנשים האלה מקדישים מזמנם הפרטי לתרומה לקהילה. במקום לזרוק את האחריות הבלעדית על המשטרה, הם לוקחים אחריות ומצטרפים לעשייה הביטחונית ומסיירים בלילות בחריש”.

שחר עזרא עם מתנדבים
שחר עזרא ומתנדבי המשטרה בחריש

“זה מדהים בעיניי וראוי להערכה גדולה. כיום בשטח ישנם 12 מתנדבים לובשי מדים ואין ספק שזה מכפיל כוח משמעותי”.

עזרא מוסיף ומציין כי הרעיון של ‘עזרה עצמית’ ו’דאגה לקהילה’ הוא מוצלח בעיניו: “לא מזמן ראיתי הורים בבתי ספר בחריש בתורנות ‘נשק וסע’. החשיבה לפיה פתרון הבעיות מתבצע בצוותא, היא נכונה. יחד, כחברה, אנו ‘סותמים את הפרצה לגנב’ וכך נהיה חברה שכולה עזרה הדדית ורצון וטוב”.

מיזם 'נשק וסע' בתלמי הדר
מיזם ‘נשק וסע’ בתלמי הדר

כיצד אתה צופה שחריש תתפתח בחמש השנים הבאות?

“אני צופה לעיר עתיד טוב. כבר עכשיו רואים ביום-יום את הקהילה המדהימה והאנשים שרק רוצים לעזור ולתמוך. בזכות ההון האנושי המצוין והפרויקטים הרבים שנבנים יש לחריש פוטנציאל אדיר. היא רק צריכה להמשיך לעשות את מה שהיא טובה בו”.

ואיפה אתה תהיה עוד חמש שנים מהיום?

“אני לא מעסיק את עצמי בשאלה הזו. אני חושב כרגע על היום. על הדרך בה אוכל למלא את היום הנוכחי בעשייה טובה ומועילה לתושבים במקום”.


אשדר חריש

 

MORE חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מרכז רפואי ‘הלל יפה’ נערך לצמיחת העיר חריש

מרכז רפואי הלל יפה המשרת כ-500 אלף תושבים באזור חדרה והסביבה, נערך בתכניות העתידיות שלו גם למתן מענה לתושבי העיר חריש:  “עובדת היותו של חריש יישוב בצמיחה מתמדת לא נעלמת מאתנו”

השבוע נחנך במרכז הרפואי הלל יפה, מתחם חדש למחלקה לרפואה דחופה (חדר המיון), שנבנה בהשקעה של כ-6.5 מיליון שקלים.

פרויקט חידוש מתחם המחלקה לרפואה דחופה החל לפני יותר משנה, ומטרתו הייתה יצירת תנאי מלונאות טובים יותר למטופלים ולמטפלים. בהתאם, שטח חדר המיון הורחב בכ- 200 מ”ר נוספים, תשתיות המבנה שופרו, בוצע בינוי מחודש של אזור הטיפולים, הכשרת חדר בידוד חדש, שיפור עמדות השירות, דלפקי העבודה וארונות התרופות, השלמת ציוד והכנסת ריהוט חדש, ושיפוץ כללי של אזור המבואה המיועד להמתנת משפחות.

מרכז רפואי הלל יפה צילומים: דוברות המרכז
מרכז רפואי ‘הלל יפה’ חדרה צילומים: דוברות המרכז

מרכז הלל יפה משרת את תושבי חדרה והסביבה ועתיד להיות בית החולים המרכזי גם עבור תושבי העיר חריש. ד”ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי ‘הלל יפה’ מפרט: “חדר המיון ב’הלל יפה’ משרת כיום אוכלוסייה המונה כ-500 אלף תושבים אשר צפויה לגדול לכ- 650 אלף תושבים עד לשנת 2025 וכמיליון תושבים משנת 2040 ואילך. בנתון זה נכלל צפי הצמיחה ביישוב חריש”.

דוברת המרכז הרפואי הוסיפה ואמרה: “עובדת היותו של חריש יישוב בצמיחה מתמדת לא נעלמת מאתנו, כמו גם צמיחתם של יישובים נוספים בסביבות בית החולים. מנהל המרכז הרפואי, ד”ר מיקי דודקביץ, והנהלת בית החולים אף נפגשו עם יצחק קשת, ראש העיר, על מנת לקדם מיזמים משותפים, לשמוע על הצרכים של הקהילה, ולהציג את הפעילות הענפה של המרכז הרפואי בהווה ובעתיד. קצרה היריעה מלפרט את כל הפרוייקטים הקיימים והעתידיים, ויש לא מעט כאלו, אך לכולם מטרה אחת – טובת הציבור הרחב, טובת המטופל ובני משפחתו”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אנשים טובים באמצע הדרך: טיול סביב חריש בשביל ‘רונה רמון’ החדש

שמונה דקות נסיעה מחריש, זה כל מה שנדרש כדי להגיע למסלול טיול חדש המסמל חזרה לטבע וחיבור אנושי חוצה מגזרים. שביל ‘רונה רמון’ מחבר בין ישובים של דתיים, ערבים וקיבוצניקים ובין לבבות המטיילים. והנוף? גבעות מוריקות שמרטיטות את הנשמה ומקרבות לטבע

צילומים: אורנית אביטן-ג’ורנו

מזג האוויר היפה, רגע לפני שתגיע “העונה הקרה”, מזמן לאוהבי הטבע הזדמנות נהדרת לגלות “נקודות חן” נוספות בנופי ארצנו. “בוא נצא קצת מהבית”, הפצירה בי אשתי ומיד, בלי לחכות לתשובה, החלה לארוז תיק מלא בהפתעות טעימות, בקבוקי מים קרים ומצב רוח לטיולים (בעיקר שלה). נגררתי בעל כורחי לעוד הרפתקה בניצוחה.

WAZE קיבל גם הוא הנחייה והתבקש להביא אותנו אל הישוב הסמוך לחריש, מצפה אילן. משם מתפתל לו שביל טיולים חדש – שביל “רונה רמון”.

רונה, אשתו של האסטרונאוט אילן רמון ז”ל, הלכה לעולמה השנה וסיפור חייה והטרגדיות שפקדו אותה ריגשו את כלל תושבי ישראל. לא מעט מחוות שמנציחות את פועלה ודמותה התקיימו ברחבי המדינה, אולם נדמה שסיפור סלילתו של שביל רונה רמון, מנציח יותר מכל, את אישיותה והערכים בהם דגלה.

שביל מותאם למשפחות

בין גבעות מוריקות מתפתל לו שביל בן 11 קילומטרים שחולש על שטח מיוער ברובו ומחבר בין שלושה יישובים במועצה האזורית מנשה, מצידיה השונים של חריש: היישוב הדתי־לאומי מצפה אילן, הכפר הערבי אום אל־קוטוף והקיבוץ ברקאי שמרכיבים יחד פסיפס נאה של החברה הישראלית.

על סלילת השביל היו אחראים בני ובנות סניף בני עקיבא במצפה אילן. הרעיון הראשוני היה לסמן ולסלול סינגל אופניים, אולם מותה של רונה, היטה את הכף ורתם את בני ובנות השירות למשימה גדולה יותר. הם החליטו להנציח את זכרה של רמון, שהרבתה לבקר בישוב הנקרא על שם בעלה, אילן רמון ז”ל, ופעלה במשך כל השנים לחבר בין אנשים בדרכים שונות.

תחילת השביל
מהשער הצהוב פנו שמאלה לכיוון השביל. אל תשכחו לבקש את המפתחות לשער שמוביל לתחילתו של השביל

תחילתו של השביל היא במצפה אילן וכשהגענו בשבת בבוקר לשם, החנינו את הרכב מחוץ לשערי היישוב ונכנסנו דרך “הפישפש” הצהוב פנימה. במקום לא הייתה הכוונה מסודרת לשביל המדובר ומבלי לפגוש את ארנון וענבל אביטל, סביר להניח שהיינו הולכים לאיבוד. “צריך מפתח לשער שיוביל אתכם לשם”, ציין ראש משפחת אביטל וצעד איתנו לתחילת השביל. לאלה שהם מסודרים יותר מאיתנו, כדאי לתאם מראש את קבלת המפתח הנדרש במזכירות הישוב (לפני כניסת שבת) בטלפון: 04-6255049.

בדרך שמענו מארנון על תושבי המצפה ועל אכלוס הישוב שהחל בכלל בקרוואנים זמניים עד תחילת בניית מבני הקבע. צעיר בשם אריאל וינטר, שצץ במקרה, שמע את השיחה הקולחת שהתפתחה והכריז – “אחותי רעות הייתה מפורצות השביל ולאבא שלי יש את המפתח!”. בחום הכבד הלכנו אחריו כעם ישראל המשווע לגאולה ונחתנו בביתו. הוריו, מנחם ובינה פתחו את ליבם, הכניסו אותנו בשעריהם ומזגו לנו לימונדה קרה שהייתה בגדר “מצילת חיים“. הם אף הציעו לנו להצטרף אל ארוחת הצהריים שכבר הונחה על השולחן. היו אלה רגעי קסם של חיבור בינינו לבין משפחה דתייה באורחות חייה שלא הכירה אותנו כלל לפני, מה שהוכיח לי, ולא בפעם הראשונה, שאם נפגשים ומכירים, מגלים שהמשותף עולה על המפריד.

רעות וינטר, אחראית על השלטים הביוגרפיים של רונה רמון, המוצבים בשביל
רעות וינטר, אחראית על השלטים הביוגרפיים של רונה רמון, המוצבים בשביל

רעות וינטר היא אכן אחת מקבוצת הנערים והנערות שעסקו במלאכה החשובה והיא סיפקה לנו מידע חשוב ביותר: “יש קטעים בשביל של צל מוחלט, בזכות העצים, וחלק קטן מאוד שלו בשעה הזו של היום לוהט ולא מומלץ”, ציינה רעות. עוד הוסיפה שיש מקטע אחרון בשביל שעדיין לא נפרץ ושבסניף התנועה שלה כבר מתכננים לסיימו בקרוב.

רעות הסבירה כי תחילתו של השביל במצפה אילן, אולם אין שילוט בכניסה אליו ואין דרך גישה לרכב בשבת מכיוון שהישוב דתי. גם אם תגיעו באמצע השבוע לא יהיה קל למצוא את המקום ללא עזרת תושבי המצפה. ברגע שחציתם את שער הכניסה הצהוב יחכה לכם מצד שמאל כביש צמוד לגדר, שיוביל אתכם לנקודת הפתיחה של השביל. השער אליו סגור ולכמה תושבים “נבחרים” יש את המפתח. בעתיד, כך סיפרה רעות, תהיה כניסה מוסדרת וקלה לכולם, אולם בינתיים אפשר מטיילי השבת יכולים לטייל בשביל מסופו – מקיבוץ ברקאי ולעשות את הדרך ההפוכה.

להכיר את רונה

שביל רונה רמון
הליכה נוחה במסלול מסומן היטב ונוף ירוק לכל אורך הדרך

11 קילומטרים הם מסע די ארוך לטיול משפחתי גרידא, במיוחד בשעת הצהריים הקופחת בה הגענו למקום, ולכן הסתפקנו בהליכה סמלית של שני קילומטרים בלבד. לאלה שיצאו בשעה סבירה מסלול הטיול כולל את התחנות הבאות: מצפה אילן, נחל נרבתה שיספק לכם הפסקה מרעננת בפינת חמד, אום אל קוטוף וסיום במטעי האבוקדו של ברקאי. ההליכה בנוף הגבעות המיוער נוחה ומוצלת ואין ספק שהנוף הנשקף לצועדים בשביל הוא יפה ומרחיב את הלב. בימים יפים, כך טוענים הוינטרים, אפשר לראות גם את ארובות חדרה.

ייאמר לזכות פורצי השביל ושותפיהם, שהוא מסומן ברובו כהלכה (בצבע סגול) והסיכוי לתעות בדרך נמוך. הנערים גייסו את קק”ל וביחד הסבו את שביל האופניים (סינגל) המוכר לשביל הליכה מוסדר, נוח ומותאם למשפחות.

הצעידה בשביל אינה רק מאפשרת למטיילים להתחבר מחדש לטבע ולפגוש בדרך אנשים טובים מחלקים שונים של החברה הישראלית, אלא גם תורמת לידע על חייה ופועלה של רונה רמון.

שלט רונה רמון
שלטים לאורך הדרך הכוללים פרטים ביוגרפים על חייה של רונה רמון ז”ל

רעות היתה אחראית על המשימה של הכנת חמישה שלטים שונים המוצבים בדרך וכוללים מידע ביוגרפי על רונה בתחנות שונות בחייה, מלידתה ועד מותה. כל שלט כולל גם ציטוט של רונה וההליכה בשביל הגבעות המיוער הופכת אט אט לתהליך למידה, הכרות וקירבה עם דמותה של רונה. בשלט הכניסה לשביל בחרה רעות לצטט את רונה באמירה כי “אושר הוא לא אותם רגעי שיא של שמחה, אלא אותם רגעי שיא שיש בהם איכות אחרת”. כמה שזה נכון. שמונה דקות נסיעה מחריש פגשנו אנשים מיוחדים ונפלאים והבטנו לנוף עוצר נשימה ושביל חדש שמחבר בין אנשים, תרבויות ונפשות. זאת בהחלט איכות אחרת.


חלומות חריש שיכון ובינוי

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק