פארק יער עירוני יוקם בחריש על שטח של כ-200 דונם

במהלך החודשים הקרובים יחלו העבודות להקמת פארק גדול שישתרע מאזור הקניון בכניסה לעיר, לאורך תוואי כביש 6 ועד לתל זאבים. במרכז הפארק תוקם טיילת ופינות ישיבה מוסדרות יוכשרו לטובת המטיילים. מועד משוער לסיום העבודות: אמצע שנת 2023

שטח פארק היער המתוכנן בחריש
שטח פארק היער המתוכנן

“שלב התכנון של פארק יער עירוני גדול הסתיים”, כך עדכנה עיריית חריש השבוע. הפארק המתוכנן ינגיש לציבור את השטח המיוער שממערב לעיר ובחודשים הקרובים תתחיל העירייה בעבודות להקמתו.

על פי התכנית, פארק היער העירוני ישתרע על פני כ-200 דונם ולאורך כ-1,500 מטר – מאזור הקניון בכניסה לעיר ועד לתל זאבים. מדובר בשטח פתוח מיוער, בחלקו יער אורנים נטוע, שכיום עוברת בו דרך עפר, במקביל לתוואי כביש 6.

כ-700 מטרים מדרך העפר בדרום הטיילת יהפכו לטיילת ראשית רחבה ומוארת שתשלב גם שביל אופניים. לאורך הטיילת יוצבו מקומות ישיבה וספסלים.

פארק יער עירוני הדמיה א.ב אדריכלות נוף
ספסלי ישיבה ופינות מנוחה יתפרסו לאורך השביל. הדמיה: א.ב אדריכלות נוף

מהטיילת ייצאו שבילי יער שיובילו לפינות חמד טבעיות ולפינות פיקניק מקורות עם מקומות ישיבה ומנגלים. מדובר במעין “חדרי יער” שיתחמו את פינות הפיקניק בחומות אבן נמוכות. פארק היער יאפשר למטיילים לצעוד רגלית באיזור ירוק או לנפוש באיזור מוסדר ונוח.

ממעוף הציפור: תצפית בקצה הטיילת

על פי התכניות הטיילת תסתיים במצוק שבו יוקם מצפור ייחודי שישקיף מערבה. המצפור עשוי מחומרי עץ, ויעניק צל יחד עם תחושה של מעין “ריחוף” מעל המצוק. בהמשך הפארק לכיוון צפון מתוכננים שבילי יער למיטיבי לכת.

מצפור פארק יער עירוני א.ב אדריכלות נוף
מצפור פארק יער עירוני הדמיה: א.ב אדריכלות נוף

לאורך הפארק מתוכננות חמש כניסות. הכניסה הראשית, הצפונית, היא מרחוב הגפן, שתמוקם כ-100 מטר מהאזור המסחרי. מגן רז (ברחוב גפן) תהיה כניסה ישירה גם למצפור וגם לטיילת. שלוש כניסות נוספות לאורך הפארק מתוכננות מרחוב תאנה.

פארק יער עירוני הדמיה א.ב אדריכלות נוף
כניסות מרחוב גפן ותאנה. הדמיה: א.ב אדריכלות נוף

“לגלות את היער”

“אנחנו מכנים את הפארק הזה ‘פארק תגליות’ – אנחנו רוצים להעניק לתושבים אפשרות לגלות את היער”, אומרת אדריכלית נוף העיר מיכל פישל, “ביער יש אזורים נסתרים והמטיילים יוכלו להיכנס פנימה ולגלות אותם”. עוד מציינת פישל כי האזור הוא מסדרון אקולוגי חשוב עבור בעלי חיים וצמחייה וכי והפארק יאפשר לשמר ולטפח אותם לצד ההנאה הצפוייה למבקרים.

מועד סיום העבודות המשוער: אמצע שנת 2023.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בשורה לחינוך הממ”ד: החלה בניית המבנים למוסדות החינוך העל יסודיים

השנה נפתחו שכבות כיתה ז’ בשני המוסדות החדשים במתחמים זמניים, ובשנה הבאה יעברו שני בתי הספר למבני קבע שבנייתם החלה כעת. שני המבנים מוקמים משני צידי הפארק ברחוב רימון

 מבני הקבע של הישיבה התיכונית והאולפנה נבנים בימים אלה משני צידי הפארק שברחוב רימון. בכל אחד מהמבנים יהיו 18 כיתות, והמבנים יכללו אלמנטים של חדשנות כדוגמת: שימוש גמיש במרחבים, למידה מגוונת וחווייתית ומענה מותאם לכל תלמיד.

הישיבה התיכונית הדמיה - אלייקים אדריכלים (1)
הישיבה התיכונית הדמיה: אלייקים אדריכלים

כיום לומדים בחטיבה הצומחת כ-30 בנים בישיבה וכ-50 בנות באולפנה.על פי מודל בית הספר הצומח ייפתחו בשנה הבאה לפחות שתי שכבות. מבנה הקבע המתוכנן של הישיבה התיכונית יהיה בן שלוש קומות. הכניסה שתיבנה מכיוון הפארק היא למרכז המבנה – שמתפצל לקהילות למידה מימין ומשמאל.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
כנס הורים לפני פתיחת שכבות הלימוד החדשות בעיר לישיבה ולאולפנה

מרחב למידה משותף

במרכז הישיבה יוקמו חדר מורים, מעבדות ומרחבי למידה שימושיים. מבנה הישיבה יכלול שלוש קומות וחצי. המעבדות תוכננו כמרחב רב תכליתי עם כניסה נפרדת וקיר נייד. בחצר הישיבה מתוכנן לקום מגרש ספורט. התפישה האדריכלית מאפשרת להכניס את מגמת החדשנות החינוכית הנהוגה בחריש גם לישיבה התיכונית, והכיתות יוכלו להיפתח האחת כלפי השנייה וליצור מרחב למידה משותף. כחלק מיישום תפישת החדשנות, ייבנו דלתות הזזה מזכוכית וכך יווצר רצף של כיתות מחוברות. המורים יוכלו לעבוד במקביל ובשיתוף פעולה, והתלמידים ילמדו בקבוצות קטנות יותר ויזכו לחוויית למידה מצד צוות מחנכים ולא רק ממורה אחד בכל שעת למידה.

אולפנה לבנות: אלמנטים של חדשנות

בצד השני של הפארק מוקמת אולפנה לבנות, שגם בה יהיו 18 כיתות. גם באולפנה מתוכננים אלמנטים של חדשנות. בשל הטופוגרפיה (תנאי השטח) הכניסה אליה תהיה באמצעות גשר לקומה האמצעית, ממנה תהיה גישה לקומה התחתונה ולקומה העליונה, כאשר בכל אחת מהן יפעלו שתי קהילות למידה.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
כנס הורים שהתקיים לפני הקמת הישיבה והאולפנה בחריש

הקומה התחתונה, שלה כניסה נפרדת, תהיה רב תכליתית ותיועד גם לחוגים בשעות אחר הצהריים. התלמידות ייהנו ממרחב גדול שיאפשר לכל קהילת למידה לעבוד כיחידה שלמה או לחוד, וזאת באמצעות קירות הזזה מזכוכית שיוצבו בין הכיתות. השינוי במרחבי הלימוד הגמישים יאפשר תקשורת בינאישית טובה יותר בין תלמידים ויפתח מיומניות חברתיות חשובות. האולפנה והישיבה התיכונית יעוטרו בחזיתות צבעוניות שיעניקו לבית הספר חזות יוצאת דופן, שתשדר שמחה וקבלת פנים מאירה לקראת יום הלמידה.

ראש העיר יצחק קשת: “שנת הלימודים הנוכחית היא ציון דרך משמעותי עבור מערכת החינוך הציונית-דתית בחריש: העירייה הקימה ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות ופתחה את שכבת ז’ הראשונה בכל אחד מהמוסדות, במודל של בית ספר צומח. את שנת הלימודים פתחו התלמידים והתלמידות במתחמים זמניים בכנפי רוח בנים ובכנפי רוח בנות, וכבר בשנה הבאה הם צפויים לעבור למבני הקבע שלהם. במקביל אנו ממשיכים בתהליכי בינוי של מוסדות חינוך חדשים נוספים בחריש, שייפתחו כבר ב-1 בספטמבר 2021”.

חברי סיעת בית טב לחריש בסמוך לאולפנה הראשונה בחריש בתחילת שנת הלימודים תשפ”א

שמחה על התקדמות החינוך העל יסודי ממ”ד בחריש הביעו גם חברי סיעת בית טב בחריש שציינו בתחילת השנה “הבטחנו וקיימנו” בהתייחסם לפתיחת הישיבה והאולפנה במודל בית ספר צומח בחריש.

עוד בנושא: בשנה הבאה: חינוך על יסודי למגזר הדתי


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קורונה סטייל: כך תחגוג הקהילה הרוסית בחריש את נובי גוד

בשונה מהשנתיים האחרונות, מסיבה רבת משתתפים לציון ה’נובי גוד’ – תחילתה של השנה האזרחית החדשה – לא תתקיים השנה. אז איך בכל זאת שומרים על אווירת החג ותורמים לגיבוש בין חברי הקהילה? ב’חרישניק’ בחרו בפתרון יצירתי

צילום מתוך עמוד הפייסבוק של קהילת ‘חרישניק’

בקרוב יחלו הסיכומים של שנת 2020 שתירשם בדפי ההסטוריה כשנת מגיפת הקורונה, הוירוס שעיצב את סדר היום העולמי. גם ההערכות לחגיגות השנה האזרחית החדשה, שנת 2021, כבר נמצאת בעיצומה ולכולם ברור, שחגיגות השנה יאלצו גם הן להיראות אחרת. ב’חרישניק’, הקהילה המקומית של דוברי הרוסית בחריש, השלימה עם העובדה כי בשונה מהשנתיים האחרונות, מסיבות רבות משתתפים לציון ה’נובי גוד’ – תחילתה של השנה האזרחית החדשה – לא יוכלו להתקיים. עם זאת היא מצאה דרך מקורית לחגוג וללכד את שורות הקהילה.

חגיגת יום הולדת שנה לקהילת 'חרישניק' ביולי 2019.
חגיגת יום הולדת שנה לקהילת ‘חרישניק’ ביולי 2019.

שער לחריש: להתעדכן ולהתחבר

קהילת ‘חרישניק’ מונה כיום למעלה מ-600 משפחות דוברות רוסית והיא נחשבת לאחת הקהילות הצומחות בעיר. את הקבוצה מנהלים אלכס גרברג ובני הזוג רומן קזרנובסקי ונטליה נסטרוב. בקבוצת הפייסבוק הייעודית חברים למעלה מ-1,200 משתתפים ואילו בקבוצת הוואסטאפ רשומים למעלה מ-250 פעילים.

הקהילה המגובשת נוהגת לקיים מפגשים בחיק הטבע, פיקניקים משותפים, פעילויות משפחתיות וגם ערבי בילוי. קבוצות הפייסבוק והוואטסאפ של הקהילה הם במידה רבה, חלון הראווה של העיר בקרב מתעניינים דוברי רוסית. הקבוצות החברתיות מהוות שער כניסה נגיש וזמין המספק לתושבים חדשים מידע על הנעשה בעיר, חדשות ושירותים לתושב , במיוחד עבור אלו שהעברית לא שגורה בפיהם.

חרישניק קהילה רוסית
כ-150 משפחות חברות בקהילה. אירוע משפחות של חברי הקהילה

נובי גוד: לראשונה בלי חגיגה גדולה

אחד האירועים המרכזיים בלוח השנה של העולים יוצאי בריה”מ לשעבר, הוא ה’נובי גוד’, ציון השנה האזרחית החדשה. מנהגי החג כוללים עץ אשוח מקושט ודמותו של ‘דד מורוז’ (סבא כפור) שנוהג לחלק מתנות לילדים. על אף הדמיון הרב לחג המולד מדגישים בקהילה הרוסית כי אין שום קשר בין החגים ואין מדובר בחג נוצרי. בנובי גוד נהוג ללבוש בגדים חדשים ולערוך סעודה עשירה במאכלים המיוחדים לחג.

חגיגת נובי גוד בשנה שעברה
חגיגות נובי גוד לילדים לפני שנתיים

“היינו מאוד שמחים לקיים אירוע רב משתתפים, אך ברור לנו שהשנה זה בלתי אפשרי”, מסביר רומן קזרנובסקי, ממנהלי קבוצת ‘חרישניק’. “במהלך השנה האחרונה הצטרפו לחריש תושבים חדשים רבים והמפגשים הם אמצעי לחבר בין משפחות, ליצור חברויות ולהתגבש, אך לצערנו, השנה, את מרבית הקשר אנחנו נאלצים לקיים אונליין ולא בשטח”. עם זאת, מנהלי הקבוצה לא וויתרו ומצאו פתרון יצירתי לחבר בין חברי הקהילה מבלי לחרוג מהנהלים.

חיבורים חדשים: מהפייסבוק לשטח

הרעיון אותו מזכיר רומן הוא משחק ‘גמד-ענק’, חלוקת מתנות הדדית המתבצעת באופן אקראי ולאחר הגרלת שמות בין חברי הקהילה. אין מדובר אמנם בנוהג חדש, אך השנה הוא מקבל תוקף ומשמעות רבים יותר, הן בעקבות הצמיחה המשמעותית של הקבוצה והן בשל מגבלות ההתכנסות החברתית. “לפני שנתיים השתתפו בפעילות 30 משפחות. בשנה שעברה המספר גדל ל- 70 משפחות והציפיה השנה היא למעורבות של 150 משפחות”, מפרט רומן. “זו פעילות מאוד חגיגית והחברים מאוד מצפים לה”.

נובי גוד בחריש 2020-2021: משחק ‘גמד-ענק’. ציור: יוליה מכלין

המתנות שמעניקות המשפחות אחת לשנייה, גם הן ברוח הקורונה, הוגדרו כ”צנועות” על ידי מארגני המשחק. עוד נקבע להן סכום סמלי של עד חמישים שקלים בלבד. “המטרה מעבר לציון החג וחלוקת המתנות, היא לייצר חיבורים בין אנשים ללא היכרות אישית. אנשים יגיעו לבתיהם של אחרים, כדי להעניק להם שי לשנה החדשה. זו הזדמנות נהדרת להכיר אנשים חדשים שעד כה הכרת רק דרך הפייסבוק. מי יודע, אולי בזכות המשחק שמחבר בין אנשים שלא מכירים, ייווצרו חברויות חדשות בין המשפחות”, סיכם רומן.

אשוח רענן נובי גוד חריש
כיבוד מתוק בצורת עצי אשוח – במסיבת נובי גוד בשנה שעברה

עוד בנושא: ס נובים גודום, חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בעליות ובירידות: חריש בשביל האופניים

עד כמה ידידותית חריש לרוכבי האופניים, מהי רמת המודעות לרכיבה נכונה בעיר והאם ניתן להקל על עומס התנועה באמצעות שיפור רווחת רוכבי הדו-גלגלי? חברי הקבוצה “חריש בשביל האופניים” בראיון מתגלגל

שבוע הבטיחות בדרכים 2020, שחל השבוע, עומד בסימן מודל “עיר בטוחה” והפחתת מהירות הנהיגה במרחב העירוני. אחד מהפתרונות הפופולריים יותר להתמודדות עם עומס התנועה הוא עידוד השימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי ומרכזי בערים.

מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן
מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן

“אופניים הם כלי תחבורה שאינו רק ספורטיבי וידידותי לסביבה, אלא הוא ממש בחזקת “צו השעה” בתקופת הקורונה” – כך לפחות מאמינים חברי קבוצת “חריש בשביל האופניים”. התארגנות אזרחית זו הציבה לעצמה  מטרה לקדם את הרכיבה על דו-גלגלי בעיר באמצעות שיפור תשתית נדרשת, הצבת מתקנים ייעודיים לאופניים, חינוך, הסברה ושינוי הרגלים.

שיפור זרימת התנועה בעיר

התשתית הרעיונית לקידום התחבורה הירוקה בעיר הוקמה על ידי בוגרי ההכשרה של ‘המרכז לצדק חברתי’ בחריש. אל היוזמה הצטרפו תושבים נוספים וכך התגבש צוות “חריש בשביל האופניים” המונה חמישה פעילים: מיכל אגמון, איציק לב, ענבל קומפל-גולדשטיין, יניב הכהן וינון בירן.

יניב הכהן
יניב הכהן

“ה’אני מאמין’ שלי מתבסס על קיימות והפחתת זיהום האוויר. מעבר לספורט וההנאה מרכיבה, קיום תשתית ראויה לרוכבים יביא לשיפור זרימת התנועה בעיר ויגביר את בטיחות משתמשי הדרך”, מסביר יניב הכהן, שגם משמש כפעיל בפורום תחבורה חריש, שפועל בשיתוף פעולה עם המועצה.

ינון בירן, מדריך לרכיבת אופניים ומקים ‘מועדון אופניים חריש’ מחזיק בדעה דומה: “אנו מנסים להביא לידיעת הרשות את התהליכים הקורים בתחום בעולם ובארץ, במיוחד בתקופת הקורונה בה אופניים הפכו לחלופה בריאה לתחבורה ציבורית, אשר מטבע הדברים, גורמת לחשיפה גבוהה יותר לאנשים.  בתקופה כזו ישנה עדיפות ברורה לתחבורה דו-גלגלית”.

זוג אחד, מענים מרובים

בירן והכהן מאמינים שקידום התחבורה הדו-גלגלית עשוי לתת מענה גם למצוקה אחרת המתהווה בעיר: “אני רואה באופניים אלטרנטיבה למצוקת עומסי התחבורה בעיר ומענה למחסור בתחבורה ציבורית פנימית. אם יהיו שבילים מסומנים ומסודרים אל מוסדות החינוך, ילדים רבים  יוכלו לרכוב לבית הספר ולאפשר להורים לצאת בזמנם החופשי מן העיר, מה שעשוי לפזר את עומסי התנועה על טווח זמן רחב יותר”, מסביר כהן.

ינון בירן חריש בשביל האופניים
ינון בירן חריש בשביל האופניים

עם זאת, השניים מציינים כי רכיבה בטוחה על אופניים, לילדים ולמבוגרים כאחד, דורשת תשתית מתאימה. התשתית המרכזית לרוכבי אופניים היא שבילי אופניים ייעודיים. פתרון זה חשוב במיוחד ברחובות או דרכים בהם המכוניות ושאר הרכב המנועי נוסעים במהירות של 50 קמ”ש ומעלה, ברחובות עם אוטובוסים או משאיות או שיש בהם תנועה רבה של מכוניות.

בירן מציין שנדרש גם מערך תומך רחב נוסף: “מעברי חציה מותאמים, מתקני קשירה ואף עמדות תיקון וניפוח זמינות לציבור”. לדבריו, תשתיות אלה מקובלות מאוד בעולם אך טרם הגיעו לארץ. “אנו רוצים לייצר בחריש שבילים רציפים עבור רוכבי אופניים ואנחנו מאמינים שזה אפשרי”, מוסיף הכהן.

מיתון תנועה כתכנית עולמית

חברי “חריש בשביל האופניים” מסתמכים בדבריהם על מגמות עולמיות. הכשרת שבילי אופניים למשתמשים, לדוגמה, היא חלק מתכנית “המערכת הבטוחה”. תכנית זו נדונה בוועידת שטוקהולם, שהתכנסה בפברואר האחרון, בהשתתפות נציגים של כ-140 מדינות, והגדירה יעדים בינלאומיים בנושא בטיחות בדרכים, בין היתר הורדת ההרוגים והפצועים באורח קשה ב-50% עד 2030.

שביל אופניים בחריש
רחוב תמר: שביל אופניים בחריש

מטרת תכנית הבטיחות החדשה, שאמורה להיות מוגשת בחודשים הקרובים גם לאישור בארץ, היא ליצור “מערכת תחבורה שצופה ומקבלת טעויות אנוש ומונעת הרוגים ופציעות”, כמו גם “תכנון סלחני שלא מטיל את האשמה על משתמש הדרך או הנהג”.

ההצעה מבוססת על תפישה הוליסטית של מיתון תנועה. במסגרת התכנית, נתיבי התנועה הוצרו, המדרכות ושבילי האופניים הורחבו והמהירות המותרת ירדה ל-30 קמ”ש.  חריש, יש להזכיר, נבנתה ותוכננה מראש במתכונת זו.

רחוב גפן בחריש
רחוב ממותן תנועה בחריש. המהירות המותרת היא 30 קמ”ש

“לחריש יש פוטנציאל עצום”

כיום מסומנים בחריש שלושה שבילי אופניים בלבד: שדרת דרך ארץ, ציר רחוב תמר וציר רחוב ספיר. שבילי האופניים מסומנים ברחובות המרכזיים של העיר בהם מהירות הנהיגה המותרת היא 50 קמ”ש.

על פי תכניות העירייה שבילי אופניים נוספים יחברו גם את השכונות החדשות, הפרחים ומעו”ף למערך השבילים הקיים.

חריש בשביל האופניים
שבילי אופניים יחברו את כל הצירים המרכזיים ובין שכונות חריש

בשאר הרחובות, ברחובות ממותני התנועה, בהם המהירות המותרת היא עד 30 קמ”ש, צריכים רוכבי האופניים לרכוב על הכביש.

“זה בעייתי”, בירן פוסק. הוא מתייחס בדבריו לעובדה כי בפועל, נוהגים תושבי חריש במהירות גבוהה יותר מן המותר. זה מתאפשר להם הן בשל האכלוס החלקי והן בשל חוסר אכיפה. עוד הוא מוסיף כי “אין ברחובות הללו עדות לתמרורים המעידים על אופיים ככבישים משולבים”.

הכהן מוסיף: “גם אם היו תמרורים אני לא בטוח שהורים יסכימו שילדיהם ירכבו על כבישים משולבים כאלה, ובהיעדר נתיבים מסומנים בכביש, רבים מרוכבי הדו- גלגלי מעדיפים לרכוב על המדרכה”.

חריש בשביל אופניים
“ביקשנו מהמועצה להשלים את סלילת וסימון השבילים הקיימים”

“בנוסף, לא נלקחה בחשבון הטופוגרפיה של חריש”, מדגיש בירן. “רכיבה בטיפוס מביאה לירידה במהירות של רוכבי אופניים. ברחובות הצרים הללו מדובר בסיכון של כלל משתמשי הדרך”.

ביולי 2020 נפגשו חברי הקבוצה עם יניב מרכנתי, מ”מ מהנדס העיר, ודנו בשיפור התשתיות של שבילי האופניים הקיימים. “ביקשנו מהמועצה וגורמי ההנדסה להשלים, כקו ראשון, את סלילת וסימון השבילים הקיימים והצבת תמרורים מותאמים. בנוסף דרשנו לסמן מעברי חצייה לדו גלגלי  – החסרים במספר מוקדים. כשלב ביניים הצענו לסמן ‘שבילים טקטיים’, צביעת מסלול לאופניים על חלקה של מדרכת אספלט עבור מסלול לאופניים. לטובת המשימה לא נדרש תקציב מיוחד או תכנון מקדים. מאז השיחה היתה צביעה של כמה מקומות. אך לא הכל הושלם”, אומר בירן ומסכם: לחריש יש פוטנציאל עצום ומאידך, היא מתמודדת בשלב זה עם לא מעט בעיות ברמת התשתית”.

מיכל אגמון אופניים
חברי הקבוצה: המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה

“הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”

אחד הנושאים שהציבה הקבוצה בראש מעייניה הוא תחום ההסברה והחינוך. עם פתיחת שנת הלימודים יצאו החברים בפרסומים בקבוצות הפייסבוק המקומיות עם מספר המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה. “בחריש יש כמות עצומה של רוכבי אופניים. עם זאת, המודעות לבטיחות ברכיבה דו-גלגלית היא נמוכה מאוד”, מציין בירן. “הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק”.

רכיבת אופניים בחריש
רוכבים בחריש

כהן תומך בדברי בירן: “יש בחריש ציבורים שלמים שלא התחנכו על חשיבותה של הקסדה. חשוב לבצע הסברה ולהשריש זאת. באוכלוסייה המקומית שכמעט מחציתה ילדים זה בגדר חובה בעיני. בזכות זה ניתן לבסס הליך חינוכי שמתחיל מלמטה בתהליך שיחלחל בכיוון הפוך ובו ילדים יחנכו את המבוגרים מהם”.

קבוצת הרוכבים ממתינה כעת לפגישה עם מחלקת החינוך במועצה, בה יבקשו לקבל אישור לקיום הדרכות ושיעורי הסברה לרכיבה נכונה ובטוחה למורים ולתלמידים במוסדות החינוך. עוד מנסה לקבל הקבוצה בשיתוף חבר המועצה גיל פישר, תקציב להצבת מתקני אופניים בבתי הספר ברחבי העיר.

מעיריית חריש נמסר: “שבילי אופניים מופרדים בתשתית בלעדית מתוכננים רק ברחובות בהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ”ש. שבילים אלו מתוכננים בעשרה רחובות ברחבי חריש. בקרוב צפויות להסתיים עבודות הסימון והתמרור של השבילים הייעודים, שמתוכננים בשכונות אבני חן והחורש. בשאר רחובות העיר שהינם רחובות מקומיים ממותני תנועה, שבהם מהירות הנסיעה המותרת 30 קמ”ש תנועת האופניים משולבת בכביש.
חריש מתאפיינת בטופוגרפיה גבעית, ובהליך התכנון של העיר תוכננו שיפועי הדרכים של עד 6% מתוך שיקול נוחות ההליכה והרכיבה על אופניים”.

עוד בנושא: דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

 


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

ברגל, באופניים וברכב: ארבעה מסלולי טיול בקרבת חריש

עצים עתיקים, מעיינות נסתרים, נחלים, ברווזים ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מחכים לכם במרחק קצר, בסביבות העיר חריש. צאו ותיהנו

צילומים: לידור שקד

אחת ההנאות הגדולות היא לגלות מקומות חדשים שטרם הכרנו, לפגוש אנשים שלא ציפינו להכיר ולראות את הטבע במלוא הדרו ותפארתו. את כל אלה מספק לנו טיול. ולא, לא צריך לקנות כרטיס טיסה, לתכנן הרבה מראש או לרכוש ציוד מיוחד. אפשר בקלות לארוז מספר כריכים ולצאת לסביבה הקרובה של חריש. העיר מוקפת בטבע ומשופעת במסלולים קלים המתאימים לכל המשפחה ולכל עונות השנה.

4 מסלולי טיול סביב חריש
על המפה: ארבעה מסלולי טיול

ריכזנו עבורכם ארבעה מסלולי טיול קלים ונגישים: תל זאבים, עין ארובות, נחל עירון תחתון ומסלול רכיבה מחריש לקיבוץ מצר.

מסלול רגלי: תל זאבים

על אף תנופת הבנייה בשטחים סביבו, נשמר התל ברובו ללא שינוי

גבעה מקסימה ונגישה המאפשרת לתושבי חריש בריחה אל הטבע, נופים יפים, צל והמון שלווה וכל זאת מבלי להיכנס לרכב. על פי הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בתל, האזור היה מיושב בתקופה הכנענית התיכונה המאוחרת (2200-1200 לפני הספירה הנוצרית), בימי שיבת ציון ולמן התקופה הביזנטית ועד לימי הביניים. על אף תנופת הבנייה בשטחים סביבו, נשמר התל ברובו ללא שינוי, ועתה הוא מהווה סביבה טבעית נגישה וצמודת דופן לשכונת הפרחים בחריש.

תל זאבים צילום לידור שקד
שביל הליכה מוצל וידידותי

נקודת מוצא:  מאחורי תחנת האוטובוס בקצהו המערבי של רחוב יקינטון בחריש מצויה הכניסה אל החורש. פונים שמאלה בהתפצלות הראשונה וממשיכים ישר במעלה השביל. לא קיים שילוט אל התל, אך אל דאגה, הדרך אינה מסובכת.

תל זאבים לידור שקד
מבט מתל זאבים אל חריש

מסלול הטיול: מסלול ההליכה הוא היקפי (מעגלי) ואורכו כקילומטר. בהליכה נינוחה ולא מהירה המותאמת למשפחות עם ילדים הזמן הנדרש לסיום המסלול הוא כ-30 דקות בלבד. כאמור, הדרך אינה מסומנת או משולטת אך היא ברורה ומוסדרת לכל אורכה ומציעה לצועדים מסלול מוצל ונעים, וזאת הודות לעצי אלון, ברוש ואורן המצויים שם. ההליכה בשביל נוח ובדרגת קושי – קלה, עם זאת, השביל אינו מתאים לעגלות. המטיילים הסקרנים ימצאו על התל הסתעפויות, שבילים רבים ופינות מוצלות רבות לעצירות מהנות של שתייה או ישיבה ארוכה יותר לפיקניק. הדרך נקייה מאוד – שימרו עליה. מראש התל ניתן להשקיף מערבה על שכונת החורש בחריש ודרומה אל הכפר מייסר.

תל זאבים לידור שקד
מבט מראש התל אל כפר מייסר

 דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם למשפחות עם ילדים; אינו מתאים לעגלות;

זמן משוער: 30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: רחוב יקינטון פינת סביון, חריש;


מסלול רכיבת שטח: מחריש למצר

בנקודת החיבור בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא קיים מסלול רכיבה נוח ונגיש המאפשר לתושבי חריש לצאת מהעיר אל המרחבים הירוקים של האיזור. המסלול מתאים גם לחובבי ריצה.

חולפים על פני מטע הזיתים ופונים ימינה

נקודת מוצא: בכיכר הדרומית ביותר בשדרות האחווה המחברת בין שכונות הפרחים ובצוותא ממשיכים ישר אל השדות. מתחברים לשביל הכורכר הפונה שמאלה, חולפים על פני מטע זיתים משמאל ופונים ימינה, שם כבר תמצאו דרך מסודרת.

מסלול שטוח ונוח לרכיבה. אין צל

מסלול הטיול: המסלול מתאים לרוכבים מתחילים, ליחידים, זוגות ואף משפחות. אורכו כ-4 קילומטרים והוא אינו מוצל. משך הרכיבה המשוער בקצב איטי הוא כ-15 דקות לכל כיוון.

הצצה אל חריש

השביל מתעקל מערבה ודרומה ועוקף משמאל מטע אבוקדו וכרם גפנים צעיר. לאחר רכיבה של כ-2 קילומטרים מגיעים אל הכניסה החקלאית של קיבוץ מצר, אסם החציר ומאגר מי הקולחין של הקיבוץ.

לפני הכניסה לשטחי החקלאות של הקיבוץ

דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם גם לרכיבת ילדים;

זמן משוער: 20-30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט בימים גשומים ושבילים בוציים;

WAZE: שדרת האחווה, פינת יקינטון , חריש;


קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל”ן של חריש

לוח דירות חריש


להגיע עם הרכב: עין ארובות

עין ארובות לידור שקד
עין ארובות לידור שקד

עצי תאנה, אמת מים קרירים, צמחייה עשירה, שני מעיינות ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מצויים בשמורת הטבע המקסימה, עין ארובות, המצויה במרחק נסיעה של 10 דקות בלבד מחריש.

רכז הביטחון של קיבוץ מצר, שנרצח בפיגוע שארע בקיבוץ בשנת 2002

בתחומי השמורה נובעים שני מעיינות עונתיים, הנוטים להתייבש בסוף הקיץ. בתקופת המנדט הבריטי הוקמו סביב המעיינות קירות שיצרו שתי בריכות. דרך הגישה אל המעיין והשבילים בשמורה שוקמו לזכרו של איציק דורי, רכז הביטחון של קיבוץ מצר, שנרצח בפיגוע שארע בקיבוץ בשנת 2002. אנדרטה לזכרו מוצבת בראשית המסלול.

חנייה ונקודת מוצא למסלול

נקודת מוצא: מחריש נוסעים צפונה בכביש 574 ורגע לפני הצומת המרומזר פונים ימינה אל אנדרטת משמר הגבול. חוצים את המנהרה החולפת מתחת לכביש 65 ופונים שמאלה בשילוט החום אל ‘משמר הגבול’. מטרים בודדים לאחר מכן פונים שוב שמאלה בדרך עפר קצרה המתעקלת דרומה וימינה. לאחר כמאה מטרים נוספים מגיעים אל החניה הקטנה בסמוך למטע התאנה ומשם נכנסים רגלית אל השמורה.

עין ארובות לידור שקד
מנהרות מוצלות בדרך למעיינות

מסלול הטיול: הצמחייה העבותה מלווה אותנו במסלול ויוצרת מנהרות מוצלות לאורך שביל צר ויפהפה. לאחר הליכה קצרה פוגשים במחסום פלדה ועוברים דרכו אל המעיין הראשון. מספר צעדים נוספים והגעתם לבריכה המזרחית של השמורה.

עין ארובות לידור שקד
דק עץ מעל אחד המעיינות

הצמחייה הרבה במעיין כמעט ומטשטשת לחלוטין את קיומו. במקום נבנה דק עץ המותאם במיוחד להפסקה ותצפית על המעיין. באמת המים המוליכה את מי המעיין במורד השמורה, ניתן לשכשך את הרגליים.

באמת המים ניתן לשכשך רגליים

כדי להגיע לבריכה המערבית יש לחזור על עקבותינו אל מחסום הפלדה ולהמשיך שמאלה. השביל הצר הופך לדרך רחבה ומימין לה תוכלו לראות מטע גויאבות עם ריחות משכרים. לאחר 50 מטרים נוספים בשביל הפתוח פונים שמאלה, ומגיעים אל הבריכה הפתוחה.

עין ארובות לידור שקד
צמחיה עבותה, תאנים, פטל ופרחים

חשוב לציין כי הכניסה למי המעיין אסורה. בריכות השמורה הן ביתו של טריטון הפסים, דו-חי ממשפחת הסלמנדריים, הנמצא בסכנת הכחדה ונחשב לחיה מוגנת.

בריכת המים בעונה זו ריקה

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: 5 דקות הליכה מהחנייה למעיין;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: עין ארובות;


מבלי לצאת מהרכב: נחל עירון תחתון

בגבה של תחנת הדלק בכביש המוביל למבנה המועצה האזורית מנשה זורם נחל עירון תחתון. שביל הכורכר שהוסדר לאורכו מאפשר למטיילים לבצע קפיצה קטנה לטבע ולצפות בנחל ובבעלי הכנף שהשתכנו לאורכו.

נחל עירון תחתון

נקודת מוצא: מחריש בכביש 574 דרומה פונים ימינה אל תחנת הדלק דור אלון ומיד אחריה פונים ויורדים ימינה אל דרך העפר. הדרך אורכה כחצי קילומטר מתחנת הדלק ועד סופו של המסלול. בנסיעה לאורכו של הנחל ולצד הפרדס הסמוך אליו, ניתן לחזות בזרימה, המתחזקת בחודשי החורף ובבעלי הכנף המתרכזים בתחומו. ניתן גם להשאיר את הרכב חונה בתחנת הדלק ולהמשיך רגלית לכיוון הנחל.

בעלי כנף מקננים

מסלול הטיול: מקורותיו של הנחל בישובי ואדה ערה והוא זורם דרומה אל השרון הצפוני עד לנקודת החיבור עם נחל חדרה. על פי תכניות ‘רשות ניקוז ונחלים שרון’ צפוי הנחל וסביבתו לעבור מהפכה של ממש ובעתיד הקרוב להפוך לפארק מוסדר שיכלול עצים, ספסלים ושבילי טיול מוסדרים.

מפלונים לאורך הנחל. צילום: בן גוטמן

מהלכים ראשונים להסדרתו כבר נעשו במקביל לעבודות להקמת מחלף משמר הגבול. במהלך השנה האחרונה בוצעו במקום עבודות חישוף צמחיה, הרחבת החתך של הנחל ומיתון דפנותיו, במטרה להפוך את אפיק הנחל לידידותי לטיול. מפלי אבן נבנו בקרקעית הנחל, ואלה מאפשרים להאט את זרימת הנחל. זאת, כדי לאפשר לעופות מים לקנן ולהתרבות בנחת. ואכן, בנסיעה לצד הנחל ניתן לחזות בעופות שונים ובמשפחות ברווזים, שהנחל הפך לביתם.

ברווזים בנחל עירון תחתון
ברווזים בנחל עירון

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: נסיעה קצרה של מספר דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט ימים גשומים מאוד שהופכים את שביל הנסיעה לבוצי במיוחד;

WAZE: דור אלון מענית;

למסלולי טיול נוספים: צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

התכנית להקמת מגדלי מגורים בני 27 קומות לקראת אישור סופי

שבע שנים לאחר שהופקדה לראשונה, ולאחר התנגדויות ושינויים רבים, התכנית של מתחם ‘הטרפז’ בשכונת אבני חן מגיעה לקו הסיום. במתחם החדש ייבנו 11 בנייני מגורים, מתוכם שני מגדלים בני 27 קומות, וכן למעלה מ-20,000 מ“ר של שטחי תעסוקה ומסחר, בצמוד לציר הכניסה לחריש

בשבוע שעבר התקדמה תכנית הטרפז, תכנית להקמת מגדלי המגורים הראשונים בחריש, צעד נוסף. בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, הצביעו חברי הוועדה על מתן חלון זמן להתנגדויות של 60 ימים. אם לא יעלו התנגדויות נוספות, התכנית שבמהלך שבע השנים האחרונות עברה תהפוכות רבות, התנגדויות ושינויים – תאושר סופית.

מתחם ‘הטרפז’, ששטחו 100 דונמים, ממוקם בכניסה לעיר, בין כביש 6353, בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

מפת שטח תכנית הטרפז בחריש
מפת שטח תכנית הטרפז בחריש

התכנית העדכנית שעומדת לאישור כוללת 624 יחידות דיור בגדלים משתנים, החל מדירות קטנות (20% מכלל הדירות במתחם) המשך בדירות 4 ו-5 חדרים וכלה בדירות יוקרה. במתחם ייבנו שני מגדלים בני 27 קומות (120 דירות בכל בניין). שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

המתחם כולו, ושני המגדלים הגבוהים בפרט, ממוקמים ממש במרכזה של העיר, מול הפארק המרכזי העתידי ובחיבור בין 4 השכונות הראשונות של חריש – אבני חן, החורש, הפרחים ומעו“ף. לדיירי הקומות הגבוהות מובטחת נקודת תצפית ייחודית ובעיני המתבונן מלמטה, יהוו המגדלים סימן היכר של העיר שיראה מרחוק, גם מחלונות המכוניות הנוסעות על כביש 6, כך לפי המתכננים.

שבע קומות של משרדים

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ”ים, באחת הגינות כבר תוכנן מבנה להקמת בית קפה.

שטחי המסחר והתעסוקה במתחם כוללים כ-23,000 מ”ר של שטחי מסחר ומשרדים. מרביתם מרוכזים במבנה מרכזי על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק המרכזי העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ”ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ”ר. תוספת שטחי המסחר, ובעיקר המשרדים, שחסרים כיום בעיר, צפויה לתרום נתח משמעותי של הכנסות מארנונה לעירייה, המשוועת לכך.

מפת מתחם הטרפז בחריש
מפת מתחם הטרפז בחריש

למשוך לעיר אוכלוסייה חזקה

מתחם הטרפז הינו מתחם המגורים האחרון בשכונות הראשונות של חריש (אבני חן והחורש) שטרם שווק ליזמים. בשנת 2013, בתחילת דרכו, תוכנן המתחם לכלול בנייה נמוכה הדומה באופייה לשאר מתחמי המגורים שנבנו בשכונות החורש ואבני חן. אולם הרצון לשפר את התכנון ולהגדיל את ניצול הקרקע ולהגדיל את הצע הדירות, גרם למשרד הבינוי והשיכון להציג תכנית חדשה ותקדימית שכללה בניית מגדלי יוקרה רבי קומות.

בפברואר 2018 הוצגה תכנית חדשה לבניית 5 רבי קומות בני 25-27 קומות לצד מבני מסחר ותעסוקה נמוכים יותר, מבני ציבור וכן מספר שצ”פים, כולל פארק שכונתי.

המתכננים ראו ב’טרפז’ ובמגדלי היוקרה שעתידים היו להיבנות בו, מקור משיכה לאוכלוסייה חזקה לחריש והדגישו את גיוון תמהיל הדירות המוצעות בעיר, לצד שיפור פני העיר בזכות בולטות המגדלים והנראות המרשימה למרחוק. עם זאת, התנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, גרמו לשינוי נוסף ולעיכוב של מספר שנים וכעת הוצגה התכנית מחדש, כתכנית שמשלבת בין רבי קומות לבנייה מרקמית.

עירוניות מתקדמת

האם מגדלי מגורים גבוהים יתאימו וישתלבו בנראות הקיימת בחריש? יש החוששים כי רבי הקומות בפרויקט יהיו חריגים על רקע הבנייה הנמוכה הקיימת בעיר. אחרים התריעו מפני המורכבות בתחזוקת מגדלים גבוהים הדורשים ידע, הערכות נמוכה ועלויות גבוהות.

אילן טייכמן
טייכמן: “אין שום ספק שבנייה לגובה היא לגיטימית וראויה”

אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון ואחד מהתומכים הבולטים בתכנית המגדלים ציין מהן הסיבות לבחירה בהקמת מגדלים רבי קומות במתחם הטרפז: “חריש תהפוך לעיר מאוד גדולה, עיר משמעותית, סביר להניח שהיא תהיה יותר גדולה מחדרה. אין שום ספק שבנייה לגובה היא לגיטימית וראויה. אנחנו נמצאים ליד המע”ר העירוני של עיר שהיום היא חסרה לחלוטין בנייה גבוהה”.

התכנית החדשה להקמת מתחם הטרפז

ראש העיר לא יאשר יחידות חדשות לבינוי

כאמור, בשבוע שעבר החליטה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש לאפשר פרק זמן אחרון של 60 ימים להתנגדויות לתכנית העדכנית וזאת בשל השינויים הרבים שחלו ותיקוני התכנון ביחס לתכנית המופקדת. בתום התקופה שהוקצתה להגשת ההתנגדות, צפויה הוועדה לאשר סופית את תוכנית המתחם.

עם זאת, פרויקט הטרפז צריך להתמודד עם קושי אחד נוסף. לא ברור עדיין אם עיריית חריש תתמוך במימוש מיידי של התכנית שתוסיף לתב”ע של חריש מאות יחידות דיור חדשות.

בנייה בחריש
בנייה בחריש

בחודש יוני האחרון הצהיר יצחק קשת, ראש העיר, כי הוא מתנגד לאשר יחידות דיור חדשות בחריש, ללא הבטחה לתמיכה ממשלתית בעיר. בריאיון לאתר ’חריש 24‘ ציין קשת: “אני נחוש שלא לאשר את המשך התפתחות יחידות המגורים בעיר, עד שנצליח לקבל ערובות מהממשלה באשר לעתידה הכלכלי של חריש”.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: “תכנית חריש1/י הידועה גם כתכנית “הטרפז” מצויה כיום בהשלמת הליך אישור התכנית בוועדה המיוחדת חריש שלאחריו תקבל התכנית תוקף. התכנית מצויה בסמיכות למע”ר העירוני של חריש ולדרך ארץ ונהנית מרמת נגישות גבוהה לחלקי העיר השונים כמו גם ליציאה מהעיר. התכנית כולל 624 יח”ד ועוד למעלה מ-20 אלף מ”ר שטחי תעסוקה ומסחר.
במהלך התהליך לאישור התכנית ולאחר דיונים בהתנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, ובכלל זה בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוכנסו בתכנית שינויים. העיקרי בהם הוא שינוי מתכנית שכללה 5 מגדלים בגובה 27 קומות כל אחד, לתכנית מרקמית יותר, הכוללת מגוון בניינים החל משש קומות ועד שני מגדלים הכוללים 27 קומות כל אחד. כל זאת ללא שינוי במספר יחידות הדיור הנכללות בתכנית. התכנית תורמת תרומה משמעותית להשלמת הפיתוח בתחומי העיר חריש בדגש על תוספת שטחי תעסוקה ומסחר משמעותיים לעיר”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

  • השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
  • השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
  • סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.
המלצות הוועדה הגיאוגרפית להרחבת שטח השיפוט של חריש
מפת הגבולות החדשה בהתאם להמלצת הוועדה הגיאוגרפית

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

העמק מדרום לשכונת הפרחים בחריש
העמק מדרום לשכונת הפרחים בו יוקם רובע ‘חריש דרום’

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

נחל נרבתה ובתי הכפר מייסר
בתי הכפר מייסר. עתודות הקרקע של הכפר ישמרו

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

תל זאבים צילום: יאיר גרינברג
תל זאבים: אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה צילום: יאיר גרינברג

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב’ במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג’ במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

שטחי השיפוט שיתווספו לחריש מדרום
השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

תכנון כביש הגישה הדרומי לחריש
יער חריש, תוואי כביש הגישה הדרומי, תל זאבים ואזור הרחבת מייסר

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה’ במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

גבול משותף עם ערערה. צילום: ויקיפדיה
גבול עתידי משותף עם ערערה – “ממשק לשיתופי פעולה עתידיים”. צילום מתוך ויקיפדיה.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

מבט אל אום אל קוטוף
מבט מחריש אל אום אל קוטוף

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מצפון
השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מצפון

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז’ במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

מחצבת ורד, צילום: אורי נחשון
מחצבת ורד – השטח המיוער מדרום לה ישוייך לחריש. צילום: אורי נחשון

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: “המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש”

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: “המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש”.

יצחק קשת
קשת: “יאפשר פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש”

שני גרינברג, יו”ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו”ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: “חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים”.

שכונת החורש בחריש, יולי 2020
גרינברג: “השטחים דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת את מכלול השירותים האפשריים”

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. “אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש”, היא מסכמת.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אספרסו בגינת המשחקים: המועצה מקדמת תכנית לפתיחת בתי מסחר בפארקים

מה תפקידן של הגינות הפזורות ברחבי העיר? האם לשמש כמקום ״ירוק״ מרגיע וכשטח משחק לילדים בלבד או שהן יכולות לתת מענה לשימושים מסחריים כמו בית קפה, קיוסק או חנות קטנה? עיריית חריש מבקשת להרחיב תכנית להקמת מבני בילוי ופנאי מסחריים בגינות ברחבי העיר, אך יש גם מי שמתנגד

לגינות ופארקים, שטחים ציבוריים פתוחים, יש חשיבות יתרה ברקמת החיים העירונית והם בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים בעיר. עם זאת, למונח “שטח ציבורי פתוח” אין הגדרה חד משמעית אחת בחוק התכנון והבנייה. מקובל כי השצ”פ משמש לשטחי גינון עם מתקני משחק לילדים ותכליתו לתת לתושבים שטח ירוק פתוח בו יכולים הילדים לרוץ בבטחה והוריהם יכולים לטייל או לנוח. יש המדגישים כי ‘שטח ציבורי פתוח’ כשמו כן הוא, עליו להיות בעל מרחב וחופשי ממבנים משמעותיים שמעניקים תחושה של סגירות.

בית קפה בגינה שכונתית בתל אביב
בית קפה בגינה שכונתית בתל אביב

עם זאת, בשנים האחרונות החלו לפרוח בתי קפה קטנים וקיוסקים הממוקמים בגינות שכונתיות בערים. על פניו, זה נשמע מושלם, הילדים משתובבים בגינת המשחקים וההורים יושבים בנחת על כוס קפה.

בישיבת ‘הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש’ שנערכה ב-24 בספטמבר ביקשה עיריית חריש לאשר תכנית חדשה שתסדיר ותרחיב את האפשרות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

כבר כיום רשאית העירייה, בהתאם לתכנית תב”ע חריש 1/א‘ המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, להתיר בנייה מסחרית בשצ”פ של מבנה עד 20 מ”ר (10 מ”ר עבור מסחר ו-10 מ”ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), ללא קשר לגודלו של השצ”פ. התכנית החדשה העומדת לדיון כעת, תרחיב אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר וכן תגדיל את היקפי הבנייה המותרים, בהתאם לגודל השצ“פ, בשכונות הוותיקות.

גינת דימרי בשכונת אבני חן רחוב טורקיז
גינת דמרי בשכונת אבני חן

“מנטרות תכנון ארכאיות”

עינת קליש רותם
עינת קליש רותם. צילום: ויקיפדיה

תפקיד השצ”פ עבר שינוי (או אבולוציה) בשנים האחרונות. יותר ויותר רשויות מקדמות הקמת מבנים מסחריים כדוגמת קיוסקים, בתי קפה, מסעדות או חנויות לממכר צעצועים וספרים.

היטיבה לבטא את התפישה החדשה עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה. קליש-רותם התראיינה לגלובס לפני שלוש שנים, וטענה: “אנחנו תקועים עם מנטרות תכנון ארכאיות, לא רלוונטיות, שבכל העולם כבר השתחררו מהן. אני מסתכלת על שכונות השינה ורואה שכל המדינה בנויה רק למשפחות צעירות עם ילדים בני חצי שנה עד תשע. עם כל הכבוד לפארקים ולגינות, לא את כולם זה מעניין. צריך לשבור את הקונספט שמרחב ציבורי שווה פארק. מרחב ציבורי זה דבר עשיר שפונה לאוכלוסיות בטווחי גילאים שונים”. ואכן, דבריה של קליש-רותם זוכים גם לאישוש רשמי של המשרד להגנת הסביבה שערך מחקר וגילה כי השצ”פים בדרך כלל משרתים את אוכלוסיית הילדים הצעירים והוריהם בלבד ומקפחים בני נוער ואוכלוסיות אחרות.

שטח מסחרי בהתאם לגודל השצ”פ

אחד מההשגים המרכזיים שמביאים גאווה למתכנני העיר חריש הוא הגנים והפארקים בעיר, הן בכמות הגנים ביחס לנפש והן בהשקעה העירונית בהקמתם ובאיכות מתקני המשחק. תושבי חריש, ברובם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, עושים שימוש רב ויומיומי בגינות השונות הפזורות בעיר ונכון להיום, על אף האפשרות הקיימת כאמור, לא הוקמו מבנים מסחריים באף אחד מהשצ“פים בעיר.

גינת רויטל שכונת הפרחים
גינת רויטל בשכונת הפרחים. מותאמת לזוגות עם ילדים קטנים

על פי התכנית המוצעת, בשצ”פים ששטחם 2-3 דונם תתאפשר בנייה של מבנה אחד חד-קומתי בשטח של עד 20 מ”ר הכולל קיוסק ושירותים ציבוריים. בשצ”פים ששטחם 3-5 דונם יותרו שני מבנים; מבנה בשטח של עד 10 מ”ר עבור קיוסק ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 20 מ”ר הכולל בית קפה/מסעדה, מחסן ושירותים ציבוריים.

בשצ”פים ששטחם 5-10 דונם יותרו שני מבנים: מבנה בשטח של עד 10 מ”ר עבור קיוסק, ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 50 מ”ר שיוכל לשמש כבית קפה-מסעדה, חנות לממכר פרחים, צעצועים או ספרים.

התנגדויות חברי הוועדה

התכנית הרוחבית שמבקשת עיריית חריש לאשר, נתקלה בהתנגדות של חברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה: “השצ”פים בחריש הם אחד מהדגלים שלנו, וחבל לפגוע בזה”, ציין בישיבה האחרונה אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון. “זו תופעה שלא קיימת. אין מקום כזה שבכל שצ”פ יש קיוסקים ושירותים ועוד. גם בערים גדולות ומבוססות. וזה צריך להעלות לנו נקודה למחשבה”, הוסיף טייכמן ונתן כדוגמה את פארק הירקון בתל אביב בו מבקרים מיליונים מדי שנה: ”עיריית ת”א יכולה לגזור שם קופון לא קטן, אבל היא לא עושה את זה. אם באף מקום זה לא קורה, זה אומר דרשני. לחריש יש את המצוקה שלה, והיכולת להרוויח פה היא קלושה. זה יגרום להתפתחות של דברים בלתי חוקיים, התרחבויות אסורות וכדומה”.

פארק הירקון מבט מהגשר צילום: לנה קראק, ויקימדיה
פארק הירקון מבט מהגשר צילום: לנה קראק, ויקימדיה

טייכמן הציע שתכנית עיריית חריש תחול בהתחלה אך ורק על שצ”פים גדולים ששטחם עולה על 7 דונם “לקדם את זה כפיילוט, ואם זה יצליח אז אפשר לקדם תכנית דומה”. חדווה רדר-זיו, נציגת משרד התחבורה בוועדה, יישרה קו עם תפישתו של טייכמן: “שטח לשצ”פ לא דומה במאפיינים שלו לשטחי מסחר. בסופו של דבר זה כמעט משנה ייעוד, ובשצ”פים קטנים זה יהפוך לשטחי מסחר עם קצת גינה”, הסבירה רדר-זיו.

הכדאיות הכלכלית של המהלך נדונה אף היא: “שצ”פ זה משהו שמתפקד בעיקר אחה”צ, וגם בשבתות זה כנראה יהיה סגור, כך שלא ברורה ההצדקה הכלכלית”, ציינה יעל אוסטפלד, נציגת משרד הבריאות. טייכמן חיזק את עמדתה והזכיר ניסיונות דומים להפעלת מסחר בפארק המרכזי אשדוד שלא צלחו.

“לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי”

שני גרינברג, חברת המועצה וחברת הוועדה לתו”ב הסבירה את הרציונל שעומד בבסיס התכנית אותה מבקשת המועצה לקדם: “התפישה שגודל שצ”פ קשור ליכולת לשים בו שטח מסחרי היא לא בהכרח מחוייבת המציאות. שדרת רוטשילד בתל אביב לדוגמה, כוללת מסלולי הליכה ואופניים, ועצים ירוקים לצד קיוסקים שמעניקים למבקרים מענה נדרש. גם בשכונת הפרחים יש שצ”פים קטנים שיכולים להתאים לפיתוח בסגנון כזה”.

שני גרינברג. צילום: אורן קלר
שני גרינברג. צילום: אורן קלר

“אדגיש כי אין בכוונת העירייה למצוא פיתרון לחיסרון בשטחים לקמעונאות בשכונה, אלא לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי כמו פתיחת קיוסק או בית קפה. המטרה היא לאפשר זאת במקומות נדרשים כדי לא להפוך שכונות בעיר ל’שכונות שינה בלבד’. אנו רואים בכך שירות לתושב”, הסבירה גרינברג.

גרינברג הוסיפה וציינה כי “אנו מבקשים התר רוחבי שיאפשר לנו לפעול בגמישות. אישור עקרוני יקל עלינו להוציא תכניות לפועל בעתיד”. בדבריה מתייחסת גרינברג לעובדה כי כינון הוועדה המיועדת לא יאריך ימים ועל כן פועלים במועצה לאשר תכניות בעלות בסיס רחב ככל הניתן שיאפשרו למועצה בעתיד מרחב תמרון, גם אחרי פירוק הוועדה המיוחדת. “הועדה לתו”ב מסיימת את תפקידה בנובמבר 2021, ולאחר מכן קידום שינויי תב”ע יהיה תהליך ארוך ומורכב יותר”. היא מסבירה. “אנחנו מבינים לחלוטין את טיעוני חברי הוועדה, וחושבים שניתן לגשר על המחלוקות על ידי הצבת מגבלות שאינן בהכרח קשורות בגודל השצ”פ. אנו מעריכים את הרצון של הוועדה לשמור על הרשות, אבל צריך לזכור שעיריית חריש מתבגרת ולוקחת על עצמה תפקידים נוספים ואחריות גם על החלטות שמתקבלות כיום על ידי הוועדה. נכון יהיה ‘לשחרר’ ולאפשר לרשות יותר גמישות לעתיד לבוא”.

כאמור, הכרעה בנושא טרם התקבלה. התכניות לאישור הקמת מבנים מסחריים בשצ”פים בשכונות החדשות ומידרוג התכנית בהתאם לגדלי השצ”פים תחזור לדיון לאחר תיקונים ושיפורים ובתיאום בין המועצה למשרד הבינוי והשיכון.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לראשונה: הנהגת הורים יישובית בחריש

שיפור הביטחון והבטיחות של תלמידים במוסדות החינוך, תקצוב הוגן של מוסדות החינוך בעיר, חיזוק הקשר בין ציבור ההורים לגורמי מערכת החינוך העירונית וייצוג חריש בפורום ההורים הארצי – כך מתכננים יוסי כהן ושלומי כהן, יו”רים משותפים בהנהגת ההורים החדשה להצעיד את החינוך קדימה

הצמיחה המואצת של מערכת החינוך בחריש בחמש השנים האחרונות מציבה אתגרים רבים לראשי מערכת החינוך בעיר, אך גם לא מותירה אדישה את ההורים שנוטלים חלק בעיצוב מערכת חינוכית שנבנית מהיסוד.

בשבועיים האחרונים התאגדו מספר וועדי הורים מבתי ספר ברחבי העיר והקימו הנהגת הורים ריכוזית לכלל בתי הספר והגנים בעיר: “לאחר תהליך ממושך של חשיבה והיערכות, אנו שמחים להודיע על הקמתה של הנהגת הורים יישובית בחריש אשר תאגד בתוכה ותייצג את כל ועדי ההורים בבתי הספר והגנים בעיר. נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית וכל גורמי החינוך בעיר”, פרסמו ראשי ההנהגה.

בית הספר כנפי רוח לבנות ברחוב טורקיז בחריש
בית ספר ‘כנפי רוח’ ברחוב טורקיז

הנהגת ההורים היישובית החדשה בחריש תצטרף לפורום ועדי ההורים היישוביים, עמותה מוכרת המייצגת את הורי ישראל. בעמותה שותפים כ-150 ועדי הורים יישוביים, מכל רחבי ישראל ומכלל המגזרים. מהם היתרונות הבולטים בהקמת גוף מרכזי ומאחד של הורים לתלמידים במערכת החינוך בעיר ומה מתכננים ראשי ההנהגה היישובית בחריש לקדם?

“לייצג את ועד ההורים בפורום הארצי”

יוסי כהן, יו”ר ועד הורי ‘רונה רמון’ ושלומי כהן מקבילו ב’תלמי רון’, נבחרו לכהן כיושבי ראש משותפים להנהגת ההורים הטריה. בהרכב ההנהגה חברים גם יושבי ראש הנהגות בתי הספר ‘כנפי רוח’, ‘תלמי הדר’, ‘מעיין האמונה’, הממלכתי החדש בפרחים, שני נציגים של הורי הגנים ונציגת הנהגת הורים לילדי החינוך המיוחד.

שלומי כהן
שלומי כהן: “כל מוסד חינוכי בעל סמל מוסד רשמי בחריש מוזמן להצטרף אלינו”

“אנו ממתינים להצטרפות נציגי הנהגות הורים של חטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’, ‘פסגת אמיר’, וביה”ס החדש של חב”ד. כל מוסד חינוכי בעל סמל מוסד רשמי בחריש מוזמן להצטרף אלינו”, ציינו השניים.

 

“הקמת וועד הורים יישובי מקנה את האפשרות לייצג את ועד ההורים בפורום הארצי”

 

היתרון המרכזי של הקמת הנהגת הורים יישובית מרכזית נעוץ לדבריהם ביכולת לקחת חלק בעיצוב מערכת החינוך ככוח משפיע מבפנים: “בהקמת וועד הורים יישובי, נהנים כלל הורי הרשות המקומית, מהכללתם ב”פקודת העיריות” של משרד הפנים. פקודה זו מחייבת את כלל הרשויות המקומיות, לשלב את נציג וועד ההורים היישובי, בוועדת החינוך של הרשות וכן בוועדה לשלום הילד” הם מסבירים. “בנוסף, הקמת וועד הורים יישובי מקנה את האפשרות לייצג את ועד ההורים בפורום הארצי”.

הנהגת ההורים המרכזית בחריש קיבלה הכרה במעמדה מזאב גולדבלט, מנכ”ל פורום ההורים הארצי למועצה. גולדבלט ברך את חברי ההנהגה וציין: “אני בטוח שהצטרפותו של ועד הנהגת ההורים החדש להנהגת ההורים הארצית תהווה מכפיל כח וכר פורה לשיתוף פעולה, הן ברמה היישובית מול הרשות המקומית, הן מול מוסדות החינוך בעיר וכמובן דרך ייצוג הולמת לכלל ההורים ביישוב”.

“תהליך ארוך שישרת את תושבי חריש שנים רבות קדימה”

הקמתה של הנהגת הורים יישובית היא אכן בשורה חשובה להורים עם ילדים במערכת החינוך. מהלכים להקמתה בחריש החלו כבר לפני שנים, אולם התנאים, כך נראה, בשלו רק עתה.

יוסי כהן
יוסי כהן: “דווקא עכשיו, שהמערכת נעצרה מעט לכאורה, נכון יהיה לקיים את מפגשי ועדת החינוך”

“נכנסנו כבר לשנת חינוך חמישית בחריש, ובהחלט היה צורך להקים הנהגת הורים יישובית כבר לפני שנתיים ואפילו שלוש שנים. במהלך שנה”ל תש”פ נוצר קשר בין הנהגות ההורים של בתי הספר הממלכתיים בעיר והתחלנו בהקמת תשתיות לבניית הנהגת הורים יישובית”. מסבירים שני היו”רים.

 

“נכון, מערכת החינוך נמצאת כמו רוב מוסדות המדינה במצב מאוד לא פשוט, אך היא איננה מושבתת, המערכת פועלת”

ועד הורים ועד הורים הנהגת הורים לוגואים בתי ספרלוגואים בתי ספר
בתי ספר בחריש וגני ילדים

הם גם מודעים בחדות לעובדה שאתגרי מערכת החינוך הניצבים בפניה מדי שנה, הוחרפו אף יותר בשל מגפת הקורונה. עם זאת, הם מאמינים, שדווקא בתקופה זו יש חשיבות יתרה לפעילות וועד הורים מרכזי חזק: “נכון, מערכת החינוך נמצאת כמו רוב מוסדות המדינה במצב מאוד לא פשוט, אך היא איננה מושבתת, המערכת פועלת, אולם במתכונת שונה עם מתווה שלא מתאים לכולם. מכאן החשיבות הגדולה בקיום מתווה הלמידה הפועל בצורה המיטבית לטובת התלמידים, בכך אנו מעוניינים לסייע”, מציינים היו”רים המשותפים ומוסיפים כי “דווקא עכשיו, שהמערכת נעצרה מעט לכאורה, נכון יהיה לקיים את מפגשי ועדת החינוך, שהתכנסה עד כה לשני מפגשים בלבד, ולדון באתגרים ובנושאים שיש צורך לקדם”.

 

“הקמתה של הנהגת ההורים היישובית אינו מהלך לחודש – חודשיים, ההפך, מדובר על תחילת תהליך ארוך שישרת את תושבי חריש שנים רבות קדימה”

 

מהן אם כן, תכניות העבודה של ועד ההורים היישובי? השניים מציינים סדרת יעדים: “ברצוננו לפעול לחיזוק הקשר בין ציבור ההורים בחריש לבין כלל הגורמים במערכת החינוך היישובית, לסייע בהגשמת מטרות חינוכיות, שיפור תנאי הלימוד ושכלול הציוד העומד לרשות התלמידים והמורים. נושא לא פחות חשוב, עליו נשים דגש הוא שיפור הביטחון והבטיחות של התלמידים במוסדות החינוך”. עוד מציינים השניים כי ההנהגה מתכוונת לפקוח עין על אופן תקצוב מוסדות החינוך בעיר כדי למנוע אפליה בהקצאת משאבים במערכת החינוך. לשם כך, הם מתכוונים לקיים פגישות עבודה קבועות עם גזבר המועצה.

גני ילדים חדשים בחריש
נציגי גני הילדים בעיר שותפים להנהגה. גן ילדים בחריש, צילום: דוברות עיריית חריש

“חשוב להדגיש”, הם מוסיפים “הקמתה של הנהגת ההורים היישובית אינו מהלך לחודש – חודשיים, ההפך, מדובר על תחילת תהליך ארוך שישרת את תושבי חריש שנים רבות קדימה, נקודת הזמן הנוכחית לא אופטימלית, אנו מייחלים שהתקופה הזו תחלוף בהקדם האפשרי ותאפשר לכולנו לחזור לשגרת לימודים רגילה. עם זאת, הקמתה של הנהגת הורים יישובית מקנה לנו את האפשרות לפעול לטובת החינוך בחריש – לטובת ילדינו כולנו”.

עוד בנושא: סקירת בתי ספר בחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הפתעת העונה: שחקניות נבחרת ישראל יקדמו את כדורגל הבנות בחריש

לא רק ספורט: שי שדה ומור אפריים, קפטניות נבחרת ישראל בכדורגל נשים, ינהלו מקצועית את ענף כדורגל בנות שנבנה בעיר. המטרה המיידית היא חשיפה לספורט, הגדלת מספר המשתתפות במשחק ובניית בסיס לספורט תחרותי בעתיד. וכן, גם העצמה נשית, היא לא מילה גסה

מימין: שי שדה במהלך העונה. משמאל: מור אפריים בחגיגת הגול השני בחצי גמר גביע המדינה. צילום: התאחדות הכדורגל

אחרי הסגר, אחרי החגים ועם החזרה לשגרה צפוי לחזור ולפעול בית הספר לכדורגל שמפעילה עיריית חריש. השנה החדשה מביאה בכנפיה הפתעה מקצועית מרגשת: שתי שחקניות כדורגל מקצועיות, מור אפריים ושי שדה, שהובילו גם את נבחרת ישראל כקפטניות הקבוצה, ינהלו מקצועית את קבוצת כדורגל הבנות בחריש. היוזמה החדשה תעניק זריקת עידוד רצינית לקבוצה הבנות שהחלה לפעול לפני שנה, ולבנות מהבסיס את ענף כדורגל הנשים בחריש, לעתיד לבוא.

כדורגל בנות חריש
מימין לשמאל: איילה, נופר, יובל ודורין

יעד חשוב: קידום ספורט עממי ותחרות בקרב בנות

שמונה בנות מכיתות א’-ו’ שיחקו בקבוצת הבנות של בית הספר לכדורגל בעיר בשנה שעברה. הקבוצה באימונה של שני שמואל, גם היא שחקנית עבר בנבחרת ישראל, מבקשת להגדיל את מספר המשתתפות ולהתמקצע בתחום. אלו יושגו, כך מקווים כולם, עם הגעתן של דמויות המודל בתחום הכדורגל הנשי הישראלי לעיר.

“קידום הספורט בכלל וספורט תחרותי אצל ילדות ונערות הוא בעיני אחד היעדים החשובים”, מסבירה קרין פלג-נוימן, מנהלת מחלקת הספורט בעיריית חריש. “החלטנו גם בכדורגל בנות להביא את המאמנות הכי טובות שיש, שתי שחקניות מוערכות שהיו קפטניות נבחרת ישראל, על מנת להגדיל את מספר המשתתפות בענף”.

פלג-נוימן מקווה שהקבוצה שמנתה בשנה שעברה שמונה בנות בלבד, תשלש את עצמה. “בעונה הקודמת שדה אימנה קבוצה בהוד השרון והצמיחה אותה מאפס לארבעים בנות. זה השג פנומנלי. אני מקווה שמגמה חיובית דומה תתרחש גם בחריש”.

נופר כהן כדורגל בנות
נופר כהן: “כדורגל זה לכולם”

“זה לא משחק רק לבנים, אין חוק כזה”

אולם לא רק ספורט נמצא במשוואה. ענף הכדורגל הנשי מתמודד גם עם תפישות חברתיות מגבילות וסטריאוטיפים מיניים. אלה, כך נראה, מתחילים להיסדק.”נשים יכולות לשחק כדורגל, זה לא משחק רק לבנים, אין חוק כזה. כדורגל זה לכולם”, מצהירה נופר כהן, תלמידת כיתה ו’ בבית ספר תלמי רון ומשתתפת בחוג הכדורגל. “חברה מאוד טובה שלי שיחקה בכדורגל בנים והציעה לי להיות בכדורגל בנות. ממש כיף, מאוד התחברתי לזה והנה אני כאן”, היא אומרת בביטחון. היא גם עונה ברהיטות ובלי היסוס לשאלה, מה היא אוהבת בכדורגל: “עבודת צוות, כל אחת מביאה את האישיות שלה, כולנו יחד מתחברות למטרה אחת, מתחברות לכדור ואוהבות תחרות”.

יובל דב אלמז בועטת לשער
יובל דב אלמז בועטת לשער

גם יובל דב-אלמז, בת 8.5 ותלמידת כיתה ג’ בבית הספר ‘תלמי רון’ מקבלת בטבעיות את הבחירה בספורט שנחשב שנים רבות לטריטוריה גברית: “כדורגל זה תחום ספורט שאני הכי אוהבת. יש בזה הרבה מאמץ, צריך לרוץ עם הכדור ולעשות גולים”, היא מסבירה. דב-אלמז, אחת מהבנות הצעירות בקבוצה, מעריצה את מסי ומשחקת בהפסקות כדורגל עם הבנים בכיתה. “פעם אני שוערת, לפעמים אני שחקנית, אני עושה כל מיני תפקידים”, היא מסבירה. כהן מציינת שהבנים בכיתה דווקא תומכים בבחירה שלה בכדורגל: “הם דווקא בעד, חלק אפילו עוזרים לנו ואומרים דברים כמו ‘יש לכן אומץ’. אני מאוד גאה להיות בקבוצת הבנות”.

“קידום מודעות ויצירת בסיס עמוק ורחב”

המשימה של הרחבת מעגל המשתתפות ובניית בסיס רחב ואיתן של ספורט הכדורגל העממי, שיהווה מקפצה לספורט תחרותי ואתגרי מוטלת על שכמיהן של שי שדה ומור אפריים. השתיים, בשנות השלושים לחייהן, עוסקות בכדורגל מגיל צעיר.

הרזומה המקצועי שלהן כולל השגים מקצועיים לא מבוטלים. שדה זכתה בתואר שחקנית העונה 2018-2019 של ליגת הנשים ונחשבת בעיני רבים כשחקנית ההגנה הטובה ביותר בליגת העל לנשים ובנבחרת ישראל. אפריים משחקת כקשרית בקבוצת מ.כ רמת השרון בליגת העל בכדורגל נשים ובנבחרת ישראל ומרצה בכירה באתנה – המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט.

שי שדה, מור אפריים כדורגל בנות כדורגל נשים. צילום: התאחדות הכדורגל
הנפת גביע המדינה בו זכתה קבוצת אס״א תל אביב לפני שתי עונות. צילום: התאחדות הכדורגל

החיבור בין השתיים החל לפני שתי עונות כשהן שיחקו יחד בקבוצת אסא תל אביב וזכו באליפות המדינה וגביע המדינה. “באותו הזמן גם התאמנו יחד בנבחרת ישראל”, מספרת אפריים. “לשתינו אותו קו מחשבה בנוגע לעתיד ענף הכדורגל, ואותה מטרה בקידום המודעות ויצירת בסיס עמוק ורחב של שחקניות”, מציינת אפריים וגם מגלה, כיצד נרקם החיבור עם חריש: “שי ואני החלטנו להביא את ענף הכדורגל הנשי למקומות שהוא טרם הגיע אליהן. כחלק מסיעור המוחות, העלנו רעיון לפנות לחריש, העיר שנבנית מתחילתה. קיבלנו דלת פתוחה גם מהעירייה וגם מראש העיר, שהביע נכונות לקדם את הספורט התחרותי בעיר ואת כדורגל הבנות בפרט. מאוד משמח אותנו שיש לנו עירייה שתומכת באג’נדה האישית שלנו לענף ורוצה לקחת חלק בשינוי”.

להתמודד עם תפישות חברתיות

השינוי עליו מדברת אפריים הוא העלאת המודעות, הגברת החשיפה ומתן הזדמנות לבנות לחוות את משחק הכדורגל ללא רעשי רקע או תפישות חברתיות מגבילות. “אנחנו מגיעות ממקום של מי שחוו את זה בעצמן. אנחנו מכירות את התפישות החברתיות שצריך להתמודד איתן. מאוד חשוב לנו לקחת חלק בתהליך שיצמיח שחקניות משמעותית בעתיד”, מסבירה אפריים.

מור אפריים כדורגל נשים
אפריים: “תנועה חיובית שמעידה על התפתחות הענף”

היא מודה שעל אף שענף כדורגל נשים חווה שינוי משמעותי בעשרים השנים האחרונות, הוא עדיין משתרך מאחור בהשוואה לענפים אחרים בארץ או כדורגל נשים בחו”ל: “בצעירותי, יכולתי לשחק בליגת נשים רק מגיל 15. כיום ילדה בת 7 כבר יכולה להשתתף בקבוצת כדורגל שרשומה בהתאחדות הכדורגל ולהיכנס לתחרויות בהדרגה. ישנן כיום ליגות נערות ונשים, נערכות תחרויות, גם נבחרת הנשים בכדורגל התפתחה, יש תנועה חיובית שמעידה על התפתחות”. לצד זה היא גם מונה מה עוד נדרש: חסרה תמיכה ממשית של משרד התרבות והספורט, חסרים תקציבים שיעזרו לצמצם פערים וצריך לגייס אנשים שאכפת להם מהענף”.

מחסום גיל ההתבגרות והעצמה

אחד המחסומים המשמעותיים עליהם צריכות שחקניות הכדורגל להתגבר הוא מחסום גיל ההתבגרות: “בנות בגילאי 12-13 זקוקות לחוסן נפשי כדי להמשיך בכדורגל. המודעות לחברה, לדימוי העצמי, דימוי הגוף, כל אלה פוגמים ומפריעים להמשך העיסוק בכדורגל”,מסבירה אפריים. עוד היא מציינת כי פעמים רבות גם ההורים תורמים לתחושת האי נוחות וחוששים מילדה “שרירית מדי”.

כדורגל בנות
תמונת אילוסטרציה: גיל ההתבגרות כמחסום להמשך השתתפות בנות בכדורגל

למרות הקושי היא מאמינה, שהמודל האישי ששדה והיא ישקפו לבנות, ישפיע לטובה: “אנחנו סוג של מודל. שתינו ספורטאיות, בעלות תארים, שעובדות במשרות טובות והניסיון שלנו הוא שאפשר לשחק כדורגל ולהצליח. זה עושה את ההבדל, זה מעניק לבנות הבנה שזה אפשרי ושזה בסדר להמשיך עם הכדורגל”.

גם אפריים, כמו פלג-נוימן מאמינה בעבודה איטית ובסיסית: “מתחילים מאפס בונים את הבסיס, מגדילים את מספר המשתתפות. זה מתחיל בחוגים ורק אחר כך עוברים לספורט הישגי, זה קורה בצעדים קטנים. אני מאוד מקווה שנצליח ליצור בחריש בסיס רחב של בנות שמשחקות כדורגל להנאתן ולטובת בריאותן. כל מספר בנות שנגיע אליו במהלך השנה הזו יהיה טוב”.

כדורגל בנות
“בנות שמשחקות כדורגל להנאתן ולטובת בריאותן”. תמונת אילוסטרציה

ערן דב-אלמז, אבא של יובל מסכים עם אפריים: “הכדורגל צריך להיות פתוח ונגיש לבנות והדרך היא באמצעות מאמנות שיקפיצו את התחום ויעלו את הביקוש בקרב הבנות. בסופו של דבר, ספורטאים תחרותיים צומחים מהספורט העממי”, אומר דב-אלמז, ומסכם: “הפעילות הנוכחית כולל הניהול המקצועי של שתי הקפטניות החדשות היא מבורכת”.

גם שני שמואל, מאמנת כדורגל בנות בבית הספר לכדורגל של עיריית חריש מברכת על המהלך ומסכמת: “חשוב לי  שכל ילדה שתרצה לשחק כדורגל שתדע שזה קיים בחריש ושיש לה מקום טוב לשחק בו וללמוד. אני שמחה מאד על השיתוף פעולה עם מור ושי. יש לכולנו אותה זווית ראייה ואמונה בכדורגל נשים והערכים שהספורט מביא איתו”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

נפרדים מתש”פ באהבה: תשע התחלות “שוות” בשנה החולפת

שנת תש”פ בראי ההתפתחות של חריש היתה שנה מרתקת. אוכלוסיות מגוונות שנטמעות בעיר ומעצבות אותה, התחלות חדשות וחדשניות במערכת החינוך והתקדמות בפיתוח תשתיות חיוניות לעתיד העיר

סימן ההיכר המרכזי של שנת תש”פ הוא ללא ספק מגפת הקורונה, ששינתה סדרי עולם, בכל העולם. השפעות הווירוס המדבק והקטלני פגעו בכל חלקה טובה והשפיעו גם על כל אחד ואחת מתושבי חריש. למרות זאת, עם קצת מאמץ, מצאנו תשע התחלות חדשות וטובות שהתרחשו בעיר בתחומי הקהילה, החינוך והתשתיות. התחלות אלה מהוות זרעים של שינוי שיעצבו את חריש גם בשנים הבאות עלינו לטובה.

חדש בקהילה

הדור הצעיר: חברי מכינת רקיע

המכינה הקדם צבאית “רקיע” הוקמה בחריש. רקיע היא המכינה הראשונה שמוקמת על ידי טייסים מחיל האוויר, והיא שמה לה למטרה לטפח מנהיגות צעירה וחדשנית עם תחושת שליחות ואחריות לעתיד מדינת ישראל.

חברי מכינת רקיע. צילום: דוברות עיריית חריש

מחזור הלימודים הראשון החל ממש עתה, עם חניכים שנבחרו מתוך כ-200 מועמדים לאחר מיון קפדני. המכינה מבקשת לחנך את חניכיה לשלושה ערכים מרכזיים: אחריות ויוזמה, מצוינות ואהבת ישראל. “אנו מאמינים מניסיון רב שנים שיכולת השפעה בצבא ובחברה הישראלית טמונה במנהיגות חדשה, מנהיגות הדוגלת בחדשנות, יזמות, התמודדות עם סביבה דינאמית, התאוששות מכישלון וגילוי גמישות”, אומרים בעמותת “רקיע”. “ערכים אלו יהוו אבני יסוד לחינוך צעירים בעלי פוטנציאל אנושי יוצא דופן להפוך למובילים חברתיים, המסוגלים לאתגרים העומדים לפתחה של מדינת ישראל”.

חברי הקיבוץ העירוני ‘אמתי’

בשנה החולפת עברו להתגורר בחריש כ-35 מחברי קיבוץ אמתי, קיבוץ עירוני שצמח מתנועת הבוגרים של השומר הצעיר. חברי הקיבוץ מתגוררים ב-16 דירות בבניין אחד בשכונת הפרחים ומנהלים כלכלה שיתופית.

חברי קיבוץ אמתי חריש
חלק מחברי קיבוץ אמתי. צילום: אורן קלר

חברי הקבוצה, בשנות ה-30 לחייהם, עברו כברת דרך ארוכה יחד מגיל השירות הצבאי. לכולם יש תעודת הוראה ורובם מתפרנסים מעבודות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

בשנה החולפת הקימו חברי הקיבוץ את קן השומר הצעיר בחריש וייסדו את סניף המרכז לצדק חברתי המקומי. חברי הקיבוץ היו שותפים גם להקמת חטיבת הביניים אתגרי העתיד וחלקם מלמדים בחטיבה.בתחילת שנת הלימודים הנוכחית הרחיבו חברי הקהילה את פעילותם ופתחו בשכונת הפרחים גן ילדים עירוני המבוסס על מעגלי מפגש בהתאם לתורתו של פאולו פריירה, הפילוסוף החינוכי הברזילאי.

הדור השלישי: קהילת גמלאים בונה עתיד

בקיץ האחרון להתגורר בבניין משותף בשכונת הפרחים 12 מחברי קהילה חדשה שמציגה מודל פורץ דרך עבור גמלאים בישראל בכלל ובחריש בפרט.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
קהילת הגמלאים בחריש. צילום: אורן קלר

חברי הקהילה, שצעיר החבורה בה בן 65 והמבוגר נושק לגיל 78, מקדמים מודל שמטרתו להציע הזדקנות מכבדת ולקיחת חלק פעיל, יצרני ותורם לחברה. “המטרה שלנו היא לפעול למען איכות חיינו, ליצור מודל שיאפשר לנו להישאר לגור בביתנו בזקנתנו וככל שניתן להימנע בעתיד מהצורך בפיתרון חוץ ביתי”, כתבו חברי הקהילה באמנה שניסחו. את זאת הם יעשו בעזרת שותפויות ועזרה הדדית, שיאפשרו להם להקטין את הוצאות הקיום בכלל ואת ההוצאות המיוחדות לגיל המבוגר ובעזרת מיזמים עסקיים-חברתיים שימצו את הניסיון והידע המצטבר של חברי הקבוצה.

חדש בחינוך

גן ילדים בגישה טבעית

26 גני ילדים חדשים נפתחו בשנת הלימודים הנוכחית, אחד מהם, ”הגן הטבעי“ ברחוב ברוש, הושק כפיילוט וזכה לתשומת לב ההורים והמחנכים כאחד.

אשכול הגנים בו החלו ללמוד 120 ילדים מתוכנן מבחינה אדריכלית קצת שונה מהמוכר. בגן הטבעי החוץ והפנים הם מקשה אחת שמטרתה להעניק לילדים חוויה חושית מותאמת לגילם ולהתפתחות שלהם.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים

החצר מציעה לילדים חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים. לא תמצאו בגן דשא סינתטי או מתקני משחק מפלסטיק. החומרים בחצר כוללים בולי עץ, ענפים, סלעים, חלוקי נחל, מים, אדמה, חול וצמחיה.

עיריית חריש הודיעה כי הגן הטבעי הוא פיילוט שיבחן בתום השנה הראשונה ובהתאם לו יוחלט אם לבנות גנים נוספים בסגנון.

חינוך על יסודי: ישיבה ואולפנה

בחינוך הדתי העל-יסודי נפתחו לראשונה שתי שכבות ז’ חדשות אליהן נרשמו כ-30 בנים בישיבה התיכונית וכ-50 בנות באולפנה. המודל הוא של בית ספר צומח ומטרתו לתת מענה לצורכי החינוך העל יסודי של הציבור הדתי-לאומי בתוך העיר.

בית הספר כנפי רוח לבנות ברחוב טורקיז בחריש
בית הספר כנפי רוח לבנות

בשנת הלימודים הנוכחית החלו שכבות ז’ ללמוד בבתי הספר “כנפי רוח” לבנים ולבנות, בהתאמה, כאשר בשנה הבאה מתוכננים כל אחד מהמוסדות להיכנס למבני הקבע שלהם שנבנים כעת ברחוב רימון.

אבן דרך: כיתת התיכון הראשונה של חריש

אחת מנקודות הציון הבולטות בשנה החולפת היא ללא ספק פתיחתה של שכבת כיתת י’ באתגרי העתיד, כיתת התיכון הראשונה בעיר. כ-80 תלמידים החלו ללמוד בתיכון המהווה המשך ישיר לחטיבת הביניים הצומחת, אתגרי העתיד. התיכון מציע לתלמידיו בחירת מסלול מתוך שש מגמות מרכזיות: פילוסופיה, חינוך גופני, מייקרים ורובוטיקה, הנדסת תוכנהאומנות וכלכלה חברתיתעוד מתוכנן מסלול מצטיינים לעבודת גמר במדעי הסביבה/ביולוגיה בחממה האקולוגית בעין שמר.

אתגרי העתיד בשכונת הפרחים
תיכון אתגרי העתיד בשכונת הפרחים

צוות המחנכים מתמודד לראשונה עם האתגרים החינוכיים, החברתיים והפדגוגיים שמספק, התיכון לצוותים המקצועיים. גם הצמיחה המשמעותית במספר התלמידים מהווה אתגר מובילי התיכון.

חדש בתשתיות

תחבורה ציבורית בשכונות החדשות

אחת הידיעות המשמחות ביותר בשנה החולפת היא ללא ספק עיבוי מערך התחבורה הציבורית בעיר וחיבורן של שכונות הפרחים ומעו”ף למסלולי האוטובוסים. תושבי שתי השכונות, במיוחד שכונת הפרחים נאלצו להתנהל ללא תחבורה ציבורית במשך תקופה ארוכה.

אוטובוס במעוף צילום דניאל שחר
אוטובוס במעו”ף צילום: דניאל שחר

חיבור השכונות לקווי האוטובוסים הפועלים בחריש והגדלת תדירות הקווים לכלל תושבי העיר, היוו בשורה משמעותית עבורם. חיבור השכונות לתחב”צ התרחש לאחר פגישה בין מירי רגב, שרת התחבורה ויצחק קשת במסגרתה סיכמו השניים על השינויים.

אכלוס ראשון במעו”ף

בחודשים האחרונים שכונת מעו”ף (מרכז עסקים ופיתוח), השכונה הרביעית של חריש, הפכה שוקקת חיים. התושבים הראשונים של השכונה עברו להתגורר בה לאחר ששני פרוייקטים שנבנו במסגרת תכנית “מחיר למשתכן”: פרוייקט ‘האחים אוזן’, המונה 208 יח”ד ופרוייקט דונה המונה 456 יח”ד קיבלו טופס 4.

שלט שכונה מעו"ף
ברוכים הבאים למעו”ף

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) תשמש בעתיד כמרכז העסקים של העיר חריש, כך לפחות מקווים אדריכלי העיר. בהתאם, שמות רחובות השכונה מסמלים מושגים של התפתחות כמו: תנופה, קידמה, התמדה והתחדשות.

עם זאת, לאור אי-הצלחה בשיווק שטחי המסחר והתעסוקה ליזמים, הם, ורוב השטחים הציבוריים, יתוכננו ויבוצעו רק לאחר קבלת החלטה תכנונית חדשה עבור השכונה. כיום קיים בשכונה מתחם ציבורי יחיד ובו שישה גני ילדים המשמש את דיירי השכונה. עוד מתוכננת קומה שנייה במתחם שמיועדת לפעילויות ציבוריות, עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

חריש דרום: העיניים נשואות קדימה

בחודש יולי התקבלה בשורה טובה גם בתחום ההתרחבות העתידית של חריש: המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה סופית את הרחבתה של חריש לכיוון דרום ואת הקמתו של רובע ‘חריש דרום’.

האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר
האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר

התוכנית החדשה תאפשר את הקמתו של רובע ‘חריש דרום’, רובע המשלב שטחי מסחר ותעסוקה לצד מתחמי מגורים. הרובע החדש שצפוי לכלול 1,650 יחידות דיור, 332 אלף מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ”ר שטחי שירות, הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים החשובים של העיר חריש וישפיע דרמטית על הכנסות העירייה ועל רווחתם של תושבי העיר.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

יוזמה: בית הספר ‘תלמי רון’ ייקרא על שמו של רון ארד

הנהגת הורי ‘תלמי רון’ בשיתוף עם ענת אורגד, מנהלת בית הספר, מובילה מהלך בסיומו ייקרא בית הספר הממלכתי על שמו של רון ארד, הנווט הנעדר

 ‘תלמי רון’, בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש, נפתח לראשונה בפברואר 2017 וכיום הוא המוסד החינוכי הגדול ביותר בעיר, עם למעלה מ- 500 תלמידות ותלמידים. השם ‘רון’ אינו מיוחס לדמות כלשהי אלא נבחר כשם כללי בלבד.

“חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי ‘תלמי רון’, אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד”, הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם ענת אורגד, מנהלת בית הספר. בהודעה שנשלחה להורים התבקשו האחרונים למלא את פרטיהם האישיים ולהצביע בעד או נגד המהלך.

בית הספר תלמי רון בחריש
טקס פתיחת הלימודים בבית הספר ‘תלמי רון’ בשנת 2017

“הנצחת רון ארד בשם בית הספר – תלמי רון, מהווה בעינינו חינוך ציוני וערכי בעל מוטיבים של נתינה והקרבה למען האחר, שליחות וקשר עמוק להיסטוריה של עם ישראל”, פירט ועד ההורים את הנימוקים והוסיף: “חובתנו ותפקידנו להנחיל לילדינו את מורשת ישראל. הענקת משמעות לשם בית הספר, מהווה בעינינו צעד מתבקש”.

תמי ארד מברכת על המהלך

שלומי כהן, יו”ר ועד ההורים של תלמי רון משתף כי “עד כה חתמו על הבקשה, למעלה מ-200 הורים. אנו מעוניינים להגיע לאחוז הצבעה של לפחות 50 אחוז מההורים”.

שלומי כהן
שלומי כהן

כהן מעדכן כי הרעיון לקרוא לבית הספר על שם רון ארד נמצא על הפרק כבר שלוש שנים אולם רק כעת בשלו התנאים להנעת המהלך. לדבריו, גם תמי ארד, אשתו לשעבר של הנווט, עמה הוא מצוי בקשר רציף, מודעת למהלך: “תמי מודעת ליוזמה ומברכת עליה. גם חברו הקרוב של רון ל’טייסת הפטישים’ (טייסת פנטומים) נמצא עמנו בקשר”.

כעת כאמור, ממתין כהן להיענות רחבה ככל הניתן של הורי בית הספר אך כבר פועל במקביל במישורים נוספים: “יצחק קשת, ראש הרשות אהב את הרעיון והיוזמה והביע בהם תמיכה. כך גם יתר חברי המליאה. וועדת השמות הבאה תתכנס בעוד שבועות ספורים ואנו מקווים שנושא שינוי השם יעלה בישיבה וגם יאושר”, מסביר כהן.

פעילויות חינוכיות לזכרו

ב-16 לאוקטובר השנה, ימלאו 34 שנים לנפילתו של הנווט רון ארד בשבי. “הדור הצעיר של ימינו כלל לא מכיר את רון ארד. חשוב לנו שהילדים ילמדו על פועלו, על הערכים שעליהם גדל ועל המורשת שלו. חשוב לנו גם להדגיש את חשיבות הזיכרון של הנופלים והנעדרים”, מסביר כהן ומוסיף כי עוד מתכננים ההורים לקיים שיעורי ניווט ולהקים פינת ערכים בדמותו של רון ארד. “נפעל ליצור פעילויות חינוכיות לזכרו, נטמיע בילדינו את מורשתו ונזכה לתת משמעות להנצחתו”, התחייב ועד ההורים של ‘תלמי רון’.

תלמי רון
תלמי רון: ממתינים להצבעת ההורים

מהלך דומה לבחירת שם לבית ספר בעיר, התקיים במרץ האחרון, כאשר שמה של ‘רונה רמון’ נבחר לשמש כשמו של בית הספר הממלכתי החדש בשכונת החורש, זאת, לאחר הצבעת ההורים והתלמידים.

במידה ואכן יושלם המהלך, יהיה בית הספר היסודי בחריש למוסד החינוכי השני בארץ הקרוי על שמו של הנווט הנעדר, ויצטרף לקריית החינוך העל-יסודית ע”ש ‘רון ארד’ שברחובות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“התפקיד שלי הוא לאפשר לחריש לבנות את מערכת החינוך הכי טובה”

יש לו מה לומר על מצוינות בחריש, על האתגרים שעומדים בפתח, על טלטלות הדרך ועל ההזדמנות הנדירה לבנות תשתית למערכת חינוך חדשה, הן מבחינה פיזית והן מבחינת תפישת עולם. ד”ר סער הראל, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, בראיון מקיף על מערכת החינוך בחריש

6,600 תלמידים מגילאי גן ועד י’ החלו אתמול את שנת הלימודים תשפ”א בחריש. על פי הנתונים שמסרה עיריית חריש, תלמיד אחד מכל שלושה, הוא תלמיד חדש שהצטרף השנה למערכת. אתגר הצמיחה המהירה, שמסתכם בעשרות אחוזים לעומת השנה החולפת, אינו זר לד”ר סער הראל (46) מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, שמלווה את בנייתה וצמיחתה של מערכת החינוך בחריש בשלוש השנים האחרונות.

כיתה בבית הספר
כיתת לימוד בחריש: תלמיד אחד מכל שלושה הוא תלמיד חדש

הוא רואה בצמיחה המהירה את האתגר המרכזי של מערכת החינוך בחריש: “עיר בצמיחה עם אוכלוסייה הגדלה באופן אינטנסיבי מאוד, מצריכה הכנות על כל הרצפים: ממבני חינוך, דרך כוח אדם, בניית תכניות מותאמות לבתי ספר צומחים ועד לקליטה של ילדים שנקלטים בבית ספר חדש וגם בעיר חדשה. כל המשימות האלה הן מאוד מאתגרות”.

בית ספר ממלכתי חדש בשכונת הפרחים צילום דוברות עיריית חריש
בית ספר ממלכתי חדש בשכונת הפרחים. צילום דוברות עיריית חריש

חינוך חדשני ופורץ דרך

ההכרות של ד”ר הראל עם מערכת החינוך המקומית היא מעמיקה: “חריש היא בהחלט עיר שמופנית אליה תשומת לב מחוזית מיוחדת, ממקום חיובי, כדי לאפשר לה לממש את השאיפות, היכולת והרצון לייצר מערכת חינוך משובחת. בניית מערכת חינוך מהתשתיות שלה, הן מבחינת פיזית והן מבחינת תפישות עולם, זו בהחלט הזדמנות חד פעמית. אנו רואים מהלכים חינוכיים יצירתיים מאוד בחריש, חדשניים ופורצי דרך. זאת חוויה עבורנו”, מסביר ד”ר הראל ומוסיף: “הרשות מובילה את הנושא מאוד חזק בעבודה מקצועית ומחויבת בכל הקשור לחינוך למצוינות מהגנים ועד לתיכון – וזה אתגר בפני עצמו. אנו חושבים שהיא לוקחת את החינוך לכיוון מאוד טוב”, הוא מציין ומזכיר את ‘אתגרי העתיד כדוגמה לחינוך יצירתי.

אתגרי העתיד
אתגרי העתיד: מרחב אחר של למידה עם התלמידים

“חטיבת הבינים ‘אתגרי העתיד’ היא דוגמה ליצירתיות. היא מנהלת דיאלוג, מייצרת חשיבה על הסביבה ומרחב אחר של למידה עם התלמידים. בניית בתי הספר בתפישה עתידית טמונה ביכולת להיות מודולריים ולבנות מערכות מותאמות. יש הרבה מאוד דברים פורצי דרך ואוונגרדיים במערכת החינוך הישראלית ואני חושב שחריש מובילה בכך”.

“בסופו של דבר, הילדים מתחנכים בחריש ולא במחוז”

עד כמה משפיע ד”ר הראל בתפקידו הנוכחי על המתרחש בחריש ועד כמה הוא מעורב בבניית המערכת? ד”ר הראל מפרט: “המחוז שותף בכל אך בסופו של דבר, הילדים מתחנכים בחריש ולא במחוז. התפקיד שלי הוא לאפשר לרשות חריש לטייב ולבנות את מערכת החינוך הכי טובה שהיא יכולה. הרשות היא שבונה את המערכת בהתאמה לצרכים המקומיים ואני כאן כדי לאפשר לה לממש זאת. כמובן שהמדינה והמחוז מספקים את המשאבים וההכשרות אך ההבנה היא שהרשות היא שדוחפת, מיישמת ומקדמת את היוזמות ולכן הקרדיט הגדול הוא שלה”.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
“הרשות היא שבונה את המערכת בהתאמה לצרכים המקומיים” בצילום: גן טבעי בחריש

ד”ר הראל גם מתייחס לטלטלות שעברה מערכת החינוך בעיר ולסוגיה שהעסיקה רבות את תושבי חריש ועסקה בחילופים התכופים יחסית בכח האדם באגף החינוך בעיר. שלושה מנהלי אגף התחלפו בשלוש שנים ומנהלת מחלקת בתי ספר עזבה תוך מספר חודשים, אך ד”ר הראל מעריך שמדובר במצב טבעי: “זה בהחלט סביר. למערכת חינוך חדשה לוקח זמן למצוא את האנשים המתאימים לה. מחלקת החינוך בחריש לא מסכימה להתפשר ורוצה למצוא את אלו שיכולים להוביל אותה. זה חלק מתהליך הבנייה וזה בסדר. החילופים הם חלק טבעי מבניית החזון”.

פתיחת שנה תשפ"א
פתיחת שנה תשפ”א: “שביעות הרצון של ההורים, התלמידים והצוותים היא מאוד גבוהה”

מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית

מערכת החינוך שנבנית בחריש מספקת הזדמנות נדירה להתחלות חדשות, אולם האם המערכת מבקרת את עצמה? ד”ר הראל מאמין שהמערכת שנבנתה בעיר היא מערכת חכמה: “אנו כל הזמן לומדים תוך כדי תנועה. המערכת היא מערכת לומדת וזה חלק מהחוזקות שלה. גם חריש מתבוננת על עצמה כל הזמן באופן לומד ומשתפר גם בעבודה המשותפת איתנו וגם בשילוב הצוותים החדשים במערכת.

זהו ניסיון לבנות מערכת שביד אחת קולטת כמויות גדולות של ילדים ומשפחות וביד השנייה שומרת על חינוך ערכי הבונה שייכות וזהות. מבדיקות והתרשמות שלנו אנו מוצאים ששביעות הרצון של ההורים, התלמידים והצוותים היא מאוד גבוהה. אני גם מגלה שהרשות מאוד רגישה וקשובה לתושביה. היא מעלה בפנינו צרכים מקומיים ומקדמת יוזמות חינוכיות”.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
“מבחינה דמוגרפית אנו מזהים כניסה מגוונת מאוד לעיר מכלל המגזרים”. צילום: דוברות חריש

גם הצמיחה הסקטוריאלית במערכת החינוך בחריש זוכה לתשומת לבו: “יש רב תרבותיות עמוקה בחריש. יש חינוך ממ”ד, ממ”ח וחינוך ממלכתי ויש רצון ורגישות גבוהה להכלת כל המגזרים – זה מאוד מוערך בעינינו. מבחינה דמוגרפית אנו מזהים כניסה מגוונת מאוד לעיר מכלל המגזרים. זה מאתגר מצד אחד אך גם מדגם מייצג ומיקרוקוסמוס של החברה הישראלית”, הוא מציין.

סער הראל
“הקורונה עומדת לזמן לנו שנה לא רגילה, אבל זו המציאות החדשה”

את דברי הסיכום הוא מייחס לאתגר שיעסיק את מערכת החינוך הישראלית והחברה הישראלית בשנה הקרובה: “חווית הקורונה עומדת לזמן לנו שנה לא רגילה, אבל זו המציאות החדשה. תפקידנו לייצר יציבות ומתינות ולאפשר לתלמידים לחוות חווית למידה משמעותית, חוויית שייכות בקרב קבוצת השווים להם ואל מול המחנכים שלהם. ככל שננהל שיח אחראי, מרגיע וחינוכי – הילדים יחוו את הסיטואציה כאפשרית ושניתן להרוויח בה שנת לימודים מלאה כמו כל שנה ועל אף הקורונה”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

המטרה: “להחזיר את הטבע לחיי הילדים”

תשכחו מדשא סינתטי או משטחי גומי: הגן הטבעי החדשני שמוקם לראשונה בחריש יציע לילדי הגן חווית לימודים משודרגת, מרחבי פנים וחוץ משולבים, מגע עם חומרים טבעיים וסביבה שמעודדת אותם להפעיל את חושיהם ולחקור את הסביבה

פחות משבועיים לתחילת שנת הלימודים תשפ”א ועדיין רב הבלבול בקרב מורים, גננות והורים בכל הקשור למתווה הלימודים העדכני, תכניות הלימודים והשגרה שיאמצו תלמידי ישראל תחת מגבלות הקורונה. חרף האנדרלמוסיה הארצית, נערכת חריש לפתיחת שנת הלימודים כסדרה ולהשקה של שלושה בתי ספר חדשים ו-26 גני ילדים חדשים ברחבי העיר.

אחד הגנים הצליח למשוך את תשומת לב ההורים המקומיים וזכה להערכה רבה עוד בטרם נכנסו הילדים בשעריו. נכון, מדובר ב’גן הטבעי’ הממוקם ברחוב ברוש פינת אורן.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
בולי עץ, סלעים, חלוקי נחל, מים, חול וצמחיה. צילומים: דוברות עיריית חריש

הילד האורבני והטבע

מתחם הגן החדש הוא חלק ממרחב לימודי גדול יותר ובעתיד יבנו לצידו גם בית ספר, אולם ספורט ומגרשי ספורט שיתבססו על אותה תפישה חינוכית-אדריכלית. 120 ילדים בארבע כיתות גן יהנו מהמבנה הייחודי בשנת הלימודים הקרובה. אשכול הגנים שבו החוץ והפנים הם מקשה אחת מתוכנן להעניק לילדים חוויה חושית מותאמת לגילם ולהתפתחות שלהם.

יפעת גל-שפייזמן וג’ולי לוי הן האדריכליות שתכננו את חצר הגן. החצר מציעה לילדים חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים. לא תמצאו בגן דשא סינתטי או מתקני משחק מפלסטיק. החומרים בחצר כוללים בולי עץ, ענפים, סלעים, חלוקי נחל, מים, אדמה, חול וצמחיה. גל שפייזמן מסבירה: “במאתיים השנים האחרונות האנושות העלימה את הטבע מחיינו וילדים רבים זוכים למגע מינימלי עם חומרים טבעיים. הילד האורבני הממוצע בקושי נפגש עם הטבע וילדים רבים סובלים מבעיות השמנה, אלרגיות ובעיות קשב וריכוז. הגן הטבעי מספק פתרון לילדים באמצעות מקום טבעי שמדבר בשפה שלהם”.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
העלייה לגובה בגן טבעי היא באמצעות הטופוגרפיה של השטח

שילוב של פנים וחוץ

רעיון הגן הטבעי אינו חדש בעולם, אך לישראל הוא הגיע בחמש השנים האחרונות ויושם בעיקר בחצרות בתי ספר. כעת הוא זולג גם לגנים, והגן בחריש הוא בין הראשונים בארץ.

“מבנה הגן כולל ארבע כיתות-אם שתכנן האדריכל אריאל גושן בשיתוף פעולה מלא עם אדריכליות הגן”, מסבירה גלי עבאדי, אדריכלית העיר חריש. “רוב גני הילדים נבנים על קומה אחת, אולם המבנה בגן תוכנן לנצל את השטח והוא מתפרש על שתי קומות. נעשה ניצול חכם של הטופוגרפיה הטבעית בשטח והאדריכלים תכננו מבנה שעובד בהרמוניה עם תנאי השטח”.

עבאדי ממשיכה ומציינת “בשונה מגנים אחרים קיים בגן זה שילוב חשוב בין פנים-וחוץ. החצר, המתחילה במרכז המבנה, גוללת ועוטפת את המבנה. ישנן מספר כניסות ויציאות וזו פעם ראשונה שנבנתה חצר בגג המבנה. יש מתקני טיפוס רבים והכל נעשה תוך חקירה וענין והתנסות משמעותית עם חומרים טבעיים שונים שהילדים חווים בפעילות חוץ ופנים”.

הגובה אותו מזכירה עבאדי מקבל ביטוי חשוב בחצר הגן הטבעי. גל-שפייזמן מסבירה: “ההבדל הגדול ביותר בין גן משחקים רגיל לגן טבעי הוא אלמנט הגובה. בגן רגיל, השטח תמיד מישורי ושטוח. לעומת זאת, העלייה לגובה בגן טבעי היא באמצעות הטופוגרפיה של השטח ולכן משתנה מגן לגן, בניגוד למתקן סטנדרטי שנמצא בכל הגנים ומשתעממים ממנו די מהר”. גל-שפייזמן מרחיבה ומציינת כי הגובה הוא אחד האלמנטים הכי מרתקים: “הוא מייצר ענין, משחק, מקומות מחבוא, נקודת מבט שונה והוא מאפשר לילדים בכל הגילאים להתנסות בו. כך לדוגמה, על מתקן סטנדרטי ילד יכול לעלות או לא. לעומת זאת, בגבעה יש לו מדרג של אפשרויות שימוש”.

גן משחקים ברחוב ברוש
גן שטוח: גן משחקים סטנדרטי ברחוב ברוש

בית גם לתושבי האיזור

מעבר לניצול היעיל של הקרקע במבנה, מתכננים בעירייה לפתוח את המקום לפעילות אחר הצהריים לטובת תושבי האיזור. “המקום ישמש בשעות אחר הצהריים כבית לחוגים ופעילויות”, מאשרת עבאדי.

ומה הצעד הבא? גל-שפייזמן מציינת שהצלחת הפרוייקט נעוצה במידה רבה בדו-שיח מקדים עם הגננות בגן. “הגננת צריכה להתחבר לגן כי היא מתווכת בינו לבין הילדים וההורים. הגננת גם צריכה ללמוד את הפוטנציאל הקיים בגן ולהבין כיצד לעבוד איתו”.

עוד היא מציינת כי רוב ההורים מגיבים בשמחה והתלהבות למראה הגן אך ישנם שמגלים חשש ופחד בתהייה כיצד הילדים יסתדרו בגן ומהי רמת הבטיחות שלו. “הגן תוכנן כך שיימנעו סיכונים. העלייה לגובה נעשית דרך הטופוגרפיה ולא באמצעות מתקנים, ולכן גם אם קיימות נפילות הן מגובה נמוך יותר והילד בטוח יותר”, מסכמת גל-שפייזמן.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
“הגן תוכנן כך שיימנעו סיכונים”

מותאם לתקופת הקורונה

עיריית חריש הודיעה כי הגן הטבעי הוא פיילוט שיבחן בתום השנה הראשונה ובהתאם לו יוחלט אם לבנות גנים נוספים בסגנון. ישראל שלו, ראש אגף החינוך בעיריית חריש מציין כי אשכול הגנים הוא ביטוי לתפישה החדשנית שמקדמים במערכת החינוך ומעודדת את סקרנות הילדים ויצר החקירה. שלו מוסיף ומדגיש כי מחקרים מוכיחים כי סביבה כזו גם מייצרת אווירה נעימה ורגועה יותר ותורמת ליצירת חברת ילדים נינוחה ועצמאית יותר בפעילויות היום-יום שלה.

כיצד יוחלט אם הפיילוט מוצלח או לא? עבאדי מאמינה כי התעניינות ההורים והתגובות כבר מוכיחים כי אלו כיוונים חדשניים ורצויים וכי הורים רבים ביקשו להירשם לגן. עוד היא מציינת כי הגן נותן מענה טבעי לתקופת הקורונה היות ופעילויות רבות יוכלו להתקיים במרחבי החוץ. “זו הזדמנות נהדרת”, היא פוסקת.

ראש העיר יצחק קשת מדגיש ומסכם: “תהליך תכנון הגן הטבעי החל לפני משבר הקורונה, כמובן, אך השהייה מחוץ למבנה כחלק מתכנית הלימודים ולא רק בזמן ההפסקה משתלבת היטב עם אילוצי ימי הקורונה. אנחנו מובילים בחריש תפישה של חדשנות חינוכית, והגן הטבעי הוא פיילוט חשוב שאנחנו מבצעים במערכת החינוך העירונית במסגרת הזו”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קבוצת ‘הצודקת’ חריש מצמיחה חברויות ומסייעת להתאקלמות בעיר החדשה

130 נשים חברות בקבוצת ‘הצודקת’ חריש, הקבוצה שמעניקה להן מקום בו ניתן לשתף את הקושי, הצחוק והיופי בהורות וזוגיות. מירית גולדברגר, צופיה קלר ויעל יגר, מספרות על אופי הקבוצה, כללי החברות בה ותחושת ה’ביחד’, שמקלה על קשיי ההתאקלמות בעיר החדשה

דמיינו לכם את הסצינה הבאה: קבוצה של נשים מלווה יולדת לחדר לידה. המיילדת מבקשת מהיולדת להיכנס לחדר לידה עם מלווה אחת בלבד. “אני לא יכולה לבחור, הן כולן המשפחה שלי”, משיבה היולדת. והיא ‘צודקת’. הן אכן המשפחה החדשה שלה בחריש. זה אינו סיפור דמיוני, כך בדיוק קרה לחברות קבוצת ‘הצודקת’ בחריש. כמה מהן נכנסו איתה לחדר הלידה ומיהן בכלל הנשים הצודקות?

הצודקת חריש יעל יגר מירית גולדברגר צופיה קלר

100 אלף נשים חברות בקהילת הפייסבוק הארצית ‘הצודקת’. הקבוצה שנוסדה בשנת 2018 צברה תאוצה והכרה בזכות השיתוף בקשיי ההורות והזוגיות שפוקדים כמעט כל אשה. הקבוצה הוקמה כמענה נשי לקהילת ‘אבא פגום’, קהילת גברים, אבות לילדים, המבוססת על חברותא, עזרה הדדית, הומור ושיתוף בזווית המבט הגברית על החיים.

מירית גולדברגר היא אחת ממנהלות הקבוצה הארצית. בחיי היום-יום משמשת גולדברגר כראש תחום לוגיסטיקה ותקשוב באגף התקשוב והסייבר. את עבודתה בקהילת ‘הצודקת’ היא עושה בהתנדבות, אבל עיקר העבודה החברתית שלה מושקעת דווקא בניהול קבוצות הוואטסאפ הלוקאליות.

“כאשר התקבלה החלטה להוציא את הפעילות של ‘הצודקת’ מהעולם הווירטואלי לעולם הממשי ולבצע זאת על ידי הקמת קבוצת וואטסאפ מבוססות אזור מגורים, התחלתי לנהל מספר קבוצות וואטסאפ. לפני שנתיים עם המעבר שלי מחדרה לחריש פתחתי גם את קבוצת הוואסטאפ ‘הצודקת חריש’ ומאז היא הפכה לקבוצת דגל”.

מירית גולדברגר הצודקת
גולדברגר: “כל אחת ויודעת שבשעת הצורך, היא תקבל כל מה שהיא צריכה מחברות הקבוצה”

“סוג של מחויבות משפחתית”

לגולדברגר יש תשובה ברורה במענה לשאלה מדוע הפכה קבוצת חריש, בה חברות 130 נשים, לקבוצת דגל: “הקשר שנוצר בין הבנות הוא לא חברי, יש בקבוצה סוג של מחויבות משפחתית. כל אחת מסורה לשנייה ויודעת שבשעת הצורך, היא תקבל כל מה שהיא צריכה מחברות הקבוצה. בחריש קיימות קבוצות וואטסאפ רבות, אבל לא ברמת המחויבות שהקבוצה הזו מייצרת עבור החברות בה”.

“בכל אחת מחברות הקבוצה מפעם מלבד הרצון להכיר אנשים נוספים גם להשתייך לקהילה. זה מה שקבוצת הצודקות מעניקה לנשים, קהילה גדולה, מבוססת, שמקבלת את פניהן בחיבוק חם ואוהב”, היא מוסיפה.

צופיה קלר, מורה ומחנכת, מסכימה עם הדברים: “כשמגיעים למקום חדש, בלי משפחה או חברים עוזבים את המוכר והידוע ומחפשים להשתלב בעיר החדשה וליצור קהילה משמעותית. אני עד היום זוכרת את המפגש החברתי הראשון של קבוצת הצודקת בחריש, זהו זיכרון חזק ומשמעותי. חשתי שנפתח בפני עולם חדש. ישבו סביבי ולידי דתיות, חילוניות, חדשות וותיקות, אמהות צעירות ומנוסות יותר וכולן מצאו שפה משותפת”.

צופיה קלר הצודקת
קלר: “החברויות הטובות והחזקות שלי צמחו בקבוצה”

קלר גם מתייחסת לתחושת המשפחתיות שהקבוצה משדרת: “אני לא יודעת אם זו משפחה אבל החברויות הטובות והחזקות שלי צמחו בקבוצה. זה מפצה על חסכים משפחתיים וחברתיים. לא מרגישים לבד ויש עם מי לדבר. זה עוד בית בחריש”. והיא מרחיבה: “המפגשים בעידן הטרום קורונה היו הכי משמעותיים, אבל קיים בקבוצה גם שיח יומיומי. מתחילים את הבוקר בברכות ומסיימים את השיח בלילה באיחולי לילה טוב. מירית זוכרת לאחל לכל אחת ‘יום הולדת שמח’ או ‘מזל טוב’ ולכל אחת ברור כשמש שאם היא נתקעת בפקקים, תהיה מי שתאסוף עבורה את הילדים. אם יש בעיה כלכלית, ישנה התגייסות. אם אני רוצה להתייעץ אני תמיד אני מוצאת תשובה בקבוצה”.

קשרים חברתיים חזקים

130 נשים חברות בקבוצת ‘הצודקת חריש’. יעל יגר, מעצבת פנים ותושבת חריש מזה שלוש שנים, מודה שהיא דווקא לא התחברה בתחילה לקבוצה: “בעלי יאיר הוא אחד המנהלים של קהילת ‘אבא פגום’ בפייסבוק, הוא צירף אותי לקבוצה בחריש מיד עם פתיחתה. אני אפילו לא זוכרת את זה כי לא ממש התחברתי ודי מהר פרשתי מהקבוצה. חצי שנה אחרי כן, פגשתי את מירית בפיקניק והתחברתי שוב לקבוצה. מאז אני שם”.

יעל יגר הצודקת
יגר: “קבוצה מאוד פעילה”

יגר מספרת שהקבוצה פעילה על בסיס יומיומי. “ישנם ימים בהם אני עוקבת ומגיבה ובימים אחרים אני אפילו לא מספיקה לקרוא את ההודעות. זו קבוצה מאוד פעילה גם מעבר לפייסבוק וחברויות שנוצרות בה וקשרים חברתיים חורגים מעבר לקבוצה. לפני הקורונה, מספיק היה שמישהי תכתוב בקבוצה, ‘מי באה לקפה?’ ועשרים בנות היו נפגשות תוך זמן קצר בחצר. היו פעילויות של מסיבות, הרמת כוסית, ברכות לחגים ופרגונים”.

גולדברגר ממהרת להוסיף כי הקבוצה, מעבר לפעילויות החברתיות משמשת גם פלטפורמה להעצמה נשית, נטוורקינג ועזרה הדדית. “אנחנו מעודדות רכישת שירותים ומוצרים מחברות הקבוצה וישנה חשיבה על סדנאות ייעודיות שמתאימות לנושאים שמעסיקות את הנשים בקבוצה”. כך לדוגמה, ארגנה גולדברגר סדנת ‘כלכלת בית’ בשיתוף עם בנק הפועלים, שעזרה לנשים ללמוד כיצד לנהל טוב יותר את התקציב המשפחתי.

פעילות משותפת בעידן הטרום קורונה

אך מעבר להעצמה ולהעשרה, נראה כי תפקידה העיקרי של הקבוצה הוא לשמש זירה בטוחה לשיתוף ולפורקן. תקופת הקורונה, על שלל המועקות והלחצים העניקה לקבוצה משנה תוקף בכל הקשור לתפקיד חשוב זה.

“מה שקורה בקבוצה נשאר בקבוצה”

“בתקופות הקורונה היו לנו שיחות אל תוך הלילה. בנות בקבוצה חשפו דברים אישיים ורגשות וניתן למצוא חיבור לכל סיפור. זה המקום שלך לפרוק ולהביע”, פוסקת קלר ומוסיפה: “זה דורש אמון. אני למעלה משנתיים בקבוצה ולא קרה שסיפור דלף וגרם למבוכה. מה שקורה בקבוצה נשאר בקבוצה”.

הצודקת חריש יעל יגר מירית גולדברגר צופיה קלר
שיתופים בנושאים אישיים

“יש המון שיתופים בנושאים אישיים שבנות מעלות בקבוצה”, מציינת גם יגר. “אני באופן אישי לא הייתי מעלה נושאים דומים אבל קיימת הבנה בסיסית שאפשר לשתף, שזה המקום הנכון לשתף בו ויש בנות שמרגישות נוח לשתף. היו מקרים שדברים יצאו החוצה ובנות נפגעו”, מוסיפה יגר ומיד מסייגת “אבל הם טופלו על ידי חברות הקבוצה ובעיקר על ידי מירית. לתפישתי, יש מקום לשתף אבל יש גם מקום לשיקול דעת ולשמירה על פרופורציות”.

ואכן המקרים בהם הקבוצה שותפה כללו גם מקרי קיצון של מקרר ריק בבית ובעיות פרנסה מעיקות כמו גם התגייסות למיזמים חברתיים כמו חלוקת מזון, הפגנות, משלוחי מנות בחגים, ופעילויות משותפות עם קבוצת ‘אבא פגום’ בחריש.

“לא משנה אם היוזמה החברתית צצה בקבוצת ‘הצודקת’ או בקבוצת אבא פגום, בסופו של דבר שתי הקבוצות מתגייסות למען המטרה ופועלות יחד”, מסבירה יגר.

אבא פגום חריש
פעילויות משותפות עם קבוצת ‘אבא פגום’ בחריש. בצילום: שלושה ממנהלי הקבוצה

“בשוטף יש לגברים את הקבוצה שלהם ולנו את שלנו – אבל יש נקודת השקה כשזה למען הקהילה”, מוסיפה קלר ואילו גולדברגר מסכמת: “שיתופי הפעולה בינינו הם חשובים ותורמים לקהילה. יש ‘צודקות’ רבות שיש להן בן זוג בפגומים ושיתוף הפעולה הוא די טבעי, אבל בכל מקרה, תמיד נהיה ‘צודקות’ גם אם הבעלים לא יחשבו כך”.

ערבות הדדית, בלי פוליטיקה ובלי דת

ההצטרפות לקבוצת ‘הצודקת חריש’ היא די פשוטה, צריך להיות חברה בקבוצת הפייסבוק ‘הצודקת’ הארצית ולהתגורר בחריש. אחרי שמצטרפים יש להקפיד על מספר כללים פשוטים שעליהם שומרת גולדברגר בקנאות: בלי פוליטיקה, בלי דת, בלי הדלפות החוצה ועם ערבות הדדית. “אני מעודדת את קבלת השונה. הגיבוש בקבוצה מתבצע בלי לערב פוליטיקה ודת – זה חוסך לנו את כל הבלאגן שיכול להיווצר”, היא מנמקת ונראה, שגם במקרה הזה, היא צודקת.

צודקת חריש תמונה קבוצתית
“הקבוצה משקפת את הפנים היפות של חריש”

“הקבוצה משקפת את הפנים היפות של חריש”, מוסיפה קלר. “את נכנסת לקבוצה ומקבלים אותך עם חיבוק חם. אף אחת לא חשה שלא בנוח בגלל דעה, מגזר או השתייכות לקהילה מסוימת. זה לא פשוט לנהל קבוצה שתהיה מדויקת, מזוקקת ושכל אחת תרגיש בה נוח. הקרדיט מגיע למירית שמנהלת את הקבוצה. היא יודעת מתי לעצור שיח בצורה נעימה ועדינה ומתי לעודד ולפתח דיון. היא מנהיגה”.

“זו קבוצה שמהווה בית לכולנו. זו קבוצה שכל מי שעוברת לחריש תרצה להיות בה. מדובר בקבוצת הנשים הכי חזקה בחריש, ואם את כאן, ואת פעילה, ואת רוצה לתרום לקהילה ולרקום חברויות אמת, זה המקום להיות בו”, מסכמת יגר.

ואם נחזור להתחלה, כמה נשים לדעתכם נכנסו לחדר הלידה עם הצודקת? נראה שהתשובה כבר ברורה: כולן נכנסו יחד, כי ככה זה במשפחות הכי טובות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“האנשים לבביים יותר ואין תחושת זרות על אף שאנחנו טריים בעיר”

כיצד מצטיירת חריש בעיניהם של התושבים החדשים שבחרו להצטרף אליה? מהו לדעתם גורם המשיכה המרכזי של העיר ומה ניתן לשפר? משפחת סאן-מגריל, איריס רביד ובני הזוג כצמן משתפים

קיץ 2020 – נראה כי התושבים החדשים של חריש שהגיעו זה עתה לעיר, כבר משתלבים במרקם הקיים. גל ההגירה החמישי של העיר מאז יסודה כעיר מביא עימו מאות משפחות, זוגות ויחידים, שזוכים לתנאים משופרים לעומת ‘החלוצים’ שהגיעו בשנים הקודמות.

למצטרפים הטריים ממתינות כאן כבר חנויות בשלל תחומי מסחר, מסעדות, פיצוציות, בתי קפה ומזללות, עשרות גני ילדים, גינות וגני שעשועים, בתי ספר לכלל המגזרים ואפילו כיתת תיכון ראשונה, אבן דרך בהיסטוריה המתהווה של חריש. מה משך את התושבים החדשים לעיר, מהם חושבים עליה ומהן הציפיות שלהם?

משפחת סאן-מגריל: “וואו, אנחנו בבית!”

“היה בבעלותנו בית פרטי עם גינה ועל אף התנאים בחרנו לעבור לחריש”

נעים להכיר: אלה סאן (43), איגור מגריל (46) ושני בניהם, גיל (15) ועמית (11).

עיסוק: אלה עובדת בארגון ‘ג’וינט ישראל’ ואיגור הוא מנהל פרוייקטים בתחום הבנייה.

עיר מגורים קודמת: “עברנו אל חריש מירושלים בה התגוררנו כל חיינו מאז שעלינו ארצה בשנות ה-90. בירושלים היה בבעלותנו בית פרטי עם גינה ועל אף התנאים בחרנו לעבור לחריש”.

מקום מגורים נוכחי: אלה ואיגור עברו לחריש לפני שבוע בלבד. הם גרים בשכירות ברחוב תמר. בעוד כשנה, הם יעברו לדירה שרכשו בשכונת ‘בצוותא’.

שותפים להיסטוריה: בחודש הקרוב גיל בנם הבכור יחל ללמוד בכיתת התיכון הראשונה בחריש, כתלמיד כיתה י’ בבית הספר ‘אתגרי העתיד’. “אנו עוקבים כבר תקופה ארוכה אחרי בית הספר דרך כלי התקשורת ומאוד התרשמנו מהגישה הפדגוגית ושמענו עליו המלצות רבות. השיחה עם טלי הולן, המנהלת, נטעה בנו תקוות רבות ומתקבל הרושם שאנחנו מצטרפים למוסד חינוכי מוצלח”.

קואופרטיב אתגרי העתיד
על אתגרי העתיד: “התרשמנו מהגישה הפדגוגית ושמענו עליו המלצות רבות”

מדוע בחרתם בחריש? “עייפנו מהעיר הגדולה. חריש נראית עיר נהדרת עם הרבה שלווה. חברה שלנו שכבר מתגוררת כאן המליצה לנו לבוא ולהתרשם, ולמעשה עברנו בעקבותיה. התאהבנו בחריש ממבט ראשון. הגענו לכאן ומיד הרגשנו בבית. יש כאן אנרגיות מדהימות ותחושת משפחתיות שלא הכרנו בירושלים. האנשים לבביים יותר ואין תחושת זרות על אף שאנחנו טריים בעיר. אנחנו שבוע בחריש וכל ערב בעלי ואני יושבים במרפסת, מסתכלים מסביבנו ואומרים ‘וואו, אנחנו בבית!'”.

נקודות לשיפור: “הבעיה העיקרית של העיר בעינינו היא התחבורה. יציאה אחת מן העיר היא מתכון לצרות, פקקים ולחץ בכבישים. דבר נוסף הוא הצורך הדחוף בפיתוח שכונת מעו”ף שאמורה לשלב בתוכה מבני תעסוקה ומשרדים מפני שחייבים לייצר מקומות עבודה בתוך חריש”.

“יש כאן מודל של עירוניות אחרת”

איריס רביד
“עד לא מזמן כלל לא התייחסתי לחריש כאופציה עבורי”

נעים להכיר: איריס רביד (54).

עיסוק: רכזת תפעולית של קורסי משרד העבודה במכללת רופין.

מקום מגורים קודם: רביד עברה לחריש לאחר 30 שנות מגורים בישוב קציר. לאחר גירושיה החליטה להתחיל מחדש בעיר החדשה. “בקציר התגוררנו בבית קרקע גדול שהשתרע על שטח של 200 מ”ר וכלל שלוש קומות וצימר בגינה. השינוי במצב המשפחתי שלי והעובדה שהילדים כבר גדולים ועזבו את הקן הביאה להבנה שהגיעה העת גם לחיים חדשים”, מספרת רביד ומוסיפה: “עד לא מזמן כלל לא התייחסתי לחריש כאופציה עבורי, אך בהמשך, דעתי על העיר החדשה השתנתה”.

מקום מגורים נוכחי: רביד רכשה דירה בפרויקט ‘י.ח. דמרי’ ברחוב אורן ומתגוררת בעיר כשלושה שבועות.

יער חריש
מבט מרחוב אורן אל החורש

מדוע בחרת בחריש? “אפתיע ואומר שעם המעבר מקציר לחריש זכיתי בנוף ואוויר טובים יותר. כפי שציינתי הייתי בין התושבים הראשונים בקציר ועם הזמן הבנייה התרחבה סביבנו וחסמה את הנוף. כעת, אני מתגוררת מול חורש טבעי. אפשר לומר שהשתדרגתי”, היא משתפת בשמחה. “הגינון בעיר יפהפה ואני רואה פוטנציאל גדול לעתיד העיר. כל שנותר הוא להקפיד על כלל ‘חיה ותן לחיות’ ללא כפיה של שום מגזר אחד על משנהו וחיי סובלנות”.

גינון אקולוגי גינון בר קיימא
“הגינון בעיר יפהפה”. צילום: דוברות עיריית חריש

רביד מוסיפה כי לטעמה, חריש היא עיר קהילתית יותר מהישוב הכפרי בו גרה: “בקציר הקהילתיות לא הורגשה. היתה תחושה של נתק רוב השנה, במיוחד מאז שילדיי בגרו. לעומת זאת, בחריש אפשר לחוש באוויר את השותפות. בבניין שלי ישנה התנהלות של ‘אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד’. מי שמגיע לחריש מגלה שיש כאן מודל של עירוניות אחרת, שונה ממה שעיר מייצגת עבור רבים”.

נקודות לשיפור: “הייתי רוצה שיתקיימו יותר אירועי תרבות בעיר ותיפתח ספריה עירונית”.

“חריש היא עיר פתוחה שדוגלת ב’חיה ותן לחיות'”

רינת ויוסי כצמן
“הכימיה והחיבור עם התושבים שפגשנו מאוד ריגשו אותנו”

נעים להכיר: יוסי כצמן (23), ורינת כצמן (21) הורים לאוריה בן עשרה חודשים.

עיסוק: יוסי הוא מנהל צוות בחברת תקשורת ורינת סטודנטית בשנתה האחרונה ללימודי תואר במחשבים.

עיר מגורים קודמת: אלעד.

מקום מגורים נוכחי: בני הזוג רכשו את דירתם בפרויקט ‘האחים אוזן’ בשכונת מעו”ף במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’. בימים אלו עסוקים השניים באריזות לקראת המעבר המיוחל לחריש, בסוף אוגוסט.

חריש מהאוויר - יולי 2020
“ראינו לנגד עינינו עיר חדשה ויפה רצופה בבניינים חדשים. הנראות של העיר קסמה לנו”

מדוע בחרתם בחריש? לפני שנה, זכה הזוג כצמן בהגרלת ‘מחיר למשתכן’ בחריש. תחילה הם שקלו לבטל את הזכייה בשל חוסר הכרות עם העיר, אך רגע לפני ביטול הזכייה, נסעו השניים לראות את חריש והתאהבו בה ממבט ראשון: “ראינו לנגד עינינו עיר חדשה ויפה רצופה בבניינים חדשים. הנראות של העיר קסמה לנו”, נזכר יוסי.

הוא משתף שהם ישבו לאכול באחת המסעדות בחריש ונשבו בקסם: “פגשנו במסעדה אנשים חמים וכיפים והחלו להתפתח שיחות עם זרים מוחלטים. שאלנו שאלות על העיר ונענינו באדיבות. הכימיה והחיבור עם התושבים שפגשנו מאוד ריגשו אותנו. מעולם לא הרגשנו כך בשום מקום אחר.

משפחת כצמן רינת ויוסי כצמן
כצמן: “אנו מגיעים מישוב חרדי, עם רקע חרדי אך איננו מגדירים עצמנו חרדים”

“אנו מגיעים מישוב חרדי, עם רקע חרדי אך איננו מגדירים עצמנו חרדים. הגישה שלנו פתוחה יותר. באלעד יש ביקורת רבה כלפי מי שלא הולך בתלם. תמיד הרגשנו שם כ’כבשה בין שבעים זאבים’, משכנו תשומת לב ונתפסנו בעיני המקומיים כזוג מוזר. חריש היא עיר פתוחה שדוגלת ב’חיה ותן לחיות’. יש אנשים שזה מציק להם, אנחנו דווקא אוהבים את העיקרון הזה. אנו רואים בחריש סביבה מאוד מתאימה ומקבלת עבורנו”.

ציפיות מהחיים בחריש: “עם ההבנה שחריש היא עיר בבנייה חשוב לנו שהשירותים לתושב יהיו נאותים, כפי שהעירייה מחוייבת. אנו מקוים גם למצוא מסגרת חינוכית טובה לבננו”.

אנטנה סלולרית בחריש
אנטנה סלולרית בחריש: “שיפור הקליטה הוא סוגיה ראשונה במעלה”

נקודות לשיפור: “אנו בטוחים שלאחר שנעבור ונעמיק את ההכרות עם המקום, נדע לענות על כך טוב יותר, אך כבר כעת ניכר כי נושא הקליטה הסלולרית דורש טיפול דחוף. מבלי להיכנס לשיקולים על מיקום האנטנה, שיפור הקליטה הוא סוגיה ראשונה במעלה. גם נושא השמירה על הביטחון במרחב הציבורי טעון שיפור. היו מספר מקרים בחודשים האחרונים שערערו את תחושת הביטחון והעלו מעט את מפלס החששות ואנו מקווים שינקטו צעדים בנושא. מאוד חשוב לטעמנו, גם החיבור העתידי לכביש 6, שיקצר את הדרך להורים שלנו”, סיכמו בני הזוג בחיוך.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בלי ריסוס: גינון בר קיימא בחריש

כיצד ניתן לשמור על איזון אקולוגי במרחבים הציבוריים בחריש? עיריית חריש מובילה מדיניות של גינון בר-קיימא ונמנעת לחלוטין מריסוס הצמחייה. חומרי ההדברה מזיקים לאדם, לחי ולסביבה ובמקום להשתמש בהם גנני העירייה מנכשים בעצמם עשבייה לא רצויה. “יש בנמצא חלופות אקולוגיות וטבעיות”

בשנים האחרונות עלתה המודעות לנזקים שגורם האדם לסביבה ולחשיבות הרבה של שימור הקיים לנו לדורות הבאים. משבר הקורונה אף העצים את הנושא ותרם גם הוא להבנת חשיבות הקשר שבין האדם לסביבה ולעליית קרנו של גינון אקולוגי והקמת גנים ברי קיימא.
גנים אלה מתוכננים תוך התחשבות מקסימלית בנוף, בסביבה, ובגורמי האקלים והקרקע, ומתוך כוונה שיקיימו את עצמם עצמאית ככל שניתן. בהתאם, בגינה נשתלים צמחים מותאמים לאזור, הדורשים אחזקה ברמה נמוכה וללא שימוש בחומרי הדברה ובדשנים כימיים. התוצאה: יצירת שיווי משקל בגינה בין כל הרכיבים הפעילים בגן לטווח ארוך.

מדיניות של גינון אקולוגי בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

קידום נושא גינון בר קיימא אינו פועל בחלל ריק. הוא מחייב הטמעה בציבור ובעיקר, ברשויות שאמונות על קידום ופיתוח גינות אקולוגיות. מדיניות של צמחייה בת-קיימא הולכת ותופסת תאוצה בכל הערים המתקדמות בעולם. בישראל המיזם הייחודי קיים רק במספר רשויות, שחריש היא אחת מהן. למעשה, חריש הצהירה כבר עם הקמתה שהיא דוגלת בגינון בר קיימא ובפועל, היא מובילה כיום מדיניות של גינון אקולוגי.

בלי חומרי ריסוס

גינון בר קיימא נעשה באמצעות הימנעות מוחלטת מריסוס הצומח, לרבות עשבייה לא רצויה, וכן באמצעות זריעה, שתילה ושימור של צמחייה ארץ ישראלית טבעית המושכת אליה פרפרים, ציפורים, דבורים ומאביקים נוספים.

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעירייה, אחראי על הגינון האקולוגי בחריש מסביר:  “חריש קיבלה על עצמה כבר לפני ארבע שנים מדיניות של גינון מקיים ושל אחזקה ירוקה של כל הגינון בעיר. זה אומר שימור וטיפוח שטחי בר וטבע בתוך העיר בצמחיה טבעית, והימנעות מכל סוג של ריסוס נגד עשבייה. חשוב להבין שהרבה מאוד ממה שאנחנו קוראים לו ‘עשבייה’ בפארקים, בשטחי טבע ובשטחי הגינון הוא בעצם צמחיית בר”.

גינון אקולוגי גינון בר קיימא
“חומרי ריסוס שבהם נעשה שימוש נגד עשבייה הם חומרי הדברה רעילים”

 “חומרי ריסוס שבהם נעשה שימוש נגד עשבייה הם חומרי הדברה רעילים. הם מזיקים גם לאדם, גם לבעלי החיים וגם לסביבה, מאחר שהם גורמים להמלחה של הקרקע ולזיהום מי תהום”, מסביר צוריאל. “בעיריית חריש לא מרססים כלל, ולכן גנני העירייה מטפלים בעשבייה, בצמחים קוצניים ובכל צמח לא רצוי באמצעות עישוב סלקטיבי (ניכוש).

גזר קיפח ובן חצב יקינתוני

סיור ברחבי חריש מגלה מרבדים צבעוניים ויפים של פרחי בר בשלל צבעים. צוריאל מסביר כי ישנם שטחים ללא השקיה שבהם מפזרים גנני העירייה מדי שנה זרעים של צמחיית בר. הזרעים צומחים במהלך החורף והאביב, והצמחים מעניקים פריחות בשלל צבעים. בין הצמחים אפשר למנות כלנית, רקפת, תורמוס, מספר מינים של ציפורנית, קחוון, חרצית, חוטמית זיפנית, גזר קיפח, עירית גדולה, בן חצב יקינתוני וחצבים.

צמחייה ללא ריסוס 4
צמחייה ללא ריסוס בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

בנוסף שותלת העירייה מבחר צמחי תבלין רב-עונתיים, ביניהם: נענע, זעתר, טימין, גרניום לימוני, וכמה מינים של מרווה ולוונדר. וכך, בנוסף לגינון העירוני האינטנסיבי של מדשאות וצמחיה גננית מובהקת, יש בחריש גם גינון טבעי של צמחי בר וצמחי תבלין שתורם למאזן האקולוגי של חריש.  צוריאל ממליץ גם לתושבים לנסות להימנע מריסוס גם בחצרות הפרטיות של בתי הקרקע ובבנייני המגורים: “יש בנמצא חלופות אקולוגיות וטבעיות. כל אחד יכול להשתמש בהן ולהימנע מריסוס שגורם לנזקים”, הוא מסכם.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

הכל דבש: כך חוגגים שני זוגות טריים מחריש את ט”ו באב

דר ומשה, יאיר ואלישבע. שני זוגות טריים המתגוררים בעיר, יחגגו הערב לראשונה כזוג נשוי, את ט”ו באב, יום האהבה. כיצד הם מתארים את השנה הראשונה לנישואיהם, האם עננת הקורונה העיבה על הרומנטיקה, ומה צופן להם, לדעתם, העתיד בחריש?

מעטים זוכרים את משמעותו העתיקה של יום ט”ו באב, אולם זוגות רבים מוצאים בו הזדמנות לחזק את הקשר, שמצוי בימי שגרה, תחת לחצים, עומס ושחיקה. שוקולדים, פרחים ומתנות מפנקות אחרות מככבים בגרף המכירות של אותו יום וזוגות רבים מחפשים את חוויית הרומנטיקה. כיצד חוגגים זוגות טריים שזה עתה נישאו את יום האהבה? האם הם זקוקים לתזכורת? בדקנו במיוחד עבורכם עם שני זוגות חדשים מחריש.

מימין: משה ודר, אלישבע ויאיר

דר (25) ומשה (28) כהן, נישאו ב-12 לאוגוסט אשתקד ומספר חודשים לאחר מכן עברו לחריש. השניים הכירו לפני כחמש שנים בטיול ‘אחרי צבא’ באפריקה. גם את ירח הדבש שלהם בחרו השניים לבלות רחוק מהבית ויצאו להרפתקה נוספת של שלושה חודשי טיול בדרום אמריקה. למזלם, עוד בטרם השתלטה הקורונה על העולם וסגרה את השמיים לטיסות, הספיקו בני הזוג לנחות בבטחה בישראל וחזרו לשגרת חייהם. דר היא מאפרת ומעצבת שיער ומשה מועסק כטבח.

ארוחה רומנטית על החוף

לאהבה ולזוגיות יש מקום של קבע בשגרת החיים שלהם: “מדי שבוע אנחנו מפנים כמה שעות, נוסעים לים ועושים ‘דייט’ וארוחה רומנטית על החוף”.

משה ודר הגיעו לחריש לאחר מגורים ברמת הגולן והתאהבו בחריש ממבט ראשון: “אני מתה על העיר הזאת. חיפשנו מקום עירוני אך לא הומה וגדול וממש התאהבנו בחריש ובאנשים”, אומרת דר. “אנחנו מאוד מתרשמים מהפיתוח של העיר, הכל כאן יפה וחדש. מרגיש כמו מקום טוב לבנות בו עתיד”.

דר ומשה כהן ט"ו באב
דר ומשה כהן: “פיקניק רומנטי על חוף הים”

דר הקימה קבוצת וואטסאפ לזוגות צעירים, “צעירי חריש נפגשים”, בה חברים כיום, כ- 30 משתתפים. “יש כאן הרבה צעירים ובזכות הקבוצה הכרנו פה חברים חדשים”, מפרטת דר ומוסיפה: “רבים מגיעים לכאן ופותחים דף חלק בלי דעות קדומות. אין הבדלי מעמדות, אין וותיקים וחדשים העיר מעניקה לכולם הזדמנות שווה ויש רצון עז להכיר ולהיפתח לאנשים אחרים”, אומרת דר.

את ט”ו באב יחגגו השניים הערב בבילוי המועדף עליהם, בחוף הים: “בגלל הקורונה אין סרטים או הופעות, אז נלך אחרי העבודה לים, נביא איתנו כמה דברים לאכול ונהנה”, מסכמת דר.

נהנים מהחיים המשותפים

יאיר (30) ואלישבע (24) קלי נישאו בחודש מרץ האחרון. יאיר למד היטב את מילות השיר ‘קח לך אישה ובנה לה בית’ ויישם את ההנחיות בצורה מדוקדקת. בהתאם, רק לאחר שרכש דירה בחריש מיסד את הקשר עם אלישבע והשניים נישאו.

יאיר ואלישבע דר ט"ו באב
אלישבע ויאיר דר

בני הזוג הכירו בחתונה של חברים משותפים: “חשוב לציין שזו הייתה חתונה חלבית ושנינו הגענו למזנון רעבים מאוד”, נזכר יאיר בחיוך. “התחלנו לשוחח ולהכיר ובהמשך יצאנו לפגישה. משם דברים התקדמו מהר מאוד להצעת נישואין”.

ב-17 במרץ נישאו בני הזוג קלי בבית הכנסת בחריש. הגבלות התקהלות חדשות עם פרוץ משבר הקורונה, אילצו את הזוג לשנות את התכניות ברגע האחרון ולהעתיק את טקס החופה מהאולם לבית כנסת ובנוכחות קהל מצומצם בלבד. מתרגשים ומאושרים לאחר שנישאו, הבטיחו אז בני הזוג מסיבה גדולה שתתקיים בקיץ, אך הקורונה עודנה איתנו והתקווה לקיים אירוע נוסף, גדול יותר, ירדה בשלב זה מהפרק.

יאיר ואלישבע דר: בין הזוגות הראשונים שהתחתנו בהתאם למגבלות הקורונה

מגפת הקורונה הביאה גם לשינוי היעד בו בילו לאחר החתונה. את ירח הדבש הקלאסי בחו”ל המירו בני הזוג בחופשה באילת. “כשיפתחו השמים נצא לחופשה נוספת בחו”ל, אני מקווה שזה יקרה בקרוב”, מבטיח יאיר.

בחודשים שחלפו מאז הנישואים בונים השניים את שגרת חייהם החדשה. יאיר עובד כקצין בטיחות בתעבורה ואילו אלישבע עובדת בשופרסל דיל חריש. יאיר מתאר את חייהם העכשוויים בסיפוק רב:  “דברים השתנו לטובה. מאוד רציתי להקים בית בישראל ואנו נהנים מהשותפות ומהאחריות ההדדית שטומנים בחובם חיים משותפים, וכמובן הציפיה לילדים בהמשך”. את ט”ו באב מתכננים בני הזוג לחגוג בדייט זוגי ברידינג, תל אביב: “יש גם מתנה אבל זאת הפתעה”, מסכם יאיר.

תודה לחן דואני על הסיוע בהכנת הכתבה

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אושרה תוכנית המתאר המחוזית להרחבת חריש דרומה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה סופית את הרחבתה של חריש לכיוון דרום ואת הקמתו של רובע ‘חריש דרום’. התכנית מגדירה, בנוסף לרובע המגורים והמסחר, גם שטחים פתוחים לשימור, שיעניקו לתושבי העיר ריאה ירוקה וכן מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתה

מבט אל יער חריש שהוגדר כ״אזור פתוח״

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת“ע) אישרה סופית את תכנית המתאר המחוזית, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, להרחבתה של חריש דרומה. התוכנית החדשה תאפשר את הקמתו של רובע ‘חריש דרום’, רובע המשלב שטחי מסחר ותעסוקה לצד מתחמי מגורים.

אישור השינוי בתכנית המתאר המחוזית הוא נדבך נוסף בתהליך הקמת הרובע החדש. בחודש הבא צפויה ה’וועדה המיוחדת לתו”ב  – חריש’ לאשר להפקדה את תכנית הרובע, זאת לאחר שהדיון בנושא נדחה מחודש יוני, לבקשת העירייה.

חריש דרום מסדרון אקולוגי מפה
תשריט חריש דרום

הבשורה המשמעותית בתכנית המתאר המחוזית המעודכנת, היא הראייה התיכנונית -מרחבית המגדירה שטחים פתוחים מוגנים ואת פריסת השטח הפתוח המיוחד במרחב, זאת בין השאר, על מנת לשמור על אופיו הכפרי של האזור הסמוך ליישובים השכנים לחריש, לטובת תושבי האזור כולו.

את הכנת התכנית הוביל משרד הבינוי והשיכון וקידומה היה בשיתוף עם הוועדה המחוזית חיפה והוועדה המיוחדת לתו”ב – חריש. שתי הוועדות קיימו דיונים על פי חוק כל אחת בתחום סמכותה ופעלו לקידום השינוי לתכנית המתאר המחוזית (תמ”מ 13/6) .

ורד סולומון ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון: “השינוי לתמ”מ מהווה אבן דרך משמעותית לטובת פיתוח העיר חריש. בתכנון ערים נדרש לתת מקום לראייה המערכתית הרואה את כלל מרכיבי הסביבה הטבעית והחברתית. חיזוק הקשרים של העיר עם המרחב הסובב אותה כולל הישובים אום אל קוטוף, מייסר, מצפה אילן, ברטעה וערערה הוא חשוב מאין כמותו ומהווה מפתח לחיזוק העיר ולהפיכתה למרכזית ותורמת לכלל התושבים באזור”.

שטחים חקלאיים במרחב התכנון

חשש להיבלע בעיר הגדולה

תכנית המתאר המחוזית אושרה חרף מספר התנגדויות שהגישו, בין השאר, מועצה איזורית מנשה, קיבוץ מצר ומצפה אילן.

כך לדוגמה, מצפה אילן העלה את החשש שיהפוך לשכונה בתוך חריש: “נדרש לשמור על רצועת חיץ ירוק בין מצפה אילן לחריש לצורך שמירה על ריאה ירוקה ושמירה על אופיו הכפרי של היישוב. בין מצפה אילן לחריש סומן שטח פתוח מיוחד המאפשר שימושי פנאי ונופש ולכן לא ישמר החיץ ויפגע הצביון הכפרי של מצפה אילן שאף עלול להפוך לשכונה בתוך העיר”, נכתב בהתנגדויות.

תצפית משכונת החורש על כפר מייסר וקיבוץ מצר

גם מועצה איזורית מנשה העלתה התנגדויות וביניהן התנגדות לקיומן של פעילויות פנאי ונופש לאורך נחל נרתבא, המהווה את גבולו המזרחי של רובע חריש דרום.

בנימוקי אישור התוכנית, כתבה הוועדה, כי סימון שטח פתוח מיוחד במיקום שנקבע יאפשר מתן מענה לפנאי ונופש לצורכי אוכלוסיית האזור וכי סימון מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתא, יחזק את השמירה על הערכים הטבעיים לאורך הנחל ויאפשר את רציפות השטחים הפתוחים ובכללם המרחב הפתוח הרגיש שממזרח ומדרום לו. עוד ציינה הוועדה כי ”לא יותר בינוי לפנאי ונופש אך אין מניעה לקיום פעילויות פנאי ונופש שאינן מצריכות בינוי”.

לבחון את התנאים בהפקדה

בחודש הבא כאמור, צפויה תכנית ‘רובע דרום’ לקבל אישור להפקדה על ידי הוועדה המיוחדת לתו”ב  – חריש. תכנית זו אמורה לתת פירוט מירבי ופתרונות לכל האתגרים שמציבה תכנית המתאר החדשה ובכללם, מעבר כבישי גישה לחריש (כביש 611) בשטח הפתוח שהוגדר, שמירה על נחל נרבתה, שמירה על המסדרון האקולוגי וקביעה מעשית של משך הזמן לשמירה על שטחים פתוחים בשנים הבאות. עם זאת, בשלב זה הוסרה מהתוכנית ההתייחסות לכבישי הגישה הישירים לרובע החדש, ועל כן הגישה אליו תהיה מתוך חריש עצמה.

תוואי נחל נרבתה. יוגדר כמסדרון אקולוגי

יעל לביא אפרת, חברת ב’וועדה המיוחדת לתו”ב – חריש’, המייצגת את הארגונים הסביבתיים מפרטת: “המועצה הארצית הציגה תכנית סכמטית. כעת יש להמתין לתכנית המפורטת שתופקד בזמן הקרוב ולבחון אילו תנאים מתלווים לה. התכנית להפקדה כוללת את כל הפרטים החשובים והמעשיים לפיתוח רובע ‘חריש דרום’ ולשמירה על הסביבה. לא הבענו התנגדות עקרונות לתכנית חריש דרום, אבל צריך לעשות אותה כמו שצריך. אני מקווה שיכינו תכנית טובה ובת קיימא”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תושבי חריש משתפים: “הפינה שלי בחריש”

שגרת היומיום, לחצים כלכליים וחששות טבעיים מהמשבר העולמי והשלכותיו הארציות, שולחים כל אחד ואחת מאיתנו לחפש רגע של שקט. תושבים בחריש משתפים אותנו בפינות החמד האהובות עליהם בעיר. ספסל פינתי, גינה שלווה, נדנדה חבויה, נקודת תצפית או כל מקום אחר קרוב לבית שעוזר להטעין מצברים

יאיר דנציג (46) הוא מאמן ומוביל תהליכי צמיחה. הוא מתגורר בחריש מעל לשנה והפינה האהובה עליו בעיר היא הגינה הקהילתית ברחוב גפן.

גינה קהילתית. צילום: דוברות עיריית חריש
גינה קהילתית. צילום: דוברות עיריית חריש

“אני עובר דרך הגינה הקהילתית כל בוקר, כשאני מטייל עם הכלבה. הגינה שקטה ומטופחת ומסמלת עבורי את הקשר המקסים בין האדם לטבע. לעיתים אני רואה שם את האחראים שמטפלים בגינה באהבה, ולעיתים אני רואה את ילדי חריש שמשתתפים בפעילויות בגינה וזוכים ללמוד על החיבור שלנו לאדמה דרך ערוגות הצמחים”.

יאיר דנציג
דנציג: “האחראים מטפלים בגינה באהבה”

“כיף לעשות ספורט באוויר הפתוח”

ליאור עוז (42) תושב חריש מזה ארבע שנים הוא עצמאי ובעל עסק לסידור דירות ועזרה במעבר דירה. בזמנו הפנוי אוהב עוז לבצע פעילות ספורטיבית במתקני הספורט בעיר.

מגרש הספורט ברחוב טופז בעיר

“אני אוהב בחריש את מתקני הספורט בפארקים. בעיקר בפארק מול המגרש ברחוב טופז בעיר. הפארקים בחריש ‘מתוקתקים’, והם מספקים מתקנים מתאימים לכל אדם, מילד ועד מבוגר. ליד מתקני הכושר האהובים עלי, יש משטח רכיבה לילדים עם סימוני תנועה של כביש. יש בעיר אווירה ספורטיבית וכיף לעשות ספורט באוויר הפתוח”.

ליאור עוז צילום: מעין גלעד
עוז: “יש אווירה ספורטיבית בעיר” צילום: מעין גלעד

“פרות רועות שם בנחת”

דגנית אדוני (45), רפלקסולוגית ומעסה, מתגוררת בחריש, ברחוב אלה, כמעט שלוש שנים. את פינת החמד האהובה עליה מצא בעלה, דוד אדוני, באחד מטיוליו בסביבה.

דגנית אדוני
פינת חמד עם נדנדה

היא לא מסגירה את המיקום המדויק, אבל מחלקת רמזים: “באמצע היער שלנו יש פינת חמד עם נדנדה, ככה פתאום, בין צמחיה והרבה ירוק מישהו תלה נדנדה בטבע. אני אוהבת להגיע לשם עם הילדים. יש שקט ושלווה מסביב, פרות רועות שם בנחת. המקום קרוב לבית אבל מצוי ממש בתוך עמקי הטבע הסובב של חריש”.

“התחושה היא של ביקור בכפר”

מיכל שטרית (31) מתפרנסת למחייתה כקופירייטרית ומתרגמת. את השקט שלה היא אוהבת למצוא בגן שעשועים קטן במיוחד שמעניק למבקרים בו בונוס מיוחד, עצים וותיקים שניטעו עוד בתקופת היות חריש ישוב קהילתי.

גן שעשועים בסמוך למתחם הוותיק של חריש

“אני אוהבת את גן השעשועים הקטן שנמצא בין בית הקהילה לרב-תכליתי. יש שם עצים ענקיים  ותמיד שומעים שם ציוץ של ציפורים”, מסבירה שטרית ומסכמת: “קל לשכוח שאני מוקפת באתרי בנייה, התחושה היא של ביקור בכפר”.

מיכל שטרית
שטרית: “קל לשכוח שאני מוקפת באתרי בנייה”

תה צמחים בקצה היער

עודד סולר (45) תושב חריש מזה שנה, הוא מטפל ותיק בשיאצו ורפואה סינית, ומאמן לכלכלת המשפחה. את המרגוע שלו הוא מוצא בשבילי האופניים ופינות החמד ביער סביב חריש.

תצפית על כביש 6
תה צמחים בנקודת התצפית

“אני אוהב לרכוב על אופניים בשבת בבוקר. אני רוכב עם חברים טובים שמצאתי כאן בחריש ובסיום הרכיבה אנו אוהבים לשבת בקצה היער, בנקודת תצפית המשקיפה על כביש 6 עם תה צמחים, שגדלים אצלי במרפסת”. סולר מסכם: “אני רואה את האנשים פה ויודע שאנחנו יכולים לבנות כאן יחד, מקום חדש, קהילה שמביאה מסר של חיבור ואיזון לכולם”.

עודד סולר
סולר: “אני רואה את האנשים פה ויודע שאנחנו יכולים לבנות כאן יחד, מקום חדש”

“לגור בעיר אבל להרגיש בכפר”

דניאל שחר (26) מתגורר בחריש חודשיים בלבד והוא אחד התושבים הראשונים של שכונת מעו”ף. השהות הקצרה בעיר לא הפריעה לשחר, מדריך רכיבה טיפולית ומרצה על תסמונת טורט, להתאהב בחריש.

שדרת דרך ארץ
שדרת דרך ארץ: שילוב של אורבניות וירוק

“המקום האהוב עליי בעיר הוא טיילת דרך ארץ. אני  נוהג לרוץ בשדרה בשעות הערב המאוחרות. אני אוהב מאוד לנשום את האוויר בחריש, שמעניק לי הרגשה של התחלה חדשה.

השדרה קוסמת לי במיוחד מפני שהיא משלבת אורבניות וירוק. אם הייתי צריך לסכם את חריש במשפט הייתי אומר שהחוויה שהיא מספקת לי היא ‘לגור בעיר אבל להרגיש בכפר'”.

דניאל שחר
שחר: “הרגשה של התחלה חדשה”

“חלקת גפנים יפהפיה ורומנטית”

לידור שקד (34) מתגורר בחריש שנתיים ומוכר לרבים ככתב החדשות של אתר ‘חריש 24’. את השקט שלו מוצא שקד באחת הגינות המיוחדות ביותר בעיר.

גן הכרם
גן הכרם: כולל מאפיינים רבים של העיר חריש

“אחד המקומות היפים בעיר הוא ‘גן הכרם’ בכניסה לעיר. אני לא יודע אם יש לו שם רשמי אחר, אבל כך אנחנו קוראים לו במשפחה. לטעמי, המקום משקף באחת את כל מאפייני העיר: מתקני משחקים לילדים בצמוד לבית כנסת הפועל בפתח הגן, מדשאה וחלקת גפנים יפהפיה ורומנטית עם שולחנות פיקניק. הגן משקיף על השדרה המרכזית בעיר, שדרת דרך ארץ וניתן לצפות ממנו בנוף אופייני לחריש, של בנייני מגורים מאוכלסים ובניינים בשלבי בנייה שונים”.

לידור שקד
שקד: “ניתן להשקיף על נוף אופייני לחריש, של בנייני מגורים מאוכלסים ובניינים בשלבי בנייה שונים”

“מקום מתאים לשיחות נפש”

תמר נרקיס-גל (72) עברה להתגורר, ממש לאחרונה, בשכונת הפרחים בבנין משותף לקהילת גמלאים. בשנתיים האחרונות בהן התגוררה בעיר בשכונת אבני חן, גילתה נרקיס-גל כי המקום האהוב עליה ביותר הוא גינת הכלבים ברחוב ברקת.

כלבים משתובבים. גינת הכלבים
גינת הכלבים ברחוב ברקת. צילום: אורן קלר

“הכיף ביותר הן פגישות הבוקר שיש לי עם בעלי כלבים בשש בבוקר בגינה. אני מבקרת בגינה עם קימי, הכלבה שלי והמקום מתאים ביותר לשיחות נפש שאני מנהלת עם דן וקסלר שמגיע עם ג’נגו”.

תמר נרקיס גל
נרקיס גל: “גינת הכלבים ברחוב ברקת מתאימה לשיחות נפש”

“מראה פנורמי של חריש המתחדשת”

מוטי וייס, הוא מוותיקי העיר. הוא מתגורר בחריש משנת 2007 ועוסק לפרנסתו כמתווך. אחד המקומות האהובים עליו בעיר הוא נקודת תצפית על העיר המתחדשת.

פארק המועצה: “ספסל שנמצא בנקודה גבוהה, בודדת”

“פארק המועצה הוא פארק גדול, עשיר במתקנים, מדשאות וצחוקם של ילדים מתוקים. כשמרימים מבט מעל לפארק מגלים ספסל שנמצא בנקודה גבוהה, בודדת. מראה פנורמי רחב של חריש המתחדשת נגלה משם: ניתן לראות את שכונת החורש מלאת החיים, יער חריש המזכיר את חריש של פעם, בית הכנסת “ראשית תבואתו” שבולט בהדרו, על שלל מתפלליו,  ושכונת הפרחים הנבנית במהירות. מדי פעם אני עולה לנקודת תצפית זו וליבי מתרחב לראות עיר בישראל נבנית, חזון שמתגשם. אשריי שזכיתי”.

מוטי וייס
וייס: “מראה פנורמי רחב של חריש המתחדשת”

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק