נפרדים מתש”פ באהבה: תשע התחלות “שוות” בשנה החולפת

שנת תש”פ בראי ההתפתחות של חריש היתה שנה מרתקת. אוכלוסיות מגוונות שנטמעות בעיר ומעצבות אותה, התחלות חדשות וחדשניות במערכת החינוך והתקדמות בפיתוח תשתיות חיוניות לעתיד העיר

סימן ההיכר המרכזי של שנת תש”פ הוא ללא ספק מגפת הקורונה, ששינתה סדרי עולם, בכל העולם. השפעות הווירוס המדבק והקטלני פגעו בכל חלקה טובה והשפיעו גם על כל אחד ואחת מתושבי חריש. למרות זאת, עם קצת מאמץ, מצאנו תשע התחלות חדשות וטובות שהתרחשו בעיר בתחומי הקהילה, החינוך והתשתיות. התחלות אלה מהוות זרעים של שינוי שיעצבו את חריש גם בשנים הבאות עלינו לטובה.

חדש בקהילה

הדור הצעיר: חברי מכינת רקיע

המכינה הקדם צבאית “רקיע” הוקמה בחריש. רקיע היא המכינה הראשונה שמוקמת על ידי טייסים מחיל האוויר, והיא שמה לה למטרה לטפח מנהיגות צעירה וחדשנית עם תחושת שליחות ואחריות לעתיד מדינת ישראל.

חברי מכינת רקיע. צילום: דוברות עיריית חריש

מחזור הלימודים הראשון החל ממש עתה, עם חניכים שנבחרו מתוך כ-200 מועמדים לאחר מיון קפדני. המכינה מבקשת לחנך את חניכיה לשלושה ערכים מרכזיים: אחריות ויוזמה, מצוינות ואהבת ישראל. “אנו מאמינים מניסיון רב שנים שיכולת השפעה בצבא ובחברה הישראלית טמונה במנהיגות חדשה, מנהיגות הדוגלת בחדשנות, יזמות, התמודדות עם סביבה דינאמית, התאוששות מכישלון וגילוי גמישות”, אומרים בעמותת “רקיע”. “ערכים אלו יהוו אבני יסוד לחינוך צעירים בעלי פוטנציאל אנושי יוצא דופן להפוך למובילים חברתיים, המסוגלים לאתגרים העומדים לפתחה של מדינת ישראל”.

חברי הקיבוץ העירוני ‘אמתי’

בשנה החולפת עברו להתגורר בחריש כ-35 מחברי קיבוץ אמתי, קיבוץ עירוני שצמח מתנועת הבוגרים של השומר הצעיר. חברי הקיבוץ מתגוררים ב-16 דירות בבניין אחד בשכונת הפרחים ומנהלים כלכלה שיתופית.

חברי קיבוץ אמתי חריש
חלק מחברי קיבוץ אמתי. צילום: אורן קלר

חברי הקבוצה, בשנות ה-30 לחייהם, עברו כברת דרך ארוכה יחד מגיל השירות הצבאי. לכולם יש תעודת הוראה ורובם מתפרנסים מעבודות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

בשנה החולפת הקימו חברי הקיבוץ את קן השומר הצעיר בחריש וייסדו את סניף המרכז לצדק חברתי המקומי. חברי הקיבוץ היו שותפים גם להקמת חטיבת הביניים אתגרי העתיד וחלקם מלמדים בחטיבה.בתחילת שנת הלימודים הנוכחית הרחיבו חברי הקהילה את פעילותם ופתחו בשכונת הפרחים גן ילדים עירוני המבוסס על מעגלי מפגש בהתאם לתורתו של פאולו פריירה, הפילוסוף החינוכי הברזילאי.

הדור השלישי: קהילת גמלאים בונה עתיד

בקיץ האחרון להתגורר בבניין משותף בשכונת הפרחים 12 מחברי קהילה חדשה שמציגה מודל פורץ דרך עבור גמלאים בישראל בכלל ובחריש בפרט.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
קהילת הגמלאים בחריש. צילום: אורן קלר

חברי הקהילה, שצעיר החבורה בה בן 65 והמבוגר נושק לגיל 78, מקדמים מודל שמטרתו להציע הזדקנות מכבדת ולקיחת חלק פעיל, יצרני ותורם לחברה. “המטרה שלנו היא לפעול למען איכות חיינו, ליצור מודל שיאפשר לנו להישאר לגור בביתנו בזקנתנו וככל שניתן להימנע בעתיד מהצורך בפיתרון חוץ ביתי”, כתבו חברי הקהילה באמנה שניסחו. את זאת הם יעשו בעזרת שותפויות ועזרה הדדית, שיאפשרו להם להקטין את הוצאות הקיום בכלל ואת ההוצאות המיוחדות לגיל המבוגר ובעזרת מיזמים עסקיים-חברתיים שימצו את הניסיון והידע המצטבר של חברי הקבוצה.

חדש בחינוך

גן ילדים בגישה טבעית

26 גני ילדים חדשים נפתחו בשנת הלימודים הנוכחית, אחד מהם, ”הגן הטבעי“ ברחוב ברוש, הושק כפיילוט וזכה לתשומת לב ההורים והמחנכים כאחד.

אשכול הגנים בו החלו ללמוד 120 ילדים מתוכנן מבחינה אדריכלית קצת שונה מהמוכר. בגן הטבעי החוץ והפנים הם מקשה אחת שמטרתה להעניק לילדים חוויה חושית מותאמת לגילם ולהתפתחות שלהם.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים

החצר מציעה לילדים חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים. לא תמצאו בגן דשא סינתטי או מתקני משחק מפלסטיק. החומרים בחצר כוללים בולי עץ, ענפים, סלעים, חלוקי נחל, מים, אדמה, חול וצמחיה.

עיריית חריש הודיעה כי הגן הטבעי הוא פיילוט שיבחן בתום השנה הראשונה ובהתאם לו יוחלט אם לבנות גנים נוספים בסגנון.

חינוך על יסודי: ישיבה ואולפנה

בחינוך הדתי העל-יסודי נפתחו לראשונה שתי שכבות ז’ חדשות אליהן נרשמו כ-30 בנים בישיבה התיכונית וכ-50 בנות באולפנה. המודל הוא של בית ספר צומח ומטרתו לתת מענה לצורכי החינוך העל יסודי של הציבור הדתי-לאומי בתוך העיר.

בית הספר כנפי רוח לבנות ברחוב טורקיז בחריש
בית הספר כנפי רוח לבנות

בשנת הלימודים הנוכחית החלו שכבות ז’ ללמוד בבתי הספר “כנפי רוח” לבנים ולבנות, בהתאמה, כאשר בשנה הבאה מתוכננים כל אחד מהמוסדות להיכנס למבני הקבע שלהם שנבנים כעת ברחוב רימון.

אבן דרך: כיתת התיכון הראשונה של חריש

אחת מנקודות הציון הבולטות בשנה החולפת היא ללא ספק פתיחתה של שכבת כיתת י’ באתגרי העתיד, כיתת התיכון הראשונה בעיר. כ-80 תלמידים החלו ללמוד בתיכון המהווה המשך ישיר לחטיבת הביניים הצומחת, אתגרי העתיד. התיכון מציע לתלמידיו בחירת מסלול מתוך שש מגמות מרכזיות: פילוסופיה, חינוך גופני, מייקרים ורובוטיקה, הנדסת תוכנהאומנות וכלכלה חברתיתעוד מתוכנן מסלול מצטיינים לעבודת גמר במדעי הסביבה/ביולוגיה בחממה האקולוגית בעין שמר.

אתגרי העתיד בשכונת הפרחים
תיכון אתגרי העתיד בשכונת הפרחים

צוות המחנכים מתמודד לראשונה עם האתגרים החינוכיים, החברתיים והפדגוגיים שמספק, התיכון לצוותים המקצועיים. גם הצמיחה המשמעותית במספר התלמידים מהווה אתגר מובילי התיכון.

חדש בתשתיות

תחבורה ציבורית בשכונות החדשות

אחת הידיעות המשמחות ביותר בשנה החולפת היא ללא ספק עיבוי מערך התחבורה הציבורית בעיר וחיבורן של שכונות הפרחים ומעו”ף למסלולי האוטובוסים. תושבי שתי השכונות, במיוחד שכונת הפרחים נאלצו להתנהל ללא תחבורה ציבורית במשך תקופה ארוכה.

אוטובוס במעוף צילום דניאל שחר
אוטובוס במעו”ף צילום: דניאל שחר

חיבור השכונות לקווי האוטובוסים הפועלים בחריש והגדלת תדירות הקווים לכלל תושבי העיר, היוו בשורה משמעותית עבורם. חיבור השכונות לתחב”צ התרחש לאחר פגישה בין מירי רגב, שרת התחבורה ויצחק קשת במסגרתה סיכמו השניים על השינויים.

אכלוס ראשון במעו”ף

בחודשים האחרונים שכונת מעו”ף (מרכז עסקים ופיתוח), השכונה הרביעית של חריש, הפכה שוקקת חיים. התושבים הראשונים של השכונה עברו להתגורר בה לאחר ששני פרוייקטים שנבנו במסגרת תכנית “מחיר למשתכן”: פרוייקט ‘האחים אוזן’, המונה 208 יח”ד ופרוייקט דונה המונה 456 יח”ד קיבלו טופס 4.

שלט שכונה מעו"ף
ברוכים הבאים למעו”ף

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) תשמש בעתיד כמרכז העסקים של העיר חריש, כך לפחות מקווים אדריכלי העיר. בהתאם, שמות רחובות השכונה מסמלים מושגים של התפתחות כמו: תנופה, קידמה, התמדה והתחדשות.

עם זאת, לאור אי-הצלחה בשיווק שטחי המסחר והתעסוקה ליזמים, הם, ורוב השטחים הציבוריים, יתוכננו ויבוצעו רק לאחר קבלת החלטה תכנונית חדשה עבור השכונה. כיום קיים בשכונה מתחם ציבורי יחיד ובו שישה גני ילדים המשמש את דיירי השכונה. עוד מתוכננת קומה שנייה במתחם שמיועדת לפעילויות ציבוריות, עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

חריש דרום: העיניים נשואות קדימה

בחודש יולי התקבלה בשורה טובה גם בתחום ההתרחבות העתידית של חריש: המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה סופית את הרחבתה של חריש לכיוון דרום ואת הקמתו של רובע ‘חריש דרום’.

האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר
האזור המיועד להקמת רובע חריש דרום. צילום: אורן קלר

התוכנית החדשה תאפשר את הקמתו של רובע ‘חריש דרום’, רובע המשלב שטחי מסחר ותעסוקה לצד מתחמי מגורים. הרובע החדש שצפוי לכלול 1,650 יחידות דיור, 332 אלף מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ”ר שטחי שירות, הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים החשובים של העיר חריש וישפיע דרמטית על הכנסות העירייה ועל רווחתם של תושבי העיר.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

יוזמה: בית הספר ‘תלמי רון’ ייקרא על שמו של רון ארד

הנהגת הורי ‘תלמי רון’ בשיתוף עם ענת אורגד, מנהלת בית הספר, מובילה מהלך בסיומו ייקרא בית הספר הממלכתי על שמו של רון ארד, הנווט הנעדר

 ‘תלמי רון’, בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש, נפתח לראשונה בפברואר 2017 וכיום הוא המוסד החינוכי הגדול ביותר בעיר, עם למעלה מ- 500 תלמידות ותלמידים. השם ‘רון’ אינו מיוחס לדמות כלשהי אלא נבחר כשם כללי בלבד.

“חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי ‘תלמי רון’, אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד”, הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם ענת אורגד, מנהלת בית הספר. בהודעה שנשלחה להורים התבקשו האחרונים למלא את פרטיהם האישיים ולהצביע בעד או נגד המהלך.

בית הספר תלמי רון בחריש
טקס פתיחת הלימודים בבית הספר ‘תלמי רון’ בשנת 2017

“הנצחת רון ארד בשם בית הספר – תלמי רון, מהווה בעינינו חינוך ציוני וערכי בעל מוטיבים של נתינה והקרבה למען האחר, שליחות וקשר עמוק להיסטוריה של עם ישראל”, פירט ועד ההורים את הנימוקים והוסיף: “חובתנו ותפקידנו להנחיל לילדינו את מורשת ישראל. הענקת משמעות לשם בית הספר, מהווה בעינינו צעד מתבקש”.

תמי ארד מברכת על המהלך

שלומי כהן, יו”ר ועד ההורים של תלמי רון משתף כי “עד כה חתמו על הבקשה, למעלה מ-200 הורים. אנו מעוניינים להגיע לאחוז הצבעה של לפחות 50 אחוז מההורים”.

שלומי כהן
שלומי כהן

כהן מעדכן כי הרעיון לקרוא לבית הספר על שם רון ארד נמצא על הפרק כבר שלוש שנים אולם רק כעת בשלו התנאים להנעת המהלך. לדבריו, גם תמי ארד, אשתו לשעבר של הנווט, עמה הוא מצוי בקשר רציף, מודעת למהלך: “תמי מודעת ליוזמה ומברכת עליה. גם חברו הקרוב של רון ל’טייסת הפטישים’ (טייסת פנטומים) נמצא עמנו בקשר”.

כעת כאמור, ממתין כהן להיענות רחבה ככל הניתן של הורי בית הספר אך כבר פועל במקביל במישורים נוספים: “יצחק קשת, ראש הרשות אהב את הרעיון והיוזמה והביע בהם תמיכה. כך גם יתר חברי המליאה. וועדת השמות הבאה תתכנס בעוד שבועות ספורים ואנו מקווים שנושא שינוי השם יעלה בישיבה וגם יאושר”, מסביר כהן.

פעילויות חינוכיות לזכרו

ב-16 לאוקטובר השנה, ימלאו 34 שנים לנפילתו של הנווט רון ארד בשבי. “הדור הצעיר של ימינו כלל לא מכיר את רון ארד. חשוב לנו שהילדים ילמדו על פועלו, על הערכים שעליהם גדל ועל המורשת שלו. חשוב לנו גם להדגיש את חשיבות הזיכרון של הנופלים והנעדרים”, מסביר כהן ומוסיף כי עוד מתכננים ההורים לקיים שיעורי ניווט ולהקים פינת ערכים בדמותו של רון ארד. “נפעל ליצור פעילויות חינוכיות לזכרו, נטמיע בילדינו את מורשתו ונזכה לתת משמעות להנצחתו”, התחייב ועד ההורים של ‘תלמי רון’.

תלמי רון
תלמי רון: ממתינים להצבעת ההורים

מהלך דומה לבחירת שם לבית ספר בעיר, התקיים במרץ האחרון, כאשר שמה של ‘רונה רמון’ נבחר לשמש כשמו של בית הספר הממלכתי החדש בשכונת החורש, זאת, לאחר הצבעת ההורים והתלמידים.

במידה ואכן יושלם המהלך, יהיה בית הספר היסודי בחריש למוסד החינוכי השני בארץ הקרוי על שמו של הנווט הנעדר, ויצטרף לקריית החינוך העל-יסודית ע”ש ‘רון ארד’ שברחובות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“התפקיד שלי הוא לאפשר לחריש לבנות את מערכת החינוך הכי טובה”

יש לו מה לומר על מצוינות בחריש, על האתגרים שעומדים בפתח, על טלטלות הדרך ועל ההזדמנות הנדירה לבנות תשתית למערכת חינוך חדשה, הן מבחינה פיזית והן מבחינת תפישת עולם. ד”ר סער הראל, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, בראיון מקיף על מערכת החינוך בחריש

6,600 תלמידים מגילאי גן ועד י’ החלו אתמול את שנת הלימודים תשפ”א בחריש. על פי הנתונים שמסרה עיריית חריש, תלמיד אחד מכל שלושה, הוא תלמיד חדש שהצטרף השנה למערכת. אתגר הצמיחה המהירה, שמסתכם בעשרות אחוזים לעומת השנה החולפת, אינו זר לד”ר סער הראל (46) מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, שמלווה את בנייתה וצמיחתה של מערכת החינוך בחריש בשלוש השנים האחרונות.

כיתה בבית הספר
כיתת לימוד בחריש: תלמיד אחד מכל שלושה הוא תלמיד חדש

הוא רואה בצמיחה המהירה את האתגר המרכזי של מערכת החינוך בחריש: “עיר בצמיחה עם אוכלוסייה הגדלה באופן אינטנסיבי מאוד, מצריכה הכנות על כל הרצפים: ממבני חינוך, דרך כוח אדם, בניית תכניות מותאמות לבתי ספר צומחים ועד לקליטה של ילדים שנקלטים בבית ספר חדש וגם בעיר חדשה. כל המשימות האלה הן מאוד מאתגרות”.

בית ספר ממלכתי חדש בשכונת הפרחים צילום דוברות עיריית חריש
בית ספר ממלכתי חדש בשכונת הפרחים. צילום דוברות עיריית חריש

חינוך חדשני ופורץ דרך

ההכרות של ד”ר הראל עם מערכת החינוך המקומית היא מעמיקה: “חריש היא בהחלט עיר שמופנית אליה תשומת לב מחוזית מיוחדת, ממקום חיובי, כדי לאפשר לה לממש את השאיפות, היכולת והרצון לייצר מערכת חינוך משובחת. בניית מערכת חינוך מהתשתיות שלה, הן מבחינת פיזית והן מבחינת תפישות עולם, זו בהחלט הזדמנות חד פעמית. אנו רואים מהלכים חינוכיים יצירתיים מאוד בחריש, חדשניים ופורצי דרך. זאת חוויה עבורנו”, מסביר ד”ר הראל ומוסיף: “הרשות מובילה את הנושא מאוד חזק בעבודה מקצועית ומחויבת בכל הקשור לחינוך למצוינות מהגנים ועד לתיכון – וזה אתגר בפני עצמו. אנו חושבים שהיא לוקחת את החינוך לכיוון מאוד טוב”, הוא מציין ומזכיר את ‘אתגרי העתיד כדוגמה לחינוך יצירתי.

אתגרי העתיד
אתגרי העתיד: מרחב אחר של למידה עם התלמידים

“חטיבת הבינים ‘אתגרי העתיד’ היא דוגמה ליצירתיות. היא מנהלת דיאלוג, מייצרת חשיבה על הסביבה ומרחב אחר של למידה עם התלמידים. בניית בתי הספר בתפישה עתידית טמונה ביכולת להיות מודולריים ולבנות מערכות מותאמות. יש הרבה מאוד דברים פורצי דרך ואוונגרדיים במערכת החינוך הישראלית ואני חושב שחריש מובילה בכך”.

“בסופו של דבר, הילדים מתחנכים בחריש ולא במחוז”

עד כמה משפיע ד”ר הראל בתפקידו הנוכחי על המתרחש בחריש ועד כמה הוא מעורב בבניית המערכת? ד”ר הראל מפרט: “המחוז שותף בכל אך בסופו של דבר, הילדים מתחנכים בחריש ולא במחוז. התפקיד שלי הוא לאפשר לרשות חריש לטייב ולבנות את מערכת החינוך הכי טובה שהיא יכולה. הרשות היא שבונה את המערכת בהתאמה לצרכים המקומיים ואני כאן כדי לאפשר לה לממש זאת. כמובן שהמדינה והמחוז מספקים את המשאבים וההכשרות אך ההבנה היא שהרשות היא שדוחפת, מיישמת ומקדמת את היוזמות ולכן הקרדיט הגדול הוא שלה”.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
“הרשות היא שבונה את המערכת בהתאמה לצרכים המקומיים” בצילום: גן טבעי בחריש

ד”ר הראל גם מתייחס לטלטלות שעברה מערכת החינוך בעיר ולסוגיה שהעסיקה רבות את תושבי חריש ועסקה בחילופים התכופים יחסית בכח האדם באגף החינוך בעיר. שלושה מנהלי אגף התחלפו בשלוש שנים ומנהלת מחלקת בתי ספר עזבה תוך מספר חודשים, אך ד”ר הראל מעריך שמדובר במצב טבעי: “זה בהחלט סביר. למערכת חינוך חדשה לוקח זמן למצוא את האנשים המתאימים לה. מחלקת החינוך בחריש לא מסכימה להתפשר ורוצה למצוא את אלו שיכולים להוביל אותה. זה חלק מתהליך הבנייה וזה בסדר. החילופים הם חלק טבעי מבניית החזון”.

פתיחת שנה תשפ"א
פתיחת שנה תשפ”א: “שביעות הרצון של ההורים, התלמידים והצוותים היא מאוד גבוהה”

מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית

מערכת החינוך שנבנית בחריש מספקת הזדמנות נדירה להתחלות חדשות, אולם האם המערכת מבקרת את עצמה? ד”ר הראל מאמין שהמערכת שנבנתה בעיר היא מערכת חכמה: “אנו כל הזמן לומדים תוך כדי תנועה. המערכת היא מערכת לומדת וזה חלק מהחוזקות שלה. גם חריש מתבוננת על עצמה כל הזמן באופן לומד ומשתפר גם בעבודה המשותפת איתנו וגם בשילוב הצוותים החדשים במערכת.

זהו ניסיון לבנות מערכת שביד אחת קולטת כמויות גדולות של ילדים ומשפחות וביד השנייה שומרת על חינוך ערכי הבונה שייכות וזהות. מבדיקות והתרשמות שלנו אנו מוצאים ששביעות הרצון של ההורים, התלמידים והצוותים היא מאוד גבוהה. אני גם מגלה שהרשות מאוד רגישה וקשובה לתושביה. היא מעלה בפנינו צרכים מקומיים ומקדמת יוזמות חינוכיות”.

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
“מבחינה דמוגרפית אנו מזהים כניסה מגוונת מאוד לעיר מכלל המגזרים”. צילום: דוברות חריש

גם הצמיחה הסקטוריאלית במערכת החינוך בחריש זוכה לתשומת לבו: “יש רב תרבותיות עמוקה בחריש. יש חינוך ממ”ד, ממ”ח וחינוך ממלכתי ויש רצון ורגישות גבוהה להכלת כל המגזרים – זה מאוד מוערך בעינינו. מבחינה דמוגרפית אנו מזהים כניסה מגוונת מאוד לעיר מכלל המגזרים. זה מאתגר מצד אחד אך גם מדגם מייצג ומיקרוקוסמוס של החברה הישראלית”, הוא מציין.

סער הראל
“הקורונה עומדת לזמן לנו שנה לא רגילה, אבל זו המציאות החדשה”

את דברי הסיכום הוא מייחס לאתגר שיעסיק את מערכת החינוך הישראלית והחברה הישראלית בשנה הקרובה: “חווית הקורונה עומדת לזמן לנו שנה לא רגילה, אבל זו המציאות החדשה. תפקידנו לייצר יציבות ומתינות ולאפשר לתלמידים לחוות חווית למידה משמעותית, חוויית שייכות בקרב קבוצת השווים להם ואל מול המחנכים שלהם. ככל שננהל שיח אחראי, מרגיע וחינוכי – הילדים יחוו את הסיטואציה כאפשרית ושניתן להרוויח בה שנת לימודים מלאה כמו כל שנה ועל אף הקורונה”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

המטרה: “להחזיר את הטבע לחיי הילדים”

תשכחו מדשא סינתטי או משטחי גומי: הגן הטבעי החדשני שמוקם לראשונה בחריש יציע לילדי הגן חווית לימודים משודרגת, מרחבי פנים וחוץ משולבים, מגע עם חומרים טבעיים וסביבה שמעודדת אותם להפעיל את חושיהם ולחקור את הסביבה

פחות משבועיים לתחילת שנת הלימודים תשפ”א ועדיין רב הבלבול בקרב מורים, גננות והורים בכל הקשור למתווה הלימודים העדכני, תכניות הלימודים והשגרה שיאמצו תלמידי ישראל תחת מגבלות הקורונה. חרף האנדרלמוסיה הארצית, נערכת חריש לפתיחת שנת הלימודים כסדרה ולהשקה של שלושה בתי ספר חדשים ו-26 גני ילדים חדשים ברחבי העיר.

אחד הגנים הצליח למשוך את תשומת לב ההורים המקומיים וזכה להערכה רבה עוד בטרם נכנסו הילדים בשעריו. נכון, מדובר ב’גן הטבעי’ הממוקם ברחוב ברוש פינת אורן.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
בולי עץ, סלעים, חלוקי נחל, מים, חול וצמחיה. צילומים: דוברות עיריית חריש

הילד האורבני והטבע

מתחם הגן החדש הוא חלק ממרחב לימודי גדול יותר ובעתיד יבנו לצידו גם בית ספר, אולם ספורט ומגרשי ספורט שיתבססו על אותה תפישה חינוכית-אדריכלית. 120 ילדים בארבע כיתות גן יהנו מהמבנה הייחודי בשנת הלימודים הקרובה. אשכול הגנים שבו החוץ והפנים הם מקשה אחת מתוכנן להעניק לילדים חוויה חושית מותאמת לגילם ולהתפתחות שלהם.

יפעת גל-שפייזמן וג’ולי לוי הן האדריכליות שתכננו את חצר הגן. החצר מציעה לילדים חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים. לא תמצאו בגן דשא סינתטי או מתקני משחק מפלסטיק. החומרים בחצר כוללים בולי עץ, ענפים, סלעים, חלוקי נחל, מים, אדמה, חול וצמחיה. גל שפייזמן מסבירה: “במאתיים השנים האחרונות האנושות העלימה את הטבע מחיינו וילדים רבים זוכים למגע מינימלי עם חומרים טבעיים. הילד האורבני הממוצע בקושי נפגש עם הטבע וילדים רבים סובלים מבעיות השמנה, אלרגיות ובעיות קשב וריכוז. הגן הטבעי מספק פתרון לילדים באמצעות מקום טבעי שמדבר בשפה שלהם”.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
העלייה לגובה בגן טבעי היא באמצעות הטופוגרפיה של השטח

שילוב של פנים וחוץ

רעיון הגן הטבעי אינו חדש בעולם, אך לישראל הוא הגיע בחמש השנים האחרונות ויושם בעיקר בחצרות בתי ספר. כעת הוא זולג גם לגנים, והגן בחריש הוא בין הראשונים בארץ.

“מבנה הגן כולל ארבע כיתות-אם שתכנן האדריכל אריאל גושן בשיתוף פעולה מלא עם אדריכליות הגן”, מסבירה גלי עבאדי, אדריכלית העיר חריש. “רוב גני הילדים נבנים על קומה אחת, אולם המבנה בגן תוכנן לנצל את השטח והוא מתפרש על שתי קומות. נעשה ניצול חכם של הטופוגרפיה הטבעית בשטח והאדריכלים תכננו מבנה שעובד בהרמוניה עם תנאי השטח”.

עבאדי ממשיכה ומציינת “בשונה מגנים אחרים קיים בגן זה שילוב חשוב בין פנים-וחוץ. החצר, המתחילה במרכז המבנה, גוללת ועוטפת את המבנה. ישנן מספר כניסות ויציאות וזו פעם ראשונה שנבנתה חצר בגג המבנה. יש מתקני טיפוס רבים והכל נעשה תוך חקירה וענין והתנסות משמעותית עם חומרים טבעיים שונים שהילדים חווים בפעילות חוץ ופנים”.

הגובה אותו מזכירה עבאדי מקבל ביטוי חשוב בחצר הגן הטבעי. גל-שפייזמן מסבירה: “ההבדל הגדול ביותר בין גן משחקים רגיל לגן טבעי הוא אלמנט הגובה. בגן רגיל, השטח תמיד מישורי ושטוח. לעומת זאת, העלייה לגובה בגן טבעי היא באמצעות הטופוגרפיה של השטח ולכן משתנה מגן לגן, בניגוד למתקן סטנדרטי שנמצא בכל הגנים ומשתעממים ממנו די מהר”. גל-שפייזמן מרחיבה ומציינת כי הגובה הוא אחד האלמנטים הכי מרתקים: “הוא מייצר ענין, משחק, מקומות מחבוא, נקודת מבט שונה והוא מאפשר לילדים בכל הגילאים להתנסות בו. כך לדוגמה, על מתקן סטנדרטי ילד יכול לעלות או לא. לעומת זאת, בגבעה יש לו מדרג של אפשרויות שימוש”.

גן משחקים ברחוב ברוש
גן שטוח: גן משחקים סטנדרטי ברחוב ברוש

בית גם לתושבי האיזור

מעבר לניצול היעיל של הקרקע במבנה, מתכננים בעירייה לפתוח את המקום לפעילות אחר הצהריים לטובת תושבי האיזור. “המקום ישמש בשעות אחר הצהריים כבית לחוגים ופעילויות”, מאשרת עבאדי.

ומה הצעד הבא? גל-שפייזמן מציינת שהצלחת הפרוייקט נעוצה במידה רבה בדו-שיח מקדים עם הגננות בגן. “הגננת צריכה להתחבר לגן כי היא מתווכת בינו לבין הילדים וההורים. הגננת גם צריכה ללמוד את הפוטנציאל הקיים בגן ולהבין כיצד לעבוד איתו”.

עוד היא מציינת כי רוב ההורים מגיבים בשמחה והתלהבות למראה הגן אך ישנם שמגלים חשש ופחד בתהייה כיצד הילדים יסתדרו בגן ומהי רמת הבטיחות שלו. “הגן תוכנן כך שיימנעו סיכונים. העלייה לגובה נעשית דרך הטופוגרפיה ולא באמצעות מתקנים, ולכן גם אם קיימות נפילות הן מגובה נמוך יותר והילד בטוח יותר”, מסכמת גל-שפייזמן.

גן טבעי בחריש אורן ברוש צילום: דוברות עיריית חריש
“הגן תוכנן כך שיימנעו סיכונים”

מותאם לתקופת הקורונה

עיריית חריש הודיעה כי הגן הטבעי הוא פיילוט שיבחן בתום השנה הראשונה ובהתאם לו יוחלט אם לבנות גנים נוספים בסגנון. ישראל שלו, ראש אגף החינוך בעיריית חריש מציין כי אשכול הגנים הוא ביטוי לתפישה החדשנית שמקדמים במערכת החינוך ומעודדת את סקרנות הילדים ויצר החקירה. שלו מוסיף ומדגיש כי מחקרים מוכיחים כי סביבה כזו גם מייצרת אווירה נעימה ורגועה יותר ותורמת ליצירת חברת ילדים נינוחה ועצמאית יותר בפעילויות היום-יום שלה.

כיצד יוחלט אם הפיילוט מוצלח או לא? עבאדי מאמינה כי התעניינות ההורים והתגובות כבר מוכיחים כי אלו כיוונים חדשניים ורצויים וכי הורים רבים ביקשו להירשם לגן. עוד היא מציינת כי הגן נותן מענה טבעי לתקופת הקורונה היות ופעילויות רבות יוכלו להתקיים במרחבי החוץ. “זו הזדמנות נהדרת”, היא פוסקת.

ראש העיר יצחק קשת מדגיש ומסכם: “תהליך תכנון הגן הטבעי החל לפני משבר הקורונה, כמובן, אך השהייה מחוץ למבנה כחלק מתכנית הלימודים ולא רק בזמן ההפסקה משתלבת היטב עם אילוצי ימי הקורונה. אנחנו מובילים בחריש תפישה של חדשנות חינוכית, והגן הטבעי הוא פיילוט חשוב שאנחנו מבצעים במערכת החינוך העירונית במסגרת הזו”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קבוצת ‘הצודקת’ חריש מצמיחה חברויות ומסייעת להתאקלמות בעיר החדשה

130 נשים חברות בקבוצת ‘הצודקת’ חריש, הקבוצה שמעניקה להן מקום בו ניתן לשתף את הקושי, הצחוק והיופי בהורות וזוגיות. מירית גולדברגר, צופיה קלר ויעל יגר, מספרות על אופי הקבוצה, כללי החברות בה ותחושת ה’ביחד’, שמקלה על קשיי ההתאקלמות בעיר החדשה

דמיינו לכם את הסצינה הבאה: קבוצה של נשים מלווה יולדת לחדר לידה. המיילדת מבקשת מהיולדת להיכנס לחדר לידה עם מלווה אחת בלבד. “אני לא יכולה לבחור, הן כולן המשפחה שלי”, משיבה היולדת. והיא ‘צודקת’. הן אכן המשפחה החדשה שלה בחריש. זה אינו סיפור דמיוני, כך בדיוק קרה לחברות קבוצת ‘הצודקת’ בחריש. כמה מהן נכנסו איתה לחדר הלידה ומיהן בכלל הנשים הצודקות?

הצודקת חריש יעל יגר מירית גולדברגר צופיה קלר

100 אלף נשים חברות בקהילת הפייסבוק הארצית ‘הצודקת’. הקבוצה שנוסדה בשנת 2018 צברה תאוצה והכרה בזכות השיתוף בקשיי ההורות והזוגיות שפוקדים כמעט כל אשה. הקבוצה הוקמה כמענה נשי לקהילת ‘אבא פגום’, קהילת גברים, אבות לילדים, המבוססת על חברותא, עזרה הדדית, הומור ושיתוף בזווית המבט הגברית על החיים.

מירית גולדברגר היא אחת ממנהלות הקבוצה הארצית. בחיי היום-יום משמשת גולדברגר כראש תחום לוגיסטיקה ותקשוב באגף התקשוב והסייבר. את עבודתה בקהילת ‘הצודקת’ היא עושה בהתנדבות, אבל עיקר העבודה החברתית שלה מושקעת דווקא בניהול קבוצות הוואטסאפ הלוקאליות.

“כאשר התקבלה החלטה להוציא את הפעילות של ‘הצודקת’ מהעולם הווירטואלי לעולם הממשי ולבצע זאת על ידי הקמת קבוצת וואטסאפ מבוססות אזור מגורים, התחלתי לנהל מספר קבוצות וואטסאפ. לפני שנתיים עם המעבר שלי מחדרה לחריש פתחתי גם את קבוצת הוואסטאפ ‘הצודקת חריש’ ומאז היא הפכה לקבוצת דגל”.

מירית גולדברגר הצודקת
גולדברגר: “כל אחת ויודעת שבשעת הצורך, היא תקבל כל מה שהיא צריכה מחברות הקבוצה”

“סוג של מחויבות משפחתית”

לגולדברגר יש תשובה ברורה במענה לשאלה מדוע הפכה קבוצת חריש, בה חברות 130 נשים, לקבוצת דגל: “הקשר שנוצר בין הבנות הוא לא חברי, יש בקבוצה סוג של מחויבות משפחתית. כל אחת מסורה לשנייה ויודעת שבשעת הצורך, היא תקבל כל מה שהיא צריכה מחברות הקבוצה. בחריש קיימות קבוצות וואטסאפ רבות, אבל לא ברמת המחויבות שהקבוצה הזו מייצרת עבור החברות בה”.

“בכל אחת מחברות הקבוצה מפעם מלבד הרצון להכיר אנשים נוספים גם להשתייך לקהילה. זה מה שקבוצת הצודקות מעניקה לנשים, קהילה גדולה, מבוססת, שמקבלת את פניהן בחיבוק חם ואוהב”, היא מוסיפה.

צופיה קלר, מורה ומחנכת, מסכימה עם הדברים: “כשמגיעים למקום חדש, בלי משפחה או חברים עוזבים את המוכר והידוע ומחפשים להשתלב בעיר החדשה וליצור קהילה משמעותית. אני עד היום זוכרת את המפגש החברתי הראשון של קבוצת הצודקת בחריש, זהו זיכרון חזק ומשמעותי. חשתי שנפתח בפני עולם חדש. ישבו סביבי ולידי דתיות, חילוניות, חדשות וותיקות, אמהות צעירות ומנוסות יותר וכולן מצאו שפה משותפת”.

צופיה קלר הצודקת
קלר: “החברויות הטובות והחזקות שלי צמחו בקבוצה”

קלר גם מתייחסת לתחושת המשפחתיות שהקבוצה משדרת: “אני לא יודעת אם זו משפחה אבל החברויות הטובות והחזקות שלי צמחו בקבוצה. זה מפצה על חסכים משפחתיים וחברתיים. לא מרגישים לבד ויש עם מי לדבר. זה עוד בית בחריש”. והיא מרחיבה: “המפגשים בעידן הטרום קורונה היו הכי משמעותיים, אבל קיים בקבוצה גם שיח יומיומי. מתחילים את הבוקר בברכות ומסיימים את השיח בלילה באיחולי לילה טוב. מירית זוכרת לאחל לכל אחת ‘יום הולדת שמח’ או ‘מזל טוב’ ולכל אחת ברור כשמש שאם היא נתקעת בפקקים, תהיה מי שתאסוף עבורה את הילדים. אם יש בעיה כלכלית, ישנה התגייסות. אם אני רוצה להתייעץ אני תמיד אני מוצאת תשובה בקבוצה”.

קשרים חברתיים חזקים

130 נשים חברות בקבוצת ‘הצודקת חריש’. יעל יגר, מעצבת פנים ותושבת חריש מזה שלוש שנים, מודה שהיא דווקא לא התחברה בתחילה לקבוצה: “בעלי יאיר הוא אחד המנהלים של קהילת ‘אבא פגום’ בפייסבוק, הוא צירף אותי לקבוצה בחריש מיד עם פתיחתה. אני אפילו לא זוכרת את זה כי לא ממש התחברתי ודי מהר פרשתי מהקבוצה. חצי שנה אחרי כן, פגשתי את מירית בפיקניק והתחברתי שוב לקבוצה. מאז אני שם”.

יעל יגר הצודקת
יגר: “קבוצה מאוד פעילה”

יגר מספרת שהקבוצה פעילה על בסיס יומיומי. “ישנם ימים בהם אני עוקבת ומגיבה ובימים אחרים אני אפילו לא מספיקה לקרוא את ההודעות. זו קבוצה מאוד פעילה גם מעבר לפייסבוק וחברויות שנוצרות בה וקשרים חברתיים חורגים מעבר לקבוצה. לפני הקורונה, מספיק היה שמישהי תכתוב בקבוצה, ‘מי באה לקפה?’ ועשרים בנות היו נפגשות תוך זמן קצר בחצר. היו פעילויות של מסיבות, הרמת כוסית, ברכות לחגים ופרגונים”.

גולדברגר ממהרת להוסיף כי הקבוצה, מעבר לפעילויות החברתיות משמשת גם פלטפורמה להעצמה נשית, נטוורקינג ועזרה הדדית. “אנחנו מעודדות רכישת שירותים ומוצרים מחברות הקבוצה וישנה חשיבה על סדנאות ייעודיות שמתאימות לנושאים שמעסיקות את הנשים בקבוצה”. כך לדוגמה, ארגנה גולדברגר סדנת ‘כלכלת בית’ בשיתוף עם בנק הפועלים, שעזרה לנשים ללמוד כיצד לנהל טוב יותר את התקציב המשפחתי.

פעילות משותפת בעידן הטרום קורונה

אך מעבר להעצמה ולהעשרה, נראה כי תפקידה העיקרי של הקבוצה הוא לשמש זירה בטוחה לשיתוף ולפורקן. תקופת הקורונה, על שלל המועקות והלחצים העניקה לקבוצה משנה תוקף בכל הקשור לתפקיד חשוב זה.

“מה שקורה בקבוצה נשאר בקבוצה”

“בתקופות הקורונה היו לנו שיחות אל תוך הלילה. בנות בקבוצה חשפו דברים אישיים ורגשות וניתן למצוא חיבור לכל סיפור. זה המקום שלך לפרוק ולהביע”, פוסקת קלר ומוסיפה: “זה דורש אמון. אני למעלה משנתיים בקבוצה ולא קרה שסיפור דלף וגרם למבוכה. מה שקורה בקבוצה נשאר בקבוצה”.

הצודקת חריש יעל יגר מירית גולדברגר צופיה קלר
שיתופים בנושאים אישיים

“יש המון שיתופים בנושאים אישיים שבנות מעלות בקבוצה”, מציינת גם יגר. “אני באופן אישי לא הייתי מעלה נושאים דומים אבל קיימת הבנה בסיסית שאפשר לשתף, שזה המקום הנכון לשתף בו ויש בנות שמרגישות נוח לשתף. היו מקרים שדברים יצאו החוצה ובנות נפגעו”, מוסיפה יגר ומיד מסייגת “אבל הם טופלו על ידי חברות הקבוצה ובעיקר על ידי מירית. לתפישתי, יש מקום לשתף אבל יש גם מקום לשיקול דעת ולשמירה על פרופורציות”.

ואכן המקרים בהם הקבוצה שותפה כללו גם מקרי קיצון של מקרר ריק בבית ובעיות פרנסה מעיקות כמו גם התגייסות למיזמים חברתיים כמו חלוקת מזון, הפגנות, משלוחי מנות בחגים, ופעילויות משותפות עם קבוצת ‘אבא פגום’ בחריש.

“לא משנה אם היוזמה החברתית צצה בקבוצת ‘הצודקת’ או בקבוצת אבא פגום, בסופו של דבר שתי הקבוצות מתגייסות למען המטרה ופועלות יחד”, מסבירה יגר.

אבא פגום חריש
פעילויות משותפות עם קבוצת ‘אבא פגום’ בחריש. בצילום: שלושה ממנהלי הקבוצה

“בשוטף יש לגברים את הקבוצה שלהם ולנו את שלנו – אבל יש נקודת השקה כשזה למען הקהילה”, מוסיפה קלר ואילו גולדברגר מסכמת: “שיתופי הפעולה בינינו הם חשובים ותורמים לקהילה. יש ‘צודקות’ רבות שיש להן בן זוג בפגומים ושיתוף הפעולה הוא די טבעי, אבל בכל מקרה, תמיד נהיה ‘צודקות’ גם אם הבעלים לא יחשבו כך”.

ערבות הדדית, בלי פוליטיקה ובלי דת

ההצטרפות לקבוצת ‘הצודקת חריש’ היא די פשוטה, צריך להיות חברה בקבוצת הפייסבוק ‘הצודקת’ הארצית ולהתגורר בחריש. אחרי שמצטרפים יש להקפיד על מספר כללים פשוטים שעליהם שומרת גולדברגר בקנאות: בלי פוליטיקה, בלי דת, בלי הדלפות החוצה ועם ערבות הדדית. “אני מעודדת את קבלת השונה. הגיבוש בקבוצה מתבצע בלי לערב פוליטיקה ודת – זה חוסך לנו את כל הבלאגן שיכול להיווצר”, היא מנמקת ונראה, שגם במקרה הזה, היא צודקת.

צודקת חריש תמונה קבוצתית
“הקבוצה משקפת את הפנים היפות של חריש”

“הקבוצה משקפת את הפנים היפות של חריש”, מוסיפה קלר. “את נכנסת לקבוצה ומקבלים אותך עם חיבוק חם. אף אחת לא חשה שלא בנוח בגלל דעה, מגזר או השתייכות לקהילה מסוימת. זה לא פשוט לנהל קבוצה שתהיה מדויקת, מזוקקת ושכל אחת תרגיש בה נוח. הקרדיט מגיע למירית שמנהלת את הקבוצה. היא יודעת מתי לעצור שיח בצורה נעימה ועדינה ומתי לעודד ולפתח דיון. היא מנהיגה”.

“זו קבוצה שמהווה בית לכולנו. זו קבוצה שכל מי שעוברת לחריש תרצה להיות בה. מדובר בקבוצת הנשים הכי חזקה בחריש, ואם את כאן, ואת פעילה, ואת רוצה לתרום לקהילה ולרקום חברויות אמת, זה המקום להיות בו”, מסכמת יגר.

ואם נחזור להתחלה, כמה נשים לדעתכם נכנסו לחדר הלידה עם הצודקת? נראה שהתשובה כבר ברורה: כולן נכנסו יחד, כי ככה זה במשפחות הכי טובות.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“האנשים לבביים יותר ואין תחושת זרות על אף שאנחנו טריים בעיר”

כיצד מצטיירת חריש בעיניהם של התושבים החדשים שבחרו להצטרף אליה? מהו לדעתם גורם המשיכה המרכזי של העיר ומה ניתן לשפר? משפחת סאן-מגריל, איריס רביד ובני הזוג כצמן משתפים

קיץ 2020 – נראה כי התושבים החדשים של חריש שהגיעו זה עתה לעיר, כבר משתלבים במרקם הקיים. גל ההגירה החמישי של העיר מאז יסודה כעיר מביא עימו מאות משפחות, זוגות ויחידים, שזוכים לתנאים משופרים לעומת ‘החלוצים’ שהגיעו בשנים הקודמות.

למצטרפים הטריים ממתינות כאן כבר חנויות בשלל תחומי מסחר, מסעדות, פיצוציות, בתי קפה ומזללות, עשרות גני ילדים, גינות וגני שעשועים, בתי ספר לכלל המגזרים ואפילו כיתת תיכון ראשונה, אבן דרך בהיסטוריה המתהווה של חריש. מה משך את התושבים החדשים לעיר, מהם חושבים עליה ומהן הציפיות שלהם?

משפחת סאן-מגריל: “וואו, אנחנו בבית!”

“היה בבעלותנו בית פרטי עם גינה ועל אף התנאים בחרנו לעבור לחריש”

נעים להכיר: אלה סאן (43), איגור מגריל (46) ושני בניהם, גיל (15) ועמית (11).

עיסוק: אלה עובדת בארגון ‘ג’וינט ישראל’ ואיגור הוא מנהל פרוייקטים בתחום הבנייה.

עיר מגורים קודמת: “עברנו אל חריש מירושלים בה התגוררנו כל חיינו מאז שעלינו ארצה בשנות ה-90. בירושלים היה בבעלותנו בית פרטי עם גינה ועל אף התנאים בחרנו לעבור לחריש”.

מקום מגורים נוכחי: אלה ואיגור עברו לחריש לפני שבוע בלבד. הם גרים בשכירות ברחוב תמר. בעוד כשנה, הם יעברו לדירה שרכשו בשכונת ‘בצוותא’.

שותפים להיסטוריה: בחודש הקרוב גיל בנם הבכור יחל ללמוד בכיתת התיכון הראשונה בחריש, כתלמיד כיתה י’ בבית הספר ‘אתגרי העתיד’. “אנו עוקבים כבר תקופה ארוכה אחרי בית הספר דרך כלי התקשורת ומאוד התרשמנו מהגישה הפדגוגית ושמענו עליו המלצות רבות. השיחה עם טלי הולן, המנהלת, נטעה בנו תקוות רבות ומתקבל הרושם שאנחנו מצטרפים למוסד חינוכי מוצלח”.

קואופרטיב אתגרי העתיד
על אתגרי העתיד: “התרשמנו מהגישה הפדגוגית ושמענו עליו המלצות רבות”

מדוע בחרתם בחריש? “עייפנו מהעיר הגדולה. חריש נראית עיר נהדרת עם הרבה שלווה. חברה שלנו שכבר מתגוררת כאן המליצה לנו לבוא ולהתרשם, ולמעשה עברנו בעקבותיה. התאהבנו בחריש ממבט ראשון. הגענו לכאן ומיד הרגשנו בבית. יש כאן אנרגיות מדהימות ותחושת משפחתיות שלא הכרנו בירושלים. האנשים לבביים יותר ואין תחושת זרות על אף שאנחנו טריים בעיר. אנחנו שבוע בחריש וכל ערב בעלי ואני יושבים במרפסת, מסתכלים מסביבנו ואומרים ‘וואו, אנחנו בבית!'”.

נקודות לשיפור: “הבעיה העיקרית של העיר בעינינו היא התחבורה. יציאה אחת מן העיר היא מתכון לצרות, פקקים ולחץ בכבישים. דבר נוסף הוא הצורך הדחוף בפיתוח שכונת מעו”ף שאמורה לשלב בתוכה מבני תעסוקה ומשרדים מפני שחייבים לייצר מקומות עבודה בתוך חריש”.

“יש כאן מודל של עירוניות אחרת”

איריס רביד
“עד לא מזמן כלל לא התייחסתי לחריש כאופציה עבורי”

נעים להכיר: איריס רביד (54).

עיסוק: רכזת תפעולית של קורסי משרד העבודה במכללת רופין.

מקום מגורים קודם: רביד עברה לחריש לאחר 30 שנות מגורים בישוב קציר. לאחר גירושיה החליטה להתחיל מחדש בעיר החדשה. “בקציר התגוררנו בבית קרקע גדול שהשתרע על שטח של 200 מ”ר וכלל שלוש קומות וצימר בגינה. השינוי במצב המשפחתי שלי והעובדה שהילדים כבר גדולים ועזבו את הקן הביאה להבנה שהגיעה העת גם לחיים חדשים”, מספרת רביד ומוסיפה: “עד לא מזמן כלל לא התייחסתי לחריש כאופציה עבורי, אך בהמשך, דעתי על העיר החדשה השתנתה”.

מקום מגורים נוכחי: רביד רכשה דירה בפרויקט ‘י.ח. דמרי’ ברחוב אורן ומתגוררת בעיר כשלושה שבועות.

יער חריש
מבט מרחוב אורן אל החורש

מדוע בחרת בחריש? “אפתיע ואומר שעם המעבר מקציר לחריש זכיתי בנוף ואוויר טובים יותר. כפי שציינתי הייתי בין התושבים הראשונים בקציר ועם הזמן הבנייה התרחבה סביבנו וחסמה את הנוף. כעת, אני מתגוררת מול חורש טבעי. אפשר לומר שהשתדרגתי”, היא משתפת בשמחה. “הגינון בעיר יפהפה ואני רואה פוטנציאל גדול לעתיד העיר. כל שנותר הוא להקפיד על כלל ‘חיה ותן לחיות’ ללא כפיה של שום מגזר אחד על משנהו וחיי סובלנות”.

גינון אקולוגי גינון בר קיימא
“הגינון בעיר יפהפה”. צילום: דוברות עיריית חריש

רביד מוסיפה כי לטעמה, חריש היא עיר קהילתית יותר מהישוב הכפרי בו גרה: “בקציר הקהילתיות לא הורגשה. היתה תחושה של נתק רוב השנה, במיוחד מאז שילדיי בגרו. לעומת זאת, בחריש אפשר לחוש באוויר את השותפות. בבניין שלי ישנה התנהלות של ‘אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד’. מי שמגיע לחריש מגלה שיש כאן מודל של עירוניות אחרת, שונה ממה שעיר מייצגת עבור רבים”.

נקודות לשיפור: “הייתי רוצה שיתקיימו יותר אירועי תרבות בעיר ותיפתח ספריה עירונית”.

“חריש היא עיר פתוחה שדוגלת ב’חיה ותן לחיות'”

רינת ויוסי כצמן
“הכימיה והחיבור עם התושבים שפגשנו מאוד ריגשו אותנו”

נעים להכיר: יוסי כצמן (23), ורינת כצמן (21) הורים לאוריה בן עשרה חודשים.

עיסוק: יוסי הוא מנהל צוות בחברת תקשורת ורינת סטודנטית בשנתה האחרונה ללימודי תואר במחשבים.

עיר מגורים קודמת: אלעד.

מקום מגורים נוכחי: בני הזוג רכשו את דירתם בפרויקט ‘האחים אוזן’ בשכונת מעו”ף במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’. בימים אלו עסוקים השניים באריזות לקראת המעבר המיוחל לחריש, בסוף אוגוסט.

חריש מהאוויר - יולי 2020
“ראינו לנגד עינינו עיר חדשה ויפה רצופה בבניינים חדשים. הנראות של העיר קסמה לנו”

מדוע בחרתם בחריש? לפני שנה, זכה הזוג כצמן בהגרלת ‘מחיר למשתכן’ בחריש. תחילה הם שקלו לבטל את הזכייה בשל חוסר הכרות עם העיר, אך רגע לפני ביטול הזכייה, נסעו השניים לראות את חריש והתאהבו בה ממבט ראשון: “ראינו לנגד עינינו עיר חדשה ויפה רצופה בבניינים חדשים. הנראות של העיר קסמה לנו”, נזכר יוסי.

הוא משתף שהם ישבו לאכול באחת המסעדות בחריש ונשבו בקסם: “פגשנו במסעדה אנשים חמים וכיפים והחלו להתפתח שיחות עם זרים מוחלטים. שאלנו שאלות על העיר ונענינו באדיבות. הכימיה והחיבור עם התושבים שפגשנו מאוד ריגשו אותנו. מעולם לא הרגשנו כך בשום מקום אחר.

משפחת כצמן רינת ויוסי כצמן
כצמן: “אנו מגיעים מישוב חרדי, עם רקע חרדי אך איננו מגדירים עצמנו חרדים”

“אנו מגיעים מישוב חרדי, עם רקע חרדי אך איננו מגדירים עצמנו חרדים. הגישה שלנו פתוחה יותר. באלעד יש ביקורת רבה כלפי מי שלא הולך בתלם. תמיד הרגשנו שם כ’כבשה בין שבעים זאבים’, משכנו תשומת לב ונתפסנו בעיני המקומיים כזוג מוזר. חריש היא עיר פתוחה שדוגלת ב’חיה ותן לחיות’. יש אנשים שזה מציק להם, אנחנו דווקא אוהבים את העיקרון הזה. אנו רואים בחריש סביבה מאוד מתאימה ומקבלת עבורנו”.

ציפיות מהחיים בחריש: “עם ההבנה שחריש היא עיר בבנייה חשוב לנו שהשירותים לתושב יהיו נאותים, כפי שהעירייה מחוייבת. אנו מקוים גם למצוא מסגרת חינוכית טובה לבננו”.

אנטנה סלולרית בחריש
אנטנה סלולרית בחריש: “שיפור הקליטה הוא סוגיה ראשונה במעלה”

נקודות לשיפור: “אנו בטוחים שלאחר שנעבור ונעמיק את ההכרות עם המקום, נדע לענות על כך טוב יותר, אך כבר כעת ניכר כי נושא הקליטה הסלולרית דורש טיפול דחוף. מבלי להיכנס לשיקולים על מיקום האנטנה, שיפור הקליטה הוא סוגיה ראשונה במעלה. גם נושא השמירה על הביטחון במרחב הציבורי טעון שיפור. היו מספר מקרים בחודשים האחרונים שערערו את תחושת הביטחון והעלו מעט את מפלס החששות ואנו מקווים שינקטו צעדים בנושא. מאוד חשוב לטעמנו, גם החיבור העתידי לכביש 6, שיקצר את הדרך להורים שלנו”, סיכמו בני הזוג בחיוך.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בלי ריסוס: גינון בר קיימא בחריש

כיצד ניתן לשמור על איזון אקולוגי במרחבים הציבוריים בחריש? עיריית חריש מובילה מדיניות של גינון בר-קיימא ונמנעת לחלוטין מריסוס הצמחייה. חומרי ההדברה מזיקים לאדם, לחי ולסביבה ובמקום להשתמש בהם גנני העירייה מנכשים בעצמם עשבייה לא רצויה. “יש בנמצא חלופות אקולוגיות וטבעיות”

בשנים האחרונות עלתה המודעות לנזקים שגורם האדם לסביבה ולחשיבות הרבה של שימור הקיים לנו לדורות הבאים. משבר הקורונה אף העצים את הנושא ותרם גם הוא להבנת חשיבות הקשר שבין האדם לסביבה ולעליית קרנו של גינון אקולוגי והקמת גנים ברי קיימא.
גנים אלה מתוכננים תוך התחשבות מקסימלית בנוף, בסביבה, ובגורמי האקלים והקרקע, ומתוך כוונה שיקיימו את עצמם עצמאית ככל שניתן. בהתאם, בגינה נשתלים צמחים מותאמים לאזור, הדורשים אחזקה ברמה נמוכה וללא שימוש בחומרי הדברה ובדשנים כימיים. התוצאה: יצירת שיווי משקל בגינה בין כל הרכיבים הפעילים בגן לטווח ארוך.

מדיניות של גינון אקולוגי בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

קידום נושא גינון בר קיימא אינו פועל בחלל ריק. הוא מחייב הטמעה בציבור ובעיקר, ברשויות שאמונות על קידום ופיתוח גינות אקולוגיות. מדיניות של צמחייה בת-קיימא הולכת ותופסת תאוצה בכל הערים המתקדמות בעולם. בישראל המיזם הייחודי קיים רק במספר רשויות, שחריש היא אחת מהן. למעשה, חריש הצהירה כבר עם הקמתה שהיא דוגלת בגינון בר קיימא ובפועל, היא מובילה כיום מדיניות של גינון אקולוגי.

בלי חומרי ריסוס

גינון בר קיימא נעשה באמצעות הימנעות מוחלטת מריסוס הצומח, לרבות עשבייה לא רצויה, וכן באמצעות זריעה, שתילה ושימור של צמחייה ארץ ישראלית טבעית המושכת אליה פרפרים, ציפורים, דבורים ומאביקים נוספים.

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעירייה, אחראי על הגינון האקולוגי בחריש מסביר:  “חריש קיבלה על עצמה כבר לפני ארבע שנים מדיניות של גינון מקיים ושל אחזקה ירוקה של כל הגינון בעיר. זה אומר שימור וטיפוח שטחי בר וטבע בתוך העיר בצמחיה טבעית, והימנעות מכל סוג של ריסוס נגד עשבייה. חשוב להבין שהרבה מאוד ממה שאנחנו קוראים לו ‘עשבייה’ בפארקים, בשטחי טבע ובשטחי הגינון הוא בעצם צמחיית בר”.

גינון אקולוגי גינון בר קיימא
“חומרי ריסוס שבהם נעשה שימוש נגד עשבייה הם חומרי הדברה רעילים”

 “חומרי ריסוס שבהם נעשה שימוש נגד עשבייה הם חומרי הדברה רעילים. הם מזיקים גם לאדם, גם לבעלי החיים וגם לסביבה, מאחר שהם גורמים להמלחה של הקרקע ולזיהום מי תהום”, מסביר צוריאל. “בעיריית חריש לא מרססים כלל, ולכן גנני העירייה מטפלים בעשבייה, בצמחים קוצניים ובכל צמח לא רצוי באמצעות עישוב סלקטיבי (ניכוש).

גזר קיפח ובן חצב יקינתוני

סיור ברחבי חריש מגלה מרבדים צבעוניים ויפים של פרחי בר בשלל צבעים. צוריאל מסביר כי ישנם שטחים ללא השקיה שבהם מפזרים גנני העירייה מדי שנה זרעים של צמחיית בר. הזרעים צומחים במהלך החורף והאביב, והצמחים מעניקים פריחות בשלל צבעים. בין הצמחים אפשר למנות כלנית, רקפת, תורמוס, מספר מינים של ציפורנית, קחוון, חרצית, חוטמית זיפנית, גזר קיפח, עירית גדולה, בן חצב יקינתוני וחצבים.

צמחייה ללא ריסוס 4
צמחייה ללא ריסוס בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

בנוסף שותלת העירייה מבחר צמחי תבלין רב-עונתיים, ביניהם: נענע, זעתר, טימין, גרניום לימוני, וכמה מינים של מרווה ולוונדר. וכך, בנוסף לגינון העירוני האינטנסיבי של מדשאות וצמחיה גננית מובהקת, יש בחריש גם גינון טבעי של צמחי בר וצמחי תבלין שתורם למאזן האקולוגי של חריש.  צוריאל ממליץ גם לתושבים לנסות להימנע מריסוס גם בחצרות הפרטיות של בתי הקרקע ובבנייני המגורים: “יש בנמצא חלופות אקולוגיות וטבעיות. כל אחד יכול להשתמש בהן ולהימנע מריסוס שגורם לנזקים”, הוא מסכם.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

הכל דבש: כך חוגגים שני זוגות טריים מחריש את ט”ו באב

דר ומשה, יאיר ואלישבע. שני זוגות טריים המתגוררים בעיר, יחגגו הערב לראשונה כזוג נשוי, את ט”ו באב, יום האהבה. כיצד הם מתארים את השנה הראשונה לנישואיהם, האם עננת הקורונה העיבה על הרומנטיקה, ומה צופן להם, לדעתם, העתיד בחריש?

מעטים זוכרים את משמעותו העתיקה של יום ט”ו באב, אולם זוגות רבים מוצאים בו הזדמנות לחזק את הקשר, שמצוי בימי שגרה, תחת לחצים, עומס ושחיקה. שוקולדים, פרחים ומתנות מפנקות אחרות מככבים בגרף המכירות של אותו יום וזוגות רבים מחפשים את חוויית הרומנטיקה. כיצד חוגגים זוגות טריים שזה עתה נישאו את יום האהבה? האם הם זקוקים לתזכורת? בדקנו במיוחד עבורכם עם שני זוגות חדשים מחריש.

מימין: משה ודר, אלישבע ויאיר

דר (25) ומשה (28) כהן, נישאו ב-12 לאוגוסט אשתקד ומספר חודשים לאחר מכן עברו לחריש. השניים הכירו לפני כחמש שנים בטיול ‘אחרי צבא’ באפריקה. גם את ירח הדבש שלהם בחרו השניים לבלות רחוק מהבית ויצאו להרפתקה נוספת של שלושה חודשי טיול בדרום אמריקה. למזלם, עוד בטרם השתלטה הקורונה על העולם וסגרה את השמיים לטיסות, הספיקו בני הזוג לנחות בבטחה בישראל וחזרו לשגרת חייהם. דר היא מאפרת ומעצבת שיער ומשה מועסק כטבח.

ארוחה רומנטית על החוף

לאהבה ולזוגיות יש מקום של קבע בשגרת החיים שלהם: “מדי שבוע אנחנו מפנים כמה שעות, נוסעים לים ועושים ‘דייט’ וארוחה רומנטית על החוף”.

משה ודר הגיעו לחריש לאחר מגורים ברמת הגולן והתאהבו בחריש ממבט ראשון: “אני מתה על העיר הזאת. חיפשנו מקום עירוני אך לא הומה וגדול וממש התאהבנו בחריש ובאנשים”, אומרת דר. “אנחנו מאוד מתרשמים מהפיתוח של העיר, הכל כאן יפה וחדש. מרגיש כמו מקום טוב לבנות בו עתיד”.

דר ומשה כהן ט"ו באב
דר ומשה כהן: “פיקניק רומנטי על חוף הים”

דר הקימה קבוצת וואטסאפ לזוגות צעירים, “צעירי חריש נפגשים”, בה חברים כיום, כ- 30 משתתפים. “יש כאן הרבה צעירים ובזכות הקבוצה הכרנו פה חברים חדשים”, מפרטת דר ומוסיפה: “רבים מגיעים לכאן ופותחים דף חלק בלי דעות קדומות. אין הבדלי מעמדות, אין וותיקים וחדשים העיר מעניקה לכולם הזדמנות שווה ויש רצון עז להכיר ולהיפתח לאנשים אחרים”, אומרת דר.

את ט”ו באב יחגגו השניים הערב בבילוי המועדף עליהם, בחוף הים: “בגלל הקורונה אין סרטים או הופעות, אז נלך אחרי העבודה לים, נביא איתנו כמה דברים לאכול ונהנה”, מסכמת דר.

נהנים מהחיים המשותפים

יאיר (30) ואלישבע (24) קלי נישאו בחודש מרץ האחרון. יאיר למד היטב את מילות השיר ‘קח לך אישה ובנה לה בית’ ויישם את ההנחיות בצורה מדוקדקת. בהתאם, רק לאחר שרכש דירה בחריש מיסד את הקשר עם אלישבע והשניים נישאו.

יאיר ואלישבע דר ט"ו באב
אלישבע ויאיר דר

בני הזוג הכירו בחתונה של חברים משותפים: “חשוב לציין שזו הייתה חתונה חלבית ושנינו הגענו למזנון רעבים מאוד”, נזכר יאיר בחיוך. “התחלנו לשוחח ולהכיר ובהמשך יצאנו לפגישה. משם דברים התקדמו מהר מאוד להצעת נישואין”.

ב-17 במרץ נישאו בני הזוג קלי בבית הכנסת בחריש. הגבלות התקהלות חדשות עם פרוץ משבר הקורונה, אילצו את הזוג לשנות את התכניות ברגע האחרון ולהעתיק את טקס החופה מהאולם לבית כנסת ובנוכחות קהל מצומצם בלבד. מתרגשים ומאושרים לאחר שנישאו, הבטיחו אז בני הזוג מסיבה גדולה שתתקיים בקיץ, אך הקורונה עודנה איתנו והתקווה לקיים אירוע נוסף, גדול יותר, ירדה בשלב זה מהפרק.

יאיר ואלישבע דר: בין הזוגות הראשונים שהתחתנו בהתאם למגבלות הקורונה

מגפת הקורונה הביאה גם לשינוי היעד בו בילו לאחר החתונה. את ירח הדבש הקלאסי בחו”ל המירו בני הזוג בחופשה באילת. “כשיפתחו השמים נצא לחופשה נוספת בחו”ל, אני מקווה שזה יקרה בקרוב”, מבטיח יאיר.

בחודשים שחלפו מאז הנישואים בונים השניים את שגרת חייהם החדשה. יאיר עובד כקצין בטיחות בתעבורה ואילו אלישבע עובדת בשופרסל דיל חריש. יאיר מתאר את חייהם העכשוויים בסיפוק רב:  “דברים השתנו לטובה. מאוד רציתי להקים בית בישראל ואנו נהנים מהשותפות ומהאחריות ההדדית שטומנים בחובם חיים משותפים, וכמובן הציפיה לילדים בהמשך”. את ט”ו באב מתכננים בני הזוג לחגוג בדייט זוגי ברידינג, תל אביב: “יש גם מתנה אבל זאת הפתעה”, מסכם יאיר.

תודה לחן דואני על הסיוע בהכנת הכתבה

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

אושרה תוכנית המתאר המחוזית להרחבת חריש דרומה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה סופית את הרחבתה של חריש לכיוון דרום ואת הקמתו של רובע ‘חריש דרום’. התכנית מגדירה, בנוסף לרובע המגורים והמסחר, גם שטחים פתוחים לשימור, שיעניקו לתושבי העיר ריאה ירוקה וכן מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתה

מבט אל יער חריש שהוגדר כ״אזור פתוח״

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת“ע) אישרה סופית את תכנית המתאר המחוזית, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, להרחבתה של חריש דרומה. התוכנית החדשה תאפשר את הקמתו של רובע ‘חריש דרום’, רובע המשלב שטחי מסחר ותעסוקה לצד מתחמי מגורים.

אישור השינוי בתכנית המתאר המחוזית הוא נדבך נוסף בתהליך הקמת הרובע החדש. בחודש הבא צפויה ה’וועדה המיוחדת לתו”ב  – חריש’ לאשר להפקדה את תכנית הרובע, זאת לאחר שהדיון בנושא נדחה מחודש יוני, לבקשת העירייה.

חריש דרום מסדרון אקולוגי מפה
תשריט חריש דרום

הבשורה המשמעותית בתכנית המתאר המחוזית המעודכנת, היא הראייה התיכנונית -מרחבית המגדירה שטחים פתוחים מוגנים ואת פריסת השטח הפתוח המיוחד במרחב, זאת בין השאר, על מנת לשמור על אופיו הכפרי של האזור הסמוך ליישובים השכנים לחריש, לטובת תושבי האזור כולו.

את הכנת התכנית הוביל משרד הבינוי והשיכון וקידומה היה בשיתוף עם הוועדה המחוזית חיפה והוועדה המיוחדת לתו”ב – חריש. שתי הוועדות קיימו דיונים על פי חוק כל אחת בתחום סמכותה ופעלו לקידום השינוי לתכנית המתאר המחוזית (תמ”מ 13/6) .

ורד סולומון ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון: “השינוי לתמ”מ מהווה אבן דרך משמעותית לטובת פיתוח העיר חריש. בתכנון ערים נדרש לתת מקום לראייה המערכתית הרואה את כלל מרכיבי הסביבה הטבעית והחברתית. חיזוק הקשרים של העיר עם המרחב הסובב אותה כולל הישובים אום אל קוטוף, מייסר, מצפה אילן, ברטעה וערערה הוא חשוב מאין כמותו ומהווה מפתח לחיזוק העיר ולהפיכתה למרכזית ותורמת לכלל התושבים באזור”.

שטחים חקלאיים במרחב התכנון

חשש להיבלע בעיר הגדולה

תכנית המתאר המחוזית אושרה חרף מספר התנגדויות שהגישו, בין השאר, מועצה איזורית מנשה, קיבוץ מצר ומצפה אילן.

כך לדוגמה, מצפה אילן העלה את החשש שיהפוך לשכונה בתוך חריש: “נדרש לשמור על רצועת חיץ ירוק בין מצפה אילן לחריש לצורך שמירה על ריאה ירוקה ושמירה על אופיו הכפרי של היישוב. בין מצפה אילן לחריש סומן שטח פתוח מיוחד המאפשר שימושי פנאי ונופש ולכן לא ישמר החיץ ויפגע הצביון הכפרי של מצפה אילן שאף עלול להפוך לשכונה בתוך העיר”, נכתב בהתנגדויות.

תצפית משכונת החורש על כפר מייסר וקיבוץ מצר

גם מועצה איזורית מנשה העלתה התנגדויות וביניהן התנגדות לקיומן של פעילויות פנאי ונופש לאורך נחל נרתבא, המהווה את גבולו המזרחי של רובע חריש דרום.

בנימוקי אישור התוכנית, כתבה הוועדה, כי סימון שטח פתוח מיוחד במיקום שנקבע יאפשר מתן מענה לפנאי ונופש לצורכי אוכלוסיית האזור וכי סימון מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתא, יחזק את השמירה על הערכים הטבעיים לאורך הנחל ויאפשר את רציפות השטחים הפתוחים ובכללם המרחב הפתוח הרגיש שממזרח ומדרום לו. עוד ציינה הוועדה כי ”לא יותר בינוי לפנאי ונופש אך אין מניעה לקיום פעילויות פנאי ונופש שאינן מצריכות בינוי”.

לבחון את התנאים בהפקדה

בחודש הבא כאמור, צפויה תכנית ‘רובע דרום’ לקבל אישור להפקדה על ידי הוועדה המיוחדת לתו”ב  – חריש. תכנית זו אמורה לתת פירוט מירבי ופתרונות לכל האתגרים שמציבה תכנית המתאר החדשה ובכללם, מעבר כבישי גישה לחריש (כביש 611) בשטח הפתוח שהוגדר, שמירה על נחל נרבתה, שמירה על המסדרון האקולוגי וקביעה מעשית של משך הזמן לשמירה על שטחים פתוחים בשנים הבאות. עם זאת, בשלב זה הוסרה מהתוכנית ההתייחסות לכבישי הגישה הישירים לרובע החדש, ועל כן הגישה אליו תהיה מתוך חריש עצמה.

תוואי נחל נרבתה. יוגדר כמסדרון אקולוגי

יעל לביא אפרת, חברת ב’וועדה המיוחדת לתו”ב – חריש’, המייצגת את הארגונים הסביבתיים מפרטת: “המועצה הארצית הציגה תכנית סכמטית. כעת יש להמתין לתכנית המפורטת שתופקד בזמן הקרוב ולבחון אילו תנאים מתלווים לה. התכנית להפקדה כוללת את כל הפרטים החשובים והמעשיים לפיתוח רובע ‘חריש דרום’ ולשמירה על הסביבה. לא הבענו התנגדות עקרונות לתכנית חריש דרום, אבל צריך לעשות אותה כמו שצריך. אני מקווה שיכינו תכנית טובה ובת קיימא”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תושבי חריש משתפים: “הפינה שלי בחריש”

שגרת היומיום, לחצים כלכליים וחששות טבעיים מהמשבר העולמי והשלכותיו הארציות, שולחים כל אחד ואחת מאיתנו לחפש רגע של שקט. תושבים בחריש משתפים אותנו בפינות החמד האהובות עליהם בעיר. ספסל פינתי, גינה שלווה, נדנדה חבויה, נקודת תצפית או כל מקום אחר קרוב לבית שעוזר להטעין מצברים

יאיר דנציג (46) הוא מאמן ומוביל תהליכי צמיחה. הוא מתגורר בחריש מעל לשנה והפינה האהובה עליו בעיר היא הגינה הקהילתית ברחוב גפן.

גינה קהילתית. צילום: דוברות עיריית חריש
גינה קהילתית. צילום: דוברות עיריית חריש

“אני עובר דרך הגינה הקהילתית כל בוקר, כשאני מטייל עם הכלבה. הגינה שקטה ומטופחת ומסמלת עבורי את הקשר המקסים בין האדם לטבע. לעיתים אני רואה שם את האחראים שמטפלים בגינה באהבה, ולעיתים אני רואה את ילדי חריש שמשתתפים בפעילויות בגינה וזוכים ללמוד על החיבור שלנו לאדמה דרך ערוגות הצמחים”.

יאיר דנציג
דנציג: “האחראים מטפלים בגינה באהבה”

“כיף לעשות ספורט באוויר הפתוח”

ליאור עוז (42) תושב חריש מזה ארבע שנים הוא עצמאי ובעל עסק לסידור דירות ועזרה במעבר דירה. בזמנו הפנוי אוהב עוז לבצע פעילות ספורטיבית במתקני הספורט בעיר.

מגרש הספורט ברחוב טופז בעיר

“אני אוהב בחריש את מתקני הספורט בפארקים. בעיקר בפארק מול המגרש ברחוב טופז בעיר. הפארקים בחריש ‘מתוקתקים’, והם מספקים מתקנים מתאימים לכל אדם, מילד ועד מבוגר. ליד מתקני הכושר האהובים עלי, יש משטח רכיבה לילדים עם סימוני תנועה של כביש. יש בעיר אווירה ספורטיבית וכיף לעשות ספורט באוויר הפתוח”.

ליאור עוז צילום: מעין גלעד
עוז: “יש אווירה ספורטיבית בעיר” צילום: מעין גלעד

“פרות רועות שם בנחת”

דגנית אדוני (45), רפלקסולוגית ומעסה, מתגוררת בחריש, ברחוב אלה, כמעט שלוש שנים. את פינת החמד האהובה עליה מצא בעלה, דוד אדוני, באחד מטיוליו בסביבה.

דגנית אדוני
פינת חמד עם נדנדה

היא לא מסגירה את המיקום המדויק, אבל מחלקת רמזים: “באמצע היער שלנו יש פינת חמד עם נדנדה, ככה פתאום, בין צמחיה והרבה ירוק מישהו תלה נדנדה בטבע. אני אוהבת להגיע לשם עם הילדים. יש שקט ושלווה מסביב, פרות רועות שם בנחת. המקום קרוב לבית אבל מצוי ממש בתוך עמקי הטבע הסובב של חריש”.

“התחושה היא של ביקור בכפר”

מיכל שטרית (31) מתפרנסת למחייתה כקופירייטרית ומתרגמת. את השקט שלה היא אוהבת למצוא בגן שעשועים קטן במיוחד שמעניק למבקרים בו בונוס מיוחד, עצים וותיקים שניטעו עוד בתקופת היות חריש ישוב קהילתי.

גן שעשועים בסמוך למתחם הוותיק של חריש

“אני אוהבת את גן השעשועים הקטן שנמצא בין בית הקהילה לרב-תכליתי. יש שם עצים ענקיים  ותמיד שומעים שם ציוץ של ציפורים”, מסבירה שטרית ומסכמת: “קל לשכוח שאני מוקפת באתרי בנייה, התחושה היא של ביקור בכפר”.

מיכל שטרית
שטרית: “קל לשכוח שאני מוקפת באתרי בנייה”

תה צמחים בקצה היער

עודד סולר (45) תושב חריש מזה שנה, הוא מטפל ותיק בשיאצו ורפואה סינית, ומאמן לכלכלת המשפחה. את המרגוע שלו הוא מוצא בשבילי האופניים ופינות החמד ביער סביב חריש.

תצפית על כביש 6
תה צמחים בנקודת התצפית

“אני אוהב לרכוב על אופניים בשבת בבוקר. אני רוכב עם חברים טובים שמצאתי כאן בחריש ובסיום הרכיבה אנו אוהבים לשבת בקצה היער, בנקודת תצפית המשקיפה על כביש 6 עם תה צמחים, שגדלים אצלי במרפסת”. סולר מסכם: “אני רואה את האנשים פה ויודע שאנחנו יכולים לבנות כאן יחד, מקום חדש, קהילה שמביאה מסר של חיבור ואיזון לכולם”.

עודד סולר
סולר: “אני רואה את האנשים פה ויודע שאנחנו יכולים לבנות כאן יחד, מקום חדש”

“לגור בעיר אבל להרגיש בכפר”

דניאל שחר (26) מתגורר בחריש חודשיים בלבד והוא אחד התושבים הראשונים של שכונת מעו”ף. השהות הקצרה בעיר לא הפריעה לשחר, מדריך רכיבה טיפולית ומרצה על תסמונת טורט, להתאהב בחריש.

שדרת דרך ארץ
שדרת דרך ארץ: שילוב של אורבניות וירוק

“המקום האהוב עליי בעיר הוא טיילת דרך ארץ. אני  נוהג לרוץ בשדרה בשעות הערב המאוחרות. אני אוהב מאוד לנשום את האוויר בחריש, שמעניק לי הרגשה של התחלה חדשה.

השדרה קוסמת לי במיוחד מפני שהיא משלבת אורבניות וירוק. אם הייתי צריך לסכם את חריש במשפט הייתי אומר שהחוויה שהיא מספקת לי היא ‘לגור בעיר אבל להרגיש בכפר'”.

דניאל שחר
שחר: “הרגשה של התחלה חדשה”

“חלקת גפנים יפהפיה ורומנטית”

לידור שקד (34) מתגורר בחריש שנתיים ומוכר לרבים ככתב החדשות של אתר ‘חריש 24’. את השקט שלו מוצא שקד באחת הגינות המיוחדות ביותר בעיר.

גן הכרם
גן הכרם: כולל מאפיינים רבים של העיר חריש

“אחד המקומות היפים בעיר הוא ‘גן הכרם’ בכניסה לעיר. אני לא יודע אם יש לו שם רשמי אחר, אבל כך אנחנו קוראים לו במשפחה. לטעמי, המקום משקף באחת את כל מאפייני העיר: מתקני משחקים לילדים בצמוד לבית כנסת הפועל בפתח הגן, מדשאה וחלקת גפנים יפהפיה ורומנטית עם שולחנות פיקניק. הגן משקיף על השדרה המרכזית בעיר, שדרת דרך ארץ וניתן לצפות ממנו בנוף אופייני לחריש, של בנייני מגורים מאוכלסים ובניינים בשלבי בנייה שונים”.

לידור שקד
שקד: “ניתן להשקיף על נוף אופייני לחריש, של בנייני מגורים מאוכלסים ובניינים בשלבי בנייה שונים”

“מקום מתאים לשיחות נפש”

תמר נרקיס-גל (72) עברה להתגורר, ממש לאחרונה, בשכונת הפרחים בבנין משותף לקהילת גמלאים. בשנתיים האחרונות בהן התגוררה בעיר בשכונת אבני חן, גילתה נרקיס-גל כי המקום האהוב עליה ביותר הוא גינת הכלבים ברחוב ברקת.

כלבים משתובבים. גינת הכלבים
גינת הכלבים ברחוב ברקת. צילום: אורן קלר

“הכיף ביותר הן פגישות הבוקר שיש לי עם בעלי כלבים בשש בבוקר בגינה. אני מבקרת בגינה עם קימי, הכלבה שלי והמקום מתאים ביותר לשיחות נפש שאני מנהלת עם דן וקסלר שמגיע עם ג’נגו”.

תמר נרקיס גל
נרקיס גל: “גינת הכלבים ברחוב ברקת מתאימה לשיחות נפש”

“מראה פנורמי של חריש המתחדשת”

מוטי וייס, הוא מוותיקי העיר. הוא מתגורר בחריש משנת 2007 ועוסק לפרנסתו כמתווך. אחד המקומות האהובים עליו בעיר הוא נקודת תצפית על העיר המתחדשת.

פארק המועצה: “ספסל שנמצא בנקודה גבוהה, בודדת”

“פארק המועצה הוא פארק גדול, עשיר במתקנים, מדשאות וצחוקם של ילדים מתוקים. כשמרימים מבט מעל לפארק מגלים ספסל שנמצא בנקודה גבוהה, בודדת. מראה פנורמי רחב של חריש המתחדשת נגלה משם: ניתן לראות את שכונת החורש מלאת החיים, יער חריש המזכיר את חריש של פעם, בית הכנסת “ראשית תבואתו” שבולט בהדרו, על שלל מתפלליו,  ושכונת הפרחים הנבנית במהירות. מדי פעם אני עולה לנקודת תצפית זו וליבי מתרחב לראות עיר בישראל נבנית, חזון שמתגשם. אשריי שזכיתי”.

מוטי וייס
וייס: “מראה פנורמי רחב של חריש המתחדשת”

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בשורות תחבורתיות לחריש: שכונות הפרחים ומעו”ף חוברו לתחב”צ

הקווים לבנימינה וחדרה תוגברו משמעותית בכ-20 נסיעות בשבוע. המסלולים של שני קווים אלה וכן מסלולי הקווים לתל אביב וחיפה יעברו גם דרך שכונת הפרחים ושכונת מעו”ף. ראש העיר: “הבשורות החדשות הן נקודת ציון חשובה ומשמעותית מבחינתנו, אך יש לנו עוד עבודה בתחום הזה”

צילום: דניאל שחר

בשבוע שעבר, בתום פגישה בין מירי רגב, שרת התחבורה ויצחק קשת, ראש העיר סיכמו השניים על תגבור משמעותי של קווי האוטובוס לחדרה ובנימינה. עוד סוכם שמסלול קווים אלה וקווים נוספים ישתנה, והם יעברו גם דרך השכונות החדשות – הפרחים ומעו”ף. ראש העיר, יצחק קשת, בסיכום פגישתו עם שרת התחבורה מירי רגב אמר לאחר הפגישה: “הבאנו בשורות תחבורתיות חשובות לחריש”.

יצחק קשת בדיון במשרד התחבורה2 (1)
יצחק קשת בדיון במשרד התחבורה

אתמול, החלו לפעול קווי האוטובוס בחריש במתכונת החדשה. הקווים שתוגברו בשלב זה הם 60 ו-71, שני הקווים שנוסעים בין חריש לחדרה ובין חריש לתחנת הרכבת בבנימינה שממנה יוצאות רכבות ישירות לתל אביב ולחיפה. במסגרת תגבור הקווים נוספו לכל אחד מהקווים כ-20 נסיעות בשבוע בעיקר בשעות הבוקר ואחרי הצהריים. כך, לדוגמה, כיום יוצאים מחריש לחדרה שני אוטובוסים בקו 60 בין השעות 6:00-8:00, והחל מאתמול יצאו מחריש חמישה אוטובוסים בשעות האלה.

תחבורה ציבורית בחריש קווים
לוח זמנים חדש ומסלולים חדשים

במסגרת השינויים התווספו בחריש 13 תחנות לכל כיוון: 7 בשכונת הפרחים בשני הרחובות המרכזיים (סביון ולוטם), 4 בשכונת מעו”ף ושתי תחנות נוספות על שד’ דרך ארץ.

בשורה נוספת לתושבי שכונות “הפרחים” ו”מעו”ף” היא שגם הקווים לחיפה ולתל אביב ובחזרה עוברים בשכונה: קו 631 לחיפה דרך כביש 6 וקו 632 לתל אביב דרך כביש 2.

ראש העיר יצחק קשת: “הבאנו בשורות תחבורתיות חשובות לחריש. אתגר התחבורה הציבורית הוא אחד הנושאים החשובים ביותר המונחים כיום על שולחני. החיבור של השכונות החדשות בחריש לתחבורה הציבורית ותגבור הקווים לחדרה ובנימינה הם תוצאה של עבודה אינטנסיבית שאנו עושים תקופה ארוכה מול משרד התחבורה. האחריות על שירותי תחבורה ציבורית היא של משרד התחבורה, ואני מודה לעשרות התושבים שפנו למשרד התחבורה ודרשו את עיבוי התחבורה הציבורית בעיר. הבשורות החדשות הן נקודת ציון חשובה ומשמעותית מבחינתנו, אך יש לנו עוד עבודה בתחום הזה ואנחנו ממשיכים לפעול כדי לתגבר קווים נוספים ולקדם עוד פתרונות תחבורה ציבורית לחריש. נמשיך לעדכן”.

יצחק קשת ומירי רגב
“האחריות על שירותי תחבורה ציבורית היא של משרד התחבורה”

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עצה משפחתית: חמש משפחות ”ותיקות“ מספקות עצות לתושבים החדשים בחריש

חמש משפחות – מיס, אסולין, קלר, תורן ואייזנמן – בעלות ותק בחריש, הנע בין שנה לשבע שנים, מחלקות טיפים בחינם למצטרפים החדשים. מה כדאי לדעת, מה יקדם את תהליך ההסתגלות וכיצד להיערך לחיים בעיר החדשה? חמש עצות חשובות שעשויות להקל על המעבר

תמונה ראשית: prostooleh

ההמולה שמלווה את חודשי הקיץ לא פסחה גם השנה על חריש. למרות הקורונה, למרות המשבר הכלכלי (ואולי בגללו) וחרף אי הוודאות הגדולה, משפחות רבות אורזות את חייהן ועוברות לעיר. ברחבי חריש ניתן לראות את משאיות ההובלה, את המנופים שנישאים אל על ואת ההודעות בקבוצות של מי שמחפש קרטונים למעבר ומי שמוסר אותם.

עצות חשובות וברכה אחת משותפת: “ברוכים הבאים”

כמה אנשים יתווספו לחריש בקיץ הקרוב? זאת נדע רק בסיומו, אבל מה כדאי להם לעשות ואיך הם יסתגלו טוב יותר לעיר החדשה של ישראל, זאת אנחנו כבר יודעים, או לפחות, חושבים כך. חמש משפחות בעלות ותק בעיר, הנע משנה אחת בלבד לשבע שנים, מעניקות לתושבים החדשים עצות חשובות וברכה אחת משותפת: ברוכים הבאים.

משפחת מיס: “לנצל את כל הטוב בחריש”

נעים להכיר: יצחק (32) איש חינוך, כותב תוכן ומנהל אדמניסטרטיבי; רחלי (32). דרמה-תרפיסטית, בעלת תיאטרון ‘סיפורוח’ ומלחינה; אהוביה משה (9) עולה לכיתה ד’ בבית הספר ממ”ד ‘תלמי הדר‘; מלאכי מאיר (6) עולה לכיתה א’ בתלמוד תורה; יפתח (3) עולה לגן חרוב; איתמר (8 חודשים) במעון ‘נטעי חריש’.

ותק בחריש: שבע שנים

משפחת מיס
משפחת מיס, שבע שנים בחריש: “זה כיף”

עצה מרכזית: “למדו לנצל את כל הטוב שחריש מציעה. מומלץ להסתובב בחורשה, להשתתף בפעילויות המגוונות שעורכים התושבים והמועצה, לקנות בעסקים המקומיים, לשאול ולהתעניין במתרחש דרך הרשתות החברתיות, וליזום פעילויות. לחריש יש הרבה מה להציע. נצלו אותה. זה כיף”.

משפחת אסולין: “הומור לא יזיק”

נעים להכיר: דודי (32) מהנדס אלגוריתמיקה ובעלים ושותף ב’פיצריש’; טליה (31) עורכת-דין. כרמל (5) עולה לכיתה א’ בבית הספר ממ”ד ‘תלמי הדר’; אורי (4) עולה לגן טרום חובה (שקמה); תמר (10 חודשים) במעון צלילי החינוך;

ותק בחריש: ארבע שנים

משפחת אסולין
משפחת אסולין, ארבע שנים בחריש: “קחו חלק ביוזמה קהילתית”

עצה מרכזית: “משפחות יקרות, חיו את המציאות ולא את הפייסבוק או את הפוליטיקה המקומית. נשמו עמוק. הכל כאן דינאמי, בצמיחה, מתפתח ומשתנה. צריך סבלנות וגם הומור לא יזיק. הכי חשוב, קחו חלק ביוזמות פרטיות וקהילתיות, כך תהפכו לחלק ממה שקורה שכאן. משהו טוב וגדול מתרחש בחריש, אז אל תפספסו את היום-יום ואת הרגע. שמרו על אופטימיות, תיהנו ממה שיש כאן, ואל תחפשו את מה שעדיין חסר”.

משפחת קלר: “ליהנות מעיר בה ‘כולם מכירים את כולם’״

נעים להכיר: צופיה (49) מורה למתמטיקה בבית-ספר יסודי; אורן (50) מורה לכלכלה ולמתמטיקה בתיכון ובנוסף עובד כצלם; מאיה (14) עולה לכיתה ט’ בגוונים; גיא (9) עולה לכיתה ג’ בבית ספר ‘רונה רמון’;

ותק בחריש: שלוש שנים

משפחת קלר
משפחת קלר, שלוש שנים בחריש: “טיילו באיזור. חריש מוקפת טבע, יערות ופינות חמד”

עצה מרכזית: “חריש היא עיר בצמיחה והקהילה בה (עדיין) קטנה ומגובשת. זה הזמן לרכוש חברים חדשים (לכם ולילדיכם) להכיר אנשים חדשים וליהנות מעיר בה ״כולם מכירים את כולם״. אל תתרשמו מזירות ההתגוששות ב-Facebook, המציאות היא הפוכה ממה שמשתקף ברשתות החברתיות. זה הזמן להתחבר לקהילה ולפעילויות הקהילתיות כאן. מהר מאוד תגלו שיש לכם שכנים וחברים נפלאים (שונים מאלה שהייתם רגילים אליהם – אבל זה היופי שבדבר).
ועצה אחת אחרונה: טיילו באיזור. חריש מוקפת טבע, יערות ופינות חמד. האיזור גם מציע מקומות בילוי ומקומות חדשים ומסקרנים, אז צאו וגלו אותם”.

משפחת תורן: “הסתגלות דורשת זמן, אז…גלו סבלנות”

נעים להכיר: שמעון (44) מעצב אירועים; ג’ודי (44) בעלת דוכן פרחים בקניון MORE; לירון (16) תלמיד בגבעת חיים; רועי (13) תלמיד בחטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’ נעם (11) תלמיד ‘תלמי רון‘;

ותק בחריש: שנתיים

משפחת תורן
משפחת תורן, שנתיים בחריש: “גלו סבלנות”

עצה מרכזית: “עליתי לארץ מארגנטינה כשהייתי בת 10. המילה הראשונה שהורי ואני למדנו בארץ היתה ‘סבלנות’. 30 שנה אחרי אני מוצאת שהיא מתאימה גם לחריש. העיר משתנה ומתפתחת בקצב מדהים. לפני שנתיים לא היו כמעט חנויות על דרך ארץ והיום אני מתרגשת לראות את השדרה מלאה בעסקים פעילים. הכל מלא חיים, מוסיקה ואנשים. אני נהנית מהעובדה שהכל קרוב. אני יורדת למטה וכל מה שאני צריכה זמין לי במרחק הליכה בשדרה.

עם זאת, אני מודעת לעובדה שלא כולם חשים כך בהתחלה. רק אחרי שנתיים, שמעון הודה שחריש טובה לנו ושההחלטה לעבור היתה צודקת. אני מאחלת בהצלחה לתושבים החדשים ומציעה להם לזכור שהסתגלות דורשת זמן. אז…גלו סבלנות”.

משפחת אייזנמן: “אל תתביישו לבקש עזרה – כולנו נשמח לתת אותה”

נעים להכיר: טל (41) כותב תוכן ומתורגמן שפת סימנים; קטיה (37) עובדת בנק; יהונתן (11) מיכל (8) עולים לכיתות ה’ ו-ג’ בבית ספר ‘תלמי רון’; איתמר (3) עולה לגן;

ותק בחריש: שנה

משפחת אייזנמן
משפחת אייזנמן, שנה בחריש: “הקהילה בחריש שונה מכל מקום אחר”

עצה מרכזית: “הקהילה שפגשנו בחריש שונה מכל מקום אחר שבו גרנו בעבר. היא חמימה, מחבקת ותומכת. אין שום צורך בחברות, קשרי משפחה או אפילו בהיכרות מוקדמת. אם חסר לכם משהו לשבת, אם אתם לא מוצאים מי שידפוק לכם מסמר בקיר או אם אין לכם איך להגיע לעבודה; כל מה שעליכם לעשות הוא לשלוח הודעה באחת מעשרות הקבוצות של חריש בפייסבוק או בוואטסאפ, ובתוך דקות ספורות מישהו כבר יציע את עזרתו ובחיוך גדול.

ממש לאחרונה, נתקלנו בבעיה והודעה אחת בפייסבוק הפגישה אותנו עם כמה מלאכים טובים שאחד מהם גם הצליח לפתור לנו אותה ולא הסכים לקבל תמורה. אנחנו רוצים לברך את התושבים החדשים בחריש ולהזכיר לכם לא להסס לבקש עזרה – כולנו נשמח לתת אותה”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הדירה היקרה ביותר בחריש נמכרה ב(כמעט) שני מיליון שקלים

בחודש שעבר נמכרה בחריש דירת גן במחיר שיא הנושק לשני מיליון שקלים. מכירתה שברה שיא קודם מהשנה החולפת, של דירה בשכונת הפרחים, שנמכרה ב-1.8 מיליון שקלים. אילו דירות הציגו תשואה גבוהה במיוחד בשנים האחרונות בעיר והאם לצד דיור בר-השגה, מתפתח בחריש שוק של ’דירות יוקרה‘?

דירת הגן היקרה ביותר שנמכרה בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

בשבוע שעבר ביקר בחריש ראש מפלגת ימינה, נפתלי בנט. בביקור המתוקשר הוא הזמין את תושבי ישראל להגיע לעיר חריש, שמציעה דירות חדשות, בנות 4 חדרים, בפחות ממיליון שקלים. “בנט טעה במה שהוא אמר”, כך לפחות מאמין לירון כרמון, מנהל סניף רימקס חריש. “מחירי הדירות בחריש כבר חצו מזמן את קו המיליון שקלים. אין כמעט דירות שניתן לקנות במיליון שקלים. ולכן, אם יש מי שמתכנן לקנות דירה בעיר, זה הזמן לעשות זאת”, הוא פוסק.

לירון כרמון רימקס
לירון כרמון: “בחודשיים האחרונים נשברו שיאים חדשים במחירי הדירות בעיר”

מחירי שיא לדירות בחריש

“הטעות” של בנט אינה מקרית. חריש משווקת עצמה כעיר שמציעה דיור מוזל ואטרקטיבי לזוגות צעירים במחירים ברי השגה. עם זאת, לדברי כרמון, מחירי הדירות בחריש עלו בהתמדה בשנים האחרונות ובחודשיים האחרונים נשברו שיאים חדשים במחירי הדירות בעיר, זאת למרות ועל אף הקורונה.

“ראינו שבחודשים האחרונים שוק הנדל”ן חזר לעצמו, לאחר משבר הקורונה, ואף תיקן מחירים. יש ביקוש גבוה וכמות גדולה של עסקאות שנסגרו לאחרונה”, הוא מסביר ומפרט: “לאחרונה מכרנו דירת גן ארבעה חדרים במחיר של 1.6 מיליון שקלים. זהו מחיר מצוין. הדירה נקנתה בשנת 2017 מהקבלן במחיר של 1.3 מיליון שקלים. הרווח ברוטו הוא 300 אלף שקלים בשלוש שנים. זהו נתון נאה בכל פרמטר”, מציין כרמון ומוסיף, שקיימת דרישה גבוהה לדירות גן בחריש, שנמכרות במחירים שנעים בין 1.3-1.6 מיליון שקלים.

דירת גן למכירה בחריש
ביקוש גבוה לדירות גן בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

לדברי כרמון גם מחירי השכירות עולים: “פנטהאוז חמישה חדרים ברחוב התאנה הושכר לאחרונה ב-4,500 שקלים זהו גם מחיר שיא עבור שכירויות בעיר”, הוא מוסיף.

הדירה היקרה ביותר בחריש

בחודש יוני 2020 נשבר שיא נוסף במחירי הדירות בחריש. לראשונה, נמכרה דירה מיוחדת במחיר שנשק לרף השני מיליון שקלים.

השיא הקודם עמד על 1.8 מיליון שקלים לדירה שנמכרה בשכונת הפרחים, ומעקב אחרי מחירי הדירות היקרות ביותר בחריש מגלה כי הרף הגבוה עולה בממוצע בכ-80-100 אלף שקלים לשנה.

דירת גן מיכל מור
הדירה היקרה ביותר בחריש: דירת גן 6 חדרים עם חצי דונם חצר. צילום מתוך” לוח דירות חריש”

הדירה ששברה את השיא החדש, ממוקמת במיקום מרכזי על השדרה המרכזית בעיר. זו דירת גן, בת 6 חדרים, עם חצר שמשתרעת על שטח של חצי דונם. עוד כוללת הדירה שלושה מחסנים ויחידת דיור עם שני חדרים, מטבחון ושירותים.

הדירה נמכרה במחיר שיא של 1.93 מיליון שקלים. מיכל מור, בעלת הדירה מעריכה שמחירה הריאלי של הדירה גבוה יותר: “הפתיע אותי שלא הצלחתי למכור במחיר גבוה יותר. כיוונתי לשני מיליון שקלים, אבל תקופת הקורונה ככל הנראה עשתה את שלה”, היא אומרת ומציינת כי קיבלה הצעה מרוכש על 2 מיליון שקלים, אולם הוא נסוג מהעיסקה בעקבות המגיפה העולמית.

זו הפעם השנייה שהדירה של מור מוזכרת בהקשר של שיאי מכירה בחריש. בשנת 2015 רכשה מור את הדירה במחיר שיא גם כן, שדווח עליו בעיתונים הכלכליים. “רכשנו את הדירה יחד עם התוספות במחיר של 1.538 מיליון שקלים. שדרגנו אותה והשקענו בה”, היא נזכרת. “כתבו אז בעיתונים שנמכרה הדירה היקרה ביותר בחריש”.

מיכל מור
מיכל מור: “ערך הדירות המיוחדות בחריש רק יעלה”

בחלוף חמש השנים, מור שמחה על התשואה הגבוהה שהניבה הדירה: “בהשוואה לתשואה שמניבות דירות מיוחדות אחרות כמו פנטהאוזים או דירות גן, התשואה של הדירה שלי אינה יוצאת דופן. אני מאמינה בהתפתחות העיר ומעריכה שערך הדירות המיוחדות בחריש רק יעלה”. בהתאם לתפישה זו רכשה מור פנטהאוז דופלקס בשכונת בצוותא.

“אני חושבת שהבעיה היא שבחריש לא רגילים למחירים גבוהים כאלה. עם זאת, נראה שאט אט חל שינוי. חריש שווה יותר ואנשים מבינים את זה היום. כיום כבר נמכרות דירות יוקרה בשכונות בצוותא והפרחים”, היא מדגישה ומסכמת: “אני מקווה שמכירת הדירה שלי תהווה סמן למכירות עתידיות של דירות יוקרה בעיר”.

השיווק מתבסס על מגורים זולים

כרמון מאמין שמכירת הדירה של מור אכן מהווה סמן ושוברת מחסום תפישתי: “כשפרסמנו לראשונה את מחיר המכירה עבור הדירה של מור קיבלנו תגובות כמו “אתה חושב שאתה במודיעין?”, “התבלבלת במחיר?”.

פנטהאוז למכירה בחריש
פנטהאוז בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

“אין ספק שאנשים לא חשים בנוח להוציא כסף על דירה איכותית, ששווה את המחיר הנדרש,  בגלל שהשיווק של חריש מתבסס על אופציית מגורים זולה”.

ואכן, בתחילת דרכה, חריש היוותה יעד אטרקטיבי למשקיעים, שרכשו דירות במחירים זולים וציפו לתשואה נאה. עם זאת, הצע הדירות הגבוה, ההצפה בשוק השכירויות ציננו את התלהבות המשקיעים. כרמון מאמין שמגמה זו מתהפכת כעת. “משקיע שמעוניין בתשואה נאה על מכירת דירה בחריש צריך להשקיע בדירות מיוחדות”, הוא מסביר. “משקיע שירכוש דירת 3 חדרים, 5 חדרים, 6 חדרים או דירות גן ופנטהאוז, יזכה בתשואה נאה בטווח של חמש עד שבע שנים. אני צופה עלייה של 20 אחוזים במחיר הדירה”.

פנטהאוז למכירה בחריש
“צופה עלייה של 20 אחוזים במחירי הדירות”. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

כרמון אינו מזכיר דירות 4 חדרים מהסיבה הפשוטה, שחריש רוויה בדירות אלה והתשואה עליהן נמוכה יותר. “גם דירות 4 חדרים יעניקו למשקיעים תשואה אבל רק בטווח הארוך יותר”, הוא מאמין.

תשואות לטווח הארוך

עו”ד ליאור רחמים ממשרד עו”ד רחמים-נעים ושות’, העוסק בעסקאות נדל”ן בחריש, מסכים עם כרמון: “ישנה עליית מחירים ברורה בחריש. דירות פנטהאוז שנרכשו בשנת 2014 במחיר של 1.1 מיליון שקלים נמכרות כיום סביב ה-1.7-1.8 מיליון שקלים. זו קופה נאה של 650 אלף שקלים בשש שנים”.

עו”ד ליאור רחמים: “הדלתא גדלה כאשר מדובר בדירות מיוחדות”

“כרגע המגמה היא ביקוש לדירות מיוחדות שמחיריהן מאמירים בגלל ביקוש גבוה והצע נמוך. בכל בניין בחריש תוכל למצוא 2-3 דירות מיוחדות בלבד. יש הצע נמוך יותר ולכן בהתאם לחוקי המשחק, מחיריהן עולים. כבר כיום קשה להשיג דירת גן בחריש ולכן הדלתא גדלה כאשר מדובר בדירות מיוחדות”.

לצד זאת מאמין עו”ד רחמים גם בשווין של דירות 4 חדרים סטנדרטיות, שמהוות את פלח הדירות המרכזי בעיר: “דירות קבלן בנות 4 חדרים, שנרכשו בין השנים 2012-2014, עלו כ-850 אלף שקלים. היום המחירים שלהן נעים סביב המיליון עד 1.150 מיליון שקלים. אני מאמין שבטווח הארוך נמשיך לראות תשואות נאות גם לדירות 4 חדרים סטנדרטיות בחריש”.

פנטהאוז למכירה בחריש
חוקי הביקוש וההצע משפיעים על מחירי הדירות המיוחדות. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

עו”ד רחמים מסביר את ההיגיון: “בניית הדירות החדשות תיעצר. במקביל ניתן להצביע על התפתחות מדהימה של העיר. כבר כיום חריש מעניקה לתושבים שלה שירותים ברמה גבוהה. החינוך בעיר תופס שם חיובי, עשרות גנים נפתחים מדי שנה, ומשפחות חדשות עוברות לחריש מכל הארץ. המסחר גדל, עסקים חדשים נפתחים ובטווח הארוך – עם הציפיה להגעת הרכבת לעיר ופתיחתם של איזורי תעסוקה – חריש תעניק לתושבים שלה חיים ברמה גבוהה, שאינה נופלת מערים אחרות בארץ ואף עולה עליהן”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

איחוד משפחות מרגש: בני הדודים נפגשו בחריש לאחר 65 שנים

שיחת טלפון מקרית גילתה לחיים פרנץ מתל אביב, כי ברוך רוט, בן דודו האבוד מזה 65 שנה, עלה לארץ ומתגורר בחריש. אתמול, זכו השניים למפגש דרמטי ומרגש

מימין: ברוך רוט וחיים פרנץ

בחודש החולף התקבלה במערכת אתר ‘חריש סיטי’ הפנייה הבאה: “יש לי בן דוד, אותו לא ראיתי מאז שנולד בשנת 1953 בארץ. הוריו, ניצולי שואה, עלו ארצה מהונגריה בתחילת שנות החמישים, ולאחר כמה שנים היגרו לברזיל. מאז נותק הקשר. לאחרונה, נודע לי כי לפני שלוש שנים הוא עלה לארץ וגר בחריש. שמו: ברוך רוט. אודה לכם, אם תוכלו לעזור לי למצוא אותו. בתודה ובברכה. חיים פרנץ, תל אביב”.

כבר באותו יום קיבל פרנץ תשובה מפורטת ממערכת האתר, שכללה את פרטי הקשר של ברוך, בן דודו. אתמול, התקיים המפגש המרגש בין השניים, בביתו של רוט, בשכונת החורש בחריש.

ברוך רוט עם הוריו, סאן פאולו ברזיל
ברוך רוט עם הוריו, סאו פאולו ברזיל

הקשר הלך והתרופף

חיים פרנץ (77) פנסיונר מתל אביב, שוקד במשך תקופה ארוכה על כתיבת רומן היסטורי המגולל את ההיסטוריה המשפחתית.

לפני כחודשיים, בת דודתו המתגוררת במונטריאול, בישרה לו בשיחת טלפון שברוך רוט, בן דודם האבוד, עלה לארץ. “הייתי המום. לא האמנתי שברוך צץ פתאום משום מקום. ביקשתי ממנה פרטים נוספים, אך כל מה שהיא ידעה לומר לי הוא שברוך גר בחריש. ביצעתי חיפוש באינטרנט, הגעתי לאתר שלכם ושלחתי לכם פנייה”, מעיד פרנץ בהתרגשות.

משפחת רוט הענפה התגוררה בעיר דמצ’ר, בצפון מזרח הונגריה. עליית המשטר הנאצי זעזעה את חייהם. מגדה, אמו של חיים, וסנדור, אביו של ברוך, ברחו מהונגריה והגיעו לאחר מסע מפרך לישראל. בדרך הם איבדו שלושה מאחיהם בזוועות השואה.

סנדור התחתן והתגורר ברמת גן, שם גם נולד בנו, ברוך. אולם המשפחה לא מצאה בישראל את מקומה והיגרה לברזיל בתחילת שנות החמישים.

ברוך ואביו בברזיל. תמונה שנשמרה באלבום התמונות של משפחת פרנץ

“אני זוכר את המפגשים המשפחתיים שהיו לנו לפני שהם עזבו לברזיל, כיוון שהם היו למעשה, המשפחה היחידה שהיתה לנו בארץ”, מדגיש פרנץ.

בחלוף השנים הקשר בין שתי המשפחות הלך והתרופף עד לניתוקו המוחלט: “בתחילה עוד שלחו לנו מכתבים וגלויות אך התקשורת הלכה ודעכה באופן טבעי”, מספר פרנץ.

“לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”

ברוך רוט (69) התגורר רוב חייו בסאו פאולו, ברזיל. בשנת 2017 החליט יחד עם זוגתו אגנס לעלות ארצה. השניים השתקעו בחריש. “באנו לבקר חבר ברזילאי שכבר התגורר בעיר ואהבנו את המקום ואת הרעיון של עיר חדשה”, מספר ברוך ומודה: “אהבתי גם את מחירי השכירות הנמוכים והדירות החדשות ושמעתי שחריש מקבלת יפה את העולים החדשים”.

קהילה ברזילאית בחריש
ברוך ואגנס רוט: אוהבים את חריש צילום: אורן קלר

בני הזוג מעידים שהם חשים בחריש כמו בבית ואוהבים מאוד את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי, שכה חסרה להם בסאו פאולו.

ילדיהם של בני הזוג מתגוררים בברזיל ובפלורידה, כך שהגילוי על קרובי משפחה מקומיים היה מרגש במיוחד: “עד לשיחת הטלפון מחיים, לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”, מציין רוט בשמחה.

מפגש מרגש: חיים פרנץ וברוך רוט עם נשותיהם במרפסת חריש
מפגש מרגש: חיים פרנץ וברוך רוט עם נשותיהם במרפסת חריש

בני הדודים הנרגשים מתכננים יחד את ההמשך המשותף: פרנץ מתכנן להוסיף פרק ברומן המשפחתי, שיגולל את סיפור חייו של רוט בברזיל ולתרגם אותו לפורטוגזית “כדי שברוך יוכל לקרוא”. עוד בתכנית, מפגש משפחתי מורחב עם הילדים והנכדים וכמובן, פינוק ראוי של ברביקיו ברזילאי.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

המכרז להקמת דיור מוגן בשכונת הפרחים בחריש נפתח מחדש

שנתיים לאחר כישלון המכרז להקמת מתחם דיור מוגן בחריש, פורסם כעת מכרז חדש, בתנאים זהים. מה השתנה בשנתיים שחלפו והאם אכן יקודם המהלך להקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים בחריש?

בשבוע שעבר פרסמו מחדש רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, מכרז להקמת מתחם דיור מוגן בחריש. בית הדיור המוגן יוקם בשכונת הפרחים ויכלול 240 יחידות דיור. בחזית מתחם המגורים יבנו גם שטחי מסחר.

על פי תנאי המכרז, המגרש המוצע לחכירה ליזמים למשך 98 שנים, ימוקם בשדרת דרך ארץ פינת שדרת האחווה. מדובר במיקום ראשי, נגיש ובמרחק הליכה מהפארק העתידי של העיר.

עם הפנים לתושבים מבוגרים

על פי נתוני עמותת א.ב.א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל, המייצגת למעלה מ-200 בתי אבות ובתי דיור מוגן, בישראל מתגוררים למעלה מ-25 אלף דיירים בבתי אבות ברחבי הארץ. מספר הדיירים בבתי האבות מקרב כלל בני הגיל השלישי עומד על אחוזים בודדים בלבד. עם זאת, תחום הדיור המוגן, הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעשור האחרון.

ההחלטה על הקמת בית דיור מוגן בעיר הצעירה, הפתיעה חלק מהתושבים. עד כה התאפיינה אוכלוסיית חריש בעיקר במשפחות צעירות וזוגות צעירים. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתרחבת המגמה של הגירת תושבים בגילים מבוגרים יותר לעיר.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
חברי קהילת גמלאים בחריש. צילום: אורן קלר

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מאמין כי הקמה של דיור מוגן בחריש היא בבחינת חדשות טובות לעיר. לדבריו, ישנם מספר יתרונות ברורים בהקמה של מתחמי דיור מוגן בעיר: “בסביבה הקרובה לחריש קשה למצוא דיור מוגן ראוי, ועל כן בית אבות טוב ייצור רצף דורי מתמשך. משפחות צעירות שמתגוררות בעיר יזכו באפשרות להזדקן בעיר או להביא לכאן את דור ההורים. פרויקטים של דיור מוגן הם גם מקור ליוזמות קהילתיות משולבות“, הוא מסביר.

יתרונות כלכליים מובהקים

מעבר ליתרונות החברתיים, רוזנטל שם דגש על היתרונות הכלכליים המובהקים של פרויקט זה: “החברות החולשות על תחום הדיור המוגן הן כמה מהחברות הגדולות ביותר בתחום הנדל”ן. חברות ראויות, כדוגמת ‘עזריאלי’ ו’מליסרון’, שהבעת אמון שלהם בעיר יכולה להוות זרז לשינוי משמעותי, שימשוך לעיר שחקנים גדולים נוספים מהתחום המסחרי”.

רונן רוזנטל
רוזנטל: “ברמה התקציבית אלו חדשות טובות לרשות המקומית שצמאה להכנסות מניבות”

רוזנטל מציין כי דיור מוגן טומן בחובו פוטנציאל הכנסות לרשות של ארנונה מסחרית, ללא ההוצאות הגדולות הנדרשות מהמועצה, בקליטת תושבים צעירים יותר: “ברמה התקציבית אלו חדשות טובות לרשות המקומית שצמאה להכנסות מניבות”, הוא מסביר.

שני יתרונות נוספים אותם מדגיש רוזנטל הם נראות הסביבה ועומס התנועה: “מדובר על מבנים שאינם מהווים מטרד סביבתי. ברוב המקרים המצב הוא הפוך, ומשפר את נראות העיר בזכות מבנים וחצרות מטופחות”, הוא מוסיף ומדגיש: “יתרון נוסף הוא שמתחמי דיור מוגן אינם זקוקים לתקן חנייה גבוה, אלא הם בעלי דרישה מקלה לתקן חנייה ועל כן, הם אינם מגבירים את עומס התנועה”.

תנאי המכרז לא השתנו

למרות היתרונות הברורים שמציין רוזנברג, חשוב לציין כי המכרז שפורסם השבוע אינו ניסיון ראשון לקדם מתחם דיור מוגן בחריש. בשנת 2018 פרסמו משרד הבינוי והשיכון ורמ”י מכרז זהה שכשל לאחר שלא הוגשו כלל הצעות ע“י יזמים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: “משרד הבינוי והשיכון מוביל את הקמת העיר חריש ומשקיע משאבים ומאמצים רבים בפיתוח וקידום העיר. אכן, המכרז המדובר פורסם לראשונה ב- 2018, לצערנו לא התקבלו הצעות, ולכן הוא נמצא עכשיו בפרסום שוב”. עוד מסר משרד הבינוי והשיכון, בתשובה לשאלתנו, כי “תנאי המכרז לא השתנו”.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
שכונת הפרחים בחריש. העיר צמחה משמעותית. צילום: אורן קלר

אם לא חל שינוי בתנאי המכרז הנוכחי לעומת המכרז הקודם, מהם סיכויי ההצלחה של המכרז החדש? רוזנטל מעריך שהקושי בשיווק הקרקע ליזמים רק יחריף: “טרם פורסמו תנאי המכרז הסופיים, אך ככל שהמכרז לא השתנה ביחס למכרז המקור שכשל בשנת 2018, הרי שהקושי בשיווק כיום יגדל, בעיקר בגלל התקופה בה אנו מצויים, תקופה של משבר כלכלי מהגדולים שהמדינה ידעה”.

עם זאת, רוזנטל משאיר פתח גם לאופטימיות: “מאז שנת 2018 העיר שינתה את פניה. שכונת הפרחים והמעו”ף נבנו וכיום חריש היא העיר הצומחת ביותר במדינה. עם 18 אלף תושבים רשומים, חריש מראה גידול באוכלוסיה של כ-83% בשנתיים האחרונות”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

אבהות 2020: “אבא פגום הוא אבא שלם”

יאיר יגר, מקס גלר ואלעד פרץ, מנהלי קבוצת ‘אבא פגום חריש’, בשיחה גלויה על אבהות בעידן החדש, סולידריות גברית ובניית קהילה חדשה בחריש. ראיון מיוחד לרגל יום האב

החודש מציינים ברחבי העולם את ‘יום האב’. יום זה מאופיין בארוחה משפחתית משותפת ובמתן מתנות לאב המשפחה. בישראל, יום האב נחגג היום, יום ראשון ה-21 ביוני, אולם אירוע זה, שמתקיים כבר מספר שנים, לא צבר פופולריות בהשוואה ל’יום האם’ או ‘יום המשפחה’. הידיעה על קיומו של יום כזה בלוח השנה מפתיעה אפילו את יאיר יגר, מקס גלר ואלעד פרץ, ממנהלי קבוצת ‘אבא פגום חריש’. השלושה לא ידעו על קיומו, זאת למרות שהם חברים ופעילים באחת מקבוצות הגברים-הורים הגדולה בארץ.

אבא פגום חריש
מימין: יאיר יגר, אלעד פרץ ומקס גלר

פרץ: “יש את יום המשפחה, יום האם, יום האהבה, אותם כולם מכירים ורק ליום האב אף אחד לא מודע, אנחנו תמיד בשוליים”, צוחק פרץ ומוסיף: “יום האם נמצא חזק בתודעה. מגיל צעיר אתה יודע שביום האם הולכים וקונים לאמא זר פרחים. יום האב? מי מכיר את זה בכלל?!”.

יגר: “זו לפחות הזדמנות ליום שניתן לעשות בו רגשי אשם לאשה שלא קנתה לנו כלום”.

גלר: “התרגלנו לעובדה שלא סופרים אותנו. כך או כך אנחנו לא נפגעים מזה, לא נעשה מזה סרט”, מסכם גלר בצחוק.

המהות של אבא פגום

כרבע מיליון איש חברים בקהילת ‘אבא פגום’, קבוצת האבות הגדולה בישראל. קבוצת הפייסבוק שהוקמה לפני כארבע שנים משמשת כיום כקהילה מרכזית לגברים, הורים לילדים. במה בה ניתן לפרוק מתחים, לשתף בחוויות ולחשוף בפני דומים את חוויות האבהות המורכבת בעידן החדש. חוויה שאינה חפה מטעויות ומפגמים.

יאיר יגר אבא פגום חריש
יגר: לא זכר באיזו כיתה הילד

יגר משתף בסיפור שממחיש את הבחירה בשם ‘אבא פגום’ : “אשתי יודעת באיזה גיל הילדה עשתה את הצעד הראשון, מתי היא נגמלה ממוצץ, היא יודעת הכל. אני לא תמיד זוכר באיזו כיתה הבת שלי לומדת. היינו די טריים בחריש, באתי לאסוף את הבן שלי מבית הספר ושאלו אותי בכניסה באיזו כיתה הילד. השבתי שהוא בכיתה א’. השומר הקשה ושאל אם הוא בא’1 או א’2. לא ידעתי מה לענות. לשמחתי, הבן שלי בדיוק הופיע ושאלתי אותו, ‘אריאל, באיזו א’ אתה’? והוא ענה לי בביישנות: ‘אבא, אני בכיתה ב”’.

יגר ממשיך: “רגע זה לא הכל. שנתיים אחרי כן, רשמנו את אריאל לבית ספר חדש. הורים אחרים קיבלו הודעות רשמיות על שיבוץ בכיתות, הצטרפו לקבוצות וואטסאפ כיתתיות, ורק אנחנו לא קיבלנו שום הודעה. לאחר בדיקה התברר שרשמתי את הילד לכיתה ג’ במקום כיתה ד’. זו פגימות!”.

למרות הסיפור הקלאסי, יגר מודה שהכינוי ‘פגום’ קצת חוטא לאמת. פרץ ממהר להרגיע: “פגום זה ‘בהפוך על הפוך’, זה בעיקר עוזר לנו לספר את הסיפור שלנו, להסביר איך אנו מגדלים את הילדים שלנו, עם כל השגיאות והטעויות בדרך. השם עוזר לנו להבין שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים”.

גלר: “לטעות זה אנושי, זו כל המהות של הקבוצה. אבא פגום הוא אבא שלם. בימינו, האבות הם שותפים מלאים בגידול הילדים, וזאת בשונה מדור ההורים שלנו שחי בתפישה, שאמא מגדלת את הילדים ואבא מפרנס”.

פרץ מוסיף: “פעם האבא היה מעין שייח’ בבית. אנחנו שייכים כבר לדור הביניים. לילדים שלנו חלוקת הנטל בבית, כבר תראה טבעית לגמרי”.

אלעד פרץ אבא פגום חריש
פרץ: “לא במקרה פגומי חריש מוכרים בכל העיר. הקבוצה שלנו מלוכדת מאוד”

אין תנאי קבלה, לכל אב יש פגמים

הקבוצה המקומית של ‘אבא פגום חריש’ הוקמה בשנת 2017. יגר, גלר ופרץ מנהלים אותה יחד עם שאול מנסבך ועופר חיון, תושבי העיר. תחת הנהגתם צמחה הקהילה יחד עם העיר. “גדלנו פה יחד עם כל הקשיים, ואנו מאוד מעורבים בנעשה בעיר החל מגלי האכלוס הראשונים”, מפרט גלר.

בקבוצת הוואטסאפ המקומית חברים כיום כ- 250 חברים. “אין לנו תנאי קבלה. לכל אב יש את הפגמים שלו”, מסביר גלר ומוסיף: “באחוזים, ביחס לכמות התושבים בחריש, מדובר באחת מקבוצות הפגומים העירוניות הגדולות ביותר בארץ”.

גלר: “לכל אב יש את הפגימות שלו”

השלושה מסכימים שקצב ההודעות בקבוצה שלהם הוא מסחרר. “נכון, הקבוצה מאוד פעילה, גם אנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי כל ההודעות”, מודה פרץ בחצי פה ומאשר גם כי רוב ההודעות בקבוצה המקומית לא עוסקות כלל בהורות. “המכנה המשותף נמצא שם, אך הדיונים הם על הכל: סיוע הדדי, איסוף תרומות למישהו שנמצא במצב כלכלי לא פשוט, או הירתמות עבור חבר קבוצה שעובר דירה”, מסביר פרץ ומוסיף: “לא במקרה פגומי חריש מוכרים בכל העיר. הקבוצה שלנו מלוכדת מאוד. בפרדס חנה או בנשר לדוגמה, אין בכלל קבוצה”.

“שגרירים של חריש”

למעשה, קהילת אבא פגום צמחה מעבר לגבולות הקהילה הוירטואלית והפכה לקבוצת כוח והשפעה שמוציאה לפועל יוזמות שונות, רובן ככולן, בתחום העזרה לקהילה.

יגר, ששייך גם למנהלי קבוצת אבא פגום הארצית, מסביר: “אבא פגום היא אחת הקהילות האקטיביות הראשונות שנוצרו במדיה החברתית בישראל. זו קהילה שמקיימת פעילויות, יוזמות ואירועים מעבר למסכים”.

חנוכה אבא פגום חריש
‘אבא פגום חריש’ בחג החנוכה – תהלוכה וחלוקת סופגניות

כך לדוגמה, בחג החנוכה האחרון קיימו פגומי חריש, יחד עם מקבילתם הנשית, ‘הצודקות’, וחברי קהילת ברסלב תהלוכה ברחבי העיר, הדלקת נרות וחלוקת סופגניות.

ביום הבחירות, שהתקיים במרץ 2020, שיתפו חברי הקבוצה פעולה עם קבוצת ‘כוחנו באחדותנו’ שהפיקה קמפיין מיוחד ‘בוחרים בחריש’. במסגרת האירוע קיבלו חברי ‘אבא פגום’ הנחות בבתי העסק בעיר. עוד קראו חברי הקבוצה המקומית לחברים מרחבי הארץ להגיע לחריש, להכיר את העיר על שלל העסקים הפועלים בה, ולהכיר את תושבי המקום.

מנהלי הקבוצה מעידים כי לא מעט תושבים חדשים עברו לחריש בזכות המפגשים שקיימה הנציגות המקומית של ‘אבא פגום’ עם מתעניינים בעיר: “כשיש שאלות בקבוצה הארצית על חריש, אנחנו תמיד שם מגיבים ומסבירים. ממש מרגישים כשגרירים של העיר”, מציין פרץ. ואילו יגר זוקף קרדיט לזכותם: “יש אנשים שהחליטו לעבור לחריש בזכות קבוצת ‘אבא פגום’ הארצית ובזכות המידע שקיבלו מאיתנו על העיר. היו רבים שהזמנתי אלי הביתה לקפה ולקבלת רושם על העיר”.

דרך ארץ צילום רחפן
שגרירים של העיר חריש. בצילום: השדרה המרכזית בעיר

מהן התכניות להמשך?

יגר: “החלום שלי הוא לקיים את פסטיבל אבא פגום הראשון בחריש. ניסינו כמה וכמה פעמים בעבר אך עד היום זה לא קרם עור וגידים. מדובר בהפקה רצינית מאוד וצריך להקדיש לזה זמן. אני מאמין שזה יקרה בעתיד. זה יכול להיות אירוע מדהים ומשמעותי מאוד עבור חריש והחשיפה שלה ברמה הארצית”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מהים האדום לגבעות הירוקות: האילתים מצפינים לחריש

יותר ויותר משפחות אילתיות בוחרות לעבור לחריש. הן משאירות מאחור ים כחול, משפחה וחברים ומגיעות לעיר, שמציעה להן הזדמנויות חדשות ודיור בר השגה. “המעבר מאילת לחריש הוא מהלך דרמטי”

לחריש מגיעים זוגות צעירים, משפחות ובודדים מכל רחבי הארץ, אבל נדמה שהמעבר של תושבי אילת לעיר, הוא המעבר הקשה מכולם. נוי אסרף (30) ילידת אילת, המתגוררת בחריש כבר שנה ושלושה חודשים, מאמינה שהמעבר מעיר השמש הנצחית לחריש הוא לא פחות מדרמטי. לאחרונה, זרם התושבים החדשים שמגיעים לעיר, מהעיר הדרומית ביותר על המפה, מתגבר. “אילתים רבים שמתעניינים בחריש יוצרים איתי קשר בפייסבוק ושואלים שאלות. אני מבינה את הקושי שלהם. המעבר מאילת לחריש הוא מהלך דרמטי, ואני שמחה שאני יכולה לסייע בתהליך המורכב הזה”, אומרת אסרף.

נוי אסרף אילת
משפחת אסרף. מחלוצי האילתים בחריש

“יש טפטוף מתגבר של תושבי אילת שעוברים לחריש. רבים עוזבים את העיר, שספגה מכה קשה מאוד בתקופת הקורונה, ומחפשים לעצמם מיקום מרכזי יחסית עם מחירים טובים. חריש מספקת להם את האלטרנטיבה הזו”, היא מסבירה.

אילת צילום: בוריס איסמליוב
עסקי התיירות נפגעו. צילום: בוריס איסמליוב

על אילת, קורונה ומה שביניהם

בימי שגרה אילת ידועה כבירת הנופש של ישראל והיא מושכת אליה כ-2.8 מיליון תיירים בשנה. רבים מתושבי אילת מתפרנסים מעסקי המלונאות, המסעדות ואטרקציות תיירותיות. זו גם הסיבה שמשבר הקורונה היכה בה בחוזקה. בסוף אפריל 2020 נרשמו בה 46% אבטלה. המשבר הכלכלי בעיר נוסף על נזקי סופה קשה, שהיכתה באילת בתחילת השנה וגרמה לנזקים של עשרות מיליוני שקלים ולפגיעה משמעותית בעסקי התיירות בעיר.

רינת ושי זערור אילת
משפחת זערור: מחיי הלילה באילת לחריש

רינת ושי זערור הם דוגמה לזוג שביצע מעבר לחריש בעיצומו של משבר הקורונה. את ההחלטה הם קיבלו מספר שבועות קודם לכן, אבל המגפה העניקה להם את הנחישות לקדם את התהליך. בני הזוג התגוררו באילת ב-11 השנים האחרונות. רינת (31) עברה לעיר הדרומית כחיילת משוחררת, והתחילה את דרכה המקצועית בעבודה מועדפת, כצ’קרית במלון. בתפקידה האחרון עבדה כמנהלת קשרי אורחים במלון הרודס. “עברתי את כל המסלול שכלל תפקידים רבים בענפי המסעדנות ובתי המלון של אילת”, היא מסבירה. לפני שנה איבדה זערור את אביה והרצון להתקרב למשפחתה, המתגוררת במרכז, התעצם.

מקפצה כלכלית משמעותית

“הגענו לביקור בחריש בעקבות זוג חברים. התפעלנו מהעיר ואני מודה שגם מחירי השכירות הנמוכים משכו את תשומת ליבנו. חריש מעניקה לנו הזדמנות, מקפצה לעתיד כלכלי מסודר יותר. היא מאפשרת לנו להשכיר את הדירה שלנו באילת וליהנות מההפרש”.

זערור עצמה יצאה לחל”ת וככל הנראה, תחזור לשוק העבודה רק לאחר חופשת הלידה הקרובה. שי, הוא עצמאי בתחום הנדל”ן ומתכנן להשתלב בענף הצומח בעיר.

שדרת דרך ארץ
שדרת דרך ארץ בחריש: “עשרות פנו אלינו ושאלו היכן חריש נמצאת ואיך המגורים בעיר”

“אמנם חריש לא קרובה להכל ואין בה את כל השירותים הנדרשים אבל אני מתניעה את האוטו ונוסעת לישובים בסביבה, מה שלא יכולתי לעשות באילת. אם המכולת באילת סגורה, אין לי שום אלטרנטיבה אחרת”, היא מציינת בשמחה. גם המרחק ממרכז הארץ ‘קטן עליה’: “תוך 40 דקות אני מגיעה לבית הורי באור יהודה. זה ממש נוח וקל”.

בתקופה הקצרה שהם מתגוררים בעיר, הפכו השניים לשגרירים שלה והם משיבים לשאלות של מתעניינים נוספים. “עשרות פנו אלינו ושאלו היכן חריש נמצאת ואיך המגורים בעיר. אני משיבה כמיטב יכולתי על החיים פה, על המרחקים הנוחים, על מערכת החינוך שמותאמת לילדים וגם על מרחק הנסיעה מחוף הים הקרוב”.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מחלק שי לנופשים שהגיעו לאילת עם סיום סגר הקורונה. מגבת חוף בקוטר 2 מטר, להבטחת המרחק התקני.  צילום: הדר אברהם
ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מחלק שי לנופשים שהגיעו לאילת עם סיום סגר הקורונה. מגבת חוף בקוטר 2 מטר, להבטחת המרחק התקני. צילום: הדר אברהם

זערור מציינת גם כי המעבר לחריש התבצע על אף ולמרות השיח השלילי בפייסבוק על חריש. “אם היינו מקשיבים לכל הפוסטים בפייסבוק לא היינו עוברים. חשוב לי גם להעביר את המסר הזה הלאה, אל תפסלו מראש, נסו זאת בעצמכם”.

הזדמנויות עסקיות חדשות

השיח השלילי בפייסבוק לא הרתיע גם את דניאל וקארין אלופי. השניים עתידים לעבור בשבועיים הקרובים לחריש. בני הזוג מצפים לילדם הראשון ולעיר הם מגיעים אחרי תשע שנות מגורים באילת.

דניאל אלופי אילת
דניאל וקארין אלופי: “”הקורונה אתגרה אותי לחשוב על החיים קדימה”

“קארין היא ילידת אילת. אני עברתי לאילת עם פתיחתו של קניון אייס מול. היו לי שם עד לאחרונה מספר עסקים בקניון”, מסביר אלופי.

לדברי דניאל אלופי (37), הצורך בשינוי החל עוד לפני משבר הקורונה אבל המגיפה העניקה לו תובנות חדשות: “הקורונה אתגרה אותי לחשוב על החיים קדימה, ברמה האישית וגם ברמה המקצועית”, הוא מפרט. “בשורה התחתונה אילת מציעה אופקים מוגבלים לאלה שמבקשים להתפתח בה. חריש כעיר חדשה מספקת הזדמנויות רבות למי שמצליח לאתר אותן. חריש גם מספקת אופק תעסוקתי לאשתי, שהיא גננת במקצועה. החינוך בחריש מתרחב וצומח כל הזמן”, מסביר אלופי.

גני ילדים חדשים בחריש
מתכננת להשתלב במערכת החינוך הצומחת בעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

לתפישתו, החיים בחריש משלבים גם הבט חשוב נוסף, קצב חיים רגוע יותר לעומת ערי המרכז התוססות: “מהמעט שבדקתי עולה כי חריש מאפשרת לך להשקיע זמן במשפחה, לחיות בקצב נינוח יותר. אחרי תשע שנים באילת, שבה הדינמיקה איטית יותר, לא רצינו לעבור לעיר עם קצב מסחרר. באילת למדתי שהקצב האיטי טומן בחובו דברים טובים. אני לא מחפש רק אטרקציות בחיים”.

עם זאת, אלופי מאמין שמדובר במצב זמני: “ההתפתחות של חריש מהירה, ומנסיוני, תוך שבע שנים לכל היותר, היא תהפוך לעיר מרכזית באיזור. בינתיים, היא מושכת אליה זוגות צעירים מכל הארץ. היא מאפשרת לרבים דיור בר השגה וזו התחלה נהדרת למי שמחפש מקום לגדול איתו”.

בני הזוג אלופי: “החברים מאילת כבר כאן”

בני הזוג מצטרפים כבר לארבעה זוגות חברים שמתגוררים בחריש. שניים מתוכם הם אילתים לשעבר, שהעתיקו את חייהם לחריש לאחרונה.

“יש לנו גם קרובי משפחה שגרים בעיר”, מציין אלופי ומסכם שמן הסתם הגעגועים לאילת עוד יהדהדו בו תקופה ארוכה: “לאילת יש את הקסם שלה. אני אתגעגע לצבעים של העיר, לעובדה שיש שם פחות פקקים ושהכל קרוב ונגיש”. עוד מדגיש אלופי את מרקם החיים בעיר: “אני מקווה שחריש תלמד מאילת ותאפשר לכולם לחיות בשקט, בלי התלהמות. באילת, דתיים, חילונים ושאנטים חיים בשקט. אני מקווה שזה יחלחל גם לחריש”.

יד מושטת לכולם

אילת אסתר ענבר ויקיפדיה
תחושת הקהילתיות קיימת גם באילת. צילום: אסתר ענבר, ויקיפדיה

הקהילה המגוונת של חריש בה חיים בשלום, מחוץ לבועת הפייסבוק, דתיים וחילונים יחד, היתה אחד מגורמי המשיכה עבור משפחת אסרף.

אסרף מפרטת: “כשהחלטנו לעזוב את אילת היה לנו חשוב לעבור לעיר מתפתחת עם קהילה פתוחה ומעורבת של דתיים וחילונים. אני מגיעה מבית כזה, של אמא חילונית ואבא דתי”. אסרף מציינת כי תחושת הקהילתיות באילת, עיר בת למעלה מ-50 אלף תושבים, עדיין קיימת. “זה קו דמיון נוסף שמצאתי בין הערים. בשתיהן יש קהילה חזקה”.

בני הזוג עזבו את אילת בעקבות חיפוש אחר מסגרת הולמת לבנם, שאובחן כסובל ממוגבלות שכלית. את בית הספר המתאים לו הם מצאו בחדרה, את הבית המתאים, הם מצאו בחריש.

המעבר היווה גם התחלה מקצועית חדשה לשניים. נוי עזבה את משרתה כמורה למורשת ישראל באילת והשתלבה בסוכנות הנדל”ן, רימקס בחריש. דניאל בעלה, שעבד כאב בית בבית ספר באילת, סיים לימודי הנדסת החשמל והפך בחריש לחשמלאי עצמאי.

נוי אסרף בחריש אילת
חריש סיפקה הזדמנויות תעסוקתיות חדשות לבני הזוג

“לא ממש הבנתי מה זה נדל”ן, הייתי מאוד רחוקה מהעולם הזה, אבל התאהבתי במקצוע. למדתי להכיר אנשים, להתאים להם את הדירה, זו עבודה עם תחושת סיפוק עצומה”.

נוי גם מציינת שהקשרים האילתים, אותם היא מתחזקת בעיקר דרך הפייסבוק, עוזרים לזוגות נוספים לצלוח את המעבר לחריש: “אני עוזרת לאנשים בשמחה בתהליך הקליטה שלהם”.

תחושת הקהילתיות שמעניקה אסרף לנקלטים החדשים אינה זמנית. “חריש היא עיר מדהימה מכילה, מחבקת ועוטפת. יש פה אנשים מכל קצות הקשת החברתית ולכולם יש מקום. נכון, צריך להגיע לכאן עם הרבה סבלנות ולהשתדל לראות את הטוב בעיר. מי שמסוגל לעשות זאת, יש לו מקום בעיר. אני מדגישה בפני המתעניינים כי השיח בפייסבוק הוא לא השיח ברחובות. בעיר יש המון הארת פנים. אנשים אומרים שלום ומחייכים ברחובות גם בלי להכיר, יש פה יד מושטת לכולם”.

אירוע "חרישבת" בחריש
אירוע קהילתי בחריש: “יש פה יד מושטת לכולם”. צילום: אורן קלר

לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

יוזמה קהילתית חדשה מקדמת רכיבת אופניים משותפת להורים וילדים. אלון מייזליק, אייל גוטליב וניר עמיר הם רוכבי אופניים נלהבים, ששמחים לחלוק עם ילדיהם את התחביב. השלושה מציינים את יתרונות הפעילות המשותפת, קוראים למשפחות נוספות להצטרף לרכיבה ולא שוכחים ליהנות מהדרך

צילום: גבריאל אוסטרמן

רוכבי אופניים שמדוושים במרץ ברחובות חריש הם כבר מחזה שגרתי בעיר. גם שבילי האופניים המצויים במרחק רכיבה קצרה בלבד מארחים מדי יום ובסופי השבוע, קהילת רוכבים מקומית, גדולה ושוקקת. בקבוצת הוואטסאפ של ‘רוכבי חריש’ חברים למעלה מ-80 משתתפים ובקבוצה מתארגנים חדשות לבקרים, מפגשי רכיבה ברמות קושי שונות. לאחרונה, הרכיבה על שני גלגלים התרחבה והפכה לחוויה של שני דורות. יוזמה קהילתית בקרב חברי הקבוצה מציעה רכיבת אופניים קבוצתית המשותפת להורים וילדים.

אופניים, רוכבי אופניים, הורים וילדים
חוויה של שני דורות: רכיבה משותפת להורים וילדים. צילום: גבריאל אוסטרמן

“זו הגשמת חלום”, אומר אלון מייזליק (40), עובד בחברת ניהול קניונים ורוכב אופניים נלהב מזה מספר שנים. “אני רוכב בכל שבת, והחלום שלי היה שהילדים יבואו איתי. הם אמנם גילו עניין ברכיבה, אבל רק כשהגענו לחריש ופגשנו את אייל וילדיו, הזדמן לכולנו לרכוב יחד”.

אייל גוטליב (46) הוא חובב מושבע של ספורט הרכיבה מזה 15 שנים. גוטליב, תושב העיר מזה שנתיים ועובד בחברת תיווך מקומית מסביר על התפתחות הרעיון: “לאלון ולי יש ילדים באותם גילאים. התחברנו והחלטנו לצאת מדי פעם לרכיבה בימי שישי, לפני כניסת השבת. הרכיבות היו מהנות מאוד. נהגנו להגיע לנקודת תצפית מרהיבה על כביש 6, להתבונן בשקיעה וליהנות. באחד מהטיולים התגבש הרעיון לצרף הורים וילדים נוספים לחוויה”.

מסלולי רכיבה ברמת קושי מותאמת לילדים

הרכיבה המשותפת הקבוצתית הראשונה של הורים וילדים התרחשה ביום הזיכרון לחללי צה”ל. אירוע הרכיבה, פרי יוזמתו של מייזליק, פורסם תחת השם “רוכבים לזכרם”. האירוע קרא למשתתפים מקהילת רוכבי חריש להקיף את העיר ולסיים את המסלול ב’מצפה רז’, שהוקם לזכרו של לוחם השייטת, רז טבי ז”ל. “זו הייתה חוויה נהדרת והחלטנו שחייבים לחזור על זה”, משתף מייזליק.

אלון מייזליק
אלון מייזליק ובנו בנקודת תצפית על כביש 6

“לאחר מספר שבועות פרסמתי הזמנה נוספת בקהילה לאירוע “רוכבים עם ילדים”. המסלול שנבחר היה של מסלול סינגלים ברמת קושי קלה. הגיעו הורים עם 6-7 ילדים, שהצעיר ביותר ביניהם, בן שנה בלבד, רכוב על כיסא אחורי. המסלול היה כיפי, המשתתפים התלהבו, ולמפגש הבא כבר הגיעו 20 ילדים עם הוריהם. אנחנו מקווים שמפגשי הרכיבה האלו ימשיכו לגדול”.

רכיבה עם הילדים: “תחושת סיפוק עוצמתית”

ניר עמיר (34), השתתף לראשונה עם בנו במפגש רכיבה שארגן מייזליק. עמיר, מנהל פרוייקטים ואב לארבעה, רוכב על אופניים כבר שמונה שנים. “עברתי לחריש מקדומים, שם כמעט ואין היכן לרכוב. חריש, לעומת זאת, היא מקום אידיאלי לרכיבה, עם שפע של מסלולים, שמתאימים לכל סגנון רכיבה ולכל רמה, כולל למתחילים ולילדים.

ניר עמיר רוכבי אופניים
ניר עמיר ובנו. “צבר ביטחון ועבר מכשול שחשש מפניו”

“התחלתי לרכוב באיזור חריש יחד עם הבן שלי, וכיף לי לראות את ההתפתחות שלו ברכיבה. באחת הפעמים נתקלנו ב’דרופ’ (מכשול) שהוא חשש ממנו אבל אחרי מספר רכיבות במסלול הוא צבר ביטחון ועבר אותו. בשבילו זה היה ‘וואו’, וגם בשבילי”.

“זו בהחלט תחושה נפלאה”, מוסיף גוטליב. “ממש אפשר לראות את תחושת הסיפוק מהרכיבה בעיני המשתתפים”, הוא מדגיש ומוסיף בנימה אישית: “באחת הרכיבות הבת שלי הייתה הבת היחידה וכל השאר היו רוכבים בנים ולכן היא לא רצתה לצאת לרכיבה. בסופו של דבר, היא הצטרפה ורכבנו יחד במסלול קשה ומאתגר של 10 ק”מ. ילדים רבים התקשו לעבור מכשולים וירדו מהאופניים בעליות תלולות או בירידות מפחידות; אבל בסוף, כשסיימנו את המסלול, תחושת הסיפוק הייתה מאוד עוצמתית”.

אופניים זה הרבה יותר מספורט

“רכיבה על אופניים היא פעילות ספורטיבית נהדרת לילדים, והשאיפה שלי היא שחריש תמותג כעיר של ספורט שטח ואופניים”, מציין גוטליב. “אבל רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים: הם לומדים לבנות ביטחון, מפתחים קואורדינציה ומכירים את תנאי השטח. הרכיבה מעניקה לילדים הזדמנות לראות טבע, לשבור שגרה, ולהכיר אנשים חדשים, שאולי לא היו נקרים בדרכם בסיטואציה אחרת, וזה נהדר. זו חריש במיטבה”.

אייל גוטליב רוכבי אופניים
אייל גוטליב ובתו: “רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים”

“בעיני, לרכיבה עם הילד יש שלושה יתרונות גדולים”, מוסיף עמיר. “בראש ובראשונה זו חוויה משותפת שמחברת בין ההורה לילד. שנית, הרכיבה מאתגרת את הילד ובונה לו בהדרגה ביטחון עצמי. ככל שהוא משתפר ברכיבה ומבצע יותר אלמנטים טכניים, כך הוא בטוח יותר בעצמו. היתרון השלישי ברכיבת אופניים הוא הפן החברתי. זו קהילה מגובשת, והילד רואה איך אני רוכב עם חברים, איך אנחנו יושבים יחד בסיום הרכיבה ומחקה את ההתנהגות. גם הוא לומד לרכוב באותו אופן עם החברים שלו”.

רכיבת אופניים
רכיבת אופניים: “חוויה משולבת יקרת ערך”. צילום: אלון מייזליק

“החוויה המשולבת הזו היא יקרת ערך”, מסכם מייזליק. “ישנם הורים שמשחקים עם הילדים שלהם כדורגל, אבל אני לא יודע לשחק כדורגל. אני יודע לרכוב על אופניים ואני שמח שאני יכול לעשות את זה עם הילדים שלי. זה הכיף שלנו יחד”.


לכתבות נוספות בנושא: “חריש היא גן עדן לרוכבי אופניים” 


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עושים היסטוריה: התיכון הראשון של חריש יוצא לדרך

בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול התיכון הממלכתי הראשון של חריש. התלמידים ילמדו במגמות לימוד חדשניות, עם צוות מורים חדורי שליחות ובעלי תפישה חינוכית-הוליסטית. ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי התיכון ‘אתגרי העתיד’, משרטטים קווים לדמותו

צילום: אלה פאוסט, נקודת אור

שנת הלימודים תשפ”א תיזכר כאבן דרך בתולדות החינוך בחריש. 80 תלמידים יחנכו את שכבת י’ בתיכון אתגרי העתיד, התיכון הממלכתי הראשון של חריש.

התיכון, המיועד לתושבי חריש בלבד, הוא המשך ישיר לחטיבת הביניים הצומחת, אתגרי העתיד, שהחלה לפעול לפני שנתיים בעיר. גם התיכון, כמו החטיבה לפניו, מערער על מוסכמות מקובלות ומציע תפישה חדשה לחינוך.

ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי התיכון: “הצמיחה לתיכון היא נקודת ציון משמעותית מאוד עבור בית הספר שלנו. היא מאפשרת לנו לקיים רצף חינוכי עקבי ושלם, מכניסה אותנו עמוק אל עולם הנעורים ומהווה עליית מדרגה באחריות שאנו לוקחים”.

בחירת מגמות כתהליך התבגרות

“בחודשים האחרונים השקענו עבודה רבה בהיערכות לתיכון, בתהליך שכלל יחד חניכים/ות וצוות, ויצרנו פרישה מרשימה ואיכותית של מגמות. מגוון המגמות נותן מענה למכלול ההיבטים של הקיום האנושי – גוף ונפש, רוח וחומר, ריאלי והומני – ומאפשר מרחב בחירה מגוון ומעמיק”, מציין לויתן ומדגיש: “אנחנו רוצים שהחוויה החינוכית של הילדים תהיה שלמה”.

הולן מרחיבה: “בחירת מגמות היא שלב בהתבגרות שמעורר הבט ערכי. החניכים שואלים עצמם מה החוזקות שלהם ובמה הם רוצים לעסוק. אנחנו מלווים אותם בתהליך שמישיר מבט לעתיד”.

שש מגמות מרכזיות יפעלו בתיכון החדש של חריש: פילוסופיה, חינוך גופני, מייקרים ורובוטיקה, הנדסת תוכנה, אומנות וכלכלה חברתית. עוד מתוכנן מסלול מצטיינים לעבודת גמר במדעי הסביבה/ביולוגיה בחממה האקולוגית בעין שמר.

אתגרי העתיד שיעור
בחירת מגמות: “החניכים שואלים עצמם מה החוזקות שלהם ובמה הם רוצים לעסוק”

התיכון הצומח יתבסס על תפישה פדגוגית זהה לזו שאפיינה את חטיבת הביניים. גם בתיכון יפעלו שני מחנכים בכל כיתה בעת ובעונה אחת, התלמידים לא יסתובבו עם טלפונים סלולריים וינקו בעצמם את כיתות הלימוד. “התיכון יתבסס על תפישה חינוכית הוליסטית כלפי הילדים ושילוב בין היבטים אקדמיים ובין ערכים רגשיים חברתיים”. מסביר לויתן ואילו הולן מדגישה: “השאיפה היא לייצר המשכיות בין החטיבה לתיכון מבחינה פדגוגית, אופני הלמידה ואורחות בית הספר”.

הרישום למגמות לא מצריך ידע מוקדם

חטיבת אתגרי העתיד הספיקה בשנתיים של פעילות לקצור שבחים ותשבחות. כעת, עומדת לפתחם של הצוות החינוכי ומנהלי בית הספר משימה מאתגרת עוד יותר.

לויתן: “ההקמה של תיכון חדש היא אתגר עבורנו במיוחד לאור העובדה שאנחנו לא בוחרים לצעוד בדרך סלולה, אלא מחפשים להקים תיכון אחר מבחינת ערכי למידה, הווה חינוכי וגם מבחינת ציפיות הסביבה וההערכות לבגרויות”.

חדר המורים אתגרי העתיד
“מורים עם שליחות חינוכית שידאגו לבגרות אבל במקביל ידאגו לערכים, לפרט ולחברה”

כדי לעמוד במשימה השקיעו מנהלי בית הספר רבות בגיוס אנשי חינוך ומקצוע התואמים לרוח בית הספר. “הצלחנו להעמיד מגוון משמעותי של מגמות לימוד המשקפות הטרוגניות. דאגנו למצוא מורים שבאו אלינו במטרה להגשים חלום עם פתיחת המגמה. מדובר בשילוב נדיר – מורים שהם מומחים בתחומם אבל גם אנשי חינוך, שמדברים בשפה של בית הספר. מצאנו מורים עם שליחות חינוכית שידאגו לבגרות אבל במקביל ידאגו לערכים, לפרט ולחברה”, מציינת הולן ומדגישה: “נעמיד את כל המשאבים הנדרשים על מנת שהחניכים שלנו יעשו בגרות מלאה. המסלולים, שנבחרו בתיאום עם הילדים והוריהם, מאפשרים לכל אחד מהחניכים שלנו למצוא את מקומו בבית הספר”.

אחד היתרונות של התיכון החדש הוא ללא ספק הראשוניות והחדשנות. הולן מסבירה כי תלמידי שכבה ט’, השכבה הבוגרת, הגיעו עם משפחותיהם מכל קצוות הארץ לחריש. “יש לנו חניכים שהגיעו מ-50 בתי ספר שונים. המשמעות היא שאין לנו מסורות קשיחות או מגבילות. בניגוד לבתי ספר אחרים אצלנו הרישום למגמות לא מצריך ידע מוקדם. נדרש רק רצון ללמוד ומחויבות. גם מגמות מאתגרות שדורשות 4-5 יחידות מתמטיקה פתוחות בפני כולם”.

שיעור אתגרי העתיד
“גם מגמות מאתגרות שדורשות 4-5 יחידות מתמטיקה פתוחות בפני כולם”

אין חשש מכישלון במקרים אלה?

“ברגע שיש תנאים ללמידה ואנשי מקצוע מעולים אין סיבה לבעיה. החרדות נעלמות. זה מאפשר לחניכים לבחור במגמות שבבתי ספר אחרים היו סגורות בפניהם, אבל החניכים שלנו מגיעים מוכנים ועם תחושת מסוגלות”.

כך בונים תיכון

האם המודל החינוכי של התיכון הושפע מתיכון כלשהו בארץ? בקצרה, התשובה היא לא. הולן: “אין תיכון אחד בלבד שהעניק לנו השראה. התגבש צוות של חניכות מכיתה ט’ שלקחו חלק יחד עם הצוות החינוכי בעיצוב התיכון. הן עשו תהליך למידה, ביקרו בתיכונים ברחבי הארץ, שוחחו עם מורים ועם תלמידים, חקרו את הנושאים של ציונים, הישגים, בגרויות ושגרת יום. בסופו של דבר, התיכון שהקמנו מבוסס על התפישה החינוכית הקיימת ומכיל מידע ורעיונות שליקטנו מכל רחבי הארץ”.

חניכות בית הספר משתתפות במצעד הנשים בתל אביב

הולן בוחרת לכוון זרקור לחלקם של החניכים בעיצוב התיכון: ” תלמידי שכבת ט’ צריכים להמציא את בית הספר איתנו. זה דורש מהם להתבגר ולהיות חלוצים, לפעמים בעל כורחם. עם זאת, זו משימה שמעניקה להם הרבה כוח”. עוד היא מציינת שיתקיים קשר הדוק בין שכבת י’ לתלמידי חטיבת הביניים. “לא תהיה הפרדית חברתית או ערכית. לחניכי השכבה הבוגרת יש תפקיד חשוב מאוד כלפי החניכים בבית הספר. העיניים נשואות אליהם. הם מייצגים את בית הספר והם מודעים לכך”.

מסר של אמון ויציבות

ואכן, עיני כולם נשואות לבית הספר, לא רק לשכבה הבוגרת אלא בעיקר למנהליה, שנדרשים לספק קבלות פעם נוספת. “הציפיות גבוהות מעניקות לנו מרחב פעולה, אנו חשים באמון בנו”. מסביר לויתן.

מספר החניכים מכפיל את עצמו. “השנה יש לנו 190 חניכים. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו 350 חניכים”.

עוד הוא מציין כי פתיחת הכיתה הראשונה של בית הספר התיכון שולחת מסר מרגיע ומייצב גם להורים בשכבות הנמוכות יותר: “איו ספק שהורים לחניכי שכבות ו’ ואילך חשים נוח יותר עם העובדה שהתיכון קורם עור וגידים. הוא כבר לא רעיון מופשט אלא מתקיים בשטח”.

הבעת אמון נוספת קיבלו מנהלי התיכון ממועצת חריש. לויתן מסביר: “תיכון אתגרי העתיד ינוהל על ידי מחלקת החינוך של מועצת חריש. עיריות רבות מעבירות את בתי הספר התיכון בתחומן לרשתות ארציות כדוגמת עמל, אורט או ברנקו-וייס. הרשתות, הן אלה שמתמודדות עם נושא התקציב וגירעון בתי הספר. עיריית חריש קיבלה החלטה אמיצה עם משמעות דרמטית לפיה כל ההתנהלות הכספית תטופל דרך המועצה. הבחירה בבעלות מלאה על התיכון היא הבעת אמון בבית הספר. אני רואה בזה גם ביטוי לאחריות העמוקה של העיר לחינוך שלה”.

האתגר: ליצור אווירה של בית

אם חשבתם שהקמה של תיכון חדש היא אתגר לא פשוט, תוסיפו לכך את העובדה שבשנת הלימודים הקרובה מספר התלמידים מכפיל את עצמו. “אנחנו גדלים פי שניים”, מציין לויתן. “השנה יש לנו 190 חניכים. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו 350 חניכים בשכבות ז’-י'”.

המעבר למבנה ברחוב אורן לקראת שנת הלימודים תש"פ
המעבר למבנה ברחוב אורן לקראת שנת הלימודים תש”פ

אתגר נוסף הוא מעברי הדירה התכופים שנאלצים לספוג חניכי בית הספר והצוותים החינוכיים. בשנת תש”פ עבר בית הספר למבנה חדש ברחוב אורן בעיר. בשנה הקרובה ילמדו תלמידי אתגרי העתיד במבנה חדש בשכונת הפרחים והם צפויים לעבור דירה פעם נוספת בשנת הלימודים תשפ”ב, עת יפתח מבנה הקבע של התיכון בשכונת אבני חן. “זה לא קל, מצב מאתגר”, מודה לויתן. “אנחנו אוהבים את המבנה הצבעוני והיפה ברחוב אורן בו אנו שוהים השנה. היינו בכאב, וכעת עברנו למוד מעשי. יש יתרונות למעבר שנשתדל למנף אותם”, הוא מציין.

בית ספר יסודי ממלכתי שכונת הפרחים בחריש
מבנה בית הספר הנבנה ברחוב כלנית בשכונת הפרחים. צילום: דוברות עיריית חריש

“האתגר הוא ליצור במבנה את האווירה שאנו רוצים”, מוסיפה הולן. “זה דורש עבודה רבה. המאמץ שלנו הוא להעניק לבית הספר תחושה של בית. זה אתגר שמתעצם ככל שמספר החניכים גדל”.

כך או אחרת שולחים השניים מסר אחד מרכזי לתלמידים ולהוריהם: “נבנה פה תיכון פורץ דרך ואיכותי. לתפישתנו, התפקיד שלנו הוא ליצור שילוב שעוזר לחניכים להגיע לקו הגמר של תעודת הבגרות לבין חדשנות וחינוך ערכי”.


למידע נוסף: בתי ספר בחריש


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

טבעונים בחריש: “עברנו לחריש והופתענו לטובה”

בצילה של פרדס חנה-כרכור, מעצמת טבעונות ישראלית, מתגבשת בחריש קהילת טבעונים שעושה את צעדיה הראשונים. לוטם ליבר, עופרי כהן ואיה זינגר מספרות על חווית הטבעונות בעיר החדשה

בתמונה: תו ויגן פרנדלי במסעדות

על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה 5% מכלל אזרחי מדינת ישראל הם טבעונים. נתון זה הופך את ישראל, באחוזים, למדינה הכי טבעונית בעולם. הזינוק האדיר במספר הטבעונים חל בשמונה השנים האחרונות. בשנת 2012 עמד מספר הטבעונים בישראל על 1% בלבד.

טבעונים בחריש
ישראל: המדינה הכי טבעונית בעולם

בחריש, שמושכת אליה תושבים חדשים מכל הארץ, החלה להתגבש קהילה חדשה של טבעונים. כ-120 חברים כבר בקבוצת הפייסבוק ‘טבעונים בחריש’, וישנן גם קבוצות וואטסאפ פעילות המוקדשות לנושא. למרות שהקבוצה עדיין מצומצמת יחסית, נראה כי העסקים בחריש מכירים בכוחה של הקהילה ומעניקים לה שירותים ברמה גבוהה ובמחירים טובים. כך לפחות מעידים הטבעונים בחבורה.

“כוח קנייה טבעוני”

לוטם ליבר (32) מודה שחווית האוכל הטבעוני בחריש הפתיעה אותה לטובה: “ב-90% מהמקומות הפתוחים בחריש יש לי מה לאכול. יש כאן פיצריות שמציעות פיצה עם גבינות טבעוניות, מאפיות עם מאפים טעימים וניתן לקנות בסופרים של חריש ובחנויות תבלינים מבחר מוצרים רחב שמתאים לטבעונים. אפילו בדנגורי בורגר-בר, יש המבורגר טבעוני מעולה”.

לוטם ליבר סאנשיין
לוטם ליבר: “ב-90% מהעסקים אני מוצאת מה לאכול”

ליבר, מדריכת כושר בהכשרתה, הפכה לטבעונית לפני ארבע שנים לאחר שנים של תזונה צמחונית. “הגעתי לטבעונות מסיבה אידיאולוגית”, היא מסבירה.

כתושבת השרון, נהגה ליבר לבלות במסעדות תל אביב שהציעו לה מבחר נאה של מנות טבעוניות נאות. “בעיר מגורי לא מצאתי פתרונות מותאמים לתזונה טבעונית, ולכן הבילויים שלי היו בעיקר בתל אביב”, היא מפרטת.

עוד היא מציינת כי העובדה שבעלי העסקים בחריש מודעים לקהל הקטן והנאמן של טבעונים פותרת בעיה גדולה. “הקושי העיקרי של טבעונים הוא לאכול בחוץ. אפילו לשבת על הבר קשה אם מגישים במקום טבעות בצל מטוגנות עם ביצה. לשמחתי, בחריש, המצב שונה”. ליבר מעודדת את הטבעונים בעיר לקיים דיאלוג פורה עם בעלי המסעדות בחריש: “לא מספיק שכל טבעוני ידאג לעצמו. חשוב לתת לבעל עסק הערות בונות ולהציע לו לפנות גם לקהל שהוא לא חשב עליו קודם לכן. יש בחריש לפחות 100 אנשים שישמחו על כך, ומדובר בכוח קנייה שחשוב להשתמש בו”.

יתרונות ברורים לעסק

עמותת ויגן פרנדלי מעניקה לבתי עסק ברחבי הארץ תו לעסקים שנמצאו ידידותיים לטבעונים. אופק רון, סמנכ”ל העמותה הפועלת לקידום ולשיפור אורח חיים טבעוני בישראל מסביר: “העמותה מנגישה את אורח החיים הטבעוני על ידי עידוד בתי עסקים להוסיף אופציות טבעוניות בתפריט. מספיק ש-25% ממנות המסעדה יתאימו לטבעונים על מנת שהם יקבלו את התו שלנו. הקהילה הטבעונית מחפשת מסעדות שיתנו מענה בסמוך למקום המגורים ובעלי עסקים רבים יכולים ליהנות מקהל נאמן. אני קורא לבעלי עסקים בחריש לפנות אלינו ונשמח לתת להם את תו הויגן פרנדלי”.

אופק רון ויגן פרנדלי טבעוני טבעונות
אופק רון: “אני קורא לבעלי עסקים בחריש לפנות אלינו”

נכון לכתיבת שורות אלה, גלידה גולדה בקניון MORE היא העסק היחיד בחריש שזכה בתו העמותה, אולם הישוב השכן לחריש, פרדס חנה-כרכור, נחשב לאחד ממעוזי הטבעונות בארץ. “פרדס חנה אכן נחשבת באיזור הצפון לחזקה בתחום”, מאשר רון. לדבריו, מסעדות טבעוניות בפרדס חנה הן מוקד משיכה ללקוחות מכל הארץ, גורל שיכול להיות גם מנת חלקן של מסעדות בחריש.

עסקי האוכל הביתיים מציעים פתרונות טובים

אחד הפתרונות הזמינים לטבעונים בחריש הוא עסקי המזון הביתיים. “בחריש פועלים עסקי אוכל ביתיים שמציעים מגוון רחב ואיכותי של מנות טבעוניות במחירים טובים”, ליבר מציינת.

עופרי כהן טבעונית
עופרי כהן: “המחיר סבבה”

עופרי כהן (22) תושבת טריה בעיר, שעברה רק לפני חודש מעכו לחריש, מסכימה: “אפשר לציין לטובה את עסקי האוכל הביתי בחריש. הם מספקים אוכל ביתי טעים ובמחיר נוח. זה פיתרון נחמד יותר מלאכול כל הזמן בחוץ, במסעדות”, היא מציינת ונזכרת בפלפל ממולא טעים שאכלה לאחרונה.

גם עסקי המזון הפועלים בעיר הרשימו אותה לטובה. “התגוררתי בעכו, עיר שאין בה עדיין מודעות לנושא התזונה הטבעונית. בזמן הקצר שאני כאן הספקתי להתרשם לטובה מהעסקים בעיר שמציעים מנות טובות”.

פיצה טבעונית של פיצה FIX
פיצה טבעונית של פיצה FIX

כהן מזכירה גם היא את מגוון הפיצות הטבעוניות ואת ההמבורגר הטבעוני מתייחסת גם לנושא המחיר. “המחיר סבבה. הייתי בטוחה שבגלל שחריש היא מקום קטן, המחיר של המבורגר לדוגמה, יהיה יקר יותר, אבל הופתעתי לטובה”.

עם זאת, כהן מספקת הבחנה אחת נוספת:  “בחריש רוב המנות הטבעוניות במסעדות שייכות עדיין לתחום הג’אנק פוד, אבל פרדס חנה מציעה במסעדות שלה מנות בריאות יותר, יש הצע גדול של אוכל איכותי. עם זאת, העסקים בחריש בהחלט נמצאים עם הפנים ללקוח ואני כבר מחכה להתפתחויות הבאות”.

כהן שהגיעה אל עולם הטבעונות מגיל צעיר מודה שגם עבורה הטבעונות היא אידאולוגיה. “נתקלתי בתרנגול במצב לא טוב והמפגש הישיר עם פגיעה בבעל חיים עורר אותי. החלטתי להפסיק לחלוטין את צריכת הבשר שלי ולהפוך לצמחונית. המעבר לטבעונות התרחש מתוך הבנה שמגיע לכולם, גם לבעלי חיים, לחיות כמו שהם רוצים ואיך שהם”.

כהן טרם הספיקה להכיר היטב את קהילת הטבעונים בעיר, אולם היא מתרשמת לטובה מהעיר. “יש פה אנשים מדהימים עם ערבות הדדית שלא ראיתי כמותה בשום עיר אחרת. אני חברה בקבוצות וואטסאפ שונות וכל בקשה לעזרה נענית מיידית. זה מרגש וגם מדבק. ראיתי בחור שנתקע עם הרכב ושאלתי אם הוא צריך עזרה. זו עיר של נתינה אז גם לי בא לתת”.

מלכת הקציצות הטבעוניות

איה זינגר (60) שהפכה לטבעונית לפני ארבע שנים חשה שהנתינה שלה באה לידי ביטוי בבישול שלה: “אני לא טבעונית משיחית ואני לא עושה נפשות לטבעונות אלא מכינה אוכל לעצמי ונהנית מהתגובות והטעימות. אני מכינה מאכלים ומנות שזוכים לשבחים ולשאלות כמו ‘את בטוחה שזה טבעוני?’. אני אוהבת לבשל וככל שאני מתעמקת בזה אני מגלה אינספור אפשרויות. הבישול מעניק לי אפשרות לבטא יצירתיות”.

איה זינגר
איה זינגר: “יש נכונות של בעלי חנויות בחריש להביא מוצרים טבעוניים”

זינגר, שמתהדרת בתואר מלכת הקציצות הטבעוניות של חריש, נהנית משפע המוצרים הזמינים להכנה בחנויות המזון ברחבי העיר. “לשמחתי, יש נכונות של בעלי חנויות בחריש להביא מוצרים טבעוניים. ברשתות המזון בעיר ניתן למצוא מגוון רחב של מוצרים נדרשים להכנה. אפשר למצוא כל מוצר נחוץ למתכון בחריש וזה ממש כיף”.

התירוצים של ‘לא טעים’, כבר לא תקפים מבחינתה של זינגר. “נחשפתי לעולם נפלא של מוצרים טבעונים ותחליפים איכותיים. אני חושבת שדווקא בסיומה של תקופת הקורונה יהיה טוב אם אנשים יבצעו חשיבה נוספת בנושא, לא ממקום שיפוטי, אלא ממקום מכיל וסבלני”, מציינת זינגר ומתארת את המעבר שלה לטבעונות: “זו היתה החלטה מפתיעה אבל הסכמתי לפקוח עיניים. המידע נקלט וחילחל אצלי לאט אבל ההכרעה נפלה באחת. הגעתי לטבעונות ממקום חומל על בעלי חיים וההבנה שהם אינם למאכל, בדיוק כמו כלבים וחתולים”.

גבינות בחנות התבלינים המקומית  ‘מור וקינמון’

זינגר מקווה שבשורת הטבעונות בחריש תלך ותתרחב: “יש שתי קבוצות טבעוניות פעילות בחריש ואני מקווה שהן יהפכו לפעילות עוד יותר. בעבר, חשבנו לערוך ארוחה טבעונית משותפת באחד הפארקים אבל זה לא הסתדר טכנית”. היא גם רואה קשר הדוק בין בשורת הטבעונות לצמיחתה של העיר החדשה בישראל: “מגיעות לחריש בעיקר משפחות צעירות שמחפשות איכות חיים וחינוך איכותי. אני מקווה שחלקן לפחות ישפרו את איכות חייהן גם דרך הצלחת”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק