לאחר הגבלת הרישום לתושבים, המשפחות החליטו לעבור "בשביל חטיבת הביניים"

כ-100 משפחות מחוץ לחריש הגישו בקשת רישום לחטיבת הביניים הממלכתית 'אתגרי העתיד' ונענו בשלילה. חלקן לא התייאשו והחליטו לעבור להתגורר בעיר כדי לרשום את ילדיהן למסגרת החינוכית המבוקשת. "הגענו לערב הפתוח של החטיבה והרגשנו ש'מצאנו בית'"

לתלמידים קוראים 'חניכים', יש שני מחנכים בכיתה, הלימודים מתחילים בשעות 8:30-9:00 בבוקר, ואין לימודים ביום שישי. קשה להאמין כי מדובר בבית ספר "במסלול הרגיל" של מערכת החינוך, אבל חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד', בניהולם של טלי הולן וליאור לויתן שהחלה לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשע"ט שייכת למערכת החינוך הקונבנציונאלית בחריש ומצליחה להוות מוקד משיכה לעיר החדשה בישראל.

כ-100 בקשות הרשמה של תלמידים המתגוררים מחוץ לחריש הוגשו בקיץ למחלקת החינוך, ואף אחת מהן לא נענתה. "החטיבה שייכת לתושבי חריש בלבד", מסביר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך. "החטיבה צמחה משתי כיתות בשנה הראשונה לפעילותה לשבע כיתות בשנת הלימודים הקרובה. משפחות רבות החליטו לעבור לחריש על מנת לרשום את ילדיהן לחטיבה ואני שמח על ההצלחה שלה".

"רואים את התלמידים"

משפחת קוניבסקי היא אחת מאותן משפחות שהחליטו לעבור לחריש על מנת שיוכלו לרשום את שני, בתם הצעירה לאתגרי העתיד. "חיפשנו מסגרת מתאימה יותר לביתנו הצעירה, שני", מספר אבינועם קוניבסקי, הבעלים של "אולד סקול דראמז", סדנה וחנות לתופים בפרדס חנה. לקוניבסקי תלמידים מחריש, מהם שמע על בית הספר המעניין, לא אחת. "הגענו ליום הפתוח והתרשמנו שמדובר בבית ספר עם גישה טובה יותר מבתי ספר אחרים", מעיד קוניבסקי ומוסיף, "שוחחתי גם עם הורים נוספים. אנשים מרוצים, ויש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים". לפני כשלושה שבועות, ארזה משפחת קוניבסקי את הבית ועברה להתגורר בחריש.

שני ואבינועם קוניבסקי: "יש הרגשה חיובית שרואים את התלמידים"

אז פשוט החלטתם לעבור לחריש בגלל בית הספר לשני?

"אני ממשיך להפעיל את הסדנה וחנות התופים בפרדס חנה כרגיל, אשתי גרפיקאית במקומון בחיפה, כך שהחיים ממשיכים כרגיל בהיבט הזה, וכן, המעבר היה נטו בשביל בית ספר מתאים יותר לשני".

איך התרשמת מבית הספר?

"אהבתי מאוד את הגישה, נראה שיש גישה יותר פרונטאלית לדברים, יותר עבודה עם הידיים ויותר עשייה באופן כללי. יש נגריה בבית הספר, יש לול, מכינים וידאו קליפים ותוכניות שיווק".

מה הציפיות שלך מחריש, כביתכם החדש?

"אני בא פתוח, לא יודע בוודאות מה הכיוון של העיר, מקווה שהכל יתפתח לטובה. נהיה חכמים בעוד כמה שנים".

שני קוניבסקי, בתו של אבינועם, תתחיל בקרוב את לימודיה בחטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' בכיתה ז'. "אח של חברה שלי לומד בחטיבת הביניים, שמענו ממנו דברים ממש טובים", מספרת שני. "הלכנו לראות את בית הספר והמקום נראה טוב, אני מתרגשת לקראת השנה החדשה בבית הספר החדש", היא מסכמת.

"הכול התיישב 'בול' עם הערכים שלנו"

ליבי שלום, עולה לכיתה ח', עברה גם היא עם משפחתה מפרדס חנה לחריש לפני כשלושה שבועות.  הוריה, הדס ותומר שלום, גרו בפרדס חנה כמעט 20 שנה. הדס קרמיקאית ותומר איש סאונד ותאורה, שניהם עצמאיים.

"הילדים למדו במסגרות של חינוך פרטי בפרדס חנה, עלה צורך בשינוי כללי של אווירה והכרויות חדשות", מספרת הדס. גם בנם הצעיר אשר עולה לכיתה ג' יצטרף לבית הספר היסודי הממלכתי החדש אשר עתיד להיפתח בשנת הלימודים הקרובה.

משפחת שלום
משפחת שלום: "הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום"

מה משך אתכם לחטיבת הביניים בחריש?

"שמענו דברים ממש טובים ושבחים על בית הספר. הגענו לערב הפתוח ותוך כמה דקות הרגשנו ש'מצאנו בית'. הכול התיישב 'בול' עם הערכים שלנו, עם איך שאנחנו רואים את התפקיד של מערכת החינוך, ואז הבנו שמי שלא תושב חריש לא בטוח שיהיה לו מקום. זה היה הרגע בו החלטנו לשקול ברצינות את נושא המעבר".

ליבי, מה הציפיות שלך מהמסגרת החדשה שאת מצטרפת אליה?

"אני רוצה להתמיד בלימודים, להשקיע, חשוב לי ליצור לעצמי סביבה נעימה ושתהיה הרגשה טובה ונוחה עם המורים והצוות בבית הספר, וכמובן עם החברים".

את חוששת מההתחלה החדשה?

"תמיד יש חששות מסוימים אבל אני חברותית ואתרגל לסביבה, זה לא מטריד אותי. התרשמתי מאוד לטובה מבית הספר, ושאכפת להם מהתלמידים. כשהגעתי להכיר את המקום ישר ניגשו אליי תלמידים והכירו לי תלמידים אחרים, הייתה אווירה ממש טובה".

"הטריגר היה החינוך", מספרת הדס, אמא של ליבי. "זו הסיבה העיקרית שעברנו לחריש, אבל גם שמחנו לגלות ששכר הדירה נמוך באופן משמעותי מפרדס חנה". בינתיים משפחת שלום מתגוררת בשכירות בחריש, אולם לא פוסלת רכישת דירה במקום בעתיד.

יש לך חששות מהמעבר לחריש?

"כל שינוי ומעבר מביא איתו חששות, אבל בגלל שהתרשמנו מאוד לטובה, אנחנו מרגישים שבחרנו טוב. יש חששות טבעיים של להרגיש בבית ולהשתלב חברתית, אבל כולם פה חדשים, זה קיבוץ גלויות כזה".

"חיפשנו מקום שמפתח כישורי למידה"

קרן כהן, אמא לגיל-לי בן 13 ולמאיה בת 8, גרושה מפרדס חנה וכהגדרתה "עוזרת לאנשים לפתור פלונטרים ולהתקדם בחיים". השלושה החליטו בהחלטה משפחתית משותפת לעבור לחריש, לאחר 17 שנים בפרדס חנה. לפני שלושה שבועות משפחת כהן עברה להתגורר בחריש, בעלה לשעבר של קרן עתיד לעבור לחריש בשבועות הקרובים.

גיל-לי וקרן כהן. מאמינים בחינוך בלתי פורמלי

"בית הספר הזה מציע כישורי למידה שלא היו במסגרות אחרות" מספר גיל-לי, אשר עולה לכיתה ח'. גיל-לי אוהב בעיקר מתמטיקה וליצור דברים. "בבית ספר בחדרה היה מרכז יצירה שאפשר להתעסק עם רובוטיקה, לגו. בבית הספר החדש יש תפירה, חימר וכל מיני דברים שמזכירים את מרכז היצירה".

"אנחנו מאמינים בחינוך לא פורמלי כשהילד בראש, והמערכת וההורים הם בסיס תומך", מספרת קרן, אימו של גיל-לי. "בגנים הילדים היו בחינוך מונטסורי, ומכיתה א' למדו בחינוך דמוקרטי". קרן מספרת כיצד שמה לב שלגיל-לי חסרים כישורי למידה. "לא מספיקה רק היכולת ללמוד", אומרת קרן, "ראיתי שלגיל-לי חסרים כישורי למידה, ואם הוא רוצה לגשת לבחינות בגרות, חשוב שהוא ילמד בבית ספר בו מקנים ומלמדים גם כישורי למידה".

קרן שמעה על "אתגרי העתיד" בחריש והרגישה שזו חלופה הולמת לחינוך הדמוקרטי. "זהו בית ספר א-פורמלי שרשום במשרד החינוך כבית ספר לכל דבר, מה שאומר שמשלמים עליו כמו לבית ספר רגיל", מספרת קרן.  תוך כמה ימים שני הילדים התרגלו לרעיון החדש של לעבור לחריש ולאחר שהשתתפו כאורחים במסיבת הסיום, הוחלט פה אחד: עוברים לחריש!".

 את חוששת מהמעבר?

"אני לא אדם של חששות, ברגע שחיים כאן ועכשיו מתמודדים עם מה שקורה. אני מאוד רוצה ש'אתגרי העתיד' יראו את גיל-לי והוא יוכל לקבל את העזרה בפיתוח כישורי למידה, יש גם צמצום פערים ביחס למה שלומדים בדמוקרטי לבין מה שלומדים בבית הספר החדש, נקווה שבית הספר ייקח על עצמו את האחריות על כך".

"זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני"

אין ספק שעל ההצלחה של בית הספר חתומים השניים שחלמו עליו והקימו אותו, ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי בית הספר. בטקס הסיום של שנת הלימודים ובערב החשיפה למתעניינים ציינו השניים את תפישתם החינוכית: "עבורנו זו שליחות גדולה לייצר חינוך ציבורי, איכותי וחדשני שמאפשר לכל תלמיד גישה לחינוך מתקדם מבלי להירשם למסגרת פרטית ויקרה".

ליאור לויתן טלי הולן
ליאור לויתן וטלי הולן בהכנות לקראת הצגת סיום שנה. צילום: אלה פאוסט

 

עוד הוסיפו השניים: "הצלחנו לקחת סיסמאות רבות על למידה מתוך סקרנות והנאה ולתרגם אותן למתרחש בשטח יום יום. זה לא היה מתאפשר ללא הצוות החינוכי שעבד מסביב לשעון בהמצאה ופיתוח של תכנים, במחויבות עמוקה ובמסירות למסע ההקמה של בית הספר. אנו מאוד מתרגשים מההצלחה שבית הספר חווה בשנתו הראשונה ושמחים שבית הספר הופך למנוע צמיחה של העיר ומהווה מקור גאווה כלפי הסביבה. האתגר הגדול של שנה הבאה יהיה להתמודד עם הגידול המשמעותי של בית הספר ושמירה על מהות בית הספר יחד עם החניכים, הוריהם והצוות החינוכי שלנו".


אשדר חריש

סביוני חריש - אפריקה ישראל

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הבשורה: בקרוב תחל בנייתם של שני מרכזים מסחריים חדשים

הכירו: בחודשים הקרובים יחלו העבודות להקמת שני מרכזים שכונתיים קהילתיים חדשים: MORE אבני חן ו-MORE החורש. יוסי קורן, סמנכ"ל הקבוצה: "המטרה היא להקים ולפתח סביבות חיים מלאות בעיר, שמשלבות בהרמוניה מגורים לצד שטחי מסחר, תעסוקה, שירותים וקהילה"

פתיחתו של קניון MORE ביוני האחרון, הקניון הראשון בחריש, הפכה את העיר המתפתחת באחת לעיר ככל הערים. תושבי חריש, החדשים והוותיקים גם יחד, שחיכו בכיליון עיניים לעסקים החדשים ולרשתות הארציות הביעו עם פתיחת הקניון אמון במקום, הצביעו ברגליים (ובארנק) ופקדו את העסקים הפעילים בו במהלך השבוע ובסופו.

"פתיחת הקניון היא לא רק בשורה צרכנית, היא גם חותמת להפיכתה של חריש לעיר מתקדמת ועכשווית", מדגיש יוסי קורן, סמנכ"ל השיווק של קבוצת MORE. "את העובדה הזו מרגישים התושבים בכל יום עם התקדמות מיזמי המגורים, ההגירה החיובית אליה, פתיחת העסקים המקומיים והתרחבות שירותי הקהילה שמוצעים בה", הוא מסביר.

קבוצת MORE היא אחת מיזמיות הנדל"ן המובילות בחריש. הקבוצה בונה בחריש מעבר לבנייני מגורים גם שטחי מסחר רבים המתפרסים בכל העיר. אין ספק, שמדובר בהבעת אמון גדולה בעתיד העיר. אולם לצד האמון נדרשת גם אסטרטגיה נכונה. קורן מסביר את התפישה שעומדת בבסיס הפעילות העסקית: "קבוצת הנדל"ן MORE, שמה לה למטרה להקים ולפתח סביבות חיים מלאות בעיר, שמשלבות בהרמוניה מגורים לצד שטחי מסחר, תעסוקה שירותים וקהילה", מפרט קורן.

איך בפועל אתם מיישמים את שיטת המסחר שלכם בחריש?

יוסי קורן סמנכל שיווק קבוצת הנדלן מור קרדיט אייל טואג
יוסי קורן. צילום: אייל טואג

"אסטרטגיית הנכסים המניבים של החברה מבוססת על שלושה פורמטים משלימים – האחד, קניון עירוני, השני, מרכז קניות ותעסוקה שכונתי והשלישי, שדרת חנויות לאורך הרחוב מתחת למבני מגורים", מסביר קורן. "את האסטרטגיה הזו של הקבוצה אפשר לראות גם ממעוף הציפור – בכניסה לעיר ממוקם כאמור קניון MORE חריש, שנותן מענה רחב לקניות הגדולות, לבילוי לפעילויות למשפחה ולמפגש עם תושבי האזור. לאורך שדרת דרך ארץ ממוקמת שדרת העסקים  MORE דרך ארץ הכוללת כ- 100 חנויות וחללי מסחר משני צידי השדרה, שיעניקו לתושבי העיר מענה לצרכים מידיים ממש מתחת לבית. כבר כיום פועלים בשדרה קופות חולים, תחנה לאם ולילד, חנויות פרחים, תבלינים, מזון לבעלי חיים, פיצוציה, פיצרייה, מאפייה, מרכז לחוגים, בית קפה וסניף מכונות אוטומטיות של בנק לאומי".

את הקניון ושדרת החנויות כבר אפשר לראות, מה לגבי המרכזים הנוספים?

"הפורמט השלישי והמסקרן בתוכנית "סביבות החיים המלאות" הוא מרכז שכונתי קהילתי. שניים כאלה: MORE אבני חן ו-MORE החורש, ייבנו במרכז שתי השכונות הראשונות של חריש, באמצע הדרך בין שדרת החנויות לקניון החדש. מדובר במרכזי קניות בילוי ותעסוקה שכונתיים המשולבים היטב במרקם העירוני, בלב שכונות המגורים. הם יכילו קומות משרדים, קומות מסחר, חנויות ועוגנים דוגמת סופרמרקט או דראגסטור גדול סביב כיכר ציבורית להתכנסויות, הופעות ואירועים חגיגיים מקומיים. שני המרכזים בשתי השכונות יהיו 'תאומים' קונספטואלית אך יכילו כמובן, עסקים שונים וישרתו בהתאמה את מי שגר בסמיכות אליהם".

אלו עוד יתרונות יציעו המרכזים?

"למרכזים תהיה נגישות קלה לאמא שיורדת מהבית עם עגלה ותינוק בחורף. הנגישות היא עניין מרכזי ונלקחת בחשבון הן להגעה ברגל מהשכונה והן מהשכונות הסמוכות באמצעות כלי הרכב הפרטיים. המרכזים יכללו 6,000 מ”ר קומות משרדים להשכרה, שבהם ימוקמו, בין היתר, קופת חולים ושירותי מוניציפליים, חניות תת קרקעיות ושטחים מסחריים שיאופיינו בתמהיל המותאם לחיי היומיום של המשפחה: עסקי אופנה, מסעדות, בתי קפה, מזון מהיר, חנויות פרחים, ולצידם דואר, מכבסה חדר כושר ועוד".

מתי להערכתך צפויים המרכזים המסחריים החדשים לפעול?

"העבודות להקמת שני המרכזים התאומים יחלו כבר בחודשים הקרובים והם צפויים להיפתח בעוד כשנה וחצי. יחד עם שני המיזמים הנוספים, קניון חריש ושדרת העסקים, צפויה חריש להיות מהערים המובילות בארץ באסטרטגיה של סביבות החיים המלאות, ולהציע לתושבי העיר הקיימים והמצטרפים החדשים פתרונות מגוונים ושלמים לחיי היומיום של מחר".

– תוכן מקודם –


MORE STREET חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

האחד בספטמבר בפתח, ואגף החינוך שלו

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי"ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע"ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

"לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר".

גני ילדים בחריש
ב-1.9 יבקרו ב-60 גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

"הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה", מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: "האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים".

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

"סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות".

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

"התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע".

ישראל שלו
"נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול"

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – "קצב גדילת העיר". הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. "האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם", אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א'-ט'. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. "לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ", מדגיש שלו.

בית ספר ממלכתי חדש 1
בית ספר ממלכתי חדש: 300 תלמידים בשנה הראשונה לפתיחתו

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

"אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים".

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

"הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים", מספר שלו. "בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה".

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

"אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר".

איך אתה מסביר את זה? 

"השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך".

דוברות חינוך
מתוך עמוד הפייסבוק של דוברות חריש: מייצרים קשר אחר עם ההורים

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

"החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש".

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

"התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור".

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

"החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ"א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז' לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י' של התיכון. בשנת תשפ"ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים".

 

החינוך – סל"ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל"ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

"אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש".

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

"אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר".


אשדר חריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הומור משובח: ב'ממים על חריש' עושים צחוק מהקמת העיר החדשה

חשד לפלילים בחריש? הנתנייתים מרגישים סוף סוף בבית! כמה התינוק בכה הלילה? הוא העיר את המואזין! קבוצת הפייסבוק 'ממים על חריש', המקום הוירטואלי הכי מצחיק להיות בו, מציינת (כמעט) שנה של הומור חוצה מגזרים וקהילות

ממים (באנגלית: Memes) אותן תמונות בעלות כיתובים הומוריסטים, הפכו זה מכבר, לשפה של ממש. בעולם דיגיטלי בו המילה הכתובה נדחקת הצידה לטובת ריגשונים (אימוג'ים) וגיפים, עולה קרנם גם של הממים כערוץ הומוריסטי להבעת דעה, להעברת ביקורת ולהעלאת נושאים חשובים לסדר היום.

חריש מתהדרת בתואר (לא רשמי) של עיר עם מעורבות אזרחית מהגבוהות בארץ. בהתאם, קבוצות הפייסבוק של חריש גדושות בשאלות ותשובות, תלונות ופירגונים, עצות, הערות והארות. בין כל אלה יש מקום אחד שבו נשמרת הזכות (וגם החובה) לצחוק על הכל.

עידית שדה עפרוני
עידית שדה עפרוני

ומסתבר שההומור המקומי משובח. "זה התחיל ממם אחד שהעלתי כבדיחה באחת הקבוצות ה'רציניות' של חריש", נזכרת עידית שדה עפרוני, מייסדת ומנהלת הקבוצה. "ראיתי את התגובה הנלהבת והחלטתי לפתוח קבוצה מקומית ולנסות לסחוף אחרי את התושבים. אני מודה שבהתחלה הייתי סקפטית אבל מהר מאוד זה תפס. אנשים רבים הצטרפו". נכון לכתיבת שורות אלה, מונה הקבוצה 831 חברים.

מהם כללי הקבוצה? יש קוים אדומים? "בעיני, הייחודיות בקבוצה היא שאפשר להגיד בה הכל – ולצאת בסדר, גם על דברים שהם טאבו, נושאים קשים או פחות מקובלים", מסבירה עידית. "אנחנו משתדלים לשמור על אווירה טובה ולהימנע מירידה לפסים אישיים, אך אנשים בלי חוש הומור לא ימצאו את עצמם בקבוצה", מוסיפה עידית ומדגישה: "עבורי, הומור הוא כלי לחיים, שמאפשר לומר דברים שהם לא פשוטים וגם לצחוק על עצמך ועל העיר".

"אתה נכנס לקבוצה ואתה פשוט נהנה, פה ושם יש אנשים שעדיין לא הבינו שזאת קבוצת ממים וכותבים תגובות כועסות – זה מצחיק בפני עצמו", מציין אביחי כהן, תושב חריש ואחד מיצרני הממים הפעילים ביותר בקבוצה. "לפני כמה חודשים לדוגמא, היתה בחריש הפסקת חשמל, לרבע שעה בסך הכל וקבוצות הפייסבוק הוצפו בתלונות על העיר. אנחנו בקבוצת הממים בחרנו להתייחס להכל בהומור ולהעביר מסר של: היי, תרגעו, זה קורה בכל מקום, זה לא שרק בחריש ישנן הפסקות חשמל".

אביחי כהן
אביחי כהן

מה צריך כדי להכין מם, חוץ מהומור כמובן? "לממים יש חוקים. צריך ללמוד קצת את השפה של הממים ואת התבניות. ברמה הפרקטית ישנן אפליקציות וקיימים אתרי מאגרים של תבניות. מוסיפים את הטקסט ויש לך מם", מסבירה עידית. "החוכמה היא לדעת לקלוע בדיוק לתבנית הנכונה כדי להעביר את המסר", מוסיף אביחי. "צריך שהמם יהיה גם מצחיק גם מקורי, גם ראשוני וגם מיידי כדי שהוא יצליח".

ואתם בהחלט מהירים שם בקבוצה. לעיתים תכופות קורה שגולשים נחשפים לאירוע שהתרחש בעיר בזכות המם של אחד מחברי הקבוצה.

אביחי: "נכון. היו מקרים בהם העליתי במהירות ממים על הפסקת מים או על פוסט שהעלה בטעות ראש המועצה בעמוד הרשמי שלו שכלל שרבוב אותיות סתמיות, עוד לפני שאנשים נחשפו לנושא ושאלו אותי על מה אני מדבר".

ממים על חריש

צוחקים יחד על הכל

אם חריש נחשבת כמיקרו קוסמוס של ישראל, בקבוצת הממים ניתן לראות הוכחות לכך כשחילונים ודתיים צוחקים יחד על הכל. "לגמרי", מאשרת עידית "הקבוצה היא מדגם מייצג של קהלים, מגזרים ודעות שונות ומגוונות בחריש ואפשר לראות את זה בשיח יפה, שנשמר בגבולות ההומור. גם אם יש ביקורת ודיונים סביב נושאים בוערים וסוערים, אנשים יודעים לאסוף את עצמם ולזכור את מהות הקבוצה".

מהם הנושאים שהכי נהנים לצחוק עליהם בקבוצה? מה תמיד עובד?

עידית: "הממים הכי פופולריים עוסקים בעיקר בהלך הרוח בשאר קבוצות הפייסבוק בחריש. התפישה היא לצחוק על תלונות, על עצם קיום התלונות, על העובדה שכולם מתלוננים ונזעקים מכל פיפס".

אתם מעידים על עצמכם כאנשים מצחיקים גם מחוץ לקבוצת הממים?

אביחי: "תמיד אהבתי לצחוק ולהצחיק וקבוצת הממים נתנה לי במה. אנשים פוגשים אותי ברחוב ונותנים לי פידבקים חיוביים ש'הרגתי אותם מצחוק', זה נחמד לשמוע".

עידית: "אני עובדת סוציאלית כך שאני מתעסקת בצד הפחות מבדח בחיים. הכתיבה בקבוצה מאזנת אותי. אצלנו מדובר בתחביב משפחתי, הילדים שלי יושבים וקוראים את הבדיחות וגם בעלי נוהג להעלות ממים וישנה מעין תחרות בבית מי מצליח יותר להצחיק, אבל אני בדרך כלל מנצחת, כך שאין באמת תחרות".

"לקבוצת הממים מקום חשוב בשיח המקומי", מסכם אביחי. "במיוחד בזמנים קשים שמלווים בדיונים שעלולים לפגוע במורל, אתה יכול לבקר בקבוצת הממים ולקבל פרופורציות. "תושב חדש שעבר אלינו רק החודש ועוקב זמן מה אחרי הקבוצה שיתף ואמר שהדיונים בקבוצה עושים לו טוב ומפיגים עבורו מתחים. גם עבורי, זו דרך טובה להתמודד עם האתגרים שחווה העיר והתושבים".

אתם חושבים שגם על הריאיון הזה יהיה מם בקבוצה?

עידית: "כבר היה, עוד לפני שהתחלנו. אנחנו עד כדי כך מהירים… מוזמנים לחפש בקבוצה".


אשדר חריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הבשורה לחריש: כביש חדש, כניסה חדשה לעיר ונגישות גבוהה

לאחר שנים, בהן נמנעה הוועדה לתחבורה בין-יבשתית מלכלול את דרך 611 כדרך העוקפת את חריש מדרום, הצליחו אמש עיריית חריש, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה להעלות את הדרך על המפה הארצית. המשמעות: הצבעת אמון בחריש ובפיתוחה העתידי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה אמש (ג') את בקשתה של העיר חריש לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי.

מהי חשיבותה של ההחלטה שהתקבלה? בראש וראשונה, חריש מקבלת כניסה ויציאה נוספת חדשה לעיר, המתווספת לזו הקיימת מתוך הבנה שעיר, שעתידה לגדול ולתת מענה לכ-100 אלף תושבים, צריכה לתת מענה מרחבי לעומס התחבורתי הצפוי ואינה יכולה להסתמך על כניסה ויציאה בודדת בלבד, כפי שקיים כיום.

בנוסף, התוואי החדש של כביש 611 יתמוך משמעותית באזורי התעשייה והתעסוקה בעיר (שכונת מעו"ף, חריש דרום) ויסיט את התנועה הצפויה מיישובי צפון השומרון לעורקי התחבורה הראשיים.

על פי התוכנית המקודמת, צפוי הכביש החדש, באורך של כ־2.5 קילומטר ועם ארבעה נתיבים (שניים בכל כיוון), לחלוף מעל כביש 6 באמצעות הפרדה מפלסית, בדומה לכביש הקיים, הארוך יותר, המחבר כעת את העיר לכביש 574. הכביש החדש מצוי כיום בהליכי תכנון שעל פי ההערכות יסתיימו בשנה הבאה.

מהו לוח הזמנים הצפוי? במהלך דצמבר 2019 צפויה ממשלת ישראל לאשר את תמ"א 42 ולאשר את כביש 611. מכרז ההקמה לכביש החדש צפוי על פי ההערכות להתפרסם בסוף 2020 ופתיחתו מתוכננת לשנת 2023. העלות הכוללת של הקמת הכביש מוערכת בכ- 250-300 מיליון שקלים, כאשר משרד הבינוי והשיכון יממן 100 מיליון ש"ח ואת יתרת התקציב יממן משרד התחבורה.

611 נוכחי
מסלול כביש 611 כיום. מפה מתוך אתר משרד התחבורה

היתכנות לחיבור עתידי לכביש 6

תמ"א 42 היא תכנית המתאר הארצית לתחבורה יבשתית משולבת. שלמה קליין, חבר מועצת העיר חריש, המעורה בקידום נושא התחבורה העיר, מברך על ההחלטה לכלול את כביש 611 בתכנית התחבורה האסטרטגית של ישראל, מסביר על מה נאבקה מועצת חריש בשנים האחרונות ומהו היתרון בתוואי החדש של כביש 611: "בתכנון המקורי הכביש שנכנס כיום לחריש ממזרח היה אמור להמשיך דרומה, לעבור דרך שכונות הפרחים והחורש בקטע הקרוי גם 1H ולהמשיך עד המפגש עם צומת נרבתה (צומת שער מנשה). המועצה דרשה והצליחה לקדם תוואי עדיף משמעותית. כביש שיעקוף את חריש מדרום לעיר ולא ייכנס לתוכה. יש לכך מספר יתרונות משמעותיים:

"הראשון, התוואי החדש יחלוף כולו דרומית לחריש ויווסת את כל תנועת הרכבים מצפון השומרון, והכפרים הערבים אל מחוץ לחריש, ולא בתווך בין שכונות מעו"ף ובצוותא, כפי שהציע המתווה הקודם.

השני, קידום התוואי שדרשנו יאפשר לנו לחבר גם את אזור התעשייה ב'חריש דרום' לכביש הגישה הדרומי 611 (במתווה המקורי דרך 1H הכביש לא היה חולף בסמוך לרובע חריש דרום אלא מתחיל מערבה יותר).

נקודה משמעותית נוספת, כביש 611 בהיותו כביש במסגרת תכנית הכבישים הארצית ישנה דרמטית לטובה את ההיתכנות לחבר אותו בעתיד לכביש 6. זה אמנם לא הוחלט כעת, אבל זה בהחלט יתכן בעתיד".

יריית פתיחה להתפתחות עצומה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה
המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ההחלטה התקבלה ברוב של 14 נציגים ממשרדי הממשלה מול 3 מתנגדים

"עיריית חריש פועלת כבר מספר חודשים לקידום הכביש ואישורו הינו בשורה גדולה לתושבי העיר ולאזור כולו", ציין בסיפוק יצחק קשת, ראש העיר, בסיום הישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. קשת אף היה מרוצה מהתמיכה הגורפת לה זכתה ההצעה ברוב של 14 נציגי ממשלה מול 3 מתנגדים מהארגונים הירוקים. "הכביש הזה, הוא יריית הפתיחה של ההתפתחות העצומה, שמצפה לחריש בשנים הקרובות. זו בהחלט החלטה חשובה וגורלית, שתזניק את העיר למקום הראוי ותוביל את חריש בבטחה להפוך לאחת מהערים הגדולות, החשובות והמתקדמות בישראל. אין לי ספק שבהרבה בתים ברחבי העיר, יש היום אנחת רווחה גדולה וסיפוק עצום מהאמון המוחלט של ממשלת ישראל בעתידה של העיר הזאת".


בצוותא - השכונה השיתופית בחריש

ספיר בחריש - אבני דרך

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

 

 

אושרה תוספת שטח לחריש לפיתוח רובע עסקים חדש

תוספת שטח לטובת הקמת רובע עסקים חדש בחריש אושרה הבוקר ע"י המועצה הארצית. ההחלטה מהווה צעד חשוב נוסף להתפתחותה של העיר. דגש מיוחד הושם על תכנון קישוריות מהרובע החדש אל שטחים ירוקים הנמצאים בצמידות לאזורי המגורים

הבוקר (ג') קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלטה בדבר הפקדת תכנית להרחבת שטח הפיתוח של חריש. התכנית לרובע החדש כוללת למעלה מ-330 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה וכן 1,430 יחידות דיור, שיהוו נדבך חשוב בחיזוק הכלכלה העירונית ויצירת מקומות עבודה בעיר.

התכנית כוללת מרכיבים תכנוניים חדשים ומתקדמים ובהם עירוב שימושים של מגורים, מסחר ותעסוקה תוך הקפדה על איכות החיים של תושבי הרובע. כמו כן, הוקפד על חשיבה תכנונית הכוללת שימוש נרחב ואיכותי של שירותי תחבורה ציבורית לתושבים ולמבקרים בשכונה.

בין היתר הושם דגש על תכנון קישוריות מהרובע החדש אל שטחים ירוקים ואיכותיים המצויים בצמידות למגורים כמו תל זאבים המפורסם ומבטיחים לתושבים קרבה לטבע ולשטחי יער בטווח הליכה קצר ובמקביל קיום חיים עירונים תוססים. התכנית הוכנה על ידי משרד "קורין אדריכלים" ביוזמה והנחייה של האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון, אדר' ורד סולומוןממן.

תכנית רובע חריש דרום
תכנית רובע חריש דרום. קרדיט: יחיאל קורין אדריכלים
העמק מדרום לשכונת הפרחים בחריש
האזור המיועד להקמת הרובע החדש, מדרום לשכונת הפרחים

ורד סולומון ממן, האדריכלית הראשית של המשרד: "הרובע החדש מתוכנן כרובע עירוני מעורב שימושים, המעודד הליכתיות ושימוש בתחבורה לא ממונעת כמו קורקינטים ואופניים, כי הוא מאוד שטוח ביחס לגבעות של חריש. לתושבי שכונת 'בצוותא' החדשה, המוקמת בסמוך לרובע בימים אלו על בסיס רעיון השיתופיות, הרובע החדש שכולל מקומות תעסוקה רבים יהיה כמו לגור על יד תל אביב ובלי הפקקים של תל אביב. רק לאחרונה חזרנו מכנס בינלאומי באוסלו שבנורבגיה שעסק בעתיד הערים בעולם URBAN FUTURE וסיירנו בשכונות חדשות שמוקמות שם בדיוק על אותו בסיסשל מגורים לצד משרדי תעסוקה, ומסחר מתחת לבתים וברחבי השכונה. נפלא יהיה לראות גם את השכונות החדשות שלנו מייצרות גיוון בשימושים כמו גם באדריכלות ובצורות הבינוי. אני תקווה שהשכונה תיבנה כבר בשנים הקרובות ותהיה דוגמה ומופת לעירוניות טובה".

אחד היתרונות של הרובע החדש, נובע מקירבתו היחסית למערכות תחבורה ארציות כדוגמת כביש 6 וכביש 65, וכן למסילה המזרחית המתוכננת בסמיכות לחריש. המסילה אושרה רק לפני שבועיים בולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) במסגרת תכנית המתאר הארצית לדרכים ומסילות תמ"א 42. תוואי זה עתיד לכלול תחנות רכבת שיאפשרו לתושבי העיר נגישות מהירה ונוחה לאזורי המטרופולין של ת"א וחיפה.

יצחק קשת מסר בתגובה: "ההחלטה שהתקבלה היום היא בשורה חשובה עבור עתידה של חריש כולה. בניית השכונה החדשה תיתן מענה תעסוקתי לעשרות תושבים חדשים ותמשוך זוגות צעירים, יזמים ואנשי תעשייה. בניית השכונה היא הישג נוסף בהפיכתה של חריש לעיר אטרקטיבית".


סביוני חריש - אפריקה ישראל

MORE חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הכירו את השכן החדש: אלוף ישראל בקפיצה לגובה

צור ליברמן, האלוף הטרי בקפיצה לגובה ותושב חדש בחריש נערך ליעד הבא, אולימפיאדת טוקיו ביולי 2020. מהו סוד ההצלחה של אתלט מקצועי ומה דעתו על חיי הקהילה בעיר? דברים שרואים רק מגובה של 1.97 מטרים…

צור ליברמן. צילום: טיבור ייגר

ביום חמישי האחרון (25.7), זכה צור ליברמן באליפות ישראל בתחרות קפיצה לגובה. הוא העפיל למקום הראשון לאחר שקפץ 2.10 מטרים וניצח את אלוף ישראל הקודם והיריב הקבוע שלו, דימה קרויטר. עבור ליברמן (25) שמתחרה כבר שבע שנים הזכייה הראשונה במדליית הזהב היתה מעמד מרגש במיוחד.

לפני שלושה חודשים עבר ליברמן להתגורר בחריש יחד עם הוריו ואחיו התאום. המשפחה, נתניתית במקור, מצאה את חריש כמקום המגורים המועדף עליה. "הורי, ילידי ארגנטינה וברזיל, חיפשו מקום שיאפשר להם לשדרג את איכות החיים שלהם", מסביר צור.

"הם החליטו שהם לא מתפשרים והם חייבים דירה עם מרפסת גדולה שתאפשר להם לעשות על האש", הוא מוסיף בחיוך. "הדירה בשכונת אבני חן, משקיפה אל נוף נפלא. אני גר מול הוואדי בין חריש לאום אל קוטוף ונהנה מאווירת הטבע, שנמצא במרחק יציאה מהבית. חריש מתפתחת בקצב מהיר. בכל שבוע שעובר ניכר כי מצטרפים עוד תושבים. התחושה היא של עיר מלאת חיים שהולכת ונבנית".

צור ליברמן
במרפסת הבית. תחושה של טבע בעיר

עד כמה אתה מכיר את העיר ומעורה בנעשה בה?

"קראתי על חריש לפני המעבר, ואני חבר בקבוצות הפייסבוק בעיר. שמעתי על הפחד מהגעת חרדים לעיר, אבל זה לא מטריד אותי יותר מדי. אני חושב שחריש צריכה להיות עיר כמו ערים אחרות בהן כולם מתגוררים יחד".

"אני מאוד נהנה ממבנה העיר, לטייל בדרך ארץ ולאכול בפיצה שמש ופלאפל ברכה. אני גם מקווה שעם הזמן אוכל להצטרף לאירועים חברתיים וספורטיביים המתקיימים בעיר. מאוד רציתי להשתתף בטורניר הכדורסל שהתקיים כאן אך הייתי במחנה אימונים בחו"ל".

גם הכלבה פומה אוהבת את חריש:)

לצלוח את המשבר ולנצח

קשה להתעלם מליברמן המתנשא לגובה של 1.97 מטרים, ומהתחושה שהוא מעניק ליושבים סביבו של שקט ורוגע. התחושה הזו מכסה על משבר לא פשוט עמו התמודד ממש לאחרונה.

"לפני מספר חודשים לא הצלחתי לקפוץ אפילו 1.90 מטר בעקבות משבר שחוויתי. המאמן שליווה אותי שבע שנים, מולי מלכא, החליט להיפרד ממני חד צדדית. הגענו למיצוי מקצועי, ממש כמו בזוגיות". הוא צוחק.

במשך מספר שבועות הרגיש ליברמן קצת אבוד. מלכא לא היה רק מאמן מקצועי, אלא גם מי שזיהה את הפוטנציאל של ליברמן בגיל 18 כשראה אותו משחק כדורסל. הקריירה המקצועית של ליברמן נשענה על קשר הדוק זה.

"מלכא עודד אותי לעבור לגרמניה או איטליה וכבר הייתי במגעים עם מספר מאמנים. לקח לי זמן להתעשת ולהבין שאני רוצה להישאר בארץ ואני רוצה להצליח כאן. למרות סערת הרגשות נזכרתי שאני מכיר מאמן מצוין, אלברט פונגין, שמאמן את ניקי פאלי, שיאן ישראל לנוער וסגן אלוף עולם לנוער ואת מעין שחף, שיאנית ישראל".

"התחלנו לעבוד יחד ומהרגע הראשון הרגשתי שאני ברמה אחרת. הוא מקושר למאמנים בכירים בעולם, עובד בפתיחות ואין לו ספקות לגבי השיטה שלו, שהוכיחה את עצמה במקצוע".

"אני כבר שבע שנים בענף ובכל השנים, בכל התחרויות של אליפות ישראל זכיתי במקום השני. הפעם סיימתי את התחרות עם היד על העליונה וזו הקלה מטורפת, ממש שמחתי שזה סוף סוף קורה. זו גם עוד הוכחה לבחירה הנכונה שביצעתי במאמן שלי, אלברט הוא ווינר", מציין ליברמן בסיפוק.

מקום 3 (מימין) אריאל אטיאס מקום 2(משמאל) דימה קרויטר
על הפודיום (מימין): מקום 3 אריאל אטיאס, מקום 1 צור ליברמן ומקום 2 דימה קרויטר. צילום: טיבור ייגר

היעד הבא: אולימפיאדת טוקיו

אבל לא רק המאמן הוא ווינר. התשוקה של ליברמן לנצח את עצמו ולהשתפר, מובילה אותו במסלול המקצועי הייחודי הזה כבר שנים רבות. המאבק האמתי מתנהל כמו תמיד, ביום יום, בצורך לשמור על תזונה נכונה, באימונים המרובים ובהשקעה הגדולה, כספית ונפשית.

"אני מתאמן מדי יום. האימונים משתנים בהתאם לתכנית סדורה בין אימוני כוח, קפיצות, ספרינטים, חיזוקים כללים, מתיחות, עבודה על כף הרגל והבטן", הוא מפרט. "ארבעה ימים בשבוע אני מתאמן פעמיים ביום, ופעמיים בשבוע אני מתאמן אימון אחד בלבד".

מהו היעד הבא שלך?

הניצחון באליפות ישראל היה כרטיס הכניסה שלי לנבחרת ישראל. בעוד שבועיים תתמודד הנבחרת באליפות אירופה קבוצתית בקרואטיה. יש נציג אחד לכל מקצוע והתוצאה של כל אתלט מקנה ניקוד קבוצתי. המטרה של ישראל בתחרות הקרובה היא לשמור על הדרג הנוכחי שלה, דרג 3 מתוך 4. מטרת העל היא כמובן אולימפיאדת טוקיו בקיץ הבא, יולי 2020. יש לי כעת שנה להתאמן לאולימפיאדה".

מהם הסיכויים שלך להעפיל לאולימפיאדה?

"השיא האישי שלי הוא 2.22 מטרים. כדי להיכנס לאולימפיאדה אני צריך לעבור במוקדמות רף תחתון של 2.30 מטרים. אני מאמין שבשנה של עבודה יש לי סיכוי סביר לסגור את הפער ולהגיע לשם. הפוטנציאל שלי לא קרוב למיצוי. יש לי נתונים טובים, הגובה שלי הוא קלאסי לאתלטים מובילים בענף הזה והעבודה עם המאמן החדש פותחת לי אופקים חדשים".  

צור ליברמן בתחרות
"יש לי סיכוי סביר לסגור את הפער ולהגיע לאולימפיאדה" צילום: עדי יפה כהן

"לא מתמקד ב'אכלו לי שתו לי'"

בין אימון אחד למשנהו, עוסק ליברמן במספר דברים נוספים, הוא סטודנט לאימון גופני במכללת ויינגייט, עובד לפרנסתו בחברת אחזקת מבנים כדי לממן את הפעילות שלו וגם מתנדב פעם בשבוע בנתניה עם נוער בסיכון.

אתה גם עובד? האם אין לך הכנסות מהמקצוע שלך כאתלט?

"ההוצאות הן מרובות, ציוד ייעודי, נסיעות לאימונים, טיסות לחו"ל, פסיכולוג ספורט, פיסיותרפיה, מדרסים וכמובן הוצאות מחיה כמו שיש לכולם. אני זוכה לתמיכה חודשית קלה מאגודת הספורט שלי, אתלטי לידר ירושלים, וכשהתגוררתי בנתניה, קיבלתי מהעירייה מלגה שנתית.

"בעיריית נתניה נהוג להוקיר ולעודד את הספורטאים המצטיינים במתן מלגה שנתית ותמיכה במעטפת של אותם הספורטאים. כמובן הכל על פי קריטריונים ברורים. עזרה זו במהלך השנים תרמה רבות לי ולספורטאים אחרים. הציפייה שלי היא שחריש תרצה להיות חלק מהצלחת תושביה בתחומי הצטיינות כאלה ואחרים ובכך תעניק ערך מוסף למקום בו הספורטאים חיים".

ולמרות התמיכה, לא קשה לך?

"אני משתדל ליהנות מהדברים שאני זוכה בהם וללמוד מדברים שקשה לי איתם. מקשיים ומכשולים אפשר רק ללמוד ולהתפתח, הן כספורטאי והן כאדם. אני לא מתמקד ב'אכלו לי שתו לי'".

אז מה לדעתך הוא סוד ההצלחה?

"אני מאוד אוהב את מה שאני עושה. המשפחה שלי בלחץ שאני קופץ בתחרויות, אבל אני נהנה. אני מתאמן 12 חודשים בשביל תחרות אחת בה אני צריך להראות את הביצועים. זה ה'מאני טיים'".

"אני מסתכל על החיים בצורה חיובית ומאמין שאדם יוצר את הסיבה שבשבילה הוא קם בבוקר. הגעתי לתחום המיוחד הזה אחרי עשר שנים של משחק כדורסל מהן שנתיים בפנימיית וינגייט של איגוד הכדורסל. אחרי שנה בה התאמנתי גם באתלטיקה וגם בכדורסל ודילגתי בין שני העולמות הבנתי איפה הפוטנציאל האמתי שלי נמצא. רציתי לעשות משהו מיוחד, לא לחמם ספסל ולא להסתפק בבינוניות. בזכות הקפיצה לגובה אני חי חיים מיוחדים וזו השורה התחתונה".


ספיר בחריש - אבני דרך

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

החינוך הממלכתי בחריש: בית ספר חדש וגידול של 70% במספר התלמידים

בארבע שנות פעילות הוכפל מספר התלמידים בזרם החינוך הממלכתי בחריש פי 14 ויותר: בשנת הלימודים הקרובה יפתח בית ספר ממלכתי יסודי חדש בחריש שיצטרף לבית ספר הקיים, 'תלמי רון'. חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' צומחת בשנה השנייה לפעילותה משתי כיתות לשבע

בשנת הלימודים הקרובה יחבשו את ספסלי בתי הספר בחריש השייכים לחינוך הממלכתי כ-720 תלמידים בכיתות א'-ו'.
בבית הספר 'תלמי רון', בהנהלת ענת אורגד, שיתחיל שנת לימודים רביעית מאז היווסדו, ילמדו 458 תלמידים ואילו בית הספר היסודי הממלכתי החדש, השני בחריש, שיפעל בשכונת החורש,  ילמדו 225 תלמידים. ההערכה היא כי עד תחילת הלימודים יצטרפו נרשמים נוספים וסך תלמידי כיתות בתי הספר היסודי ממלכתי בחריש יסתכם בכ-720 תלמידים.

בית ספר ממלכתי חדש 1
בית ספר ממלכתי חדש בשכונת החורש

הצמיחה במספר התלמידים היא עצומה. כך לדוגמה, בשנת הלימודים תשע"ז, השנה הראשונה לכינונה של חריש כעיר חדשה בישראל, למדו בבית הספר 'תלמי רון' 63 תלמידים בלבד. בשנת תשע"ח קפץ מספר התלמידים ל-179 ואילו בשנה החולפת, תשע"ט, למדו בו 420 תלמידים בשכבות א'-ו'. כאמור, בשנת הלימודים הקרובה מספר הנרשמים עומד על 458 תלמידים בלבד,  בשל פתיחתו של בית ספר יסודי ממלכתי שני בחריש.

יגאל אריכא
יגאל אריכא, מנהל בית הספר החדש

בשנת הלימודים תש"פ יחל לפעול לראשונה בחריש, בית ספר יסודי ממלכתי נוסף לכיתות א-ו' הממוקם ברחוב דפנה בשכונת החורש. 225 תלמידים נרשמו לבית הספר (טרם נקבע שמו) בניהולו של יגאל אריכא. בית הספר יפעל בהתאם לרוח תכנית 'חותם' ובהתאם לתובנות שעלו במסגרת מפגש שיתוף הציבור בנושא חינוך, מפגש שכלל למעלה ממאה הורים מעורבים ופעילים בנושא החינוך. אריכא, שהקים וניהל בית ספר יסודי ברעננה מתעתד להביא אל בית הספר צוותי חינוך והוראה איכותיים ולהצעיד אותו קדימה.

גם חטיבת הביניים, 'אתגרי העתיד' הולכת ומתעצבת. בשנה השנייה בלבד לפעילותה יפתחו בחטיבה שש כיתות בשנתונים של ז'-ח' ולראשונה תיפתח גם כיתה ט'. בשנת הלימודים הקודמת פעלו בבית הספר שתי כיתות בלבד לשכבות ז'-ח' עם 61 תלמידים.

בית הספר לאתגרי העתיד בחריש
חטיבת ביניים אתגרי העתיד. צילום: שמרית שחף גלעד

הקפיצה הדרמטית במספר הנרשמים מיוחסת הן לצמיחתה של העיר והן למוניטין החיובי שצברה  חטיבת 'אתגרי העתיד' בהנהגתם של המנהלים ליאור לויתן וטלי הולן. חטיבת הביניים, שהרישום אליה פתוח לתושבי חריש בלבד, עוררה הדים חיוביים ברמה הארצית וכיום משמשת כאבן שואבת לרבים באיזור שבוחרים לעבור לעיר בזכות החינוך האיכותי שמציעה החטיבה.

ישראל שלו
ישראל שלו: בונים חינוך מותאם לעידן החדש

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש שנכנס לתפקידו במאי 2019 משתף: "החינוך הממלכתי בחריש הולך ונבנה בצורה מצוינת, תוך העמדת כוחות הוראה איכותיים וזאת מתוך ההבנה כי בעיר חדשה בונים חינוך מותאם לעידן החדש, חינוך חדשני, יזמי, אקטיבי, הרואה כל תלמיד באופן אישי", מפרט שלו.

"אנחנו מבקשים להעניק לילדנו חינוך אמתי שרואה בראש ובראשונה את הילד ופועל לקדם אכפתיות, רגישות ושייכות, היות וכל אחד מאיתנו הוא חלק ממעגלים הולכים ומתרחבים של חברה, משפחה, קהילה ועם. אני מאחל בהצלחה למנהלי בית הספר, לצוותים החינוכיים, לתלמידים והוריהם".


ספיר בחריש - אבני דרך

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

"התכנון העירוני טוב מאד, בנושא התחבורה התושבים צריכים להיות עם היד על הדופק"

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה, מתרשמת מאוד מתכנון העיר חריש: "ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה". עם זאת, ההצלחה של חריש תלויה לתפישתה לא בתכנון המוקפד אלא דווקא בתושבים

 

"לא הייתי מעורבת כלל וכלל בתכנון העיר חריש, אבל אני חושבת שעשו כאן עבודה טובה וממשיכים לעשות מדי יום. הייתי רוצה שאנשים שמתלבטים אם לעבור לכאן, יראו את הפוטנציאל העצום של המקום הזה ויאמינו בחריש כמו שאני מאמינה". במילים אלה פותחת הדר מידן (34) תושבת חריש מזה שנה ומתכננת ערים במקצועה את הריאיון. "יש פה קהילה מאד מסורה שרוצה שחריש תצליח ולדעתי אנחנו בכיוון הנכון", היא מוסיפה.

מידן, בוגרת תואר שני בתכנון ערים מהאוניברסיטה העברית הייתה אחראית על הקמת מערך קידום התכנון במשרד הביטחון וליווי הייעוץ התכנוני, וכיום משמשת כמתכננת ערים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה-כרכור. "הקמתי את מחלקת התכנון בוועדה ואני מקדמת תכנון וייזום תב"עות (תכניות בניין עיר) ביישוב", היא מסבירה.

ספרי על המעבר שביצעת מפרדס חנה לחריש

"כמתכננת ערים, מעבר למקום מגורים חדש הרבה יותר מאתגר מאשר אצל תושבים שאינם עוסקים בתחום. לפני שהחלטנו על המעבר, פתחתי את כל התב"עות של חריש, עשיתי קומפילציה (תרגום לשפת מחשב) של תכניות ישנות וחדשות וכאלה שנמצאות בהליכי תכנון, ערכתי ניתוח מושכל של איך יראו השכונות, הגנים הציבוריים, בתי הספר, מבני המגורים. בדקתי את הנוף, המהמם, מאלף כיוונים, ומיפיתי את כל דרכי הגישה והתחבורה לישוב ובתוך היישוב. אחרי שבחנתי את כל הפרמטרים בעין מקצועית, אני יכולה להגיד בלב שלם שהתרשמתי מאד וזו גם הסיבה שרכשתי דירה בעיר".

חריש. צילום: הדר מידן
מבט על חריש: "תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל"

ממה התרשמת? שתפי אותנו

"תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל. התב"ע מייצרת פתרונות דיור מגוונים, דירות לזוגות צעירים, דירות המיועדות לזוגות עם מספר ילדים, דירות ליחידים ודירות המיועדות לבני הגיל השלישי. לצד פתרונות דיור מגוונים התב"ע מייעדת שטחים משמעותיים למוסדות ציבור עבור מגוון שימושים, שיוכלו לשרת את שכבות הגיל השונות החל ממעונות יום, גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, ודרך לא מעט שטחי מסחר ושטחים פתוחים.
בשלב המתקדם שחריש מצויה בו של הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל, ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה", מסבירה מידן.

חריש כקנווס לבן

"אני מאמינה שהמקום הזה יצליח בגדול, שזו תהיה עיר נהדרת עם מוסדות חינוך ותרבות איכותיים, חדישים ומגוונים, שירותים לכל שכבות הגיל, פעילויות בשעות הפנאי, רחובות מטופחים ומסחר שוקק".

"יחד עם זאת, יש דבר אחד שאני כמתכננת ערים לא יכולה לחזות וזה טיב האוכלוסיה. בעוד שבערים אחרות המצב התכנוני מורכב לעיתים וקשה לתמרון, חריש היא בחזקת קנווס לבן. היא לא צריכה תכניות לתמ"א 38 או להחליף צינורי ביוב ישנים, לכן, לדעתי מה שיגדיר את ההצלחה של חריש זה האוכלוסיה ולא התכנון. זו גם הסיבה שבחרתי להיות פעילה ביישוב זה כדי לעודד הגעה של אוכלוסיה איכותית, יצרנית, צורכת ופעילה שתהפוך את חריש לסיפור הצלחה".

הדברים שאת אומרת מנוגדים לדעה הרווחת בקרב תושבי חריש שמעבירים תכופות ביקורות על התכנון של חריש

"חריש בדרך הנכונה. כמתכננת ערים אני רואה שעשו כאן הכל לפי הספר. שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. מגורים לצד שטחי מסחר, משרדים ושימושים ציבוריים. צריך פשוט זמן, סבלנות, וכח קנייה נוסף של תושבים חדשים. גם בקנדה, שמעודדת מדיניות של אורבניות חדשה ועירוב שימושים, לא כל המתחמים הצליחו מההתחלה. זה תהליך ארוך, של שנים, צריך המון סבלנות".

טיילת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. צילום: הדר מידן

מה לגבי תקני החנייה שהפכו כבר למצוקה לכל דבר? לא מדובר בחלמאות?

"בראייה עתידית זה מובן מאליו שתקני החנייה יורדים. אי אפשר לתכנן עיר לרכב פרטי. נסיעה של שלוש דקות ברכב בשביל לקנות חלב זו מחשבה שצריכה לחלוף מהעולם. ברוב הערים הגדולות מורידים את תקני החנייה כי עיר בריאה נועדה להולכי רגל ולא למכוניות. צמצום חנייה זה אומר יותר מדרכות, יותר שטחים פתוחים, יותר תושבים שמסתובבים ברחובות. זה מהלך חיובי. אם יספקו פתרונות הצללה ועצים במדרכות, אנשים באמת יוכלו ללכת בנחת".

"מה שכן כדאי לקדם זה חנייה מוסדרת לכלי רכב כבדים ומשאיות, שלא יתפסו חניות ולא יחנו בשכונות המגורים".

מידן מציינת את המובן מאליו, שצמצום תקני חנייה הולך יד ביד עם תחבורה ציבורית מוסדרת ונוחה. "עיר טובה צריכה תחבורה ציבורית טובה. משרד התחבורה צריך סף כניסה גבוה של תושבים כדי לקיים תחבורה ציבורית כלכלית שתממן את עצמה. מצד שני, תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה כדי שאנשים באמת ישתמשו בה. אז יש פה עניין של ביצה ותרנגולת. לכן, בתחום התחבורה הציבורית, יותר מכל תחום אחר, התושבים צריכים להיות עם יד על הדופק ובמהלך תהליך ההתפתחות העירוני נציגי הציבור צריכים להכתיב את דרישות התושבים. זה תהליך ארוך".

רבים תוהים לגבי יעילותה של מגמת מיתון התנועה והכבישים הצרים. את מאמינה בתפישה הזו?

רחוב אורן חריש
רחוב אורן בחריש: כבישים צרים, מדרכות רחבות

"יש כל מיני דרכים למיתון תנועה. כבישים צרים זה אחד מהם. ברחובות שיש בהם הרבה ילדים
ותנועת הולכי רגל ערה, מיתון תנועה הוא דבר הכרחי. לתפישתי, בחריש יש איזון בין הכבישים הצרים ובין השדרות. מיתון תנועה שומר על הולכי רגל ועיר נבנית עבור הולכי רגל. אם יסתבר שבחלק מהרחובות הצרים, נוצרים עומסי תנועה לא סבירים אז צריך לשקול להפוך את הרחוב לחד סטרי".

 תב"ע חרדית? אז מה?

מבקרים רבים מרבים לחפור בהסטוריה ולציין כי חריש תוכננה במקור כעיר חרדית. עובדה זו מספקת, לתפישתם, הסבר על כשלים תכנוניים בעיר, אולם מידן חושבת אחרת:

"חריש אמנם תוכננה כעיר חרדית, אבל בת'כלס לאמירה הזאת אין אחיזה במציאות. זו סיסמא שאוהבים לזרוק. התכנון של חריש הוא תכנון אורבני על פי סטנדרטים ומגמות עולמיות. גם יש לזכור שהתכנון התפתח ונוספו תכניות חדשות שהשכילו להטמיע את השינויים בצרכים. יתרה מזאת, גם התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית היה תכנון עירוני בריא, שנשען על עקרונות פיתוח המעודדים הליכה רגלית, שימוש בתחבורה ציבורית ואופניים, תכנון יותר פארקים וגנים ציבוריים קרובים לבית. זה בדיוק התכנון שאני כחילונית, מחפשת במקום המגורים שלי".

אחת הביקורות האחרונות של החברה להגנת הטבע על חריש היתה שהיא לא צפופה מספיק. מה דעתך?

"כתושבת, הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים. מרחב מחיה, נוף ושטחים פתוחים הם מהדברים החשובים ביותר לאיכות חיים. כמתכננת ערים, ברור היום לכולם שצריך להגדיל את נפחי הבנייה בארץ ולהעלות משמעותית את הצפיפות למגורים בכל הארץ, וגם בחריש".

שדרת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
"הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים" צילום: הדר מידן

"עם זאת, ניתן להשיג בנייה בצפיפות טובה מבלי לעלות למגדלים של 20 קומות, בתנאי שמייצרים מספיק שטחים פתוחים שניתן לעשות בהם שימוש ראוי לרווחת התושבים. בחריש יש איזון טוב בין מבני המגורים והגנים הציבוריים".

אחת הטענות המרכזיות היא שבחריש קידמו את המגורים בלבד. מה דעתך על המחסור בפתרונות תעסוקה ומסחר בעיר?

"אזור תעסוקה לא מקימים בראשיתה של עיר וזה לא דבר שנוחת מהשמיים. בינתיים יש תעסוקה של מסחר בחריש, וזה הדבר שצריך לפתח ולקדם. במקביל צריך כמובן לתכנן אזורי תעסוקה לטווח הארוך. חשוב להבין שלוקח הרבה יותר זמן לממש תעסוקה מאשר מגורים. לממש מתחם תעסוקה שוקק זה תהליך שאורך אפילו 15 שנה. מה שכן, המדינה צריכה לעודד את זה. בפרדס חנה-כרכור למשל, הישוב גדל מאד מבחינת מגורים, אך פיתוח התעסוקה לא התממש ונוצר פער משמעותי בין ארנונה מניבה לתעסוקה ולמגורים. אני מאמינה שבחריש למדו מהניסיון הזה והבינו את החשיבות, ויקדמו תכנון בהתאם".

יש לך מסר לסיכום לתושבי חריש?

"בצבא שירתי כמש"קית תקשורת בדובר צה"ל. המוטו שליווה אותנו לאורך השירות היה 'היוזמה היא נשמת אפה של הדוברות'. לקחתי את המשפט הזה איתי הלאה כמעט בכל מובן והקשר. היוזמה בונה קהילה, בונה עיר, בונה מדינה. יוזמה היא ההיפך מלקטר. יוזמה זה להיות צעד אחד קדימה לפני כולם. זה מה שאני מאחלת לעיר חריש".


ספיר בחריש - אבני דרך

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

נחנך מרכז התרבות החדש בחריש

תתחדשו: מרכז התרבות החדש בחריש נפתח היום רשמית. המתחם המעוצב ישמש כמוקד תרבות לאירועים, מפגשים קהילתיים, חוגים ופעילויות. כולם מוזמנים!

היום (ד'), התקיים סוף סוף, הטקס הרשמי לחניכת מרכז התרבות הראשון של חריש. האירוע התקיים במעמד ראש העיר, יצחק קשת, חברי המליאה, עובדי הרשות ותושבי העיר. אירוע ההשקה התקיים כחלק מסדרת אירועי פסטיבל 'מה הסיפור שלך', הפסטיבל הראשון בסדרת אירועי התרבות המתוכננים למבנה זה במהלך הקיץ ובחודשים הקרובים.

טקס גזירת הסרט. צילום: מור שקיפי לאטי
טקס גזירת הסרט. צילום: מור שקיפי לאטי

מרכז התרבות ממוקם ברחוב שוהם 73 ומשתרע על שטח של  1700 מ"ר. המבנה כולל, בין השאר, כיתות לפעילויות וחוגים, חדר מוסיקה חדשני, סטודיו ריקוד ואולם אירועים עם 197 מושבים מרופדים ומפנקים.

 

פעילות במתנ"ס חריש
פעילות במתנ"ס חריש. צילום: מור שקיפי לאטי

החל מספטמבר הקרוב ישמש המתנ"ס כבית למערך החוגים לילדים ומבוגרים שיפתח בעיר. עוד מתוכנן במתנ"ס מתחם ייחודי לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים בעיר. המתחם נמצא בימים אלו בתכנון מתקדם ומטרתו לדאוג לשילוב האוכלוסיה הייחודית בעולם העבודה והפנאי. הפעילות במתחם תתבצע בשיתוף ביטוח לאומי.

האם יתקיימו אירועי תרבות, כדוגמת הצגות ילדים,  גם בשבת?

"המועצה לא תקדם או תקיים פעילויות במרכז התרבות בשבת. יחד עם זאת, תינתן האפשרות לשכור אולמות וחדרים לפעילות עצמאית בסופי השבוע, כפי שמתקיים כיום בבית הקהילה", נמסר מטעם המועצה.

מרלן אהרונסון, מנהלת מרכז התרבות החדש הדגישה בדבריה כי מרכז התרבות העירוני הראשון של חריש יהווה בית כולל לכלל הפעילויות התרבותיות המתוכננות בעיר, הן בשטחי הפנים והן בשטחים הציבוריים הסמוכים למרכז. "אנו מייצרים כאן קומפלקס שלם של תרבות", היא ציינה.

הצגה במסגרת פסטיבל 'מה הסיפור שלך'
הצגה במסגרת פסטיבל 'מה הסיפור שלך' צילום: מור שקיפי לאטי

"פתיחת מרכז התרבות בחריש היא סממן נוסף ומשמעותי בהפיכתה של חריש לעיר פעילה ושוקקת חיים", ציין יצחק קשת, ראש העיר. "אני מזמין את כל התושבים להגיע לאירועי התרבות שיתקיימו בעיר במהלך החודשים הקרובים ומצפה לראותכם בפסטיבל הקרוב".

 


חלומות חריש - שיכון ובינוי

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק