שלוש אחיות “משלנו” ושליחות אחת משותפת

צוותי הרפואה הם, ללא ספק, אנשי השעה בעת הזו. כיצד מצטייר משבר הקורונה בעיניהן של עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם, אחיות “משלנו” ותושבות חריש? מהם האתגרים שמציבה בפניהן הפנדמיה ומהי העצה שלהן, שתעזור לנו לצלוח את ימי הקורונה בשפיות יחסית?

משמאל: עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם

בשבוע שעבר יצא עם ישראל למרפסות כדי למחוא להם כפיים. נדמה שהעם כולו מוקיר תודה והערכה לצוותים הרפואיים של ישראל שעושים לילות כימים בחזית המלחמה החדשה שנחתה עלינו. כיצד חשות נשות השעה ואיך הן מתנהלות בין השליחות, העבודה והמשפחה? עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם משתפות אותנו בשגרה השוחקת והמאתגרת ובהשקפות ותפישות העולם, שעוזרות להן לצלוח את קשיי התקופה.

בצוותא - השכונה השיתופית בחריש

“בעתיד, אוכל לספר לנכדים, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”

עדי בקר (32) נשואה ואמא לתאומים בני שנתיים וחצי היא בעלת וותק של שלוש שנים במקצוע, מתוכן שנתיים במחלקת המטואונקולוגיה והשתלות מח עצם במרכז הרפואי איכילוב, תל אביב. בנוסף, מנהלת בקר את קבוצת הפייסבוק המצליחה Medikid, המספקת מענה רפואי להורים בנושא של בריאות ילדים.

עדי בקר
עדי בקר: להפגין אמפתיה במילים

בקר מעדכנת כי שגרת העבודה שלה עברה שינוי משמעותי: “עד עתה עבדתי במשמרות של שמונה שעות, שאפשרו לי לבלות עם בן הזוג והילדים. בעקבות המצב, עברנו למשמרות של 12 שעות בצוותים קבועים, כשהמטרה היא כמובן שבמידה ומישהו ידבק, רק צוות ספציפי יכנס לבידוד”.

“אני נמצאת במחלקה מאד מיוחדת”, מפרטת בקר. “מטופלים מאושפזים במחלקה במשך חודשים רבים, ואני האדם שהם פונים אליו כשהם בוכים, שמחים, מבריאים או לחלופין – לפני שהולכים למקום טוב יותר. כעת, אני נאלצת לפנות אליהם עם מסיכה ולשמור מהם מרחק, עד כמה שניתן. אני נאלצת להשתמש יותר במילים ובטון הדיבור כדי להראות אמפטיה, ופחות במגע”.

האם תחושת השליחות מתגברת בתקופה הזו?

“תחושת השליחות מאד חזקה, מרגש להיות בחזית ולחשוב שבעתיד, אוכל לספר לנכדים שלי, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”. מי שעוזר לבקר להגשים את תחושת השליחות הוא בעלה שמטפל בילדים לבדו. “אני לא רואה את הילדים שלי במשך ימים שלמים. אני מקפידה לערוך איתם לפחות שיחת וידאו ביום, כדי לשמוע את קולם ולראות אותם.  רוב הנטל כרגע נופל על בעלי, זה מאד לא פשוט אבל הוא עומד בזה בגבורה ובצורה מעוררת הערצה”.

בקר מעידה שלמרות המצב היא אופטימית: “אני מאמינה שזה עניין של זמן עד שימצא הפיתרון, כך שברור לי שהמצב הזה זמני. אני מעריכה שיהיו ימים קשים לפנינו, אבל אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף“.

ניידת מד"א צילום מד"א
“אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף”. צילום מד”א

“אני מבינה שהבידוד הוא מתיש”, מוסיפה בקר בנימה אישית, “וגם לא פשוטה המחשבה שחג הפסח, החג הכי משפחתי שיש, יתקיים במסגרת מאד מצומצמת אבל זכרו שיש לזה סיבה ובבקשה תישארו בבתים שלכם. בסין ודרום קוריאה שם האזרחים צייתו לסגר המוחלט, מתחילים לחזור לשגרה. זה יכול להיות כך גם אצלנו. אולי בפסח יהיה לנו קשה, אבל את ראש השנה נוכל לחגוג בגדול”.

“הבחירה לצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי”

שרה לנגה (32) נשואה ואם לשלושה ילדים עובדת, זו השנה הראשונה, כאחות במחלקה פנימית ד’ במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. גם אצלה שגרת העבודה השתנתה ועברה למשמרות בנות 12 שעות ובשעות אלה היא מעניקה טיפול וגם סעד, לאוכלוסיה מבוגרת וסיעודית. “אין מישהו אחר שיוכל לטפל בהם אם לא אנחנו”, היא מדגישה. “יש חולים עם בעיות אקוטיות שהם לאו דווקא קשורות לקורונה וחייבים גם בהם לטפל”.

שרה לנגה
לנגה: “תחושת השליחות מתגברת”

לנגה עובדת בעיקר בלילות ומטפלת בבקרים בילדים. כך היא מג’נגלת בין הלו”ז שלה לזה של בעלה. “בפועל אני לא ישנה הרבה, לא ביום ולא בלילה אבל איכשהו מתגברים על הקושי. אני מודה שלשנינו יש משכורות להביא הביתה, זה לא מובן מאליו בימים אלו”.

את המחסור בשעות שינה משלימה לנגה במשמעות: “תחושת השליחות מתגברת בימים האלה. נוח יותר היה להישאר בבית, מוגנת עם ילדיי, אך הבחירה ולצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי. שרשרת ההדבקה חייבת להיפסק וכדי שזה יקרה המחלה צריכה להיעצר ואנחנו שם לתת את המענה המקצועי. זו שליחות שאין כמותה”.

לנגה, מודה שאין לה מושג עד מתי המצב הבעייתי בו שרוי העולם ימשך אך היא חשה אופטימיות מתוך הבנה שהמצב הזה הוא בר חלוף ולא ימשך לעד.

היא גם שולחת מסר חשוב, שטרם זכה לתהודה: “תחושת היסטריה אינה בריאה לנו ולמערכת החיסונית שלנו. צריך לנסות ולשמור על פאסון ורוגע מול עצמנו ומול ילדינו”.

צוות רפואי בפעולה. הלל יפה
צוות רפואי בפעולה. הלל יפה

“כנטורופתית, אני מאמינה שיש להקפיד ולהשקיע יותר בחיזוק המערכת החיסונית שלנו, ולהיעזר בוויטמינים, תוספי תזונה וצמחי מרפא, שיכולים לחזק אותנו בתקופה הזאת”.

חלומות חריש - שיכון ובינוי

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד”

הילה שלם (33) נשואה ואם לשלושה ילדים היא אחות במחלקת אם-ילוד במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא. “סביבת העבודה שלי, עם נשים לאחר לידה הינה סביבה אמוציונלית מאוד בשגרה, כעת הרגישות עולה עוד יותר, אין אפשרות לבקר את היולדות והלחץ שלהן להשתחרר הביתה גובר, מה שמגביר גם את חשיבות מקומנו עבור צרכי היולדות”, מסבירה שלם על השגרה החדשה ומציעה ליולדות לנסות ולהתנתק מהחדשות כדי לשמור יותר על עצמן ולהוריד את מפלס הלחץ.

הילה שלם
“מעכלת את המציאות החדשה”

משפחת שלם חיה ‘ממשמרת למשמרת’ – כך לפחות מסבירה הילה על ההערכות וחלוקת התפקידים בינה לבין נתן, בעלה: “אני ובעלי מתחלקים במשימות, אבל זה לגמרי ‘חיים ממשמרת למשמרת’. אין רגע לנוח. כשנמצאים בעבודה עובדים יותר שעות וכשחוזרים הביתה יש ילדים לטפל בהם, זה בהחלט מוסיף מימד נוסף של עומס, אבל משתדלים להתמודד”.

לצד העומס תחושת השליחות מתגברת גם היא: “תחושת השליחות הובילה אותי לעולם הסיעוד והרפואה. כעת יותר מתמיד אני מאמינה שעלי לתת יותר עבור היולדות בכל הקשור לסיוע הן הרפואי והן המורלי”.

איפה את ממוקמת על ציר האופטימיות-פסימיות?

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד. אנחנו הולכים אל הלא נודע ואולי מה ששומר אותי שפויה הוא שאני משתדלת לא לחשוב לטווח ארוך מדי. אני עדיין מעכלת את המציאות החדשה. הדאגה היא בעיקר לדור המבוגר וכל אלו המוגדרים באוכלוסיית סיכון”.

שלם מוכרת לרבים בזכות סרטוני ה’טיקטוק’ ההומוריסטיים שהיא יוצרת ומפרסמת ברשת הפייסבוק. בימים בהם הביקוש לבידור גובר, הדרישה לסרטונים מצחיקים עולה. “זה ממש היומן האישי שלי בימים האלה. כל אחד פורק את המתחים בדרך שלו ועבורי יצירת הסרטונים היא הדרך הכי טובה עבורי, סוג של תרפיה עצמית. משמח שזה עושה טוב גם לאחרים”.

מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה
“אירוע שריגש אותי” – דיירים בדיור מוגן ‘אחוזת צהלה’ מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה

שלם מסכמת את הראיון בשני מסרים שחשוב לה להעביר: “אני רואה בלבול גדול בקרב הציבור. לטעמי, מאפשרים לתושבי המדינה יותר מדי פרצות. מנייני התפילה בציבור לדוגמא, הם מבחינתי טעות גדולה. כל יציאה למרחב הציבורי מסכנת אותנו חבל שנתעורר רק כשיהיה, חלילה, מאוחר מדי. בנוסף, אני רוצה לומר תודה לציבור שמעריך את פועלנו. מחיאות הכפיים עבורנו היה אירוע שריגש אותי מאוד”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בהתאמות הנדרשות: הפעילות בשוק הנדל”ן של חריש נמשכת

מגפת הקורונה גרמה לענף הנדלן לאמץ שיטות עבודה מותאמות למצב הכוללות סרטונים וירטואליים וחתימת הסכמים מרחוק. מהי ההשפעה המיידית על שוק השכירות והקנייה ומה צפוי לקרות ביום שאחרי המשבר? מתווכי הנדלן ואנשי המכירות של הפרוייקטים בחריש משתפים

ישיבת צוות של רימקס באוויר הפתוח. צילום: תהילה בן שימול

שמונה ימים מאז החל משרד הבריאות להגביל את תנועת אזרחי ישראל וענף הנדל”ן המקומי כבר אימץ שיטות עבודה, שמאפשרות לו להמשיך ולקיים את הפעילות, במידת האפשר.

בסניף ‘רימקס‘ חריש, סוכנות התיווך הגדולה בעיר המעסיקה 18 סוכנים, החלו לעבוד במשמרות על מנת לשמור על התקנה האוסרת על התכנסות מעל 10 אנשים באותו חלל. לירון כרמון, מנהל הסניף מפרט: “העובדים מסתובבים במשרד עם כפפות ומסיכות ודואגים לחטא את הידיים. דאגנו גם לחיטוי המשרד. חלק מן הסוכנים עובדים בבית ופגישות הצוות מתקיימות באוויר הפתוח”. כרמון מוסיף ומעדכן שגם ההתנהלות מול הלקוחות עברה שינוי: “אנחנו עובדים הרבה ב’זום’, מצלמים סרטונים וירטואליים של הדירות או מצלמים אותן LIVE ומשדרים לקונים או לשוכרים הפוטנציאלים. גם ההדרכות המקצועיות של הרשת עברו לזום, אנחנו מתאימים את עצמנו למצב”.

המשרד עבר חיטוי. רימקס חריש

אך האם כל השינויים האלה עוזרים לסוכנים לסגור עסקאות. כרמון מעדכן שתהליכים שהחלו לפני שבועיים או אפילו בסוף שבוע שעבר מתקדמים. “יש מעט מאוד עסקאות חדשות והן בעיקר של שוכרים או רוכשי דירות, שמכרו נכס וחייבים לעבור לאנשהו”.

הפעילות כרגע בעיקר בשוק השכירויות

חן אלהרר
אלהרר: “לא ניכר שינוי במחירים”

חן אלהרר, מנהלת משרד ‘U נכסים‘ ביצעה גם היא את השינויים הנדרשים: “בשבוע הראשון של ההסתגרות בבתים היתה אי ודאות גבוהה ומספר חוזים התעכבו עד לבירור המצב”.

“שוק השכירות לא השתנה כל כך. אנחנו מצלמים סרטונים של הדירות ושולחים ללקוחות בוואטסאפ. אם נפגשים בפועל, פנים אל פנים, עושים זאת תוך שמירה על כל כללי הזהירות המתבקשים, אבל רוב החוזים נחתמים בלי להיפגש, באמצעות המיילים ובעזרת שיחות וידאו משותפות למשכיר, לשוכר ולנו”.

האם השינויים בשוק השפיעו גם על מחירי הנדל”ן לקנייה או השכרה? אלהרר מציינת שלא ניכר שינוי. “המחירים לא עלו ואין תזוזה במחיר. אנשים שקונים דירה למגורים לא נוטים לבטל את העסקה. לעומתם, משקיעים רבים עוצרים את הפעילות כדי לבחון לאן השוק הולך”.

מימין: חוטר ישי ואיתן גל
מימין: חוטר ישי פדלון ואיתן גל: “מתמקדים בעיקר בדירות ריקות”

חוטר ישי פדלון ואיתן גל מסוכנות ‘ELEMENT‘ מעידים גם הם כי בתחום המכירה והקנייה יש מעט מאוד עסקאות. “גם בשכירות יש ירידה בנפח הפעילות אבל אנחנו עדיין עובדים, יש לנו פגישות בשטח עם לקוחות”.

“אנו מתמקדים בעיקר בדירות ריקות אותן אנו מצלמים ומעבירים ללקוחות. דירות מאוכלסות הן בעייתיות יותר. בשלב זה לא ברור עד כמה מהר נחזור לשגרה, אבל להערכתנו, בשוק השכירויות של חריש לא ישתנה כלום, עשויה להיות ירידת מחיר נקודתית בלבד, אבל ביציאה מהמשבר, כשכולם יחזרו לשוק, תהיה עלייה מעבר למחיר הנוכחי”.

השניים מציינים כי פסח, תקופה הידועה בפעילות גבוהה בשוק השכירויות, נמצא בפתח, אך עדיין מוקדם לנבא מה יהיה הקף הפעילות בשוק השכירות בחריש.

אלהרר נשמעת פסקנית יותר: “מחירי השכירות בחריש לא ירדו, אני צופה שתהיה עלייה. אם המשבר ימשך ולאנשים יהיה קשה לשלם משכנתא הם ישקלו למכור את הנכס ולעבור לשכירות. במקביל, משפחות מנתניה וחדרה שיקלעו למצב כלכלי בעייתי יעדיפו לשלם שכירות מוזלת בחריש, שהיא חצי מהסכום אותו הם משלמים באיזור המרכז, ולכן אני צופה שתהיה עליה במחירי השכירות”.

תפקיד המתווך הופך קריטי

מלני פאר
פאר: “ברור היום, יותר מתמיד, שאי אפשר להסתדר בלעדינו”

המיקוד של המתווכים בחריש בדירות ריקות אינה מקרית. השכרת דירות מאוכלסות מזמנת בתקופה זו אתגרים מורכבים יותר. “משפחות לא ששות להכניס זרים הביתה”, מסבירה מלני פאר, בעלת סוכנות הנדל”ן ‘אנשים ובתים‘, “גם שוכרים אינם מעוניינים להיכנס לדירות שגרים בהם. זו תופעה שמשפיעה במישרין על התנהלות כל תחום יד 2 בענף הנדל”ן”, היא מדגישה ומוסיפה: “מהבחינה הזו, עולה דווקא קרנו וחשיבותו של איש הנדל”ן. ברור היום, יותר מתמיד, שאי אפשר להסתדר בלעדינו. אנחנו עושים סרטונים, מצלמים תמונות ממוקדות, מייצגים את בעלי הבתים שרבים מהם מבוגרים ומסוגרים בבתים, ולכן תפקיד המתווך הופך לקריטי”.

גם אלהרר מדגישה כי עולה חשיבות המתווך בתקופה של אי וודאות: “אתגר חדש שמתמודדים איתו ממש בימים אלה הוא השכרת דירה לאנשים שיצאו לחל”ת או פוטרו. בעלי הדירות מחפשים משפחות עם יציבות כלכלית ועם הבטחה לתשלום בזמן ומצב המשק ומספר המפוטרים הגבוה מציף אתגרים חדשים”. בתשובה לשאלה מהו הפיתרון למצב, צוחקת אלהרר ועונה: “איך אומר ביבי? זה אירוע מתגלגל, אנחנו לומדים את הנושא כעת ומחפשים פתרונות”.

חריש תהפוך אטרקטיבית יותר

באותה עת שסוכנויות הנדל”ן מאמצות דרכים חדשות להתמודדות עם המצב ומוצאות פתרונות חדשים כדי לקדם עסקים בענף, הן נושאות פנים גם אל המחר, אל היום שאחרי משבר הקורונה.

פאר מסבירה: “לא ידוע מה יקרה בכלכלה הישראלית ועם הריבית במשק, אבל ככל הנראה משפחות רבות לא יחזרו לעבודתם הקודמת, לא ישתכרו כמו לפני המשבר ולכן גם הבנק לא בהכרח יאשר להן משכנתאות גבוהות. זו הסיבה שאני מעריכה שלמחיר הזול יחסית לדירות בחריש לעומת ערים אחרות יהיה תפקיד מפתח. בחריש ניתן יהיה לקנות דירה ולצמצם את הסיכון”.

לירון כרמון
כרמון: “חריש תהפוך אטרקטיבית יותר”

כרמון מסכים עם פאר: כשהמצב יחזור לשגרה, או כשהטירוף יהפוך לשגרתי, אני מעריך שהקונים יחזרו לשוק ולדעתי, וזאת אחרי שקראתי את כל הניתוחים הכלכליים בכל המוספים, מחירי הדירות בחריש יעלו. חריש אטרקטיבית מבחינת מחירי נדל”ן ובגלל הפסדים בבורסה או פיטורין זוגות צעירים ומשקיעים, שיאלצו לצמצם את תקציב הרכישה שלהם, יגלו שחריש אטרקטיבית עבורם והביקוש בעיר יגדל. בשורה התחתונה, הקורונה תעשה טוב לחריש”. 

הבנייה נמשכת: לא צפוי עיכוב במסירת הדירות

ומה חושבים הקבלנים של חריש על המצב? בחברת אשדר פעילות השיווק והמכירות נמשכת, במתכונת מצומצמת. “באופן טבעי בעקבות המצב, ישנה ירידה בהיקף הפעילות אך פניות ומתעניינים נמשכות כל העת”. מציין מתן פרידמן, מנהל המכירות של אשדר בחריש. “פגישות בתיאום מראש מתנהלות בהתאם להנחיות של שמירת מרחק. ברמת הבנייה אין כמובן עצירה והקבלן ממשיך בביצוע”.

פרוייקט אשדר חריש
פרוייקט אשדר חריש. צילום: אורן קלר

טלי כהן, סמנכ”לית שיווק ומכירות בשפיר מגורים ובניין בע”מ, הבונה את שכונת בצוותא מעדכנת כי חברת שפיר, נערכה למתכונת עבודה במצב החדש. “אתרי הבנייה שלנו פועלים כרגיל, שכן ענף הבנייה כידוע הוחרג מיתר המשק והוגדר כחיוני ונכון לרגע זה לא צפויים עיכובים במסירת הדירות. משרדי המכירות שלנו פתוחים ועובדים תחת שמירה על הנחיות והוראות משרד הבריאות. בנוסף, התחלנו להפעיל שימוש באמצעים דיגיטליים לטובת המתעניינים. אנחנו מקיימים שיחות מכירה באמצעות אפליקציית זום ולחלק מן הלקוחות אנחנו מציעים פגישות בביתם אחד על אחד ויש היענות לכך. כמו כן, אנחנו מציעים תנאי תשלום נוחים ומקלים לציבור הרוכשים. אנחנו עושים כל שניתן כדי לחזק את ביטחונם של המתעניינים המעוניינים לרכוש דירות בימים אלו”, היא מסכמת.

הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג
שכונת בצוותא: לא צפוי עיכוב במסירת הדירות. צילום: רודי אלמוג

מכניסים לחוזה סעיף קורונה

“מרבית הציבור נמצא בחוסר ודאות כרגע וכמובן שההתנהלות איננה שגרתית. אנחנו עובדים במתכונת חלקית”, מסביר אסי סימון, מנהל המכירות של חברת י.ח דמרי בעיר. “ברמת ההתנהלות המשפטית, וכדי לבוא לקראת הלקוחות והרוכשים, הכנסנו לחוזים ‘סעיף קורונה’ המאפשר במצבי קיצון, כמו היעדר כוח אדם או החמרה כלשהי של נהלי העבודה, לדחות למספר חודשים את מועדי התשלומים ללא ריביות או הצמדה למדדים. כך או אחרת, חשוב לדעת, כי כלל הכספים שמעבירים רוכשי הדירות לבנק המלווה מובטח, והרוכשים יכולים להיות רגועים בעניין הזה.

אסי סימון
סימון: “הכנסנו לחוזים סעיף קורונה”

סימון טוען, כי הגישה הכלכלית שבה נוקטת הממשלה הינה מחמירה, יתר על המידה, ופוגעת בצורה אנושה בפעילות העסקית ובמנועי הצמיחה הבסיסיים של המשק. לדבריו המגמה של העלאת ריביות המשכנתא איננה נכונה ונובעת מהסתכלות שגויה על המשק. “משרד האוצר צריך לגבות את הבנקים ולהעניק להם עוגנים כדי להבטיח תנאים טובים עבור ציבור הלווים ורוכשי הדירות, אחרת כלל הפעילות העסקית בתחום הדיור תיעצר, והכל בגלל שאנשים יחששו לגשת לבנקים ולקחת משכנתאות”.

מי שלא חשש מהמצב הוא א’ מגבעת שמואל, שחתם ביום שלישי האחרון על עסקה לקניית דירת גן 5 חדרים בחריש, באמצעות סוכנות התיווך ‘אנשים ובתים’. “חיפשנו במשך תקופה ארוכה דירה בחריש, מה שמצאנו נחטף מהר ולקח לנו זמן למצוא את הדירה שרצינו”, הוא מסביר. “גם המו”מ ארך זמן וביום שלישי האחרון, בשעה טובה, נחתם ההסכם, בדיוק ביום בו פורסמו ההנחיות המחמירות של משרד הבריאות”, מתאר א’ ומנמק מדוע קידם את העסקה למרות המצב, שאילץ אותו לחתום על הסכם מכר בלי ללחוץ ידיים ועם מסכות: “יש אי ודאות על הכל, צריך להאמין שאנחנו לא מנהלים את העולם ושהכל קורה לטובה. השאיפה שלנו היתה לעזוב את המרכז ולעבור לחריש ואני מקווה שנצליח במעשה ידינו”. א’ ובני משפחתו מתכננים לעבור לחריש באוגוסט הקרוב.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עסקים כרגיל: העבודות באתרי הבנייה בחריש נמשכות כסדרן

בשנת 2019 החלה בנייתן של 1,541 דירות בחריש. עלייה של 111.7% לעומת 2018. ענף הבנייה ממשיך לפעול כרגיל גם בתקופת ההתמודדות עם משבר הקורונה על מנת להניע את המשק. בחריש: הבנייה נמשכת

הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג

השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו”ח מסכם לשנת 2019 בתחום התחלות וגמר בנייה. על פי נתוני הדו”ח ממוקמת חריש במקום השישי ברשימה עם 1,541 דירות שהחלה בנייתן. את הרשימה מובילה תל אביב ואחריה נמצאות ירושלים, באר שבע, הרצליה וקריית גת.

עבור חריש מדובר בעלייה של 111.7% לעומת שנת 2018 בה החלה בנייתן של 728 דירות. שנת השיא של חריש בתחום, שספק אם תישבר שוב, היתה שנת 2017 עם 2,781 התחלות בנייה.

עוד מציין הדו”ח כי בשנת 2019 החלה בנייתן של 50,830 דירות בישראל. ירידה של 2.2% בהשוואה לשנת 2018 (51,950).

ענף הבנייה: קטר חיוני

ההתמודדות עם מגפת הקורונה שמשביתה חלקים גדולים במשק הישראלי והעולמי מוצאת את ענף הבנייה הישראלי, נכון למועד זה, במצב טוב יחסית. ענף הבנייה הוחרג כולו מן ההגבלות, בזכות היותו מפעל חיוני ו’קטר המניע את המשק’. לפיכך, ממשיכות חברות הבנייה לעבוד במתכונת מלאה. היתרי הלינה עבור הפועלים הפלסטינאים הורחבו ל-55 אלף היתרים והפועלים נדרשים לשהות בישראל תקופה ארוכה מבלי לחזור לביתם. עוד צפוי כי מפעלים תומכים בנייה יוחרגו גם הם וימשיכו לעבוד על מנת להניע את הפעילות בענף. האם דירות לקראת סיום הבנייה ימסרו כמתוכנן? נכון להיום, מתקבל הרושם כי קבלנים יוכלו לעמוד בהתחייבות למסירת הדירות, אלא אם יחולו התפתחויות שליליות בהתמודדות הלאומית עם נגיף הקורונה.

יצחק קשת בסיור במעו"ף. מרץ 2020. צילום: דוברות העירייה
יצחק קשת בסיור במעו”ף. מרץ 2020. צילום: דוברות העירייה

גם בחריש, נמשכות העבודות באתרי הבנייה כסדרן. אתמול, ערכו יצחק קשת ומנהלי המחלקות השונות במועצה, סיור בשכונת מעו”ף, השכונה הרביעית בחריש, הצפויה להתאכלס לראשונה בשבועות הקרובים. “במקביל לשגרת החירום שהעירייה פועלת בה, אנו ממשיכים בעשייה היומיומית והחיונית להמשך האכלוס”, הצהיר אתמול ראש המועצה בעמוד הפייסבוק שלו.


אבני דרך בחריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חרישניקים בבידוד: מחזקים את הזוגיות ומקדימים את הנקיונות לפסח

אסף ואורטל נורי חזרו מירח הדבש ישירות לבידוד. יקטרינה רפיץ’ שוהה בבידוד עם בנה יוסף בן החמש ובניה טרבלסי כבר התרגל למצב. כיצד הם מעבירים את הזמן, מהו הקושי המרכזי ומה יש להם לומר על השכנים והחברים בחריש?

אסף ואורטל נורי מתגוררים ברחוב סביון בעיר. בשבוע שעבר הם חזרו מירח דבש בתאילנד ומאז הם ממלאים אחר ההנחיות ונמצאים בבידוד בביתם.

“קיבלנו את הבשורה על הבידוד בעודנו בתאילנד”, מספר אסף. “המשפחה דאגה לערוך עבורנו קניות של מזון ומצרכים, שחיכו לנו בבית כשהגענו. בנוסף המתין לנו רכב בחניית שדה התעופה עם שובנו ארצה, כך שיכולנו לנסוע עצמאית הביתה ללא מעורבות של אנשים נוספים”, מוסיף אסף וממהר להדגיש: “השכנים שלנו תומכים בנו המון, עוזרים לנו עם קניות ופינקו אותנו במשלוח מנות בחג הפורים בשבוע שעבר”.

“להיות סגור בין ארבעה קירות זה בהחלט לא פשוט”

מהו הקושי המרכזי שאתם חווים בבידוד? 

“השיעמום ואי הניידות”, הם הקושי ההמשמעותי ביותר. “אנחנו זוג צעיר שרגיל להיות פעיל ולנהל אורח חיים ספורטיבי. להיות סגור בין ארבעה קירות זה בהחלט לא פשוט. אפילו לצאת לזרוק את הזבל אנחנו לא יכולים בעקבות ההנחיות”.

אז אתם ממלאים אחרי ההנחיות במלואן?

“חד משמעית, כן. האחריות שלנו היא כלפי אנשים אחרים והדבר האחרון שנרצה הוא לגלות שאנחנו נושאים נגיפים ועלולים להדביק אחרים”, הוא מציין ומוסיף: “שימח אותי שהתקשרו אליי מהעירייה וביררו אם אנו צריכים משהו. למזלנו אנו בריאים, מצבנו טוב, וקיבלנו עזרה מהמשפחה כדי לצלוח את התקופה הזו די בקלות. עם זאת, מעודד לדעת שיש מי שעוזר למי זקוק לתרופות, מזון או כל דבר אחר ואין לו במי להיעזר”.

אסף מסתכל על חצי הכוס המלאה: “לאחר חודש של חופשה ולאחריה שבועיים נוספים בבידוד, מדובר בהחלט בפרק זמן משמעותי וארוך המעניק לנו הזדמנות טובה לחזק את הזוגיות שלנו”.

האם אתם מצטערים על התזמון שבחרתם לחופשה?

“לא, להיפך. בתאילנד נהנינו מאתרים עמוסים פחות, תורים דלילים באטרקציות התיירותיות ואפילו הטיסה חזרה ארצה היתה מרווחת יותר. אחרי חופשה ארוכה כזו דווקא התאימו לנו שבועיים נוספים לעכל את החזרה ארצה”, מסכם אסף בחיוך.

“אנחנו לא לבד, חברים שלנו מהעיר עוזרים”

הזוג נורי, מסתבר, לא עושים עניין גדול מהבידוד, לעומת זאת, אצל משפחת רפיץ’, המתגוררת ברחוב טורקיז בעיר, המצב מורכב יותר. האם יקטרינה, נמצאת כבר עשרה ימים בבידוד ביתי ואליה הצטרף בנה בן החמש, יוסף. “חזרתי מחופשה קצרה בטורקיה ישירות הביתה, לבידוד”, מספרת יקטרינה. “על אף שיוסף היה בארץ ולא שהה איתי בחו”ל הוא נאלץ להצטרף אליי לבידוד. אנחנו בריאים ואין לנו תסמינים כלל”.

משפחת רפיץ’: “אנחנו לא לבד”

איך מגיב בן החמש לבידוד שנכפה עליו? 

“אני מסבירה לו את הצורך להישאר בבית. למרות שלא כך המצב, בחרתי לספר לו שאנחנו חולים ולכן עלינו להשאר בבית כדי שלא נדביק אחרים”.

ואיך אתם מעבירים את הזמן?

“צפייה בטלוויזיה, הרבה פעילויות יצירה משותפות ואפילו התחלנו ללמוד את האותיות. קשה כשאי אפשר לצאת. מצד שני זה זמן טוב להתחיל בניקיונות לקראת הפסח”.

יקטרינה עובדת כסייעת צהרון בבית ספר בעיר ומסבירה שבעקבות ההנחיות החדשות על השבתת בתי הספר היא היתה נאלצת, כך או אחרת, להישאר בבית. בכל הקשור באספקת מזון ומוצרים בסיסים הם נעזרים בחברים: “אנחנו לא לבד, חברים שלנו מהעיר עורכים עבורנו קניות, מניחים בפתח הדלת ובורחים”, היא מעידה.

בעוד יקטרינה ויוסף מסוגרים בביתם, נמצא ולד, אב המשפחה בקצה השניה של ‘סקאלת הסיכון’ וממשיך בתפקידו כאח במחלקה הפנימית בבית החולים איכילוב. “ולד ישן בחדר אחר בבית. הוא זה שנמצא בפועל בבידוד ויש יותר סיכוי שאדבק ממנו מאשר להיפך”, מסכמת יקטרינה בחיוך.

“לא חסרה כאן עזרה”

בניה טרבלסי מסיים בעוד שלושה ימים את הבידוד שנכפה עליו. טרבלסי נסע ברכבת שיצאה מנתב”ג יחד עם נוסע ישראלי שחזר מחו”ל וזוהה מספר ימים לאחר חזרתו כחולה קורונה מספר 27 בישראל. על פי הנחיות משרד הבריאות, טרבלסי, נשוי עם שלושה ילדים, מצוי בבידוד בנפרד מבני משפחתו, “אני בחדר והם בשאר הבית, פשוט עקבנו אחרי הנהלים”, הוא מסביר.

בניה טרבלסי בידוד
טרבלסי: “כולם התרגלו למצב”

“אני לא חושש מהאפשרות שנדבקתי בקורונה. הסיכוי כל כך נמוך. היו אלפי אנשים ברכבת, והחולה הוא אדם אחד שלא ראיתי אותו וסביר להניח שהוא היה בקרון אחר”, הוא מוסיף ומפרט: “אני לא דואג. אין לי שום תסמינים”.

כיצד מתנהלת השגרה?

“בהתחלה הסביבה היתה בפניקה כל האירוע היה מלחיץ, אבל עכשיו כולם התרגלו למצב”.

אתם מקבלים עזרה מהשכנים ומחברים?

“יש המון אנשים מקסימים בחריש, השכנים עוזרים במה שצריך, החברים שלי מקבוצת הרכיבה התגייסו לעזרה וגם קבוצת המתנדבים שארגנה עיריית חריש הציעה את עזרתה – לא חסרה כאן עזרה, מקום מקסים יש לנו כאן”.


בצוותא - השכונה השיתופית בחריש

אבני דרך בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

נחתמו טופסי 4 ראשונים לפרוייקט “מחיר למשתכן” בחריש בשכונת מעו”ף

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת מעו”ף. מסירת הדירות לדיירים הראשונים של דונה במסגרת פרויקט ‘מחיר למשתכן’ בחריש תחל בקרוב

היום (א’) נחתמו תעודות הגמר הראשונות בשכונת מעו”ף ל-6 בניינים הכוללים 208 יחידות דיור, שנבנו על ידי חברת הבנייה דונה במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’.

מדובר באישור ראשון של פרויקט מגורים בשכונת מעו”ף, השכונה הרביעית של חריש ובאכלוס ראשון בחריש של פרויקט מגורים השייך לתכנית הלאומית ‘מחיר למשתכן’.

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) היא השכונה הרביעית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן ושכונת הפרחים בהן מתגוררים כבר למעלה מ-16,000 אלף איש.

השכונה בה נבנות על פי התכניות הקיימות כ-664 יחידות דיור בשלושה פרויקטים שונים של ‘מחיר למשתכן’ צפויה להתאכלס בחודשים הקרובים. שאר שטחי השכונה מתוכננים להיות שטחי ציבור ומסחר, אולם בשלב זה תכנון השכונה, שעבר ריביזיה, טרם הסתיים ולא ברור אלו מבני מסחר ימוקמו בשכונה והיכן. (לסיור מצולם בשכונה)

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

בשלב זה ידוע כי המועצה בונה עבור תושבי שכונת מעו”ף המתאכלסת מתחם גני ילדים, שעתידים להתחיל לפעול כבר בספטמבר 2020. המתחם ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

ראוי לציין כי הפרויקט הראשון שקיבל טופס 4 מקדים את לוח הזמנים המתוכנן ואת מועד המסירה על פי החוזה בארבעה חודשים. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, בראשות דוד מגן, שמסרה את טופסי ה-4 ליזם ציינה כי היתה התגייסות מצד גורמים רבים על מנת להקדים את מועד המסירה ולהקל על הרוכשים בפרויקט.

מחברת דונה נמסר כי החברה שמחה לאשר כי התקבל טופס 4 ל-208 יח”ד בפרויקט מחיר למשתכן בחריש. החברה מאחלת לזוכים ברכת יישוב טוב ובהצלחה.


בצוותא - השכונה השיתופית בחריש

אבני דרך בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הצוערים של חריש: מחזקים את העיר, מתכננים את המחר

אילון ירחי, אור בן-חיים לוי ורועי ארגמן, בוגרי התכנית “צוערים לשלטון מקומי”, בחרו לבצע את הכשרתם בחריש. השלושה, מועסקים בעיריית חריש, לוקחים חלק פעיל בבניית העיר ואוחזים בנקודת מבט ייחודית על המתרחש כאן: “יש לנו מבט השוואתי”

רבים מכירים את תכנית הצוערים של משרד החוץ, המכשירה את דור העתיד של הדיפלומטים הישראלים. בשבע השנים האחרונות משרד הפנים מפעיל תכנית צוערים יוקרתית משלו, “צוערים לשלטון המקומי”. התכנית מכשירה אקדמאים לעבודה ברשויות המקומיות, על-מנת לחזק את הרשויות בכח עבודה צעיר ומשכיל. בתום תקופת הכשרה של שנתיים, הצוערים מתחייבים לעבוד ארבע שנים ברשות מקומית מהפריפריה החברתית או הגיאוגרפית.

אילון ירחי צוערים בחריש
אילון ירחי: “חריש היא לא פריפריה גיאוגרפית ולא פריפריה חברתית”

חריש, שלצורך פיתוחה הממשלה הכריזה עליה כאיזור עדיפות לאומית, זכתה להיות בין הערים שקולטות את בוגרי התכנית. “אנחנו חלק ממהלך שנועד לחזק פריפריה, אך בחריש אנחנו לא מרגישים כך. חריש היא לא פריפריה גיאוגרפית ולא פריפריה חברתית, היא עיר חדשה בישראל, ולמשרד הפנים היה חשוב מאוד להכניס את חריש לתוך מעגל הרשויות שקולטות צוערים”, מסביר אילון ירחי (36), ותיק הצוערים בעיריית חריש.

עיר עם אתגר

ירחי, בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במינהל ומדיניות ציבורית, עובד במועצה כבר כ-3.5 שנים, והוא אחד מארבעה צוערים המוצבים כרגע מטעם משרד הפנים בעיר. רועי ארגמן (31), גם כן בוגר התכנית לתואר שני במנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, הגיע לחריש לפני שנתיים וחצי; אור בן-חיים לוי (29), בוגרת תכנית הצוערים לתכנון אורבני במסגרתה עשתה תואר שני בתכנון ערים בטכניון. בן-חיים לוי סיימה את הכשרתה לפני כחצי שנה ומאז היא בעיריית חריש.  איצקו שרעבי, מוותיקי הצוערים בחריש, משמש כמנהל היחידה הכלכלית ברשות.

ארבעתם אינם תושבי העיר, ובחרו להגיע אליה במסגרת תכנית הצוערים. “רבים מהחבר’ה בתכנית הצוערים מחפשים אתגרים, ופה יש אתגר שהוא מיוחד, שונה, ואליי זה דיבר. החליטו להפוך מועצה מקומית קטנה לעיר. אין דברים כאלה, לא יודע מתי יבנו עוד עיר בישראל. זה אירוע היסטורי, נחמד להיות חלק מדבר כזה”, מספר ארגמן על הבחירה בחריש.

רועי ארגמן צוערים בחריש
ארגמן: “רבים מהחבר’ה בתכנית הצוערים מחפשים אתגרים, ופה יש אתגר שהוא מיוחד”

“יש פה הזדמנות מקצועית להיות חלק מתכנון והקמה של עיר חדשה. זה מה שהוביל אותי”, מוסיפה בן-חיים לוי, שעובדת באגף הנדסה בעיר, ובמסגרת תפקידה עוסקת בתכנון עירוני ואסטרטגי ארוך טווח. “השאלות שמנחות אותי הן איך העיר הזו עונה לצרכים של התושבים באופן מיטבי מבחינת מבני ציבור או אספקטים נוספים, איך העיר תיראה בעוד חמש, עשר או עשרים שנה”.

תהליכי עבודה מורכבים

לדברי ירחי, שהגיע לחריש כשעוד התגוררו בה פחות מ-1,500 תושבים, האתגר הגדול מתבטא בקצב העבודה ברשות שכל שנה מכפילה את מספר התושבים. “בגלל שחריש נבנית ומתפתחת, אי אפשר לזנוח או לעכב דברים, כי תושבים מגיעים כל הזמן”.

עבודות להקמת המחלף החדש בכביש 65
“מכינים את הפרוייקטים בתחום התחבורה ליום שתקום ממשלה ונוכל לתת ‘פוש’ חזק בנושא הזה”

בן-חיים לוי מציינת את האתגר התכנוני בתקופה שבה אין ממשלה בישראל: “נושא התחבורה נמצא כל הזמן על סדר היום, ויש שיח תמידי מול משרד התחבורה בנושאים כמו מחלף משמר הגבול, שבעוד שנתיים בקירוב תושלם הבנייה שלו. אני וגורמים אחרים ברשות מובילים מהלך לקדם תכנית אב לתחבורה ציבורית, שתעזור לנו לגבש מדיניות לטווח קצר, בינוני וארוך. אלו תהליכים שאנו מנהלים מול משרדי ממשלה, בתקופה שאין ממשלה מכהנת. אנחנו מכינים את הפרוייקטים ליום בו תקום ממשלה ונוכל לתת ‘פוש’ חזק בנושא הזה ובנושא מרכזי תעסוקה, כי אלו שני תהליכים שצריכים לקרות במקביל”. וארגמן מוסיף: “משרד התחבורה הוא מאוד ריכוזי, כך המדינה בנויה. כרגע אין ממשלה, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים”.

למידה מרשויות אחרות

הקשרים שיצרו במסגרת התכנית של משרד הפנים מסייעים להם רבות במסגרת תפקידם ברשות המקומית. “אנחנו חלק מרשת עמיתים. כל אחד מאיתנו שייך למחזור הכולל כ-20-30 צוערים נוספים, שעובדים ברשויות מקומיות אחרות, ויש בינינו קשרים. אנחנו מתייעצים, שואלים, לומדים על המתרחש ברשויות אחרות, מבינים איך המודלים עובדים שם”, מפרטת בן-חיים לוי, “אם אנחנו חושבים על רעיון ורוצים לדעת אם הוא עובד, מה המחיר וההיתכנות שלו, יש לנו מבט השוואתי. אני יכולה לכתוב לחברים שלי מהתכנית ומקבלת מידע או המלצות, נקודות לשיפור או לשימור”.

אור בן-חיים לוי
בן-חיים לוי: אנחנו לומדים ממה שקורה ברשויות אחרות, איך המודלים עובדים שם”

ארגמן מסכים איתה: “אנחנו משתתפים בימי עיון מקצועיים והשתלמויות מטעם המדינה שמעשירים אותנו בידע וברישות עסקי שעוזר לקצר תהליכים. הצוערים בשירות המדינה, במשרדי ממשלה, יודעים שאנחנו פה, וגם להם יותר נוח לעבוד מולנו בגלל ההיכרות האישית, יש אחווה. זה עוזר לנו”.

ירחי מספר כי צוערים מרשויות אחרות מעוניינים ללמוד ממה שקורה בחריש. “היו כאן בביקור מעירית שדרות, אור עקיבא ואור יהודה. רשויות רוצות להגיע וללמוד, לראות איך מקימים פיסית את העיר, לערוך סיור בשכונות, וגם לראות איך הרשות עובדת. בעיקר מסתקרנים ומבקשים ללמוד על מרכז קשרי תושבים ומרכז שירות לתושב, להבין מה זה צוות דאטה ועל מה עובד הצוות התכנוני. הרצון ללמידה מאיתנו רק עולה”.

צוערים בשלטון המקומי
מימין: רועי ארגמן, אור בן-חיים לוי ואילון ירחי

מתכננים היום את המחר

אחרי שנתיים וחצי באגף לתכנון ובקרה, ירחי השתתף במכרז וזכה בתפקיד סגן מנהל אגף קשרי תושבים, האגף שמתפעל את מרכז שירות לתושב, מוקד המים ומוקד 106. במסגרת תפקידו הוא חלק מהצוות שמוביל את תהליך הדיגיטציה של השירות לתושב, תהליך שעבורו זכתה העיר במקום שני בפרס החדשנות של המרכז לשלטון מקומי.

“אנחנו כל הזמן מנסים לפתח את הערוצים הדיגיטליים שדרכם נוכל לעבוד מול התושבים ולסייע להם לעבוד מולנו. למשל, שירותי הווצאפ של המועצה. בעיריות אחרות מפעילים צ’אטבוט, מחשב עונה לך. בחריש יושבת נציגה ומסתמסת איתך. אפשר לשלוח לה תמונה על מפגע ברחוב, והיא עונה ומגיבה, פותחת את הפניה במערכת פניות התושבים, ומעבירה לטיפול האגף המתאים. זו נוחות גדולה מאוד עבור התושב”.

כמוהו, גם ארגמן כבר מסתכל קדימה על הפרוייקט הבא שלו בעירייה – צוות דאטה. “החזון הוא להקים מערכת שדומה בתפיסה למה שמקובל במגזר הפרטי. בהרבה חברות יש איסוף של מידע ומנתחים אותו, וגם הרשויות החזקות עושות את זה. מערכת ניהול פניות התושבים אוספת מידע, ואנחנו יכולים להפיק מהמידע הזה תובנות. השאיפה היא לעבור לכלים של בינה עסקית. לצורך זה אני לוקח קורס של אנליסטים, ומתחיל להטמיע כאן את המערכות האלו ולחבר אותן למאגרים”. המערכת עדיין בשלבי הקמה, ובינתיים יודעת לספק תובנות בכל הקשור לתפעול השוטף של העיריה, לזהות היכן יש עובדים שזקוקים לעזרה או להכוונה מקצועית על מנת  לתת שירות טוב יותר לתושב. השאיפה היא שבעתיד המערכת תדע להפיק תובנות רחבות יותר, למשל באילו רחובות קיימת בעיית תשתית, או היכן צריך לתגבר את השיטור העירוני.

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חריש
הפרויקט: הקמת וועדה מקומית לתכנון ובנייה, שתחליף בעתיד את הוועדה המיוחדת

בן-חיים לוי, שלא מכבר נכנסה לתפקידה, מתכננת להתמקד בהמשך השירות ברשות בהקמת הועדה המקומית לתכנון ובנייה. “היום יש בחריש ועדה מיוחדת, שהחוק קבע שתפעל עד נובמבר 2021, ולאר מכן אמורה לקום ועדה מקומית. כדי שתקום ועדה מקומית לתו”ב צריך להכין עבורה תשתית. זה פרוייקט מאוד מאוד גדול, מבחינה מקצועית וגם עבורי אישית, שאני מתחילה לעסוק בו כעת”.

בן-חיים לוי שרק החלה את עבודתה בחריש עוד לא יודעת לומר אם בעתיד תישאר בחריש. “כרגע זה עוד רחוק לי”, מודה ארגמן, אבל ירחי אינו מהסס: “ברור שאני נשאר בחריש. אני מאוד נהנה לעבוד כאן, ומרגיש שהתקדמתי וצמחתי כאן”, הוא מדגיש ומסיים: “אני מאמין בעיר ובעשיה שלנו”.


אבני דרך בחריש

 

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

15 דקות של תהילה: ״דוגמני חריש״ משתפים בחוויה

הם לא דוגמנים מקצועיים, אבל לזמן קצר, התמונות שלהם עיטרו מודעות ושלטי פרסום והם הפכו מזוהים עם חריש, העיר שהם אוהבים. אסף אלישיב, חיים לאטי ומיכל מור, תושבים בהווה ו”דוגמני חריש” בעבר, משתפים

חריש היא עיר מתפתחת שעדיין לא הצמיחה מתוכה כוכבים בקנה מידה בינלאומי; אבל גם לנו יש כמה תושבים שמתעוררים בבוקר, רואים את פניהם מתנוססות במקומות ציבוריים ומקבלים תגובות מחמיאות מחברים ושכנים. יצאנו לפגוש שלושה שזכו לטעום, בהתאם לאמירה המפורסמת של אנדי וורהול, 15 דקות של תהילה מקומית: אסף אלישיב, חיים לאטי ומיכל מור. כל אחד ואחת מהם לקחו חלק בהיבט פרסומי שונה של העיר, ושלושתם רואים בכך לא רק התנסות אישית, אלא מעין שליחות קהילתית.

“שמחתי להראות את הצדדים היפים של חריש”

אסף אלישיב (30), מתגורר בחריש כשנה וחצי. הוא ואשתו אורטליה הם דתל”שים, הורים לשלושה ילדים ועובדים כמנחים למיניות בריאה.

לפני מספר חודשים השתתף אסף בסדרת צילומים שיזמה העירייה, וכיום תמונותיו מעטרות פרסומים שונים מטעמה. בין היתר, שולבו צילומים בכיכובו בחוברות מידע שהפיקה העירייה  ותמונותיו אף תלויות במרכז השירות לתושב.

אסף אלישיב
אלישיב: “השקעה בתדמית העיר”. צילום: איליה מלניקוב, דוברות חריש

“בעבר הייתי חתום תקופה מסוימת בסוכנות דוגמנות ושיחקתי בתפקידים קטנים בסדרות טלוויזיה”, מספר אלישיב. “פנו אלי מהמועצה, הציעו לי להצטלם ולא ממש הסבירו מה המטרה מלבד שמדובר בהשקעה בתדמית של העיר ולכן הסכמתי”. סדרת הצילומים כללה תמונות משותפות עם ילדים ודוגמניות על רקע מקומות מוכרים בחריש.

אסף אלישיב שירות לתושב
תמונותיו מעטרות את קירות מרכז השירות לתושב

“תקופה לאחר סיום הצילומים התחלתי לראות את התמונות הללו מופיעות במספר מקומות. התרגשתי וגם  וקיבלתי תגובות טובות מחברים שראו אותי. בסך הכל אני שמח להשתתף בקמפיין מקצועי, ברמה גבוהה, שמראה את הצדדים היפים של חריש”.

“אנשים חושבים שאני ראש העיר”

חרישניק נוסף שהמצלמה לא זרה לו הוא חיים לאטי (37), אם כי מסיבה אחרת: בעברו הרחוק הוא עבד כצלם והיה זה שמצלם את התמונות לקמפיינים דומים. לרגל מסע הפרסום של שכונת ‘בצוותא’ עבר לאטי לראשונה אל הצד הקדמי של המצלמה, ובוקר אחד הבן שלו היה הראשון להבחין בשלט חוצות עליו מתנוססת התמונה של אבא.

לאטי חיים בצוותא
לאטי: “זה היה מטורף. ממש לא התכוננתי לחשיפה כזאת”. צילום: חיים לאטי

“האמת שלא חשבתי שזה יהיה כל כך גדול,” הוא אומר. “פתאום כל הארץ התמלאה בשלטים, פרסומות בטלוויזיה ובאינטרנט. אנשים ששנים לא דיברתי איתם שלחו לי תמונות שלי בכל מיני שלטי חוצות בצמתים בארץ. זה היה מטורף. ממש לא התכוננתי לחשיפה כזאת, ולקח לי כמה ימים להתרגל לתגובות. בסך הכל, זה היה די מגניב לקבל פידבק חיובי כל כך”.

לאטי: "אנשים חושבים שאני יצחק קשת, ראש העיר, וזה כולל אנשים שכבר גרים בחריש"
לאטי: “אנשים חושבים שאני יצחק קשת, ראש העיר, וזה כולל אנשים שכבר גרים בחריש”. צילום: בצוותא

לאטי, נשוי ואב לשניים, מתגורר בחריש שלוש וחצי שנים וכיום עובד כמתכנת בחברת הייטק. לשאלה כיצד הגיע להיות אחד הכוכבים בקמפיין הוא עונה שפנו אליו מהנהלת המכירות של פרוייקט בצוותא כאחד מן הרוכשים הראשונים של דירה בשכונה, ולמרות שמספר תושבים נוספים הביעו עניין להצטלם, בסופו של דבר נבחרו רק הוא ועוד מספר נשים. “הואיל והייתי הגבר היחיד, תלו את הצילום שלי במקומות שבהם אי אפשר לתלות צילומים של נשים”, הוא מציין בחיוך.

לשאלה המתבקשת ‘כיצד הגיבו החברים, השכנים?’ לאטי עונה בחיוך:  “אנשים חושבים שאני יצחק קשת, ראש העיר, וזה כולל אנשים שכבר גרים בחריש. בכל אופן, אני רואה את עצמי שגריר של חריש ורוצה לעשות כמה שיותר כדי להביא עוד אנשים לעיר. אני מקווה שאני מצליח. חשוב לי שחריש תקבל חשיפה ושאנשים יבינו כמה טוב לגור פה”.

״תחושת שייכות וגאווה לילדים״

מיכל מור (45), עברה לחריש לפני כארבע שנים מרמת ישי. היא בעלת חברת השמה, אם לשניים, וכאשר שמעה לפני כשנתיים על הזמנה לתושבי חריש להצטלם לקמפיין שיווקי לעיר, עבורה זו כלל לא הייתה שאלה. משפחות מקומיות רבות לקחו חלק בפרויקט ושלטים שניתלו ברחבי העיר הציגו את פני המשפחות החדשות של חריש.

מיכל מור
מור: “זו הייתה חוויה משפחתית נחמדה”. צילום: אבי זנגי, דוברות חריש

“הייתי פעילה בחריש עוד לפני שעברתי לגור בה, ואף נכללתי ברשימת 20 המשפיעים בחריש מיד כשעברתי אליה. אני תמיד שמחה לשווק את העיר ולשתף באהבה שלי אליה, ומבחינתי זה היה מאוד טבעי לקחת חלק בקמפיין שבו משתתפים תושבים”, מסבירה מור.

“לצילומים הגעתי עם שני הבנים שלי, יונתן ועומרי. זו הייתה חוויה משפחתית נחמדה, וזמן קצר לאחר מכן פרסמו בכל העיר את התמונות שנבחרו. אחת מהן תמונה שלי לבד ועוד אחת היא צילום משותף עם הבנים”.

ובאשר לתגובות? “באותה תקופה, העיר מנתה הרבה פחות תושבים, וכולם קיבלו את זה בנינוחות, לא בהתלהבות גדולה. דווקא לילדים זו הייתה חוויה נהדרת. הם הופתעו והתרגשו לראות את התמונות של עצמם ושל אמא שלהם. עבורם זה היה מדהים, ונתן להם תחושה של שייכות וגאווה”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות”

מדוע נגנזו התכניות להקמת התיכון הראשון בחריש, מהי התפישה שעומדת מאחורי התכנית החדשה להקמתו, כיצד היא מתקשרת לחוויית פדגוגיה עדכנית ומתי זה סוף סוף יקרה? לישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש, יש תשובות

לצד הצמיחה של החינוך הקדם יסודי ויסודי בחריש בולט יותר חסרונו של תיכון ממלכתי בחריש. תכניות להקמת התיכון הראשון בחריש החלו להתרקם כבר לפני מספר שנים ועל פי התכנון המקורי תאריך היעד לפתיחתו של התיכון הראשון בעיר, עתיד היה להתרחש בשנת הלימודים תש”פ (ספטמבר 2020). על אף ההבטחות המקוריות, לא כך הדבר במבחן המציאות.

לאחרונה הודיעה מועצת חריש על התנעה מחודשת של תכנון ובניית התיכון הממלכתי הראשון בעיר. תכניות הבינוי המקוריות נגנזו בעקבות חשיבה מחודשת והוחלפו בתכניות עדכניות יותר.

ישראל שלו
שלו: “במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית”

“התכנון החדש נשען על כמה עקרונות של פדגוגיה ועיצוב, כך שגם הרעיון הפדגוגי וגם הבינוי מדברים אחד עם השני”, מספר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך בחריש.

“במקרים רבים של תכנון מוסדות חינוך, ישנו נתק בין החשיבה האדריכלית-הנדסית לחשיבה הפדגוגית. כדי לפעול בצורה הוליסטית בחרנו בגוף שיודע לעשות גם וגם, גם לדבר חינוך וגם לדבר אדריכלות”.

גוגיה רשת אמי"ת
גוגיה רשת אמי”ת. תמונה מתוך עמוד הפייסבוק

שלו מתייחס בדבריו לחברה הבינלאומית, EDI שהופקדה על התכנון המחודש. “החברה מביאה איתה ניסיון רחב”, הוא מוסיף. חברת EDI (בעברה FNI) בנתה בישראל את ה’גוגיה’ מתחם המדגים חדשנות פדגוגית ברשת אמי”ת ברעננה המשמש להכשרת ופיתוח של צוותי חינוך.

התפישה: מרחבים וחללים בגדלים שונים

שלו מאמין כי התיכון החדש יבנה בסטנדרטים עתידניים: “התכנון החדשני מדבר בשפה של ‘קהילות למידה’ ולא בשפה של כיתות ומסדרונות. מדובר בתיכון, מהראשונים בארץ, שהולך להיבנות כולו בשיטה של מרחבים וחללים בגדלים שונים, מעבדות וחדרי למידה בקבוצות או בלמידה פרטנית, עם מחשוב או בלעדיו”.

כיתת בית ספר
“הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל”

“התפישה שלנו היא שצריך לאפשר לכל ילד להתנסות במגוון רחב של מרחבי למידה על מנת לעזור לו ללמוד היטב.  הפורמט המוכר של 30 ילדים- מורה-לוח, הוא לא תמיד הפורמט היעיל.

“ללמוד בין ארבע קירות למשך כל כך הרבה שעות לא מביא לתוצאה המיטבית. התנאים צריכים להשתנות בהתאם למטרת הלמידה, המקצוע הנלמד והדרך שבה המורה בוחר ללמד את החומר ולכן התיכון שייבנה יאפשר לתלמידים ללמוד במגוון מרחבים מסייעים ללמידה”, הוא מסכם.

הבעיה: התכנית לא הותאמה לעידן החדש

התכנון הקודם של בית הספר התיכון שהיה אמור להתחיל לפעול בספטמבר 2020 היה גם הוא חדשני לתקופתו, כך לפחות הבטיחו המתכננים דאז. מדוע אם כן נגנזו התכניות להקמתו?

שטח להקמת תיכון
השטח המתוכנן להקמת תיכון חריש

“כשנכנסתי לתפקידי ובחנתי את התכניות להקמת התיכון מול גורמי מקצוע פדגוגיים והנדסיים הבנתי שמדובר בתכנית פשוטה יחסית, שמזכירה כל תיכון אחר שנבנה ב-40 השנים האחרונות. לא היתה בעיה בפן ההנדסי, ניתן היה להתחיל ולבנות את בית הספר באופן מיידי אך לא ראיתי בתכנון שלו בשורה. הרגשתי שהתכנית איננה תואמת לעיר חריש, כעיר חדשה בישראל, אינה מתאימה לחינוך בעידן החדש ואינה מספיקה להקמת התיכון הגדול והמרכזי של חריש, שעתיד לשרת את תלמידי העיר שנים רבות קדימה. נכון וראוי לטובת תושבי חריש וילדיה לקבל תיכון עדכני וחדשני בהרבה ומכאן השינויים המשמעותיים שביצעתי בתכניות וגניזת התכנית הקודמת”.

פתיחה מתוכננת: תשפ”א

התכנון המחודש, הטיוב וההתאמה לצרכים העתידניים משמעותם גם שינוי לוחות הזמנים המתוכננים לפתיחת בית הספר. על פי הודעת העירייה, מבנה התיכון החדש יפתח רק בספטמבר 2021 (תשפ”א) ובנייתו תסתיים שנה לאחר מכן בספטמבר 2022 (תשפ”ב). יחד עם זאת, שלו אינו מייחס את העיכוב לשינויים שבוצעו. “כשנכנסתי לתפקידי, במאי 2019, תאריך היעד לפתיחת התיכון נקבע לספטמבר 2021 כך שלא מדובר בדחייה נוספת והוא נשאר על כנו על אף השינויים שהוכנסו. אנו עדיין עומדים בלו”ז ומתחייבים שבשנת הלימודים תשפ”ב יחלו ללמוד בתיכון הראשון של חריש ללא דחיות נוספות. זה היה גם תנאי בסיסי בכל ההתקשרות שלנו מול גורמי התכנון והתכנון המחודש”. מדווח שלו.


סביוני חריש - אפריקה ישראל

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

‘תור הזהב’ של הגיל השלישי בחריש

רוב אוכלוסיית חריש מורכבת ממשפחות צעירות, אולם אט אט מתרחב בחריש פלח האוכלוסיה המבוגר יותר. בני הגיל השלישי בונים לעצמם התחלה חדשה בעיר המתפתחת ועל הדרך גם יוצרים קהילה משגשגת

חריש אולי מוכרת בתקשורת כעיר המשפחות הצעירות, אולם אט אט, צומחת לה בחריש גם קהילה נרחבת של בני הגיל השלישי.

הניצנים הראשונים היו דור ההורים שעברו לעיר בעקבות ילדיהם, אולם בשנתיים האחרונות, יותר ויותר זוגות או בודדים, בוחרים בחריש ותוקעים בה יתד לפרק חיים חדש ומרגש.

משמאל: תמר נרקיס-גל עם טניה, חברה מחריש
משמאל: תמר נרקיס-גל עם טניה, חברה מחריש

תמר נרקיס- גל (71) היא דוגמה טובה לדור החדש של בני הדור השלישי בחריש. היא עברה לחריש לבדה בינואר 2019 ומאז היא תורמת להקמה וגיבוש קהילה של בני גיל זה.

“התחברתי לקהילה של ‘ירוק בעיר’ –  התארגנות קהילתית בבניין משותף בחריש כמודל לקיימות עירונית”, מספרת נרקיס-גל תושבת לשעבר ב’שריגים’, חבל עדולם.  “הקהילה היתה אמורה לעבור להתגורר בחריש בשנה שעברה, ואני החלטתי להקדים את הגעתי ועברתי לחריש, חודשיים לפני המועד המתוכנן. בינתיים חלו עיכובים משמעותיים ולצערי, בני הקהילה טרם עברו לעיר”. נרקיס גל שמצאה עצמה לבד בעיר חדשה, לא אמרה נואש: “החלטתי להקים לי קהילה חדשה”. היא משתפת בחיוך.

עם הקהילה, עבור הקהילה

נרקיס-גל שעברה לחריש עם כלבה קטנה בלבד הפכה למתנדבת בפרויקט ‘תור הזהב’ של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. מטרת הפרויקט היא לחזק את החוסן האזרחי והחברתי, של הקהילות המקומיות, בדגש על אוכלוסיית הגיל השלישי. את זאת הם עושים בעזרת הנגשה של פעילויות תרבות, מורשת ואירועי פנאי לגילאי חמישים פלוס ואילך.

“אני עובדת בשיתוף פעולה עם מחלקת הפנאי של העירייה ויחד אנו מתכננים פעילויות מיוחדות לבני גילנו”, מבארת נרקיס-גל. עוד היא מספרת כי את ההרשמה לאירועים היא מבצעת בעצמה: “אני מתיישבת בבית הקפה המקומי,  קובעת לי שם פגישות ורושמת את אנשי הקהילה לכל האירועים שאנו מארגנים”, היא משתפת.

“הכרתי מקומות חדשים אבל קרובים לבית”

לפני שבועיים ארגנה נרקיס-גל בשיתוף מועדון האזרחים הוותיקים הפועל בחריש כבר שנה, סיור ייחודי להכרת חריש וסביבתה. כ-50 משתתפים נרשמו לסיור, “האוטובוס היה כמעט מלא”, היא מעידה בגאווה.

הגיל השלישי סיור תמר נרקיס גל
האוטובוס היה כמעט מלא. צילום: דוברות עיריית חריש

הסיור כלל מספר תחנות, ביקור בחטיבת הביניים, אתגרי העתיד, ביקור במרכז המבקרים של שכונת בצוותא וביקור במוזיאון למורשת הערבית בכפר השכן, אום אל קוטוף.

אלדד בארי, ממשתתפי הסיור מעיד: “הכרתי מקומות חדשים אבל קרובים לבית. התרשמתי במיוחד מהביקור בבית הספר המיוחד במינו, בו מתייחסים לתלמידים בצורה מאד בוגרת ומאצילים להם אחריות על פעילויות רבות בבית הספר”.

קואופרטיב אתגרי העתיד
מתכננים שיתוף פעולה בין מתנדבי הגיל השלישי לאתגרי העתיד. צילום: אורן קלר

נרקיס גל מסבירה שהביקור בחטיבת אתגרי העתיד נועד לקדם שיתופי פעולה עתידיים במסגרתם יתנדבו בני החמישים והשישים פלוס בבית הספר.

משתתף אחר כתב לנרקיס שהוא אהב במיוחד את הביקור באום אל קוטוף, הכפר ממנו השקיפו משתתפי הטיול על חריש הנבנית, וביקרו במוזיאון לתרבות הערבית, הכולל תצוגה של פריטים מהמורשת הערבית המקומית. כלי עבודה בבית ובשדה, מסמכים ולבוש.

מוזיאון אום אל קוטוף
במוזיאון אום אל קוטוף

“זכינו לשמוע על חריש דברים שלא ידענו, זכינו להכיר בה מקומות שאף פעם לא ראינו. פגשנו באום אל קוטוף את מנהל המוזיאון, עבד אל-רחים כבהא ,הידוע בכינויו, אבו חאלד, שהוא שכן מצחיק, מעניין ווירטואוז בשפה העברית וצפינו מלמעלה על חריש ועל האזור. כרגיל, נהנינו מהחברה הנעימה והשמחה של כולנו. חזרנו הביתה יותר מתמצאים בסביבה בה אנחנו חיים ומכירים טוב יותר האחד את השני”, סיכם אחד מהמשתתפים בסיור.

השייכות לחריש מתעצמת

אין ספק שהסיור, כמו גם שאר הפעילויות, ההצגות והמופעים מייצר עבור בני ה-50 פלוס וה-60 פלוס, מסגרת חברתית ליצירת קשרים חברתיים חדשים בעיר החדשה.

מבט מאום אל קוטוף לחריש. צילום: שלמה אל השחר
מבט מאום אל קוטוף לחריש. צילום תמונה ראשית ותמונה נוכחית: שלמה אל השחר

“נהניתי מאד להכיר חברים חדשים, נראה לי שבטיול הבא נצטרך אוטובוס קומותיים”, מעיד בחיוך בארי ואילו נרקיס-גל מוסיפה: “אנו מזמינים תושבים נוספים ליצור קשר ולהיות חלק מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בעיר חריש. עברתי לכאן לבד, אבל יש לי כבר קהילה שאני שייכת אליה. אנו נפגשים ומבלים יחד בסרטים, ארוחות משותפות ומופעים, ותחושת השייכות לחריש רק מתעצמת”.

ביום רביעי הקרוב יתקיים אירוע נוסף “מעשה במשחק” המעודד פעילות יצירתית משותפת לסבים וסבתות עם נכדיהם. כולם מוזמנים.


סביוני חריש - אפריקה ישראל

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שר התחבורה הכריע: הרכבת תעבור בחריש

בצלאל סמוטריץ’, שר התחבורה, הודיע שמסילת הרכבת המזרחית תעבור בתוך חריש. קו רכבת ישיר לחריש יאפשר נגישות גבוהה לעיר, יקדם את חריש כאלטרנטיבת מגורים לזוגות צעירים ויפתח את התעסוקה בחריש. האם מדובר בהחלטה היסטורית?  ראש העיר: “זו בשורה גדולה לחריש”

הבוקר (ה’) סיפר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ’, בראיון לתכנית רדיו ברשת ב’, כי ההחלטה הראשונה שקיבל במסגרת תפקידו לגבי המסילה המזרחית ומסדרון חריש היתה להכניס את הרכבת אל תוך חריש. “תחנות רכבת שמוקמו מחוץ לערים זה אחת השגיאות הגדולות ביותר שנעשו בעבר. אין בזה הגיון, אם אני צריך לקחת אוטובוס מהעיר והתדירות שלו בעייתית אז ממילא הרכבת פחות אטרקטיבית. אני אומר באחריות, התחנות החדשות צריכות להיות בצמוד לערים”, הוסיף ופירט שר התחבורה.

פרויקט מסילת הרכבת המזרחית נועד לחבר בין צפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף מבלי לעבור דרך גוש דן. החלופה המרכזית שנדונה ברשויות התכנון עד לאחרונה היתה “חלופת מנשה” שבמסגרתה קו הרכבת לא עובר דרך חריש.

בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה, בחריש
יצחק קשת ובצלאל סמוטריץ’ בפגישת עבודה

לאחרונה התקיים דיון בנושא פרויקט המסילה המזרחית במועצה הארצית במסגרת הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית. עיריית חריש השתתפה בדיון, והציגה את הצרכים התחבורתיים של תושבי חריש ואת דרישתה לבחון חלופה שתחבר את חריש לקו הרכבת העתידי.

הבשורה המרכזית שיצאה מאותו דיון עבור העיר חריש היא שהוועדה תאפשר למשרד התחבורה ולחברת נתיבי ישראל לבחון לעומק את “חלופת חריש”.

הבוקר, כאמור, הודיע שר התחבורה שאחת ההחלטות הראשונות שקיבל היתה שמסילת הרכבת המזרחית תעבור בתוך חריש.

מיקום התחנה טרם נקבע

קו רכבת ישיר לחריש יאפשר נגישות גבוהה לעיר, יקדם משמעותית את חריש כאלטרנטיבת מגורים לזוגות צעירים, יקדם את פיתוח תחום התעסוקה בתוך חריש ואת הגעתן של חברות גדולות לעיר, יקדם את פיתוח אפשרויות התעסוקה של תושבי העיר מחוץ לחריש ועוד.

שלמה קליין, חבר מועצת חריש ואחראי על נושא התחבורה מסביר את גודל ההשג: “היתה התעקשות גדולה מצדנו שהתחנה תהיה בתוך חריש. אני שמח על ההחלטה של השר שקבע שאכן תחנת רכבת בתוך העיר חיונית להתפתחות העיר. מיקום התחנה עוד לא נקבע. נתיבי ישראל מייצרים כרגע חלופות חדשות מתוכה נבחר את החלופה הנכונה ביותר”.

בצלאל סמוטריץ' בביקור בחריש יחד עם חברי המועצה מטעם הבית היהודי
בצלאל סמוטריץ’ בביקור בחריש יחד עם חברי המועצה מטעם הבית היהודי

אתה רואה בהחלטת השר השג משמעותי?

“בטח, מדובר ברצף של השגים, בראש וראשונה ההחלטה שתוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. השג נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי חריש ויכולת לאפשר לכל אחד להגיע לחריש בכל זמן”.

קליין הוסיף ועדכן כי בימים הקרובים יעבור תקציב משרד התחבורה לתכנון כביש 611, כביש הכניסה הדרומית לחריש שהוא הכרחי לתכנון התחבורה בעיר. “גם במקרה הזה מדובר בבשורה טובה”, הוא מסכם.

יצחק קשת
קשת: “הרכבת היא זרז חשוב מאין כמותו להתפתחותה של עיר מתקדמת” צילום: לידור שקד

ראש העיר, יצחק קשת, בירך גם הוא על החלטתו של השר סמוטריץ’: “הרכבת היא זרז חשוב מאין כמותו להתפתחותה של עיר מתקדמת. אנחנו עמלים זמן רב מול רשויות התכנון על שינוי תוואי הרכבת, ואני שמח על כך ששר התחבורה קיבל את עמדתנו. זו בשורה גדולה לחריש”.

האם מדובר בהבטחת בחירות בלבד או בהחלטה שתכובד גם על ידי הממשלה הבאה? בחריש כולם מחזיקים אצבעות ומקווים שהבטחתו סמוטריץ’ אכן תצא לפועל. נזכיר כי בביקור בחריש בנובמבר 2015, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו כי חריש תחובר לכביש 6 ושלתושבים ייקח 30 שניות להגיע מכביש 6 לשדרה המרכזית.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

זרעים של חברותא: מתחברים ומצמיחים בגינה הקהילתית

מהו המתכון לחיי קהילה מאושרים? אם תשאלו את שמחה פרלמן, רכזת קיימות בחריש, מדובר בתערובת של זרעי בטטה, תותים ודלעת וקבוצת תושבים, ילדים ומבוגרים כאחד, שעובדים במשותף בגינה הקהילתית ומצפים יחד לגשם שינביט את הזרעים שזרעו. כתבה חגיגית לט”ו בשבט

צילומים: שמחה פרלמן, לידור שקד

“רב גוניות תורמת ליציבות. כך זה פועל בטבע, וזה גם מתאים לאופי החיים בחריש”, כך מאפיינת שמחה פרלמן, רכזת קיימות, חקלאות עירונית וגינות קהילתיות במועצת חריש, את תכנון הגינה הקהילתית בפינת הרחובות גפן ותאנה. הגינה פועלת למעלה משנה ופתוחה לכל תושבי חריש, ללא תשלום. גם ברחוב תמר פועלת גינה קהילתית המתופעלת על ידי בנות השומר החדש.

גינה קהילתית גפן תאנה
גינה קהילתית ברחוב גפן-תאנה

בסיור מציגה פרלמן לראווה את מגוון הצמחים והפירות בגינה: ספירלת תבלינים המכילה 20 זנים שונים של תה, אלוורה, ציפורני חתול המשמשות ליצירת תמצית רפואית, פקעות של רקפות, עיריות וחצבים שהוצלו ונשתלו מחדש, ערוגת חיטה, ספירלת תפוחי אדמה, ושש ערוגות תותים, “הערוגה הראשונה הייתה להיט בקרב הילדים, אז החלטנו לא להגביל שפע”, היא מסבירה בחיוך.

גינה קהילתית גפן תאנה
“סביב הגינה יש מפגשים רב מגזריים, ורב גילאיים”

פרלמן, שמחזיקה בניסיון מרובה בחקלאות, פרמקלצ’ר, סביבה וגינון מונה מציינת גם את הגיוון הקהילתי והחברתי בפעילות: “גינות קהילתיות יוצרות ערך גם למבוגרים המחפשים חיי קהילה. החקלאות מחברת. סביב הגינה יש מפגשים רב מגזריים, ורב גילאיים – חילונים ודתיים, מבוגרים עם ילדים. בגינה שלנו אפשר לשמוע שלל שפות: צרפתית, אנגלית, רוסית, וכולם מסתדרים”.

שמחה פרלמן
שמחה פרלמן: “בסיום כל שבוע נערך בגינה קטיף”

“לגעת באדמה זו תרפיה”

במסגרת הפנינג ט”ו בשבט שיערך ביום חמישי ה-13.2, תרחיב הגינה עוד יותר את המגוון הקיים בה וישתלו בגינה 10 עצי פרי וצמחים חדשים, ביניהם עצי לימון, מנגו, אבוקדו, פקאן, פיטנגו, זית, פטל ושלפח (דובדבן היהודים).

גינה קהילתית גפן תאנה
ילדי הגינה הקהילתית מציירים את גינת חלומותיהם

“שאלנו את הילדים ‘מה אתם חולמים?’, והילדים, שחלקם עדיין לא יודעים לכתוב, ציירו את מבוקשם”, מסבירה פרלמן ומפרטת על הפעילויות המתרחשות בגינה. “ילדי השכונה לוקחים חלק בפעילות בגינה פעמיים בשבוע, בשעות אחרי הצהריים, ובסיום כל שבוע נערך בגינה קטיף. הילדים לומדים על מחזוריות הטבע, ורואים כיצד זרעים שזרעו באביב צומחים בקיץ”.

גינה קהילתית גפן תאנה
לגעת באדמה זו תרפיה. פעילות ברוכה לילדים

פרלמן מאמינה כי הפעילות בגינה היא בעלת ערך רב עבור ילדים: “ילדים נמצאים כל היום בסביבה סטרילית, עם אבא ואמא, ועבורם להכניס ידיים לאדמה זה לא מעט. אם לילד יש עניין עם מגע, לגעת באדמה זו תרפיה שעושה פלאים”, פוסקת פרלמן.

“שהייה בחוץ, גם בחורף, מלמדת את הילדים להיות פחות מפונקים, להתמודד עם מזג האוויר”. מוסיפה פרלמן ומסכמת: “חינוך חקלאי במדינה כמו שלנו זה דבר חשוב. זה מחזק את הקשר עם האדמה, מקרקע, מחבר לטבע”.

“שהייה בחוץ, גם בחורף, מלמדת את הילדים להיות פחות מפונקים, להתמודד עם מזג האוויר”

בלי מנעול: יוצרים מרחב מזמין

שרה זמיר, תושבת העיר שילדיה לוקחים חלק בפעילויות בגינה, מעידה מקרוב על התרומה של הפעילות בגינה למשפחה: “הגינה היא יוזמה מקסימה, והילדים שלי מאוד מאוד אוהבים אותה. יש לה ערך חינוכי רב, במיוחד בתקופה בה התרחקנו מהאדמה ומהעבודה איתה והבנת התהליכים שקשורים בה. הגינה הקהילתית מחזקת את הקשר עם האדמה ועם העיר. הילדים מעורבים בתהליכים השונים, זה דורש מהם סבלנות, עבודה וציפיה. אחרי הכל, אף אחד לא יודע מה תהיה התוצאה, אנו תלויים בגשמים ובתפילות”.

גינה קהילתית גפן תאנה
פעילות עם ערך חינוכי

הגינה פתוחה לכולם, ללא שמירה. איך מונעים הרס של הגינה?

פרלמן: “בהתחלה חשבנו לנעול את המקום, אך עם הזמן הבנו שאין בכך צורך, ועדיף ליצור מרחב מזמין. כיום, השערים סגורים אך לא נעולים, וגם זה רק בגלל שהגינה ממוקמת ליד גן שעשועים ואנחנו לא רוצים שפעוטות יכנסו אליה. הגדר יוצרת תיחום והגדרה, אינטימיות, אבל יש גם תחושה של פתיחות. יש אתגרים ואנחנו לומדים כל הזמן, אבל אנחנו בסך הכל מבסוטים מהתוצאה ומהתנהגות התושבים”.

גינה קהילתית גפן תאנה
“בהתחלה חשבנו לנעול את המקום, אך עם הזמן הבנו שאין בכך צורך, ועדיף ליצור מרחב מזמין”

תשתית עירונית לשימוש הקהילה

לגינה הקהילתית הפעילה יצטרפו בעתיד הקרוב ארבע גינות קהילתיות נוספות בשכונות המאוכלסות (אבני חן, חורש), שממתינות לקהילה שתתגבש ותיקח את המשימה על עצמה. התשתית עבורן כבר מוכנה. “המדינה היא זו שמתקצבת את הפרויקט, ואנחנו כאן כדי לעזור לתושבים. אנחנו מזמינים אותם לבוא ולתקשר איתנו”, קוראת פרלמן. גם בשכונות החדשות של חריש (פרחים, מעו”ף, בצוותא) תיבנה תשתית לגינות קהילתיות.

גינה קהילתית רחפן צילום: ירדן הלל
“גם בשכונות החדשות של חריש תיבנה תשתית לגינות קהילתיות” צילום: ירדן הלל

לדברי פרלמן, ישנם שני מודלים לגינות קהילתיות. לפי המודל הראשון, זו של הגינה הקיימת, המועצה מגישה גינה לתושבים, בתקווה לעורר בהם רצון לפעול בה. במודל השני הרשות רק מסייעת לתושבים להגשים את החזון שלהם. השאיפה שלה היא “שהגינות הבאות יהיו נטו של התושבים, גינות שיקומו מאפס על ידי גרעין מקים. אנחנו נספק את התשתית, אבל התכנון והעשייה יהיו של התושבים. למשל, אם מישהו ירצה פירות אקזוטיים או תולעים אדומות, אז זה מה שיהיה בגינה”.

גינה קהילתית גפן תאנה
“אם מישהו ירצה פירות אקזוטיים או תולעים אדומות, אז זה מה שיהיה בגינה”

 קהילה עם לב וכרם

אחת הקהילות שהרימה את הכפפה ונענתה לקריאה היא קהילת לב חריש, שבראש השנה לאילנות תחנוך כרם קהילתי ראשון בחריש, בגינה הצמודה לבית הכנסת לב חריש ברחוב שוהם. ביום שלישי ה- 11.2, תתקיים חנוכת הכרם, שתציין את תחילת הפעילות בו, ולאחר מכן יערך סדר ט”ו בשבט חגיגי לחברי הקהילה.

גינה קהילתית גפן תאנה
“אנחנו נספק את התשתית, אבל התכנון והעשייה יהיו של התושבים”

זמיר, חברת הקהילה, מספרת: “שמחה חיפשה מישהו שיאמץ את הטיפול בכרם, והיא פנתה אלינו. זכינו שהכרם נמצאת ליד בית הכנסת שלנו. הכרם דורש טיפול מתמשך, והצמדת הכרם לטיפול הקהילה זה פתרון מתאים. מבחינתנו הקישור לבית הכנסת הוא קישור מעניין, כי אנחנו יכולים לבצור ענבים ולהכין מהם יין לקידוש”. ופרלמן מוסיפה: “זה זיווג נכון מאוד עם קהילה. הכרם נמצא סמוך לבית הכנסת, והקהילה יכולה לפקח, לשמור שלא קוטפים, גם בשבת”. לסיום, זמיר מזמינה את כל התושבים לקחת חלק בפעילות בכרם, שיהיה פתוח לכולם, כמו שאר הגינות הקהילתיות בחריש.


חלומות חריש - שיכון ובינוי

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

לקראת איכלוס: סיור מצולם בשכונת מעו”ף החדשה בחריש

בחודשים הקרובים עתידים התושבים הראשונים של השכונה הרביעית בחריש, שכונת מעו”ף, להיכנס לדירותיהם. בנייני המגורים שנבנו כולם במסגרת תכנית ‘מחיר למשתכן’ נמצאים בשלבים מתקדמים. שאר מבני השכונה, שטחי המסחר והשטחים הציבוריים – הרבה פחות. יצאנו לסיור מצולם ותיעדנו את השכונה רגע לפני האכלוס 

צילומים: לידור שקד

בחודשים הקרובים, שכונת מעו”ף (מרכז עסקים ופיתוח), השכונה הרביעית של חריש, תתאכלס. בשכונה מתוכננים שני פרויקטי מגורים, שנבנו במסגרת תכנית “מחיר למשתכן”: פרוייקט ‘האחים אוזן’, המונה 208 יח”ד ופרוייקט של חברת דונה המונה 456 יח”ד. בימים אלה מתבצעות בבנייני המגורים בדיקות אחרונות כחלק מהליך קבלת טופס 4.

ריביזיה תכנונית

שכונת מעו”ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) תוכננה להוות את מרכז העסקים של העיר חריש. בהתאם, שמות רחובות השכונה מסמלים מושגים של התפתחות כמו: תנופה, קידמה, התמדה והתחדשות.

בשנה האחרונה עברה תכנית השכונה ריביזיה, במסגרתה בוטלו התכנונים של אזורים נרחבים בשכונה, שיועדו למסחר ותעסוקה, והם הועברו כעת לבחינה ותכנון מחודש על ידי הגורמים המוסמכים.

בתכנית בניין העיר המקורית, אמורים היו שטחי המגורים בשכונה, המצומצמים יחסית, להיות מוקפים בשטחי מסחר ותעשייה מרובים ושטחים ציבוריים. התכנון כלל בין השאר את הקמתם של מרכז רפואי, אתר מלונאות, אולם שמחות ועוד. כשלון מכרזי השיווק לקבלנים של שטחי המסחר והתעסוקה חייב לבצע כאמור, בחינה ותכנון מחדש.

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

שטחי המסחר והתעסוקה וכן השטחים הציבוריים ברובם, יתוכננו ויבוצעו רק לאחר קבלת החלטה תכנונית חדשה. למרות זאת, עיריית חריש מתכננת להקים מתחם ובו שישה גני ילדים, שישמש את ילדי השכונה החל משנת תשפ”א. מתחם זה ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

בעתיד: לב העיר

עם סיום מימושן של תכניות הפיתוח של העיר, עתידה שכונת המעו”ף להיות ממוקמת ממש בלב העיר חריש המורחבת. השכונה גם מאופיינת בנגישות תחבורתית גבוהה, בהיותה ממוקמת על ציר ‘דרך ארץ’ המרכזי, המתחבר גם לכביש 611, שתחילתו בישובי צפון השומרון וסיומו מתוכנן להוות ציר כניסה ויציאה נוסף מדרום לעיר.

תמונות מהסיור המצולם:

פרויקט האחים אוזן
פרויקט מחיר למשתכן – ‘האחים אוזן’
פרוייקט דונה בשכונת מעו"ף
פרוייקט ‘מחיר למשתכן’ של דונה בשכונת מעו”ף
פרוייקט 'מחיר למשתכן' של דונה בשכונת מעו"ף
פרוייקט ‘מחיר למשתכן’ של דונה בשכונת מעו”ף
באסם גנאיים, מנהל עבודה באתר האחים אוזן
באסם גנאיים, מנהל עבודה באתר ‘האחים אוזן’
שלט שכונה מעו"ף
מעו”ף: לשעבר שכונת מע”ר
השטח בו יוקם בניין עיריית חריש העתידי
השטח בו יוקם בניין עיריית חריש העתידי
אזור מתחם הגנים בשכונת מעו"ף
כאן ייבנה מתחם הגנים העתידי בשכונה
מאגר המים של חריש ובתי הכפר אום אל קוטוף הגובלים בשכונת מעו"ף
מאגר המים של חריש ובתי הכפר אום אל קוטוף הגובלים בשכונת מעו”ף

למידע על שכונות חריש השונות: מדריך שכונות חריש


חלומות חריש - שיכון ובינוי

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

קליגרף, קריקטוריסט וחרישניק

אלחנן בן אורי מתמרן בין קריקטורות בועטות, פרות קדושות ורגישות אנושית בלוליינות ראויה להערצה. למרות השיח הפעיל ברשתות החברתיות בחריש הוא טרם מצא סיבה להקדיש לעיר המתהווה איור: “אין פה משהו קיצוני שראוי לקריקטורה”

תושבי העיר שפוקדים את בתי הכנסת בשבתות וודאי נתקלו בקריקטורות הפוליטיות של המאייר אלחנן בן אורי, המתפרסמות בעיתון “שביעי”, המחולק מדי שבוע בבתי הכנסת. בן אורי (32) הוא קליגרף, קריקטוריסט ומאייר לספרים ומגזינים, המתגורר בחצי השנה האחרונה בחריש יחד עם אשתו איילת, סטייליסטית ומעצבת תכשיטים, ושלושת ילדיהם.

לחריש הם הגיעו, כמו רבים אחרים, באמצעות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. “באנו לראות את העיר ואהבנו את מה שראינו, אז הצטרפנו”, הוא משתף בחיוך.

אלחנן בן אורי ואשתו
אלחנן ואיילת בן אורי

אל עולם הקריקטורה והאיור הגיע בן אורי מהעולם התורני: “למדתי כתיבת סת”ם בישיבה (גופן אלפבית המשמש לכתיבת תשמישי קדושה י.ל) והתחלתי לאייר כתובּות, קלף, ציורי קיר ומשם המשכתי לקומיקס. איירתי קומיקס לנוער במגזין הנוער של השבועון “עולם קטן”, ואיירתי כתבות במגזין לנשים “הלל”, שהתמזג לפני מספר שנים עם המגזין “פנימה”. בנוסף, פרסמתי את האיורים שלי ברשתות חברתיות ולאט לאט זה תפס”.

אלחנן
שואב השראה מהרשתות החברתיות

על פרות קדושות: “אני משתדל שלא לפגוע”

ההשפעות הניכרות באיורים ובקריקטורות של בן אורי הן רחבות ואקלקטיות. “גדלתי על ספרי קומיקס של אסטריקס, טינטין ולאקי לוק, וזה גיבש לי את הסגנון”, מציין בן אורי ומוסיף בנשימה אחת: “אבל במקביל גם גדלתי על אמנים ישראלים רבים, שי צ’רקה, שהוא קריקטוריסט דתי, מישל קישקה, יוסי אבולעפיה ואחרים. כיום ההשראות שלי הן מכל העולם. ההתפתחות של הסגנון שלי התרחשה באופן טבעי במהלך תהליך הלמידה העצמאי שלי ובעזרת אינספור חקירות ברשתות החברתיות”.

אהבה רבה אותיות סתם
אותיות סת”ם.

בן אורי גם מוצא את הקשר בין העולם התורני ממנו התחיל את דרכו המקצועית לעיסוקו המרכזי כיום: “בעיניי יש חיבור בין ציור קריקטורות לכתיבת סת”ם, ולכתיבה תמה (קליגרפיה). כמו בכתיבה, גם איור מצריך המון דיוק. כתיבה היא לפעמים כמו מדיטציה. כקליגרף, אני אוהב לצייר כל אות ואות, למרות שזה יכול להיות מאות אותיות ברצף. האיור מאפשר לי לצאת מכתיבת סת”ם לאזור של כתיבה תמה, שהוא יותר אמנותי וחופשי”.

ישנם נושאים שכקריקטוריסט תבחר לא לעסוק בהם?

“לכל אחד יש פרה קדושה משלו. ישנם נושאים שכאדם דתי אני מאוד נזהר בהם, כמו למשל קריקטורות על רבנים או צניעות. בנושאים רגישים, לדתיים ולאחרים, כמו להט”ב, אני משתדל שלא לפגוע. זו שאלה של רגישות אנושית. מצד שני, קריקטורה היא קריקטורה, ואם יש ביקורת חריפה אז אני לא מהסס לפעמים להקצין קצת. בסוף זה גם עניין של פרשנות אישית”.

אלחנן
קריקטורה היא עניין של פרשנות אישית

על חריש: “אין פה משהו קיצוני”

על המעבר מישוב קהילתי בשומרון לחריש יש לבן אורי רק מילים טובות: “אנחנו גרים בקצה העיר, מול החורש, וזה נותן לנו אווירה טובה. לא מרגישים חנוקים בתוך העיר. באנו מיישוב מוקף בהרים ועצים, ונשארנו עם אותו נוף. לפעמים יש לי צורך לצאת לטבע, עם הסקצ’בוק, וזה משחרר”.

גם התגובות להן זוכה בן אורי מקרב תושבי חריש הן חמות ומפרגנות: “מדהים. זה ממש קירב אותנו לקהילה. אנשים מזהים את הקריקטורות שלי ומתפתחת בינינו שיחה”.

אלחנן בן אורי
מקבל השראה מהחורש

כקריקטוריסט פוליטי מתחשק לך מדי פעם להגיב לשיח הער ברשתות החברתיות של חריש? 

“אין פה בחריש משהו קיצוני שראוי לקריקטורה. קריקטוריסט זה מישהו שבאמת רוצה להשפיע על דעת הציבור, כך שרק אם יש שיח שיוצא מפרופורציות אני אכניס את הראש שלי לתוכו. אני בקשר עם השכנים שלי; דתיים, חילוניים, ערבים, והכל בסדר, אין פה משהו קיצוני, יש כאלו שסתם אוהבים לנפח. זה בריא שאנשים מדברים, מגיבים, מפגינים, אבל מי שמתייחס יותר מדי לרעש ברשתות החברתיות – רעש שקיים בכל קהילה, עיר או שכונה, רק מגדיל אותו”.


פרוייקטים בחריש

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עוברים לחריש? תושבי העיר פותחים לכם דלת לקהילה

תושבים פעילים בקבוצת ‘המרכז לצדק חברתי’ קיימו ‘שיח חשיבה’, שמטרתו לקדם נחיתה רכה והתאקלמות מהירה לתושבים חדשים בעיר ופיתוח מענה מקיף לאתגרי המעבר בתחומי התעסוקה והשילוב החברתי

כיצד מייצרים נחיתה רכה והתאקלמות מהירה של ילדים ונוער בסביבה חדשה? אילו פעילויות פנאי יכולות לשמש כמפתח לחיבורים בקהילה וכיצד מספקים מענים לאתגרי המעבר שניצבים בפני בני הגיל השלישי?

על שאלות אלו ונוספות ניסו לענות אמש באירוע ‘פותחים דלת לקהילה’ נציגי ופעילי קבוצת המרכז לצדק חברתי’, הפועל בחריש מזה מספר חודשים. “המטרה היא לעודד הקמת קבוצות פעולה שיפגשו באופן קבוע לקידום נושא ספציפי”, מסבירה מיכל אגמון, המרכזת את פעילות המרכז לצדק חברתי בחריש יחד עם יעל עינהר.

יעל עינהר ומיכל אגמון
מימין: יעל עינהר ומיכל אגמון

ערב השיח היה גם ציון דרך, לסיום ההכשרה הראשונה שערך המרכז לצדק חברתי בחריש. 16 מתושבי העיר רכשו במהלך עשרה מפגשים כלים וידע לפעולה ולקידום הצדק החברתי ברשות המקומית. הקורס התמקד בעיקר בנושאים של תכנון עירוני, שיתוף ציבורי ומנהיגות תושבים.

“בחודשים האחרונים למדנו וגיבשנו גישה משותפת של אקטיביזם על האתגרים שעומדים בפני החברה שלנו והעיר שלנו”, ציין שני שם טוב, ממסיימי הכשרת המרכז.

מעורבות חברתית גבוהה בחריש

המרכז לצדק חברתי בחריש הוקם על ידי תנועת הבוגרים של ‘השומר הצעיר’ במטרה לארגן את החברה בישראל לפעולה אזרחית ולפעולה פוליטית – לא מפלגתית. המרכזים בחריש, רחובות וראשון לציון, מעודדים צמיחת שכבת מנהיגות מקומית וקרקע לקידום מהלכים עירוניים.

ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש
ערב שיח במרכז לצדק חברתי חריש

יעל עינהר, חברת הקיבוץ העירוני בחריש ומרכזת הפעילות של המרכז בחריש ציינה את סיפוקה הרב מהיקף הנוכחים והמשתתפים בקורס ובמפגש והשוותה את המעורבות המקומית בחריש לערים גדולות ומבוססות בהרבה. “זה מעל ומעבר לציפיותינו. קורה כאן משהו ייחודי וזה מרגש מאוד”.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס אף הוא למעורבות הגבוהה של אזרחי העיר בתהליכים הקהילתיים בחריש ועודד את הפעילות: “יכולת הרשות המקומית לקדם שירותים עירוניים היא מוגבלת מבחינת משאבי תקציב וכוח אדם. העיר חריש, כמו כל עיר אחרת, חייבת לייצר שותפויות קהילתיות כדי לתת מענה מלא לתושביה”. קשת הוסיף וציין כי פעילות התנדבותית איננה, לתפישתו, כוח עבודה זול אלא גישה בריאה של חברה שלוקחת אחריות על חייה. “אנחנו כרשות לא מתיימרים לקחת אחריות על כלל הפעילויות העיר ועל כן פעילות המרכז לצדק חברתי הינה מבורכת מאוד. הרשות תתמוך בכל יוזמה של תושבים ובכל מהלך עצמאי כל עוד יהיה נקי מאינטרסים פוליטיים”.

משלבים ידיים עם הרשות

שולחנות עגולים המרכז לצדק חברתי (1)

אחד הדיונים החשובים שהתנהלו אמש באירוע עסק בנושא התעסוקה והשתלבות במרחב התעסוקתי הגאוגרפי הקרוב. בתחום זה ניכר כבר כעת שיתוף פעולה בין ‘המרכז’ לרשות המקומית. יוסי גולדמן, חבר מועצת העיר והממונה על נושא העסקים שהשתתף במפגש מסביר: “המטרה היא לעבות ולהגדיל את היצע השירותים ושילוב כוחות ברמה המקצועית עבור התושבים ומכאן תמיכתנו כרשות בפעילות ‘המרכז לצדק חברתי'”.

בשורה נוספת התגלתה אתמול לפיה בזמן הקרוב יפתח בחריש סניף קבע של ‘מרכז חריש לצדק חברתי’, שיפעל בשדרת דרך ארץ, הרחוב הראשי בעיר.

“הסניף החדש ירכז את העשייה החברתית, יהווה בית לפעילים, וישמש מקום חברתי ותרבותי שמארגן הרצאות ואירועים לכלל הציבור”, סיכמה אגמון בהתרגשות.


אבני דרך בחריש | ספיר בחריש

בצוותא חריש - השכונה השיתופית

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

מסוף תחבורה ציבורית יוקם בחריש

עבודות להקמת מסוף תחבורה ציבורית, ראשון בחריש, צפויות להתחיל בעוד מספר חודשים. המסוף יכלול 6 רציפים להעלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים. יצחק קשת, ראש העיר: “זוהי בשורה של ממש לתושבים”

בתום פגישת עבודה שקיים השבוע יצחק קשת, ראש העיר, עם המפקח על התעבורה במחוז חיפה של משרד התחבורה, אראל דמתי, וצוותו הוחלט על קידום מהיר להקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש.

על פי התכנון, מסוף התחבורה יוקם במערב חריש, בסמוך לכניסה לשדרות דרך ארץ. המסוף החדש יכלול 6 רציפי העלאת והורדת נוסעים, וכן 34 חניות לאוטובוסים.

הדמיית מסוף תחבורה מערבי

הקמת המסוף היא בעלת משמעות דרמטית לפיתוח התחבורה הציבורית בחריש, והוא יאפשר הגדלה משמעותית של מסלולי הקווים העירוניים והבינעירוניים, וכן את תדירותם.

העבודות להקמת המסוף צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, והוא עתיד להתחיל לפעול בתוך כשנתיים וחצי. קשת: “קידום תחום התחבורה בחריש, והתחבורה הציבורית בפרט, נמצא אצלי בעדיפות גבוהה. אישור הקמת מסוף תחבורה ציבורית בחריש הוא שלב משמעותי בפיתוח התחבורה הציבורית בחריש וזוהי בשורה של ממש לתושבים”.

קרדיט הדמיות: משרד התחבורה וחברת יפה נוף  


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“אני צומחת ביחד עם העיר”

ארבעתן תושבות חריש ובעלות מקצועות ייחודיים, יש שיאמרו, לא יציבים, אבל הן אוהבות כל רגע בעבודה שלהן, גם כשאמא שואלת: “נו, מתי כבר תמצאי עבודה נורמלית?” מה משך אותן למקצוע, כיצד הן מתמרנות בין עבודה ומשפחה ומהן התגובות שהן מקבלות מקהילת חריש?

טל מריעוז (21) מתגוררת בחריש כבר שנה. למחייתה, מריעוז מעניקה לכלבים מראה מרענן וחדש בעזרת תספורות עדכניות. “מהרגע שנולדתי הייתי מוקפת בעלי חיים”, היא מסבירה. “חשבתי להיות וטרינרית אך ויתרתי על כך. הבנתי שאני לא אוכל להתמודד עם הכאב שכרוך בהרדמת כלבים”. הפיתרון כאמור, היה לנתב את אהבתה ליצורים השעירים למקצוע יצירתי. “המקצוע הזה הוא עבורי תרפיה של ממש באמנות השיער”.

ספרית כלבים טל מריעוז
מריעוז: “המקצוע הזה הוא עבורי תרפיה של ממש באמנות השיער”

מה מייחד אותך מספרים אחרים?

“אני לוקחת את זה לכיוון אמנותי. הסגנון שלי הוא אסייתי, סגנון בו התספורות מושקעות מאוד ואני משלבת בהן צבעים על בסיס מים, שמותאמים לכלבים. יש לי שבלונות בעזרתן אני מציירת על הפרווה או צובעת להם פסים בשיער”.

כלב מסופר בסגנון אסייתי
כלב עם תספורת בסגנון אסייתי

האם גם הכלבים מרגישים נוח עם התספורת?

“אני חושבת שתשומת הלב שהכלב מקבל בעקבות השינוי משמחת אותו. כך הוא נהנה יותר ומרגיש טוב עם עצמו”.

מהו הקושי המרכזי בעבודה?

“זה יכול להיות מאתגר כי זה תלוי בתגובת הכלב. יש כלבים שמתמסרים אליי ויש כאלה שלא. הכלב מרגיש שאני מרוכזת אך ורק בו ובדרך כלל, אני מצליחה ליצור קשר. חשוב לזכור כי יש כלבים שיש להם טראומות מתספורות קודמות והכי חשוב לתת להם תחושה שאתה רוצה בטובתם”.

כיצד המקצוע שלך עוזר לך להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“ספרית כלבים צריך בכל עיר ובמיוחד בחריש שיש בה כלבים רבים  ואין הרבה בעלי מקצוע כמוני. בחריש יש לא מעט כלבים שחייבים תספורות ויפה שעה אחת קודם”.

“המעבר לחריש עשה לי רק טוב”

רוקחת טבעית אושרי אוחיון
אוחיון: “תרופות סבתא שעובדות”

אושרי אוחיון (30) היא מוותיקות חריש החדשה. היא מתגוררת כבר חמש שנים בעיר ומוכרת כמי שרוקחת עבור כולם ‘תרופות סבתא’, “רק שהפעם הן באמת עובדות”, היא מציינת בחצי חיוך.

אוחיון רוקחת תרופות העשויות מחומרים טבעיים בלבד. הלהיט התורן שלה הוא ללא ספק, ‘משחת הפלא’ המותאמת לכוויות, חתכים, עקיצות ופריחות.

“רקחתי אותה לפני שלוש שנים עבור בני שסבל מפריחה קשה. הרכבתי משחה חדשה שמבוססת על תשרית של פרחי קלנדולה ושמן זית, שמן קוקוס, שעוות דבורים ושמני לבנדר וקמומיל. השכנה התלהבה ממנה והשמועה על המשחה עברה מפה לאוזן”.

האם אפשר להתפרנס מרוקחות טבעית במדינה שלנו?

“רוב ההכנסה שלי היא מטיפולי דיקור ועיסוי. הרוקחות הטבעית התפתחה מתחביב להכנסה נוספת בזכות דרישת הלקוחות”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“אני מרגישה שהמעבר לחריש עשה לי רק טוב. אין לי כל כך תחרות. אין אנשים שמוכרים את המוצרים שלי. אני עסק שמתפתח ביחד עם העיר ובגלל זה היחס שלי ללקוחות הוא מאוד אישי. אני צומחת ביחד עם העיר”.

מלמדת ‘לפתוח את הפה’

ד”ר דבורה אירית אלון: “נשים שקולן לא נשמע בגלל טראומה כזו או אחרת”

ד”ר דבורה אירית אלון (60)  מלמדת אנשים כיצד לעמוד נכונה מול קהל, כיצד להעביר מסר בצורה חדה וברורה עם קול נכון ועם נוכחות בימתית.

“יש לי שני קהלי יעד עיקריים – נשים ואנשי עסקים”, היא מסבירה. “הנשים שמגיעות אליי הן כאלו שרוצות ‘לפתוח את הפה’ לאחר שנים שקולן לא נשמע בגלל טראומה כזו או אחרת, וכעת הן מחפשות ביטוי לעצמן. אני עובדת על טיפול רגשי דרך הקול,  בשילוב שירה. העבודה הקולית עוזר לדיבור להישמע אחרת. היא אפילו מסייעת בריפוי אסתמה”, היא מדגישה ומציינת שעבור אנשי העסקים, הדגשים בסדנה הם אחרים, וכוללים העברת מסרים בצורה אסרטיבית ונכונה.

ספרי לי על הצלחה גדולה שלך.

“הגיעה אליי לקוחה עם צרידות מטורפת. היא הייתה צריכה להתראיין יום למחרת ברדיו. הענקתי לה טיפים לגבי הנשימה ותנועות הגוף שלה וזה עשה פלאים. במספר מפגשים בהם עבדנו גם על הצד הרגשי,  הבחורה שינתה פאזה והצרידות שלה נעלמה”.

 כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“הייתי מראשונות הנשים שנתנה הרצאה לדוגמה בקבוצת הנטוורקינג של פורום נשים חריש. בתקופה האחרונה, אני בעבודה מטורפת מסביב לשעון מחוץ לעיר. אני מאמינה שבהמשך הדרך אקח חלק משמעותי יותר בפיתוח התחום הזה בעיר. אני ממש אוהבת את האנשים כאן ובהחלט יש עם מי לעבוד”.

מיניות ודימוי גוף במגזר הדתי

סדנת מיניות מעיין אפרתי
אפרתי: “הרצאות למיניות בריאה”

מעיין אפרתי (31) עובדת עם נערות דתיות בגיל ההתבגרות. היא מנהלת מולן שיח חשוב שבוחן שאלות כמו מיהי אשה ומהי נשיות ומעניקה להן ידע בסיסי על הגוף שלהן בתקופה מבלבלת של התפתחות וצמיחה. “אני מדברת איתן גם על דימוי גוף כשהגישה שבאה לידי ביטוי היא גישה של אהבה עצמית לגוף שלנו”.

איך הגעת לזה?

“למדתי חינוך והוראת תיאטרון בירושלים ולימודי המשחק פתחו לי שער לעולם הזה. הכלי של השחקן הוא הגוף שלו ולכן, בזמן הלימודים התוודעתי לכמה מקום נותנים לזה בחיים. בהמשך, לקחתי קורס שמכשיר מדריכים על מיניות בריאה במגזר הדתי והשאר זו היסטוריה. כשאני התבגרתי, לא היה שיח על זה והיום יש נשים נוספות, כמוני, שמעבירות תכנים שמתעסקים ביחסים בין המינים; מהי אחריות מינית? מהם הגבולות שלי עם עצמי? וכן, הנושא של גיבוש הזהות המינית שלנו”.

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש?

“העברתי כאן כמה סדנאות לנשים נשואות דתיות והעברתי הרצאות למיניות בריאה להורים לילדים קטנים. בנוסף, כתבתי הצגה אישית שלי שמיועדת לנערות בראשית גיל ההתבגרות ולהורים שלהן.

“אחד הרעיונות שהצעתי לעירייה הוא לבנות בחריש תכנית חינוכית, שתפתח שיח בריא על מיניות, החל מגיל גן עד י”ב. תכנית שתיתן מענה שלם וכולל להורים ולצוותי החינוך בעיר. אי מקווה שזה, בסופו של דבר, ייצא אל הפועל”.

לכתבות נוספות בסדרה: “הילדים כבר התרגלו שלאבא יש מקצוע מיוחד”


בצוותא חריש - השכונה השיתופית

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

חריש עם הפנים לעתיד: תחזית 2020

מה צופנת שנת 2020 לעיר העתיד? אספנו עבורכם מספר התפתחויות, שאמורות לעצב את פני העיר בשנה הראשונה של העשור החדש, ואחת שהיא בגדר משאלת לב

“כל מי שמגדיר את חריש כעיר העתיד של ישראל – אינו טועה”. כך הכריז בחודש יוני האחרון דוד מגן, יו”ר הועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש. אז מה צופן העתיד לחריש בתחומי החינוך, התחבורה, העסקים והקהילה? הנה מספר אבני דרך משמעותיות.

אוכלוסיה: תנופת פיתוח ואכלוס 

קהילת חריש גדלה מאוד בשנים האחרונות ועל פי נתוני המועצה היא מונה כיום כ-16,000 תושבים. בשנה החולפת, 2019, החלה להתאכלס השכונה השלישית של חריש, שכונת הפרחים. בשנה הקרובה תנופת האכלוס תימשך ושתי שכונות חדשות צפויות לקבל את תושביהן הראשונים.

שכונת מעו”ף, השכונה הרביעית של חריש המונה 664 יחידות דיור, צפויה להתאכלס ברובה כבר במחצית השנה ואמורה להשלים את מהלך האכלוס כולו עד סוף השנה.

שכונת מעו"ף מבט מהאוויר. צילום: אורן קלר
שכונת מעו”ף מבט מהאוויר. צילום: אורן קלר

בנוסף, הקמתה של שכונת ‘בצוותא, השכונה השיתופית, מקדימה את לוח הזמנים המתוכנן. לקראת סוף השנה, 300 דירות ראשונות בשכונה כבר צפויות להיות מוכנות למגורים.

מחברת שפיר הבונה את שכונת ‘בצוותא’ נמסר כי למרות האכלוס המוקדם המתחם כולו יהיה ערוך ומוכן עבור התושבים כולל מספר גני ילדים, שטחים ציבוריים, כבישים מדרכות ועוד, וזאת על פי דרישת המועצה המקומית. “התושבים הראשונים בשכונת בצוותא לא יתגוררו באתר בנייה”, הם פוסקים. “הבנייה נעשתה בצורה מחושבת כדי למנוע פגיעה בשגרת החיים של התושבים. המתחם שיתאכלס הופרד מאתרי הבנייה ואין לתושבים החדשים גישה אליהם, ולהיפך”.

בנייה בשכונת בצוותא בחריש. צילום: רודי אלמוג
בנייה בשכונת בצוותא בחריש. צילום: רודי אלמוג

בתום האיכלוסים המתוכננים ובהתאם לתנופת הפיתוח הצפויה גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש, מספר התושבים בחריש צפוי לעלות ולחצות את רף ה-20,000 תושבים.

חינוך: מסגרות חינוכיות חדשות

בשנת הלימודים תשפ”א חריש מתעתדת להתחדש בתיכון הממלכתי הראשון בעיר. לראשונה, תלמידי חטיבה העליונה לא יצטרכו לנסוע ללימודים מחוץ לעיר. טרם ברור, אם הלימודים יתקיימו במבנה ייעודי לתיכון שאמור להיבנות בשכונת אבני חן, אולם נמצא כרגע רק בשלבי תכנון.

אתגרי העתיד
כיתת תיכון ראשונה תיפתח בבית הספר אתגרי העתיד

בשנה הקרובה מתוכננות להיפתח גם שתי חטיבות ביניים לחינוך הממלכתי-דתי: ישיבת תיכונית לבנים ואולפנה לבנות. גם הפעם מדובר בבשורה משמעותית עבור תלמידי חטיבות הביניים בחינוך הממלכתי-דתי, שנדרשו לנסוע מחוץ לעיר כדי לרכוש השכלה.

גם בשנה זו עתידה חריש להתחדש ולגדול בכ-30 גני ילדים נוספים ברחבי העיר ובשלושה בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות חינוך אלה נמצאים בהליכי תכנון ובנייה מואצים.

גני ילדים חדשים בחריש
גני ילדים יבנו במתכונת של עירוב שימושים. צילום: דוברות חריש

בישיבת המועצה האחרונה דיווח יעקב נתניהו, מנכ”ל עיריית חריש, כי כל הגנים יבנו במתכונת עירונית מתקדמת של עירוב שימושים. “הגנים ייבנו עם קומה נוספת לטובת משרדים או שימוש ציבורי אחר שיאפשר ניצול מיטבי ויעיל יותר של תא שטח ציבורי”. לדברי נתניהו, הבנייה המשודרגת  והמורכבת יותר לא תגרום לעיכוב והם יהיו מוכנים לפתיחת שנת תשפ”א.

תחבורה: נדרשת מהפכה תחבורתית

תלמידי בתי הספר אולי לא יצטרכו לנסוע מחוץ לעיר, אבל סוגיית נתיבי התחבורה והתחבורה הציבורית תמשיך להעסיק את תושבי חריש. האם תהיה בשורה בתחום התחבורה בשנה הקרובה? ההערכה היא כי עם הקמת הממשלה ניתן יהיה לקדם את עיבוי הקווים הקיימים, להשיק מערך היסעים פנימי בין שכונות העיר, תגבור הקווים הבינעירוניים לחיפה ותל אביב והשקה של קווים ייעודיים לרכבת, אוטובוסים שימתינו לנוסעים במידה והרכבת מתעכבת.

אוטובוס בחריש
עיבוי מערך התחב”צ הקיים והשקת קו פנימי שיחבר בין שכונות העיר

אם אכן תכנית זו תתקיים מדובר במהפכה משמעותית לטובת משתמשי התחבורה הציבורית בעיר.

מבני ציבור: “בית” לקבוצות הספורט המקומיות 

המדרכות הרחבות, הטופוגרפיה ההררית, והמסלולים בטבע המקיפים את חריש מאפשרים לחובבי הליכה, ריצה ורכיבה באופניים לשמור על כושר תחת כיפת השמיים. אבל בלי אולם ספורט עירוני, קבוצות הספורט העירוניות הפעילות בליגות הכדורסל, כדורעף וכדורשת נאלצו לנדוד למתקני ספורט ביישובים סמוכים.

הדמיית אולם ספורט בחריש
הדמיית אולם ספורט בחריש

בשנה הקרובה אמור להיפתח אחד משני אולמות ספורט מתוכננים. האולם, שנמצא בבנייה, ממוקם בבית הספר היסודי החדש ברחוב דפנה, בשכונת החורש. אולם ספורט שני עתיד להיפתח בעתיד הרחוק יותר, ברחוב טורקיז, בשכונת אבני חן.

קבוצת כדורסל חריש
קבוצת כדורסל חריש. מחכה לאולם מקומי

המתקנים ישמשו את תלמידי בית הספר בעיר בשעות הלימודים, וכמתקני ספורט קהילתיים בשעות אחר הצהריים. כך גם קבוצות הספורט העירוניות יזכו ליהנות מהיתרון של אולם ביתי וקהל מעודדים מקומי.

עסקים: מרכזי מסחר חדשים, רשתות חדשות ועסקים מקומיים

עדות טובה להתעצמותה של חריש היא כניסתן של רשתות שיווק ארציות, המתחרות על כוח הקניה של תושבי חריש. בשנה הקרובה אמורים להיפתח שני סניפים של רשת הסופרמרקטים “מעין 2000”, רשת כשרה הפועלת בערים בהן יש ריכוזי אוכלוסייה מסורתית או דתית, שיהוו תחרות לסופרים של “שופרסל” הפזורים בקניון ובמרכזי המסחר השונים ברחבי העיר.

מעיין 2000
מעיין 2000: תחרות לשופרסל

סניף אחד מתוכנן להיפתח במרכז 407 ברחוב תאנה, וסניף שני במרכז 403 ברחוב מרגלית – שניהם מרכזי מסחר בבעלותו של גרשון חיטמן, הבעלים של רשת “מעיין 2000”.

קניון MORE צילום: מור לאטי
יצטרפו השנה לקניון: סטימצקי, הפיראט האדום וקפה גרג. צילום: מור לאטי

רשתות נוספות צפויות לפתוח סניפים מקומיים בקניון MORE בכניסה לעיר: סניף של רשת הצעצועים ‘הפיראט האדום’ צפוי להיפתח בחודש מרץ, רשת ‘קפה גרג’ מתעתדת לפתוח בית קפה בחודש מאי, וגם ‘סטימצקי’ צפויה לפתוח חנות במועד מאוחר יותר השנה. בשדרת דרך ארץ יפתחו עסקים חדשים ויש המצפים לפתיחה מואצת של משרדים בשדרה, תהליך שהחל בשנה האחרונה.

בחירות ארציות נוספות – בסימן החלטה 870

בסיום שנת 2019 פג תוקפה של החלטת ממשלה 870, שהעניקה סיוע ממשלתי משמעותי להקמת העיר חריש. מכוח החלטה זו הוכרזה חריש כיישוב בעל עדיפות לאומית, והממשלה העניקה לעיר מענקי ייצוב, תקצבה את המרכז לטיפול בתושבים חדשים, הקצתה כספים להקמת מבני ציבור, לבנייה ירוקה, לכבישים, לתחבורה ציבורית, ועוד.

בחירות בישראל
בחירות בישראל: מחכים להרכבת ממשלה

הניסיון להאריך את ההחלטה או לקדם החלטה דומה חדשה אינו מתקדם בשל הפלונטר הפוליטי. שתי מערכות הבחירות האחרונות בישראל לא הספיקו בכדי להביא להרכבת ממשלה מכהנת, שעשויה לקבל החלטה חשובה זו. הממשלה היא עדיין ממשלת מעבר, התקציב עדיין לא אושר, ותכניות רבות עלולות להיות מוקפאות. רק בחודש מרץ יתקיימו הבחירות השלישיות הארציות והתקווה היא כי אלה, יביאו עימן הכרעה וממשלה, שתאשר תקציב ותשחרר כספים לטובת המשך תנופת הפיתוח של חריש.

תכנון ובנייה: מקדמים תכניות לפיתוח העיר

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש תמשיך גם בשנת 2020 לרכז מאמצים לפיתוחה של העיר והפיכתה ליישוב מרכזי במדינת ישראל בשנים הבאות. בשנה הקרובה תכנית ‘חריש דרום’, השכונה הדרומית הכוללת אזורי תעסוקה, לתמיכה באיתנות הפיננסית של היישוב, תהיה מוכנה לדיון בוועדה המיוחדת.

תכנית רובע חריש דרום
תכנית רובע חריש דרום. קרדיט: יחיאל קורין אדריכלים

גם תכנית מתחם ה’טרפז’ תכנית הכוללת 650 יחידות דיור המטופלת בימים אלו על ידי משרד השיכון, אמורה להגיע במהלך השנה, לדיון בוועדה המיוחדת.

שטח תכנית הטרפז בחריש להקמת מגדלים
שטח תכנית הטרפז בחריש

בשנה הקרובה אמורה לקבל אישור תכנית העבודה של משרד משרד הבינוי והשיכון לתכנון כביש 611. דרך חדשה שתיצור כניסה נוספת בחלקה הדרומי של העיר, ותשפר משמעותית את הנגישות אליה וממנה. אישור התכנית ממתין להקמת הממשלה החדשה, לאחר הבחירות.

צביון העיר: שבת של שיתוף פעולה?

בשנה האחרונה התלהט הדיון על אופייה של השבת בחריש, והדיון הזה ימשיך ללוות אותנו בשנה הקרובה. עד עתה שרר הסדר שהוסכם בשתיקה: בקניון MORE בכניסה לעיר נפתחות חנויות בשבת, וברחבי העיר עצמה לא.

קניון מור
פתוחים בשבת: ‘גלידה גולדה’ ו’מקדונלד’ס’

מועצת העיר פנתה להליך גישור בנושא, אולם נכון לעכשיו ההליך אינו מתקדם בקצב ראוי, ולא מקודם חוק עזר עירוני. העדר חוק עירוני עלול לקדם יוזמות ספורדיות שעלולות להבעיר את האווירה, כפי שהתרחש השנה בהפעלת מערכת כריזה פרטית שמתריעה על כניסת השבת, מהלך שנתפס על ידי  רבים כחלק מהמאבק הציבורי על דמותה של השבת בעיר.

צביון השבת שבת בחריש
צביון השבת בחריש

האם בשנה הקרובה יתגבש בחריש מתווה ברור להתנהלות במרחב הציבורי בשבת בהובלת נציגי המועצה? האם הציבור בחריש ישותף על מנת לחתור להסכמה רחבה ולקירוב לבבות?  כדברי הרב יעקב מדן, ממנסחי אמנת גביזון-מדן, אמנה להסדרת יחסי הדתיים-חילוניים בישראל, “ויתור הדדי בתחום השבת, שהיה מאז ומעולם סלע מחלוקת בין הדתיים והחילוניים, עשוי להיות דווקא פתח לאיחוי מחודש של החברה הישראלית”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

סוגרים שנה: מצעד “עשרת הגדולים” של שנת 2019

נוסעים באוטובוס ישיר לתל אביב, מצטלמים בשדרת דרך ארץ, עובדים בהאב, צופים בהופעות במתנ”ס, עורכים קניות בקניון ונהנים מכל רגע. את כל זה יכולנו לעשות רק ב-2019

כמעט קשה לדמיין את החיים בחריש לפני שנת 2019. השנה החולפת הביאה איתה התפתחויות משמעותיות בתחום המסחר, החינוך, הקהילה, התרבות והתחבורה ושיפרה משמעותית את איכות החיים ונוחות התושבים לעומת שנים קודמות.

נכון, חריש כעיר חדשה, עדיין לא מציעה לתושביה את שלל היתרונות שמציעות ערים גדולות וותיקות ובעיקר היא מתקשה לספק לתושבים תעסוקה ותחבורה נוחה, אבל בשנה החולפת התרחשו מספר התפתחויות, שהפכו את החיים בחריש לנוחים יותר ומבטיחים עתיד טוב יותר.  אז מה היה לנו השנה? הנה עשר אבני דרך משמעותיות בהתפתחות העיר.

ינואר 2019: בצוותא? אהבת! חריש מגיעה לפריים טיים

הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג
הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג

בבניית שכונה חדשה בחריש אין הרבה חדש, אבל השקתה של תכנית שכונת ‘בצוותא’ שהוצגה בתחילת השנה על ידי חברת שפיר, עוררה הד תקשורתי ארצי רחב הן בשל הקף הפרויקט הענק שלא נראה כמותו בארץ, הן בשל הקונספט הרעיוני החדש בתכנון השכונה והרבה בזכות הקמפיין הפרסומי הנילווה להשקה.

הקמפיין שנשען על הפרזנטורים מגי אזרזר וקותי סבג הצליח להביא את חריש ישירות לבתים ברחבי הארץ ולייצר לעיר תהודה חיובית חשובה. רבים בישראל גלגלו על הלשון את הסלוגן: בצוותא? אהבת!

מסיבת בצוותא. צילום מור לאטי
מסיבת בצוותא. צילום מור לאטי

גם בחריש זכתה חברת שפיר להרבה אהבה בזכות מסיבת התושבים השיתופית שהתקיימה בספטמבר במתחם המכירות של החברה. המסיבה משכה אליה מאות מתושבי העיר ומתעניינים בה וזכתה להצלחה גדולה. בעוד יומיים עתידה להתקיים מסיבה קהילתית שנייה שתתקיים ברוח דומה ובאותו המקום.

מרץ 2019: בית לעצמאים בחריש – השקת האב קליקה חריש

האב חריש קליקה
האב חריש קליקה

בתחילת השנה נפתח בבית הקהילה בחריש מתחם ‘האב’ קליקה, חלל עבודה משותף בו עצמאים יכולים לשכור חללי עבודה בעלות מינימלית. הפרויקט שסובסד על ידי המועצה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל סיפק פיתרון, גם אם חלקי, למחסור המשמעותי במתחמי משרדים להשכרה בעיר.

מפגש נטוורוקינג ראשון בהאב. צילום: דוברות העיר
מפגש נטוורקינג ראשון בהאב. צילום: דוברות העיר

בחודשים שחלפו מאז השקתו הפך ההאב, שכולל  25 עמדות עבודה, איזור חשיבה, שני חדרי ישיבות ומטבחון, לבית עבור חלק מן העצמאים בחריש ולמרכז ההתרחשות בתחום הרישות-הנטוורקינג וההעשרה העסקית ליזמים ולעצמאים בעיר. ההאב גם מהווה מקום מפגש חשוב בין קהילת העסקים בעיר לנציגי המועצה.

אפריל 2019: מתחברים למרכז – השקת קו האוטובוס מחריש לתל אביב

אוטובוס בחריש

אולי זה סמלי, אבל קו האוטובוס בין חריש לתל אביב החל לפעול מיד לאחר חופשת חג הפסח והעניק לרבים ‘חופש תחבורתי’ חדש.

הקו שעליו נאבקו תושבי חריש ומועצת חריש יצר אלטרנטיבה חשובה לנסיעה ישירה לעיר הגדולה. קו 632 הצטרף לקווים שפעלו כבר בעיר בין חריש לחיפה, פרדס חנה, בנימינה וחדרה ובמידה רבה השקתו היתה גם סמל להכרה בחשיבות של חריש כעיר מתפתחת הזקוקה לתמריצים משמעותיים שימשכו זוגות צעירים לעיר. אין ספק, שבעיר בה לא קיימים עדיין איזורי תעסוקה והיא מתקשה לספק לתושביה עבודה בתחומי העיר, קיומה של תחבורה ציבורית מהירה לאזור המרכז, משמעותית מאוד להצלחתה.

יוני: שכונת הפרחים מתאכלסת

בנייה בשכונת הפרחים החדשה בחריש
בנייה בשכונת הפרחים החדשה 2019. צילום: אורן קלר

במחצית הראשונה של השנה, בחודש יוני, נחתמו טפסי 4 ראשונים בשכונת הפרחים, השכונה השלישית של חריש, והיא הצטרפה לשכונות החורש ושכונות אבני חן בהן מתגוררים רוב תושבי העיר. מאות משפחות כבר העתיקו את מגוריהן לשכונת הפרחים בה נבנות כ-3000 יחידות דיור. רוב השכונה עתידה להתאכלס רק בשנים 2020-2021. יחד עם זאת, השכונה אינה מעניקה לראשוני המתיישבים חיים קלים. למרות זאת, תושבי השכונה אופטימיים ומחכים לסיום עבודות הבנייה והאצת בניית מבני הציבור והתשתיות הנדרשות כמו כביש גישה לשכונות הראשונות של חריש וגינת משחקים עבור ילדי השכונה. בשנת הלימודים הבאה יחל לפעול בשכונת הפרחים בית ספר יסודי והוא יצטרף לגנים שכבר פועלים בשכונה.

יוני: השקת קניון MORE  – חוויית קניות כמו בעיר הגדולה

קניון MORE קניון מור צילום מור לאטי
קניון MORE צילום: מור לאטי

בחצי השנה האחרונה זה פשוט וקל, נכנסים לרכב, נוסעים לקניון MORE בכניסה לעיר וקונים בחנויות של הרשתות המובילות בארץ. קשה כבר לזכור שרק לפני שישה חודשים הסתדרנו בלי סופר-פארם, FOX, ביגוד, יין בעיר, מצעים, שופרסל, קיווי ובלי סניפי מקדונלד’ס וגלידה גולדה שמספקים גם חוויית בילוי בסופי השבוע. “קשה לי להאמין שאני מתרגשת כל כך מפתיחתו של סופר-פארם”, כתבה אחת מתושבות העיר בפוסט בפייסבוק ואילו אחת המוכרות בחנות FOX דיווחה יום לאחר הפתיחה כי ”אתמול היה פה טירוף בשעות אחר הצהריים והערב”. הטירוף אולי נרגע, אבל תחושת הסיפוק נותרה. בשנה הקרובה עתיד קניון MORE להתרחב. בחודשים הקרובים תחל לפעול תחנת הדלק הצמודה לקניון, שנמצאת בימים אלה בבנייה.

בשנה החולפת נפתחו גם שני מרכזי קניות שכונתיים, מרכז ‘מרום סנטר’ ברחוב אורן בו פועלת חנות צעצועים וסניף שופרסל אקספרס ו‘בר סנטר’ ברחוב אודם בו פועלים כעת מספר עסקי מזון כדוגמת ‘מאפיית המשפחה’, ‘הפלאפל של איצקו’ ו’השניצליה של פרידה’.

יולי: השקת מרכז תרבות ופנאי חריש

מתנס חריש
רחבת הכניסה למתנ”ס חריש

בקיץ נחנך מתנ”ס חריש. 14 אולמות וחדרים לפעילויות קהילתיות, חינוכיות ותרבותיות נוספו בבת אחת לרשות תושבי חריש. מאז השקת המתנ”ס במסגרת פסטיבל ‘מה הסיפור שלך’ הספיק מרכז התרבות והפנאי של חריש להוות אכסניה לכלל חוגי הילדים והמבוגרים בעיר, לארח מופעי בידור באולם עם 196 מקומות בלבד – שהכרטיסים אליהם נחטפו,  לארח את מופעי חנוכה, פסטיבל סובב עולם, כנס תושבים ו..בקיצור, הבנתם את הרעיון. קשה היום לדמיין את הפעילות התרבותית והחברתית בעיר בלעדיו.

מופעי חנוכה במתנס חריש. צילום דוברות העיר (1)
מופעי חנוכה במתנ”ס חריש. צילום: דוברות העיר

אוגוסט: יוצאים לדרך חדשה – הבשורה של חריש דרום

באוגוסט התבשרנו כי המועצה הארצית אישרה לחריש תוספת שטח לפיתוח לטובת רובע עירוני חדש מוטה עסקים, חריש דרום. להחלטה זו ,שאינה באה לידי ביטוי בחיי היום יום של תושבי חריש, אמורה להיות השפעה מכרעת על עתיד העיר. זוהי החלטה שמבטיחה את המשך תנופת הפיתוח של חריש והוכחה לכך שגם המועצה הארצית רואה בחריש עיר משמעותית במרחב.

רובע חריש דרום - הדמיה
רובע חריש דרום – הדמיה

התכנית לרובע חדש מקודמת על שטח הכולל 1,430 יחידות דיור וכן למעלה מ- 330 אלף מטר תעסוקה שיחזקו את הכלכלה העירונית ויצרו מקומות תעסוקה לתושבי העיר.

אוגוסט: יוצאים לדרך חדשה – כביש גישה חדש לחריש

כל מי שעומד בפקקי הבוקר בחריש ישמח לדעת שעוד כמה שנים זה יעבור. באוגוסט התקבלה ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611 כחלק מתכנית תמ”א 42 שתחבר את חריש לכביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש החדש יבנה בצידה הדרומי של חריש ויוגדר ככביש ארצי.

תוואי כביש הגישה החדש לחריש מדרום
תוואי כביש הגישה החדש לחריש

משמעות ההחלטה היא מתן כניסה ויציאה נוספת לעיר ואין ספק, שעיר שמתכננת להוות בית ל-100 אלף איש לא יכולה להסתמך על כביש גישה אחד בלבד לעיר. פתיחת הכביש החדש תתרחש על פי לוח הזמנים הקיים בשנת 2023.

ספטמבר: יש לנו סמל (אפילו שניים)

שלט כניסה לחריש. צילום: דוברות חריש
שלט הכניסה החדש לחריש. צילום: דוברות חריש

ערים גדולות בעולם מתהדרות במונומנטים המאפיינים אותן. מי לא מכיר את גשר הזהב בסן פרנסיסקו או מגדלי עזריאלי בתל אביב? בשנת 2019 גם חריש זכתה לסמלי זיהוי חדשים שתושבים רבים בחריש מיהרו לאמץ.

מסלול התחבורה הציבורית המהירה הפך עד לאכלוסה המלא של העיר לשדרה פורחת המיועדת להליכה או ריצה ותושבים רבים אימצו את שדרת דרך ארץ אל ליבם, אל שגרת חייהם וגם אל אלבום התמונות שלהם.

שדרת דרך ארץ
מצטלמים בשדרה. מימין: עו”ד אלירן נעים ועו”ד ליאור רחמים. צילום: מור לאטי. משמאל: יסמין ואסף שחף

סמל מזהה נוסף לעיר הוא שלט הכניסה הצבעוני שעוצב על ידי צוות מעצבות תושבות העיר. שלט הכניסה החדש משמש גם הוא סמל הכר לחריש והפך גם הוא לאתר צילומים פופולרי.

ליאור דאוטקר “פיקו” תושב העיר על רקע השלט החדש

דצמבר: עדיין מחכים לטקס התושב ה-20,000

אז כמה תושבים מתגוררים בחריש? נכון, אין לנו נתונים רשמיים אבל על פי הערכות, בחריש מתגוררים כ-15,000 תושבים, שליש מהם עבר לחריש בשנה האחרונה.

משפחת קרפט בטקס קבלת תעודת התושב ה-10,000 בחריש
משפחת קרפט בטקס קבלת תעודת התושב ה-10,000 בחריש. צילום: דוברות חריש

על פי נתוני העירייה באוקטובר 2018 הגיע לחריש התושב ה-10,000. הציפיה היתה שעד סוף השנה הנוכחית חריש תכפיל את מספר תושביה ותגיע ל-20 אלף איש. נראה שציפיה זו לא התממשה. יחד עם זאת, חריש צומחת. כך לדוגמה, בבחירות לכנסת שהתקיימו בספטמבר 2019, פנקס הבוחרים בחריש כלל 5749 בעלי זכות בחירה, 1207 יותר מאשר בפנקס הבוחרים בחודש אפריל 2019. מערכת החינוך של חריש שיקפה צמיחה גם היא. בשנת תש”ף החינוך הממלכתי בחריש מכיתות גן ועד כיתה ט’ גדל ב-70% לעומת השנה הקודמת.

בית ספר ממלכתי חדש בחריש
בית ספר ממלכתי חדש שנפתח בשנת תש”ף עם 300 תלמידים

אשדר חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

ס נובים גודום, חריש!

דוברי הרוסית בחריש יקבלו את פני השנה האזרחית החדשה בחגיגת ‘נובי גוד’ קהילתית גדולה שמאחדת לראשונה את כל יוצאי חבר העמים. הם יעשו זאת כמיטב המסורת במסיבה מושקעת וגדולה וחשוב להם להבהיר: “נובי גוד זה ממש לא חג דתי ולא נוצרי”

מימין: איגור לפין, עידית ינטוב, נטליה קרילוב, אלכסנדר וילנה ברסלבסקי צילומים: אורן קלר

בקרוב, בלילה בו תסתיים השנה האזרחית הנוכחית ותתחיל השנה האזרחית החדשה, צפויה קהילת דוברי הרוסית בחריש, אחת מקהילות העולים הגדולה בעיר, לחגוג את אחד החגים החשובים והעשירים ביותר בזכרונות ילדותם: נובי גוד. באותו לילה רבים יחגגו בביתם עם משפחה וחברים קרובים; אולם מספר ימים לפני כן צפוי להתקיים בחריש, לראשונה, אירוע חגיגי גדול כמיטב המסורת של חבר העמים, עם אוכל, שתייה, ריקודים, משחקי חברה ועץ אשוח מקושט. האירוע צפוי להתקיים ביום שישי, 27/12, בשעה 21:00 ולהימשך עד השעות הקטנות של הלילה.

סבא דד מורוז
סבא דד מורוז

נובי גוד – חג השנה החדשה

“נובי גוד הוא חג השנה החדשה”, מספרת עידית ינטוב (44), חברת מועצה ועולה חדשה-ותיקה מבלארוס. “בברית המועצות חגים דתיים נאסרו, ונחגגו חגים קומוניסטיים בלבד. החג היחיד שניתן היה לחגוג ללא קשר לקומוניזם או דת היה ‘נובי גוד’. זה הלילה היחיד בשנה בו המשפחה התכנסה יחד מתוך רצון אמתי לחלוק בשמחה. עם השנים הוא הפך לחג משפחתי אהוב, ואין פלא שעולים רבים ממשיכים לחגוג אותו גם כאן בישראל”.

עידית ינטוב נובי גוד צילום אורן קלר
עידית ינטוב: “חג משפחתי ואהוב”

בין המנהגים של נובי גוד ניתן למנות עץ אשוח מקושט ודמות של סבא חביב שמחלק מתנות, והדמיון לחג המולד עשוי להיות מבלבל; אבל חשוב להבהיר שאין שום קשר בין החגים. “היולקה, או האשוח, הוא עץ שנשאר ירוק לאורך כל השנה ולפיכך מסמל המשכיות של החיים גם בשיא הקור. דד מורוז (‘סבא כפור’) הוא ממש לא סנטה קלאוס; הוא לא קדוש ואין לו מזחלת עם איילים”, מלמדת עידית ומסבירה: “דד מורוז הוא מעין קוסם שמגיע לבקר את הילדים ולחלק להם מתנות יחד עם נכדתו, סנגורוצ’קה (‘נערת השלג’). בנובי גוד גם נהוג ללבוש בגדים חדשים, לערוך שולחן חג עשיר במאכלים מיוחדים ופשוט לבלות ולשמוח יחד עם המשפחה. זה ממש לא חג דתי ולא נוצרי”, היא מסכמת.

אשוח רענן נובי גוד
עץ האשוח מסמל התחדשות

נובי גוד קהילתי במאה אחוז

איגור לפין (57) מתגורר בחריש כבר שישה חודשים. לישראל הוא הגיע לפני 24 שנים מבלארוס. לפני מספר שבועות הוא פנה אל אחד ממכריו בעיר, אלכסנדר ברסלבסקי (50) עולה חדש-ותיק מרוסיה. “איך חוגגים פה נובי גוד?” שאל איגור, ואלכסנדר ענה: “אני לא יודע, אבל אפשר לארגן חגיגה קהילתית גדולה”.

קהילת דוברי הרוסית מחולקת בדרך כלל לשלוש קבוצות גדולות וכל אחת מנוהלת על ידי דמות מרכזית אחרת ומקיימת פעילויות שונות כמו פיקניקים וערבי חברה; עם זאת, ארגון חגיגה קהילתית אחת לרגל החג האהוב על כולם התגלה כמשימה שכולם רוצים לקחת חלק בהצלחתה ומוכנים לתרום לה ולהתגבר על חילוקי דעות שצצו בין מנהלי הקבוצות. קבוצת וואטסאפ משותפת נפתחה לצורך העניין, וההיענות לתכנון האירוע הייתה סוחפת.

איגור לפין הניע את התהליך
איגור לפין הניע את התהליך

עידית: “פניתי למועצה וביקשתי תקציב לקיים אירוע קהילתי. ראוי לציין שגם בעבר המועצה סייעה לנו לחגוג את נובי גוד. בשנה שעברה למשל קיימנו פעילות לילדים שאפילו ילדים חובשי כיפה הגיעו והשתתפו בה. זה היה מדהים”, נזכרת עידית. “השנה, המועצה מאפשרת לנו להשתמש בבית הקהילה ומסייעת לנו בכלי אוכל מהודרים, די-ג’יי, הגברה ותאורה. כל השאר מגיע מהתושבים. זה אירוע קהילתי במאה אחוז וכל אחד תורם משהו. למשל, יש לנו שני שפים שהסכימו להכין את כל האוכל ללא תשלום. זה יהיה אוכל כשר, משום שמדובר במבנה ציבורי ואנחנו רוצים לשמור על החוק. יש לנו גם גרפיקאי שעיצב לנו כרטיסים, מתנדבים שמארגנים פעילויות ותחרויות ויש לנו אפילו דד מורוז וסנגורוצ’קה משלנו!”.

חגיגת נובי גוד בשנה שעברה
חגיגת נובי גוד בשנה שעברה

 שתהיה שנה של אחדות

אלכסנדר ואשתו ילנה, גם היא עולה חדשה-ותיקה מרוסיה, לקחו על עצמם את מלאכת שיווק ופרסום האירוע. הם גם אלה שרוכשים מתנות סמליות שיחולקו לאורחים, אבל עדיין לא מגלים מה טיבן. איגור, שבזכותו נולד הרעיון, מנהל את ענייני האסטרטגיה, לרבות התוכנית המדויקת של הערב. לצוות המארגנים הצטרפה נטליה קרילוב, (41) עולה חדשה מאוקראינה, שיצרה שאלון מפורט שנשלח לחברי הקבוצה המאוחדת כדי שיעלו בקשות ויציעו דרכים לתרום לאירוע. היא גם מנהלת את הצד הכספי של האירוע.

אלכסנדר: “קיבלנו ביקורת על כך שהמחיר גבוה מדי”

אלכסנדר: “הכניסה לאירוע תהיה בתשלום של 160 ש”ח לאדם, ובכסף הזה נרכוש את מה שלא קיבלנו מהמועצה או מהקהילה, כמו אלכוהול, מזנון אוכל עשיר ושירותי ניקיון. אמנם קיבלנו ביקורת על כך שהמחיר גבוה מדי, אבל זו תקופה בה כניסה למסעדה בתל אביב או בחיפה בנובי גוד עולה מינימום 600-700 ש”ח לאדם, אז 320 ש”ח לזוג נראה לנו מחיר סביר בהחלט”, הוא מציין ומוסיף: “אין לנו כוונה להרוויח. ככל שיותר אנשים יקנו כרטיסים לאירוע, כך הוא יהיה מושקע יותר”. המסיבה כאמור פונה לקהל דובר רוסית והיא מיועדת לבני 21 ומעלה. אחדים מתושבי חריש הודיעו שלא ישתתפו במסיבה בגלל עלות כרטיס הכניסה, אך יש מי שמתכננים להגיע למסיבת נובי גוד בחריש מערים רחוקות: “קיבלנו תגובות מאנשים שמתעניינים בחריש אבל עדיין לא עברו לגור בה. צפויים להגיע לאירוע משתתפים מבת ים, נתניה ואפילו מטבריה”, מעדכנת ילנה.

שהשנה הבאה תהיה טובה יותר

התחלה של שנה חדשה מזמנת את השאלה הברורה מאליה, מה נאחל לשנה הבאה? בתשובה לשאלה זו ענו אלכסנדר ואיגור כמעט ביחד: “שבקהילה שלנו כולם יהיו חברים ושלא יהיו מלחמות”, וזכו בהנהון הראש של עידית וילנה. “אני גם מקווה שתהיה עלייה גדולה לחריש”, מוסיפה נטליה.

נטליה נובי גוד אורן קלר
נטליה: “שתהיה עליה לחריש”

ואלכסנדר, נציג המארגנים מסכם: “ברוסיה נהוג לאחל שבשנה הבאה הכל יהיה יותר טוב. בריאות טובה יותר, פרנסה טובה יותר, אושר ושמחה. אני מאחל לכולם שיתגשם כל מה שהם מבקשים. ברוסית אנחנו אומרים ‘ס נובים גודום’, כלומר ‘שנה טובה’. זה מה שאנחנו מאחלים לחריש ולכל מי שמתגוררים בה”.

לקריאת הכתבה ברוסית לחץ כאן


אשדר חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

יוזמה חדשה בחריש: שותפות חינוכית עם רשות העתיקות

עיריית חריש, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש ורשות העתיקות יוזמים שותפות חינוכית חדשנית שמטרתה לספר את הסיפור ההיסטורי של האזור כולו. במסגרת היוזמה ייחשפו תלמידי חריש למורשת ההיסטורית העשירה של חריש וסביבתה

בסביבתה של חריש מצויים אתרים ארכיאולוגים חשובים. כמה מהאתרים נחפרו על ידי רשות העתיקות לפני כעשור במהלך עבודות הבנייה והתשתיות של העיר, וחלק מהשרידים הארכיאולוגיים תועדו וכוסו לשמירה לדורות הבאים. חלק אחר מהממצאים הועברו למחסני אוצרות המדינה, ובעתיד יועברו לתצוגות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ והאזור. כמה מהממצאים הארכאולוגיים המעניינים ביותר שנמצאו בחריש יוצגו לתלמידים במסגרת היוזמה החינוכית החדשה.

שיתוף פעולה בין העירייה לרשות העתיקות
שיתוף פעולה בין העירייה לרשות העתיקות

ראש העיר, יצחק קשת: “אני מברך על שיתוף הפעולה החדש שאנו יוזמים עם רשות העתיקות. שימור העבר מול הפיתוח העכשווי יתרום רבות לגיבוש זהותה של חריש ולעושרה הרוחני וההיסטורי של העיר”.


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק