הדירה היקרה ביותר בחריש נמכרה ב(כמעט) שני מיליון שקלים

בחודש שעבר נמכרה בחריש דירת גן במחיר שיא הנושק לשני מיליון שקלים. מכירתה שברה שיא קודם מהשנה החולפת, של דירה בשכונת הפרחים, שנמכרה ב-1.8 מיליון שקלים. אילו דירות הציגו תשואה גבוהה במיוחד בשנים האחרונות בעיר והאם לצד דיור בר-השגה, מתפתח בחריש שוק של ’דירות יוקרה‘?

דירת הגן היקרה ביותר שנמכרה בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

בשבוע שעבר ביקר בחריש ראש מפלגת ימינה, נפתלי בנט. בביקור המתוקשר הוא הזמין את תושבי ישראל להגיע לעיר חריש, שמציעה דירות חדשות, בנות 4 חדרים, בפחות ממיליון שקלים. “בנט טעה במה שהוא אמר”, כך לפחות מאמין לירון כרמון, מנהל סניף רימקס חריש. “מחירי הדירות בחריש כבר חצו מזמן את קו המיליון שקלים. אין כמעט דירות שניתן לקנות במיליון שקלים. ולכן, אם יש מי שמתכנן לקנות דירה בעיר, זה הזמן לעשות זאת”, הוא פוסק.

לירון כרמון רימקס
לירון כרמון: “בחודשיים האחרונים נשברו שיאים חדשים במחירי הדירות בעיר”

מחירי שיא לדירות בחריש

“הטעות” של בנט אינה מקרית. חריש משווקת עצמה כעיר שמציעה דיור מוזל ואטרקטיבי לזוגות צעירים במחירים ברי השגה. עם זאת, לדברי כרמון, מחירי הדירות בחריש עלו בהתמדה בשנים האחרונות ובחודשיים האחרונים נשברו שיאים חדשים במחירי הדירות בעיר, זאת למרות ועל אף הקורונה.

“ראינו שבחודשים האחרונים שוק הנדל”ן חזר לעצמו, לאחר משבר הקורונה, ואף תיקן מחירים. יש ביקוש גבוה וכמות גדולה של עסקאות שנסגרו לאחרונה”, הוא מסביר ומפרט: “לאחרונה מכרנו דירת גן ארבעה חדרים במחיר של 1.6 מיליון שקלים. זהו מחיר מצוין. הדירה נקנתה בשנת 2017 מהקבלן במחיר של 1.3 מיליון שקלים. הרווח ברוטו הוא 300 אלף שקלים בשלוש שנים. זהו נתון נאה בכל פרמטר”, מציין כרמון ומוסיף, שקיימת דרישה גבוהה לדירות גן בחריש, שנמכרות במחירים שנעים בין 1.3-1.6 מיליון שקלים.

דירת גן למכירה בחריש
ביקוש גבוה לדירות גן בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

“חריש היא עדיין לא עיר במלוא מובן המילה והנתונים שמתפרסמים לאחרונה הם מצויינים”. לדברי כרמון גם מחירי השכירות עולים: “פנטהאוז חמישה חדרים ברחוב התאנה הושכר לאחרונה ב-4,500 שקלים זהו גם מחיר שיא עבור שכירויות בעיר”, הוא מוסיף.

הדירה היקרה ביותר בחריש

בחודש יוני 2020 נשבר שיא נוסף במחירי הדירות בחריש. לראשונה, נמכרה דירה מיוחדת במחיר שנשק לרף השני מיליון שקלים.

השיא הקודם עמד על 1.8 מיליון שקלים לדירה שנמכרה בשכונת הפרחים, ומעקב אחרי מחירי הדירות היקרות ביותר בחריש מגלה כי הרף הגבוה עולה בממוצע בכ-80-100 אלף שקלים לשנה.

דירת גן מיכל מור
הדירה היקרה ביותר בחריש: דירת גן 6 חדרים עם חצי דונם חצר. צילום מתוך” לוח דירות חריש”

הדירה ששברה את השיא החדש, ממוקמת במיקום מרכזי על השדרה המרכזית בעיר. זו דירת גן, בת 6 חדרים, עם חצר שמשתרעת על שטח של חצי דונם. עוד כוללת הדירה שלושה מחסנים ויחידת דיור עם שני חדרים, מטבחון ושירותים.

הדירה נמכרה במחיר שיא של 1.93 מיליון שקלים. מיכל מור, בעלת הדירה מעריכה שמחירה הריאלי של הדירה גבוה יותר: “הפתיע אותי שלא הצלחתי למכור במחיר גבוה יותר. כיוונתי לשני מיליון שקלים, אבל תקופת הקורונה ככל הנראה עשתה את שלה”, היא אומרת ומציינת כי קיבלה הצעה מרוכש על 2 מיליון שקלים, אולם הוא נסוג מהעיסקה בעקבות המגיפה העולמית.

זו הפעם השנייה שהדירה של מור מוזכרת בהקשר של שיאי מכירה בחריש. בשנת 2015 רכשה מור את הדירה במחיר שיא גם כן, שדווח עליו בעיתונים הכלכליים. “רכשנו את הדירה יחד עם התוספות במחיר של 1.538 מיליון שקלים. שדרגנו אותה והשקענו בה”, היא נזכרת. “כתבו אז בעיתונים שנמכרה הדירה היקרה ביותר בחריש”.

מיכל מור
מיכל מור: “ערך הדירות המיוחדות בחריש רק יעלה”

בחלוף חמש השנים, מור שמחה על התשואה הגבוהה שהניבה הדירה: “בהשוואה לתשואה שמניבות דירות מיוחדות אחרות כמו פנטהאוזים או דירות גן, התשואה של הדירה שלי אינה יוצאת דופן. אני מאמינה בהתפתחות העיר ומעריכה שערך הדירות המיוחדות בחריש רק יעלה”. בהתאם לתפישה זו רכשה מור פנטהאוז דופלקס בשכונת בצוותא.

“אני חושבת שהבעיה היא שבחריש לא רגילים למחירים גבוהים כאלה. עם זאת, נראה שאט אט חל שינוי. חריש שווה יותר ואנשים מבינים את זה היום. כיום כבר נמכרות דירות יוקרה בשכונות בצוותא והפרחים”, היא מדגישה ומסכמת: “אני מקווה שמכירת הדירה שלי תהווה סמן למכירות עתידיות של דירות יוקרה בעיר”.

השיווק מתבסס על מגורים זולים

כרמון מאמין שמכירת הדירה של מור אכן מהווה סמן ושוברת מחסום תפישתי: “כשפרסמנו לראשונה את מחיר המכירה עבור הדירה של מור קיבלנו תגובות כמו “אתה חושב שאתה במודיעין?”, “התבלבלת במחיר?”.

פנטהאוז למכירה בחריש
פנטהאוז בחריש. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

“אין ספק שאנשים לא חשים בנוח להוציא כסף על דירה איכותית, ששווה את המחיר הנדרש,  בגלל שהשיווק של חריש מתבסס על אופציית מגורים זולה”.

ואכן, בתחילת דרכה, חריש היוותה יעד אטרקטיבי למשקיעים, שרכשו דירות במחירים זולים וציפו לתשואה נאה. עם זאת, הצע הדירות הגבוה, ההצפה בשוק השכירויות ציננו את התלהבות המשקיעים. כרמון מאמין שמגמה זו מתהפכת כעת. “משקיע שמעוניין בתשואה נאה על מכירת דירה בחריש צריך להשקיע בדירות מיוחדות”, הוא מסביר. “משקיע שירכוש דירת 3 חדרים, 5 חדרים, 6 חדרים או דירות גן ופנטהאוז, יזכה בתשואה נאה בטווח של חמש עד שבע שנים. אני צופה עלייה של 20 אחוזים במחיר הדירה”.

פנטהאוז למכירה בחריש
“צופה עלייה של 20 אחוזים במחירי הדירות”. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

כרמון אינו מזכיר דירות 4 חדרים מהסיבה הפשוטה, שחריש רוויה בדירות אלה והתשואה עליהן נמוכה יותר. “גם דירות 4 חדרים יעניקו למשקיעים תשואה אבל רק בטווח הארוך יותר”, הוא מאמין.

תשואות לטווח הארוך

עו”ד ליאור רחמים ממשרד עו”ד רחמים-נעים ושות’, העוסק בעסקאות נדל”ן בחריש, מסכים עם כרמון: “ישנה עליית מחירים ברורה בחריש. דירות פנטהאוז שנרכשו בשנת 2014 במחיר של 1.1 מיליון שקלים נמכרות כיום סביב ה-1.7-1.8 מיליון שקלים. זו קופה נאה של 650 אלף שקלים בשש שנים”.

עו”ד ליאור רחמים: “הדלתא גדלה כאשר מדובר בדירות מיוחדות”

“כרגע המגמה היא ביקוש לדירות מיוחדות שמחיריהן מאמירים בגלל ביקוש גבוה והצע נמוך. בכל בניין בחריש תוכל למצוא 2-3 דירות מיוחדות בלבד. יש הצע נמוך יותר ולכן בהתאם לחוקי המשחק, מחיריהן עולים. כבר כיום קשה להשיג דירת גן בחריש ולכן הדלתא גדלה כאשר מדובר בדירות מיוחדות”.

לצד זאת מאמין עו”ד רחמים גם בשווין של דירות 4 חדרים סטנדרטיות, שמהוות את פלח הדירות המרכזי בעיר: “דירות קבלן בנות 4 חדרים, שנרכשו בין השנים 2012-2014, עלו כ-850 אלף שקלים. היום המחירים שלהן נעים סביב המיליון עד 1.150 מיליון שקלים. אני מאמין שבטווח הארוך נמשיך לראות תשואות נאות גם לדירות 4 חדרים סטנדרטיות בחריש”.

פנטהאוז למכירה בחריש
חוקי הביקוש וההצע משפיעים על מחירי הדירות המיוחדות. צילום מתוך “לוח דירות חריש”

עו”ד רחמים מסביר את ההיגיון: “בניית הדירות החדשות תיעצר. במקביל ניתן להצביע על התפתחות מדהימה של העיר. כבר כיום חריש מעניקה לתושבים שלה שירותים ברמה גבוהה. החינוך בעיר תופס שם חיובי, עשרות גנים נפתחים מדי שנה, ומשפחות חדשות עוברות לחריש מכל הארץ. המסחר גדל, עסקים חדשים נפתחים ובטווח הארוך – עם הציפיה להגעת הרכבת לעיר ופתיחתם של איזורי תעסוקה – חריש תעניק לתושבים שלה חיים ברמה גבוהה, שאינה נופלת מערים אחרות בארץ ואף עולה עליהן”.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

איחוד משפחות מרגש: בני הדודים נפגשו בחריש לאחר 65 שנים

שיחת טלפון מקרית גילתה לחיים פרנץ מתל אביב, כי ברוך רוט, בן דודו האבוד מזה 65 שנה, עלה לארץ ומתגורר בחריש. אתמול, זכו השניים למפגש דרמטי ומרגש

מימין: ברוך רוט וחיים פרנץ

בחודש החולף התקבלה במערכת אתר ‘חריש סיטי’ הפנייה הבאה: “יש לי בן דוד, אותו לא ראיתי מאז שנולד בשנת 1953 בארץ. הוריו, ניצולי שואה, עלו ארצה מהונגריה בתחילת שנות החמישים, ולאחר כמה שנים היגרו לברזיל. מאז נותק הקשר. לאחרונה, נודע לי כי לפני שלוש שנים הוא עלה לארץ וגר בחריש. שמו: ברוך רוט. אודה לכם, אם תוכלו לעזור לי למצוא אותו. בתודה ובברכה. חיים פרנץ, תל אביב”.

כבר באותו יום קיבל פרנץ תשובה מפורטת ממערכת האתר, שכללה את פרטי הקשר של ברוך, בן דודו. אתמול, התקיים המפגש המרגש בין השניים, בביתו של רוט, בשכונת החורש בחריש.

ברוך רוט עם הוריו, סאן פאולו ברזיל
ברוך רוט עם הוריו, סאו פאולו ברזיל

הקשר הלך והתרופף

חיים פרנץ (77) פנסיונר מתל אביב, שוקד במשך תקופה ארוכה על כתיבת רומן היסטורי המגולל את ההיסטוריה המשפחתית.

לפני כחודשיים, בת דודתו המתגוררת במונטריאול, בישרה לו בשיחת טלפון שברוך רוט, בן דודם האבוד, עלה לארץ. “הייתי המום. לא האמנתי שברוך צץ פתאום משום מקום. ביקשתי ממנה פרטים נוספים, אך כל מה שהיא ידעה לומר לי הוא שברוך גר בחריש. ביצעתי חיפוש באינטרנט, הגעתי לאתר שלכם ושלחתי לכם פנייה”, מעיד פרנץ בהתרגשות.

משפחת רוט הענפה התגוררה בעיר דמצ’ר, בצפון מזרח הונגריה. עליית המשטר הנאצי זעזעה את חייהם. מגדה, אמו של חיים, וסנדור, אביו של ברוך, ברחו מהונגריה והגיעו לאחר מסע מפרך לישראל. בדרך הם איבדו שלושה מאחיהם בזוועות השואה.

סנדור התחתן והתגורר ברמת גן, שם גם נולד בנו, ברוך. אולם המשפחה לא מצאה בישראל את מקומה והיגרה לברזיל בתחילת שנות החמישים.

ברוך ואביו בברזיל. תמונה שנשמרה באלבום התמונות של משפחת פרנץ

“אני זוכר את המפגשים המשפחתיים שהיו לנו לפני שהם עזבו לברזיל, כיוון שהם היו למעשה, המשפחה היחידה שהיתה לנו בארץ”, מדגיש פרנץ.

בחלוף השנים הקשר בין שתי המשפחות הלך והתרופף עד לניתוקו המוחלט: “בתחילה עוד שלחו לנו מכתבים וגלויות אך התקשורת הלכה ודעכה באופן טבעי”, מספר פרנץ.

“לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”

ברוך רוט (69) התגורר רוב חייו בסאו פאולו, ברזיל. בשנת 2017 החליט יחד עם זוגתו אגנס לעלות ארצה. השניים השתקעו בחריש. “באנו לבקר חבר ברזילאי שכבר התגורר בעיר ואהבנו את המקום ואת הרעיון של עיר חדשה”, מספר ברוך ומודה: “אהבתי גם את מחירי השכירות הנמוכים והדירות החדשות ושמעתי שחריש מקבלת יפה את העולים החדשים”.

קהילה ברזילאית בחריש
ברוך ואגנס רוט: אוהבים את חריש צילום: אורן קלר

בני הזוג מעידים שהם חשים בחריש כמו בבית ואוהבים מאוד את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי, שכה חסרה להם בסאו פאולו.

ילדיהם של בני הזוג מתגוררים בברזיל ובפלורידה, כך שהגילוי על קרובי משפחה מקומיים היה מרגש במיוחד: “עד לשיחת הטלפון מחיים, לא ידעתי שיש לי משפחה בישראל”, מציין רוט בשמחה.

מפגש מרגש: חיים פרנץ וברוך רוט עם נשותיהם במרפסת חריש
מפגש מרגש: חיים פרנץ וברוך רוט עם נשותיהם במרפסת חריש

בני הדודים הנרגשים מתכננים יחד את ההמשך המשותף: פרנץ מתכנן להוסיף פרק ברומן המשפחתי, שיגולל את סיפור חייו של רוט בברזיל ולתרגם אותו לפורטוגזית “כדי שברוך יוכל לקרוא”. עוד בתכנית, מפגש משפחתי מורחב עם הילדים והנכדים וכמובן, פינוק ראוי של ברביקיו ברזילאי.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

המכרז להקמת דיור מוגן בשכונת הפרחים בחריש נפתח מחדש

שנתיים לאחר כישלון המכרז להקמת מתחם דיור מוגן בחריש, פורסם כעת מכרז חדש, בתנאים זהים. מה השתנה בשנתיים שחלפו והאם אכן יקודם המהלך להקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים בחריש?

בשבוע שעבר פרסמו מחדש רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, מכרז להקמת מתחם דיור מוגן בחריש. בית הדיור המוגן יוקם בשכונת הפרחים ויכלול 240 יחידות דיור. בחזית מתחם המגורים יבנו גם שטחי מסחר.

על פי תנאי המכרז, המגרש המוצע לחכירה ליזמים למשך 98 שנים, ימוקם בשדרת דרך ארץ פינת שדרת האחווה. מדובר במיקום ראשי, נגיש ובמרחק הליכה מהפארק העתידי של העיר.

עם הפנים לתושבים מבוגרים

על פי נתוני עמותת א.ב.א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל, המייצגת למעלה מ-200 בתי אבות ובתי דיור מוגן, בישראל מתגוררים למעלה מ-25 אלף דיירים בבתי אבות ברחבי הארץ. מספר הדיירים בבתי האבות מקרב כלל בני הגיל השלישי עומד על אחוזים בודדים בלבד. עם זאת, תחום הדיור המוגן, הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעשור האחרון.

ההחלטה על הקמת בית דיור מוגן בעיר הצעירה, הפתיעה חלק מהתושבים. עד כה התאפיינה אוכלוסיית חריש בעיקר במשפחות צעירות וזוגות צעירים. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתרחבת המגמה של הגירת תושבים בגילים מבוגרים יותר לעיר.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
חברי קהילת גמלאים בחריש. צילום: אורן קלר

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מאמין כי הקמה של דיור מוגן בחריש היא בבחינת חדשות טובות לעיר. לדבריו, ישנם מספר יתרונות ברורים בהקמה של מתחמי דיור מוגן בעיר: “בסביבה הקרובה לחריש קשה למצוא דיור מוגן ראוי, ועל כן בית אבות טוב ייצור רצף דורי מתמשך. משפחות צעירות שמתגוררות בעיר יזכו באפשרות להזדקן בעיר או להביא לכאן את דור ההורים. פרויקטים של דיור מוגן הם גם מקור ליוזמות קהילתיות משולבות“, הוא מסביר.

יתרונות כלכליים מובהקים

מעבר ליתרונות החברתיים, רוזנטל שם דגש על היתרונות הכלכליים המובהקים של פרויקט זה: “החברות החולשות על תחום הדיור המוגן הן כמה מהחברות הגדולות ביותר בתחום הנדל”ן. חברות ראויות, כדוגמת ‘עזריאלי’ ו’מליסרון’, שהבעת אמון שלהם בעיר יכולה להוות זרז לשינוי משמעותי, שימשוך לעיר שחקנים גדולים נוספים מהתחום המסחרי”.

רונן רוזנטל
רוזנטל: “ברמה התקציבית אלו חדשות טובות לרשות המקומית שצמאה להכנסות מניבות”

רוזנטל מציין כי דיור מוגן טומן בחובו פוטנציאל הכנסות לרשות של ארנונה מסחרית, ללא ההוצאות הגדולות הנדרשות מהמועצה, בקליטת תושבים צעירים יותר: “ברמה התקציבית אלו חדשות טובות לרשות המקומית שצמאה להכנסות מניבות”, הוא מסביר.

שני יתרונות נוספים אותם מדגיש רוזנטל הם נראות הסביבה ועומס התנועה: “מדובר על מבנים שאינם מהווים מטרד סביבתי. ברוב המקרים המצב הוא הפוך, ומשפר את נראות העיר בזכות מבנים וחצרות מטופחות”, הוא מוסיף ומדגיש: “יתרון נוסף הוא שמתחמי דיור מוגן אינם זקוקים לתקן חנייה גבוה, אלא הם בעלי דרישה מקלה לתקן חנייה ועל כן, הם אינם מגבירים את עומס התנועה”.

תנאי המכרז לא השתנו

למרות היתרונות הברורים שמציין רוזנברג, חשוב לציין כי המכרז שפורסם השבוע אינו ניסיון ראשון לקדם מתחם דיור מוגן בחריש. בשנת 2018 פרסמו משרד הבינוי והשיכון ורמ”י מכרז זהה שכשל לאחר שלא הוגשו כלל הצעות ע“י יזמים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: “משרד הבינוי והשיכון מוביל את הקמת העיר חריש ומשקיע משאבים ומאמצים רבים בפיתוח וקידום העיר. אכן, המכרז המדובר פורסם לראשונה ב- 2018, לצערנו לא התקבלו הצעות, ולכן הוא נמצא עכשיו בפרסום שוב”. עוד מסר משרד הבינוי והשיכון, בתשובה לשאלתנו, כי “תנאי המכרז לא השתנו”.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
שכונת הפרחים בחריש. העיר צמחה משמעותית. צילום: אורן קלר

אם לא חל שינוי בתנאי המכרז הנוכחי לעומת המכרז הקודם, מהם סיכויי ההצלחה של המכרז החדש? רוזנטל מעריך שהקושי בשיווק הקרקע ליזמים רק יחריף: “טרם פורסמו תנאי המכרז הסופיים, אך ככל שהמכרז לא השתנה ביחס למכרז המקור שכשל בשנת 2018, הרי שהקושי בשיווק כיום יגדל, בעיקר בגלל התקופה בה אנו מצויים, תקופה של משבר כלכלי מהגדולים שהמדינה ידעה”.

עם זאת, רוזנטל משאיר פתח גם לאופטימיות: “מאז שנת 2018 העיר שינתה את פניה. שכונת הפרחים והמעו”ף נבנו וכיום חריש היא העיר הצומחת ביותר במדינה. עם 18 אלף תושבים רשומים, חריש מראה גידול באוכלוסיה של כ-83% בשנתיים האחרונות”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

 

אבהות 2020: “אבא פגום הוא אבא שלם”

יאיר יגר, מקס גלר ואלעד פרץ, מנהלי קבוצת ‘אבא פגום חריש’, בשיחה גלויה על אבהות בעידן החדש, סולידריות גברית ובניית קהילה חדשה בחריש. ראיון מיוחד לרגל יום האב

החודש מציינים ברחבי העולם את ‘יום האב’. יום זה מאופיין בארוחה משפחתית משותפת ובמתן מתנות לאב המשפחה. בישראל, יום האב נחגג היום, יום ראשון ה-21 ביוני, אולם אירוע זה, שמתקיים כבר מספר שנים, לא צבר פופולריות בהשוואה ל’יום האם’ או ‘יום המשפחה’. הידיעה על קיומו של יום כזה בלוח השנה מפתיעה אפילו את יאיר יגר, מקס גלר ואלעד פרץ, ממנהלי קבוצת ‘אבא פגום חריש’. השלושה לא ידעו על קיומו, זאת למרות שהם חברים ופעילים באחת מקבוצות הגברים-הורים הגדולה בארץ.

אבא פגום חריש
מימין: יאיר יגר, אלעד פרץ ומקס גלר

פרץ: “יש את יום המשפחה, יום האם, יום האהבה, אותם כולם מכירים ורק ליום האב אף אחד לא מודע, אנחנו תמיד בשוליים”, צוחק פרץ ומוסיף: “יום האם נמצא חזק בתודעה. מגיל צעיר אתה יודע שביום האם הולכים וקונים לאמא זר פרחים. יום האב? מי מכיר את זה בכלל?!”.

יגר: “זו לפחות הזדמנות ליום שניתן לעשות בו רגשי אשם לאשה שלא קנתה לנו כלום”.

גלר: “התרגלנו לעובדה שלא סופרים אותנו. כך או כך אנחנו לא נפגעים מזה, לא נעשה מזה סרט”, מסכם גלר בצחוק.

המהות של אבא פגום

כרבע מיליון איש חברים בקהילת ‘אבא פגום’, קבוצת האבות הגדולה בישראל. קבוצת הפייסבוק שהוקמה לפני כארבע שנים משמשת כיום כקהילה מרכזית לגברים, הורים לילדים. במה בה ניתן לפרוק מתחים, לשתף בחוויות ולחשוף בפני דומים את חוויות האבהות המורכבת בעידן החדש. חוויה שאינה חפה מטעויות ומפגמים.

יאיר יגר אבא פגום חריש
יגר: לא זכר באיזו כיתה הילד

יגר משתף בסיפור שממחיש את הבחירה בשם ‘אבא פגום’ : “אשתי יודעת באיזה גיל הילדה עשתה את הצעד הראשון, מתי היא נגמלה ממוצץ, היא יודעת הכל. אני לא תמיד זוכר באיזו כיתה הבת שלי לומדת. היינו די טריים בחריש, באתי לאסוף את הבן שלי מבית הספר ושאלו אותי בכניסה באיזו כיתה הילד. השבתי שהוא בכיתה א’. השומר הקשה ושאל אם הוא בא’1 או א’2. לא ידעתי מה לענות. לשמחתי, הבן שלי בדיוק הופיע ושאלתי אותו, ‘אריאל, באיזו א’ אתה’? והוא ענה לי בביישנות: ‘אבא, אני בכיתה ב”’.

יגר ממשיך: “רגע זה לא הכל. שנתיים אחרי כן, רשמנו את אריאל לבית ספר חדש. הורים אחרים קיבלו הודעות רשמיות על שיבוץ בכיתות, הצטרפו לקבוצות וואטסאפ כיתתיות, ורק אנחנו לא קיבלנו שום הודעה. לאחר בדיקה התברר שרשמתי את הילד לכיתה ג’ במקום כיתה ד’. זו פגימות!”.

למרות הסיפור הקלאסי, יגר מודה שהכינוי ‘פגום’ קצת חוטא לאמת. פרץ ממהר להרגיע: “פגום זה ‘בהפוך על הפוך’, זה בעיקר עוזר לנו לספר את הסיפור שלנו, להסביר איך אנו מגדלים את הילדים שלנו, עם כל השגיאות והטעויות בדרך. השם עוזר לנו להבין שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים”.

גלר: “לטעות זה אנושי, זו כל המהות של הקבוצה. אבא פגום הוא אבא שלם. בימינו, האבות הם שותפים מלאים בגידול הילדים, וזאת בשונה מדור ההורים שלנו שחי בתפישה, שאמא מגדלת את הילדים ואבא מפרנס”.

פרץ מוסיף: “פעם האבא היה מעין שייח’ בבית. אנחנו שייכים כבר לדור הביניים. לילדים שלנו חלוקת הנטל בבית, כבר תראה טבעית לגמרי”.

אלעד פרץ אבא פגום חריש
פרץ: “לא במקרה פגומי חריש מוכרים בכל העיר. הקבוצה שלנו מלוכדת מאוד”

אין תנאי קבלה, לכל אב יש פגמים

הקבוצה המקומית של ‘אבא פגום חריש’ הוקמה בשנת 2017. יגר, גלר ופרץ מנהלים אותה יחד עם שאול מנסבך ועופר חיון, תושבי העיר. תחת הנהגתם צמחה הקהילה יחד עם העיר. “גדלנו פה יחד עם כל הקשיים, ואנו מאוד מעורבים בנעשה בעיר החל מגלי האכלוס הראשונים”, מפרט גלר.

בקבוצת הוואטסאפ המקומית חברים כיום כ- 250 חברים. “אין לנו תנאי קבלה. לכל אב יש את הפגמים שלו”, מסביר גלר ומוסיף: “באחוזים, ביחס לכמות התושבים בחריש, מדובר באחת מקבוצות הפגומים העירוניות הגדולות ביותר בארץ”.

גלר: “לכל אב יש את הפגימות שלו”

השלושה מסכימים שקצב ההודעות בקבוצה שלהם הוא מסחרר. “נכון, הקבוצה מאוד פעילה, גם אנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי כל ההודעות”, מודה פרץ בחצי פה ומאשר גם כי רוב ההודעות בקבוצה המקומית לא עוסקות כלל בהורות. “המכנה המשותף נמצא שם, אך הדיונים הם על הכל: סיוע הדדי, איסוף תרומות למישהו שנמצא במצב כלכלי לא פשוט, או הירתמות עבור חבר קבוצה שעובר דירה”, מסביר פרץ ומוסיף: “לא במקרה פגומי חריש מוכרים בכל העיר. הקבוצה שלנו מלוכדת מאוד. בפרדס חנה או בנשר לדוגמה, אין בכלל קבוצה”.

“שגרירים של חריש”

למעשה, קהילת אבא פגום צמחה מעבר לגבולות הקהילה הוירטואלית והפכה לקבוצת כוח והשפעה שמוציאה לפועל יוזמות שונות, רובן ככולן, בתחום העזרה לקהילה.

יגר, ששייך גם למנהלי קבוצת אבא פגום הארצית, מסביר: “אבא פגום היא אחת הקהילות האקטיביות הראשונות שנוצרו במדיה החברתית בישראל. זו קהילה שמקיימת פעילויות, יוזמות ואירועים מעבר למסכים”.

חנוכה אבא פגום חריש
‘אבא פגום חריש’ בחג החנוכה – תהלוכה וחלוקת סופגניות

כך לדוגמה, בחג החנוכה האחרון קיימו פגומי חריש, יחד עם מקבילתם הנשית, ‘הצודקות’, וחברי קהילת ברסלב תהלוכה ברחבי העיר, הדלקת נרות וחלוקת סופגניות.

ביום הבחירות, שהתקיים במרץ 2020, שיתפו חברי הקבוצה פעולה עם קבוצת ‘כוחנו באחדותנו’ שהפיקה קמפיין מיוחד ‘בוחרים בחריש’. במסגרת האירוע קיבלו חברי ‘אבא פגום’ הנחות בבתי העסק בעיר. עוד קראו חברי הקבוצה המקומית לחברים מרחבי הארץ להגיע לחריש, להכיר את העיר על שלל העסקים הפועלים בה, ולהכיר את תושבי המקום.

מנהלי הקבוצה מעידים כי לא מעט תושבים חדשים עברו לחריש בזכות המפגשים שקיימה הנציגות המקומית של ‘אבא פגום’ עם מתעניינים בעיר: “כשיש שאלות בקבוצה הארצית על חריש, אנחנו תמיד שם מגיבים ומסבירים. ממש מרגישים כשגרירים של העיר”, מציין פרץ. ואילו יגר זוקף קרדיט לזכותם: “יש אנשים שהחליטו לעבור לחריש בזכות קבוצת ‘אבא פגום’ הארצית ובזכות המידע שקיבלו מאיתנו על העיר. היו רבים שהזמנתי אלי הביתה לקפה ולקבלת רושם על העיר”.

דרך ארץ צילום רחפן
שגרירים של העיר חריש. בצילום: השדרה המרכזית בעיר

מהן התכניות להמשך?

יגר: “החלום שלי הוא לקיים את פסטיבל אבא פגום הראשון בחריש. ניסינו כמה וכמה פעמים בעבר אך עד היום זה לא קרם עור וגידים. מדובר בהפקה רצינית מאוד וצריך להקדיש לזה זמן. אני מאמין שזה יקרה בעתיד. זה יכול להיות אירוע מדהים ומשמעותי מאוד עבור חריש והחשיפה שלה ברמה הארצית”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מהים האדום לגבעות הירוקות: האילתים מצפינים לחריש

יותר ויותר משפחות אילתיות בוחרות לעבור לחריש. הן משאירות מאחור ים כחול, משפחה וחברים ומגיעות לעיר, שמציעה להן הזדמנויות חדשות ודיור בר השגה. “המעבר מאילת לחריש הוא מהלך דרמטי”

לחריש מגיעים זוגות צעירים, משפחות ובודדים מכל רחבי הארץ, אבל נדמה שהמעבר של תושבי אילת לעיר, הוא המעבר הקשה מכולם. נוי אסרף (30) ילידת אילת, המתגוררת בחריש כבר שנה ושלושה חודשים, מאמינה שהמעבר מעיר השמש הנצחית לחריש הוא לא פחות מדרמטי. לאחרונה, זרם התושבים החדשים שמגיעים לעיר, מהעיר הדרומית ביותר על המפה, מתגבר. “אילתים רבים שמתעניינים בחריש יוצרים איתי קשר בפייסבוק ושואלים שאלות. אני מבינה את הקושי שלהם. המעבר מאילת לחריש הוא מהלך דרמטי, ואני שמחה שאני יכולה לסייע בתהליך המורכב הזה”, אומרת אסרף.

נוי אסרף אילת
משפחת אסרף. מחלוצי האילתים בחריש

“יש טפטוף מתגבר של תושבי אילת שעוברים לחריש. רבים עוזבים את העיר, שספגה מכה קשה מאוד בתקופת הקורונה, ומחפשים לעצמם מיקום מרכזי יחסית עם מחירים טובים. חריש מספקת להם את האלטרנטיבה הזו”, היא מסבירה.

אילת צילום: בוריס איסמליוב
עסקי התיירות נפגעו. צילום: בוריס איסמליוב

על אילת, קורונה ומה שביניהם

בימי שגרה אילת ידועה כבירת הנופש של ישראל והיא מושכת אליה כ-2.8 מיליון תיירים בשנה. רבים מתושבי אילת מתפרנסים מעסקי המלונאות, המסעדות ואטרקציות תיירותיות. זו גם הסיבה שמשבר הקורונה היכה בה בחוזקה. בסוף אפריל 2020 נרשמו בה 46% אבטלה. המשבר הכלכלי בעיר נוסף על נזקי סופה קשה, שהיכתה באילת בתחילת השנה וגרמה לנזקים של עשרות מיליוני שקלים ולפגיעה משמעותית בעסקי התיירות בעיר.

רינת ושי זערור אילת
משפחת זערור: מחיי הלילה באילת לחריש

רינת ושי זערור הם דוגמה לזוג שביצע מעבר לחריש בעיצומו של משבר הקורונה. את ההחלטה הם קיבלו מספר שבועות קודם לכן, אבל המגפה העניקה להם את הנחישות לקדם את התהליך. בני הזוג התגוררו באילת ב-11 השנים האחרונות. רינת (31) עברה לעיר הדרומית כחיילת משוחררת, והתחילה את דרכה המקצועית בעבודה מועדפת, כצ’קרית במלון. בתפקידה האחרון עבדה כמנהלת קשרי אורחים במלון הרודס. “עברתי את כל המסלול שכלל תפקידים רבים בענפי המסעדנות ובתי המלון של אילת”, היא מסבירה. לפני שנה איבדה זערור את אביה והרצון להתקרב למשפחתה, המתגוררת במרכז, התעצם.

מקפצה כלכלית משמעותית

“הגענו לביקור בחריש בעקבות זוג חברים. התפעלנו מהעיר ואני מודה שגם מחירי השכירות הנמוכים משכו את תשומת ליבנו. חריש מעניקה לנו הזדמנות, מקפצה לעתיד כלכלי מסודר יותר. היא מאפשרת לנו להשכיר את הדירה שלנו באילת וליהנות מההפרש”.

זערור עצמה יצאה לחל”ת וככל הנראה, תחזור לשוק העבודה רק לאחר חופשת הלידה הקרובה. שי, הוא עצמאי בתחום הנדל”ן ומתכנן להשתלב בענף הצומח בעיר.

שדרת דרך ארץ
שדרת דרך ארץ בחריש: “עשרות פנו אלינו ושאלו היכן חריש נמצאת ואיך המגורים בעיר”

“אמנם חריש לא קרובה להכל ואין בה את כל השירותים הנדרשים אבל אני מתניעה את האוטו ונוסעת לישובים בסביבה, מה שלא יכולתי לעשות באילת. אם המכולת באילת סגורה, אין לי שום אלטרנטיבה אחרת”, היא מציינת בשמחה. גם המרחק ממרכז הארץ ‘קטן עליה’: “תוך 40 דקות אני מגיעה לבית הורי באור יהודה. זה ממש נוח וקל”.

בתקופה הקצרה שהם מתגוררים בעיר, הפכו השניים לשגרירים שלה והם משיבים לשאלות של מתעניינים נוספים. “עשרות פנו אלינו ושאלו היכן חריש נמצאת ואיך המגורים בעיר. אני משיבה כמיטב יכולתי על החיים פה, על המרחקים הנוחים, על מערכת החינוך שמותאמת לילדים וגם על מרחק הנסיעה מחוף הים הקרוב”.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מחלק שי לנופשים שהגיעו לאילת עם סיום סגר הקורונה. מגבת חוף בקוטר 2 מטר, להבטחת המרחק התקני.  צילום: הדר אברהם
ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מחלק שי לנופשים שהגיעו לאילת עם סיום סגר הקורונה. מגבת חוף בקוטר 2 מטר, להבטחת המרחק התקני. צילום: הדר אברהם

זערור מציינת גם כי המעבר לחריש התבצע על אף ולמרות השיח השלילי בפייסבוק על חריש. “אם היינו מקשיבים לכל הפוסטים בפייסבוק לא היינו עוברים. חשוב לי גם להעביר את המסר הזה הלאה, אל תפסלו מראש, נסו זאת בעצמכם”.

הזדמנויות עסקיות חדשות

השיח השלילי בפייסבוק לא הרתיע גם את דניאל וקארין אלופי. השניים עתידים לעבור בשבועיים הקרובים לחריש. בני הזוג מצפים לילדם הראשון ולעיר הם מגיעים אחרי תשע שנות מגורים באילת.

דניאל אלופי אילת
דניאל וקארין אלופי: “”הקורונה אתגרה אותי לחשוב על החיים קדימה”

“קארין היא ילידת אילת. אני עברתי לאילת עם פתיחתו של קניון אייס מול. היו לי שם עד לאחרונה מספר עסקים בקניון”, מסביר אלופי.

לדברי דניאל אלופי (37), הצורך בשינוי החל עוד לפני משבר הקורונה אבל המגיפה העניקה לו תובנות חדשות: “הקורונה אתגרה אותי לחשוב על החיים קדימה, ברמה האישית וגם ברמה המקצועית”, הוא מפרט. “בשורה התחתונה אילת מציעה אופקים מוגבלים לאלה שמבקשים להתפתח בה. חריש כעיר חדשה מספקת הזדמנויות רבות למי שמצליח לאתר אותן. חריש גם מספקת אופק תעסוקתי לאשתי, שהיא גננת במקצועה. החינוך בחריש מתרחב וצומח כל הזמן”, מסביר אלופי.

גני ילדים חדשים בחריש
מתכננת להשתלב במערכת החינוך הצומחת בעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

לתפישתו, החיים בחריש משלבים גם הבט חשוב נוסף, קצב חיים רגוע יותר לעומת ערי המרכז התוססות: “מהמעט שבדקתי עולה כי חריש מאפשרת לך להשקיע זמן במשפחה, לחיות בקצב נינוח יותר. אחרי תשע שנים באילת, שבה הדינמיקה איטית יותר, לא רצינו לעבור לעיר עם קצב מסחרר. באילת למדתי שהקצב האיטי טומן בחובו דברים טובים. אני לא מחפש רק אטרקציות בחיים”.

עם זאת, אלופי מאמין שמדובר במצב זמני: “ההתפתחות של חריש מהירה, ומנסיוני, תוך שבע שנים לכל היותר, היא תהפוך לעיר מרכזית באיזור. בינתיים, היא מושכת אליה זוגות צעירים מכל הארץ. היא מאפשרת לרבים דיור בר השגה וזו התחלה נהדרת למי שמחפש מקום לגדול איתו”.

בני הזוג אלופי: “החברים מאילת כבר כאן”

בני הזוג מצטרפים כבר לארבעה זוגות חברים שמתגוררים בחריש. שניים מתוכם הם אילתים לשעבר, שהעתיקו את חייהם לחריש לאחרונה.

“יש לנו גם קרובי משפחה שגרים בעיר”, מציין אלופי ומסכם שמן הסתם הגעגועים לאילת עוד יהדהדו בו תקופה ארוכה: “לאילת יש את הקסם שלה. אני אתגעגע לצבעים של העיר, לעובדה שיש שם פחות פקקים ושהכל קרוב ונגיש”. עוד מדגיש אלופי את מרקם החיים בעיר: “אני מקווה שחריש תלמד מאילת ותאפשר לכולם לחיות בשקט, בלי התלהמות. באילת, דתיים, חילונים ושאנטים חיים בשקט. אני מקווה שזה יחלחל גם לחריש”.

יד מושטת לכולם

אילת אסתר ענבר ויקיפדיה
תחושת הקהילתיות קיימת גם באילת. צילום: אסתר ענבר, ויקיפדיה

הקהילה המגוונת של חריש בה חיים בשלום, מחוץ לבועת הפייסבוק, דתיים וחילונים יחד, היתה אחד מגורמי המשיכה עבור משפחת אסרף.

אסרף מפרטת: “כשהחלטנו לעזוב את אילת היה לנו חשוב לעבור לעיר מתפתחת עם קהילה פתוחה ומעורבת של דתיים וחילונים. אני מגיעה מבית כזה, של אמא חילונית ואבא דתי”. אסרף מציינת כי תחושת הקהילתיות באילת, עיר בת למעלה מ-50 אלף תושבים, עדיין קיימת. “זה קו דמיון נוסף שמצאתי בין הערים. בשתיהן יש קהילה חזקה”.

בני הזוג עזבו את אילת בעקבות חיפוש אחר מסגרת הולמת לבנם, שאובחן כסובל ממוגבלות שכלית. את בית הספר המתאים לו הם מצאו בחדרה, את הבית המתאים, הם מצאו בחריש.

המעבר היווה גם התחלה מקצועית חדשה לשניים. נוי עזבה את משרתה כמורה למורשת ישראל באילת והשתלבה בסוכנות הנדל”ן, רימקס בחריש. דניאל בעלה, שעבד כאב בית בבית ספר באילת, סיים לימודי הנדסת החשמל והפך בחריש לחשמלאי עצמאי.

נוי אסרף בחריש אילת
חריש סיפקה הזדמנויות תעסוקתיות חדשות לבני הזוג

“לא ממש הבנתי מה זה נדל”ן, הייתי מאוד רחוקה מהעולם הזה, אבל התאהבתי במקצוע. למדתי להכיר אנשים, להתאים להם את הדירה, זו עבודה עם תחושת סיפוק עצומה”.

נוי גם מציינת שהקשרים האילתים, אותם היא מתחזקת בעיקר דרך הפייסבוק, עוזרים לזוגות נוספים לצלוח את המעבר לחריש: “אני עוזרת לאנשים בשמחה בתהליך הקליטה שלהם”.

תחושת הקהילתיות שמעניקה אסרף לנקלטים החדשים אינה זמנית. “חריש היא עיר מדהימה מכילה, מחבקת ועוטפת. יש פה אנשים מכל קצות הקשת החברתית ולכולם יש מקום. נכון, צריך להגיע לכאן עם הרבה סבלנות ולהשתדל לראות את הטוב בעיר. מי שמסוגל לעשות זאת, יש לו מקום בעיר. אני מדגישה בפני המתעניינים כי השיח בפייסבוק הוא לא השיח ברחובות. בעיר יש המון הארת פנים. אנשים אומרים שלום ומחייכים ברחובות גם בלי להכיר, יש פה יד מושטת לכולם”.

אירוע "חרישבת" בחריש
אירוע קהילתי בחריש: “יש פה יד מושטת לכולם”. צילום: אורן קלר

לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

יוזמה קהילתית חדשה מקדמת רכיבת אופניים משותפת להורים וילדים. אלון מייזליק, אייל גוטליב וניר עמיר הם רוכבי אופניים נלהבים, ששמחים לחלוק עם ילדיהם את התחביב. השלושה מציינים את יתרונות הפעילות המשותפת, קוראים למשפחות נוספות להצטרף לרכיבה ולא שוכחים ליהנות מהדרך

צילום: גבריאל אוסטרמן

רוכבי אופניים שמדוושים במרץ ברחובות חריש הם כבר מחזה שגרתי בעיר. גם שבילי האופניים המצויים במרחק רכיבה קצרה בלבד מארחים מדי יום ובסופי השבוע, קהילת רוכבים מקומית, גדולה ושוקקת. בקבוצת הוואטסאפ של ‘רוכבי חריש’ חברים למעלה מ-80 משתתפים ובקבוצה מתארגנים חדשות לבקרים, מפגשי רכיבה ברמות קושי שונות. לאחרונה, הרכיבה על שני גלגלים התרחבה והפכה לחוויה של שני דורות. יוזמה קהילתית בקרב חברי הקבוצה מציעה רכיבת אופניים קבוצתית המשותפת להורים וילדים.

אופניים, רוכבי אופניים, הורים וילדים
חוויה של שני דורות: רכיבה משותפת להורים וילדים. צילום: גבריאל אוסטרמן

“זו הגשמת חלום”, אומר אלון מייזליק (40), עובד בחברת ניהול קניונים ורוכב אופניים נלהב מזה מספר שנים. “אני רוכב בכל שבת, והחלום שלי היה שהילדים יבואו איתי. הם אמנם גילו עניין ברכיבה, אבל רק כשהגענו לחריש ופגשנו את אייל וילדיו, הזדמן לכולנו לרכוב יחד”.

אייל גוטליב (46) הוא חובב מושבע של ספורט הרכיבה מזה 15 שנים. גוטליב, תושב העיר מזה שנתיים ועובד בחברת תיווך מקומית מסביר על התפתחות הרעיון: “לאלון ולי יש ילדים באותם גילאים. התחברנו והחלטנו לצאת מדי פעם לרכיבה בימי שישי, לפני כניסת השבת. הרכיבות היו מהנות מאוד. נהגנו להגיע לנקודת תצפית מרהיבה על כביש 6, להתבונן בשקיעה וליהנות. באחד מהטיולים התגבש הרעיון לצרף הורים וילדים נוספים לחוויה”.

מסלולי רכיבה ברמת קושי מותאמת לילדים

הרכיבה המשותפת הקבוצתית הראשונה של הורים וילדים התרחשה ביום הזיכרון לחללי צה”ל. אירוע הרכיבה, פרי יוזמתו של מייזליק, פורסם תחת השם “רוכבים לזכרם”. האירוע קרא למשתתפים מקהילת רוכבי חריש להקיף את העיר ולסיים את המסלול ב’מצפה רז’, שהוקם לזכרו של לוחם השייטת, רז טבי ז”ל. “זו הייתה חוויה נהדרת והחלטנו שחייבים לחזור על זה”, משתף מייזליק.

אלון מייזליק
אלון מייזליק ובנו בנקודת תצפית על כביש 6

“לאחר מספר שבועות פרסמתי הזמנה נוספת בקהילה לאירוע “רוכבים עם ילדים”. המסלול שנבחר היה של מסלול סינגלים ברמת קושי קלה. הגיעו הורים עם 6-7 ילדים, שהצעיר ביותר ביניהם, בן שנה בלבד, רכוב על כיסא אחורי. המסלול היה כיפי, המשתתפים התלהבו, ולמפגש הבא כבר הגיעו 20 ילדים עם הוריהם. אנחנו מקווים שמפגשי הרכיבה האלו ימשיכו לגדול”.

רכיבה עם הילדים: “תחושת סיפוק עוצמתית”

ניר עמיר (34), השתתף לראשונה עם בנו במפגש רכיבה שארגן מייזליק. עמיר, מנהל פרוייקטים ואב לארבעה, רוכב על אופניים כבר שמונה שנים. “עברתי לחריש מקדומים, שם כמעט ואין היכן לרכוב. חריש, לעומת זאת, היא מקום אידיאלי לרכיבה, עם שפע של מסלולים, שמתאימים לכל סגנון רכיבה ולכל רמה, כולל למתחילים ולילדים.

ניר עמיר רוכבי אופניים
ניר עמיר ובנו. “צבר ביטחון ועבר מכשול שחשש מפניו”

“התחלתי לרכוב באיזור חריש יחד עם הבן שלי, וכיף לי לראות את ההתפתחות שלו ברכיבה. באחת הפעמים נתקלנו ב’דרופ’ (מכשול) שהוא חשש ממנו אבל אחרי מספר רכיבות במסלול הוא צבר ביטחון ועבר אותו. בשבילו זה היה ‘וואו’, וגם בשבילי”.

“זו בהחלט תחושה נפלאה”, מוסיף גוטליב. “ממש אפשר לראות את תחושת הסיפוק מהרכיבה בעיני המשתתפים”, הוא מדגיש ומוסיף בנימה אישית: “באחת הרכיבות הבת שלי הייתה הבת היחידה וכל השאר היו רוכבים בנים ולכן היא לא רצתה לצאת לרכיבה. בסופו של דבר, היא הצטרפה ורכבנו יחד במסלול קשה ומאתגר של 10 ק”מ. ילדים רבים התקשו לעבור מכשולים וירדו מהאופניים בעליות תלולות או בירידות מפחידות; אבל בסוף, כשסיימנו את המסלול, תחושת הסיפוק הייתה מאוד עוצמתית”.

אופניים זה הרבה יותר מספורט

“רכיבה על אופניים היא פעילות ספורטיבית נהדרת לילדים, והשאיפה שלי היא שחריש תמותג כעיר של ספורט שטח ואופניים”, מציין גוטליב. “אבל רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים: הם לומדים לבנות ביטחון, מפתחים קואורדינציה ומכירים את תנאי השטח. הרכיבה מעניקה לילדים הזדמנות לראות טבע, לשבור שגרה, ולהכיר אנשים חדשים, שאולי לא היו נקרים בדרכם בסיטואציה אחרת, וזה נהדר. זו חריש במיטבה”.

אייל גוטליב רוכבי אופניים
אייל גוטליב ובתו: “רכיבה היא הרבה יותר מספורט עבור ילדים”

“בעיני, לרכיבה עם הילד יש שלושה יתרונות גדולים”, מוסיף עמיר. “בראש ובראשונה זו חוויה משותפת שמחברת בין ההורה לילד. שנית, הרכיבה מאתגרת את הילד ובונה לו בהדרגה ביטחון עצמי. ככל שהוא משתפר ברכיבה ומבצע יותר אלמנטים טכניים, כך הוא בטוח יותר בעצמו. היתרון השלישי ברכיבת אופניים הוא הפן החברתי. זו קהילה מגובשת, והילד רואה איך אני רוכב עם חברים, איך אנחנו יושבים יחד בסיום הרכיבה ומחקה את ההתנהגות. גם הוא לומד לרכוב באותו אופן עם החברים שלו”.

רכיבת אופניים
רכיבת אופניים: “חוויה משולבת יקרת ערך”. צילום: אלון מייזליק

“החוויה המשולבת הזו היא יקרת ערך”, מסכם מייזליק. “ישנם הורים שמשחקים עם הילדים שלהם כדורגל, אבל אני לא יודע לשחק כדורגל. אני יודע לרכוב על אופניים ואני שמח שאני יכול לעשות את זה עם הילדים שלי. זה הכיף שלנו יחד”.


לכתבות נוספות בנושא: “חריש היא גן עדן לרוכבי אופניים” 


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עושים היסטוריה: התיכון הראשון של חריש יוצא לדרך

בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול התיכון הממלכתי הראשון של חריש. התלמידים ילמדו במגמות לימוד חדשניות, עם צוות מורים חדורי שליחות ובעלי תפישה חינוכית-הוליסטית. ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי התיכון ‘אתגרי העתיד’, משרטטים קווים לדמותו

צילום: אלה פאוסט, נקודת אור

שנת הלימודים תשפ”א תיזכר כאבן דרך בתולדות החינוך בחריש. 80 תלמידים יחנכו את שכבת י’ בתיכון אתגרי העתיד, התיכון הממלכתי הראשון של חריש.

התיכון, המיועד לתושבי חריש בלבד, הוא המשך ישיר לחטיבת הביניים הצומחת, אתגרי העתיד, שהחלה לפעול לפני שנתיים בעיר. גם התיכון, כמו החטיבה לפניו, מערער על מוסכמות מקובלות ומציע תפישה חדשה לחינוך.

ליאור לויתן וטלי הולן, מנהלי התיכון: “הצמיחה לתיכון היא נקודת ציון משמעותית מאוד עבור בית הספר שלנו. היא מאפשרת לנו לקיים רצף חינוכי עקבי ושלם, מכניסה אותנו עמוק אל עולם הנעורים ומהווה עליית מדרגה באחריות שאנו לוקחים”.

בחירת מגמות כתהליך התבגרות

“בחודשים האחרונים השקענו עבודה רבה בהיערכות לתיכון, בתהליך שכלל יחד חניכים/ות וצוות, ויצרנו פרישה מרשימה ואיכותית של מגמות. מגוון המגמות נותן מענה למכלול ההיבטים של הקיום האנושי – גוף ונפש, רוח וחומר, ריאלי והומני – ומאפשר מרחב בחירה מגוון ומעמיק”, מציין לויתן ומדגיש: “אנחנו רוצים שהחוויה החינוכית של הילדים תהיה שלמה”.

הולן מרחיבה: “בחירת מגמות היא שלב בהתבגרות שמעורר הבט ערכי. החניכים שואלים עצמם מה החוזקות שלהם ובמה הם רוצים לעסוק. אנחנו מלווים אותם בתהליך שמישיר מבט לעתיד”.

שש מגמות מרכזיות יפעלו בתיכון החדש של חריש: פילוסופיה, חינוך גופני, מייקרים ורובוטיקה, הנדסת תוכנה, אומנות וכלכלה חברתית. עוד מתוכנן מסלול מצטיינים לעבודת גמר במדעי הסביבה/ביולוגיה בחממה האקולוגית בעין שמר.

אתגרי העתיד שיעור
בחירת מגמות: “החניכים שואלים עצמם מה החוזקות שלהם ובמה הם רוצים לעסוק”

התיכון הצומח יתבסס על תפישה פדגוגית זהה לזו שאפיינה את חטיבת הביניים. גם בתיכון יפעלו שני מחנכים בכל כיתה בעת ובעונה אחת, התלמידים לא יסתובבו עם טלפונים סלולריים וינקו בעצמם את כיתות הלימוד. “התיכון יתבסס על תפישה חינוכית הוליסטית כלפי הילדים ושילוב בין היבטים אקדמיים ובין ערכים רגשיים חברתיים”. מסביר לויתן ואילו הולן מדגישה: “השאיפה היא לייצר המשכיות בין החטיבה לתיכון מבחינה פדגוגית, אופני הלמידה ואורחות בית הספר”.

הרישום למגמות לא מצריך ידע מוקדם

חטיבת אתגרי העתיד הספיקה בשנתיים של פעילות לקצור שבחים ותשבחות. כעת, עומדת לפתחם של הצוות החינוכי ומנהלי בית הספר משימה מאתגרת עוד יותר.

לויתן: “ההקמה של תיכון חדש היא אתגר עבורנו במיוחד לאור העובדה שאנחנו לא בוחרים לצעוד בדרך סלולה, אלא מחפשים להקים תיכון אחר מבחינת ערכי למידה, הווה חינוכי וגם מבחינת ציפיות הסביבה וההערכות לבגרויות”.

חדר המורים אתגרי העתיד
“מורים עם שליחות חינוכית שידאגו לבגרות אבל במקביל ידאגו לערכים, לפרט ולחברה”

כדי לעמוד במשימה השקיעו מנהלי בית הספר רבות בגיוס אנשי חינוך ומקצוע התואמים לרוח בית הספר. “הצלחנו להעמיד מגוון משמעותי של מגמות לימוד המשקפות הטרוגניות. דאגנו למצוא מורים שבאו אלינו במטרה להגשים חלום עם פתיחת המגמה. מדובר בשילוב נדיר – מורים שהם מומחים בתחומם אבל גם אנשי חינוך, שמדברים בשפה של בית הספר. מצאנו מורים עם שליחות חינוכית שידאגו לבגרות אבל במקביל ידאגו לערכים, לפרט ולחברה”, מציינת הולן ומדגישה: “נעמיד את כל המשאבים הנדרשים על מנת שהחניכים שלנו יעשו בגרות מלאה. המסלולים, שנבחרו בתיאום עם הילדים והוריהם, מאפשרים לכל אחד מהחניכים שלנו למצוא את מקומו בבית הספר”.

אחד היתרונות של התיכון החדש הוא ללא ספק הראשוניות והחדשנות. הולן מסבירה כי תלמידי שכבה ט’, השכבה הבוגרת, הגיעו עם משפחותיהם מכל קצוות הארץ לחריש. “יש לנו חניכים שהגיעו מ-50 בתי ספר שונים. המשמעות היא שאין לנו מסורות קשיחות או מגבילות. בניגוד לבתי ספר אחרים אצלנו הרישום למגמות לא מצריך ידע מוקדם. נדרש רק רצון ללמוד ומחויבות. גם מגמות מאתגרות שדורשות 4-5 יחידות מתמטיקה פתוחות בפני כולם”.

שיעור אתגרי העתיד
“גם מגמות מאתגרות שדורשות 4-5 יחידות מתמטיקה פתוחות בפני כולם”

אין חשש מכישלון במקרים אלה?

“ברגע שיש תנאים ללמידה ואנשי מקצוע מעולים אין סיבה לבעיה. החרדות נעלמות. זה מאפשר לחניכים לבחור במגמות שבבתי ספר אחרים היו סגורות בפניהם, אבל החניכים שלנו מגיעים מוכנים ועם תחושת מסוגלות”.

כך בונים תיכון

האם המודל החינוכי של התיכון הושפע מתיכון כלשהו בארץ? בקצרה, התשובה היא לא. הולן: “אין תיכון אחד בלבד שהעניק לנו השראה. התגבש צוות של חניכות מכיתה ט’ שלקחו חלק יחד עם הצוות החינוכי בעיצוב התיכון. הן עשו תהליך למידה, ביקרו בתיכונים ברחבי הארץ, שוחחו עם מורים ועם תלמידים, חקרו את הנושאים של ציונים, הישגים, בגרויות ושגרת יום. בסופו של דבר, התיכון שהקמנו מבוסס על התפישה החינוכית הקיימת ומכיל מידע ורעיונות שליקטנו מכל רחבי הארץ”.

חניכות בית הספר משתתפות במצעד הנשים בתל אביב

הולן בוחרת לכוון זרקור לחלקם של החניכים בעיצוב התיכון: ” תלמידי שכבת ט’ צריכים להמציא את בית הספר איתנו. זה דורש מהם להתבגר ולהיות חלוצים, לפעמים בעל כורחם. עם זאת, זו משימה שמעניקה להם הרבה כוח”. עוד היא מציינת שיתקיים קשר הדוק בין שכבת י’ לתלמידי חטיבת הביניים. “לא תהיה הפרדית חברתית או ערכית. לחניכי השכבה הבוגרת יש תפקיד חשוב מאוד כלפי החניכים בבית הספר. העיניים נשואות אליהם. הם מייצגים את בית הספר והם מודעים לכך”.

מסר של אמון ויציבות

ואכן, עיני כולם נשואות לבית הספר, לא רק לשכבה הבוגרת אלא בעיקר למנהליה, שנדרשים לספק קבלות פעם נוספת. “הציפיות גבוהות מעניקות לנו מרחב פעולה, אנו חשים באמון בנו”. מסביר לויתן.

מספר החניכים מכפיל את עצמו. “השנה יש לנו 190 חניכים. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו 350 חניכים”.

עוד הוא מציין כי פתיחת הכיתה הראשונה של בית הספר התיכון שולחת מסר מרגיע ומייצב גם להורים בשכבות הנמוכות יותר: “איו ספק שהורים לחניכי שכבות ו’ ואילך חשים נוח יותר עם העובדה שהתיכון קורם עור וגידים. הוא כבר לא רעיון מופשט אלא מתקיים בשטח”.

הבעת אמון נוספת קיבלו מנהלי התיכון ממועצת חריש. לויתן מסביר: “תיכון אתגרי העתיד ינוהל על ידי מחלקת החינוך של מועצת חריש. עיריות רבות מעבירות את בתי הספר התיכון בתחומן לרשתות ארציות כדוגמת עמל, אורט או ברנקו-וייס. הרשתות, הן אלה שמתמודדות עם נושא התקציב וגירעון בתי הספר. עיריית חריש קיבלה החלטה אמיצה עם משמעות דרמטית לפיה כל ההתנהלות הכספית תטופל דרך המועצה. הבחירה בבעלות מלאה על התיכון היא הבעת אמון בבית הספר. אני רואה בזה גם ביטוי לאחריות העמוקה של העיר לחינוך שלה”.

האתגר: ליצור אווירה של בית

אם חשבתם שהקמה של תיכון חדש היא אתגר לא פשוט, תוסיפו לכך את העובדה שבשנת הלימודים הקרובה מספר התלמידים מכפיל את עצמו. “אנחנו גדלים פי שניים”, מציין לויתן. “השנה יש לנו 190 חניכים. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו 350 חניכים בשכבות ז’-י'”.

המעבר למבנה ברחוב אורן לקראת שנת הלימודים תש"פ
המעבר למבנה ברחוב אורן לקראת שנת הלימודים תש”פ

אתגר נוסף הוא מעברי הדירה התכופים שנאלצים לספוג חניכי בית הספר והצוותים החינוכיים. בשנת תש”פ עבר בית הספר למבנה חדש ברחוב אורן בעיר. בשנה הקרובה ילמדו תלמידי אתגרי העתיד במבנה חדש בשכונת הפרחים והם צפויים לעבור דירה פעם נוספת בשנת הלימודים תשפ”ב, עת יפתח מבנה הקבע של התיכון בשכונת אבני חן. “זה לא קל, מצב מאתגר”, מודה לויתן. “אנחנו אוהבים את המבנה הצבעוני והיפה ברחוב אורן בו אנו שוהים השנה. היינו בכאב, וכעת עברנו למוד מעשי. יש יתרונות למעבר שנשתדל למנף אותם”, הוא מציין.

בית ספר יסודי ממלכתי שכונת הפרחים בחריש
מבנה בית הספר הנבנה ברחוב כלנית בשכונת הפרחים. צילום: דוברות עיריית חריש

“האתגר הוא ליצור במבנה את האווירה שאנו רוצים”, מוסיפה הולן. “זה דורש עבודה רבה. המאמץ שלנו הוא להעניק לבית הספר תחושה של בית. זה אתגר שמתעצם ככל שמספר החניכים גדל”.

כך או אחרת שולחים השניים מסר אחד מרכזי לתלמידים ולהוריהם: “נבנה פה תיכון פורץ דרך ואיכותי. לתפישתנו, התפקיד שלנו הוא ליצור שילוב שעוזר לחניכים להגיע לקו הגמר של תעודת הבגרות לבין חדשנות וחינוך ערכי”.


למידע נוסף: בתי ספר בחריש


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

טבעונים בחריש: “עברנו לחריש והופתענו לטובה”

בצילה של פרדס חנה-כרכור, מעצמת טבעונות ישראלית, מתגבשת בחריש קהילת טבעונים שעושה את צעדיה הראשונים. לוטם ליבר, עופרי כהן ואיה זינגר מספרות על חווית הטבעונות בעיר החדשה

בתמונה: תו ויגן פרנדלי במסעדות

על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה 5% מכלל אזרחי מדינת ישראל הם טבעונים. נתון זה הופך את ישראל, באחוזים, למדינה הכי טבעונית בעולם. הזינוק האדיר במספר הטבעונים חל בשמונה השנים האחרונות. בשנת 2012 עמד מספר הטבעונים בישראל על 1% בלבד.

טבעונים בחריש
ישראל: המדינה הכי טבעונית בעולם

בחריש, שמושכת אליה תושבים חדשים מכל הארץ, החלה להתגבש קהילה חדשה של טבעונים. כ-120 חברים כבר בקבוצת הפייסבוק ‘טבעונים בחריש’, וישנן גם קבוצות וואטסאפ פעילות המוקדשות לנושא. למרות שהקבוצה עדיין מצומצמת יחסית, נראה כי העסקים בחריש מכירים בכוחה של הקהילה ומעניקים לה שירותים ברמה גבוהה ובמחירים טובים. כך לפחות מעידים הטבעונים בחבורה.

“כוח קנייה טבעוני”

לוטם ליבר (32) מודה שחווית האוכל הטבעוני בחריש הפתיעה אותה לטובה: “ב-90% מהמקומות הפתוחים בחריש יש לי מה לאכול. יש כאן פיצריות שמציעות פיצה עם גבינות טבעוניות, מאפיות עם מאפים טעימים וניתן לקנות בסופרים של חריש ובחנויות תבלינים מבחר מוצרים רחב שמתאים לטבעונים. אפילו בדנגורי בורגר-בר, יש המבורגר טבעוני מעולה”.

לוטם ליבר סאנשיין
לוטם ליבר: “ב-90% מהעסקים אני מוצאת מה לאכול”

ליבר, מדריכת כושר בהכשרתה, הפכה לטבעונית לפני ארבע שנים לאחר שנים של תזונה צמחונית. “הגעתי לטבעונות מסיבה אידיאולוגית”, היא מסבירה.

כתושבת השרון, נהגה ליבר לבלות במסעדות תל אביב שהציעו לה מבחר נאה של מנות טבעוניות נאות. “בעיר מגורי לא מצאתי פתרונות מותאמים לתזונה טבעונית, ולכן הבילויים שלי היו בעיקר בתל אביב”, היא מפרטת.

עוד היא מציינת כי העובדה שבעלי העסקים בחריש מודעים לקהל הקטן והנאמן של טבעונים פותרת בעיה גדולה. “הקושי העיקרי של טבעונים הוא לאכול בחוץ. אפילו לשבת על הבר קשה אם מגישים במקום טבעות בצל מטוגנות עם ביצה. לשמחתי, בחריש, המצב שונה”. ליבר מעודדת את הטבעונים בעיר לקיים דיאלוג פורה עם בעלי המסעדות בחריש: “לא מספיק שכל טבעוני ידאג לעצמו. חשוב לתת לבעל עסק הערות בונות ולהציע לו לפנות גם לקהל שהוא לא חשב עליו קודם לכן. יש בחריש לפחות 100 אנשים שישמחו על כך, ומדובר בכוח קנייה שחשוב להשתמש בו”.

יתרונות ברורים לעסק

עמותת ויגן פרנדלי מעניקה לבתי עסק ברחבי הארץ תו לעסקים שנמצאו ידידותיים לטבעונים. אופק רון, סמנכ”ל העמותה הפועלת לקידום ולשיפור אורח חיים טבעוני בישראל מסביר: “העמותה מנגישה את אורח החיים הטבעוני על ידי עידוד בתי עסקים להוסיף אופציות טבעוניות בתפריט. מספיק ש-25% ממנות המסעדה יתאימו לטבעונים על מנת שהם יקבלו את התו שלנו. הקהילה הטבעונית מחפשת מסעדות שיתנו מענה בסמוך למקום המגורים ובעלי עסקים רבים יכולים ליהנות מקהל נאמן. אני קורא לבעלי עסקים בחריש לפנות אלינו ונשמח לתת להם את תו הויגן פרנדלי”.

אופק רון ויגן פרנדלי טבעוני טבעונות
אופק רון: “אני קורא לבעלי עסקים בחריש לפנות אלינו”

נכון לכתיבת שורות אלה, גלידה גולדה בקניון MORE היא העסק היחיד בחריש שזכה בתו העמותה, אולם הישוב השכן לחריש, פרדס חנה-כרכור, נחשב לאחד ממעוזי הטבעונות בארץ. “פרדס חנה אכן נחשבת באיזור הצפון לחזקה בתחום”, מאשר רון. לדבריו, מסעדות טבעוניות בפרדס חנה הן מוקד משיכה ללקוחות מכל הארץ, גורל שיכול להיות גם מנת חלקן של מסעדות בחריש.

עסקי האוכל הביתיים מציעים פתרונות טובים

אחד הפתרונות הזמינים לטבעונים בחריש הוא עסקי המזון הביתיים. “בחריש פועלים עסקי אוכל ביתיים שמציעים מגוון רחב ואיכותי של מנות טבעוניות במחירים טובים”, ליבר מציינת.

עופרי כהן טבעונית
עופרי כהן: “המחיר סבבה”

עופרי כהן (22) תושבת טריה בעיר, שעברה רק לפני חודש מעכו לחריש, מסכימה: “אפשר לציין לטובה את עסקי האוכל הביתי בחריש. הם מספקים אוכל ביתי טעים ובמחיר נוח. זה פיתרון נחמד יותר מלאכול כל הזמן בחוץ, במסעדות”, היא מציינת ונזכרת בפלפל ממולא טעים שאכלה לאחרונה.

גם עסקי המזון הפועלים בעיר הרשימו אותה לטובה. “התגוררתי בעכו, עיר שאין בה עדיין מודעות לנושא התזונה הטבעונית. בזמן הקצר שאני כאן הספקתי להתרשם לטובה מהעסקים בעיר שמציעים מנות טובות”.

פיצה טבעונית של פיצה FIX
פיצה טבעונית של פיצה FIX

כהן מזכירה גם היא את מגוון הפיצות הטבעוניות ואת ההמבורגר הטבעוני מתייחסת גם לנושא המחיר. “המחיר סבבה. הייתי בטוחה שבגלל שחריש היא מקום קטן, המחיר של המבורגר לדוגמה, יהיה יקר יותר, אבל הופתעתי לטובה”.

עם זאת, כהן מספקת הבחנה אחת נוספת:  “בחריש רוב המנות הטבעוניות במסעדות שייכות עדיין לתחום הג’אנק פוד, אבל פרדס חנה מציעה במסעדות שלה מנות בריאות יותר, יש הצע גדול של אוכל איכותי. עם זאת, העסקים בחריש בהחלט נמצאים עם הפנים ללקוח ואני כבר מחכה להתפתחויות הבאות”.

כהן שהגיעה אל עולם הטבעונות מגיל צעיר מודה שגם עבורה הטבעונות היא אידאולוגיה. “נתקלתי בתרנגול במצב לא טוב והמפגש הישיר עם פגיעה בבעל חיים עורר אותי. החלטתי להפסיק לחלוטין את צריכת הבשר שלי ולהפוך לצמחונית. המעבר לטבעונות התרחש מתוך הבנה שמגיע לכולם, גם לבעלי חיים, לחיות כמו שהם רוצים ואיך שהם”.

כהן טרם הספיקה להכיר היטב את קהילת הטבעונים בעיר, אולם היא מתרשמת לטובה מהעיר. “יש פה אנשים מדהימים עם ערבות הדדית שלא ראיתי כמותה בשום עיר אחרת. אני חברה בקבוצות וואטסאפ שונות וכל בקשה לעזרה נענית מיידית. זה מרגש וגם מדבק. ראיתי בחור שנתקע עם הרכב ושאלתי אם הוא צריך עזרה. זו עיר של נתינה אז גם לי בא לתת”.

מלכת הקציצות הטבעוניות

איה זינגר (60) שהפכה לטבעונית לפני ארבע שנים חשה שהנתינה שלה באה לידי ביטוי בבישול שלה: “אני לא טבעונית משיחית ואני לא עושה נפשות לטבעונות אלא מכינה אוכל לעצמי ונהנית מהתגובות והטעימות. אני מכינה מאכלים ומנות שזוכים לשבחים ולשאלות כמו ‘את בטוחה שזה טבעוני?’. אני אוהבת לבשל וככל שאני מתעמקת בזה אני מגלה אינספור אפשרויות. הבישול מעניק לי אפשרות לבטא יצירתיות”.

איה זינגר
איה זינגר: “יש נכונות של בעלי חנויות בחריש להביא מוצרים טבעוניים”

זינגר, שמתהדרת בתואר מלכת הקציצות הטבעוניות של חריש, נהנית משפע המוצרים הזמינים להכנה בחנויות המזון ברחבי העיר. “לשמחתי, יש נכונות של בעלי חנויות בחריש להביא מוצרים טבעוניים. ברשתות המזון בעיר ניתן למצוא מגוון רחב של מוצרים נדרשים להכנה. אפשר למצוא כל מוצר נחוץ למתכון בחריש וזה ממש כיף”.

התירוצים של ‘לא טעים’, כבר לא תקפים מבחינתה של זינגר. “נחשפתי לעולם נפלא של מוצרים טבעונים ותחליפים איכותיים. אני חושבת שדווקא בסיומה של תקופת הקורונה יהיה טוב אם אנשים יבצעו חשיבה נוספת בנושא, לא ממקום שיפוטי, אלא ממקום מכיל וסבלני”, מציינת זינגר ומתארת את המעבר שלה לטבעונות: “זו היתה החלטה מפתיעה אבל הסכמתי לפקוח עיניים. המידע נקלט וחילחל אצלי לאט אבל ההכרעה נפלה באחת. הגעתי לטבעונות ממקום חומל על בעלי חיים וההבנה שהם אינם למאכל, בדיוק כמו כלבים וחתולים”.

גבינות בחנות התבלינים המקומית  ‘מור וקינמון’

זינגר מקווה שבשורת הטבעונות בחריש תלך ותתרחב: “יש שתי קבוצות טבעוניות פעילות בחריש ואני מקווה שהן יהפכו לפעילות עוד יותר. בעבר, חשבנו לערוך ארוחה טבעונית משותפת באחד הפארקים אבל זה לא הסתדר טכנית”. היא גם רואה קשר הדוק בין בשורת הטבעונות לצמיחתה של העיר החדשה בישראל: “מגיעות לחריש בעיקר משפחות צעירות שמחפשות איכות חיים וחינוך איכותי. אני מקווה שחלקן לפחות ישפרו את איכות חייהן גם דרך הצלחת”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

המכינה הקדם צבאית ‘רקיע’ תחל לפעול בחריש בקיץ הקרוב

מיזם חינוכי חדש שהקימו טייסי חיל האוויר מסמן לעצמו מטרה גבוהה: לטפח את דור המנהיגות הבא של ישראל. חניכי המחזור הראשון של מכינת ‘רקיע’, יעברו לחריש בתחילת שנת הלימודים הקרובה. החניכים והמחנכים יתגוררו בעיר וייקחו חלק בפעילויות קהילתיות

בספטמבר הקרוב תתחיל לפעול בחריש ‘רקיע’ – מכינה קדם צבאית טכנולוגית. המכינה הייחודית, שהוקמה על ידי טייסי חיל האוויר, מתכננת להצמיח את דור העתיד של המנהיגות הנדרשת בישראל: מנהיגות הדוגלת בחדשנות, יזמות, התמודדות עם סביבה דינמית, התאוששות מכישלון וגילוי גמישות.

מדובר בפרויקט חינוכי וחדשני, שמושק זו השנה הראשונה, ומטרתו לטפח צעירים בעלי פוטנציאל אנושי יוצא דופן, ממגוון אוכלוסיות בחברה הישראלית.

פגישת צוות מכינת רקיע
תת אלוף במילואים ניר נין-נון, טייס מסוקים בחיל האוויר, מוביל יחד עם צוות החינוך את התכנית החינוכית למחזור א׳. צילום: מתוך הפייסבוק של המכינה

‘רקיע’ היא המדרשה הראשונה למנהיגות המוקמת על ידי טייסי חיל האוויר. “בחרנו להקים מפעל חינוכי חדשני המבוסס על אותו DNA ייחודי הקושר בינינו”, מציינים מקימי המכינה באתר הרשמי. בין מקימי ויוזמי המכינה ניתן למצוא שמות של טייסים בולטים כדוגמת תת אלוף במילואים ניר נין-נון, טייס מסוקים בהכשרתו אשר כיהן כראש להק השתתפות ומסוקים במטה חיל האוויר.

על פי הפרסומים, הצוות החינוכי יעבור לחריש כבר באוגוסט ויחל בהכנות לקראת קליטת החניכים בעיר ופתיחת שנת ההכשרה והלימודים.

רקיע עם יצחק קשת שני גרינברג
ראשי המכינה בפגישה עם יצחק קשת ושני גרינברג. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המכינה

שיתוף הפעולה עם העיר חריש אינו מקרי. “חריש היא העיר הראשונה המוקמת בישראל ב-25 שנה האחרונות, ופיתוחה מהווה אתגר לאומי אליו החלטנו להירתם”, כך מסבירים ראשי המכינה את הבחירה שלהם בעיר.  ​

מחזור א’ – להיות ראשונים

ואכן, תחושת הראשוניות והחלוציות שמעוררת חריש בתושביה, באה לידי ביטוי גם בפרסומים השונים של המכינה, שעושה השנה את צעדיה הראשונים בתחום. המכינה מציגה בפרסומים תמונות הסטוריות ושואלת: “איך זה מרגיש להיות ראשון?”, מתי בפעם האחרונה הצטרפת למשהו ענק”? את התשובות, ככל הנראה, יגלו תלמידי המכינה בהמשך השנה, עם הגעתם לעיר.

מכינת רקיע פרסומים
הפרסומים של רקיע לגיוס התלמידים למחזור הראשון. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המכינה

הקשר עם הנהגת העיר חריש נרקם במשך זמן ממושך. בדצמבר 2019 נפגשו יוזמי הרעיון עם ראש העיר יצחק קשת ועם שני גרינברג, סגניתו. חודש לאחר מכן, כבר קיימה המכינה יום חשיפה למועמדים, שהתקיים במתנ”ס חריש.

יום חשיפה מכללת רקיע ינואר 2020
יום חשיפה של מכללת רקיע במתנ”ס חריש. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המכינה

לאחרונה פרסמו ראשי המכינה קול קורא לגיוס מדריכים ומדריכות. אלה יצטרכו בהתאם להגדרת תפקידם להוביל את התהליך החינוכי בכל מעגלי העשייה של החניכים: לימודים, סדרות חוץ ושטח, עשייה תורמת בקהילה וחיי קבוצה.

כאמור, תלמידי המכינה וגם הצוות החינוכי יתגוררו במספר דירות בחריש. עיריית חריש תקצה לרשותם מבנה מותאם לפעילויות החינוכיות. ככל הנראה, המבנה המדובר ימוקם במתחם הגנים ברחוב תאנה, שנמצא כעת בבנייה.

מתחם הגנים ברחוב התאנה

אישור להקמת המבנה התקבל בישיבה האחרונה של ‘הוועדה לתכנון ובנייה – חריש’ והוא יכלול ארבעה גנים בקומה הראשונה ואת מבנה המכינה בקומה מעליו.

רבים מקווים שהגעתה של מכינת ‘רקיע לעיר’ היא הסנונית הראשונה המבשרת על משיכת מוסדות לימודים ומכללות נוספים לעיר.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

החינוך בראש: קמפיין חדש למשיכת תושבים חדשים לחריש יצא לדרך

עיריית חריש בשיתוף משרד השיכון השיקה קמפיין מיתוגי לעיר למשיכת משפחות צעירות מכל המגזרים. במוקד הקמפיין תעמוד מהפכת החינוך בחריש. וכן, העיתוי אינו מקרי: “מיד לאחר פסח קיבלנו גל של פניות ממשפחות שמבקשות לעבור לעיר”

חריש ממבט על צילום: ישראל ברדוגו באדיבות עיריית חריש

עיריית חריש העלתה לאוויר קמפיין דיגיטל חדש בשיתוף עם משרד השיכון במטרה להגביר את קצב אכלוס העיר. הקמפיין מתמקד במהפכת החינוך בחריש, פונה למשפחות צעירות עם ילדים מכל המגזרים שמחפשות בימים אלה דירה ומציע להן לבוא לגור בחריש לקראת שנת הלימודים הבאה.

בית הספר הממלכתי החדש בחריש - רונה רמון
בית הספר ממלכתי ‘רונה רמון’

הנחת היסוד של הקמפיין היא שמשבר הקורונה יצר מציאות כלכלית חדשה. משפחות רבות נפגעו כלכלית, והמציאות החדשה מאלצת רבים לבצע חשיבה מחודשת ולבחון אפשרויות חדשות. “מיד לאחר פסח קיבלנו גל של פניות ממשפחות שמבקשות לעבור לעיר”, מציין יצחק קשת, ראש העיר. “כבר עתה נרשמו למערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה 400 ילדים מעבר להערכות הקודמות שלנו. הבנו שדווקא המשבר גרם לאנשים לחשוב אחרת ולשנות תבניות ודפוסי פעולה והחלטנו לרכוב על הגל ולמצות את המהלך למשיכת אוכלוסיה נוספת לעיר”.

משפחות מחפשות חינוך

הקמפיין שהכינה חברת המיתוג והאסטרטגיה “פרה כחולה” מציע למשפחה הישראלית לבוא לחריש ולא להתפשר על החינוך. “מניתוחים שערכנו הבנו שהדבר הכי חשוב עבור משפחות צעירות הוא ניצול הפוטנציאל של הילדים ומערכת חינוך איכותית, שתהווה קרש קפיצה להצלחת הילדים בעתיד”, מסביר קשת ומציין כי חריש, כעיר צעירה, בונה ברמה האסטרטגית את מערכת החינוך בעיר כמערכת חדשנית, שמאתגרת את הסטטוס קוו בחינוך.

חטיבת הביניים בחריש - בית הספר לאתגרי העתיד
אתגרי העתיד. מחנך ומחנכת בכל כיתה

דוגמאות לכך יש למכביר: שיטת הלימודים בחטיבת הביניים “אתגרי העתיד”, שבה אין ציונים אלא שיטות הערכה חלופיות, ולכל כיתה יש מחנך ומחנכת; עיצוב כיתות א’ למעבר רך מהגן לבית הספר; שילוב שיטת Tinkering בתוכנית הלימודים; בניית שני בתי ספר חדשניים שצפויים להיפתח בספטמבר 2021; ועוד.

“הקמפיין מסביר שבחריש אמנם אין עדיין חיי לילה סוערים, מסעדות שף או קניון ענק, אך העיר מציעה לתושביה מערכת חינוך מעולה לכל תלמיד מכל מגזר, ובכל גיל, החל מגיל 3 חודשים במעונות היום ועד כיתה י”ב”, מסביר קשת את עיקרי המהלך. “חינוך הוא פרמטר מרכזי בקבלת החלטה על מקום מגורים, וישובים שמשקיעים בחינוך מזוהים כישובים עם אוכלוסייה איכותית. חריש היא ללא ספק אחת מהישובים הללו. חריש היא אלטרנטיבה מצוינת למשפחות צעירות”.

“לדחוף את הקמפיין קדימה”

לתהליך שותפה חברת מועצת העיר נגה עוז: “יצאנו במהלך חשוב להגברת האכלוס של העיר בתקופה הקריטית של השנה. משבר הקורונה יצר הזדמנות אמתית למשיכת משפחות צעירות איכותיות לחריש”, היא מסכמת.

גני משחקים בחריש צילום: עיריית חריש
גני משחקים בחריש צילום: עיריית חריש

הקמפיין יעלה בעיקר באמצעי מדיה דיגיטליים, ויעביר את הגולש לדף נחיתה, הכולל מידע על העיר, ויצירת קשר למידע נוסף. תקציב הקמפיין מסתכם ב-250 אלף שקלים, סכום נמוך בהשוואה לקמפיינים קודמים, אולם מדובר בקמפיין “מטורגט”, כלומר מוכוון לקהל יעד ספיציפי: משפחות צעירות עם ילדים מכל המגזרים.

קמפיין דיגיטלי כזה מאפשר את מדידת החשיפה און-ליין וביצוע אופטימיזציה של הקמפיין תוך כדי תנועה. “הקמפיין יימשך בין חודשיים לשלושה חודשים. לא מדובר בקמפיין עתיר כספים, אולם זה מה שהמציאות הכתיבה לנו”, אומר קשת ומסכם: “אני קורא לתושבי חריש לדחוף את הקמפיין קדימה, לשתף אותו ברשתות החברתיות ובמעגל החברים הקרובים כדי להגדיל את אפקטיביות הפרסום ואת ההצלחה של העיר”.

עוד בנושא: בתי ספר בחריש 


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

הטובים לחריש: גאווה מקומית על מדים

הם לובשים מדים, מגיעים להישגים מרשימים, מטפסים בסולם הדרגות ואוהבים את חריש בלב שלם. רב סרן אורנית אביטן-ג’ורנו יזמה אפליקציה שתחולל שינוי ופקד ליאון ניסנוב זכה ביום העצמאות באות מצטיין מג”ב איו”ש. גאווה מקומית כבר אמרנו?

לפני שבוע השיק צה”ל את אפליקציית ‘בדרכים’ המקשרת בין חיילי צה”ל בסדיר ובקבע ומצוותת נסיעות משותפות של חיילים בהתאם לאזור מגורים ויעד הגעה. האפליקציה משמשת כסביבה צבאית מאובטחת, שאינה מיועדת לאזרחים, והיא מעודדת מעבר לחיסכון בדלק, בזמן והפחתת העומס בדרכים, גם סביבה בטוחה לחיילים מפני טרמפים אקראיים או התקהלות בטרמפיאדות ותחנות אוטובוס – יעדים שהיו נתונים בעבר למתקפות מחבלים.

רס"ן אורנית אביטן-ג'ורנו
רס”ן אורנית אביטן-ג’ורנו

על הרעיון והיוזמה חתומה רס״ן אורנית אביטן-ג׳ורנו (32) ראש מדור כוננות זרוע יבשה, אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה.

אביטן-ג’ורנו, תושבת חריש מזה שישה חודשים, התגוררה בגוש דן לפני המעבר לעיר ולא סבלה מבעיה של פקקים אולם ביום הראשון בו יצאה מביתה בחריש בדרכה לעבודה בקריה בתל אביב, היא הבינה לראשונה על מה כולם מדברים. “יצאתי בשעה שבע בבוקר והנסיעה התארכה מאוד. הבנתי שזה לא הגיוני להתנהל כך. באותה תקופה הושקו נתיבי הנסיעה הציבוריים של פלוס 2 ו-פלוס 3 ותהיתי את מי אני יכולה לקחת איתי כדי לקצר את זמני הנסיעה שלי וגם לתרום לסביבה. משם נולד הרעיון”.

להתמודד עם חוסר וודאות

אביטן-ג’ורנו, נשואה לרואי ואם לשתי בנות, הצעירה בהן היא תינוקת בת חודש וחצי בלבד, יוצאת בשיגרה מביתה למשרד בקריה ואין לה מושג באיזו שעה תחזור. “כראש מדור אני אחראית לתכנון כל המשימות השוטפות השנתיות ללוחמי זרוע היבשה וחיילי המפקדות. בזמני חירום אני נציגה בחמ”ל של הרמטכ”ל”.

אורנית אביטן ג'ורנו
אורנית אביטן-ג’ורנו

ואכן, בזמן הקורונה, היא לא יצאה כמעט מהבור ועסקה מסביב לשעון במילוי פקודות מבצע “קרן אור” ובתיאום פעילות עם פיקוד העורף. אבל האקשן והטירוף רק עושים לה טוב. “אין יום שדומה לאחר. התפקיד שלי מתמודד בעיקר עם חוסר וודאות”, היא מסבירה.

בעברה מילאה אביטן-ג’ורנו שלל תפקידי פיקוד והיא חתומה גם על פיתוח קורס הרחפנים הראשון בצה”ל. היא בעלת תואר שני במינהל עסקים וייעוץ ארגוני, ובזמנה הפנוי מעבירה הרצאות שעוסקות בניהול זמן יעיל. “יש לי ענין עם ניהול זמן”, היא מודה. זה חלק מהניסיון שלי לאזן בין קריירה ומשפחה ולהישאר בחיים. חשוב לי לדעת שהשבוע מנוצל היטב”.

תרבות הנסיעה השיתופית

כאמור, את הרעיון לאפליקציה הגתה עם המעבר לחריש, אולם משבר הקורונה תרם גם הוא לזירוז הליך הפיתוח. “הרעיון זכה לפידבקים חיוביים מאוד והתחלתי לעבוד על פיתוח האפליקציה עם יחידת שחר באגף התקשוב וההגנה בסב”ר. ברגיל, תהליך הפיתוח אורך כשישה חודשים, אולם הפסקת התחבורה הציבורית בשל הקורונה והצורך של חיילים להתנייד תרם להאצת התהליך. כעת חובת ההוכחה היא עלינו, אנשי הקבע בעלי הרכב, לעדכן את הנסיעות שלנו ולהציע טרמפים לחיילים שגרים בסביבה שלנו”.

אפליקצית בדרכים
אפליקצית בדרכים. הושקה לפני שבוע

אביטן-ג’ורנו שיזמה את פיתוח האפליקציה באופן עצמאי ולא כחלק מתפקידה, מעריכה שהמכשול העיקרי שהיא רואה כעת בהצלחתה הוא דווקא מכשול תרבותי: “תרבות נסיעה שיתופית היא חדשה בארץ, אנשים אוהבים את העצמאות והפרטיות שלהם ולכן אנו בוחנים גם אפשרות לתגמל את הנהגים כדי לחולל את השינוי. אני מקווה שמצה”ל תצא בשורה בנושא התחבורה השיתופית במיוחד בתקופה בה חוזרים לשגרה”.

למרות הקושי בהתניידות מחריש לתל אביב חולקת אביטן-ג’ורנו מילים חמות לעיר: “הגענו לחריש כדי להיות חלק מקהילה מתפתחת, לקחת חלק במשהו גדול יותר, ואנו אוהבים את המגורים בעיר. כוחה של הקהילה בעיר מורגש. חריש נהנית מדיור בר השגה ומחינוך טוב. צריך רק לחבר אותה לכביש 6 ולשדרג את התשתיות על מנת להפוך אותה לעיר אטרקטיבית”.

ילדות באילת אורנית אביטן-ג'ורנו
ילדות באילת: “חלמתי להיות ראשת העיר”

תכניות לעתיד?

“היעד הוא לקבל דרגת סגן אלוף ולהמשיך לטפס בסולם הדרגות”, היא מציינת ובנשימה אחת מספרת גם על תכנית המגירה: “אני ילידת אילת ותמיד חלמתי להיות ראשת העיר. כעת עם המעבר לחריש וההתאהבות בעיר, אני לא פוסלת את הרעיון, שאם לא אמשיך בצבא, אני אכנס לעשייה הציבורית בחריש ואתרום את חלקי לעיר”.

מצטיין מג”ב איו”ש

השגרה של פקד ליאון ניסנוב (26) מפקד מחלקה במג”ב איו”ש (איזור יהודה ושומרון) דומה לסרטי הפעולה שניתן לצפות בהם בנטפליקס. ניסנוב, שמפקד בגילו הצעיר על 30 שוטרים, עסוק מרבית ימי השבוע במשימות הכוללות סיורי שטח, כיתות כוננות, התמודדות עם הפרות סדר ומשימות ביטחון שוטפות. ביום העצמאות האחרון, כשמדינת ישראל חגגה יום הולדת 72, נבחר ניסנוב למצטיין יום העצמאות של מג”ב איו”ש והועלה לדרגת פקד.

ליאון ניסנוב מג"ב
פקד ליאון ניסנוב: “העבודה מעניקה לי תחושת סיפוק עצומה”

לשאלה אם הבחירה בו הפתיעה אותו עונה ניסנוב בחצי חיוך: “זו שאלה מכשילה. אם אני אומר שלא, אני אתפס כיהיר. אני יכול לומר שזה מאוד מרגש שמעריכים את העבודה שלך. העלייה בדרגה משמעותה ייצוג סמלי, לא מדובר בתוספת שכר, זו הערכה נטו וזה משמח אותי מאוד”.

“תוצאות מידיות וניכרות בשטח”

העבודה של ניסנוב אכן ראויה להערכה. מדובר בעבודה קשה וסיזיפית באחת הגזרות ה”חמות” של ישראל. “אני יכול לומר שאני לא בא לעבודה, אני בא לעבוד ולעבוד קשה. יש לי 30 לוחמים שאני אחראי עליהם מכל ההיבטים והזוויות האפשריות, אני יוצא איתם למשימות בשטח, בונה להם לו”ז הכולל מעבר למשימות גם מד”סים ופעילויות ספורט, ונותן להם מענה גם ברמה האישית כשהם בבית ונתקלים בבעיה או בקושי”.

מה אתה אוהב בעבודה?

“בראש וראשונה את העובדה שאני שומר על בטחון המדינה. העבודה מעניקה לי תחושת סיפוק עצומה. רוב השוטרים נמצאים בתפקיד בגלל סיבות דומות. הם לא מונעים בגלל כסף או שכר. מעבר לזה, לעבודה שלנו יש תוצאות מיידיות וניכרות בשטח. אתה יודע שבזכות המעצר שביצעת מנעת פיגוע. בזכות האדם שחקרת, מנעת גניבת רכב. לעשייה המאומצת יש תוצאות שמשפיעות על תושבי המדינה”.

ליאון ניסנוב מצטיין יום העצמאות
טקס קבלת פרס מצטיין מג”ב איו”ש

ניסנוב שמשרת כבר שבע שנים במג”ב התחיל את דרכו כלוחם סדיר במג”ב ירושלים. הוא סיים קורס מ”כים וחזר לפקד כמפקד טירונים באותה גזרה, המשיך כמפקד קורס מ”כים ובהמשך יצא לקורס קצינים.

לקטוף חוביזות ופטריות

את ההפוגות שיש לו בין המשימות השוטפות הוא מבלה ברחוב גמלא בחריש, העיר אליה הגיע בגיל שנה. “אני גר בחריש כבר 25 שנים. הורי הם ממקימי הישוב. כילד זו היתה חוויה מדהימה לגדול בחריש. הישוב היה בן 300 משפחות והתחושה הקהילתית והמשפחתית היתה חזקה מאוד. כולם הכירו את כולם ועזרו לכולם. בשבתות בילינו ביערות בקטיף חוביזות ופטריות ועשינו על האש. בהתחשב בעובדה שכל שבעת האחים של אבי התגוררו בישוב, כל אדם בישוב כמעט היה קרוב משפחה שלי”, נזכר ניסנוב.

ליאון ניסנוב ביערות חריש
ניסנוב: ילדות ונערות ביער חריש

ואיך התחושה שלך כעת בחריש החדשה?

“יש פחות שקט, יותר רעש והמולה. זה מורגש. אבל יש גם יתרונות, פתאום יש בנק וסופר מתחת לבית”. למרות התחושות המעורבות בנוגע לאופיה המשתנה של העיר, דרכו של ניסנוב שלובה בחריש גם בעתיד: “קניתי בית בחריש ואני אגדל את הילדים שלי כאן. אני אמשיך לגור כאן כי אני אוהב לחיות כאן”, הוא פוסק.

האם אתה מעורב במה שקורה בעיר? אתה מחובר למתרחש באמצעות הקבוצות החברתיות?

“כן, אני עוקב אחרי הקבוצות המקומיות. מצחיק לראות אנשים מתלוננים על בעיות קטנות, שטרם הספיקו לטפל בהם. צריך להיות אופטימיים, רק התחלנו בהקמה של העיר”, מציין ניסנוב ומזכיר את ההתפתחות העצומה שחלה בעיר בעשר השנים האחרונות: “אבא שלי עובד מועצה כבר 21 שנה. כיום הוא משמש כמנהל הניקיון של חריש. עד שנת 2010 הוא היה עובד המועצה היחיד בעיר. העיר מתפתחת בקצב מדהים וצריך לתת לה את הזמן להשלים מהלכים”.

ליאון ניסנוב בגמלא
ניסנוב בפתח בית הוריו: “קניתי בית בחריש ואני אגדל את הילדים שלי כאן”

ניסנוב בוחר לסיים את הראיון במסר לנוער החדש של חריש: “זכורה לי חוויה מתקופת הטירונות. הייתי בן 19 כשתפסתי טרמפ עם איש קבע בדרגת פקד (הדרגה שקודמתי אליה), והסתכלתי עליו ממקום הכי נמוך שיש במג”ב- טירון. כששאלתי לגילו, הוא השיב שהוא בן 27, וחשבתי שזה בטח מאוד קשה להגיע לדרגה הזאת בגיל הזה. שבע שנים אחרי, אני בן 26 וקיבלתי את דרגת הפקד. נזכרתי ברגע הזה ואמרתי לעצמי ‘אם תרצו אין זו אגדה’. זה המסר שלי לנוער של חריש, אתם רוצים משהו? תגיעו אליו!”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

עיריית חריש הציגה תכנית מחודשת לשכונת מעו”ף

חנייה אלכסונית, מסוף תחבורה ציבורית, שצ”פים ירוקים, עידוד הליכה ושטחי מסחר רבי קומות לצד מסחר שכונתי. כך תיראה בעתיד (הרחוק) השכונה הרביעית של חריש

בימים אלה מתחילה להתאכלס שכונת מעו”ף או בשמה המלא, מרכז עסקים ופיתוח. בשלב זה, מעבר לבנייני מגורים של הקבלנים ‘דונה‘ ו’האחים אוזן’ שנבנו במסגרת תכנית מחיר למשתכן, לא קיימים בשכונה מבני ציבור, למעט מתחם של שישה גנים בבנייה שעתיד להיחנך בספטמבר הקרוב.

שכונת מעו"ף בבנייה
שכונת מעו”ף בבנייה

גם גינות משחקים או שצ”פים טרם הוקמו ושטחי המסחר והתעסוקה שאמורים להוות את לב ליבה של השכונה, טרם תוכננו. העיכוב המשמעותי בתכנון השכונה נבע מריביזיה תכנונית. לפני כשנה הבינו ראשי הרשות כי קיים צורך בשינוי תכנית התב”ע לשכונה. הסיבה נעוצה בעיקר בכישלון שיווק המגרשים המסחריים שיצאו למכרז, בעיה אקוטית כאשר מדובר בשכונה שאמורה להוות את לב ליבם של המסחר והתעשייה בחריש. סיבה משמעותית נוספת היתה הגדלת מרחב התכנון של חריש והוספת שכונת חריש דרום כשכונה מעורבת מגורים ומסחר גם כן. הרחבת מרחב המוניצאפלי של חריש שינתה את תפקיד שכונת מעו”ף מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בליבת העיר;

מפגש שיתוף ציבור של תושבי שכונת מעו”ף. יולי 2019

השינוי הנדרש בתכנון השכונה הוליד גם ציפיות גבוהות בקרב דיירי השכונה. אלה השתתפו בכנס שיתוף ציבור שהתקיים ביולי 2019 – שם שטחו את הציפיות והמחשבות לגבי עתיד השכונה והתכנון המחודש.

לאחרונה, תשעה חודשים לאחר מפגש שיתוף הציבור הראשון, התקיים מפגש ‘זום’ עם נציגי תושבי השכונה בו הציגו יעקב נתניהו, מנכ”ל העירייה, ויניב מרכנתי, מ”מ מהנדס העיר, את התכנית החדשה לבינוי שכונת מעו”ף.

מענה לבעיית שיווק המגרשים המסחריים?

שכונת מעו”ף, שעתידה להיות המרכז העסקי והתעסוקתי של העיר חריש, תוכננה בהתאם לתפישות חדשניות ביחס לאורבניות מתקדמת משלבות בין מגורים לבין אזורי תעסוקה ומסחר ויוצאות נגד הקמת פארקי תעשייה נפרדים מהערים עצמן. אולם השילוב בין מגורים ואזורי מסחר ותעשייה יוצר גם אתגרים משמעותיים בניהול אינטרסים שעלולים להיות מנוגדים. כך לדוגמה, אזור תעסוקה עירוני דורש מרכזיות גבוהה, שילוב אמצעי תחבורה ציבורית ופתרונות חנייה מרובים. עמידה בדרישות אלה עלולה ליצור עומס תנועה מוגבר בשכונה ולפגוע באיכות החיים של התושבים באיזור.

שלט שכונה מעו"ף
“שכונת מעו”ף היא שכונת החמצן של חריש”

“כמות המשתנים בכל החלטה היא כבירה”, ציין נתניהו בפגישת הזום והוסיף: “עבדנו על התכנית החדשה מספר חודשים, נשקלו הרבה מכלולים. יש לנו לא מעט שותפים וראייה כוללת שמסתכלת על עיר שלמה”, עוד הוסיף נתניהו כי שכונת מעוף תוכננה כמרכז עסקים ראשי: “שכונת מעו”ף היא שכונת החמצן של חריש. בלי קשר לחריש דרום, שכרגע מוקמת, העיר זקוקה לכל מ”ר של תעסוקה שיכניסו כספים לקופת העירייה”.

יחד עם זאת, האתגר המרכזי העומד עדיין בפני מתכנני השכונה והמועצה, הינו הצלחת השיווק של שטחי המסחר ליזמים. כאמור, המכרזים הקודמים כשלו ונראה כי גם התכנית החדשה שמוצגת כעת אינה מציגה מענה אמתי לבעיית שיווק המגרשים המסחריים. עובדה זו מעמידה בספק את ישימות התכנית החדשה.

“בשלב זה שני מגרשים בלבד הוצאו למכרז. אנחנו נחושים להצליח בשיווק המכרזים”, ציין נתניהו והוסיף כי על פי הערכה השלמת בניית מבני המסחר והתעסוקה בשכונה תארך כעשר שנים.

 תנועה, תחבורה ובטיחות

 תכנית השכונה כפי שהוצגה על ידי מרכנתי מתבססת על ארבעה רכיבים, הראשון בהם הוא תכנון התנועה והתחבורה.

תנועה ובטיחות מעו"ף
תנועה ובטיחות מעו”ף

התחבורה בשכונה תוכננה בהתאם לתפישת ‘מיתון תנועה’ השלטת בשאר שכונות העיר. בהתאם, תוכנן מדרג של רחובות ממותני תנועה בהם המהירות המותרת היא 30 קמ”ש (צהוב) רחובות ממותני תנועה בהם ינועו כלי רכב ציבוריים וכבישים היקפיים לשכונה המחברים אותה לשאר העיר.

בהתאם להבנה שאיזור תעסוקה עתידי מצריך נגישות גבוהה, פרישת תחנות האוטובוס בעיר תוכננה במרווחים קבועים ונגישים. בשכונה יוקם גם מסוף תנועה מרכזי (מזרחי) שיגדיל את נגישות תושבי החוץ לשכונה.

בתכנון: חנייה אלכסונית, בניגוד לתכנון הקיים כיום בעיר

אחד החידושים הבולטים בשכונה הוא תכנון חנייה אלכסונית שבוצע לטובת הגדלת מקומות החנייה הפוטנציאלים. השכונה שעתידה להוות מרכז אורבני תצטרך להתמודד עם עומס תנועה גדול מהרגיל. להערכתו של יניב מרכנתי, מ”מ מהנדס העיר, חניה אלכסונית בשכונה תעניק תוספת של 30%-50% מקומות חנייה בהשוואה לחנייה מקבילה למדרכה. “תכנון החנייה בניצב / אלכסון נעשה על מנת לתת תמיכה לעסקים העתידיים של השכונה”, ציין מרכנתי.

נדבך נוסף בתפיסת מיתון התנועה הוא עידוד הליכה ונגישות גבוהה. בהתאם, התכנית פורסת שצ”פים ירוקים ומערכת הליכה נוחה במרווחים קבועים.

שטחים ציבוריים פתוחים

לצד הרצון בניצול מקסימלי של שטחי השכונה לטובת מסחר ותעסוקה כוללת התכנית מספר שטחים ירוקים. שלוש גינות ציבוריות קטנות יוקמו במתחמי המגורים הקיימים (אליפסות ירוקות).

שטחים ציבוריים פתוחים מעו"ף
שטחים ציבוריים פתוחים מעו”ף

גינה ציבורית נוספת תוקם בין מתחם המגורים למתחם התעסוקה (אליפסה כחולה) ותהווה גם שביל הליכה מקשר בין חלקי השכונה השונים.

בנוסף, מתוכנן לקום בדופן הצפוני של השכונה מרחב ירוק נוסף המשתרע על שטח של 15 דונם וגם הוא יצור מעברים נגישים להליכה רגלית. סך הכל יוקמו בשכונה 30 דונם של שצ”פים ירוקים. תכנון השכונה בכללותה שמעודד נגישות והליכה מייצר מערכת הליכה נוחה (קווים אדומים) עם נקודות יציאה במרחקים קבועים של 170 מטרים.

שימושי קרקע ומבנים ציבוריים

על פי התכנית שהוצגה יוקם בצידה המערבי של השכונה בית העירייה החדש ומרכז חירום הכולל נקודת משטרה, תחנת כיבוי אש, מד”א וגופי חירום נוספים.

שקף 3 מעו"ף
שימושי קרקע ובינוי בשכונת מעו”ף

בצידה המזרחי של השכונה, יוקם כאמור, מסוף תחבורה ציבורית שיקשר את תושבי חריש עם ערים אחרות ויעניק שירותי תחב”צ לתושבי העיר בין השכונות השונות.

מבני החינוך שמתוכננים בשכונה בשלב זה הם גני ילדים בלבד. יחד עם זאת, ציינו ראשי העירייה כי בשטחים החומים בשכונה יוקמו בעתיד מבנים ציבוריים נוספים בראייה עירונית כוללת וכי נבחנת האפשרות להקמת בית ספר יסודי או על יסודי שיתנו מענה לתושבים גם בשעות הפנאי ושעות אחה”צ.

 תכנית הבינוי במגרשים

התכנית החדשה קובעת מד מרחק בין בנייני המגורים למבני התעסוקה. טווח המרחקים נע ממינימום של 20 מטרים ומגיע גם למרחקים של 60 מטרים. מרחק זה נועד לאפשר לדיירים הפחתה משמעותית ממטרדי רעש שיעלו ממרכזי התעסוקה.

תכנית בינוי תב"ע מעו"ף
תכנית בינוי תב”ע מעו”ף

בנייני המסחר והתעסוקה הממוקמים בסמיכות לבנייני המגורים (עיגולים צהובים) הוגבלו לחמש קומות בלבד. בניינים מרוחקים יבנו לגובה של 7 עד 15 קומות.

שטחי מסחר שכונתיים ימוקמו גם בקומת הכניסה של מבני המגורים בדומה למתרחש בשדרת דרך ארץ.

“זו התכנית של ממשלת ישראל ועיריית חריש לשכונת מעו”ף”, סיכם נתניהו בפגישת הזום והוסיף: “לתושבי המעו”ף יש כמה שנים של דרך ארוכה עד לסיום בנייתה של השכונה. אנחנו מודעים לקשיים ומבטיחים לכם 100% של מאמץ משותף אתכם לטובת חווית מגורים טובה לתושבי השכונה”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מחריש תצא בשורה? קהילת גמלאים בונה מודל דיור חדש בבניין משותף

אם תסתכלו רק על הקמטים והשיער הלבן תפספסו בגדול: חברי קהילת הגמלאים שעוברים להתגורר הקיץ בבניין משותף בחריש מלאים בחיוניות ורוח צעירה והם מתכננים לתמוך האחד בשני, לתרום לקהילה וגם לשנות את העולם: “יותר מאי פעם ברור שיש לשנות את הפרדיגמה לפיה החברה תופסת את הזיקנה ואת הזקנים”  

מימין: בהירה, עמוס, אלדד, רמי, אורה, רחל, תמר, חיה ואריאלה. צילומים: אורן קלר

אם הכל ילך כמתוכנן, בקיץ הקרוב יעברו להתגורר בבנין משותף בשכונת הפרחים 12 מחברי קהילה חדשה מתגבשת ופורצת דרך, קהילת גמלאים בחריש.

חברי הקהילה, שצעיר החבורה בה בן 65 והמבוגר נושק לגיל 78, מקדמים מודל חדש של הזדקנות מכבדת המהווה חלק תורם ובלתי נפרד מהחברה. “המטרה שלנו היא לפעול למען איכות חיינו, ליצור מודל שיאפשר לנו להישאר לגור בביתנו בזקנתנו וככל שניתן להימנע בעתיד מהצורך בפיתרון חוץ ביתי”, כתבו חברי הקהילה באמנה שניסחו.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
מודל חדש לזקנה בישראל

את זאת הם יעשו בעזרת שותפויות ועזרה הדדית, שיאפשרו להם להקטין את הוצאות הקיום בכלל ואת ההוצאות המיוחדות לגיל המבוגר ובעזרת מיזמים עסקיים-חברתיים שימצו את הניסיון והידע המצטבר של חברי הקבוצה.

“כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו”, מציינת חיה ליסקובסקי (71) חברת הקהילה, שמתעתדת לארוז בקרוב את חייה בארגזים ולעבור לבנין המשותף.

ליסקובסקי, תושבת חריש מזה שנתיים, מוותרת על ‘דירה מסודרת עם שקיעות מרהיבות ובעל דירה מקסים’, לטובת הבנין המשותף: “נדלקתי על הרעיון”, היא מודה. “החזון שלי הוא להיות חלק מקהילה של אנשים שעושים למען עצמם. אנחנו אמנם מבוגרים, אבל יש רבים בחבורה שעובדים, לומדים ומתפתחים. זו חבורה שכיף להיות איתה”, היא מסכמת.

חיה ליסקובסקי
ליסקובסקי: “נדלקתי על הרעיון”

מרעיון לביצוע, מכמיהה למציאות

את הרעיון להקמת הקהילה קידמה אריאלה דישון, חברת הקבוצה והיוזמה קרמה עור וגידים במפגש בין רמי גרטלר ותמר נרקיס גל. גרטלר (65), עבר לחריש לפני שנה. “ראיתי בחריש פוטנציאל טוב וחשתי גם תחושת חלוציות וציונות, אם אפשר להשתמש עדיין במילים האלה בתקופה שלנו”.

גרטלר מודה שהרעיון של מגורים משותפים בעירבון מוגבל (כל חבר בקהילה ביחידה עצמאית וכולם יחד במתחם משותף) קינן בו כבר תקופה ארוכה. “בחולון, הייתי שותף בקבוצה שנפגשה במשך שמונה שנים ודיברה על מגורים משותפים, אבל זה לא הבשיל ואילו בחריש, תוך שלושה חודשים בלבד עברנו משלב החזון והחלום למציאות. אני זוקף זאת לזכותה של נרקיס-גל שהיא אשת ביצוע”.

תמר נרקיס-גל (71) חלמה על רעיון דומה. “הייתי חברת קיבוץ ומנהלת קהילה בקיבוצים. בעשר השנים האחרונות נדלקתי על הרעיון של לחיות עם חברי קהילה ואף למדתי את הנושא לעומק. כשהגעתי ליום הולדתי ה-70 החלטתי שאני מפסיקה לנהל קהילות עבור אחרים ומתחילה לטפל בקהילה של עצמי. עברתי לחריש במטרה להצטרף לקהילת ‘ירוק בעיר’ אולם המעבר שלהם לעיר התעכב ולכן התנדבתי לפעילות של קבוצת 60 פלוס והכרתי אנשים שהרעיון של קהילה ענה להם על כמיהה נסתרת”.

הנאים השכנים בעינייך?

חברי הקבוצה שרובם מתגוררים לבדם בחריש, יעברו להתגורר ברחוב נרקיס 32 בבנין חדש של חברת ‘דונה’. חוזה השכירות ייחתם בקרוב והוא כולל שכירות ארוכת טווח של חמש שנים במחיר קבוע ולא משתנה.

“אנחנו רוצים ליצור משהו מעבר ליחסי שכנות גרידא”, מסבירה ליסקובסקי. “יש לנו הרבה רעיונות וגם אפשרויות לשיתופי פעולה כלכליים, יש לנו חבורה של אנשים מוכשרים עם מגוון רחב מאוד של מקצועות וכשרונות שיאפשר לנו ליצור מיזמים חברתיים-כלכליים”.

תמר נרקיס גל
נרקיס-גל: “להפוך משכנים לקהילה, זה תהליך היצירה שלנו”

“להפוך משכנים לקהילה – זה תהליך היצירה שלנו”, מדגישה נרקיס-גל. “כולנו מאוד רוצים בהצלחת הפרויקט. המטרה שלנו היא להפוך את חברי הקהילה לקבוצה שעוזרת לפרט בהיבטים שונים אבל גם להושיט יד לתושבים בקהילה הרחבה בחריש, כמו משפחות חד הוריות ואחרים וגם לקדם פרויקטים חברתיים כמו בניית מערכת השירותים לאזרח הוותיק בחריש”, מציינת נרקיס-גל ואילו גרטלר מדגיש: “אנחנו מתכננים להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הרב-גילית הסובבת אותנו הן בחיי היומיום השוטפים והן בתרומתנו לה”.

התרומה לקהילה מתחדדת מול ההשוואה המתבקשת לבתי דיור מוגן, המודל הנפוץ יותר למגורים עבור בני הגיל השלישי.

“אני לא רוצה לחיות בכלוב זהב מנותק מהקהילה ומהעיר. בניגוד למתרחש בבתי דיור מוגן – אנחנו עושים הכל לבד, אין לנו מנהל שקובע שמחר תהיה הופעה או חוג. מה שנקים לעצמנו, זה מה שיהיה”, מסביר גרטלר.

נרקיס-גל: “בבית אבות בולט האלמנט הסיעודי. בקהילה שאנו מקימים, ברור שאם אנחנו גרים יחד ואנחנו חברים טובים, נוכל לנצל זאת לעזרה הדדית של קניית תרופות, הסעה לרופא או כל מטלה אחרת”.

“ההבדל העיקרי בינינו לבין בית דיור מוגן הוא שאנחנו יוצרים את הקהילה”, מפרטת ליסקובסקי  “אנחנו נחליט יחד מה לעשות, יש לנו חזון לעצמנו, זה הבדל מהותי. בדיור מוגן אין תחושת שייכות למשהו גדול ממני”.

רמי גרטלר
גרטלר: “אני לא רוצה לחיות בכלוב זהב מנותק מהקהילה ומהעיר”

“כל חיי התנדבתי בקהילה תמיד הייתי איש חינוך ואני מקווה שאנחנו נצא לכל מיני יוזמות חברתיות ואולי חלק מהן יהיו בשכר. כסף זו לא מילה גסה”, מסכם גרטלר.

בחוד החנית החברתית

ואכן, גם ההבט הכלכלי נלקח בחשבון על ידי חברי הקבוצה. קנייה מרוכזת, הנחות קבוצתיות, הוזלת עלות המחייה הכללית ובמיוחד עלויות בריאותיות, כל אלה נבדקו והם חלק מתכנון הקהילה להיטיב עם חבריה. “אני רוצה שנהיה חוד חנית חברתית, שנפנה זרקור לקבוצת אנשים עם ניסיון וידע. המדינה צריכה לשאול את עצמה מה עושים עם המשאב האנושי הזה, איך אפשר לנצל את זה, בטח ובטח בתקופה בה מדברים כבר על גיל רביעי וחמישי. יש גם אנשים שהגיעו לשלב הזה בחיים עם מעט חסכונות והמדינה צריכה לעזור להם לפרנס את עצמם בכבוד לפחות עשור נוסף”, מדגיש גרטלר.

רעיון זה מקבל משנה תוקף על רקע מגפת הקורונה העולמית ש’כלאה’ ובודדה קשישים רבים ויצרה סטיגמה קשה, ששנים רבות עוד יתקשו בני הדור השלישי להתנער ממנה.

נרקיס-גל: “תקופת הקורונה חידדה את הצורך בקהילה ויצרה אצלנו מוטיבציה מאוד גדולה להתקדם, לחזק את היסוד החי בכולנו, להישאר חיוניים ופעילים”.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
חברי הקהילה בחזית בניין המגורים. הקורונה חידדה את הצורך בקהילה

ליסקובסקי: “תקופת הקורונה לא השאירה אותנו לבד. שוחחנו על בסיס קבוע בזום והיינו עסוקים בהקמת הקהילה. אף אחד מאיתנו לא הרגיש מבודד או מסכן, תמכנו האחד באחר”.

“הקפיצו לי את הפיוזים”, מודה גרטלר. “בגלל הקורונה מסתכלים עלינו כעל אנשים עם רגל אחת בקבר. יותר מאי פעם ברור שיש לשנות את הפרדיגמה לפיה החברה תופסת את הזיקנה ואת הזקנים. הקהילה שלנו תהיה בחזית השינוי הזה”.

בלי חששות ועם פרפרים בבטן

היוזמה של חברי קהילת נרקיס 32 מצטרפת לשלל יוזמות חברתיות וקהילות שפורחות בחריש כדוגמת הקהילה הירוקה והקיבוץ העירוני. מה יש בה בחריש שמעודד הקמה של יוזמות כאלה?

“יש פה רוח חלוצית, אנשים פתוחים יותר אחד לשני, נעימים אחד יותר לשני וסובלניים יותר מאשר בכרך ההומה”, פוסק גרטלר. נרקיס-גל מסכימה: “חריש אוהדת רעיונות חדשים ורבים שמחו להיות שותפים שלנו לעשייה. קיבלנו אוזן קשבת ותמיכה מהמתווך מקסים פרחמנקו מ‘רימקס’ ומחברת ‘דונה’ שאפשרו לנו לשריין את 12 הדירות בבניין עבורנו. “קיבלנו רוח גבית מרבים שתומכים בנו”, מוסיפה ליסקובסקי ומציינת את עו”ד נתי עופר שעזר בהתנדבות בנושא ההערכות המשפטית.

יש לכם חששות?

“במקרה הכי גרוע, אם נושא הקהילה לא ימריא, אני אגור בבניין עם 12 אנשים חביבים. אין לי פחדים גדולים. לעומת זאת, אני יכול לומר שיש לי פרפרים בבטן. מרגש אותי שהרעיון ליצירת קהילה קורם עור וגידים. אנחנו עושים פה משהו ייחודי”. מסכם גרטלר.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים
מודל אלטרנטיבי לבני הגיל השלישי

גם נרקיס-גל לא מתעסקת בתחושות שליליות אלא מחכה לשלב הבא: “חששות? לא ממש, אני מקווה שיום אחד נוכל להשפיע על עוד אנשים ולהוות מודל אלטרנטיבי לבני הגיל השלישי”.

ואילו ליסקובסקי מסכמת: “אני רוצה שאנשים בגילנו יקבלו השראה ויבינו שלא משנה מה מצבם הכלכלי או האישי, אם הם תפרנים או פרודים, אין להיכנע לדיכאון. יש חיים גם בגילאי 60 ו-70, חיו אותם לפני שאתם מתים”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

כעבור שבע שנים: טופסי 4 ראשונים בפרוייקט “חריש המאוחדת”

עמותת “חריש המאוחדת” שהחלה דרכה בשנת 2013 וכוללת קרוב ל-600 משפחות, עברה טלטלות רבות ועיכוב של חמש שנים בדרך לדירה המיוחלת. כעת, סוף סוף, רואים ראשוני הדיירים בפרויקט את האור בקצה המנהרה

עמותות הבנייה הגדולות בחריש, שהחלו את דרכן בימים הראשונים של הקמת העיר, התמודדו עם אתגרים רבים בדרך לדירה המיוחלת. בין המהמורות הרבות ניתן למנות קשיי מימון, מתחים ועימותים בין הדיירים לבין מארגני העמותות ובין הדיירים עצמם, עיכובים משמעותיים בלוח הזמנים ועליית מחירים לא מבוטלת ביחס לאומדן הדירות הראשוני. עבור מאות רבות של משפחות בכל עמותה, ההתנסות היתה ‘חווייה מפוקפקת’ בלשון המעטה.

עמותת חריש המאוחדת החלה את דרכה, בתחילת שנת 2013, עם 490 משפחות שרכשו במסגרתה דירות בעיר. בחודש יולי 2013 הושלמה עסקת רכישת הקרקע להקמת הפרוייקט מחברת אשדר, שזכתה בה במקור במכרז הקבלנים הראשון בעיר. בהמשך, בהתאם לתקנות שבס, הורחב מניין הדירות ל-591.

שכונת אבני חן בחריש, טרם תחילת הבנייה. יוני 2013
שטח השכונה, טרם תחילת העבודות, יוני 2013.

במקור היתה מתוכננת הקמתו של הפרוייקט להימשך כשנתיים, אך כאמור, רק כעת, כעבור 7 שנים, יזכו המשפחות הראשונות לקבל מפתחות לדירה. משפחות אחרות מהעמותה צפויות להמתין לתורן עוד חודשים ארוכים.

האומדן ההתחלתי: 660 אלף שקלים לדירת 4 חדרים

חברת הניהול, מינהל מגורים ישראל, שבראשה עומדים מוטי פלד, שלמה ונטורה ויאיר מורט, אירגנה את העמותה במקור ולאחר סכסוך עם ועד העמותה, לאור העיכובים הרבים בהקמת הפרוייקט, היא הוחלפה ע”י הועד בחברת ניהול אחרת. במשך שנים התקשתה העמותה להשיג ליווי בנקאי ומימון להקמת הפרוייקט עד שלבסוף, בשנת 2017, התקבל המימון המיוחל מחברת ילין-לפידות.

מתחם ראשון שקיבל טופס 4 בפרויקט חריש המאוחדת
בניינים במתחם המגורים הראשון בפרוייקט שקיבל טופס 4

פרוייקט המגורים, שתוכנן ע”י משרד האדריכלים גלאור-פישביין, מונה 27 בניינים והוא ממוקם בליבה של שכונת אבני חן (קישור למפת חריש). אומדן המחיר שהוצג לחברי העמותה בתחילת הדרך עמד על כ-660 אלף שקלים לדירת 4 חדרים בסיסית ומאז הוא התייקר בכ-30% לפחות, אם כי נותר עדיין נמוך ממחירי השוק הממוצעים בעיר.

השפעה חיובית על מרקם החיים באבני חן

טופס 4 ראשון - חריש המאוחדת
טופס 4 ראשון, חריש המאוחדת

אתמול (ה’) חתמה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, על טופסי 4 לשלושה בניינים במתחם הדרומי של הפרוייקט (מתחם 14). טופס 4 נוסף, לבניין הרביעי במתחם, צפוי להתקבל גם הוא בימים הקרובים. המתחם המדובר, לצד מתחם נוסף בפרוייקט, נבנה ע”י חברת י. שטרן שבנתה פרוייקטים נוספים בחריש. התכנון האדריכלי והביצוע הקבלני הביאו בסופו של דבר לכך שהדירות עצמן, למרות העיכובים בדרך, נבנו בסטנדרטים גבוהים יחסית. העבודות על שאר בנייני הפרוייקט נמשכות והדירות בהן צפויות להימסר לדיירים באופן הדרגתי במהלך השנה הקרובה.

הבשורה המשמחת צפויה להשפיע לא רק על חברי העמותה שיקבלו את דירותיהן, אלא על השכונה והעיר כולה. התמשכות העבודות בליבה של שכונת אבני חן, המאוכלסת ברובה, היוותה מטרד עבור דיירי הפרוייקטים הסמוכים ולאיכלוסן הצפוי של מאות משפחות חדשות בשכונה צפויה להיות השפעה חיובית הן על מרקם החיים בה והן על העסקים הסמוכים.

ארנון רונד, יו”ר ועד העמותה ציין בפוסט בפייסבוק: “מדובר בארוע משמעותי בחיי הפרוייקט הכל כך מורכב הזה. אישית, כמי שמלווה את הפרויקט מתחילתו אני נרגש ביותר. בעיקר להביא בשורה לחברים שכל כך מחכים כבר לקבל מפתח לדירתם ולצמצם את ההוצאות החודשיות שלהם, בטח בתקופה כזו”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

נדל”ן בחריש: כך נראו נתוני שוק הנדל”ן בעיר עד לפרוץ משבר הקורונה

עלייה בביקוש לדירות יוקרה, צמיחה בשוק הדירות מיד שנייה וירידת מחירים קלה. אלו מגמות נוספות אפיינו את שוק הנדל”ן בחריש, עד לפרוץ משבר הקורונה, והאם ניתן ללמוד מכך על העתיד?

נתוני סקירת הנדלן שלחריש סיטי עודכנו השבוע, על בסיס נתוני רשות המיסים עד לחודש פברואר 2020. העדכון הנוכחי אינו כולל עדיין את השפעות משבר הקורונה, אך ניתן ללמוד ממנו על המגמות שאפיינו את שוק הנדלן בעיר עד לפרוץ המשבר.

סקירת הנדלן המתעדכנת עוקבת אחר פרמטרים שונים המאפיינים את שוק הדיור בחריש, החל משנת 2014. המדד הראשון הוא היקף מכירת הדירות החודשי, שבממוצע נשאר די יציב במהלך השנתיים האחרונות. בחודשים האחרונים של 2019 ותחילת 2020 נרשמה עלייה קלה בהיקף המכירות החודשי.

כמות דירות שנמכרו בחריש לפי חודשים
גרף מכירות הדירות בחריש. מתוך סקירת הנדל”ן של “חריש סיטי”

יחד עם זאת, לראשונה ניתן להצביע על מגמה כללית של ירידת מחירי דירות בחריש. מחירי השיא של הדירות בעיר נמדדו בחלקה השני של שנת 2017 ומאז שמרו על יציבות יחסית. שיא זה נקבע לאחר שנים בהן מחירי הדירות בחריש עלו בשיעור גבוה משיעור עלייתם בשוק הנדלן הכללי בישראלבמהלך השנה החולפת מזוהה מגמת ירידה קלה במחירים, הממשיכה בתחילת 2020 עם ירידת המחיר הממוצע למר, לראשונה מאז 2016, מתחת לרף ה- 10,500 שקלים.

שינוי מחירי הדירות בעיר נמדד בהתאם למספר פרמטרים, המרכזי ביניהם הוא המחיר הממוצע למר, פרמטר המאפשר לנטרל את ההבדל בין גדלי דירות שונות.

עלייה בביקוש לדירות יוקרה

לצד מגמת הירידה הקלה במחיר, מזוהה עלייה ברף המחיר הגבוה לדירות היוקרה בעיר. בסקירת הנדלן אנו מציינים בכל עדכון, מהי הדירה היקרה ביותר שנמכרה בכל שכונה בשנה החולפת. סקירת הנדל”ן הנוכחית מראה שמחיר דירות היוקרה עלה.

עד כה נמכרו הדירות היקרות ביותר בחריש בסדרי גודל של מיליון וחצי שקלים, כיום, ברוב השכונות, מחיר הדירות היקרות ביותר נע סביב 1.8 מיליון שקליםנתון זה מצביע הן על הרחבת תמהיל דירות היוקרה בחריש (פנטהאוזים, דופלקסים רחבי ידיים ודירות גן גדולות), והן על עליה בביקוש לדירות מיוחדות אלה.


>>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדלן המלאה


שוק דינמי לדירות יד שנייה

עוד ניתן ללמוד מסקירת הנדלן על השינוי בתמהיל הרכישה בין השכונות השונות בעיר. שתי השכונות הראשונות בעיר, “אבני חןוהחורשהיוו באופן טבעי, יעד כמעט בלעדי לרכישת דירות בעיר בשנים הראשונות. עם צמיחתן של השכונות החדשות, שכונות “הפרחים” ו”בצוותא”, נתח המכירות של שתי השכונות הוותיקות יותר הצטמצם משמעותית.

כיום, נתח המכירות של שכונות החורש ואבני חן מהווה כ-20% בלבד משוק מכירות הנדל”ן של חריש ורבות מהדירות הנמכרות בהן, הן דירות מיד שנייה. החידוש אםכן, אינו רק במעבר פוקוס המכירות של דירות קבלן לשכונות החדשות, אלא גם בהתפתחות שוק דינמי לדירות ‘יד שנייה’ בעיר.

התפלגות מכירות דירות לאורך השנים לפי שכונות בחריש
הפוקוס עובר לשכונות החדשות בחריש. מתוך סקירת הנדל”ן של “חריש סיטי”

שכונת הפרחים: היקרה ביותר בעיר בממוצע

השוואת מחירי דירות רגילות (4 ו-5 חדרים) בין השכונות השונות מצביעה על כך שבשכונת הפרחים, מחירי הדירות בממוצע ממשיכים להיות הגבוהים ביותר בעיר. אף על פי כן, ראוי לציין, כי ההבדלים במחירי הדירות בין השכונות השונות, אינם מאוד משמעותיים (בנטרול דירות “מחיר למשתכן”).

החודשים הקרובים צפויים לאתגר את הכלכלה הישראלית, את שוק הנדלן בארץ בכלל ובחריש בפרט. לא ננסה לספק תחזיות בשלב זה, אולם לימוד של המגמות השונות בשנים ובחודשים שלפני המשבר, עשוי להעניק כלים לאלו שמעוניינים לנסות ולחזות כיצד יושפע שוק הנדלן המקומי.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדלן המלאה


פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שכונת הפרחים מתחדשת בשני בתי ספר יסודיים וארבע כיתות גן

בשנת תשפ”א יחלו לפעול בשכונת הפרחים שני בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות החינוך נבנים בימים אלו בהשקעה תקציבית גדולה ובסטנדרט גבוה. עוד מתוכנן להיפתח אשכול גנים נוסף שיצטרף לכיתות הגן בשכונה

בית ספר יסודי ברחוב סביון צילום: דוברות העיר חריש

שכונת הפרחים תתחדש בתחילת שנת הלימודים הקרובה בשני בתי ספר חדשים: בית ספר יסודי ממלכתי ברחוב כלנית המיועד להכיל כ-250 תלמידים ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי (“כנפי רוח” לבנות), הממוקם ברחוב סביון, ובו צפויות ללמוד כ-350 תלמידות.

שני בתי הספר נמצאים כעת בהליכי בינוי והקמה ועתידים להיפתח כאמור, בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

בישיבת המועצה שהתקיימה אתמול (א’) אישרו חברי המליאה את השלמות התקציב שניתן על ידי משרדי הממשלה, להקמת מוסדות החינוך אשר מתוכננים להיבנות בהשקעה גדולה ובסטנדרט גבוה. התקציב הכולל שנקבע עבור כל בית ספר הוא 17 מיליון שקלים.

מיקום בתי הספר והגנים החדשים. לחצו למעבר למפת העיר המלאה

מן הפרטים שמסרה המועצה עולה כי כל אחד מבתי הספר האמורים משתרע על פני כ-2,400 מ”ר, וכולל 18 כיתות לימוד, ספריה, מעבדות, חדר מורים ומגרש ספורט משולב הכולל שני מגרשי ספורט (כדורסל וכדורגל).

בית ספר יסודי ממלכתי שכונת הפרחים בחריש. צילום: דוברות העיר חריש
בי”ס יסודי ממלכתי הנבנה ברחוב כלנית בשכונת הפרחים. צילום: דוברות העיר חריש

בנוסף, עתידים להיבנות בשכונת הפרחים 4 כיתות גן ברחוב לוטם, שיצטרפו לאשכולות גני הילדים שכבר פועלים בשכונה.

יצחק קשת, ראש העיר: “משבר הקורונה הציב בפנינו אתגרים וקשיים לא פשוטים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בשיא המרץ. הצלחנו להשיג את התקציבים הנדרשים לבינוי, ונעשה הכל כדי לפתוח את שנת הלימודים הבאה עם בתי ספר וכיתות גן חדשים. אני רוצה להודות לחברי המליאה על השותפות המלאה בהשגת המטרות והיעדים למען תושבי חריש”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

משיעור פרונטלי לשידור: “המציאות המקוונת החדשה יצרה תקשורת אחרת עם הילדים”

המורים, אורן קלר ושקד ארד, השתתפו בפרוייקט מערכת השידורים הלאומית של משרד החינוך והעבירו שיעורים מקוונים ששודרו בפני אלפי תלמידים. החוויה היתה מרעננת אך תחושת השליחות משמעותית יותר: “על אף הריחוק הפיזי יצרנו ממד אינטימי עם התלמידים”

משבר הקורונה והפסקת הלימודים במוסדות החינוך במדינה הציבו אתגר חדש עבור התלמידים וצוותי ההוראה, המשך לימודים מבלי לבקר בבית הספר. כך נולדו להן מערכות הלימוד מרחוק. מוסדות החינוך הקימו עצמאית סביבות לימוד מתוקשבות הכוללות מצגות, שיעורים מצולמים ושיעורים ב”שידור חי” בהשתתפות התלמידים. כתיגבור ומענה רחב ומקיף יותר, הקים משרד החינוך את מערכת השידורים הלאומית, שיעורים מקוונים במגוון נושאים, שצולמו באולפני טלוויזיה על ידי מורים ומורות מן השורה. השיעורים שודרו ביוטיוב ובערוצי טלוויזיה יעודיים.

“ליונית לוי אין מה לדאוג”

אורן קלר, תושב חריש, הוא מורה במגמת מינהל וכלכלה בבית הספר העל יסודי, מבואות עירון. בעיסוקו הנוסף כצלם, רגיל קלר לעמוד בעיקר מאחורי העדשה, אך בשבוע שעבר קיבל קלר את ההזדמנות לתפוס את עמדת הפרזנטור. “פנו אלי ושאלו אם אני מוכן ללמד והסכמתי”. מפרט אורן על האופן שבו נוצר הקשר, “ביקשו שאעבור אודישן קצר כדי לבחון את ההתאמה למשימה. ראו שאני יודע לעשות את העבודה ו’עובר מסך’ והתבקשתי להכין ולהעביר להם מצגת של שיעור”.

קלר: “פחות עניינה אותי התהילה אלא יותר הרצון לתרום”

בצילומים שהתקיימו באולפני הרצליה בחר קלר ללמד את תלמידי כיתות י”א-י”ב שיעור שמסכם את קווי ההבדל והדמיון בין ארגונים שונים הפעילים בחברה; ארגונים עסקיים, ציבוריים, ממשלתיים ומלכ”רים.

“היתה חויה זורמת ונחמדה. ראיתי באולפן כל מיני סלבס. עברתי את הצילומים בטייק אחד ונראה שהיו מרוצים ממני בסך הכל. יתכן ואוזמן שוב בהמשך”, אומר קלר ומסכם בחיוך: “פחות עניינה אותי התהילה אלא יותר הרצון לתרום למערכת עבור התלמידים, שיושבים בבית. ליונית לוי אין מה לדאוג, אני לא מתכוון לקרוא תיגר על מקומה”.

עם התלמידים גם מחוץ למסגרת הפורמלית

גם שקד ארד, מורה למדעים ומחנכת בחטיבת הביניים ‘אתגרי העתיד’ בעיר, הוזמנה להצטלם עבור שלושה שיעורים באולפן בכפר סבא. בשגרה, רגילה ארד, להקנות ידע לעשרים תלמידים אך הפעם היא זכתה להעביר שיעורים לאלפי תלמידים מכיתות ז’-ח’-ט’. “השיעורים עסקו בהשפעות האדם על הסביבה, נושא מאוד חשוב בעיניי והוא כמובן מתחבר לתכנית הלימודים”, מבארת ארד.

שקד ארד באולפן
ארד: “פתאום הפכנו שותפים לבית ולחדר של התלמידים ובו בזמן הם נחשפו לחיים הפרטיים שלנו, המורים”

בעוד שחווית ההשתתפות במערכת שידורים ארצית היתה עבור ארד חויה מרעננת אך חד פעמית, את מרבית מרצה הקדישה ארד מאז הפסקת הלימודים לקשר ישיר עם תלמידי כיתה ח’ אותם היא מחנכת. בשלושת השבועות שחלפו מאז השבתת מוסדות החינוך, הקפידה שקד לקיים מפגשים יומיומים עם תלמידיה, קשר רציף שלא נפסק גם כאשר הורה משרד החינוך, על עצירתה של הלמידה מרחוק והפסקת התגמול למורים, החלטה שבוטלה לאחר מספר ימים.

“שמנו דגש לשמור על קשר עם הילדים מתוך הבנה שזו תקופה לא פשוטה עבורם”, מספרת ארד. “מידי יום נפגשנו לשיחות וידאו ממושכות, ששילבו בין למידה והקניית ידע למפגשים “חברתיים” שכללו משחקים משותפים”. ארד מציינת כי דווקא בתקופה זו תחושת השליחות שלה מתעצמת: “האחריות שלי כמורה מאוד התחזקה, זה הרבה מעבר להעברת שיעור כזה או אחר”.

רגע לפני חופשת החג, מספקת ארד תובנה משמעותית נוספת מהתקופה האחרונה: “זו היתה תקופה מאתגרת אך מאוד מאוד מיוחדת”, היא מציינת ומוסיפה: “המציאות המקוונת החדשה יצרה תקשורת אחרת עם הילדים. פתאום הפכנו שותפים לבית ולחדר שלהם ובו בזמן הם נחשפו לחיים הפרטיים שלנו, המורים. על אף הריחוק הפיזי יצרנו מימד אינטימי עם התלמידים, שלא היה קודם ואולי לא היה מתקיים אלמלא המשבר. אני מתרשמת כי הצלחנו להעביר לתלמידים את ההבנה שאנחנו איתם גם מחוץ למסגרת הפורמלית. כמובן שאין זה תחליף למפגש אמתי, אנחנו מתגעגעים אל התלמידים ומקווים להיפגש איתם שוב בתחום בית הספר בקרוב”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

“הופעתי בכל העולם, אבל זכיתי כעת לנגן בעיר שלי”

רואי ג’ורנו, יניר קילינסקי ומיכל צור לוקחים חלק במיזם התרבות הנודד “עושים שכונה” ומודים על הזכות לשמח את תושבי העיר חריש. וכן, יש גם רווח אישי: “קיבלתי מיקרופון ליד ומשהו נדלק בי”

“מזל שיש לנו מרפסות” – כך כתב תושב העיר בתגובה ליוזמה של עיריית חריש להביא לתושבי העיר הפוגה משגרת הקורונה בעזרת מופעים חיים. כבר תשעה ימים שהאולפן הנייד “עושים שכונה” נודד ברחבי העיר ומציע לילדי ותושבי העיר הופעות בהן ניתן לצפות מהמרפסות. ההופעות גם משודרות בשידור ישיר בפייסבוק. בשבוע האחרון התארחו באולפן הנודד מיטב הכישרונות של חריש וגם כמה “טאלנטים” מבחוץ.

ליאור דטאוקר “פיקו” בהופעה. צילומים: דוברות עיריית חריש

תרבות בימי קורונה

על לוח ההופעות המגוון אחראית  ניצן דמתי (41) מנהלת מחלקת תרבות וחינוך בלתי פורמלי בעיריית חריש. לדבריה, הרעיון לפרויקט נולד מתוך רצון לתת תרבות לתושבי העיר בדרך יצירתית ובמסגרת המגבלות וההנחיות של משרד הבריאות. דמתי מציינת כי בניית תכנית ההופעות והשידורים נבנתה על בסיס שני עקרונות, האחד, הרצון לתת לכל תושב בחריש ליהנות באופן שווה מהפרויקט, והאחר, לתת במה לאמנים תושבי חריש.

ניצן דמתי
דמתי: “לתת תרבות לתושבי העיר בדרך יצירתית ובמסגרת המגבלות”

ביצוע הפרויקט דרש מצוות התרבות למפות את העיר, את צרכי האוכלוסיה ולאתר את הכשרונות המקומיים. מיותר לציין שהכל נעשה בלוח זמנים דחוק במיוחד.

לשידור הבכורה שהתקיים ב-30/3 עלו אבי לאטי ורואי ג’ורנו, שראיינו את הזמר המקומי משה בנימין. ג’ורנו (36) מתגורר בחריש כבר שישה חודשים. בימי שגרה הוא מנחה אירועים וכנסים. כעת, בימי הקורונה, הוא הפך רשמית למגיש התכנית ‘ספונג’ה’, שתשודר מדי יום שישי וכבר זוכה למעריצים מקומיים.

התכנית עוררה בי תקווה לעתיד

“השידור האחרון זכה ל-2500 צפיות”, משתף ג’ורנו בגאווה ומסביר כי במסגרת התכנית תושבי העיר שולחים דרישות שלום לקרובי משפחה רחוקים או שכנים קרובים, מברכים או מקדישים שירים אהובים.

רואי גורנו
ג’ורנו: “לקחת חלק בפלטפורמה שמאפשרת לאנשים לברך את אלו שהם לא יכולים לפגוש”

“מרגש אותי לקחת חלק בפלטפורמה שמאפשרת לאנשים לברך את אלו שהם לא יכולים לפגוש. אנשים רוצים לשמוח ולהרגיש ביחד והתכנית מעניקה להם שותפות גורל, מאפשרת להם לצאת קצת מהבאסה ולשמוח”.

המיקרופון אינו זר לג’ורנו שהיה בעברו גם שדרן ברדיו קול רגע (רדיו גליל עמקים), אבל התחושות שמלוות את העשייה הפעם הן שונות לחלוטין. “הסגר גורם לנו לנבול ולקמול כמו פרח בלי מים ואור. פתאום, קיבלתי מיקרופון ליד ומשהו נדלק בי. הרגשתי שהפכתי לאדם אחר, נכנסו בי אנרגיה וחיות שלא היו קודם. התכנית עוררה בי תקווה לעתיד”.

האולפן הנודד. צילום: דוברות עיריית חריש

ג’ורנו, שהתברך בבת חדשה לפני מספר שבועות, מודאג גם מנושא הפרנסה, אבל לתשלום “הסמלי והצנוע”, לדבריו, שהוא מקבל על שירותיו, יש ערך מוסף אחר: “לאדם כמוני, שרגיל להופיע לפני קהל שמוחא כפיים, הנוכחות הבימתית מאוד חסרה ולכן אני מודה ומתרגש על היכולת לשמח אחרים ועל השמחה שנולדת בי. זו אחלה פלטפורמה ואני מקווה שהיא תמשיך לפעול”, הוא מסכם.

מרקידה סבתות במרפסות

רשימת האמנים המקומיים שהופיעו עד כה ב”עושים שכונה” מתארכת וכוללת את מיכל צור, ליאור דטאוקר (פיקו) משה בנימין, רואי ג’ורנו, יניר קילינסקי, דודי אסולין, להקת ‘איפה אפי’, טל ליבוביץ’ ואיתמר פדאל. “תכנית ההופעות והשידורים המתוכננת לפעול בשלב זה עד לסיום החג, תכלול גם את רחלי מיס, נריה שחר ואלרואי אבהר“, מציינת דמתי ומדווחת כי לוח ההופעות מתואם עם כוחות המשטרה והסיור העירוני על מנת לשמור ולוודא כי התושבים יישארו במרפסות ולא יתקהלו.

אחת הראשונות ששימחה את תושבי חריש במרפסות היא מיכל צור (44) שמלמדת בימי שגרה מוסיקה בגנים ומנחה קבוצות של מפגשים מוסיקליים עם הורים וילדים. צור קיבלה את הפנייה להשתתף בפרויקט וענתה בחיוב וגם בהתרגשות: “זה כבוד גדול”, היא מציינת. “התרגשתי מעצם ההצעה. לדעתי, מדובר ברעיון מאוד יפה. המטרה של האולפן הנודד היא לשמח את התושבים, וזה לא מובן מאליו”.

מיכל צור צילום דוברות עיריית חריש
צור: “המטרה של האולפן הנודד היא לשמח את התושבים, וזה לא מובן מאליו” צילום דוברות עיריית חריש

צור מדווחת גם על תגובות מאוד חיוביות שקיבלה בכל אחת מארבע ההופעות שביצעה. “התגובות הן מרגשות, המון תושבים שלחו לי הודעות אישיות שהם מאוד נהנו מהמופע, שהילדים השתתפו בפעילות. גם סבתות ותושבים בלי ילדים ניצלו את ההפעלה כדי לרקוד במרפסות, זה היה מאוד משמח”, משתפת צור ומסכמת: “בדרך להפעלה עברתי דרך גני הילדים הסגורים, בהם אני עובדת בשגרה. היות ואני לא עובדת עכשיו, המופע נתן לי הזדמנות להרגיש טוב עם עצמי, לא רק בגלל ההזדמנות להרוויח כסף, אלא בעיקר בגלל התחושה של החיוניות והנחיצות. אני מודה על כך”.

“כינו אותי זמר המרפסות”

יניר קילינסקי (39), הוא מוסיקאי מוכשר. ממש לאחרונה הוא חזר מסיבוב הופעות ביוון ואיטליה ונחת היישר למציאות חדשה עם מגבלות שהביאה לחיינו הקורונה. ההזמנה להופיע בעיר באולפן הנודד ולהציג את המופע שלו “היה היה ניגון” הפתיעה אותו, אבל ההפתעה הגדולה יותר עבורו הגיעה דווקא מתגובות הקהל המקומי.

יניר קילינסקי
קילינסקי. חזר מסיבוב הופעות ביוון ואיטליה

“הפרסום על המופע שלי יצא קצת באיחור כך שההופעה שלי הפתיעה רבים. אנשים חיממו לי את הלב עם התגובות. כינו אותי זמר המרפסות, זה היה מופע חזק מבחינת אנרגיות”, הוא משתף.

המופע “היה היה ניגון” הוא מופע אינטראקטיבי המדגים את תולדות המוסיקה היהודית. במופע בן 45 דקות, מחליף קילינסקי מספר כלי נגינה.

קילינסקי בחריש

“זו היתה תחושה מוזרה לצאת מהבית אחרי שבועיים, להחזיק שוב את כלי הנגינה ביד, להיות מוכן עם הסאונד”, מפרט קילינסקי ומסכם: “אני מקווה שנחזור מהר לשגרה ונצא מחוזקים מהמצב. אני גם מקווה שהתקופה הזו תעניק לנו הזדמנויות שלא היו שם קודם. לי זה קרה. הופעתי בכל העולם, אבל זכיתי כעת לנגן בעיר שלי”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

שלוש אחיות “משלנו” ושליחות אחת משותפת

צוותי הרפואה הם, ללא ספק, אנשי השעה בעת הזו. כיצד מצטייר משבר הקורונה בעיניהן של עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם, אחיות “משלנו” ותושבות חריש? מהם האתגרים שמציבה בפניהן הפנדמיה ומהי העצה שלהן, שתעזור לנו לצלוח את ימי הקורונה בשפיות יחסית?

משמאל: עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם

בשבוע שעבר יצא עם ישראל למרפסות כדי למחוא להם כפיים. נדמה שהעם כולו מוקיר תודה והערכה לצוותים הרפואיים של ישראל שעושים לילות כימים בחזית המלחמה החדשה שנחתה עלינו. כיצד חשות נשות השעה ואיך הן מתנהלות בין השליחות, העבודה והמשפחה? עדי בקר, שרה לנגה והילה שלם משתפות אותנו בשגרה השוחקת והמאתגרת ובהשקפות ותפישות העולם, שעוזרות להן לצלוח את קשיי התקופה.

בצוותא - השכונה השיתופית בחריש

“בעתיד, אוכל לספר לנכדים, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”

עדי בקר (32) נשואה ואמא לתאומים בני שנתיים וחצי היא בעלת וותק של שלוש שנים במקצוע, מתוכן שנתיים במחלקת המטואונקולוגיה והשתלות מח עצם במרכז הרפואי איכילוב, תל אביב. בנוסף, מנהלת בקר את קבוצת הפייסבוק המצליחה Medikid, המספקת מענה רפואי להורים בנושא של בריאות ילדים.

עדי בקר
עדי בקר: להפגין אמפתיה במילים

בקר מעדכנת כי שגרת העבודה שלה עברה שינוי משמעותי: “עד עתה עבדתי במשמרות של שמונה שעות, שאפשרו לי לבלות עם בן הזוג והילדים. בעקבות המצב, עברנו למשמרות של 12 שעות בצוותים קבועים, כשהמטרה היא כמובן שבמידה ומישהו ידבק, רק צוות ספציפי יכנס לבידוד”.

“אני נמצאת במחלקה מאד מיוחדת”, מפרטת בקר. “מטופלים מאושפזים במחלקה במשך חודשים רבים, ואני האדם שהם פונים אליו כשהם בוכים, שמחים, מבריאים או לחלופין – לפני שהולכים למקום טוב יותר. כעת, אני נאלצת לפנות אליהם עם מסיכה ולשמור מהם מרחק, עד כמה שניתן. אני נאלצת להשתמש יותר במילים ובטון הדיבור כדי להראות אמפטיה, ופחות במגע”.

האם תחושת השליחות מתגברת בתקופה הזו?

“תחושת השליחות מאד חזקה, מרגש להיות בחזית ולחשוב שבעתיד, אוכל לספר לנכדים שלי, שזכיתי להיות חלק מפנדמיה”. מי שעוזר לבקר להגשים את תחושת השליחות הוא בעלה שמטפל בילדים לבדו. “אני לא רואה את הילדים שלי במשך ימים שלמים. אני מקפידה לערוך איתם לפחות שיחת וידאו ביום, כדי לשמוע את קולם ולראות אותם.  רוב הנטל כרגע נופל על בעלי, זה מאד לא פשוט אבל הוא עומד בזה בגבורה ובצורה מעוררת הערצה”.

בקר מעידה שלמרות המצב היא אופטימית: “אני מאמינה שזה עניין של זמן עד שימצא הפיתרון, כך שברור לי שהמצב הזה זמני. אני מעריכה שיהיו ימים קשים לפנינו, אבל אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף“.

ניידת מד"א צילום מד"א
“אם נקשיב להנחיות משרד הבריאות נוכל בקרוב לעצור את התפשטות הנגיף”. צילום מד”א

“אני מבינה שהבידוד הוא מתיש”, מוסיפה בקר בנימה אישית, “וגם לא פשוטה המחשבה שחג הפסח, החג הכי משפחתי שיש, יתקיים במסגרת מאד מצומצמת אבל זכרו שיש לזה סיבה ובבקשה תישארו בבתים שלכם. בסין ודרום קוריאה שם האזרחים צייתו לסגר המוחלט, מתחילים לחזור לשגרה. זה יכול להיות כך גם אצלנו. אולי בפסח יהיה לנו קשה, אבל את ראש השנה נוכל לחגוג בגדול”.

“הבחירה לצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי”

שרה לנגה (32) נשואה ואם לשלושה ילדים עובדת, זו השנה הראשונה, כאחות במחלקה פנימית ד’ במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. גם אצלה שגרת העבודה השתנתה ועברה למשמרות בנות 12 שעות ובשעות אלה היא מעניקה טיפול וגם סעד, לאוכלוסיה מבוגרת וסיעודית. “אין מישהו אחר שיוכל לטפל בהם אם לא אנחנו”, היא מדגישה. “יש חולים עם בעיות אקוטיות שהם לאו דווקא קשורות לקורונה וחייבים גם בהם לטפל”.

שרה לנגה
לנגה: “תחושת השליחות מתגברת”

לנגה עובדת בעיקר בלילות ומטפלת בבקרים בילדים. כך היא מג’נגלת בין הלו”ז שלה לזה של בעלה. “בפועל אני לא ישנה הרבה, לא ביום ולא בלילה אבל איכשהו מתגברים על הקושי. אני מודה שלשנינו יש משכורות להביא הביתה, זה לא מובן מאליו בימים אלו”.

את המחסור בשעות שינה משלימה לנגה במשמעות: “תחושת השליחות מתגברת בימים האלה. נוח יותר היה להישאר בבית, מוגנת עם ילדיי, אך הבחירה ולצאת ולהימצא בעין הסערה מחזקת אותי. שרשרת ההדבקה חייבת להיפסק וכדי שזה יקרה המחלה צריכה להיעצר ואנחנו שם לתת את המענה המקצועי. זו שליחות שאין כמותה”.

לנגה, מודה שאין לה מושג עד מתי המצב הבעייתי בו שרוי העולם ימשך אך היא חשה אופטימיות מתוך הבנה שהמצב הזה הוא בר חלוף ולא ימשך לעד.

היא גם שולחת מסר חשוב, שטרם זכה לתהודה: “תחושת היסטריה אינה בריאה לנו ולמערכת החיסונית שלנו. צריך לנסות ולשמור על פאסון ורוגע מול עצמנו ומול ילדינו”.

צוות רפואי בפעולה. הלל יפה
צוות רפואי בפעולה. הלל יפה

“כנטורופתית, אני מאמינה שיש להקפיד ולהשקיע יותר בחיזוק המערכת החיסונית שלנו, ולהיעזר בוויטמינים, תוספי תזונה וצמחי מרפא, שיכולים לחזק אותנו בתקופה הזאת”.

חלומות חריש - שיכון ובינוי

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד”

הילה שלם (33) נשואה ואם לשלושה ילדים היא אחות במחלקת אם-ילוד במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא. “סביבת העבודה שלי, עם נשים לאחר לידה הינה סביבה אמוציונלית מאוד בשגרה, כעת הרגישות עולה עוד יותר, אין אפשרות לבקר את היולדות והלחץ שלהן להשתחרר הביתה גובר, מה שמגביר גם את חשיבות מקומנו עבור צרכי היולדות”, מסבירה שלם על השגרה החדשה ומציעה ליולדות לנסות ולהתנתק מהחדשות כדי לשמור יותר על עצמן ולהוריד את מפלס הלחץ.

הילה שלם
“מעכלת את המציאות החדשה”

משפחת שלם חיה ‘ממשמרת למשמרת’ – כך לפחות מסבירה הילה על ההערכות וחלוקת התפקידים בינה לבין נתן, בעלה: “אני ובעלי מתחלקים במשימות, אבל זה לגמרי ‘חיים ממשמרת למשמרת’. אין רגע לנוח. כשנמצאים בעבודה עובדים יותר שעות וכשחוזרים הביתה יש ילדים לטפל בהם, זה בהחלט מוסיף מימד נוסף של עומס, אבל משתדלים להתמודד”.

לצד העומס תחושת השליחות מתגברת גם היא: “תחושת השליחות הובילה אותי לעולם הסיעוד והרפואה. כעת יותר מתמיד אני מאמינה שעלי לתת יותר עבור היולדות בכל הקשור לסיוע הן הרפואי והן המורלי”.

איפה את ממוקמת על ציר האופטימיות-פסימיות?

“אני אדם אופטימי אבל אשקר אם אומר שהכל ורוד. אנחנו הולכים אל הלא נודע ואולי מה ששומר אותי שפויה הוא שאני משתדלת לא לחשוב לטווח ארוך מדי. אני עדיין מעכלת את המציאות החדשה. הדאגה היא בעיקר לדור המבוגר וכל אלו המוגדרים באוכלוסיית סיכון”.

שלם מוכרת לרבים בזכות סרטוני ה’טיקטוק’ ההומוריסטיים שהיא יוצרת ומפרסמת ברשת הפייסבוק. בימים בהם הביקוש לבידור גובר, הדרישה לסרטונים מצחיקים עולה. “זה ממש היומן האישי שלי בימים האלה. כל אחד פורק את המתחים בדרך שלו ועבורי יצירת הסרטונים היא הדרך הכי טובה עבורי, סוג של תרפיה עצמית. משמח שזה עושה טוב גם לאחרים”.

מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה
“אירוע שריגש אותי” – דיירים בדיור מוגן ‘אחוזת צהלה’ מוחאים כפיים לצוותים הרפואיים. צילום: אחוזת צהלה

שלם מסכמת את הראיון בשני מסרים שחשוב לה להעביר: “אני רואה בלבול גדול בקרב הציבור. לטעמי, מאפשרים לתושבי המדינה יותר מדי פרצות. מנייני התפילה בציבור לדוגמא, הם מבחינתי טעות גדולה. כל יציאה למרחב הציבורי מסכנת אותנו חבל שנתעורר רק כשיהיה, חלילה, מאוחר מדי. בנוסף, אני רוצה לומר תודה לציבור שמעריך את פועלנו. מחיאות הכפיים עבורנו היה אירוע שריגש אותי מאוד”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

בהתאמות הנדרשות: הפעילות בשוק הנדל”ן של חריש נמשכת

מגפת הקורונה גרמה לענף הנדלן לאמץ שיטות עבודה מותאמות למצב הכוללות סרטונים וירטואליים וחתימת הסכמים מרחוק. מהי ההשפעה המיידית על שוק השכירות והקנייה ומה צפוי לקרות ביום שאחרי המשבר? מתווכי הנדלן ואנשי המכירות של הפרוייקטים בחריש משתפים

ישיבת צוות של רימקס באוויר הפתוח. צילום: תהילה בן שימול

שמונה ימים מאז החל משרד הבריאות להגביל את תנועת אזרחי ישראל וענף הנדל”ן המקומי כבר אימץ שיטות עבודה, שמאפשרות לו להמשיך ולקיים את הפעילות, במידת האפשר.

בסניף ‘רימקס‘ חריש, סוכנות התיווך הגדולה בעיר המעסיקה 18 סוכנים, החלו לעבוד במשמרות על מנת לשמור על התקנה האוסרת על התכנסות מעל 10 אנשים באותו חלל. לירון כרמון, מנהל הסניף מפרט: “העובדים מסתובבים במשרד עם כפפות ומסיכות ודואגים לחטא את הידיים. דאגנו גם לחיטוי המשרד. חלק מן הסוכנים עובדים בבית ופגישות הצוות מתקיימות באוויר הפתוח”. כרמון מוסיף ומעדכן שגם ההתנהלות מול הלקוחות עברה שינוי: “אנחנו עובדים הרבה ב’זום’, מצלמים סרטונים וירטואליים של הדירות או מצלמים אותן LIVE ומשדרים לקונים או לשוכרים הפוטנציאלים. גם ההדרכות המקצועיות של הרשת עברו לזום, אנחנו מתאימים את עצמנו למצב”.

המשרד עבר חיטוי. רימקס חריש

אך האם כל השינויים האלה עוזרים לסוכנים לסגור עסקאות. כרמון מעדכן שתהליכים שהחלו לפני שבועיים או אפילו בסוף שבוע שעבר מתקדמים. “יש מעט מאוד עסקאות חדשות והן בעיקר של שוכרים או רוכשי דירות, שמכרו נכס וחייבים לעבור לאנשהו”.

הפעילות כרגע בעיקר בשוק השכירויות

חן אלהרר
אלהרר: “לא ניכר שינוי במחירים”

חן אלהרר, מנהלת משרד ‘U נכסים‘ ביצעה גם היא את השינויים הנדרשים: “בשבוע הראשון של ההסתגרות בבתים היתה אי ודאות גבוהה ומספר חוזים התעכבו עד לבירור המצב”.

“שוק השכירות לא השתנה כל כך. אנחנו מצלמים סרטונים של הדירות ושולחים ללקוחות בוואטסאפ. אם נפגשים בפועל, פנים אל פנים, עושים זאת תוך שמירה על כל כללי הזהירות המתבקשים, אבל רוב החוזים נחתמים בלי להיפגש, באמצעות המיילים ובעזרת שיחות וידאו משותפות למשכיר, לשוכר ולנו”.

האם השינויים בשוק השפיעו גם על מחירי הנדל”ן לקנייה או השכרה? אלהרר מציינת שלא ניכר שינוי. “המחירים לא עלו ואין תזוזה במחיר. אנשים שקונים דירה למגורים לא נוטים לבטל את העסקה. לעומתם, משקיעים רבים עוצרים את הפעילות כדי לבחון לאן השוק הולך”.

מימין: חוטר ישי ואיתן גל
מימין: חוטר ישי פדלון ואיתן גל: “מתמקדים בעיקר בדירות ריקות”

חוטר ישי פדלון ואיתן גל מסוכנות ‘ELEMENT‘ מעידים גם הם כי בתחום המכירה והקנייה יש מעט מאוד עסקאות. “גם בשכירות יש ירידה בנפח הפעילות אבל אנחנו עדיין עובדים, יש לנו פגישות בשטח עם לקוחות”.

“אנו מתמקדים בעיקר בדירות ריקות אותן אנו מצלמים ומעבירים ללקוחות. דירות מאוכלסות הן בעייתיות יותר. בשלב זה לא ברור עד כמה מהר נחזור לשגרה, אבל להערכתנו, בשוק השכירויות של חריש לא ישתנה כלום, עשויה להיות ירידת מחיר נקודתית בלבד, אבל ביציאה מהמשבר, כשכולם יחזרו לשוק, תהיה עלייה מעבר למחיר הנוכחי”.

השניים מציינים כי פסח, תקופה הידועה בפעילות גבוהה בשוק השכירויות, נמצא בפתח, אך עדיין מוקדם לנבא מה יהיה הקף הפעילות בשוק השכירות בחריש.

אלהרר נשמעת פסקנית יותר: “מחירי השכירות בחריש לא ירדו, אני צופה שתהיה עלייה. אם המשבר ימשך ולאנשים יהיה קשה לשלם משכנתא הם ישקלו למכור את הנכס ולעבור לשכירות. במקביל, משפחות מנתניה וחדרה שיקלעו למצב כלכלי בעייתי יעדיפו לשלם שכירות מוזלת בחריש, שהיא חצי מהסכום אותו הם משלמים באיזור המרכז, ולכן אני צופה שתהיה עליה במחירי השכירות”.

תפקיד המתווך הופך קריטי

מלני פאר
פאר: “ברור היום, יותר מתמיד, שאי אפשר להסתדר בלעדינו”

המיקוד של המתווכים בחריש בדירות ריקות אינה מקרית. השכרת דירות מאוכלסות מזמנת בתקופה זו אתגרים מורכבים יותר. “משפחות לא ששות להכניס זרים הביתה”, מסבירה מלני פאר, בעלת סוכנות הנדל”ן ‘אנשים ובתים‘, “גם שוכרים אינם מעוניינים להיכנס לדירות שגרים בהם. זו תופעה שמשפיעה במישרין על התנהלות כל תחום יד 2 בענף הנדל”ן”, היא מדגישה ומוסיפה: “מהבחינה הזו, עולה דווקא קרנו וחשיבותו של איש הנדל”ן. ברור היום, יותר מתמיד, שאי אפשר להסתדר בלעדינו. אנחנו עושים סרטונים, מצלמים תמונות ממוקדות, מייצגים את בעלי הבתים שרבים מהם מבוגרים ומסוגרים בבתים, ולכן תפקיד המתווך הופך לקריטי”.

גם אלהרר מדגישה כי עולה חשיבות המתווך בתקופה של אי וודאות: “אתגר חדש שמתמודדים איתו ממש בימים אלה הוא השכרת דירה לאנשים שיצאו לחל”ת או פוטרו. בעלי הדירות מחפשים משפחות עם יציבות כלכלית ועם הבטחה לתשלום בזמן ומצב המשק ומספר המפוטרים הגבוה מציף אתגרים חדשים”. בתשובה לשאלה מהו הפיתרון למצב, צוחקת אלהרר ועונה: “איך אומר ביבי? זה אירוע מתגלגל, אנחנו לומדים את הנושא כעת ומחפשים פתרונות”.

חריש תהפוך אטרקטיבית יותר

באותה עת שסוכנויות הנדל”ן מאמצות דרכים חדשות להתמודדות עם המצב ומוצאות פתרונות חדשים כדי לקדם עסקים בענף, הן נושאות פנים גם אל המחר, אל היום שאחרי משבר הקורונה.

פאר מסבירה: “לא ידוע מה יקרה בכלכלה הישראלית ועם הריבית במשק, אבל ככל הנראה משפחות רבות לא יחזרו לעבודתם הקודמת, לא ישתכרו כמו לפני המשבר ולכן גם הבנק לא בהכרח יאשר להן משכנתאות גבוהות. זו הסיבה שאני מעריכה שלמחיר הזול יחסית לדירות בחריש לעומת ערים אחרות יהיה תפקיד מפתח. בחריש ניתן יהיה לקנות דירה ולצמצם את הסיכון”.

לירון כרמון
כרמון: “חריש תהפוך אטרקטיבית יותר”

כרמון מסכים עם פאר: כשהמצב יחזור לשגרה, או כשהטירוף יהפוך לשגרתי, אני מעריך שהקונים יחזרו לשוק ולדעתי, וזאת אחרי שקראתי את כל הניתוחים הכלכליים בכל המוספים, מחירי הדירות בחריש יעלו. חריש אטרקטיבית מבחינת מחירי נדל”ן ובגלל הפסדים בבורסה או פיטורין זוגות צעירים ומשקיעים, שיאלצו לצמצם את תקציב הרכישה שלהם, יגלו שחריש אטרקטיבית עבורם והביקוש בעיר יגדל. בשורה התחתונה, הקורונה תעשה טוב לחריש”. 

הבנייה נמשכת: לא צפוי עיכוב במסירת הדירות

ומה חושבים הקבלנים של חריש על המצב? בחברת אשדר פעילות השיווק והמכירות נמשכת, במתכונת מצומצמת. “באופן טבעי בעקבות המצב, ישנה ירידה בהיקף הפעילות אך פניות ומתעניינים נמשכות כל העת”. מציין מתן פרידמן, מנהל המכירות של אשדר בחריש. “פגישות בתיאום מראש מתנהלות בהתאם להנחיות של שמירת מרחק. ברמת הבנייה אין כמובן עצירה והקבלן ממשיך בביצוע”.

פרוייקט אשדר חריש
פרוייקט אשדר חריש. צילום: אורן קלר

טלי כהן, סמנכ”לית שיווק ומכירות בשפיר מגורים ובניין בע”מ, הבונה את שכונת בצוותא מעדכנת כי חברת שפיר, נערכה למתכונת עבודה במצב החדש. “אתרי הבנייה שלנו פועלים כרגיל, שכן ענף הבנייה כידוע הוחרג מיתר המשק והוגדר כחיוני ונכון לרגע זה לא צפויים עיכובים במסירת הדירות. משרדי המכירות שלנו פתוחים ועובדים תחת שמירה על הנחיות והוראות משרד הבריאות. בנוסף, התחלנו להפעיל שימוש באמצעים דיגיטליים לטובת המתעניינים. אנחנו מקיימים שיחות מכירה באמצעות אפליקציית זום ולחלק מן הלקוחות אנחנו מציעים פגישות בביתם אחד על אחד ויש היענות לכך. כמו כן, אנחנו מציעים תנאי תשלום נוחים ומקלים לציבור הרוכשים. אנחנו עושים כל שניתן כדי לחזק את ביטחונם של המתעניינים המעוניינים לרכוש דירות בימים אלו”, היא מסכמת.

הבנייה בשכונת בצוותא בחריש של שפיר הנדסה. צילום: רודי אלמוג
שכונת בצוותא: לא צפוי עיכוב במסירת הדירות. צילום: רודי אלמוג

מכניסים לחוזה סעיף קורונה

“מרבית הציבור נמצא בחוסר ודאות כרגע וכמובן שההתנהלות איננה שגרתית. אנחנו עובדים במתכונת חלקית”, מסביר אסי סימון, מנהל המכירות של חברת י.ח דמרי בעיר. “ברמת ההתנהלות המשפטית, וכדי לבוא לקראת הלקוחות והרוכשים, הכנסנו לחוזים ‘סעיף קורונה’ המאפשר במצבי קיצון, כמו היעדר כוח אדם או החמרה כלשהי של נהלי העבודה, לדחות למספר חודשים את מועדי התשלומים ללא ריביות או הצמדה למדדים. כך או אחרת, חשוב לדעת, כי כלל הכספים שמעבירים רוכשי הדירות לבנק המלווה מובטח, והרוכשים יכולים להיות רגועים בעניין הזה.

אסי סימון
סימון: “הכנסנו לחוזים סעיף קורונה”

סימון טוען, כי הגישה הכלכלית שבה נוקטת הממשלה הינה מחמירה, יתר על המידה, ופוגעת בצורה אנושה בפעילות העסקית ובמנועי הצמיחה הבסיסיים של המשק. לדבריו המגמה של העלאת ריביות המשכנתא איננה נכונה ונובעת מהסתכלות שגויה על המשק. “משרד האוצר צריך לגבות את הבנקים ולהעניק להם עוגנים כדי להבטיח תנאים טובים עבור ציבור הלווים ורוכשי הדירות, אחרת כלל הפעילות העסקית בתחום הדיור תיעצר, והכל בגלל שאנשים יחששו לגשת לבנקים ולקחת משכנתאות”.

מי שלא חשש מהמצב הוא א’ מגבעת שמואל, שחתם ביום שלישי האחרון על עסקה לקניית דירת גן 5 חדרים בחריש, באמצעות סוכנות התיווך ‘אנשים ובתים’. “חיפשנו במשך תקופה ארוכה דירה בחריש, מה שמצאנו נחטף מהר ולקח לנו זמן למצוא את הדירה שרצינו”, הוא מסביר. “גם המו”מ ארך זמן וביום שלישי האחרון, בשעה טובה, נחתם ההסכם, בדיוק ביום בו פורסמו ההנחיות המחמירות של משרד הבריאות”, מתאר א’ ומנמק מדוע קידם את העסקה למרות המצב, שאילץ אותו לחתום על הסכם מכר בלי ללחוץ ידיים ועם מסכות: “יש אי ודאות על הכל, צריך להאמין שאנחנו לא מנהלים את העולם ושהכל קורה לטובה. השאיפה שלנו היתה לעזוב את המרכז ולעבור לחריש ואני מקווה שנצליח במעשה ידינו”. א’ ובני משפחתו מתכננים לעבור לחריש באוגוסט הקרוב.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק