ה-Like של היום הוא המציאות של מחר

בחריש, בפעם הראשונה בהיסטוריה הווירטואלית הישראלית, קהילה מתהווה משפיעה על צביונה ועיצובה של עיר בהקמה באמצעות קבוצות וואטסאפ ופייסבוק

קהילת חריש’, ’חלוצי חריש', 'חריש-הסיפור שלי’, 'חריש הבית שלי’…רבים מתושבי חריש הנוכחיים והעתידיים חברים בקבוצות הפייסבוק או הוואטסאפ הרבות שפועלות בעיר.

"קבוצות וירטואליות, אם בפייסבוק או בוואטסאפ, מאפשרות לבנות קהילה, עוד לפני שהפכת לחלק ממשי ממנה", מעיד ד"ר אזי לב און מאוניברסיטת אריאל שחוקר את השימושים וההשפעות החברתיות והפוליטיות בזירות המדיה החברתית.

לדבריו, הפעם הראשונה שבה עלה בידם של תושבים להשפיע על הנעשה בישוב שלהם, ארעה בקנדה, לפני כעשרים וחמש שנה בעידן בו צוקרברג טרם הקים את פייסבוק, ועוד הרבה לפני שהווטאסאפ החל מנהל אותנו באמצעות קבוצות משפחתיות, מקצועיות ואחרות.

אזי לב און
ד"ר אזי לב און

מספר לב און: "החברה שניהלה את הקמת השכונה בקנדה החליטה לרשת את כל האזור בווי-פיי וכבלים, כך שהתושבים יכלו לפנות להנהלה בעניינים הנוגעים לתשתיות והתנהלות בשכונה. להפתעתם של המנהלים, אחד הדברים הראשונים שקרו זה שהתושבים יצרו קשר ביניהם, והתאגדו כדי למחות נגד דברים שהם לא אהבו בהתנהלות השכונה".

כיום זה כבר נראה מובן מאליו. הזמינות והקלות של התקשורת בין צרכנים/לקוחות/אזרחים יוצרות קבוצות בעלות השפעה וכוח. "האפשרות להתאגד, עם כל הכוח שזה נותן לציבור, היא חשובה ומועילה מאד", אומר לב און. "כוח כזה עלול אולי לאיים על רשויות, אבל מנגד, כאשר רשויות משכילות למנף את הכלי הזה, הן רואות בקבוצות בעלות ההשפעה דווקא אתגר שניתן לקבל ממנו כלים לתקשר טוב יותר עם האזרחים”.

במקום כיכר העיר

אם ביומיום החיים שלנו מנוהלים על ידי אחרים – עירייה, ממשלה, גופים ממלכתיים, מנהלי מסגרות חינוכיות, הרי שהקהילה הווירטואלית מאפשרת לנו לקחת אחריות על עיצוב החיים שלנו, ולשנות מה שאנחנו לא אוהבים. במישור המוניציפלי קבוצות כאלה עוסקות בהיבטים כמו תשתיות ופיתוח הרחוב, חינוך, עיצוב פני העיר ולמעשה – כל מה שמשפיע  על החיים שלנו.

ליאור רחמים
ליאור רחמים

החידוש המהפכני בעשרות קבוצות הפייסבוק והוואטסאפ שהנושא המרכזי שלהן הוא העיר חריש, מעצם היותה עיר בתנופת בנייה, זו היכולת של תושבים להשפיע על האופן בו העיר מוקמת ומתעצבת, עוד בטרם הפכו בעצמם לתושבי העיר.

מספר ליאור רחמים, תושב חריש ומנהל קבוצת הוואטסאפ 'חלוצי חריש': " את הקבוצה הראשונה פתחתי ב-2014, כשנתיים לפני שנכנסנו בפועל לגור בעיר. באותה עת, קומפלקס המגורים שלנו היה רק קרקע שטוחה. את הקבוצה הקמתי כדי להכיר את השכנים ולטפל ביחד בעניינים הדורשים טיפול. לאט לאט הקבוצה גדלה כשעוד ועוד רוכשי דירות מצטרפים אלינו. היום אנחנו מאד מגובשים, ומאז שעברנו לחריש אנחנו מהווים תת קהילה בעיר".

אותה קבוצה שהקים רחמים אכן הצליחה לחולל שינויים משמעותיים אל מול הקבלן, עוד בתהליך הבנייה, כשאיש מחברי הקבוצה עוד לא גר בעיר. יכולת ההשפעה של הדיירים באה במקרה זה לידי ביטוי בעמידתם המשותפת מול הקבלן, שהכניס שינויים רבים בתכנית הבנייה המקורית.


לוח דירות חריש


נפגשים בפייסבוק

קבוצת הפייסבוק 'קהילת חריש' בה חברים כיום קרוב ל-6,000 חברים הוקמה ב-2014, עוד בטרם נמסרה הדירה הראשונה בעיר במסגרת הבנייה החדשה. בשלב ראשון היא חיברה בעיקר בין תושבים לעתיד ועם הזמן הפכה לזירת דיון מרכזית עבור הקהילה על רבדיה השונים – תושבים בהווה, תושבים לעתיד, בעלי עסקים בעיר וחברי מועצה. גם מתעניינים בעיר מוצאים בה מקור למידע וסיוע בצעדים הראשונים של תהליך המעבר.

פארה פלדמן-גורדון, ממנהלות הקבוצה מספרת: "קבוצת פייסבוק מקומית מהסוג הזה מאפשרת קודם כל לשאול שאלות פרקטיות בעניינים יומיומיים, להסתייע אחד בשני ולדון בנושאים שונים. הייחוד בחריש הוא החיבור המוקדם בין אנשים שקנו בית במקום, אבל מועד האכלוס שלהם עוד לא הגיע, לבין תושבים שכבר נכנסו לעיר. מעבר לנושאים הפרקטיים, זאת הזדמנות להכיר את האנשים שיגורו אתך ולשמוע מהן העמדות שלהם בנושאים כמו חינוך, תרבות, יחסי דתיים-חילוניים". הגיבוש הקהילתי, אם כן, מתרחש במרחב הוירטואלי לעיתים עוד בטרם המפגש הפיזי בין התושבים. פלדמן-גורדון מספרת שבפייסבוק באופן כללי ישנן לא מעט קבוצות של קהילות מקומיות מאד מגובשות ורואה בכך פריבילגיה ליצור את הקהילה ולהשתייך אליה, עוד לפני שעוברים למקום והופכים לחלק פיזי ממנה.

"היום", היא מוסיפה, "מתוך הבנה שזו דרך קריטית בשביל אנשים להכיר את המקום אליו הם נכנסים עוד לפני המעבר, קבלני פרויקטים חדשים ברחבי הארץ יוזמים בעצמם הקמה של קהילות וירטואליות של הדיירים המיועדים".

וואטסאפ vs פייסבוק

פייסבוק וואטסאפ הן כיום הפלטפורמות החברתיות המובילות. בהקשר לדיון הקהילתי בקבוצות, במקרים רבים יש ביניהן חפיפה, אך במקרים רבים אחרים הן יותר משלימות אחת את השניה מאשר מתחרות זו בזו. רחמים מאמין בכוחן של קבוצות הוואטסאפ: "קבוצת הוואטסאפ יוצרת חיבור ראשוני. אני באמת רואה איך אנשים בקבוצה מנסים לעזור; אם למישהו חסר משהו – הוא מעלה את זה בקבוצה ומקבל מענה מיידי. לפני עידן הקבוצות, אם מישהו נשאר בלי חלב, הוא יכול היה לגשת לדפוק על דלת השכן ואז, או שהתמזל מזלו והוא מצא שכן בבית, או שלא. בקבוצת הוואטסאפ יש הרתמות של קהילה שלמה. תמיד יהיה מישהו זמין שיכול לעזור ולהיענות לבקשת מפרסם הבקשה".

רחמים גם סבור שקבוצת הוואטסאפ היא כלי מצוין עבור מועצת העיר, בעיקר עתה, כשאנחנו נכנסים לתקופת בחירות: "בקבוצה אנחנו רואים איך הרצונות של התושבים זוכים לאוזן קשבת, וגם הבעיות והתלונות זוכות לפידבק מלמעלה".

ד”ר לב און מסביר שתפוצת ומהירות ההודעות בוואטסאפ, מניעה אנשים להתארגן, להתאגד ואף לצאת להפגנות, וכל זה מנכיח את הרצונות והצרכים של ציבור המצביעים הפוטנציאלי, ברמה הארצית כמו גם ברמה המוניציפלית. מועמדים בבחירות שמשכילים להבין זאת, ממנפים את כוח הקבוצה והופכים להיות קשובים יותר לרחשי הלב של הבוחרים שלהם.

פלדמן-גורדון מסכימה שקבוצות פייסבוק מתאימות לדיונים ארוכים יותר, ולא להודעות שדורשות מענה מידי, וסבורה שדווקא כאן טמון כוחה של הקהילה הפייסבוקית בהשפעה על הנעשה בעיר: "המועצה מאד מתעניינת במה שקורה בקבוצות, ומאד קשובה לבקשות. באמצעות פעילות ודיונים בקבוצה, הצלחנו למשל לשנות את לוח הזמנים של האוטובוס שיוצא מהעיר ומגיע לתחנת הרכבת, כך שיתאים ללו"ז של הרכבת, וכך גם הואצה בניית כיכרות בכניסה לעיר, אחרי שעלה צורך בקרב התושבים להגביר את בטיחות השימוש בדרך". פלדמן-גורדון מאמינה שבקהילה הווירטואלית שהיא מנהלת טמון הכוח של התושבים בהווה ובעתיד לשמר, לשנות או לשפר את הדרך בה העיר מתהווה: "יש המון נכונות ורצון להקשיב ולשנות, ולשם כך הפייסבוק הוא כלי מצוין".

תחושת שייכות

אין ספק שכוחן של הקבוצות הווירטואליות והשפעתן על המתרחש בעיר, הם כלי רב עוצמה. אך מה מאפיין את הדינמיקה בין חברי הקבוצה לבין עצמם?

לב און: "אופי הקבוצה מאפשר הן העברת מידע ענייני, והן יצירת היכרויות בין התושבים, חיבור בין אנשים ויצירת תחושת שייכות. מי שמגיע מבחוץ ולא יודע דבר על העיר, יכול למצוא את כל התשובות בקבוצה באופן מאד נוח ויעיל. וככה גם נוצרים קשרים, כי אם מישהו המליץ על גן לילדים ומקום לבלות אחרי הצהריים, ואחר כך פוגשים אותו במקומות האלה – הרי שיש כאן רווח כפול".

פלדמן-גורדון מסכימה שהקבוצה היא פלטפורמה מצוינת ליצירת קשרים. כדי לשמור על צביונה הקהילתי של הקבוצה שמתבססת על העברת מידע ועזרה הדדית, נדרשת הקפדה על התנהלות של שיח מכבד ושמירה על התנהגות נאותה, גם כשנושאים טעונים עולים לדיון. "הקבוצה, כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית בכללותה, מפגישה אנשים מרקעים שונים, ולכן לפעמים נוצרים ויכוחים וקונפליקטים, והשיח יורד לפסים פחות רצויים מבחינתנו".

מה עושים במקרה כזה?

"אנחנו, כמנהלי קבוצה, מאד משתדלים לא להיות שוטרים. יש כללים מאד פשוטים לשמירה על שיח נקי. אנחנו מוחקים פוסטים ותגובות כאשר אנו מוצאים שהדברים פוגעניים, לא מכבדים, לא ראויים. אנחנו משתדלים לא לעשות זאת לעתים קרובות, אבל כבר קיבלתי תלונות שאני 'דיקטטורית' או 'משחקת אותה אלוהים'. אנשים לפעמים שוכחים שמאחורי המסך יושבים אנשים אחרים, שיכולים להיפגע, ואנחנו מקפידים להזכיר שלא כל דבר מותר להגיד ואין לאפשר פגיעות באוכלוסיות ואמירות כוללניות".

רחמים מספר שגם בקבוצות הוואטסאפ שבניהולו הוא מקפיד שהשיחות לא תעבורנה לטונים צורמים: "בקבוצות שלי יש הקפדה על כללי התנהגות נאותה. זה חשוב הן מהפן המשפטי – כדי שלא נהיה חשופים לתביעות לשון הרע, והן בשל הרצון ליצור קהילה תומכת ונעימה שבה מתנהל שיח מכבד".

אתה נתקל הרבה בצורך להפעיל סמכות ניהולית ולמחוק הודעות?

"לשמחתי הרבה לא. האנשים פה לרוב מנהלים שיח מכבד וראוי".

LIKE לחריש!

אין ספק כי העולם הווירטואלי, שמעניק לכל מי שחפץ בכך כרטיס כניסה לקהילה תומכת שניתן להיעזר הן לצרכים יומיומיים של קבלת מידע והן למטרות של יצירת קשרים והשתלבות במרקם העיר – פתח אפשרויות רבות במגוון תחומים בחיינו.

המצב הייחודי והחלוצי מבחינה זו בחריש, כעיר צעירה שנמצאת עדיין בתחילת דרכה המוניציפלית, מאפשר לא רק השתייכות לקהילה מתהווה, הוא גם מעניק לתושבים אפשרות ליצור מציאות עתידית. ואולי ה-LIKE של היום, שנמצא בנבכי הרשת יהפוך בעתיד למציאות בשטח.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

מפת חריש החדשה

רכשתם דירה חדשה בחריש? כך תטפלו נכון בליקויי הבנייה

צילום אילוסטרציה: פרוייקט בנייה בחריש

מהם ליקויי בנייה? כיצד מנהלים נכון 'פרוטוקול מסירת דירה'? מהי התנהלות נכונה מול הקבלן ומה עושים במקרה של ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון? עו"ד פארס כבהה, בעל ניסיון רב בתביעות ליקויי בנייה ונדל"ן, עונה על כל השאלות

הדירה החדשה שרכשתם מהקבלן מוכנה למסירה? מגיע לכם מזל טוב, אבל עכשיו, בשלב 'פרוטוקול המסירה', מוטב שתתנהלו בזהירות ובאחריות. ולמה הכוונה?

רוכשי דירות רבים מגלים לצערם כי קיים פער משמעותי בין ההדמיות, המצגות והעלונים המרשימים שראו בשלב הרכישה, לבין הדירה שקיבלו בפועל. השינויים מתבטאים בתוספת קומות לבניין, היעדר פארקים ושטחים ירוקים שהובטחו בתכנון המקדים או נוף שלא נשקף מחלון הדירה כמובטח – שינויים שברוב המקרים הקבלן הטמיע לגביהם הוראות הגנה בחוזה ואין ברירה, אלא לקבלם ולהשלים עם המצב.

לעומת זאת, כאשר איכות הבנייה בדירה אינה עומדת במפרט הטכני שהובטח בחוזה, או בניגוד לתקני בניה קבועים ומתגלים ליקויי בנייה חשוב לדעת כי ישנן דרכים להתמודדות עם המצב.

 מהם ליקויי בנייה?

חוק המכר מסווג ליקויי בנייה לפי חומרתם ומחלק אותם לשלוש קבוצות:

  • ליקויי בנייה קלים / קוסמטיים: "תיקוני שנת הבדק" כגון, "רובה" מתפרקת, משקופים מקולפים, צבע דהוי, סדקים קלים בקירות, קילוף טיח ועוד.
  • ליקויי בנייה מהותיים: נזילות בצנרת, רטיבות, מרצפות שבורות, ניקוזים לא תקינים, שיפועים בלתי תקניים, אלומיניום פגום, חיפויים נופלים ועוד.
  • ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון: סטייה של מעל 2% משטח הדירה, גובה תקרה, חלונות ודלתות עקומים או סטייה של למעלה מ-5% במידות האביזרים בדירה כפי שצוינו במפרט הטכני.

ליקויי בנייה קלים (תיקוני שנת הבדק): "תקופת הבדק" היא תקופת אחריות בת שנה "לכל אי התאמה אחרת שאינה מפורטת בסעיפים 1-9 (ראו בהמשך) לתוספת לחוק המכר לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973".

 ליקויי בנייה מהותיים: בתוספת לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973, מוגדרות תקופות אחריות הקבלן למוצרים השונים בדירה כגון:

  • ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק – שנתיים;
  • ליקוי בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה – שנתיים;
  • כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים – שלוש שנים;
  • ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים – שלוש שנים; לעניין זה, "פיתוח חצר" – לרבות שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות – ובכלל זה מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת;
  • כשל בתפקוד ובעמידות של מרכיבי מערכות הבידוד התרמי – שלוש שנים;
  • כשל במערכות צנרת – לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, "כשל" – לרבות נזילות;
  • כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים;
  • סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ ברכיבים שאינם נושאים את שלד המבנה, כגון עמודים, קורות קשר, קירות תומכים – חמש שנים;
  • התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ – שבע שנים;
  • כל אי-התאמה אחרת שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת.

ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון: ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון הם כשלים שנוצרו במהלך הבנייה כגון סטייה ניכרת בשטח הדירה העולה על 2% או סטייה במידות חלקיה השונים העולה על 5%; סטייה בגובה התקרה; משקופים עקומים; מידות שונות של קירות או איטום לקוי המצריך טיפולים חוזרים ללא אפשרות לתקנם באופן קבוע.

ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון מתגלים גם במערכות שעבור אדם מן השורה הן נסתרות מן העין כגון  אינסטלציה וחשמל. לכן, רוכש דירה שאינו בקיא בתחומים אלה, מוטב שייעזר באיש מקצוע – מהנדס או שמאי – שיערוך עבורו חוות דעת מהימנה.

ליקויים אלה משפיעים ישירות על ירידת ערך הדירה ומחייבים פיצוי כספי מצד הקבלן.

עו"ד פארס כבהה במשרדו בחריש

חובת הקבלן לתקן ליקויי בנייה

כל "אי התאמה" במערכות הדירה השונות זוכה לתקופת אחריות מוגדרת במסגרתה חובת התיקון חלה על הקבלן. למרות שהוראות חוק המכר מחייבות מבחינת החוק, קבלן מיומן שעומד מול רוכש חסר ניסיון, ינסח תמיד את חוזה המכר כך שיחייב אותו לבצע תיקונים בדירה רק לאחר שתמה שנת הבדק. סעיף כזה אינו חוקי בעליל, אך רוכשים רבים יימנעו מפניה לקבלן בעניין ביצוע תיקונים, ובהימנעות זו הם עלולים לאבד את זכותם לתיקוני בדק שלא נעשו במסגרת השנה מיום קבלת הדירה.


על הפארק בחריש - חנן מור


חשוב לדעת כי הקבלן מחוייב על פי חוק לבצע תיקונים בתוך זמין סביר מיום שנקרא לעשות כן, הן ב"תיקוני הבדק" והן בליקויים שהתגלו לאחר מכן. קבלן שמתמהמה בתיקונים, או הופך את ההתנהלות מולו למסורבלת ומקשה על החיים בדירה, עובר על החוק. 

סוף מעשה בהתנהלות נכונה תחילה

הצלחתה של תביעת ליקויי בנייה עתידית תלויה רבות בהתנהלות נכונה מול הקבלן בעת קבלת הדירה. מכאן, שהצעד הראשון שעליכם לעשות בטרם תחתמו על פרוטוקול המסירה, הוא לבדוק היטב את הדירה, כולל כל המערכות שבה.

פרוטוקול המסירה מהווה ראיה משפטית לאי-קיומם של ליקויי בנייה שרוכש דירה יכול לגלותם במאמץ סביר. עם זאת, גם לאחר החתימה על פרוטוקול מסירה שמאשר כביכול שלא נמצאו ליקויי בנייה, זכותכם להזמין בהמשך חוות דעת הנדסית שתגלה ליקויים שרק איש מקצוע יכול לאתרם, וסותרת את תוכנו של הפרוטוקול החתום.

חשוב לזכור כי קבלן מיומן עורך עשרות, ואולי מאות, פרוטוקולי מסירה, ולכן חוסר ניסיונכם מאפשר לו  לשכנע אתכם להסתפק בבדיקה שטחית של הדירה, תוך שהוא מבטיח שתיקוני הבדק יחולו עליו. בשל ניגוד האינטרסים שלכם מול הקבלן, הימנעו מקבלת עצות ממנו.

בעת עריכת פרוטוקול המסירה מומלץ תמיד (ללא יוצא מן הכלל) להסתייע באיש מקצוע מטעמכם, שיבדוק את הדירה ומערכותיה. לחוות הדעת המקצועית שיכתוב המהנדס או השמאי חשיבות עליונה בניהול הליך משפטי כנגד הקבלן, במידה שיתגלע סכסוך הנוגע לליקויי בנייה.

אם אינכם מזמינים איש מקצוע מיומן, בדקו אתם בקפדנות את כל הפרטים בדירה וודאו כי כל ליקוי שהתגלה יירשם בפרוטוקול המסירה.

מה מומלץ לעשות כאשר מתגלים ליקויי בנייה?

הודעה על הליקויים

על פי חוק המכר (דירות), רוכש דירה מחויב להודיע לקבלן על כל ליקוי בנייה (שניתן לגלות במאמץ סביר) בזמן אמת ובתוך תקופות האחריות הקבועות בחוק כמפורט לעיל. הוראה מקבילה קיימת גם בחוק חוזה קבלנות. הקבלן מחויב לתקן את הליקויים בתוך זמן סביר.

על פי הפסיקה הרווחת כיום, רוכש דירה שלא הודיע לקבלן במועד על ליקויי הבניה, עלול לאבד את זכותו לתיקון הליקויים האמורים, ואף  את זכותו לקבל פיצוי בגינם.

לאחר עריכת חוות דעת הנדסית, מומלץ ליידע את הקבלן על קיומה, ולדווח על כל ליקוי שיתגלה לאחר מכן, במהלך תקופת האחריות הקבועה בחוק כמפורט לעיל. לאחר שתיעדתם גילויו של ליקוי בנייה, יש לפנות בכתב לקבלן (בין בדוא"ל ובין במכתב) ולבקש כי יפעל לתיקון הליקוי בתוך הזמן הסביר המוקנה לו.

ומה לגבי ליקויי בנייה שלא ניתן לגלותם במאמץ סביר?

כאן טמונה החשיבות העליונה של חוות דעת הנדסית. לא מעטים הם המקרים בהם מתגלעת מחלוקת משפטית סביב ליקוי שהתגלה לאחר שנת הבדק, או בתום תקופת אחריות מוגדרת אחרת. כאשר הדיווח אודות הליקוי לא מתקבל בזמן, קשה מאד לשכנע את בית המשפט שיכפה על הקבלן לתקן את הליקוי האמור, או, לחילופין, לפצות את רוכשי הדירה.

חוות דעת מקצועית מאפשרת לגלות מבעוד מועד ליקויים רבים שאינם נראים לעין, ובכך למנוע מצב של התנערות הקבלן מליקויים שלא דווחו בזמן אמת ובתוך תקופת האחריות.

ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון כאמור לעיל, הם ליקויים שגוררים ירידת ערך ויש לפעול אל מול הקבלן לקבלת פיצוי כספי בגינם.

חובת הקבלן לתקן בתוך זמן סביר

על פי סעיף 4ב (א) לחוק המכר, קבלן מחויב לתקן ליקויי בנייה שמתגלים במהלך תקופות האחריות או  במהלך שנת הבדק. זאת, בתוך זמן סביר ממועד ההודעה על קיומו של הליקוי.

כאמור, על פי הפסיקה הרווחת, הימנעות מהודעה לקבלן בזמן אמת ובתקופת האחריות הקבועה לכל ליקוי, עלולה להביא לאיבוד הזכות לתיקון או לקבלת פיצוי בהתאם בגין ליקויי בנייה.

אבדן זכות התיקון של הקבלן:

קבלן שלא פועל כחובתו לתקן ליקויי בנייה הניתנים לתיקון בתוך זמן סביר עלול לאבד את זכותו לתקן ליקויים אלה.

רבים הם המקרים בהם נדונה בבית המשפט זכותו של הקבלן לתקן את הליקויים. במקרים בהם הוכח כי הקבלן ביצע תיקוני סרק, או שלא תיקן כלל בתוך זמן סביר על אף הודעות חוזרות של רוכשי הדירה, בית המשפט שלל מהקבלן את זכות התיקון.

גם במקרים של ליקויים חוזרים (מתועדים), עשוי בית המשפט לפסוק כי אין לאפשר לקבלן לבצע תיקון נוסף בדירה, ותחת זה לחייבו במתן פיצוי כספי.

פעלתם בהתאם להוראות המדריך שלפניכם, אולם הקבלן עדיין מסרב לתקן הליקויים?

יש לפעול להגשת תביעת ליקויי בנייה: כדי להגיש תביעה, בחרו בעורך דין מנוסה בהופעה בבית המשפט שעוסק בתחום המקרקעין, ומתמחה בתביעות ליקויי בנייה. חשוב לבחור בעורך דין שמתמחה בתחום,  שכן זוהי נישה משפטית שמצריכה ידע נרחב ויכולת התמודדות עם טענות בעלות משקל שמעלים רבים מהקבלנים.

 

עו"ד פארס כבהה הוא שותף בכיר במשרד כבהה עדי ושות', והוא בעל ניסיון עשיר בתחומי הנדל"ן וליקויי בנייה. עו"ד כבהה ייצג הן קבלנים והן לקוחות פרטיים במספר רב של תביעות ליקויי בנייה.

לפגישת ייעוץ ולפרטים נוספים: דרך ארץ 54, חריש

טלפון ארצי: 03-3732536 נייד: 052-3120497 דוא"ל: fares@jbr.co.il

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דונה בחריש 2

חדש באתר: מדור "בחירות בחריש 2018"

מיהם המועמדים שמתמודדים בבחירות? מהו החזון שמדריך אותם? אילו הבטחות הם מחלקים לבוחרים בחריש ואילו סוגיות חשובות יזכו לטיפולם? כל התשובות במדור חדש באתר

ב-30 באוקטובר יצביעו תושבי חריש בבחירות למועצה ויבחרו את ראש המועצה הבא, שיעצב את דמותה של העיר לא רק ב-5 השנים הבאות, אלא לשנים רבות קדימה. 

ריכזנו עבורכם את רשימת המועמדים המלאה במדור חדש באתר:

בחירות בחריש 2018

בין השאר אנו מביאים כעת ראיונות בלעדיים עם המתמודדים הראשונים שנחשפו לתקשורת והסכימו להתראיין:

 

 

עדכונים נוספים יעלו בהמשך למדור החדש.

 

המומחים של טפחות בחריש

רשת סופר-פארם תפתח סניף ראשון בחריש

קניון MORE SHOP הנבנה בכניסה לעיר

התפתחות חיובית נוספת בתחום המסחר בחריש: רשת סופר-פארם חתמה על הסכם שכירות עם קבוצת MORE, ותפתח סניף בשטח של כ- 500 מ"ר בקניון MORE SHOP בכניסה לחריש

רשת סופר-פארם מצטרפת לרשתות נוספות שכבר הבטיחו את מקומן בחריש ותפתח את הסניף הראשון שלה בקניון MORE SHOP בכניסה לעיר. באוגוסט שעבר דיווחנו על הסכם שנחתם עם שופרסל להקמת חנות בשטח של 4,000 מ"ר בשטח הקניון. בחודשים האחרונים נחתמו הסכמים עם רשתות נוספות כדוגמת קפה גרג, רשת KIWI בגדי ילדים, רשת B גוד, סטימצקי ועוד.

MORE SHOP הינו הקניון הגדול של חריש הממוקם בכניסה אליה ויכלול בתוכו תמהיל רחב של רשתות וחנויות של המותגים המובילים. הקניון יכלול כ-400 מקומות חניה ב-3 מפלסים. פתיחת הקניון מתוכננת לחודש מרץ 2019 והוא צפוי למשוך אליו מבקרים רבים מחריש ומיישובי הסביבה. העסקה הנוכחית מסמלת את המשך תנופת המסחר בחריש, כשיותר ויותר רשתות מגלות עניין במרכזי המסחר בעיר וצפויות לפתוח בהם סניפים.

מסופר-פארם נמסר: "כרשת בתי המרקחת של המדינה – אנחנו מזהים צורך הולך וגדל בשירותים של סופר-פארם בחריש ושמחים להגיע לראשונה לעיר. לעיר חריש פוטנציאל מסחרי גבוה ואנו בטוחים כי הסניף יזכה להצלחה".

חנן מור, יו"ר קבוצת MORE : "הגברת קצב האכלוס של העיר, דורשת העמדת כל השירותים הנדרשים לתושבים. אנו שמחים לחתום על הסכם משמעותי נוסף עם רשת הפארם המובילה בישראל, שראשיה הצליחו לזהות את הפוטנציאל הגבוה בעיר חריש ובמרכז MORE SHOP, שיהווה אבן שואבת עבור תושבי העיר והערים הסמוכות לה".

עוד בנושא: “בחריש אנחנו מיישמים תפיסה של מענה לכל צרכי החיים במרחק של 5 דקות מהבית”

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דונה בחריש 2

פתיחת עסק חדש בחריש: להגשים את החלום, בזהירות

פתיחת עסק חדש בעיר חדשה עשויה להוות הזדמנות חד פעמית ליזמים להטביע את חותמם על העיר ולהקים עסק שישגשג בעתיד. מצד שני, הסיכונים אינם פשוטים. תמונת מצב בחריש 2018

בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, התקיים דיון בין חברי ועד הישוב על הקמת קיוסק בעיר. חברי הוועד התנגדו נחרצות וטענו כי 'המהלך ימיט אסון על העיר הצעירה'. בחלוף מאה שנים, כולנו חכמים יותר ויודעים כיצד התפתחה תל אביב עם השנים והפכה לאחת מהערים המובילות בעולם בבילויים ובמסעדנות.

הקיוסק הראשון בתל אביב הפך מאז לסמן של הצלחה. קמו לו חיקויים רבים והוא מסמל עבור רבים גם את הגשמת החלום של לצאת ממעגל השכירים ולהצליח כעצמאיים.

האם גם חריש יכולה לספק הזדמנויות עסקיות נפלאות? איתי אלוש, מנהל ב'מומנטום פתרונות מימון מתקדמים', מביט על חריש בעיניים אובייקטיביות ומאמין שכן. "מקום חדש הוא הזדמנות עסקית נפלאה שכן בעל העסק נהנה מיתרון הראשוניות. בעלי עסקים באזור מגורים שכזה יוכלו למנף את פעילותם בקשרים אישיים עם קהל לקוחותיהם ומשם לצמוח ביחד עם התרחבות העיר החדשה".

אלוש מחדד את דבריו ומוסיף: "אחד המרכיבים החשובים בהחלטה האם לעבור למקום מסוים הוא אילו שירותים ניתן לצרוך באזור זה. היות וחריש צמאה לכל השירותים האפשריים אין ספק שהיא יכולה לספק לרבים הזדמנויות עסקיות חד פעמיות".

הקיוסק הראשון בתל אביב, 1910. מתוך ספרו של אברהם סוסקין
הקיוסק הראשון בתל אביב, 1910. מתוך ספרו של אברהם סוסקין. תמונה באדיבות עיריית תל אביב

תכנון לטווח ארוך

לפני מספר ימים התקיימה חגיגת ההשקה של מאפיית 'סבתא עוגייה' שפועלת במרכז מסחרי עמית. אליאור שרון הבעלים הוא דור שני לבעלי מאפייה ושותף במפעל המשפחתי בנתניה. לדבריו, ההכרעה לפתוח עסק דווקא בחריש נבעה מתחושה אישית ומתכנון מסודר גם יחד.

"היה משהו באווירה של המקום שבכל מקום אחר לא נתקלתי בו. יש כאן אנשים שמחים. חשתי את האנשים בשנה וחצי שאני מטייל כאן. נכון שעכשיו אין תושבים רבים והייתי שמח שיהיו יותר אבל כבעל עסק אני חושב באופן רחב ועתידי".

אליאור שרון, מאפיית 'סבתא עוגיה' בחריש
אליאור שרון, מאפיית 'סבתא עוגיה' בחריש

האם יש בעיות ייחודיות שאתה נתקל בהן בשל המיקום של העסק?

"הספקים לא תמיד יודעים איפה חריש נמצאת ולעיתים אין להם קווי חלוקה ישירים לכאן, מה שגורם לסרבול ועיכובים באספקה".

מצד שני, אין לך מתחרים….

"נכון, אבל העובדה שאין לי עדיין מתחרים מטילה עלי אחריות כבדה כי אין כאן שוק ואין לי שום בסיס להשוואה בנושאי תמחור, איכות ושירות. בשטח אני מתנהג כאילו שפועלים פה עשרה מתחרים וקובע סטנדרטים ראשוניים".

שרון מעיד כי בבניית התכנית העסקית סימן תרחישי התמודדות עם מצבים ייחודיים שחריש מספקת, כמו כמות תושבים קטנה מהמצופה על פי תחזיות המועצה שמשמעותה רווחים תפעוליים נמוכים יותר, ומאידך הערכות מבחינת תשתית תפעולית לעסק שמעניק שירות ל-50,000 תושבים.

"אני סגרתי חוזה לתשע שנים כי אני באמת מאמין שעסק שיתחיל לפעול עכשיו יוכל להטביע חותם משמעותי מאוד וליצור קהל ביתי קבוע, ולכן אנחנו משתדלים למקם עצמנו כחלוצים בתחום. בעתיד אני אפילו מאמין שיוקם סניף נוסף כאן בעיר, ובכל מקרה המטרה שלי היא שחריש לא תהפוך לעיר שינה כמו ערים אחרות".

מחכים לעוברים ושבים

אבל לא כולם ממהרים לקפוץ למים ולפתוח עסק בחריש. ארז קריטי רכש שתי חנויות בפרויקט סוהו בשדרת דרך ארץ ומקווה לפתוח בעתיד הנראה לעין בית קפה. הוא מאמין שדרך ארץ היא המקום האידאלי לפתיחת עסק מסוג זה: "בן אדם שרוצה לקנות לעצמו משהו או לשבת לקפה עם חבר לא ירצה לנייד את עצמו אז הוא פשוט ירד ויעבור ישר מהמעלית לחנויות".

אז מתי הפתיחה?

"אין מספיק אנשים בחריש. ברגע שהאוכלוסייה תהיה חמישה עשר אלף תושבים ויותר אז תהיה כדאיות כלכלית. השדרה כיום נראית ריקה".

אבל היא ריקה כי אין מספיק חנויות כאן…

קריטי מסכים שמדובר בפרדוקס ומציג את שני צדי המאזן:  "מצד אחד אין למה לבוא, מצד שני אם תפתח עסק יהיה למה לבוא. זו באמת שאלת הביצה או התרנגולת. אני מקווה שמיד עם קבלת טופס 4 אתחיל במהלכים לפתיחת העסק, אבל אין לי ספק שבעלי עסקים בחריש זקוקים לעזרה רחבה יותר מהרשויות, לדוגמה, במתן הנחות בארנונה.

ארז קריטי
ארז קריטי

"אני מאמין בחריש, אוהב את חריש, אבל קצב האכלוס שלה הוא לא בהתאם לפרסום ולצפי של המועצה ולכן רבים כמוני עדיין מתלבטים אם לפתוח את העסק. אין ספק שהמדרכות הרחבות של חריש הן יפות ועם הזמן אני מקווה לראות בהן זרם ותנועה של עוברים ושבים, אבל כרגע, היתרון הגדול של חנות במיקום מרכזי עדיין לא בא לידי ביטוי באופן משמעותי".

אלוש מסכים: "בגלל העובדה שהתנועה הטבעית על השדרה או בקירבת המרכז המסחרי השכונתי יחסית נמוכה עדיין, העסקים נדרשים למשוך את הלקוחות כדי שיגיעו ספציפית אליהם מכל רחבי העיר. המשמעות היא שצריך להתאמץ יותר מהרגיל בשיווק ופרסום, טיוב המוצר/השירות וכו' אבל בעיקר בשמירה על קשר עם קהל הלקוחות שלך ובניית מוניטין טובים בעיר".

לצמצם סיכונים

כאמור, השילוב שמאפשר לרבים בחריש להגשים חלומות ישנים ולצאת לעצמאות כלכלית בפתיחת עסק, אינו בהכרח מצמצם סיכונים. כדי לנהל עסק שמצליח להתמודד עם עליות וירידות ותהפוכות בעיר חדשה משרטט אלוש מספר קווי יסוד עליהם יש לשמור: "תכנון מקדים, בניית תכנית עסקית, יצירת מעגלי תמיכה חברתיים, גידול הכנסות עקבי תוך הקפדה על יכולת פיננסית לצמוח וראייה מקפת וכוללת על כל תחומי הניהול (כ"א, אשראי בנקאי, יכולת מימון לקוחות וכו'), שתאפשר לבעל העסק לראות ולהבין בכל רגע נתון האם ניתן לספק את השירותים, מבלי לקחת  התחייבויות גדולות מדי שעלולות לגרום יותר נזק מאשר תועלת".

גם לשאלה כיצד מתמודדים עם עסק המציע שירות או מוצר דומה (לדוגמה, פיצריה נוספת) משיב אלוש וטוען כי כל עסק חייב ללמוד לבדל את עצמו בעזרת חשיבה יצירתית. "מתחרות ניתן לצמוח. אסור לפחד מתחרות אלא להתמודד איתה. הרעיונות יכולים להגיע מעסקים אחרים, אפילו אם הם פועלים בתחומים שונים, פשוט ניתן להתבונן בעסקים, ללמוד מהם ולהשליך את השיטה לתחום הפעילות שלך וכך לבדל את עצמך".

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

MORE STREET חנן מור בחריש

חריש: עיר בדרך לעצמאות כלכלית?

העיר חריש הולכת ומתפתחת, מספר התושבים גדל בהתמדה, ומתוכנן להמשיך ולגדול. אך מה צופן לה העתיד מבחינת מקורות הכנסה? היכן ממוקמים שטחי הנדל"ן המניב בחריש, שמספקים לעיר הכנסות והאם הם מספיקים כדי לכלכל את צרכיה של האוכלוסייה העתידית?

מי שחורש בענייניה הכלכליים של חריש ובעתיד הצפוי לה, עשוי לחוש בעננה של דאגה מרחפת מעל גבעות העיר. תקציב המועצה כיום, עומד על 67 מיליון שקלים, ומתוכו רק חמישה מיליון מגיעים מכספי הארנונה של משלמי המיסים. התמיכה הממשלתית המוזרמת לעיר כיום אמורה לייצב אותה לשנים הקרובות, אך אם וכאשר ייסגר הברז, במידה שלא ייווצרו בעיר מקורות הכנסה נוספים, חריש תמצא עצמה במצב של גירעון שהולך וגדל.

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי בן שחר, מסביר כי אחד המקורות העירוניים להכנסות מגיע מכספי הארנונה שלנו. אבל סכום זה הוא חלקי בלבד. "הסכום שמגיע מבתי המגורים מכסה רק כמחצית מהעלות של כל תושב לעירייה”, הוא מסביר. “כדי לייצר הכנסה שתאפשר לעיר לטפח תשתיות, גני שעשועים ופעילויות תרבות וחינוך, היא זקוקה למקורות הכנסה נוספים, ולכן בכל עיר חייב להיות נדל”ן מניב בתחומה, בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות – שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה".

פירות שקוטפים מנדל"ן מניב

"כדי לשמור על המאזן, כל משק בית חדש שנכנס לעיר אמור להיות מתורגם להכנסות נוספות מנדל”ן מניב", מסביר בן שחר. "לפי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית חדשים, צריכה לטפח במקביל 50,000 מ”ר של משרדים או מסחר".

על פי התכניות, חריש מתוכננת לכלול בשלב ראשון כ-50,000 אלף איש ובהמשך לצמוח לכ-100,000 איש. לפי חישוב זה, עבור השלב הראשון המונה כ-14,000 משקי בית, חריש זקוקה ל-700,000 מ"ר של אזורי תעשייה ומסחר כדי שהתושבים יוכלו לקבל מהעירייה שירותים ברמה נאותה. רק לשם השוואה, מתחם עזריאלי בתל אביב מתפרש על פני 150,000 מ"ר. הבעיה היא שכרגע אין בתחומי העיר נדל"ן מניב כזה. אם היה מדובר במצב זמני בלבד, עד שחברות הענק ינהרו למקום בדרכן על כביש שש, ניחא. אבל מה שמעורר דאגה היא העובדה שנכון להיום, עדיין לא משויכים לחריש שטחים שבהם ניתן יהיה לאכלס אזורי תעשייה.

המשמעות – ללא אזורי תעשייה, חריש לא תוכל לממן את עצמה באופן שיבטיח רווחה ואיכות חיים לתושבים, ובוודאי שלא תוכל להתרחב ל-100,000 תושבים כמתוכנן, כי זה רק יגדיל את הגרעון.

בריאיון ל-"ידיעות חריש" מינואר 2018, אמר מנכ"ל המועצה יעקב נתניהו: "הציבור הרחב אולי לא מבין את הסכנה, אבל אם נבנה פה עיר שלא מסוגלת לייצר תקציב מאוזן – הדבר ישפיע ישירות על איכות העיר ועל תפקוד הרשות המקומית. אנחנו יוצאים למאבק גורלי על עתיד העיר, תוך שימוש בכל כלי שנמצא בידינו".

חריש עמוק – היכן שורש הבעיה, ואיך צומחים מכאן?

במועצת חריש מסבירים שהבעיה התחילה בייעוד המקורי של העיר: "כזכור, ממשלת ישראל תכננה את חריש מתוך תפיסה תכנונית המיועדת לעיר חרדית. במסגרת תכנון זה, לא יועדו אזורי תעסוקה בהיקף נדרש", מסבירים שם. אז אחרי שכולם הבינו שהחריש המוקדם לא הכין את העיר לצמיחה הצפויה, איך ממשיכים מכאן?

במועצה מסבירים שהם מודעים היטב לנושא: "מתוך מודעות לאתגר ובמסגרת העבודה של חברת גיאוקרטוגרפיה, ערכה המועצה בחינת עומק של הנושא. על בסיס הניתוחים הכלכליים שנערכו, הוגשה בקשה לשינוי גבולות העיר לוועדה הגיאוגרפית (ועדת גבולות) מטעם משרד הפנים. הנושא המרכזי מבחינת המועצה, העומד בבסיס הבקשה להרחבת הגבולות, הוא פיתוח אזורי תעסוקה שיבטיחו את איתנותה הכלכלית של העיר וכן מתן פתרונות תעסוקתיים לתושבי חריש".

על פי התכנון, שטח העיר יורחב פי שלושה לעומת גבולות העיר כיום. בשטחים שיתווספו יוקמו אזורי תעשייה ומסחר, וכן מקומות בילוי.

תמיר בן שחר
תמיר בן שחר

בן שחר סבור שהרחבת גבולות העיר היא פתרון טוב, אבל חלקי: "עצם הוספת השטחים לעיר היא כמובן נחוצה, אבל לא מספיקה. אם לדוגמה, נרצה להקים פארק הייטק, אז בואי נבחן איפה יש הייטק בישראל. זה או ליד אוניברסיטאות ובתי חולים – שם מוקמים פארקים מסודרים, לדוגמה, פארק ההייטק בבאר שבע ליד ביה"ח סורוקה והאוניברסיטה. בתל אביב קם פארק כזה בקרית עתידים והוא בבעלות משותפת של אוניברסיטת תל אביב, בחיפה יש פארק מת"מ סמוך לטכניון ולביה"ח. ברחובות יש פארק מדע שיושב על יד מכון ויצמן. בחריש אין בית-חולים, מוסדות ממשלתיים או מוסד אקדמי – כל מה שעשוי למשוך יזמים וחברות בסדר גודל שיוכלו להוות מקור מספיק של נדל"ן מניב, ולכן צריך לייצר את מקורות המשיכה הללו".

ממועצת העיר נמסר בעניין זה כי המועצה קיימה בדיקה מרחבית לגבי הקמת בית חולים אך הבינה כי יש פחות רלוונטיות להקמת בית חולים כזה כאשר בתי החולים "הלל יפה"בחדרה ו"העמק" בעפולה נמצאים בקרבת מקום לחריש. במקום זאת, נעשו תכניות וחשיבה למציאת צרכים מרחביים אחרים כדוגמת מוסד אקדמי לסיעוד לצד בית חולים סיעודי. עוד נמסר כי במועצה נעשית עבודה משמעותית במיתוג העיר מחדש כדי למשוך אוכלוסיות שיכניסו עוד כסף ומתוך כך אף יתמקמו בעיר מוסדות שונים באופן שימשוך לעיר נדל"ן מניב נוסף.

מתכננים עתיד

בימים אלו יצא מכרז ראשון של שיווק שטחי תעסוקה בשכונת המע"ר (מרכז עסקים ראשי) שנמצאת בבנייה. המועצה החלה ביצירת קשר עם גורמים אפשריים להקמת פרויקטים במקום. כמו כן פנתה המועצה לממשלה בבקשה להקמת מוסדות ממשלתיים בעיר, אשר ישרתו את יישובי המרחב כולו.

תחילת בניה בשכונת המער בחריש
תחילת בניה בשכונת המע"ר בחריש

במועצה מדגישים כי מועצת העיר אינה לבד במערכה, וגם בקרב הגורמים הרלוונטיים בממשלה – משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר – ישנה התגייסות למען העיר הצעירה שנאבקת לצאת לעצמאות כלכלית.

"כשהמדינה מעוניינת לחזק עיר, היא יודעת איך לעשות את זה", פוסק בן שחר. "ללוד למשל, העבירו את המשרדים של רכבת ישראל ואת מטה המשטרה 433. לרמלה העבירו את הנהלת בתי המשפט".

ומה בחריש? גורמים במשרד השיכון והבינוי מאשרים שכרגע נמצאות בשלבי פיתוח תכניות מתאר להוספת שטחי תעשייה ומסחר לחריש. כמו כן נמסר, שגם במשרד האוצר מודעים לבעייתיות המצב הנוכחי והמשרד מעורב בניסיונות למצוא פתרונות לייצור דרכים להגדלת הנדל"ן המניב בעיר.

כחלק מעבודה זו, נידונים גם במועצה ובממשלה פתרונות של מתן יתרון יחסי לחריש על פני מקומות אחרים על ידי הגדרת חריש כיישוב באזור עדיפות לאומית א'. יקנעם שזכתה לפני מספר שנים במעמד של אזור עדיפות לאומית א' הצליחה למשוך אליה בזכות כך עוד עסקים מניבים, שביססו את הכנסותיה.

במועצה מעריכים באופטימיות זהירה, כי מעמד כזה יעזור למשוך לחריש עסקים וחברות שיוכלו ליהנות מהטבות והקלות מפליגות מחד, וישלשלו לקופת העיר תשלומי ארנונה נאים מאידך.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

על הפארק בחריש - חנן מור

 

 

מברזיל באהבה: עולים חדשים מברזיל מגיעים לחריש

תשע משפחות עולים חדשים וותיקים מברזיל נקלטו בחריש בחצי השנה האחרונה – והיד עוד נטויה. הכירו את חברי הקהילה החדשה שהגיעו מארץ הקרנבל והכדורגל להתיישב בעיר החדשה

צילומים: אורן קלר

בשנת 2016 עלו לישראל כ-700 עולים מברזיל, מספר שיא לעומת שנים קודמות. יוקר המחיה בברזיל, שעלה בצורה תלולה בשילוב עם העלייה בפשיעה והפגיעה הקשה בתחושת הביטחון האישי, גורמים לרבים מיהודי ברזיל לארוז את המזוודות ולעלות לישראל. בשנה הקודמת הוכרזה רעננה, כבירת הברזילאים, אולם במחצית השנייה של 2017 ובשנת 2018 מסתמנת חריש כמוקד משיכה חדש עבור ילידי ארץ הסמבה. פגשנו את הקהילה החדשה המתהווה על רחבת הדשא מול בנין המועצה; מבוגרים וצעירים, אקדמאים ופנסיונרים, ציונים ופרגמטיים, דתיים וחילוניים – המשפחות הברזילאיות בחריש אוהבות את העיר ומתכננות להשתקע במקום ולפתח את הישוב. מה הם אוהבים בחריש? מה חסר להם בחריש? ומה הם מאחלים למדינת ישראל בשנתה ה-70? כל התשובות לפניכם.

דרושה: מאפיה ברזילאית

הקהילה הברזילאית בחריש
סילביה גרינברג ולאנדרו מורייס

סילביה גרינברג (33) ולאנדרו מורייס (34) הגיעו לחריש לפני חודש. הם מתגוררים ברחוב אורן בשכונת החורש ובקהילה הברזילאית המתהווה הם כבר נחשבים ל'ישראלים'. לארץ הם עלו לפני שלוש שנים והם עובדים במה שהם אוהבים; סילביה, כסוכנת נסיעות ולאנדרו כמדריך כושר. המעבר לחריש נבע מתוך אמונה שחריש כעיר חדשה תספק להם הזדמנויות טובות בחיים בתחום התעסוקה, המגורים והקמת משפחה.

מה הכי קשה לכם בישראל?

"כלום! שום דבר!", הם עונים יחד בפסקנות.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"מאפיה ברזילאית".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום ושקט", הם מסכמים.

להתחיל חיים חדשים בדירה חדשה

הקהילה הברזילאית בחריש
אניק שוט, ראיסה שוט וגבריאל אייגנר

אניק שוט (50) מתגוררת יחד עם בתה ראיסה (14) ובעלה גבריאל אייגנר (65) ברחוב תמר מזה חמישה חודשים. אניק, ציירת ומעצבת וגבריאל איש עסקים עלו לארץ בשנה שעברה ועם סיום שהותם במרכז הקליטה הגיעו לחריש והתאהבו במקום. "רצינו להתחיל את החיים בישראל בדירה חדשה ובבניין חדש וחריש אפשרה לנו את זה", מציין גבריאל ואילו אניק מוסיפה: "אני אוהבת את העובדה שאין פקקים, אין בלאגן, כולם מכירים את כולם וגם עוזרים אחד לשני".

מה הכי קשה לכם בישראל?

"השפה. עדיין קשה לנו לקרוא שלטים".

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"בית קפה, מסעדות ותחבורה נוחה יותר".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום. שכל מנהיגי העולם יהיו מוארים ושעם ישראל ישמור יותר על ארצנו נקייה ויפה".

חבר מביא חבר

קהילה ברזילאית בחריש
ברוך ואגנס רוט

ברוך (67) ואגנס (64) רוט עלו לארץ באוקטובר 2017 וחודש אחרי כן כבר עברו להתגורר בחריש ברחוב אורן. "באנו לבקר את גבריאל, חבר שלנו שכבר התגורר בעיר ואהבנו את המקום ואת הרעיון של עיר חדשה", מספרת אגנס ואילו ברוך מוסיף: "אהבתי גם את העובדה שהתמורה למחיר השכירות הנמוך היא גבוהה ושחריש מקבלת יפה את העולים החדשים".

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"אנחנו כבר מרגישים כאן בבית ואוהבים מאוד את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי. כל דבר נוסף הוא אקסטרה ויתקבל בברכה".

מה הכי קשה לכם בישראל?

"העברית קשה", עונים השניים וצוחקים.

"לשמור על חריש נקייה"

קהילה ברזילאית בחריש
משפחת אונגרוביץ'

יצחק (31) תמרה (26) ושני ילדיהם הודיה-אמונה (3) ואוריאל (1.5) אונגרוביץ' נחשבים ל"וותיקים" בחריש: בספטמבר 2017 הם הגיעו לעיר והתמקמו ברחוב הגפן. "אנחנו אוהבים את גני השעשועים בעיר ואת האכפתיות של המועצה מהתושבים המקומיים", מציינים בני הזוג שכבר מתגוררים בארץ שש שנים.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"הייתי שמחה אם המועצה היתה ממקמת פחי אשפה קטנים ברחוב להולכי הרגל. כך נוכל לשמור על חריש נקייה".

מה הכי קשה לכם בישראל?

"לחיות בלי המשפחה המורחבת שלנו".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"ישראל שלי יפה, תמשיכי להיות המדינה הכי טובה בעולם. אוהבים אותך!"

בוקר טוב אליהו

קהילת הברזילאים בחריש
משפחת אליהו

משפחת אליהו כוללת את חיים (37) קמילה (35) ושני ילדיהם יהונתן (5) ואלון (3). בני הזוג וילדיהם מתגוררים ברחוב טורקיז כבר שמונה חודשים וגם בישראל יש להם מעמד של עולים וותיקים שעלו לארץ לפני 20 שנה. שניהם ביולוגים בעלי תואר שני בגנטיקה מולקולרית והמעבר לחריש נבע מהאמונה שחריש היא עיר עם פוטנציאל לגדול ולהצליח. "אנחנו אוהבים את השקט שיש בעיר ואת העובדה שיש פה קהילה מאוחדת", מציינת קמילה.

מה הכי קשה בישראל?

"ללמוד ולהבין את ההתנהגות ואת האופי של הישראלים".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שיהיה לנו הרבה שלום, בריאות וביטחון. שנמשיך להתפתח ולהיות מדינה מובילה בעולם".

רגוע בחריש

עולים חדשים בחריש
פבלו ויצחק סלמה

פבלו (46) ומרסיה (43) סלמה יחד עם בנם יצחק, תלמיד כיתה ה' בבית הספר תלמי רון מתגוררים כבר חודש ימים בחריש אליה עברו חודשיים לאחר עלייתם ארצה.  פבלו, מהנדס בהכשרתו, מקווה להשתלב בתחום ומציין שהוא אופטימי ושהוא אוהב את הרוגע שחריש משרה עליו.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"מסעדת בשרים טובה וקולנוע", הוא מסכם בחיוך.

מי הזיז את הגבינה?

קהילת הברזילאים בחריש
דוד גבריאלוביץ'

דוד גבריאלוביץ' (71) הגיע לבדו למפגש הברזילאים. שושנה אשתו (53) נעדרה בשל ההכנות למעבר לחריש שיתקיים בעוד שלושה שבועות. השניים מתגוררים בטבריה מאז עלו לארץ בספטמבר 2017 והם כבר מתרגשים מהמעבר לדירה ברחוב טורקיז. דוד הוא שף במקצועו המתמחה בבתי מלון ואילו שושנה היא עקרת בית. השניים הגיעו לחריש בעקבות פבלו סלמה והם מתרגשים מהכל: "זו עיר חדשה, אני אוהב כל מה שאני רואה פה, הכל עוד פתוח ויש כל כך הרבה אפשרויות לבנייה ולהתפתחות פה", מציין דוד.

איזה דבר היית רוצה שיהיה בחריש שיזכיר לך את הבית?

"פאו דה קז'ו", עונה דוד בפסקנות. (לחמניות גבינה ברזילאיות ידועות)

מה אתה מאחל ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום ואומץ".

  זקני השבט

קהילת הברזילאים בחריש
ריקרדו וקלריניה רוזנברג.

בסוף אפריל יעברו להתגורר ברחוב תמר בחריש ריקרדו (79) וקלריניה (71) רוזנברג. בני הזוג הם ישראלים וותיקים, "רק"  48 שנים בארץ. ריקרדו עבד כמהנדס אלקטרוניקה וקלריניה כשפית וכאשת חינוך.

מה אתם אוהבים בחריש?

"אנחנו אוהבים את ההתחדשות ואת האפשרות שלנו להיות חלק ממה שכבר פה בעיר שנבנית".

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"היכל תרבות, בית קולנוע".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"ישראל היא בית לכל היהודים. אנחנו גאים בישראל".

"לא חסר לנו כלום"

קהילת הברזילאים בחריש
מאורציו וסטלה קוזמינסקי

מאורציו (54) וסטלה (52) קוזמינסקי עלו לארץ בינואר 2018 וחודש לאחר מכן כבר התמקמו בדירה נוחה ברחוב טורקיז בחריש.

"הגענו לחריש מסיבות כלכליות, כאן יותר זול", מציין מאורציו שעוסק בניהול ואדמיניסטרציה ואילו סטלה, מומחית לטיפול בלייזר, מציינת שחריש היא עיר רגועה, נחמדה ועוטפת את התושבים שלה.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"לא חסר לנו כלום, אנחנו מאוד מרוצים. אולי רק המשפחה שנשארה בחלקה בברזיל".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום וימים רגועים ופתרון מיידי לבעיות בטחוניות".

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

גינות חריש

טור אישי: חריש – כאן בונים, לא רק בניינים

לא רק הבניינים בחריש נבנים בקצב מסחרר. הקהילה הצומחת דומה גם היא לאתר בנייה, שטומן בחובו סכנות וקשיים ומצד שני הזדמנות ייחודית לעיצוב והקמה של מרחב חדש ומשותף

ההתפתחות המואצת של חריש והתחלות הבנייה הנרחבות הופכות את העיר שלנו, ככל הנראה לאתר הבנייה הגדול בישראל. רעש פטישים, פועלי בניין, גדרות לאתרי בנייה ושלטי 'סכנה – כאן בונים' הם מחזה נפוץ אצלנו. בנסיעה בכבישי העיר אנו חולפים על פני אינספור שלטי אזהרה הנושאים את הכיתוב 'סכנה' ואילו שלטים אחרים נושאים את הכיתוב המתון יותר, ומשתמשים במשפט 'זהירות – אתר בנייה'. לדעתי, ההבדל בניסוח הוא מהותי ומיד אסביר מדוע.

לפני מספר שנים שמעתי הרצאה בנושא זוגיות שעסקה בזוגיות טרייה ובמאמץ וההשקעה הנדרשים להקמת משפחה. ההזדמנויות והסכנות בבניית משפחה הן בעיני כמו באתר בנייה: חופרים יסודות; בונים קומה ועוד אחת; לפעמים טועים, הורסים ובונים מחדש; וקיים סיכון להיפצע בתהליך. לפעמים כואב והתהליך מעייף ולא תמיד רואים את האופק של סיום הבנייה, במיוחד אם חשים לעיתים שהרצפה עקומה והקירות סוגרים…

לא פשוט לבנות תא משפחתי וגם לא פשוט לתחזק אותו. לפעמים צריך לעשות שיפוצים ובני הזוג צריכים להיזהר לא ליפול ממרפסת חסרת מעקה או מקומה גבוהה שטיפסו אליה. כשמשקיעים את הלב והנשמה בתא המשפחתי, קריסה של קיר או גילוי רשלנות בהחלט יכולים להיות מסוכנים וגורליים.

ענין עם פועלי בנין

ואיך כל זה קשור לחריש? ובכן, חריש עבורי כרגע היא אתר בנייה עצום והקהילה בה היא כמו תא משפחתי גדול מאוד, שבונה את היסודות והבסיס של הבית החדש שלו. דתות שונות, שפות שונות, גילאים שונים, השקפות עולם שונות – כל אלה צריכים לגור בכפיפה אחת, בקהילה אחת. עלינו לבנות בזהירות את המרחבים המשותפים לצד המרחבים הנפרדים לכל אחד.

הבחירה היא שלנו – האם לראות באתר הבנייה העצום הזה סכנה בלבד ולוותר, או לראות דווקא את ההזדמנות המדהימה להקים ולעצב את ביתנו, את הקהילה שלנו לשנים קדימה.

כלים לבנייה נכונה

השותפות בעיצוב הבית, הבניין והקהילה מתחילה בשיח מכבד, מכיל וכזה המאפשר מקום לכולם, ללא בריונות ושיימינג. בשיח הזה צריכות לעלות לדיון השאלות המהותיות: מהו החלום שלנו? איך אנחנו יכולים יחדיו להגשים את החלום הזה וליהנות מהדרך?

השותפות שלנו באה לידי ביטוי גם בעזרה הדדית: סיוע בטרמפ, מסירת חפץ, שיתוף במידע ומעשים טובים נוספים – שלשמחתי, תושבי חריש מתגלים כ'אלופים' בהם.

ולבסוף, השותפות שלנו היא פשוט להיות יחד, בנחת ובאווירה טובה. על מנת שבית יצמח להיות מקום שטוב וכיף לחזור אליו, כל אחד מאיתנו צריך חוויה טובה וחיוך של מישהו אוהב. לכן, בואו נקדים ונאמר ברכת שלום ברחוב האחד לשני, נגלה נדיבות ואדיבות בנהיגה בכבישים, נבלה זמן איכות משותף בפארקים, בלובי של הבניין ובארועי תרבות שונים, נשמור ונתחזק את השטחים הציבוריים (כי הם שלנו) וננהג בסבלנות אחד בשני – כמו בבני משפחה.

אני חיה בסרט? יכול להיות… כבר אמרו לי לא פעם שאני תמימה, אבל אני בונה בחריש את בית החלומות שלי ובידי הבחירה לעצב אותו.

בחרו כעת את השלט שילווה אתכם בבנין אתר חייכם. במה בחרתם? ב'סכנה – כאן בונים' או ב'זהירות – אתר בנייה'? הבחירה הזו תעצב את המציאות שלכם ואת העיר שלנו.

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

על הפארק בחריש - חנן מור

צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש

חריש מוקפת בנקודות חמד ירוקות מכל הכיוונים – יצאנו לטייל בסביבה המיידית של העיר ומצאנו נחלים, יערות, שדות ירוקים, עצים עתיקים, כבשים, סוסים ואנשים חביבים

נקודות עניין בסביבה הקרובה לחריש
מפת מסלולי טיול ונקודות עניין בסביבת חריש

1 – מאחורי האורן (אחת, שתיים, שלוש)

רחוב אורן בחריש הוא הרחוב הדרומי ביותר בשכונת החורש, הגובלת ביער חריש. הדירות שפונות דרומה בפרויקט דמרי 2 משקיפות אל מסלול ההליכה שמוביל אל היער. סיבוב ביער בין האורנים והברושים ימלא את המצברים שלכם בירוק עד. בתקופה זו תוכלו ליהנות גם מפריחה מגוונת ועשירה של פרחי בר בשלל צבעים.

הירידה אל המסלול היא בצמוד לרחוב אורן 8. אם תפנו שמאלה תראו תוך דקות ספורות מסלול הליכה טבעי המוביל אתכם אל קצהו של הקיר האקוסטי הגובל בכביש 6. אם תבחרו בנקודה זו לפנות שמאלה ולהמשיך עם השביל תוכלו ללכת במסלול מעגלי קצר (30-40 דקות) עד לחזרה לרחוב אורן 20.

הקיר האקוסטי מעל כביש 6
הקיר האקוסטי מעל כביש 6

בהצטלבות השבילים הראשונה המשיכו ישר – אלא אם תרצו לשוטט בשבילים, ללכת קצת "לאיבוד" ולגלות פינות חמד נוספות ביער, פינות בהן ניתן לפרוש שמיכה או לנוח. היער אינו מוסדר ואין בו שולחנות קק"ל או פחים.

ללכת קצת לאיבוד ביער חריש
ללכת קצת לאיבוד ביער חריש

אחרי שהמשכתם ישר תגלו בפנייה שמאלה הקרובה עלייה תלולה, שמחזירה אתכם אל השביל הצמוד לרחוב אורן. בסיום העלייה (הסדירו את הנשימה), פנו שוב שמאלה ותוכלו בהזדמנות הראשונה לפנות ימינה ולצאת לעיר, בצמוד לבנין שברחוב אורן 20.

הירידה ליער חריש מרחוב אורן
העלייה חזרה מיער חריש אל רחוב אורן

2 – מרחבים ירוקים בדרך לכפר מייסר

בצמוד לתחנת הדלק מנטה בצומת מצר ישנו שביל עפר שמוביל אל השדות. פסענו בצמוד לשדות חיטה ובהליכה נינוחה הגענו אל הכניסה ליער מענית.

שדות חיטה בדרך למייסר
שדות חיטה בדרך למייסר

עליה תלולה מאוד ולאחריה ירידה (תלולה גם כן), הביאה אותנו לשביל עפר רחב יחסית העובר לאורך התוואי של נחל נרבתה.

בפאתי יער מענית
בפאתי יער מענית בדרך לנחל נרבתה

ממול ראינו מבנה ישן, בחרנו לפנות ימינה מזרחה, חצינו מתחת לגשר של כביש 6 והגענו אל פאתי הכפר מייסר.

נחל נרבתה
מבנה ישן מעברו השני של נחל נרבתה

כפר מייסר הוא כפר ותיק מאד. בישוב מתגוררות שמונה משפחות גדולות (כ-1,800 איש) ובינו ובין קיבוץ מצר, הצמוד אליו, מתקיימים יחסי שכנות טובים וממושכים. ההליכה בפאתי הכפר בצמוד לערוץ נחל נרבתה היא נינוחה. נתקלנו גם בעדר מרעה קטן, סוס מלחך עשב ובעיקר במרחבים ירוקים.

סוס מלחך עשב ליד מייסר
סוס מלחך עשב ליד מייסר

מעט לפני גן משחקים נטוש ומוזנח פנינו ימינה והתחלנו לטפס לכיוון קיבוץ מצר. אם אתם לא מוצאים את השביל – תשאלו. תושבי הכפר עזרו לנו וכיוונו אותנו וכך הגענו אל הכניסה לקיבוץ מצר. אם אתם צועדים או מטיילים עם ילדים – לא מומלץ לחזור רגלית אל הרכב – ההליכה היא בכביש ללא שוליים ומעט ממושכת (20 דקות). חזרו בדרך בה הגעתם או שמתנדב חרוץ ידאג להביא את הרכב אל נקודת הסיום שלכם. כך או אחרת, מובטחת לכם חוויה נעימה.

נחל נרבתה ובתי הכפר מייסר
נחל נרבתה ובתי הכפר מייסר

3 – קפיצה קטנה לשכנים במענית

זקני מענית זוכרים את אזור חריש כחורש אחד גדול וירוק. הליכה רגלית לבקר את תושבי מענית מאפשרת לנו הצצה למה שהיה כאן פעם. מול התאנה 11 יורדים אל גן המשחקים החדש (שטרם החל לפעול) וממשיכים ממנו ישר.

הגינה ברחוב תאנה בחריש
הגינה ברחוב תאנה בחריש ממנה יוצאים לכיוון מענית

יש לחצות הגשר הממוקם מתחת לכביש 6 אל צדו השני של הכביש. מדהים לגלות עד כמה הרעש של כביש 6 מורגש בצידו השני של הכביש שאינו מוגן על ידי הקיר האקוסטי. משאירים את הרעש מאחורינו, יחד עם עדרי הבקר והאנפות שהתרכזו להן באיזו פינה וצועדים עם הפנים קדימה באחו ירוק ומרנין.

בין חריש למענית
מעבר לכביש – אחו ירוק ומרנין

אם באמת תרצו להגיע עד למענית, הליכה מתונה של 30-40 דקות תביא אתכם לשם בבטחה. בדרך אפשר ליהנות משיחים, עשביה, פרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות ואירוסים, צמחי בר קוצניים, מסלעות שפזורות בשטח בהן ניתן לשבת ולנוח וגם חורשות קטנות של עצי ברוש ואורן. ישנם גם מסלולי רכיבה לאופניים באיזור.

בין חריש למענית
בין חריש למענית

אם אתם בוחרים רק להציץ באיזור זה ולא ללכת רגלית עד מענית, גם זה בסדר, תוכלו לפנות שמאלה ולחזור דרך יער חריש הביתה, עד ליציאה מול רחוב תאנה או רחוב אורן.

4 – עצי אלון בני 400 שנה ביער עירון

אם אתם אוהבים את המיזוג במכונית ומעדיפים לשטוף את העיניים בירוק מבעד לזגוגיות החלון, הנה לכם מסלול קלאסי: הקלידו 'מחצבת ורד' באפליקציית הניווט ובנסיעה קצרה (10-15 דקות) תגיעו לנקודת ההתחלה של מסלול ביער עירון המתאים ברובו גם לכלי רכב פרטיים. פונים ימינה לפני השלט הגדול הירוק "מחצבת ורד" ועולים במעלה השביל.

יער עירון צפונית לחריש
יער עירון

מדי פעם ניתן להבחין משני צידי השביל, בין עצי האורן והברוש הרבים גם בעצי חרוב ואלון עתיקים ומרשימים. חלק מן האלונים ביער עירון הם בני 400-500 שנים, הישג מכובד בכל קנה מידה עולמי.

עץ אלון עתיק ביער עירון
עץ אלון עתיק ביער עירון

אם תצאו לחלץ עצמות, הליכה קצרה תפרוש בפניכם עושר בלתי יתואר של צמחיה באיזור, החל מפרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות, סרפדים, צבעונים, וצמחי פקעות נוספים. מרבד ססגוני ביותר ילווה אתכם בהליכה או בנסיעה. ישנם מקומות ייעודיים לישיבה או לחניה קצרה. תיהנו.

יער עירון צפונית לחריש
יער עירון

קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל"ן של חריש

לוח דירות חריש


5 – אנדרטת משמר הגבול

בנסיעה מצומת חריש לכיוון צומת משמר הגבול, מעט לפני המפגש עם כביש 65 קיימת פנייה ימינה לכיוון אנדרטת משמר הגבול. נסיעה בכביש זה תביא אותנו לצומת T מתחת לכביש 65. פנו שמאלה וסעו בדרך המתפתלת עד שתגיעו לאתר ההנצחה שתוכנן על ידי הפסל יחיאל ערד והוא כולל מרכז הנצחה, מרכז תצפית וחניון למטיילים. בצמוד לאתר, ישנה חורשת חרובים קטנה (לא מוסדרת) בה ניתן לנוח מעט. ניתן להשקיף ממנה על כביש 6 ועל חלקה הצפון-מערבי של חריש. מהמקום יוצאים גם שבילי אופניים מוסדרים לטובת אלו שחובבים רכיבה דו-גלגלית.

אנדרטת משמר הגבול

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

גינות חריש

שונה מכל מה שהכרתם: חטיבת הביניים החדשה בחריש תתאים עצמה לעתיד

בשנת הלימודים הבאה תחל לפעול בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית וייחודית. פגשנו את מובילי צוות ההקמה כדי לשמוע ממקור ראשון על בית הספר החדש ועל החזון השאפתני שלהם להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד

בתמונה: טלי הולן וליאור לויתן. מובילי צוות ההקמה

בשנת 1970 חולל ספרו של העתידן אלווין טופלר "הלם העתיד" מהפכה. טופלר האמין כי קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהיר הצפוי בעתיד לא יאפשר לרבים להתמודד עם העתיד מעמדת יציבות, דבר שיגרום למתח נפשי, בלבול ותחושת אבדן דרך.

כמעט חמישים שנה אחרי השקת הספר, התחזיות של טופלר עדיין תקפות. בעידן שבו אנו מתעוררים כל בוקר לשינוי – טכנולוגי, חברתי, פוליטי – יידרש דור העתיד שלנו לא רק להסתגל לעולם שסובב אותו, אלא גם לקחת חלק פעיל בשינוי העולם הזה.

בהתאם לתפישה זו תקום בשנה הבאה בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית הנקראת (שם זמני) "בית הספר לאתגרי העתיד". בית הספר יכלול בשנה הבאה את כיתות ז‘-ח‘ ובהמשך יצמח להיות ממלכתי על-יסודי (ז‘-יב‘).

ביום ראשון ה-25.3 בשעה 18:00 יתקיים בחריש כנס הסברה להורים על החטיבה החדשה. נפגשנו עם ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) ממובילי צוות ההקמה של החטיבה, כדי להבין מהם העקרונות החינוכיים שעומדים מאחורי בית הספר החדש.

הצלחה לכולם

על פי הערכות מחלקת החינוך כ-50-70 תלמידים תושבי חריש ילמדו בשנת תשע"ט בכיתות ז'-ח'. בשנים האחרונות תלמידי חטיבות הביניים של חריש למדו בישובים בסביבה, אולם הצמיחה במספר התלמידים, חסמה את הדרך לרישום בבתי ספר אלו. הקמת חטיבת ביניים חדשה בחריש הפכה לצורך מיידי. מחלקת החינוך בחריש בניהולה של שלי קרן החלה לחפש פתרונות שיעניקו מענה לשכבת גיל זו. הפנייה של קרן אל ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) שני אנשי חינוך שצברו מוניטין בסביבה כמחנכים בבית הספר גוונים לא היתה מקרית. השניים חלמו על הקמת בית ספר חדש ואחר ולאחר מספר פגישות בין שני הצדדים נראה היה כי מדובר בשידוך מוצלח. השניים מונו להוביל את צוות ההקמה של חטיבת הביניים העתידית.

נציגי אגף החינוך, המכון לחינוך דמוקרטי וצוות ההקמה
ראש המועצה יצחק קשת, נציגי אגף החינוך, המכון לחינוך דמוקרטי וצוות ההקמה

"הדרך שלנו להתמודד עם העתיד היא להיות ייחודיים", מבהירים השניים. "אנו מחויבים ללמידה מתוך משמעות, סקרנות והנאה והתמחות בפתרון אתגרים מתוך העולם האמיתי. התלמידים בבית הספר שלנו יידרשו לפתח סט מיומנות חדש כמו פיתוח אינטואיציה, מיומנות טכנולוגית, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וחשיבה ערכית. כבר אין מקום לשינון חומר, שהוא הרמה הנמוכה ביותר של הטמעת חומר", הם מדגישים.

על פי מסמך שחובר במחלקת מו"פ במשרד החינוך בשם 'מתווה לפדגוגיה מוטת עתיד', 65% ממקצועות העתיד בהם יעסקו בני ה-13-14 בבגרותם – טרם קיימים או טרם הומצאו. בהתאם לזאת בית הספר לאתגרי העתיד מתעתד להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד.

לויתן: "כמורים וכאנשי חינוך הרגשנו שאנו רוצים מסגרת חדשה. גם למורים קשה לעבוד עם אילוצים והיתה בשלות מצידנו להקים מערכת חדשה בלי צרימות כמו במערכות הקיימות".

תן דוגמא לצרימה במערכת

"כל מערכת ההערכה הקיימת של מבחנים וציונים היא בעייתית. המערכת מקטלגת ללא כוונה תלמידים ומייצרת פגיעות ברמה האישית והחברתית".

אז לא יהיו ציונים והערכות בבית הספר החדש?

"הרעיון שלנו הוא ליצור מערכת שחותרת למצוינות אקדמית ולהעניק לתלמידים תנאים להשגת תעודת בגרות איכותית בעזרת שיטות לימוד מתקדמות כדי שההצלחה תהיה נחלת הרבים. השינוי הוא להביא את התלמידים ללימודים מתוך אהבה ולא מתוך אילוץ לפיו הם חייבים ללמוד".

הולן מוסיפה: "קחי לדוגמא את לימודי המתמטיקה. אצלנו לא יהיו הקבצות. אנו נלמד מתמטיקה בהתאם למודל הנבחרת של יעקב הכט (מייסד זרם החינוך הדמוקרטי בארץ ופעיל בולט בתחום זה בעולם. ר.פ). הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות ובקצב למידה אישי. מי שמכתיב את הקצב הם התלמידים, והתלמידים החזקים בנושא מלמדים תלמידים שמתקשים יותר. למידה כזו מעניקה חווית הצלחה לכל אחד מן התלמידים שמתקדם בקצב שלו וגם חווית העצמה למי שמלמד. מעבר לזה, זה יוצר סולידריות ותורם לרכישת מיומנויות חברתיות נוספות".

זה נשמע יפה, אבל איך יתבצעו הלימודים בפועל? כיצד יראה יום בחייו של תלמיד בבית הספר?

הולן: "בניגוד לבתי ספר וחטיבות ביניים בהם המורים מתחלפים כל שעה, אצלנו יהיו מחנכים שרואים מעט ילדים אך לאורך זמן ארוך יותר. המטרה היא לייצר הכרות מעמיקה שמובילה לתהליכים משמעותיים. בנוסף, המודל של שני מחנכים בכיתה הוא חובה, זה מאפשר לצוות להקדיש תשומת לב אישית ופרטנית לכל ילד".

"חשוב לנו לומר שגוונים, המקום ממנו שנינו מגיעים, הוא מקום שאנו מאוד אוהבים. אבל נפלה בחלקנו הזכות להקים מקום חדש שיגשים את החלום והאידיאלים שלנו. אנו לא מקימים מערכת פרטית או אליטיסטית, הבשורה היא שמדובר בבית ספר ציבורי איכותי שיעניק לכולם הזדמנות שווה, לא רק למי שידם משגת", היא מסכמת.


לוח דירות חריש


קשרים חברתיים משמעותיים

עיקרון משמעותי נוסף שחרט בית הספר על דגלו הוא הקמת חברת נעורים לתלמידי בית הספר. לויתן מסביר: "אנו מודעים לצרכים הנוספים של תלמידים בגילאים אלה ובהתאם בית הספר שלנו יתפקד כבית ספר 24/7 כלומר, ישלב פעילויות בלתי פורמליות ופעילויות חברתיות בשעות אחה"צ והערב בשילוב המתנ"ס ומחלקת פנאי וקהילה בחריש".

נשמע שלקחתם על עצמכם משימה ענקית. מהו הקושי הגדול איתו אתם מתמודדים כעת?

לויתן: "אנחנו מנסים לייצר בהירות בתוך תהליך ההקמה כדי להפיג חששות של הורים ממרכיב אי הוודאות. לשמחתי, רכשנו מוניטין טוב באיזור והרבה אנשים העידו עלינו ועל היכולות שלנו בפייסבוק. אני מקווה ומאמין שההורים והתלמידים בחריש יתנו בנו אמון".

ההשקעה בחטיבת הביניים לפחות לפי העקרונות שאתם מצהירים עליהם נשמעת גדולה. מהיכן התקציב? האם ישנם תשלומי הורים נוספים?

לויתן: "חריש מתקצבת את תהליך ההקמה בכ-300,000 שקלים. בנוסף, אנו עסוקים כעת באיתור משאבים מטעם משרד החינוך בהתאם לתוכניות השונות. להפתעתנו, אנו מגלים פתרונות במשרד החינוך כמעט לכל חלום חינוכי ומנסים לגייס כעת את התקציבים. ההורים ישלמו אגרה בסיסית בלבד כמו בכל בית ספר אחר בארץ, אבל ילדיהם יקבלו הרבה יותר".

היכן הלימודים יתקיימו?

"מחלקת החינוך של חריש מאתרת כעת את המבנה המתאים ביותר ללימודים בשנה הבאה".

מה רמת ההערכות והמוכנות מבחינת הצוות?

"יש לנו כבר 80% מהצוות. חלק מן המחנכים והמורים יוצגו בערב החשיפה. הצוות המקצועי שלנו יכלול גם מתנדבי שנת שירות וחברי מכינה קדם צבאית בגבעת חביבה", מציין לויתן.

מה תיחשב ביניכם להצלחה בסיום שנת הלימודים הבאה?

לויתן: "הצלחה עבורי היא שתלמידים יחוו שנה של צמיחה ושכל ילד יוכל לומר להוריו 'אוהבים אותי פה', 'יש לי חברים', 'עשיתי משהו משמעותי בבית הספר'. אני מאמין שבעוד שלוש שנים המודל של בית הספר שלנו  יאומץ בכל הארץ".

הולן: "הצלחה עבורי היא שבית הספר יהיה בית עבור התלמידים ושהם יחושו שותפים להקמה שלו".

"יש לנו ביטחון מלא בהצלחה של המודל ובאפשרות שלנו ליצור חוויה של חניכות טובה מעצימה ומצליחה. יש לנו את המשאבים האנושים והמעוף ללמד ולהביא את הדברים הכי טובים שיש לתלמידים שלנו, ואם יצוצו קשיים, זה בסדר, גם איתם נדע להתמודד".

ומילה לסיכום?

לויתן והולן משתפים: "זה מעשה חלוצי להגיע ולעשות זאת כאן, בחריש. זו הזדמנות מרגשת ויוצאת דופן ליצור יש מאין, ליצור חינוך ברמה הכי גבוהה שיש ולשאת בשורה חדשה לאיזור כולו".

יצחק קשת, ראש מועצת חריש ציין כי "הקמת בית הספר לאתגרי העתיד מתכתבת עם האג'נדה השלמה של חריש כעיר חדשה ומתקדמת, שיוצרת את כל מה שמתרחש כאן בצורה אחרת ובחשיבה שיוצאת מחוץ לקופסא. הדבר בא לידי ביטוי באספקטים רבים בעיר – בתכנון תנועה, בתכנון המסחר וכעת גם בחינוך. חטיבת הביניים הזו היא דוגמת מיקרו למאקרו גדול הרבה יותר וההשקעה הגדולה שלנו בתקציב החינוך היא חלק מתפיסת עולם כוללת שמאמינה בכוחו של חינוך".

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

דונה בחריש 2