תוכנית חריש צפון תוסיף 10,000 יחידות דיור ותגדיל את אוכלוסיית העיר ב-35 אלף תושבים, בהתאם להחלטת הממשלה. שטח התוכנית גובל במחצבת ורד, ערערה וברטעה, והיא כוללת גם בית חולים, מרכז ספורט ואזורי תעסוקה. בדיון ראשון השבוע, הארגונים הירוקים והמועצות השכנות הציעו לבטל את התוכנית "הדורסנית"

השטח עליו מתוכננת חריש צפון, שחריש קיבלה במסגרת החלטת הוועדה הגאוגרפית לפני ארבע שנים, מתפרש על פני 3,279 דונם. גבולותיו הם מחצבת ורד ממערב, אום אל קוטוף ומצפה אילן מדרום, ברטעה ממזרח, וערערה וכביש 6513 מצפון.

התוכנית צפויה לכלול גם 150 דונם של שטחי תעסוקה ותעשייה, שצ"פים ו-390 דונם של מוסדות ציבור. הבולטים בהם: מרכז ספורט גדול ובית חולים, שתוכנן בעבר בשכונת מעו"ף וכעת מיועד להיבנות ככל הנראה בחריש צפון. עם זאת, יש לציין שהתוכניות ראשוניות וכי ישנן מספר חלופות תכנוניות.

"לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים"

בפתח הדיון בוועדה הציג אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון, את הצורך בתוכנית ההרחבה: "כל התוכניות בתוך חריש כבר מאושרות, ואנחנו עם יתרת שיווק של בערך 1,650 יחידות דיור. זה למעשה מה שיש היום בחריש לשיווק, עיר שבסך הכל מ-2016 התאכלסה בצורה מאוד יפה. עיר שהיא הצלחה".

"אנחנו בהחלט חושבים שנכון את ההצלחה הזאת להמשיך", הוא הוסיף. "יש צורך, גם ברמה הארצית וגם האזורית, להמשיך ולפתח את העיר. התוכנית הזו מאפשרת לנו לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים".

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש, הוסיפה כי "חריש מממשת את כל הקיבולת שלה ואנחנו נהיה בקרוב מאוד באכלוס מלא. כל השכונות שכבר מאושרות נמצאות בבנייה או בשלב תשתיות".

ערכי טבע גבוהים

ארז ארד, נציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה, ביקש מהוועדה שלא לדון בתוכנית אלא לבטל אותה. בקשתו נדחתה. לתפישתו, הנימוק המרכזי להתנגדות לתוכנית הוא הערכיות הגבוהה של השטח הפתוח המהווה ריאה ירוקה לתושבי חריש והישובים הסמוכים.

ארד הזכיר את הסקר האקולוגי המקיף שערכה קק"ל בשנת 2021 ביערות סובב חריש. הסקר התריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה לפגוע במסדרונות אקולוגיים משמעותיים, להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

עוד נקבע בסקר כי השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה בתוכנית חריש צפון הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות, וכי סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

ארד ציין בנוסף כי 70% משטח התוכנית הם שטחים מוגנים על פי תוכנית תמ"א 1. "הערכיות הסביבתית של השטח גבוהה מאוד ואנחנו חושבים שהיא גבוהה עד כדי כך שבכלל לא צריך לדון בהנחיות", הדגיש ארד.

מגורים סמוכים למחצבת ורד

תוכנית חריש צפון נושקת בגבולה המערבי למחצבת ורד, שמתוכננת להתרחב ולעבוד עד שנת 2040.

המחצבה מצויה במרחק של כ-500 מטר בלבד מגבול התוכנית, בעוד שאחד מתנאי הסף באיתור מחצבות חדשות, בהתאם לתוכנית תמ"א 15/1, הוא מרחק של 1,000 מטר לפחות מנקודת ישוב, פי שניים מהמרחק הקיים בחריש צפון.

ארד התייחס לקרבה ואמר: "לא נכון בעינינו לתכנן בית חולים, מגורים ותעסוקה, כל כך קרוב למחצבה פעילה, בעיקר במשטר הרוחות הקיים ממערב למזרח. מי שלא מאמין, מוזמן לנסוע 500 מטר ממערב למחצבה הקיימת, ולראות כמה הצמחייה מאובקת".

בסמ"ה ומנשה מתנגדות: "הדברים לא נבדקו לעומק"

ראידה סולימן, מתכננת אסטרטגית במועצת בסמ"ה הסמוכה, הצטרפה להתנגדות הירוקים לתוכנית: "התוכנית הזו מכתרת את ברטעה מכל הכיוונים ואין לה כל אפשרות להתפתחות עתידית. אנחנו נתנגד לכל תכנון בשטח הזה, ובמיוחד לתוכנית אגרסיבית כזו, שמחסלת את השטחים הפתוחים שכל תושבי האזור נהנים מהם כיום".

סולימן הוסיפה שברטעה בעצמה מתפתחת בקצב מהיר, והיא זקוקה לשטח, שבחלקו שייך לבעלי קרקעות פרטיים מברטעה.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, לא חסך ביקורת ביחס לתוכנית והביע התנגדות עזה. "עד לאחרונה, לחריש היתה את הוועדה המיוחדת לתו"ב והיא הורידה מהוועדה המחוזית כל אחריות למה שקורה. אבל קרה הרבה מאוד. הם עשו מה שהם רוצים ללא התחשבות".

שדה מנה את ההשפעות השליליות שספגו תושבי המועצה בשל התפתחות העיר חריש, שעיקרן מחסור בתשתיות תחבורה, מים וביוב: "מרחק נסיעה של רבע שעה הוא כיום שעה. לא נבנו פה תשתיות".

לתפישתו של שדה, תוכנית חריש צפון מקודמת במהירות וללא בדיקה מעמיקה. כדוגמה, הוא הצביע על בית החולים שמתוכנן לקום בחריש צפון. "זה לא הגיוני. יש פה את בי"ח שער מנשה עם 750 דונם, שטח יותר גדול משיבא. השטח שייך למשרד הבריאות והוא במרחק 5 דקות נסיעה מחריש ונגיש לכל האזור. יש שם שטחים ריקים לגמרי, מאות דונמים. הדברים לא נבדקו לעומק, לפני הריצה קדימה".

הדרישה: לשנות את ההחלטה

גם שדה, בדומה לנציג הארגונים הירוקים ונציגי הישובים הערביים הסמוכים, הציע לעצור את התוכנית ולא לתת במסגרת הוועדה אור ירוק להמשך התהליך. "צריך לבחון את הקמת העיר במרכז האזור ולבחון את כל ההשפעות על האזור מבחינת תחבורה, תעסוקה, ניקוז, ביוב. היום זה כבר בידיים שלנו ולא בידי הוועדה המיוחדת שעשתה מה שהיא רצתה".

שדה גם ציין שהחלטת הממשלה על הרחבת העיר ל-100 אלף תושבים ״לא ניתנה במעמד הר סיני והיא לא קדושה וניתן לא ליישמה״.

גם ארד התייחס להחלטת הממשלה להגדלת העיר: "נכון שהיתה החלטת ממשלה בנושא, אז היתה. בממוצע, על כל 100 החלטות ממשלה, 80 לא יתקיימו במלואן. אני מבין שבניית יחידות דיור זה אינטרס של משרד השיכון, אבל כל הגורמים האחרים, כולל עיריית חריש, יכולים לומר לממשלה, 'בואו נשנה את ההחלטה כי בשטח זה לא מתאים'".

"לחריש יש זכות לגדול"

לטענות העיקריות שהעלו המתנגדים הגיב טייכמן: "התכנון של חריש צפון הוא בתוך מרקם עירוני לפיתוח, שאושר במסגרת תמ"א 35. מי שלא רוצה שמדינת ישראל תתכנן בתוך מרקמים עירוניים יקבל את הפיתוח בסופו של דבר, מחוץ למרקמים העירוניים. אני לא בטוח שזה האינטרס של הירוקים.

"גם כאשר מסתכלים בתוך הקו הכחול של התוכנית, רואים שהאיזור שמסומן לפיתוח בפועל בתוכנית הוא חלקי, נותרים פה שטחים ירוקים נרחבים מאוד".

הוא הוסיף כי בניגוד לטענות של הרשויות הערביות, משרד השיכון מתכנן תוכניות לדיור בברטעה, כפר קרע וערערה בהיקפים של עשרות אלפי יחידות דיור במצטבר. "אני חושב שיש זכות גם לחריש לגדול וגם לישובים ערבים. ונכון לאפשר לכולם להתפתח".

"לכל מי שדואג מהמחצבה וממערכת התחבורה", הוסיף טייכמן, "הרי זה בדיוק הדיון כאן. אנחנו לא רוצים להשקיע עוד שנה-שנתיים בתכנון ואז לבוא ולבקש תסקיר השפעה. אנחנו רוצים עכשיו לעשות את זה כדי להיות תואמים מגבלות וצרכים וליצור מענים תכנוניים בצורה מסודרת, ובאחריות".

שרון פישמן התייחסה אף היא להתנגדויות שעלו: ״אנחנו מתכננים בשטח של חריש ועושים את זה בצורה הכי רגישה שאפשר כדי לייצר את האיזון בין העיר שצריכה להתפתח, לבין ערכי טבע מעניינים, טובים וחשובים שצריך לשמר בתוך התוכנית.

״אני לא מצליחה להבין את ההערות של החברים והשכנים שלנו לגבי איך התוכנית צריכה להתקדם. אני לא רואה בעיה שעיר תתכנן בתוך השטחים שלה. העיר מבינה את הצרכים שלה יותר טוב מכל השכנים״.

הדרישה: שיתוף ציבור

מעוז לואנץ, תושב חריש, חבר הקהילה ״ירוק בעיר״ ופעיל סביבתי, התייחס גם הוא לתוכנית: "החלטה כל כך משמעותית צריכה לעבור גם דרך שיתוף ציבור. שיתוף ציבור אמיתי. לא רק ליידע אותנו שזה מה שהולכים לעשות אלא להקשיב לנו ולפעול מתוך שותפות".

"כשתכננו את חריש לא שאלו אותנו", הוא הוסיף. "לאורך כל השנים התושבים היו מוחלשים ומושתקים. אבל המצב כיום שונה. יש בחריש כבר 40 אלף תושבים וצריך לקחת את דעתם בחשבון.

"ממה שאני רואה לתוכנית חריש צפון יש בעיית ביטחון קשה: השכונה מתוכננת על הגבול של ברטעה. איך אפשר לשמור ולהגן על היישוב בזמנים של חיכוך?

"מעבר לזה, המחצבה ממשיכה לפעול כרגיל, הבתים יפגעו מהאבק ומהרעש של המחצבה. התוכנית מייצרת פגיעה במסדרונות אקולוגיים שעוברים בדיוק בשטח המדובר ונראה לי שהתוכנית מייצרת גם בעיה כלכלית: חריש עדיין לא התייצבה כלכלית. בקושי מצליחים לשווק שטחי מסחר ותעסוקה. קוברים את העיר מבחינה כלכלית, כי שטחי המסחר שמתוכננים לא יצליחו לתת מענה כלכלי ל-10,000 יח"ד".

ארד מסכים עם לואנץ ומסכם: "לו אני הייתי תושב חריש, הייתי שואל את עצמי ואת ראש העיר מדוע חריש צריכה לגדול ל-100 אלף תושבים? איזה יתרונות זה נותן לי על פני עיר של 65 אלף עיר? ראש העיר ציין שהוא זקוק לשטחי תעסוקה ומסחר, אבל בתוכנית חריש צפון יש רק 150 דונם, בשביל זה צריך לתכנן ולבנות בשטח של למעלה מ-3,000 דונם? העיר רק כעת מתחילה להתייצב, צריך לבנות קהילה חזקה ולקלוט עוד למעלה מ-25 אלף תושבים. אלו בעיניי המשימות הדחופות יותר של חריש".

לקריאה נוספת: אישור תוואי הרכבת מעורר עניין מחודש בתוכנית ״חריש מערב״

שיקופיות מתוך מצגת תוכנית מתאר לחריש. עיריית חריש. תמונה פותחת: הדר מידן

תוכנית המתאר החדשה של חריש משרטטת כיווני התפתחות עתידיים לעיר ביניהם הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, הפיכת חלק מהשדרה המרכזית למדרחוב והקמת בית חולים

בשבוע שעבר, יום לאחר שהתפרסמה התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בכניסה לעיר חריש, קיימה עיריית חריש מפגש שיתוף ציבור בנוגע לתוכנית המתאר החדשה של העיר והציגה למשתתפים בשורות נוספות וחזון תכנוני לעיר בעשורים הבאים.

"אנחנו זוכים לעשות פה היסטוריה, מעבר לבניית עיר חדשה, אנחנו זוכים לקיים גם תוכנית מתאר חדשה. מעטות הערים בישראל שיש להן תוכנית מתאר ואם יש כזו מדובר בתוכניות ישנות מאוד", ציין ראש העיר יצחק קשת במפגש. עוד הוא הוסיף כי "שיתוף הציבור והערות התושבים שהתקבלו בתהליך, היו חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהתכנון".

בהצגת עיקרי התוכנית השתתפו חברי צוות התכנון של חברת D.M.R  בהובלת ד"ר רונית דוידוביץ–מרטון, שהופקדו על הכנת תוכנית המתאר. עוד נכחו בערב, ורד סלומון-ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ואילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון.

מעורבות ציבורית גבוהה

תוכנית המתאר שנמצאת כעת בשלבי עיבוד סופיים, נותנת מענה בנושאים כמו צמצום התלות הקיימת ברכב הפרטי ועידוד הליכה ברגל, הוספת מרכזים קהילתיים ושירותים ציבוריים בשכונות השונות, פיתוח המגוון של סוגי יחידות דיור בעיר, קידום שטחי תעסוקה בעיר ועוד.

כזכור, התהליך הפומבי להכנת התוכנית החל ביולי האחרון וכלל מספר מפגשי שיתוף ציבור וכן, פרסום שאלון מקוון עליו השיבו למעלה מ-500 מתושבי העיר. על פי לוח הזמנים שהציגה עיריית חריש תוכנית המתאר הנמצאת בשלביה הסופיים, תוגש בדצמבר 2022 למוסדות התכנון לאישור ועל פי הערכות תופקד ותאושר במהלך המחצית השנייה של שנת 2023.

יחידות דיור ומגורים מיוחדים

אחד הנושאים המרכזיים שזכו להתייחסות בתוכנית המתאר הוא שכונת מעו"ף, מרכז העסקים הראשי שטרם נבנה. כזכור, שכונת מעו"ף תוכננה לשלב מגורים לצד מבני תעסוקה ומסחר וכן מוסדות עירוניים, אך לא פותחה בהתאם לציפיות עד עצם היום הזה.

בשכונת מעו"ף, המע"ר העתידי, מציע צוות התכנון לשמור על אופי השכונה כשכונה מעורבת מגורים ועסקים ולבחון תוספת זכויות בנייה עבור מגורים מיוחדים, כגון יחידות דיור קטנות יותר שיהוו פתרונות דיור עתידיים עבור משקי בית קטנים, מעונות סטודנטים או אוכלוסיה ותיקה.

בית חולים ומרכז אקדמי

הוספת המגורים המיוחדים בשכונת מעו"ף משתלבת היטב עם התוכניות לפיתוח תא שטח נוסף סמוך. המבואה הצפונית של העיר "המסדרון" (A2 במפה), תא השטח הצמוד לשכונת מעו"ף מצפון מזרח, מיועד לשמש כעורק הראשי שיחבר בין חריש להתרחבותה העתידית צפונה (חריש צפון).

ב"מסדרון" מציעה תוכנית המתאר לשלב בית חולים שיתוכנן כקמפוס רפואי ואקדמאי פתוח אינטנסיבי אשר יכלול מגורים מיוחדים לצוותים רפואיים ולסטודנטים.

כיום מספק בית החולים הלל יפה בחדרה שירות  לתושבי חריש ולכ-500 אלף תושבים במרחב חדרה. עם זאת, בטווח הארוך הקמת בית חולים מקומי תשרת טוב יותר את תושבי העיר והאוכלוסייה הקרובה, ובמקביל תמשוך לעיר אוכלוסיה איכותית.

אילן טייכמן, ממשרד הבינוי והשיכון, הדגיש במפגש שיתוף הציבור כי האפשרות להקמת מרכז רפואי עתידי בתחומי חריש כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית המתאר, אינה דבר של מה בכך. לדבריו, זוהי בשורה שהושגה לאחר משא ומתן עיקש עם משרד הבריאות והכנסת חריש לתוכנית המתאר הארצית לבינוי מוסדות בריאות חדשים.

מלבד שתי הנקודות שהוזכרו, התוכנית לא מציגה צעדים אופרטיביים נוספים לפיתוח עתידי של מעו"ף, אלא מתמקדת בעיקר בחזון, רואה במע"ר מרכז עירוני ואזורי פעיל – כלכלי עסקי, אקדמאי ואזרחי ומציינת, כי יש לעודד במע"ר עסקי פנאי,  תרבות ובילוי "על מנת לאפשר חיי עיר אינטנסיביים,  סביב שעון פעילות נרחב ומגוון".

ציפוף הבינוי העירוני

האינטנסיביות של החיים העירוניים באה לידי ביטוי גם בציפוף הבנייה ומיצוי הבינוי למגורים בעיר הקיימת על ידי עיבוי מגורים במרחב.

על פי הנתונים שהוצגו הצפיפות בחריש נמוכה. רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. ברובע חריש דרום ששתוכניתו אושרה לפני כשנה ייבנו בניינים בני 18-12 קומות ובשטחים החדשים שטרם תוכננו, כמו חריש צפון, הצפיפות תוכפל בהתאם לשינוי שנחקק בתמ"א 35 ואושר בוועדת שרים במאי 2022.

תוכנית המתאר שמתייחסת לנושא הצפיפות בחריש הבנוייה מציעה בינוי קומות מגורים מעל מבני ציבור וניצול שטחים פרטיים כמו מגרשי חנייה לבינוי עירוני.

עוד מאזכרת התוכנית אפשרות לפיצול דירות ויצירת יחידות דיור, שיתנו מענה נוסף על מגוון אפשרויות המגורים בעיר.

כחלק ממהלך זה כוללת תוכנית המתאר גם התייחסות למתחם שכונת גמלא הוותיקה. על פי התכנון מהלך של התחדשות עירונית במתחם יכלול פינוי-בינוי במסגרתו יהרסו יחידות הדיור הקיימות והבינוי החדש יכלול תוספת משמעותית של מספר יחידות דיור בתא השטח הקיים, העלאת הצפיפות, תכנון חניות תת קרקעיות, תכנון שטחי מסחר ודגש על עירוב שימושים.

שינוי התנועה בשדרת דרך ארץ

תוכנית שאפתנית נוספת הנכללת בתוכנית המתאר המתגבשת היא חלוקת שדרת דרץ ארץ לשלושה חתכים שונים המתאפיינים באופי תעבורתי והליכתי שונים זה מזה.

השדרה שרוחבה 52 מטרים, כוללת כיום ארבעה נתיבי נסיעה וטיילת רחבה במרכזה המיועדת להפוך בעתיד לנתיב תחבורה ציבורית.

מתוך מטרה להפוך את השדרה רחבת הידיים למרחב שהייה תוסס ששם את האדם במרכז, מציע צוות התכנון לשנות באופן דרמטי את הנגישות התעבורתית בשדרה כך שבשני קצותיה תימשך התנועה המוכרת כיום של דרך דו מסלולית ודו נתיבית עם נתיב תחבורה ציבורית במרכזה, אך בחלקים הפנימיים יותר יצומצמו נתיבי הנסיעה של הרכב הפרטי עד כדי ביטול מוחלט של תנועת רכב פרטי במקטע המרכזי והפיכתו למדרחוב הכולל תחבורה ציבורית בלבד.

ראוי לציין כי לוח הזמנים ליישום תוכנית זו הוא ארוך טווח ולא יתרחש לפני הפיכתה של חריש לעיר בה ניתן להפעיל נת"צ – נתיב תחבורה ציבורית, קרי, עיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: תוכנית מתאר חדשה לחריש יוצאת לדרך

לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

שבע שנים לאחר שהופקדה לראשונה, ולאחר התנגדויות ושינויים רבים, התכנית של מתחם 'הטרפז' בשכונת אבני חן מגיעה לקו הסיום. במתחם החדש ייבנו 11 בנייני מגורים, מתוכם שני מגדלים בני 27 קומות, וכן למעלה מ-20,000 מ“ר של שטחי תעסוקה ומסחר, בצמוד לציר הכניסה לחריש

בשבוע שעבר התקדמה תכנית הטרפז, תכנית להקמת מגדלי המגורים הראשונים בחריש, צעד נוסף. בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, הצביעו חברי הוועדה על מתן חלון זמן להתנגדויות של 60 ימים. אם לא יעלו התנגדויות נוספות, התכנית שבמהלך שבע השנים האחרונות עברה תהפוכות רבות, התנגדויות ושינויים – תאושר סופית.

מתחם 'הטרפז', ששטחו 100 דונמים, ממוקם בכניסה לעיר, בין כביש 6353, בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

התכנית העדכנית שעומדת לאישור כוללת 624 יחידות דיור בגדלים משתנים, החל מדירות קטנות (20% מכלל הדירות במתחם) המשך בדירות 4 ו-5 חדרים וכלה בדירות יוקרה. במתחם ייבנו שני מגדלים בני 27 קומות (120 דירות בכל בניין). שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

המתחם כולו, ושני המגדלים הגבוהים בפרט, ממוקמים ממש במרכזה של העיר, מול הפארק המרכזי העתידי ובחיבור בין 4 השכונות הראשונות של חריש – אבני חן, החורש, הפרחים ומעו“ף. לדיירי הקומות הגבוהות מובטחת נקודת תצפית ייחודית ובעיני המתבונן מלמטה, יהוו המגדלים סימן היכר של העיר שיראה מרחוק, גם מחלונות המכוניות הנוסעות על כביש 6, כך לפי המתכננים.

שבע קומות של משרדים

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ"ים, באחת הגינות כבר תוכנן מבנה להקמת בית קפה.

שטחי המסחר והתעסוקה במתחם כוללים כ-23,000 מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים. מרביתם מרוכזים במבנה מרכזי על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק המרכזי העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ"ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ"ר. תוספת שטחי המסחר, ובעיקר המשרדים, שחסרים כיום בעיר, צפויה לתרום נתח משמעותי של הכנסות מארנונה לעירייה, המשוועת לכך.

למשוך לעיר אוכלוסייה חזקה

מתחם הטרפז הינו מתחם המגורים האחרון בשכונות הראשונות של חריש (אבני חן והחורש) שטרם שווק ליזמים. בשנת 2013, בתחילת דרכו, תוכנן המתחם לכלול בנייה נמוכה הדומה באופייה לשאר מתחמי המגורים שנבנו בשכונות החורש ואבני חן. אולם הרצון לשפר את התכנון ולהגדיל את ניצול הקרקע ולהגדיל את הצע הדירות, גרם למשרד הבינוי והשיכון להציג תכנית חדשה ותקדימית שכללה בניית מגדלי יוקרה רבי קומות.

בפברואר 2018 הוצגה תכנית חדשה לבניית 5 רבי קומות בני 25-27 קומות לצד מבני מסחר ותעסוקה נמוכים יותר, מבני ציבור וכן מספר שצ"פים, כולל פארק שכונתי.

המתכננים ראו ב'טרפז' ובמגדלי היוקרה שעתידים היו להיבנות בו, מקור משיכה לאוכלוסייה חזקה לחריש והדגישו את גיוון תמהיל הדירות המוצעות בעיר, לצד שיפור פני העיר בזכות בולטות המגדלים והנראות המרשימה למרחוק. עם זאת, התנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, גרמו לשינוי נוסף ולעיכוב של מספר שנים וכעת הוצגה התכנית מחדש, כתכנית שמשלבת בין רבי קומות לבנייה מרקמית.

עירוניות מתקדמת

האם מגדלי מגורים גבוהים יתאימו וישתלבו בנראות הקיימת בחריש? יש החוששים כי רבי הקומות בפרויקט יהיו חריגים על רקע הבנייה הנמוכה הקיימת בעיר. אחרים התריעו מפני המורכבות בתחזוקת מגדלים גבוהים הדורשים ידע, הערכות נמוכה ועלויות גבוהות.

אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי והשיכון ואחד מהתומכים הבולטים בתכנית המגדלים ציין מהן הסיבות לבחירה בהקמת מגדלים רבי קומות במתחם הטרפז: "חריש תהפוך לעיר מאוד גדולה, עיר משמעותית, סביר להניח שהיא תהיה יותר גדולה מחדרה. אין שום ספק שבנייה לגובה היא לגיטימית וראויה. אנחנו נמצאים ליד המע"ר העירוני של עיר שהיום היא חסרה לחלוטין בנייה גבוהה".

ראש העיר לא יאשר יחידות חדשות לבינוי

כאמור, בשבוע שעבר החליטה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש לאפשר פרק זמן אחרון של 60 ימים להתנגדויות לתכנית העדכנית וזאת בשל השינויים הרבים שחלו ותיקוני התכנון ביחס לתכנית המופקדת. בתום התקופה שהוקצתה להגשת ההתנגדות, צפויה הוועדה לאשר סופית את תוכנית המתחם.

עם זאת, פרויקט הטרפז צריך להתמודד עם קושי אחד נוסף. לא ברור עדיין אם עיריית חריש תתמוך במימוש מיידי של התכנית שתוסיף לתב"ע של חריש מאות יחידות דיור חדשות.

בחודש יוני האחרון הצהיר יצחק קשת, ראש העיר, כי הוא מתנגד לאשר יחידות דיור חדשות בחריש, ללא הבטחה לתמיכה ממשלתית בעיר. בריאיון לאתר ’חריש 24‘ ציין קשת: "אני נחוש שלא לאשר את המשך התפתחות יחידות המגורים בעיר, עד שנצליח לקבל ערובות מהממשלה באשר לעתידה הכלכלי של חריש".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "תכנית חריש1/י הידועה גם כתכנית "הטרפז" מצויה כיום בהשלמת הליך אישור התכנית בוועדה המיוחדת חריש שלאחריו תקבל התכנית תוקף. התכנית מצויה בסמיכות למע"ר העירוני של חריש ולדרך ארץ ונהנית מרמת נגישות גבוהה לחלקי העיר השונים כמו גם ליציאה מהעיר. התכנית כולל 624 יח"ד ועוד למעלה מ-20 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר.
במהלך התהליך לאישור התכנית ולאחר דיונים בהתנגדויות שהוגשו כנגד התכנית, ובכלל זה בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוכנסו בתכנית שינויים. העיקרי בהם הוא שינוי מתכנית שכללה 5 מגדלים בגובה 27 קומות כל אחד, לתכנית מרקמית יותר, הכוללת מגוון בניינים החל משש קומות ועד שני מגדלים הכוללים 27 קומות כל אחד. כל זאת ללא שינוי במספר יחידות הדיור הנכללות בתכנית. התכנית תורמת תרומה משמעותית להשלמת הפיתוח בתחומי העיר חריש בדגש על תוספת שטחי תעסוקה ומסחר משמעותיים לעיר".

מה תפקידן של הגינות הפזורות ברחבי העיר? האם לשמש כמקום ״ירוק״ מרגיע וכשטח משחק לילדים בלבד או שהן יכולות לתת מענה לשימושים מסחריים כמו בית קפה, קיוסק או חנות קטנה? עיריית חריש מבקשת להרחיב תכנית להקמת מבני בילוי ופנאי מסחריים בגינות ברחבי העיר, אך יש גם מי שמתנגד

לגינות ופארקים, שטחים ציבוריים פתוחים, יש חשיבות יתרה ברקמת החיים העירונית והם בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים בעיר. עם זאת, למונח "שטח ציבורי פתוח" אין הגדרה חד משמעית אחת בחוק התכנון והבנייה. מקובל כי השצ"פ משמש לשטחי גינון עם מתקני משחק לילדים ותכליתו לתת לתושבים שטח ירוק פתוח בו יכולים הילדים לרוץ בבטחה והוריהם יכולים לטייל או לנוח. יש המדגישים כי 'שטח ציבורי פתוח' כשמו כן הוא, עליו להיות בעל מרחב וחופשי ממבנים משמעותיים שמעניקים תחושה של סגירות.

עם זאת, בשנים האחרונות החלו לפרוח בתי קפה קטנים וקיוסקים הממוקמים בגינות שכונתיות בערים. על פניו, זה נשמע מושלם, הילדים משתובבים בגינת המשחקים וההורים יושבים בנחת על כוס קפה.

בישיבת 'הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש' שנערכה ב-24 בספטמבר ביקשה עיריית חריש לאשר תכנית חדשה שתסדיר ותרחיב את האפשרות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

כבר כיום רשאית העירייה, בהתאם לתכנית תב"ע חריש 1/א‘ המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, להתיר בנייה מסחרית בשצ"פ של מבנה עד 20 מ"ר (10 מ"ר עבור מסחר ו-10 מ"ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), ללא קשר לגודלו של השצ"פ. התכנית החדשה העומדת לדיון כעת, תרחיב אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר וכן תגדיל את היקפי הבנייה המותרים, בהתאם לגודל השצ“פ, בשכונות הוותיקות.

"מנטרות תכנון ארכאיות"

תפקיד השצ"פ עבר שינוי (או אבולוציה) בשנים האחרונות. יותר ויותר רשויות מקדמות הקמת מבנים מסחריים כדוגמת קיוסקים, בתי קפה, מסעדות או חנויות לממכר צעצועים וספרים.

היטיבה לבטא את התפישה החדשה עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה. קליש-רותם התראיינה לגלובס לפני שלוש שנים, וטענה: "אנחנו תקועים עם מנטרות תכנון ארכאיות, לא רלוונטיות, שבכל העולם כבר השתחררו מהן. אני מסתכלת על שכונות השינה ורואה שכל המדינה בנויה רק למשפחות צעירות עם ילדים בני חצי שנה עד תשע. עם כל הכבוד לפארקים ולגינות, לא את כולם זה מעניין. צריך לשבור את הקונספט שמרחב ציבורי שווה פארק. מרחב ציבורי זה דבר עשיר שפונה לאוכלוסיות בטווחי גילאים שונים". ואכן, דבריה של קליש-רותם זוכים גם לאישוש רשמי של המשרד להגנת הסביבה שערך מחקר וגילה כי השצ"פים בדרך כלל משרתים את אוכלוסיית הילדים הצעירים והוריהם בלבד ומקפחים בני נוער ואוכלוסיות אחרות.

שטח מסחרי בהתאם לגודל השצ"פ

אחד מההשגים המרכזיים שמביאים גאווה למתכנני העיר חריש הוא הגנים והפארקים בעיר, הן בכמות הגנים ביחס לנפש והן בהשקעה העירונית בהקמתם ובאיכות מתקני המשחק. תושבי חריש, ברובם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, עושים שימוש רב ויומיומי בגינות השונות הפזורות בעיר ונכון להיום, על אף האפשרות הקיימת כאמור, לא הוקמו מבנים מסחריים באף אחד מהשצ“פים בעיר.

על פי התכנית המוצעת, בשצ"פים ששטחם 2-3 דונם תתאפשר בנייה של מבנה אחד חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל קיוסק ושירותים ציבוריים. בשצ"פים ששטחם 3-5 דונם יותרו שני מבנים; מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל בית קפה/מסעדה, מחסן ושירותים ציבוריים.

בשצ"פים ששטחם 5-10 דונם יותרו שני מבנים: מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק, ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 50 מ"ר שיוכל לשמש כבית קפה-מסעדה, חנות לממכר פרחים, צעצועים או ספרים.

התנגדויות חברי הוועדה

התכנית הרוחבית שמבקשת עיריית חריש לאשר, נתקלה בהתנגדות של חברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה: "השצ"פים בחריש הם אחד מהדגלים שלנו, וחבל לפגוע בזה", ציין בישיבה האחרונה אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון. "זו תופעה שלא קיימת. אין מקום כזה שבכל שצ"פ יש קיוסקים ושירותים ועוד. גם בערים גדולות ומבוססות. וזה צריך להעלות לנו נקודה למחשבה", הוסיף טייכמן ונתן כדוגמה את פארק הירקון בתל אביב בו מבקרים מיליונים מדי שנה: ”עיריית ת"א יכולה לגזור שם קופון לא קטן, אבל היא לא עושה את זה. אם באף מקום זה לא קורה, זה אומר דרשני. לחריש יש את המצוקה שלה, והיכולת להרוויח פה היא קלושה. זה יגרום להתפתחות של דברים בלתי חוקיים, התרחבויות אסורות וכדומה".

טייכמן הציע שתכנית עיריית חריש תחול בהתחלה אך ורק על שצ"פים גדולים ששטחם עולה על 7 דונם "לקדם את זה כפיילוט, ואם זה יצליח אז אפשר לקדם תכנית דומה". חדווה רדר-זיו, נציגת משרד התחבורה בוועדה, יישרה קו עם תפישתו של טייכמן: "שטח לשצ"פ לא דומה במאפיינים שלו לשטחי מסחר. בסופו של דבר זה כמעט משנה ייעוד, ובשצ"פים קטנים זה יהפוך לשטחי מסחר עם קצת גינה", הסבירה רדר-זיו.

הכדאיות הכלכלית של המהלך נדונה אף היא: "שצ"פ זה משהו שמתפקד בעיקר אחה"צ, וגם בשבתות זה כנראה יהיה סגור, כך שלא ברורה ההצדקה הכלכלית", ציינה יעל אוסטפלד, נציגת משרד הבריאות. טייכמן חיזק את עמדתה והזכיר ניסיונות דומים להפעלת מסחר בפארק המרכזי אשדוד שלא צלחו.

"לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי"

שני גרינברג, חברת המועצה וחברת הוועדה לתו"ב הסבירה את הרציונל שעומד בבסיס התכנית אותה מבקשת המועצה לקדם: "התפישה שגודל שצ"פ קשור ליכולת לשים בו שטח מסחרי היא לא בהכרח מחוייבת המציאות. שדרת רוטשילד בתל אביב לדוגמה, כוללת מסלולי הליכה ואופניים, ועצים ירוקים לצד קיוסקים שמעניקים למבקרים מענה נדרש. גם בשכונת הפרחים יש שצ"פים קטנים שיכולים להתאים לפיתוח בסגנון כזה".

"אדגיש כי אין בכוונת העירייה למצוא פיתרון לחיסרון בשטחים לקמעונאות בשכונה, אלא לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי כמו פתיחת קיוסק או בית קפה. המטרה היא לאפשר זאת במקומות נדרשים כדי לא להפוך שכונות בעיר ל'שכונות שינה בלבד'. אנו רואים בכך שירות לתושב", הסבירה גרינברג.

גרינברג הוסיפה וציינה כי "אנו מבקשים התר רוחבי שיאפשר לנו לפעול בגמישות. אישור עקרוני יקל עלינו להוציא תכניות לפועל בעתיד". בדבריה מתייחסת גרינברג לעובדה כי כינון הוועדה המיועדת לא יאריך ימים ועל כן פועלים במועצה לאשר תכניות בעלות בסיס רחב ככל הניתן שיאפשרו למועצה בעתיד מרחב תמרון, גם אחרי פירוק הוועדה המיוחדת. "הועדה לתו"ב מסיימת את תפקידה בנובמבר 2021, ולאחר מכן קידום שינויי תב"ע יהיה תהליך ארוך ומורכב יותר". היא מסבירה. "אנחנו מבינים לחלוטין את טיעוני חברי הוועדה, וחושבים שניתן לגשר על המחלוקות על ידי הצבת מגבלות שאינן בהכרח קשורות בגודל השצ"פ. אנו מעריכים את הרצון של הוועדה לשמור על הרשות, אבל צריך לזכור שעיריית חריש מתבגרת ולוקחת על עצמה תפקידים נוספים ואחריות גם על החלטות שמתקבלות כיום על ידי הוועדה. נכון יהיה 'לשחרר' ולאפשר לרשות יותר גמישות לעתיד לבוא".

כאמור, הכרעה בנושא טרם התקבלה. התכניות לאישור הקמת מבנים מסחריים בשצ"פים בשכונות החדשות ומידרוג התכנית בהתאם לגדלי השצ"פים תחזור לדיון לאחר תיקונים ושיפורים ובתיאום בין המועצה למשרד הבינוי והשיכון.

פרוייקט סוף שנה מיוחד: הכירו את 20 המשפיעים של חריש לשנת 2016

לקראת סוף השנה האזרחית, ריכזנו ברשימה אחת את 20 האנשים שהשפיעו הכי הרבה על חריש בשנת 2016. ברשימה שלנו 5 קטגוריות – המדינאים, המנהלים, המתכננים, הבונים והתושבים. בכל קטגוריה בחרנו לציין את האנשים שפעילותם בולטת במיוחד או הכי משמעותית, מתוקף תפקידם, להתפתחותה של העיר. רבים שותפים להקמתה של העיר החדשה ובראש ובראשונה – התושבים שבחרו לקשור את עתידם עם חריש שעדיין נמצאת בשלבי בנייה. כולם מוזמנים להוסיף ולציין את המשפיעים שלהם שלא נכנסו לרשימה – בתגובות לכתבה או בדף הפייסבוק שלנו.

אז רגע לפני שכולנו ממשיכים עם הפנים קדימה לשנת עשייה וחלוציות נוספת בחריש, הנה הרשימה:

המדינאים: המשפיעים ממשרד השיכון

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון

השר גלנט מלווה את חריש באופן צמוד ואינטנסיבי מאז נכנס לתפקידו לפני כשנתיים. משרד השיכון שבראשותו הוא הגורם המרכזי שמניע את הקמתה של חריש בתהליכי התכנון הרבים, פרסום מכרזים, ליווי ובקרה של שלבי ההקמה והדאגה לתקציבים הנדרשים. מעורבתו האישית של גלנט בנעשה בחריש תורמת וחיונית להמשך פיתוחה של חריש בקצב מהיר.

אשל ארמוני, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון

במסגרת החלטת הממשלה על בניית העיר חריש שהתקבלה בשנת 2010, הוחלט על הקמת ועדת מנכ”לים בראשות מנכ”ל משרד השיכון שתפעל לקידום הקמת העיר ולהסרת חסמים במשרדי הממשלה השונים. אשל ארמוני משמש כמנכ”ל משרד השיכון והבינוי מזה כשנה וחצי ועומד בראש הוועדה. מאז שהתקבלה בסוף 2015 החלטת ממשלה נוספת שמקצה מיליארד שקלים להקמת חריש, עוקבת ועדת המנכ”לים באופן שוטף אחר יישום ההחלטה.

נירית מיכאלי, הממונה על מחוז חיפה מטעם משרד הבינוי והשיכון

נירית מיכאלי היא בעלת התפקיד המשפיעה ביותר במשרד השיכון על קידום העיר חריש. כממונה על מחוז חיפה היא רואה בחריש פרוייקט דגל של המחוז ושל המשרד כולו בשנים האחרונות. נירית מלווה באופן צמוד את תהליכי תכנון העיר, שיווק הקרקעות, פיתוח התשתיות, סיוע בקליטת התושבים החדשים וכן בכל ההיבטים המוניציפליים החיוניים לתושבים החדשים.

אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון מתארי במשרד הבינוי, מלווה את הקמתה של חריש משלבי התכנון הראשונים ומכהן כחבר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש מיום הקמתה. הוא מילא תפקידים שונים במשרד הבינוי ב 17 השנים האחרונות ועוסק בקידום תכנון מתארי, הקמת ישובים חדשים, איתור קרקעות לפיתוח והתחדשות עירונית.

ביקשנו לשוחח עם אילן כדי לשמוע קצת על ההתרשמות המקצועית שלו, כמנהל במשרד הבינוי, לגבי אופן התפתחות העיר, עבודת התכנון העירוני וכן על המאמצים שנעשים במשרדי הממשלה השונים לקידום הקמתה של חריש.

ספר לנו קצת על התכנון של חריש ומה מייחד אותו ביחס למקומות אחרים בישראל?

אתחיל בקצת היסטוריה: משרד הבינוי הגה את הפרוייקט של חריש בשני שלבים, השלב הראשון היה במהלך שנות ה 90. חריש תוכננה אז כאחד הפתרונות לקליטת גל העלייה הגדול מבריה”מ לשעבר, אך המהלך הזה פחות הצליח מסיבות שונות. בשלב הנוכחי לעומת זאת, אנו רואים הצלחה גדולה. משרד הבינוי שם לו למטרה להצליח ומראש הלך על מהלך מאד משמעותי. התכנון לא בוצע במנות קטנות של מאות יחידות דיור כפי שמתבצע בדרך כלל, אלא במנות של אלפי יחידות דיור. התב”ע הראשונה בחריש היתה תב”ע של 6,000 יחידות דיור וזה נבע מתוך ההבנה שאת המקום הזה צריך להניע בבת אחת.

הקמת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בוצעה עוד בשלבי התכנון הראשונים של העיר, היו"ר הראשון שלה היה יגאל שחר וכיום עומד בראשה השר בדימוס, דוד מגן-מונסונגו. הקמת ועדה כזאת היא אירוע שעל פי חוק התכנון והבנייה הוא אירוע מאד מיוחד, עד היום זה קרה רק במודיעין. חשבנו שנכון להשתמש באמצעי הזה ובדיעבד אני יכול לומר שאין שום ספק שללא הוועדה המיוחדת, חריש לא היתה במקום שהיא נמצאת בו היום מבחינה תכנונית וביצועית.

מדובר בוועדה שתשומת הלב שלה מוקדשת אך ורק לחריש, לכל חברי הוועדה היכרות בלתי אמצעית עם המקום, אנחנו עורכים סיורים, מגיעים לכאן כל שבוע-שבועיים לישיבות ועוקבים באופן שוטף אחר ההתפתחות של העיר. מי שמכיר קצת את הנושא יודע עד כמה זה ייחודי, יוצא דופן וחיובי, ולראייה – הקצבים שבהם העיר מתפתחת הם ללא הכר. העובדה שתוך 7 שנים מאז שהפעילות התכנונית התחילה צפויים כבר איכלוסים, זה דבר מדהים. במדינת ישראל הסטטיסטיקה מדברת על 15 שנים בין תחילת תכנון לאיכלוס.

לגבי התכנון עצמו, זה נכון שבמקור העיר תוכננה לאוכלוסיה החרדית, אך התכנון שבוצע יודע להכיל כל אוכלוסיה ובמידה רבה זה דווקא מיטיב עם האוכלוסיה שתגיע כיוון שהתכנון המקורי הביא בחשבון משקי בית מאד גדולים ולכן ההקצאות למוסדות ציבור, לשטחים ציבוריים ופארקים היו רחבות יותר ממה שהיינו מתכננים היום. גם בנושא התחבורה הושם דגש על תכנון של תחבורה ציבורית ענפה ויעילה. כל הדברים הללו ישרתו באופן מצויין את האוכלוסיה שתתגורר כאן.

איזה אלמנטים תכנוניים מייחדים היום את חריש כעיר חדשה ומתקדמת?

הקמת עיר זה אירוע של אחת לדור. מודיעין היתה בשנות ה-90 ועכשיו חריש. זה אירוע יוצא דופן ובניגוד למצב שבו מוסיפים שכונות לערים קיימות, יש כאן התחלה עם דף חלק. בתכנון של חריש היתה לנו הפריווילגיה לחפש את החיבור הכי נכון למערכת הדרכים הבין-עירונית, לחשוב איפה הכי נכון להקים את המרכז העירוני, את השדרה המרכזית, כיצד לפרוס את בתי הספר ברחבי העיר והיכן למקם את הפארק המרכזי. תמיד יש אילוצים, אבל אני חושב שבתכנון של חריש באמת הצלחנו להתקרב ככל שניתן לאותה נקודת אופטימום תכנונית שבמקרים אחרים פשוט לא אפשרי להגיע אליה.

ניקח לדוגמא את השדרה המרכזית – השאיפה היא לאפשר להולכי רגל ללכת בנוחות, לתחבורה ציבורית לנוע בחופשיות ולאפשר לקיים מסחר שוטף בחנויות שלאורכה. זה אמנם נשמע טריוויאלי אבל ברוב הערים בישראל זה פשוט לא מתקיים באופן הזה בגלל אילוצים שונים, הרבה פעמים הרחוב המרכזי עמוס וצפוף והדברים לא משתלבים בטבעיות כפי שהיית מקווה. בחריש הצלחנו לתכנן את זה נכון מראש.

דוגמא נוספת היא העובדה שכל בתי הספר בחריש מתוכננים, עפ”י הנחייה של הוועדה, עם מפרצי “נשק וסע”. בהמון בתי ספר בארץ התכנון לוקה בכך שבזמני השיא בשעות הבוקר כשכולם מגיעים להוריד את הילדים נוצר פקק ואי אפשר לזוז. בחריש הדברים האלה לא יהיו, או לפחות יהיו שוליים, כי התנועה תוכננה מראש להיות מנותבת נכון ולהתמודד עם העומס גם בזמני השיא.

ודוגמא אחרונה – פריסת אזורי המסחר בין המרכז העירוני, השדרה המרכזית והמרכזיים המסחריים הקטנים בשכונות, תוכננה כך שהמסחר יתנהל באופן מאוזן. גם הסוחרים ובעלי העסקים הקטנים שיאיישו את המרכזים השכונתיים יוכלו לקיים מסחר שכונתי מוצלח כי התנועה שתנותב דרכם והיתרון שבגישה הרגלית הנוחה, מרחבי השכונה אליהם, יאפשרו את זה.

כשמתכננים דברים נכון מראש ניתן לחסוך בעיות שאחר כך קשה מאד לתקן אותם כי העלויות הן כל כך גבוהות שאף אחד לא ייכנס לזה. התכנון הנכון בחריש יתרום באופן משמעותי לאיכות החיים.

נשמח לקבל הצצה קצרה לנעשה מאחורי הקלעים לקידום העיר ברמת המשרדים הממשלתיים

משרד הבינוי הבין שנדרשת פעולה משולבת עם משרדי הממשלה השונים ולכן ב 2010 הוא יזם ודחף החלטת ממשלה על קידום העיר חריש. במסגרת ההחלטה הוקמה ועדת מנכ”לים שמנכ”ל משרד הבינוי יושב בראשה. הוועדה הזאת פועלת עד היום והיא מקדמת בימים אלה החלטת ממשלה נוספת שמטרתה לתת מענה לכל הצרכים העירוניים בכל תחומי החיים – חינוך, דרכים, תעסוקה וכן לתמוך את התפקוד של הרשות המקומית שניצבת מול אתגר מורכב מאד. אני חייב להגיד שהמועצה המקומית בראשות יצחק קשת, מוכיחה עד היום יכולות מאד גבוהות אל מול האתגר האדיר הזה.

כל משרדי הממשלה שותפים למהלך של חריש, כולם מכירים את חריש ומודעים לצרכים של העיר. ההיכרות היא גם ברמה הפיזית ע”י המנכ”לים השונים של המשרדים, כולם פועלים מתוך רצון להיות שותפים ולתת כתף. זה לא טריוויאלי לראות שותפות כזאת של משרדים ממשלתיים בהתמודדות מול מארג צרכים ומתן מענה להם. זה מעיד לתושבים שהם לא לבד כאן, זה לא רק הרשות והוועדה המיוחדת, זה גם מעורבות מאד עמוקה של משרדי הממשלה השונים שמתייצבים לצד התושבים.

כרגע אנחנו מדברים על עיר של 50,000 תושבים עם אופק שיכול להגיע אף ל 100,000 תושבים. אם ננסה להמחיש את גודל האתגר – היום בחריש יש כ-1,000 תושבים שעתידים לקלוט 50,000 תושבים חדשים, זה כמו שתל אביב עם כל העוצמות שלה והמנגנון המשומן תצטרך לקלוט עכשיו 20 מיליון תושבים, זה בלתי נתפס. אז כל משרדי הממשלה מבינים את זה ונרתמים וזה בא לידי ביטוי גם בהקצאת תקציבים ומשאבים.

שר הבינוי גלנט נמצא 100 ימים בתפקיד והוא כבר היה 3 פעמים בחריש, גם מנכ”ל המשרד אשל ארמוני וראש המטה דוד סוויסה מבקרים כאן באופן שוטף ומאד מעורבים. המשרד רואה לו למטרה שתהיה כאן עיר שתהיה מוצלחת מהיום הראשון.

לסיכום, איך אתה רואה את עתידה של העיר ומה המסר שלך לתושבים העתידיים?

לחריש יש פוטנציאל אדיר ומיקום מנצח שרק מי שיגור כאן ידע להעריך אותו. אם למודיעין מיקום מנצח בין תל אביב לירושלים אז לחריש מיקום מנצח בין תל אביב לחיפה. העובדה שהיא מספיק מרוחקת מתל אביב מאפשרת את רמת המחירים הסבירה אך אין לי ספק שגם זה ישתנה ושהמחירים ימשיכו לעלות בקצב מהיר. חריש מספקת מרחב הזדמנויות בכל המישורים והנגישות לכל מקום דרך כביש 6 היא נכס אדיר.

אני חושב שהתושבים שיגיעו לחריש יזכו לחוויה שהיא יחידה במינה. הם יהיו שותפים בהקמת עיר חדשה ובבניית קהילה חדשה. זאת הזדמנות שאני בספק אם קיימת במקומות אחרים במפה ההתיישבותית של ישראל. בחריש יש אפשרות לקחת חלק, להשפיע ולעצב את החברה והקהילה שלך. אני מקווה שתקום פה עיר שהאיכויות שלה והעוצמה הקהילתית שלה יהיו גבוהות מאד ואני חושב שיש כאן את מלוא הפוטנציאל שזה יקרה.