שנה אחרי: "למסע סוכות יש משמעות סימלית בעיקר בכל הקשור לתאונה שהיתה"

מימין: גילה לרמן וסמדר חדד. במרכז: זירת התאונה בכביש 89 – צילום: אייל מרום איחוד הצלה

גילה לרמן וסמדר חדד לא ישכחו את מראות תאונת האוטובוס הקטלנית בכביש 89 שאירעה בשנה שעברה וגבתה את חייהם של חמישה. השתיים נפצעו יחד עם עשרות מחניכי בני עקיבא חריש והחוויה הקשה הותירה את רישומה עליהן ועל רבים אחרים שחששו לצאת לטיולים במהלך השנה החולפת. למרות זאת, השתיים סוגרות מעגל ויוצאות לטיולי סוכות לראשונה כמדריכות: "אפילו אמא שלי חששה שאצא לטיול. לקחתי על עצמי את התפקיד מבחירה, אז יש לי מחויבות לצאת לטיול הזה"

120 חניכים, חניכות, מדריכים ומדריכות בתנועת בני עקיבא חריש ייצאו ביום שלישי הקרוב, אסרו חג סוכות, למסע הסוכות המסורתי של התנועה. לצד ההתרגשות הרבה, קיימים חששות רבים הן בקרב ההורים והן בקרב החניכים, שחוו בשנה שעברה בדרך חזרה הביתה, תאונת דרכים קשה שטלטלה את העיר.

זירת התאונה הקשה בכביש 89 – צילומים: אייל מרום איחוד הצלה

כזכור, תאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה בסוכות תשפ"ב בכביש 89 בסמוך לחורפיש, גבתה את חייהם של נהג האוטובוס אשר בסון ז"ל ושל משפחת בן אלי ז"ל ממעלות, האם מורן ושלושת ילדיה. האוטובוס שהיה בדרכו חזרה לחריש סטה מנתיבו מסיבה לא ברורה, התנגש במספר כלי רכב והתהפך מספר פעמים. 27 חניכים ו-8 מדריכים מחריש נפצעו בתאונה, ביניהן שתי חניכות בנות 10 שפונו במצב קשה לבתי החולים.

 "מרוב אדרנלין לא שמתי לב שנפצעתי"

גילה לרמן בת ה-15 וסמדר חדד בת ה-14 היו גם הן על האוטובוס ההוא והן זוכרות את הרגע המחריד שבו הפך הטיול השמח והמחוייך לטראומה שתלווה אותן שנים רבות.

גילה לרמן בספסל האחורי וסמדר חדד בספסל הקדמי, באוטובוס לפני התאונה

"סיימנו את המסע שהיה מאוד נחמד ועלינו על האוטובוסים חזרה לחריש. לאחר נסיעה לא ארוכה, אני זוכרת את חלונות האוטובוסים מתנפצים ברגע אחד ואת האוטובוס סוטה באופן חד", נזכרת גילה ומציינת שבשלב זה היא איבדה את ההכרה למספר רגעים: "אני זוכרת את חברה שלי מעירה אותי אחרי שהאוטובוס כבר עצר ואומרת שאנחנו צריכים לצאת מהר מהאוטובוס. בחוץ ראינו מראות לא נעימים. נכנסתי להתקף חרדה והמדריכה שלי ניסתה להרגיע אותי. המתנו בצד הכביש עד שהגיעו כוחות הרפואה ופינו אותנו לבתי החולים". גילה סבלה ממספר מכות יבשות בגבה ובידה.

במהלך ההמתנה לאמבולנסים, נכנסתי לאוטובוס מספר פעמים כדי להוציא ממנו ציוד אישי שלי ושל חברותיי" צילום: דוברות איחוד הצלה

"במהלך ההמתנה לאמבולנסים, נכנסתי לאוטובוס מספר פעמים כדי להוציא ממנו ציוד אישי שלי ושל חברותיי. מרוב אדרנלין לא שמתי לב שנפצעתי", מספרת סמדר. "רק אחר כך אני זוכרת שאמרתי לגילה שקשה לי לנשום". סמדר קרעה רצועה בכף ידה, נפגעה ברגלה והתקשתה בשעות שלאחר התאונה ללכת בכוחות עצמה, עם זאת בדומה לגילה חברתה, לאחר יממה היא שוחררה אף היא לביתה. "סמדר התקשרה ושמעתי רעש נוראי ולא יכולתי להבין אם היא בוכה או צוחקת", נזכרת רעות, אמה של סמדר. "סמדר אמרה שהאוטובוס שלהם התהפך ושהיא בסדר. לא באמת ידעתי מה מצבה ומה רמת הפציעה שלה במשך שעות ארוכות, כל שידעתי הוא שהיא בחיים. חששתי אפילו לשאול אם היא יכולה ללכת. רק בערב כשבעלי פגש אותה בבית החולים בצפת, הבנתי את התמונה באופן ברור יותר".

"יש כאלה שעדיין חווים את התאונה יום-יום"

בחודשים שלאחר האירוע העגום, חזר הסניף לפעילות בצורה הדרגתית וחניכי הסניף אף יצא לטיולים בט"ו בשבט ובפסח וכן למחנה קיץ שארך מספר ימים. "כסניף הרגשנו שהאירוע מאוד ליכד אותנו והיתה הודיה מאוד גדולה בקרב המשפחות והחניכים על כך שהתאונה לא הסתיימה בהרוגים. כבר חזרנו מזמן לשגרת הטיולים והמסעות כך שלמסע סוכות יש משמעות סימלית בעיקר בכל הקשור לתאונה שהיתה", מדגישה גילה.

חששות לצד חזרה לשגרה: טיולי ט"ו בשבט סניף בני עקיבא חריש. מתוך עמוד הפייסבוק

לעומתה, סמדר מדגישה כי חוויות התאונה והחששות פגמו בחזרה לשגרה וליוו את הילדים גם בהמשך הדרך: "היו במהלך השנה שבטים (קבוצות גיל) שחזרו הביתה במהלך הטיול ולא השלימו אותו וחניכים שחזרו עם ההורים ולא באוטובוס. לאחד הטיולים סיפקו לנו נהג אוטובוס מבוגר והילדים שהיו עדיין מבועתים מהתאונה בגליל חששו מאוד לעלות לאוטובוס, אז נאלצנו להמתין כשעתיים עד שהגיע נהג אחר.

סמדר חדד בני עקיבא
סמדר חדד: "נהג האוטובוס עשה כמה דברים שהלחיצו אותנו, אך לא השקענו בזה הרבה מחשבה".

"בטיולים אחרים היו שבטים שלא רצו לצאת לטיולים ומזכ"ל התנועה הגיע לנסות להרגיע. הסניף עצמו חזר לפעילות, אך יש כאלה שעדיין חווים את התאונה יום-יום ומתקשים להתגבר על הטראומה", היא מסכמת.

"התאונה הזו מלווה אותנו כל השנה. הילדים חוו שם אירוע קשה בכל החושים, הם ראו מראות קשים, הריחו ריחות ושמעו זעקות", מציינת רעות אמה של סמדר. "אני יכולה לומר שמאז התאונה, סמדר מטמיעה בנו, בני המשפחה, ערכים של זהירות בדרכים ובכל נסיעה משפחתית היא מוודאת שכולם חגורים. זה משהו טוב שיצא מהתאונה הזו אם אפשר לומר את זה".

סמדר מודה שנושא הזהירות בדרכים הפך משמעותי עבורה. "הנסיעה באוטובוס בהלוך היתה בהחלט לא נעימה, אני זוכרת שהרבה חששו מאופן הנהיגה של נהג האוטובוס שעשה כמה דברים שהלחיצו אותנו, אך לא השקענו בזה הרבה מחשבה".

ההורים חוששים, החניכות חוששות

לצד החששות והזיכרונות – המסורת נמשכת. בעוד שבמסע הסוכות שעבר השתתפו סמדר וגילה כחניכות, הפעם תצאנה השתיים כשהן מדריכות לחניכי כיתות ה' עד ז'. פעילות תנועת בני עקיבא חריש גדלה במהלך השנה החולפת וסניף שני בעיר, בשכונת בצוותא, נפתח. "יש לי חניכות שמפחדות ממה שיקרה בטיול ובאות ושואלות אם אשמור עליהן אם יקרה להן משהו. יש המון שאלות בטיחותיות", משתפת סמדר.

גילה לרמן
גילה לרמן: "כמדריכה היו לי שיחות עם לא מעט חניכים והורים שמתלבטים אם לצאת לטיול. ויש שבט שכולו לא יוצא לטיול בגלל החוויה מהשנה שעברה"

"יש חשש, כמדריכה היו לי שיחות עם לא מעט חניכים והורים שמתלבטים אם לצאת לטיול. ויש שבט שכולו לא יוצא לטיול בגלל החוויה מהשנה שעברה", מספרת גילה ומוסיפה: "התנועה השתדלה לעשות הכל, לחבק ולתת מקום לקושי. לעדכן בבדיקת האוטובוסים, בדיקות נוכחות תכופות יותר והקמה של אפליקציית נוכחות המתעדכן בלייב עבור ההורים. אני יכולה להבין את ההורים, אפילו אמא שלי חששה שאצא לטיול, אבל בסופו של דבר אני מדריכה ולקחתי על עצמי את התפקיד מבחירה, אז יש לי מחויבות לצאת לטיול הזה", מסבירה גילה.

אמצעי זהירות והרגעה לחניכים וההורים. טיול ברמת הגולן תשפ"ב. מתוך עמוד הפייסבוק של בני עקיבא חריש

הטיול כחוויה מתקנת

"מבחינתי זו סגירת מעגל", קובעת סמדר, "מרגש אותי לצאת לטיול בתור מדריכה. במסע סוכות בשנה שעברה המדריכה שלי היתה משהו גדול להסתכל עליו. אני זוכרת שאחרי התאונה יצאנו מהאוטובוס וראיתי את המדריכה מחבקת אותנו ומרגיעה אותנו והיא הייתה עבורי מישהו בלתי פגיע והנחילה לנו ביטחון. כך אני רוצה להיות בשביל החניכים שלי, בדיוק כמו שהמדריכה שלי היתה עבורי".

"היה לנו חשוב שסמדר תצא ותחווה טיולים באוטובוס כחלק מהחוויה המתקנת וההתגברות על הפחד, עודדנו אותה והראנו לה שאנחנו עומדים מאחוריה ושזה לגיטימי לחשוש", משתפת רעות אמה של סמדר. "כעת סמדר יוצאת כמדריכה והאחריות היא לא רק עליה אלא גם על החניכים, עם זאת אני רגועה ובטוחה שהיא יוצאת אליו כמדריכה אחראית ומנוסה. אני מאחלת לחניכים ולמדריכים טיול נעים ומוצלח ובאותה נשימה חושבת על משפחות הבנות שנפצעו קשה והחיים שלהן טרם חזרו למסלולם, להדגיש שאנחנו כל הזמן חושבים עליהן ומקווים שהן ישובו לאיתנן במהרה ושנראה אותם בקרוב בטיולים יחד עם חבריהן".

מתנועת בני עקיבא נמסר: "השנה חל זינוק של למעלה מפי שלושה במספר חניכי בני עקיבא מסניף חריש שצפויים לצאת למסע סוכות ביום שלישי הבא. סניף חריש יטייל בשביל ישראל במקטע שבין עין הוד למצפה עופר".

לקריאה נוספת: "חמש דקות לפני שהתאונה התרחשה הם חייכו ונראו מבסוטים"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ההשקעה בתנועות הנוער: 6 מיליון שקלים

העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"

בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש

ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.

המתחם הזמני ברחוב תמר: ישמש את תנועת אריאל

כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.

תנועת הצופים בחריש. צילום: דוברות התנועה

"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".

גרינברג: "זה מין חלום שמתגשם". צילום: דוברות עיריית חריש

קונצנזוס בקרב חברי המליאה

"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".

סניף בני עקיבא חריש. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".

תמיכות, תקצוב ובנייה

גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.

נציגי התנועה שנמכו את המפרט. צילום: דוברות עיריית חריש

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".

יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מרומא לחריש: הטביע חותם על חיי האנשים בתקופה קשה

אורן שפילמן זכה בפרס השליח המצטיין של הסוכנות היהודית על תפקודו כשליח ברומא ועל הסיוע שהעניק לקהילה היהודית באיטליה בהתמודדות הקשה עם הקורונה. כיום הוא מתגורר בחריש בסמוך לחברי הקיבוץ העירוני ולא במקרה: "תושבים רבים שמגיעים לחריש מבינים את הפוטנציאל של חיים שיתופיים וקהילתיים"

בשלהי שנת 2017 יצא אורן שפילמן (36) יחד עם משפחתו לשליחות של שלוש שנים ברומא.  שפילמן נשלח על ידי הסוכנות היהודית שפועלת בשיתוף פעולה עם תנועות הנוער. כך יצא ששפילמן הגיע לרומא כשליח עם שני כובעים: האחד, שליח השומר הצעיר העולמי והאחר, שליח הסוכנות.

אולם שום דבר לא הכין אותו לשנה האחרונה שלו ברומא. משבר הקורונה היכה בחוזקה באיטליה והתמונות מרחובות רומא הריקים, קצב התמותה הגבוה וחוסר האונים של מערכת הרפואה האיטלקית, נצרבו בזיכרון העולמי. בתקופה מתוחה וחסרת וודאות, נשאר שפילמן, כל העת ברומא, כדי לתמוך בבני הנוער ובמשפחות הקהילה היהודית.

חלוקת סלי מזון למשפחות באיטליה; צילום: חני חמווי
חלוקת מזון למשפחות באיטליה; צילום: חני חמווי

"הקהילה האיטלקית-יהודית היא קהילה קסומה, ותיקה מאוד ובעלת היסטוריה עשירה. זו קהילה ציונית מאוד ומחוברת לנעשה בישראל. ישראל חשובה להם והם אוהבים מאוד את המדינה", מעיד שפילמן.

עוד הוא מספר כי "פוטנציאל העשייה הוא עצום והעשיה היא אינסופית. בני הקהילה היהודית באיטליה שגרים בכפרים או בערי ספר ולא לומדים בבתי ספר יהודים נחשפים ליהדות רק דרך החגים היהודיים. ישנה תרבות יהודית שלמה שהדור הצעיר אינו נחשף אליה. זו הסיבה שהמחנה של ה'שומר הצעיר‘, בו הילדים מוקפים בבני גילם וכולם שרים שירי חג ומדברים על ערכי התנועה וציונות, מעניק לילדים ולנערים ערך משמעותי מאין כמוהו".

את הבחירה שלו להישאר באיטליה בתקופת הקורונה מסביר שפילמן בעובדה שדווקא בגלל המשבר, לשליחים הישראלים היה תפקיד חשוב במיוחד בתגבור מערכות החינוך והרווחה בקהילות היהודיות.

רב הדומה על השונה

שיתוף פעולה מיוחד נרקם באיטליה בין אורן לחנן מגל, שליח תנועת 'בני עקיבא' לרומא. השניים עבדו במשותף וארגנו פעילויות חינוכיות לילדים ונוער בני הקהילה היהודית באיטליה, חיזקו את התרבות היהודית ואת הקשר לישראל.

חנן מגל שליח בני עקיבא
חנן מגל, שליח בני עקיבא

"בישראל, תנועות השומר הצעיר ובני עקיבא מזוהות עם שני קצוות המפה הפוליטית. היינו צריכים להרחיק עד רומא כדי לגלות עד כמה המרחק בינינו קטן", אומר שפילמן ומוסיף:  "רבים אמרו לנו בהלצה שאנחנו צריכים לרוץ יחד לכנסת היות ושידרנו לכאורה, ניגודים שלא ייתכן שיעבדו בשיתוף פעולה ובחברות קרובה. צבע החולצה שלנו והתפישה האידיאלוגית השונה לא השפיעו על הכבוד ההדדי בינינו ולא גרעו מהיכולת שלנו לפעול יחד".

ואכן שיתוף הפעולה בין שני השליחים זכה להוקרה ממוסדת. פרס השליח המצטיין לשנת 2020 הוענק החודש לשפילמן ולמגל, על התמיכה המיוחדת שהעניקו לקהילה היהודית באיטליה, אשר התמודדה עם משבר קשה במישור הבריאותי, הכלכלי והקהילתי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.

בטקס הענקת הפרס שיבח יו"ר הסוכנות יצחק (בוזי') הרצוג את שפילמן ומגל: "עברתם שנים מאתגרות, והשפעתם על חייהם של יהודים בכל העולם. עברתם גם את הקורונה ואת המשבר הגדול של כל הקהילות והטבעתם חותם עצום בכל הקהילות".

בנימוקים לקבלת הפרס צוין, כי השנה, על רקע משבר הקורונה, מילאו השליחים תפקיד קריטי בתגבור מערכות החינוך והרווחה והובילו יוזמות מיוחדות לתמיכה בעשרות אלפי משפחות וצעירים, גם באמצעים מקוונים בצל הסגרים בעולם.

אורן שפילמן
טקס הענקת פרס הסוכנות לשליח מצטיין

עוגן קריטי לילדים בסגר

שפילמן נזכר בתקופה בה החלה הקורונה להתפשט במדינה וזרעה תחושת אימה של ממש בציבור. "התקופה הראשונה היתה מלווה בחוסר ודאות עצום. הקהילה היהודית באיטליה התגיסה באופן מעורר כבוד וריכזה מאמצים לייצר מערך תמיכה כוללני. אנחנו, בקן השומר הצעיר ובסוכנות היהודית, עמדנו בקשר רציף עם הממשלה והשגרירות כדי לסייע בכך".
שפילמן בנה תכנית מיוחדת לתמיכה בקהילה היהודית הן ברמה הכלכלית והן ברמה החברתית. "התפקיד שלנו היה להיות העוגן ולספק יציבות עבור החניכים הצעירים שביום אחד הכל עצר עבורם, אוסרים על כולם לצאת מהבית ולאף אחד אין שמץ של מושג מתי זה ייגמר. אנחנו היינו שם כדי לשמור על קשר איתם. כשמדריכה מתקשרת לילד ומתעניינת בשלומו היא נותנת לו אפשרות לשחרר לחץ ולחייך – זה עוגן קריטי".
שפילמן גם יזם מערך תמיכה למדריכי התנועה. אלה קיבלו כלים להתמודד בצורה טובה יותר עם המשבר שעוברים החניכים והוריהם. "המטרה היתה לעזור להם להתמודד ולייצר אי של שפיות בסגר הארוך שהיינו מצויים בו".

אורן שפילמן
אורן שפילמן ובני משפחתו

"לייצר מרחב נעים וטוב"

באוגוסט 2020 סיימה משפחת שפילמן את משימתה, חזרה ארצה והשתקעה בחריש. ההיכרות עם חברים בקיבוץ 'אמתי', הקיבוץ העירוני בחריש, שכנעה את משפחת שפילמן להתמקם דווקא כאן. "הכרנו את הרעיון של הקיבוץ ואת האנשים שחברים בו ורצינו לחזור לארץ ולהקיף עצמנו באנשים טובים. האמנו שזה עשוי להקל על הקליטה המחודשת שלנו בישראל במיוחד לאחר שנת קורונה לא פשוטה באיטליה. זה הוכיח עצמו כהחלטה נהדרת. לשמחתי, היתה דירה פנויה בבניין בו מתגוררים חברי הקיבוץ וקפצנו על ההזדמנות. יש בינינו יחסי שכנות מדהימים וזה לפעמים כל מה שאדם צריך".

חברי קיבוץ אמתי חריש
חברי הקיבוץ העירוני אמתי בחריש; צילום: אורן קלר

שפילמן, שעשייה קהילתית היתה בדמו במהלך שלוש השנים האחרונות באיטליה, משבח את היוזמות הקהילתיות והתארגנויות התושבים בחריש והערבות ההדדית שהוא מזהה בעיר: "ישנה תחושה כללית שתושבים רבים שמגיעים לחריש מבינים את הפוטנציאל של חיים שיתופיים וקהילתיים ומאוד רוצים לקחת חלק בכך ולייצר מרחב נעים וטוב המבוסס על שיח  – זה כיף גדול".

לקריאה נוספת: כעבור 30 שנה: הקיבוצניקים חוזרים לחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש