המכולת הדרום אמריקאית, המספקת לקהילה הלטינית מוצרים מבית אמא, הפכה למקום מפגש לקהילה. דוברי הרוסית מוצאים במעדניות ייחודיות בעיר את הריחות והטעמים של המולדת, ושווקי אוכל מספקים לתושבי העיר טעימה ממאכלי עדות. "התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות"

מימין: מארי בללי, שף ערן גולני, אריקה וורונוב

בשש השנים האחרונות הגיעו לעיר מכולות, סופרים וסניפי רשתות שיווק ארציות ולצידם עשרות עסקי מזון חדשים המעניקים לתושבי העיר מענה קולינארי רחב. לצד זאת, בשנתיים האחרונות החלו להיפתח בעיר מכולות ומעדניות ייחודיות, המספקות מגוון מצרכים המאפיינים מטבחים מרחבי עולם: קמחים יחודיים מדרום אמריקה, גבינות ונקניקים היישר מהמדינות הבלטיות, מאפים צרפתיים אורגינליים וחומוס וכנאפה ערבים אסליים. המנעד הרחב הוא מענה מדויק לביקוש המתגבר של תושבי העיר וקשור קשר הדוק למגוון האנושי והתרבותי הרחב בעיר ואוכלוסיית העולים הגדולה, שבחרה לגור בחריש ולהפוך את העיר לביתה.

סופר לטיני: "יש לנו כבר לקוחות קבועים"

צבי פרידמן, עולה מצ'ילה ותושב חיפה, עוסק זה מספר שנים במכירה של מוצרים מדרום אמריקה. את המוצרים הסיע פרידמן עד לאחרונה ברכבו ומכר אותם באופן ישיר עד לבית הלקוח.

פרידמן זיהה כי הביקוש למוצרים שלו בחריש עולה בהתמדה ואיתו גם קצב הביקורים שלו בעיר. "הרגשתי שאני לא עומד בקצב של ההזמנות  ואמרתי לעצמי 'בוא ננסה פה את מזלנו'", מספר פרידמן ומסביר את המניע לפתיחתו של הסופר הדרום אמריקאי 'לה קאסה לטינה' בשדרת דרך ארץ. "בחריש ישנה קהילה גדולה מאוד של דרום אמריקאים מצ'ילה, ארגנטינה, ונצואלה, ברזיל ומקסיקו וגם עולים מספרד. לכל מוצא יש את המוצרים הייחודיים שלו. הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר. התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות".

"בכל חודש מצטרפות לקהילה הלטינית בחריש עוד ועוד משפחות חדשות", מספרת מארי בללי, המוכרת ב'לה קאסה לטינה'. "יש לנו כבר לקוחות קבועים. המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים השונים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות השונות". בללי, מעידה כי הקהילה הלטינית היא מגובשת מאוד ויש לה מפגשים קבועים. "כיף לפגוש תושבים, דתיים ולא דתיים, ממדינות שכנות לנו בדרום אמריקה, להחליף חוויות וזיכרונות על החיים שם והחיים בישראל", משתפת בללי.

בייקון, פירות ים ובירות

הרגש והצורך בסביבה מוכרת והצורך באיתור מצרכים ומוצרי מזון מבית אמא, שיחק תפקיד גם אצל סרגיי וורונוב שפתח לפני כשנה את מעדניית 'יורו מרקט' במרכז המסחרי ברחוב אודם, המספקת מענה למגוון אוכלוסיות בעיר ובפרט לעולים דוברי רוסית.

וורונוב עלה ארצה ב-2017 מקזחסטן, התגייס לצבא ואת העברית שלו ביסס במהלך שירותו הצבאי וההתנדבות במשטרה. "מי כמוני יודע כמה קשה לעלות לארץ חדשה לבד ולהיתקל במחסום השפה ועל כן אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם, כך שאפשר לומר שאני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים".

את ההבנה כי ישנה קהילת דוברי רוסית גדולה ומבוססת בעיר גילה וורונוב, בזכות ביקור מקרי בעיר ושיחות עם אנשים ולאחריו שיטוט באינטרנט ואיתור קבוצות פייסבוק פעילות למדי של דוברי רוסית בחריש. "הבנתי שרבים מתושבי חריש הם דוברי רוסית, ובתוכם ישנה אוכלוסייה מבוגרת, שביקשה לאתר ולקנות מוצרים ומזונות בהם השתמשה בעבר במדינות המוצא. הם סיפרו שהם נדרשים לנסוע לחדרה, מרחק 20 ק"מ, והבנתי את הצורך לפתוח חנות כזו בעיר, שגם פתוחה בשבת וגם מאפשרת לכולם למצוא את מבוקשם קרוב לבית".

המוצרים המבוקשים ביותר, לדבריו סרגיי ובת זוגו אריקה שמפעילים יחד את המעדניה, הם בייקון, פירות ים ובירות. "המעדנייה שלנו משמשת לא רק לרכישת מצרכים אלא גם כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית", מוסיפה וורונוב.

קרואסון צרפתי, ג'חנון תימני

ואם במקום מפגש עסקינן, ביקור אקראי בבית הקפה והקונדיטוריה 'קאם א פארי' בשדרת דרך ארץ, מזמן למבקרים בו קפיצה קטנה לצרפת, במקום המגיש ארוחות ומאפים צרפתיים אותנטיים וביסס את עצמו כביתה של הקהילה הענפה של דוברי הצרפתית בחריש.

גם השוק התימני 'יאמן בזאר' המתקיים מדי שישי בבית הכנסת קהילת אבות ובמסגרתו נמכרת תוצרת מקומית של קהילה התימנית בחריש ומאכלים מהמטבח התימני, ממלא עבור חברי הקהילה מקום מפגש חברתי באווירה תימנית אסלית.

"אני נעזר לא מעט בבתי עסק מקומיים, ולעיתים גם בצרכניות והמעדניות, בעיקר אלו הכשרות. יצא לי לפגוש בסופר הדרום אמריקאי המון מוצרים מעניינים. אני מצלם בראש ומנסה לרקוח ארוחות עתידיות", מספר שף ערן גולני המקיים ארוחות שף פרטיות לזוגות משפחות וקבוצות בחצר ביתו או בבתי הלקוחות.

"יצא לי לארח בסעודות תושבים ממגוון של תרבויות: ברזילאים, צרפתים, או רוסים ואני נהנה לארח את כולם". שף גולני מקווה שתופעת המכולות והמעדניות הייחודיות תמשיך ותתפשט ותפיץ בשורה קולינרית עשירה בעיר: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים כזה או אחר ואני כמובן מאחל להם להצליח", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת: “אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו”

דוברי הרוסית בחריש יקבלו את פני השנה האזרחית החדשה בחגיגת 'נובי גוד' קהילתית גדולה שמאחדת לראשונה את כל יוצאי חבר העמים. הם יעשו זאת כמיטב המסורת במסיבה מושקעת וגדולה וחשוב להם להבהיר: "נובי גוד זה ממש לא חג דתי ולא נוצרי"

מימין: איגור לפין, עידית ינטוב, נטליה קרילוב, אלכסנדר וילנה ברסלבסקי צילומים: אורן קלר

בקרוב, בלילה בו תסתיים השנה האזרחית הנוכחית ותתחיל השנה האזרחית החדשה, צפויה קהילת דוברי הרוסית בחריש, אחת מקהילות העולים הגדולה בעיר, לחגוג את אחד החגים החשובים והעשירים ביותר בזכרונות ילדותם: נובי גוד. באותו לילה רבים יחגגו בביתם עם משפחה וחברים קרובים; אולם מספר ימים לפני כן צפוי להתקיים בחריש, לראשונה, אירוע חגיגי גדול כמיטב המסורת של חבר העמים, עם אוכל, שתייה, ריקודים, משחקי חברה ועץ אשוח מקושט. האירוע צפוי להתקיים ביום שישי, 27/12, בשעה 21:00 ולהימשך עד השעות הקטנות של הלילה.

נובי גוד – חג השנה החדשה

"נובי גוד הוא חג השנה החדשה", מספרת עידית ינטוב (44), חברת מועצה ועולה חדשה-ותיקה מבלארוס. "בברית המועצות חגים דתיים נאסרו, ונחגגו חגים קומוניסטיים בלבד. החג היחיד שניתן היה לחגוג ללא קשר לקומוניזם או דת היה 'נובי גוד'. זה הלילה היחיד בשנה בו המשפחה התכנסה יחד מתוך רצון אמתי לחלוק בשמחה. עם השנים הוא הפך לחג משפחתי אהוב, ואין פלא שעולים רבים ממשיכים לחגוג אותו גם כאן בישראל".

בין המנהגים של נובי גוד ניתן למנות עץ אשוח מקושט ודמות של סבא חביב שמחלק מתנות, והדמיון לחג המולד עשוי להיות מבלבל; אבל חשוב להבהיר שאין שום קשר בין החגים. "היולקה, או האשוח, הוא עץ שנשאר ירוק לאורך כל השנה ולפיכך מסמל המשכיות של החיים גם בשיא הקור. דד מורוז ('סבא כפור') הוא ממש לא סנטה קלאוס; הוא לא קדוש ואין לו מזחלת עם איילים", מלמדת עידית ומסבירה: "דד מורוז הוא מעין קוסם שמגיע לבקר את הילדים ולחלק להם מתנות יחד עם נכדתו, סנגורוצ'קה ('נערת השלג'). בנובי גוד גם נהוג ללבוש בגדים חדשים, לערוך שולחן חג עשיר במאכלים מיוחדים ופשוט לבלות ולשמוח יחד עם המשפחה. זה ממש לא חג דתי ולא נוצרי", היא מסכמת.

נובי גוד קהילתי במאה אחוז

איגור לפין (57) מתגורר בחריש כבר שישה חודשים. לישראל הוא הגיע לפני 24 שנים מבלארוס. לפני מספר שבועות הוא פנה אל אחד ממכריו בעיר, אלכסנדר ברסלבסקי (50) עולה חדש-ותיק מרוסיה. "איך חוגגים פה נובי גוד?" שאל איגור, ואלכסנדר ענה: "אני לא יודע, אבל אפשר לארגן חגיגה קהילתית גדולה".

קהילת דוברי הרוסית מחולקת בדרך כלל לשלוש קבוצות גדולות וכל אחת מנוהלת על ידי דמות מרכזית אחרת ומקיימת פעילויות שונות כמו פיקניקים וערבי חברה; עם זאת, ארגון חגיגה קהילתית אחת לרגל החג האהוב על כולם התגלה כמשימה שכולם רוצים לקחת חלק בהצלחתה ומוכנים לתרום לה ולהתגבר על חילוקי דעות שצצו בין מנהלי הקבוצות. קבוצת וואטסאפ משותפת נפתחה לצורך העניין, וההיענות לתכנון האירוע הייתה סוחפת.

עידית: "פניתי למועצה וביקשתי תקציב לקיים אירוע קהילתי. ראוי לציין שגם בעבר המועצה סייעה לנו לחגוג את נובי גוד. בשנה שעברה למשל קיימנו פעילות לילדים שאפילו ילדים חובשי כיפה הגיעו והשתתפו בה. זה היה מדהים", נזכרת עידית. "השנה, המועצה מאפשרת לנו להשתמש בבית הקהילה ומסייעת לנו בכלי אוכל מהודרים, די-ג'יי, הגברה ותאורה. כל השאר מגיע מהתושבים. זה אירוע קהילתי במאה אחוז וכל אחד תורם משהו. למשל, יש לנו שני שפים שהסכימו להכין את כל האוכל ללא תשלום. זה יהיה אוכל כשר, משום שמדובר במבנה ציבורי ואנחנו רוצים לשמור על החוק. יש לנו גם גרפיקאי שעיצב לנו כרטיסים, מתנדבים שמארגנים פעילויות ותחרויות ויש לנו אפילו דד מורוז וסנגורוצ'קה משלנו!".

 שתהיה שנה של אחדות

אלכסנדר ואשתו ילנה, גם היא עולה חדשה-ותיקה מרוסיה, לקחו על עצמם את מלאכת שיווק ופרסום האירוע. הם גם אלה שרוכשים מתנות סמליות שיחולקו לאורחים, אבל עדיין לא מגלים מה טיבן. איגור, שבזכותו נולד הרעיון, מנהל את ענייני האסטרטגיה, לרבות התוכנית המדויקת של הערב. לצוות המארגנים הצטרפה נטליה קרילוב, (41) עולה חדשה מאוקראינה, שיצרה שאלון מפורט שנשלח לחברי הקבוצה המאוחדת כדי שיעלו בקשות ויציעו דרכים לתרום לאירוע. היא גם מנהלת את הצד הכספי של האירוע.

אלכסנדר: "הכניסה לאירוע תהיה בתשלום של 160 ש"ח לאדם, ובכסף הזה נרכוש את מה שלא קיבלנו מהמועצה או מהקהילה, כמו אלכוהול, מזנון אוכל עשיר ושירותי ניקיון. אמנם קיבלנו ביקורת על כך שהמחיר גבוה מדי, אבל זו תקופה בה כניסה למסעדה בתל אביב או בחיפה בנובי גוד עולה מינימום 600-700 ש"ח לאדם, אז 320 ש"ח לזוג נראה לנו מחיר סביר בהחלט", הוא מציין ומוסיף: "אין לנו כוונה להרוויח. ככל שיותר אנשים יקנו כרטיסים לאירוע, כך הוא יהיה מושקע יותר". המסיבה כאמור פונה לקהל דובר רוסית והיא מיועדת לבני 21 ומעלה. אחדים מתושבי חריש הודיעו שלא ישתתפו במסיבה בגלל עלות כרטיס הכניסה, אך יש מי שמתכננים להגיע למסיבת נובי גוד בחריש מערים רחוקות: "קיבלנו תגובות מאנשים שמתעניינים בחריש אבל עדיין לא עברו לגור בה. צפויים להגיע לאירוע משתתפים מבת ים, נתניה ואפילו מטבריה", מעדכנת ילנה.

שהשנה הבאה תהיה טובה יותר

התחלה של שנה חדשה מזמנת את השאלה הברורה מאליה, מה נאחל לשנה הבאה? בתשובה לשאלה זו ענו אלכסנדר ואיגור כמעט ביחד: "שבקהילה שלנו כולם יהיו חברים ושלא יהיו מלחמות", וזכו בהנהון הראש של עידית וילנה. "אני גם מקווה שתהיה עלייה גדולה לחריש", מוסיפה נטליה.

ואלכסנדר, נציג המארגנים מסכם: "ברוסיה נהוג לאחל שבשנה הבאה הכל יהיה יותר טוב. בריאות טובה יותר, פרנסה טובה יותר, אושר ושמחה. אני מאחל לכולם שיתגשם כל מה שהם מבקשים. ברוסית אנחנו אומרים 'ס נובים גודום', כלומר 'שנה טובה'. זה מה שאנחנו מאחלים לחריש ולכל מי שמתגוררים בה".

לקריאת הכתבה ברוסית לחץ כאן