בעוד כחצי שנה תסיים הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה את תפקידה לאחר 15 שנות פעילות. אמש הצביעו חברי המועצה על הקמת ועדה מקומית לתכנון ובנייה שתפעל במקומה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו חברי המועצה על הקמת ועדה מקומית לתכנון ולבנייה. ועדה זו תחליף את הוועדה המיוחדת שפועלת בחריש מאז הקמת העיר.

הוועדה המיוחדת היא גוף ייחודי בנוף המוניציפלי בישראל, שמחזיקה בסמכויות של ועדה מקומית וגם ועדה מחוזית.

בחודש פברואר 2024 תפוזר הוועדה המיוחדת ותתחיל לפעול בחריש ועדה מקומית שתוקם על ידי העירייה ותהיה תחת סמכותה. בין שאר הסמכויות, באמצעות הוועדה המקומית תוכל העירייה להפעיל אמצעי אכיפה נגד מפגעים שונים – סמכות שהיתה נתונה עד היום לפקחי הוועדה המיוחדת וכללה התמודדות מול עבירות בנייה בעיר.

הסמכות המחוזית שיש כיום בידיה של הוועדה המיוחדת בחריש תועבר לידיה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה. ההחלטה על הקמת ועדה מקומית אושרה על ידי חברי המליאה פה אחד.

דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

הסרת חסמים וזירוז תהליכים

הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, הפועלת כוועדה מקומית ומחוזית גם יחד, הוקמה בשנת 2008 במטרה להסיר חסמים ולזרז תהליכים בהקמת העיר החדשה בישראל.

סמכויותיה אפשרו לה לקצר באופן משמעותי תהליכים ביורוקרטיים של תכנון ובנייה בפרויקטים רחבי היקף שמשפיעים על האזור כולו. בישיבת המליאה ציינו חברי המועצה כי תהליכים שארכו מספר שנים בערים אחרות בישראל קוצרו על ידי הוועדה המיוחדת למספר חודשים בלבד.

בתפקיד יו"ר הוועדה הראשון כיהן עו"ד יגאל שחר. ביוני 2014 מינה שר הפנים דאז, גדעון סער, את דוד מגן לתפקיד יו"ר הוועדה.

מגן שימש בתפקיד זה עד מאי 2022 והוחלף על ידי מושיק גולדשטיין, שמונה על ידי שרת הפנים דאז איילת שקד. גולדשטיין ישמש בתפקידו עד סיום כתב המינוי של הוועדה.

התנגדות להמשך פעילות הוועדה

כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש הוארכה שלוש פעמים: בשנת 2013 תפקידה הוארך בחמש שנים, בשנת 2018 כהונתה הוארכה בשלוש שנים, ובשנת 2022, הוארך המנדט בשנתיים נוספות בלבד.

הארכת הכהונה של הוועדה לוותה בביקורת ציבורית הן מצד תושבים שטענו שאין מקום להמשך פעילות של גוף חיצוני בעיר בה כבר מתגוררים תושבים וקולם אינו נשמע, כמו גם מצד חברי כנסת ערביים שמחו על היחס המיוחד שמקבלת העיר חריש ועל החלטות שפוגעות באינטרסים של הישובים הערביים במרחב הקיים.

בהארכה האחרונה, בשנת 2022 נחקק בכנסת חוק מיוחד להמשך הכהונה של הוועדה בשנתיים נוספות המוכר בשם  "חוק חריש". ראש העיר יצחק קשת שתמך במהלך ציין כי המשימה המרכזית של הוועדה בשנתיים האחרונות לפעילותה היא קידום אזורי התעסוקה, המסחר והתעשייה של העיר.

בתקופת כהונתה אישרה הוועדה כ-15,000 יחידות דיור, וזירזה פרויקטים כמו הקמת כביש הגישה החדש לחריש, שכונת "חריש דרום" שמשלבת תעסוקה, תעשייה ומגורים, תוכנית מתאר  ועוד.

בראיון שהתקיים לפני שנה וחצי בסמוך להארכת הכהונה האחרונה של הוועדה המיוחדת, ציינה שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש  ומי שתהיה אחראית על הוועדה המקומית כי "הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר". עוד היא הוסיפה כי הכנות להקמת ועדה מקומית החלו "על מנת שהמעבר יהיה חלק ולתושב השינוי יהיה שקוף. לתושב שצריך לקדם את ענייניו לא אכפת אם הוועדה היא מיוחדת או מקומית", היא סיכמה.

לקריאה נוספת: מפרגולה ועד קרוואנים: הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה אישרה מדיניות אכיפה חדשה

עם שני פקחים בלבד ועם מאות עבירות בנייה בשנה מנסה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה לכונן מדרג חדש לעבירות בנייה וחריגות בחריש. על פי המדיניות החדשה ככל שהפגיעה באינטרס הציבורי או בחזות הישוב גדולה יותר כך תינתן עדיפות גבוהה יותר לאכיפה. עם איזו בעיה קריטית מתמודדים הפקחים ומה יקרה אם התקנתם פרגולה בלי אישור?

בסוף השנה תציין הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש בראשותו של מושיק גולדשטיין, 15 שנים להקמתה. לצד קידום תוכניות בינוי ומתן היתרי בנייה, עוסקת הוועדה גם בהבטחת הציות לחוקי התכנון והבנייה במרחב עליו היא מופקדת ואכיפת מקרים בהם מתגלה חריגה מהחוק.

אם בשנותיה הראשונות של העיר, עבודת הפיקוח והאכיפה עסקה בעיקר בעבירות וחריגות של קבלנים, הרי שבשנים האחרונות עבר המיקוד לטיפול במפגעים ועבירות של תושבים בעיר הצומחת, המונה כיום על פי הערכות המועצה כ-40 אלף תושבים.

מדרג סדרי עדיפויות

בחודש שעבר אישרו חברי הוועדה מדיניות אכיפה עדכנית בחריש. המדיניות החדשה תחול עד תום המנדט המתוכנן של הוועדה בפברואר 2024.

מערך האכיפה בישראל פועל בהתאם לחוק התכנון והבנייה ומעניק לרשות המקומית שני אפיקי פעולה: הראשון הוא  אכיפה שיפוטית – אכיפת  דיני המקרקעין ומיגור עבירות בנייה באמצעות כלים שיפוטים; והשני הוא אכיפה מנהלית – הליך מזורז שמאפשר התמודדות עם עבירות תכנון ובנייה בצווים מנהליים מיד עם ביצוען ובטווח זמנים קצר יותר.

מדיניות האכיפה החדשה מגדירה סדרי עדיפויות לעבודת הפקחים. כך לדוגמה, אכיפה בעדיפות גבוהה – מתייחסת לעבירות אשר קיים עניין רב לציבור ואכיפתן, לעומת אכיפה בעדיפות נמוכה כאשר העניין הציבורי באכיפתן הוא נמוך.

בעבירות בעדיפות גבוהה נכללים מקרים של בנייה או שימוש ללא היתר שיש בהם סכנה ליציבות המבנה או לבטיחות אדם, פלישה לשטחי ציבור או בנייה ושימוש בניגוד לייעוד הקרקע וכן מקרים של הפרת צווים מנהליים.

עוד מצוין כי ככל שהפגיעה באינטרס הציבורי ו/או בחזות הישוב, הנובעת מעבירת השימוש גדולה יותר – כך תגדל העדיפות שתינתן לטיפול האכיפתי בעבירה.

אכיפה בעדיפות בינונית:   הצבת קרוואנים

אכיפה בעדיפות בינונית מתייחסת לעבירות אשר קיים עניין לציבור באכיפתן והן כוללות בין היתר, בנייה או שימוש ללא היתר, שניתן להכשירן בדרך של בקשה להקלה או לשימוש חורג. בנייה אסורה או שימוש אסור של מבנים פריקים ויבילים (לרבות קראוונים, מכולות וגזיבו ) או סגירת חניות ושימוש בהן שלא למטרות חניה.

דוגמה לגישה הכללית ולאבחנה בין דרגות החומרה של העבירות השונות ניתן למצוא בדבריו של אביב והבי, מנהל מח' הפיקוח בוועדה לתו"ב, בישיבת הוועדה האחרונה: "מחסן או פרגולה זו לא עבירה שאני יכול לפתוח (בגינה) תיק מנהלי ולסבך בן אדם. אני מזמין אותו ומסביר לו שעליו לספק אישורי קונסטרקטור ומהנדס ובזה אני סוגר את התיק, אני לא מתכוון לסבך את האנשים על דברים מינוריים". סיכם והבי.

עם זאת ולאור לקחי העבר בחריש, מדיניות האכיפה מציינת הוראות כלליות לפיהן, כשמדובר במספר עבירות מהרשימה יחדיו, באותו נכס, או ע"י אותו נאשם יינקט הליך פלילי .
וגם כאשר כאשר מדובר בעבריין שזו איננה העבירה הראשונה שביצע יינקטו מולו הליכים פליליים.

מתחם גמלא ושאר העיר

על פי מדיניות האכיפה החדשה חריש חולקה לשני אזורי פיקוח:  האחד, המתחם הוותיק של העיר – רחוב גמלא ומתחם הקוטג'ים, והאחר, חמש השכונות החדשות של חריש.

במתחם גמלא קיימות עבירות בנייה רבות כגון תוספות בנייה, סגירות מרפסות, מחסנים, פרגולות וגדרות, אשר בהיעדר טיפול ואכיפה במשך שנים חלה התיישנות על רובן המכריע.

מסמך המדיניות החדש קובע כי בנסיבות אלה האכיפה בעניינן מוגבלת לעבירות השימוש וכי בהתאם להנחיות המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה, יוגשו הליכים משפטיים במתחם הוותיק באישור פרקליטות המדינה, ולאחר מיצוי האפשרות ל"הסדר מותנה".

בחריש החדשה העבירות הנפוצות ביותר הן שינויי שימוש לא חוקיים ממגורים לעסקים, מוסדות דת או חינוך, סגירות מרפסות בניגוד לתקנות, והצבת מחסנים ופרגולות ללא קבלת אישור. בגזרת המסחר, מציינים בוועדה, כי העבירות הפופולריות ביותר הם בניית "דקים", סגירות חורף, גלריות וסגירת מעברי ציבור.

שני פקחים בלבד

מדרג האכיפה בין עבירות חמורות לבינוניות ונמוכות כמו גם החלוקה לשני מתחמי אכיפה בעיר אמורים לעזור לוועדה לנהל מדיניות אכיפה יעילה ולנצל היטב את המשאבים העומדים לרשותה, ואלה – אינם רבים.

שני פקחים בלבד: מנהל פיקוח ופקח אמונים על סיור, טיפול בתלונות תושבים ואכיפת עבירות תכנון ובנייה ברחבי העיר המונה כ-40 אלף תושבים והיקף עבירות הבנייה בה נמצא בעלייה מתמדת.

לראייה, דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לשנת 2022, מגלה כי מספר עבירות הבנייה בשנת 2022 הסתכם ב-223, פי שלושה משנת 2021.

כוח האדם הנמוך הוא המקור לפער המתרחב בין היקף האירועים לטיב הטיפול בהם, כך לפחות גורס עו"ד אמיר סלע, חבר ברשימת חריש ביתנו ומייצג מספר לקוחות שנפגעו לטענתם מעבירות תכנון ובנייה בעיר.

"במועצה המקומית אזור, המונה כמעט 14,000 תושבים, חל תקן מפקחים מינימאלי מומלץ של 3 מפקחים. בחשבון פשוט, אם חריש נושקת ל-45 אלף תושבים הרי שעל הנייר היו אמורים להיות לנו, לכל הפחות, 9 מפקחים בוועדת התו"ב", קובע עו"ד סלע.

 6 צווים מינהליים למקווה אחד

עו"ד סלע מציין כי לתפישתו, דירות שהופכות למעונות יום או מקוואות ובתי כנסת הם הצרה הגדולה עימה מתמודדת העיר חריש ולדבריו, מדובר בעבירות שנתקלות באכיפה ביד רכה. "ישנם תושבים מהמגזר החרדי שעושים כל שעולה על רוחם בהקשר הפרת דיני התו"ב", הוא אומר בהסתמך על דו"ח האכיפה של הוועדה לשנת 2022, בו צויין מפורשות כי העבירות החריגות בהם טיפל הפיקוח היו "שימושים אסורים של תולדות אהרון וזרמים שונים אחרים מהציבור החרדי בדירות מגורים לצורך פתיחת גני ילדים, לימודי תורה, ובתי כנסת".

15 צווים מנהליים הוציאו פקחי הוועדה לתו"ב במהלך 2022 כנגד עבירות תכנון ובנייה, מתוכם 6 צווים בגין אירוע אחד – בניית מקווה טהרה בחצר דירת מגורים בשכונת בצוותא: "זה הרבה לעיר כמו חריש", הודה והבי, מנהל הפיקוח, בדיון הוועדה.

סוגיה קריטית: גני ילדים ופעוטונים

כאמור, הסוגיות הקריטיות ביותר לדברי והבי, הן פעילותם הלא חוקית של גני ילדים ופעוטונים בדירות  בעיר. והבי מודה שנטל ההוכחה לפעילות פעוטון לא חוקי הוא בעייתי כמו גם בעובדה שרוב המידע בנושא שמגיע אליו, מקורו בתלונות שכנים.

על פי החוק לפתיחת פעוטון עם עד 6 ילדים, לא נדרש היתר. מ-6 ילדים ועד 36 צריך להגיש בקשה להיתר בנייה ללא שימוש חורג ומ-37 ילדים ומעלה צריך לקבל היתר בנייה שכרוך בהליך פרסום התנגדויות לבקשה.

בשלוש השנים האחרונות היו בחריש מספר מקרים של פעוטונים שנסגרו או שינו את מיקומם בשל התנגדויות שכנים.

"חריש לא יוצאת דופן בדברים האלה, זה קורה גם בערים אחרות, תמיד יש מחסור במבני ציבור של מעונות יום", הדגיש מצידו יו"ר הוועדה, מושיק גולדשטיין.

גם ראש העיר יצחק קשת צידד בדברי גולדשטיין והטיל את האשמה על המדינה שלא לוקחת על עצמה, לדבריו, מציאת פתרון למצוקת המבנים למעונות לבני ה-3-0 בישראל. עוד ציין קשת כי המצב בחריש חמור יותר בהשוואה לשאר המדינה, עקב אחוז בתים פרטיים נמוך ואחוז ילדים מהגבוהים בארץ, מציאות המייצרת לדבריו חיכוכים רבים בין תושבים ושכנים.

בלי הרתעה, בלי קנסות

ראוי לציין כי בדו"ח הוועדה המיוחדת לסיכום שנת 2022 אחת ההמלצות של הוועדה היתה להמשיך ולהשקיע בבניית גני ילדים בעיר. "אין קורלציה בין מספר הילדים בעיר למספר הגנים המיועדים לקליטתם. עובדה זו יוצרת מחסור במבני ציבור (חינוך) שהוביל לשימוש חורג ולשימוש אסור בדירות מגורים פרטיות שהוסבו לגני ילדים", ציינה הוועדה בדו"ח.

בנוסף, יש לזכור כי על אף מאמצי האכיפה ומסמך המדיניות החדש שנועד למקסם את משאבי הוועדה, הוועדה אינה מטילה קנסות על התושבים, מה שמפחית מכוח ההרתעה שלה.

נראה כי למרות מאמצי החינוך, האכיפה וההרתעה, הבעיות בחריש בתחום חריגות הבנייה יימשכו ויעברו בהמשך גם לטיפולה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שמתוכננת לקום בשנת 2024 עם סיום המנדט של הוועדה המיוחדת.

תגובת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לגבי מספר הפקחים בעיר: "אין עבירה או הפרה שאינה מטופלת באופן מיידי. הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש מרכזת מאמצים בהתאם לתקנים ולתקציבים לטפל בכל עבירת בנייה בלוחות זמנים קצרים במיוחד. פקחי הוועדה מתנהלים בעבודת שטח מאומצת ואינטנסיבית.

"אנו מודעים לשאלות המגמתיות ולכן לא נענה לשאלות שאינן משקפות את הפעילות הנמרצת של האכיפה. פעילות האכיפה מקצועית וראוייה לשבחים גם מצידכם".

הוועדה התייחסה גם לטענה על "יד רכה מדי" בנוגע להפרות החוק של תושבים מהמגזר החרדי: "כגוף ציבורי לא נענה על שאלות מיגדריות, נציין כי האכיפה היא שיווניות לכלל העבירות".

לקריאה נוספת: :  דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

הריסת בית הכנסת בשכונת בצוותא. צילומים: עיריית חריש ומשטרת ישראל

דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לשנת מגלה כי מספר עבירות הבנייה בשנת 2022 הסתכם ב-223, פי שלושה משנת 2021.  פקחי הוועדה התמודדו עם שימוש אסור בדירות מגורים לפתיחת גני ילדים ותלמודי תורה, בעיקר בשכונות בצוותא, אבני חן ורחוב גמלא

מספר העבירות גדל פי שלושה

על פי דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתו"ב- חריש, בשנת 2022 אותרו בעיר 223 עבירות בנייה של בניית מחסנים, שימוש אסור בדירת מגורים לצרכי גני ילדים, סגירת פרגולה, סגירת מרפסות והתקנת תרנים  – בניגוד לחוק. כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסמה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בראשותו של מושיק גולדשטיין, לסיכום פעילותה בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנת 2021 מספר עבירות הבנייה הלא חוקיות בחריש הסתכם ב-78 בלבד, כשליש ממספר העבירות בשנה החולפת.

מתוך כלל פעילויות האכיפה שבוצעו ב- 2022 , 198 כוונו כנגד עבודה אסורה (הקמת מבנים ללא היתר או חורגים מההיתר) 14 כוונו כנגד שימוש אסור (שימוש שמבוצע בשטח פתוח או במבנה, והוא אינו תואם ליעוד הקרקע) ו- 28 ננקטו כלפי מפרי צווים.

לוקחים את החוק לידיים

הוועדה המיוחדת מיפתה גם את פריסת עבירות הבנייה בעיר ומציינת כי האזורים הבעייתיים ביותר לעבירות שימוש אסור הם שכונת בצוותא, שכונת אבני חן ורחוב גמלא בחריש הישנה, אזורים בהם הוסבו דירות מגורים לגני ילדים.

עוד מציינת הוועדה כי במהלך 2022 מפקחיה נתקלו בשימוש אסור של קהילת "תולדות אהרון" וזרמים נוספים מהציבור החרדי בדירות מגורים, לצורך פתיחת גני ילדים, לימודי תורה, בתי כנסת, כולל לכאורה, בניית מקווה טהרה לגברים והשתמשו באלימות תוך לקיחת החוק לידיים.

האלימות אינה תופעה חדשה. היא צוינה גם בדוח האכיפה המסכם של הוועדה לשנת 2021. למרות זאת, לא הגישה הוועדה המיוחדת בשנת 2022 אף לא כתב אישום פלילי אחד. עם זאת, מציינת הוועדה כי מפקחיה העבירו לתביעה 4 תיקי חקירה שממתינים להגשת כתב אישום וכי מיגור תופעת השימוש האסור והשימוש החורג במבני מגורים והפיכתם לגני ילדים ו/או כולל לימודי תורה היה יעד מרכזי בתוכנית העבודה של מפקחי הוועדה המיוחדת לשנת 2022.

תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות

כזכור, בינואר 2022 קיבלה הוועדה המיוחדת אישור להארכת המנדט שלה עם החלתו של חוק חריש. בפועל, החזרה לשטח לא היתה מיידית ופעילות הפקחים בשטח לא התקיימה במשך מספר חודשים (החל מנובמבר 2021 ועד פברואר 2022). עם זאת, החזרה לפעילות לוותה בקליטתו של פקח נוסף בוועדה (שהכפיל את מצבת כוח האדם באכיפה).

"מאחר והשנה המפקחים נכחו יותר בשטח ונוכחותם יצרה הרתעה מה שמסביר את השינוי והצמצום בבנייה הלא חוקית. עם זאת, אופי האוכלוסיה שהגיעה לעיר, בעיקר משפחות עם ילדים בגילאי גן יצרה עבודה רבה בנושא פיקוח ואכיפה. חסידות תולדות אהרן וזרמים חרדיים אחרים שמשתלטים על דירות למגורים ומשתמשים בהם להפעלת גני ילדים או כולל או בתי מדרש. כמו כן נפתחו הרבה גני ילדים חילונים בדירות מגורים ותופעת תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות גדלה בהשוואה לשנה שעברה", מציינת הוועדה בדו"ח שפרסמה.

סיורים יזומים ותלונות שכנים

הכלי המרכזי בו השתמשה הוועדה לטיפול באכיפה הוא צווים מנהליים. הליך יעיל, מהיר ומרתיע מאוד, אך רק בתנאי שהעבירה מתגלה בשלבי התהוותה.

עם זאת, הוועדה לא חילקה קנסות מינהליים ולא גבתה אף שקל. מדוע? משום שהיא "אינה מוסמכת ולא ערוכה להטיל קנסות מנהליים", לשון הדו"ח.

על פי הדו"ח רוב העבירות (186) נחשפו באמצעות סיורים יזומים של הפקחים. רק 16% מסך העבירות (37) שהתגלו הן כתוצאה של תלונות תושבים שפנו לוועדה. בדו"ח מצוין כי רוב התלונות של הציבור שהגיעו לוועדה עסקו בפתיחת גני ילדים בדירות מגורים בניגוד לחוק. "בעקבות האכלוס המסיבי בעיר של משפחות צעירות מרובות ילדים והשתלטות "תולדות אהרן" על דירות מגורים שמוסבות לגני ילדים / לימודי תורה, מגיעות תלונות בנושאים אלה מהדיירים בבניין והמפקחים מטפלים על פי הממצאים בשטח".

השכנים מתלוננים על גני ילדים בבניין

עו"ד אמיר סלע הוא חבר רשימת חריש ביתנו ומרכז את הטיפול בנושא המרחב הציבורי. בשנת 2022  הוא הגיש 7 תלונות שונות לוועדה המיוחדת על שימוש אסור בעיר: פתיחת גני ילדים וכוללים בדירות מגורים בניגוד לחוק ועל הקמת תרנים (לצופרים) שלא כחוק.

"טוב עשתה הוועדה שציינה מפורשות כי הזרמים הקיצוניים בעיר הם אלו, שבלעדית, השתמשו באלימות. לצערי העדר תלונה וכתבי אישום פליליים בנושא מעודדים את האלימים להמשיך באלימות. ניתן לומר שהוועדה אינה שונה מהרשויות האחרות בהקשר דלות האכיפה. 0 כתבי אישום מדברים בעד עצמם".

עוד מציין עו"ד סלע: "העדר יכולת להטיל קנס מנהלי כנגד מפרי דין מוביל לזילות מסוכנת. התרגלו שאין ענישה מיידית על הפרה וכך התופעות של בניית כוללים, תרנים, גני ילדים הורחבו עד כדי התעלמות כוללת מחוקי התו"ב, כליל. המצב הזה הוא מסוכן כי אט אט אנשים שומרי חוק מגיעים למסקנה כי החוק אינו מגן עליהם והדרך ללקיחת החוק לידיים קרובה מתמיד".

מודעות תביא להפחתה בעבריינות

שתי מסקנות והמלצות מציינת הוועדה בדו"ח 2022, האחת, המשך הטמעת האכיפה במרחב הציבורי שתביא, כך מקווה הוועדה, לצמצום עבירות הבנייה בעיר. והשנייה היא המלצה להשקיע בבניית גני ילדים ומעונות בעיר.

הוועדה מציינת: "אין קורלציה בין מספר הילדים בעיר למספר הגנים המיועדים לקליטתם. עובדה זו יוצרת מחסור במבני ציבור (חינוך) שהוביל לשימוש חורג ולשימוש אסור בדירות מגורים פרטיות שהוסבו לגני ילדים. מצב זה הולך ומחמיר כיוון שהעיר צעירה וקולטת בעיקר משפחות עם ילדים בגילאים 5-0".

סגנית ראש העיר שני גרינברג מסכימה עם המסקנה הראשונה בלבד. "אני רוצה לברך את הוועדה על הפעילות המוגברת ועל התחלה של אכיפה מוגברת כי בעבר כמעט ולא התעסקו באכיפה. יש עוד הרבה מאוד עבירות בנייה שמתקיימות אבל לא כולן חייבות להיות עבירה – במקרים רבים ניתן להסדיר את זה חוקית בטלפון אחד והגשה של מסמכים. חלק גדול מעבודתה של הוועדה הוא להעלות את המודעות לנושא, להתמקד בשירות לתושבים, לתת להם מענים ולהסביר להם כיצד לפעול נכון".

עם זאת, ביחס להמלצה השנייה של הוועדה להעלאת מספר מבני גני הילדים בעיר, גרינברג מסתייגת: "זו מסקנה לא ברורה בעיני – המדיניות של הוועדה המיוחדת שהעירייה הובילה אותה היא לאשר הקמת גני ילדים. לא צריך ללכת בניגוד לחוק אפשר פשוט לבקש ולקבל אישור. המצב לא נובע מעודף ילדים אלא מחוסר רצון לקבל את השירות שהעירייה מעניקה. בנוסף, לא רק גנים מוקמים בדירות האלה אלא גם תלמודי תורה בניגוד לחוק".

אכיפה כמאמץ שלא נגמר

גרינברג מתייחסת גם לעובדה שהוועדה חסרת שיניים ולא מתאפשר לה להטיל קנסות: "זה מצער – זו לא הוועדה היחידה בארץ, יש מעט מאוד וועדות שמאפשרים להן להטיל קנסות. עם זאת, למרות שאין לוועדה אפשרות להטיל קנסות מינהליים עדיין יש לה אפשרות לאכוף. הוועדה צריכה להקפיד להיות בשטח, לפגוש עבירות בהתהוות ולא להגיע למצב שהעבירות מתיישנות ואז צריך צווים שיפוטיים כדי לטפל בהן. צריך לעבוד מהר, לסייר בשטח, לקבל מידע מתושבים ולהרכיב את המנגנון. הם כבר עושים את זה, וכל מה שנותר להם זה להמשיך ולהעמיק את העבודה.

"ישנם גנים מסוימים ותלמודי תורה בשכונת בצוותא, שנאלצנו כל הזמן לשלוח לשם סיורי אכיפה. אכיפה היא מאמץ שלא נגמר. בעבר הוועדה כמעט ולא עסקה באכיפה ולכן מבחינתי הוועדה נמצאת בגרף של שיפור, ותפקיד העירייה הוא להיות חלק מזה ולהמשיך את זה עם המעבר של הוועדה לידי העירייה. לשם אנחנו הולכים".

"פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש"

גם עו"ד סלע מסכים עם הצורך בהמשך אכיפה. "לצערי האכיפה שהתקיימה אתמול בשכונת בצוותא היא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אילו היתה אכיפת ברזל מהרגע הראשון לא היינו מגיעים להתנגשות, לא היו עצורים ולא היו נפגעים שוטרים – זה היה טוב לכולם. אבל זה מה קורה שניתן להפר את החוק. אנשים מפרים אותו ברגל גסה.

"ישנם לא מעט מקרים בעיר שנדרשת בהם אכיפה לא רק מצד הוועדה, גם מצד רשויות אחרות כמו כב"א או עיריית חריש שלא מפעילות את סמכותן. אני אומר לוועדה ולשאר הרשויות, אדרבא תמשיכו באכיפה ובעבודה הסיזיפית. הפעילות של הפקחים היא חיונית לניהול תקין של העיר".

ראש העיר יצחק קשת התייחס גם הוא לאירוע פינוי בית הכנסת בשכונת בצוותא: "אי אפשר לפעול בניגוד לחוק במשך חודשים ארוכים ולהנחית קרוון באמצע העיר מבלי כל אישור לכך תוך סירוב מתמשך לכל הצעת פשרה. כאן המקום להבהיר שוב: מי שמפר ברגל גסה, ובמשך זמן רב כל כך את החוק, שלא יתפלא לנוכח צעדי אכיפה".

יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש מושיק גולדשטיין מסכם גם הוא ומציין כי הוועדה מרכזת מאמצים רבים בתחום האכיפה וההסברה: "פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש כעיר מודרנית עם חזות עירונית מרשימה. מתוך למעלה מ-200 הפרות רק 8 הוגדרו כהפרות חמורות וכל היתר טכניות או קלות. מהתרשמותי מרביתן בוצעו בתום לב. נמשיך גם  בשנה הבאה לשמור על חריש כאחת הערים היפות בישראל".

לקריאה נוספת: דו"ח הוועדה המיוחדת לשנת 2021

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

רשות מקרקעי ישראל שיווקה ליזמים את הקרקע לבניית מתחם הטרפז בכניסה לעיר. הזוכות במכרז הן ליאם נחמיאס, ליאם הנדסה וי.א אלון בנייה, שלוש חברות להן הכרות מוקדמת עם חריש. היזמים ישלמו תמורת הקרקע 183 מיליון שקלים ויבנו 624 יחידות דיור. מרביתן יימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה. "אלו בשורות טובות לעיר"

רשות מקרקעי ישראל פרסמה השבוע (א') את תוצאות המכרז לבניית מתחם הטרפז. המתחם ממוקם בכניסה לעיר – בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

במכרז זכו שלושה יזמים, בעלי הכרות מוקדמת עם חריש. השלושה ישלמו יחדיו תמורה כוללת של למעלה מ-183 מיליון שקלים כולל הוצאות פיתוח לבניית 624 יחידות דיור, רובן יימכרו במסגרת תוכנית מטרה והשאר בשוק החופשי.

במתחם הגדול מבין השלושה שהוצעו לשיווק, זכתה חברת ליאם נחמיאס, שבונה בימים אלו את פרויקט High מול המצפה, בקצה שכונת מעו"ף.

החברה תבנה במתחם הטרפז 336 יחידות דיור עבורן תשלם 34.3 מיליון שקלים בתוספת הוצאות פיתוח של 53 מיליון שקלים. 120 יח"ד מתוכן תבנה ליאם נחמיאס באחד ממגדלי רבי הקומות (27 קומות) המתוכננים במתחם.

ליאם נחמיאס התמודדה מול 6 הצעות נוספות שהוגשו על ידי יזמים, וזכתה במחיר שנמוך מערך השומה של המתחם (גובה התשלום שדרשה רמ"י במכרז) ב-4.5 מיליון שקלים. התמורה בשאר ההצעות היתה נמוכה אף יותר.

ליאם הנדסה גרופ בע"מ זכתה במתחם לבניית 144 יחידות דיור תמורת כ-22.5 מיליון שקלים ו-30.2 מיליון שקלים הוצאות פיתוח, כמו גם בינוי של כ-2,500 מ"ר לתעסוקה ומסחר (במבנה הפונה לרחוב שוהם). גם חברת ליאם הנדסה זכתה במכרז במחיר שנמוך משמעותית, 12 מיליון שקלים פחות, מערך השומה של המתחם. המתחם זכה לחמש הצעות.

לליאם הנדסה הכרות מוקדמת עם חריש ופרויקט הטרפז אינו הראשון שלה בעיר. החברה זכתה בשנה האחרונה במכרז לבניית מתחם מסחרי ראשון בשכונת מעו"ף.

גבוה ממחיר השומה

במתחם השלישי במכרז זכתה י.א אלון בנייה. החברה תבנה 144 יחידות דיור ותשלם תמורת הקרקע 19.1 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של כ-24 מיליון שקלים. חברת י.א אלון בנייה תבנה את מגדל המגורים השני המתוכנן במתחם, המתנשא גם הוא לגובה 27 קומות.

המתחם, שמשתרע על שטח של 6.8 דונמים, הוא היחיד במכרז ששווק במחיר גבוה ממחיר השומה שלו (16.1 מיליון שקל). המתחם זכה לחמש הצעות.

גם לחברת י.א אלון בנייה הכרות מוקדמת עם חריש. החברה בנתה פרויקט מגורים כולל חזית מסחרית בשדרת דרך ארץ, שכונת החורש.

מתחם הטרפז ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי (מעו"ף) והוא כולל כאמור 2 מגדלים בגובה של 27  קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

רבי קומות כסימן הכר

על פי תנאי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה ו-250 יחידות יימכרו בשוק החופשי.

עוד מתוכנן במתחם בינוי של למעלה מ-20 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה – אולם הם לא כלולים במכרז זה.

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מציין שרשות מקרקעי ישראל בחרה, ככל הנראה, להפריד בין המכרזים ולהוציא מכרז נפרד לבינוי שטחי המסחר, כדי לתרום להצלחת מכרז הדיור כמו גם להצלחת בינוי ושיווק שטחי המסחר, שדורשים התמחות ייחודית.

"הצלחת שיווק מתחמי הדיור במתחם הטרפז היא חדשות טובות לעיר", מציין רוזנטל. "במתחם ייבנו בפעם הראשונה בעיר מגדלי מגורים, ביניהם שני מגדלי מגורים יוקרתיים בני 27 קומות, אשר יתרמו להטרוגניות של הבנייה בעיר ולאפשרויות המגורים שעומדות בפני התושבים.

"מגדלים הם טרנד שעומד להישאר איתנו עוד זמן ממושך ובערים רבות בארץ כמו נתניה, הוד השרון ואשדוד נבנים רבי קומות. מנגד, יש לזכור כי מגורים בדירות במגדלים דורשות תחזוקה שוטפת גבוהה ועלויות גבוהות יותר לדיירים והן נמכרות במחירים גבוהים. לכן ניתן לומר כי רבי הקומות במתחם הטרפז ימשכו לחריש, בסבירות גבוהה, אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יחד עם העלייה במחירי הנדל"ן בחריש ניתן לומר כי חריש מתייצבת מבחינת מחירי הנדל"ן בה".

וכמה תעלה דירה טיפוסית של 4 חדרים (100 מ"ר) עם מחסן וחניה במתחם החדש? רונזטל מציין כי דירה בשוק החופשי תעלה כ-1,550,000 שקלים לפני הצמדות. רוכשי מחיר מטרה יקבלו הנחה של של 20% המהווה 310 אלף שקלים. במילים אחרות, מחיר הדירה הסופי לזכאים, יעמוד על 1,245,000 שקלים. מחיר זה משקף עלייה של כ-500 אלף שקלים במחירי הדירות לזכאים בחריש בחמש השנים האחרונות.

ראוי להזכיר כי תכנון מתחם הטרפז ארך מספר שנים ועבר גלגולים שונים. במאי 2021 התוכנית אושרה סופית וביוני 2022 פרסמה רמ"י את המכרז לראשונה. ההערכות הן כי הבינוי יתנהל בקצב מהיר יחסית. יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, מושיק גולדשטיין, התחייב כי הוועדה תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שיגישו את התוכניות כנדרש וזאת במטרה להאיץ את הבנייה ולקדם את הבנייה החדשה. "נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה, וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה