מזיהום לזיהום: נחל נרבתה הוצף בשפכים – הפעם מחריש

שכונת בצוותא ואחד מפתחי הניקוז אל נחל נרבתה. צילום: נתן בן יוסף

למרות השלמת קו הביוב מברטעה, חיבורים צולבים בשכונת בצוותא הזרימו ביוב לנחל נרבתה. עמותת צלול חשפה: "ריכוזי חיידקים גבוהים באלפי אחוזים מהמותר". עיריית חריש: "מטפלים בבעיה, הערכתנו שנפתרה"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

בדצמבר 2024 הסתיימו העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון, הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה. זהו  מהלך שהושג בעמל רב, אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. נראה היה כי נחל נרבתה, שזורם מתחת לבתי שכונת בצוותא, עובר מהפך אמיתי וממצב עצמו כאחת מפיסות הטבע היפות בעיר.

אולם מכתב ששלחה לאחרונה עמותת צלול, מעיד כי זרימת השפכים בנחל לא הסתיימה, הפעם, העיר המזהמת היא לא ברטעה, אלא חריש.

צלול נרבתה זיהום ביוב
דגימה של עמותת צלול בנחל נרבתה

עמותת צלול: הממצאים מעידים על זיהום חמור

במכתב שנשלח לראש עיריית חריש ב-14 בינואר 2025 מציינת עמותת צלול כי במסגרת בדיקות שהיא ביצעה שבועיים קודם לכן "התגלו ריכוזי חיידקים גבוהים מאוד שחורגים באלפי אחוזים מהרף המותר בתקנות ההזרמה לנחלים. ריכוז אנתרקוקים וקוליפורמים צואתיים בסדר גודל זה מעיד על חדירת ביוב עירוני למי הנגר".

תוצאות המעבדה בנחל נרבתה: ממצאים שחורגים באלפי אחוזים מהתקנות

העמותה ציינה במכתב כי "ריכוזים אלה הם הוכחה נוספת להמצאות חיבורים צולבים בין מערכות הניקוז והביוב שגורמים להזרמת מי גשם מהולים בשפכים לים", וביקשה מעיריית חריש "לנתק את החיבורים שבתחומה ולמנוע בכך את זיהום הסביבה בעיר, את הסכנה הבריאותית לציבור ואת הפגיעה במערכת האקולוגית הרגישה של הנחל".

"חיבורים צולבים": כך מגיעים שפכי הביוב למערכת הניקוז

יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול, מסביר: "מי הגשמים בחורף מתנקזים דרך הגגות למרזבים, לחצרות ולכבישים בהם מותקנות תעלות ניקוז. אלה מעבירות את מי הגשם לוואדי או נחל קרוב.

"במים שדגמנו בשכונת בצוותא גילינו נוכחות של חיידקים צואתיים משני סוגים בריכוזים מאד מאוד גבוהים. כשמקבלים תוצאות כאלה מבינים שיש פה בעיה, זה מעיד על תרומה משמעותית של מקור צואתי שהוא ביוב.

"כדוקטור בתחום המים, אני יכול להסיק בוודאות גבוהה שמדובר בשפכי ביוב שזורמים במי הנגר. גם ריח הביוב בפתח הניקוז מהשכונה מעיד על הבעיה".

צלול נרבתה זיהום ביוב
מימין: יובל ארבל ומעוז לואנץ

מהי הדרישה של עמותת צלול מהעירייה?

"העירייה אמורה לבדוק שאין חיבורים צולבים ולמפות את המקומות הבעייתיים. אם החיבור הצולב הוא בשטח ציבורי ניתן פשוט לנתק אותו ולמצוא פתרון ניקוזי חלופי. אם מדובר בשטח פרטי, היא צריכה לחייב את בעל השטח לנתק את החיבור.

"בדרך כלל, הרשות מראה את תוצאות הבדיקה לדיירי הבניין, ומודיעה להם שעליהם לנתק את החיבור הצולב. אם הם לא עושים זאת בפרק זמן מסוים יש אישור לעירייה לנתק את החיבור ולחייב את בעלי השטח בעלויות. בשכונה חדשה שהיא בת 4-3 שנים בלבד, לא אמורים להיות חיבורים צולבים. יכול להיות שמדובר בחיבור של חאפר שהוזמן לתקן בעיה וחיבר כך את הניקוז".

מה היקף התופעה בשכונה?

"קשה לקבוע בוודאות אם מדובר בשלושה או עשרה בניינים בשכונה, אבל זה בטוח יותר מבניין אחד וזה לא בכל השכונה".

"שנתיים של התרעות": פעיל סביבתי התריע על הבעיה

הממצאים של צלול לא הפתיעו את מעוז לואנץ, פעיל סביבתי: "בקיץ יש זרימה של מים בצינורות הניקוז של השכונה, שמשמשים בדרך כלל למי גשמים, זה מה שהעלה אצלי חשד מלכתחילה. סביר להניח שעשו טעות וחיברו את הביוב למערכת הנגר, והוא זורם לנחל נרבתה, לכיוון פינת החרוב".

מעוז לואנץ. צילום: נתן בן יוסף
מעוז לואנץ: "חייבים לעצור את הזיהום". צילום: נתן בן יוסף

לואנץ פנה בעבר לעיריית חריש בנושא: "לפני שנה וחצי פניתי למחלקת הנדסה וציינתי שמים זורמים בניקוז גם בקיץ, מה שמעיד על הזרמת מי ביוב. ניסיתי לקבל מהם תשובה מסודרת בנושא, אבל קיבלתי כל מיני תשובות משונות. בהתחלה, אמרו לי שאנשים שוטפים את המרפסות שלהם בשכונה. מה שהיה לי קצת קשה לקבל כהסבר הגיוני, אנשים שוטפים את המרפסות שלהם 365 ימים בשנה? ממרכז שירות לתושב קיבלתי תשובה שהנושא נבדק וטופל והכול תקין".

"בהמשך קיבלתי תשובה שיש מספר בניינים בהם החיבורים אכן לקויים, ונדרשת עבודת חפירה וחיבור מחדש. נאמר לי שזה בתהליך ושהדברים אמורים להיפתר, אבל אף אחד לא עדכן אותי בנושא. הטיפול בנושא נמשך כבר שנתיים ובינתיים הביוב ממשיך לזרום לנחל".

נרבתה בצוותא סובב חריש
לואנץ: "הטיפול בנושא נמשך כבר שנתיים ובינתיים הביוב ממשיך לזרום לנחל"

"אני מצפה שהעירייה תפתור את הבעיה ותתקן את צינורות הביוב שחוברו בטעות למערכת הגשם. זו עבודת תשתית שחייבת להתבצע, חייבים לעצור את הזיהום".

"מחט בערמת שחת": קושי באיתור הבניינים הבעייתיים

יפתח שטיין, חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה: "הבניינים בשכונת בצוותא כבר נמסרו לדיירים שמתגוררים בהם, מדובר ברכוש פרטי, ולכן על פי הנוהל, העירייה אמורה לתת דו"חות לדיירי הבניין על זיהום, והבניין אמור לטפל בזה עצמאית מול החברה הקבלנית".

יפתח שטיין
יפתח שטיין: "אנחנו לא רוצים להשית את האחריות על התושבים. מדובר בהגדלת ראש של העירייה לא הקטנת ראש"

"היות ולא רצינו להפיל את כל הנטל על כתפי בעלי הדירות בשכונה, העירייה החליטה לפעול עצמאית מול חברת שפיר, החברה הקבלנית. אנחנו עובדים מולם ויש תוצאות, זיהינו חלק מהנקודות הבעייתיות ושפיר ביצעה את העבודה הנדרשת לתיקון המצב.

"חשוב להדגיש שגייסנו את כל המשאבים של העירייה עבור התהליך הזה, הן מבחינת היועצים המשפטיים של העירייה שעבדו מול שפיר, והן בהשקעה כספית בבדיקות יקרות לאיתור המפגע בבניינים".

"יש אלפי דירות בשכונת בצוותא, מאות בניינים, וההערכה היא כי בעיית החיבורים הצולבים היא בכ-10 עד 15 בניינים", הוא מפרט. "החיבור הלקוי לא בוצע ברשלנות או בטעות מכוונת, זו יכולה להיות טעות דגימה רגילה של 5%. זה זניח".

"הקושי הוא למצוא את החיבורים הלקויים, זו מחט בערמת שחת. אנחנו מחפשים אותם כבר תקופה ארוכה, את חלקם מצאו, לא את כולם".

שכונת בצוותא מבט על יולי 2023
יש אלפי דירות בשכונת בצוותא, מאות בניינים, וההערכה היא כי בעיית החיבורים הצולבים היא בכ-10 עד 15 בניינים"

"לא להפיל את הנטל על התושבים"

"בסופו של דבר מדובר בתהליך שלוקח זמן יותר דווקא בגלל שאנחנו לא רוצים להשית את האחריות על התושבים. מדובר בהגדלת ראש של העירייה לא הקטנת ראש", מדגיש שטיין.

"יכולנו להתנער מזה ולומר 'זה באחריות התושבים, תפנו אליהם ואנחנו נטיל קנסות אם הם לא מטפלים בבעיה' – אבל מה יגידו אז? יגידו שהעירייה מעדיפה לקנוס את התושבים בשביל להכניס כסף לקופה".

מתי יסתיים הטיפול בנושא שנמשך כבר זמן רב?

"זה אולי תהליך איטי אבל אני לא מאמין שהמצב היה יותר טוב אם הוועדים היו מתמודדים עם הנושא בעצמם. אני מזכיר שוב, זו לא העבודה של העירייה, ולכן לבוא בטענות שהיא לא עובדת מספיק מהר, כאשר האנשים במחלקת תשתיות רטובות (מים, ביוב) עושים את זה בנוסף לעבודה שלהם, זה לא הגון. הנושא נמצא בטיפול בצורה הטובה ביותר, מבלי שהאזרחים יצטרכו לשלם את המחיר על טעויות".

המשרד להגנת הסביבה: "נמשיך לפקח עד להסרת המפגע"

ומהי עמדת המשרד להגנת הסביבה האמון על הנושא?  "עם קבלת הדיווחים על זיהום נחל נרבתה פעל המשרד להגנת הסביבה לבירור העניין מול הרשות המקומית. מהבירור עלה כי מקור הבעיה התגלה באכלוס בניינים חדשים, ומערכת הביוב של בנינים אלו חוברה בטעות למערכת הניקוז במקום לביוב. טעות זו הובילה לזרימה של ביוב דרך מוצא הניקוז". השיב המשרד להגנת הסביבה, בתגובה לפניית חריש סיטי.

זיהום בנחל נרבתה צילום: מעוז לואנץ
תמונת ארכיון של זיהום בנחל נרבתה בקיץ 2023

"בדיגום שבוצע בקיץ 2023 נמצאו 370,000 יחידות קולי צואתי ב-100 מ"ל, ובעקבות כך המשרד פנה למועצה, שפעלה מול הקבלן האחראי. לאחרונה דיווחה המועצה כי חיבורי הביוב והניקוז הבעייתיים ככל הנראה נותקו, ואף צירפה תוצאות דיגום עדכניות, שבהן נמצאו 8.2 יחידות קולי צואתי בלבד ב-100 מ"ל. עם זאת, דיגום שביצעה עמותת צלול הצביע על רמות גבוהות יותר – 37,000 יחידות קולי צואתי.

"מאחר וכל הדיגומים האחרונים בוצעו בימי גשם, המועצה עדכנה כי בכוונתה לבצע דיגום נוסף ביום יבש, זאת לצד דיגום נוסף שיבצע מחוז חיפה במשרד. תוצאות הדיגום הקרוב יסייעו לקבוע האם נדרשות פעולות נוספות לפתרון מלא של הבעיה.

"המשרד ימשיך לפקח ולעקוב אחת פעולות הרשות המקומית עד להסרת המפגע במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה".

תגובת עיריית חריש: "העירייה טיפלה בבעיה הזו במשך השנה האחרונה בכמה דרכים. העירייה ערכה דיגום מים בנחל במהלך פברואר 2025. התוצאות תקינות, ואנו מעריכים שהבעיה נפתרה".

לקריאה נוספת: לאחר שנים של הזנחה: החלו העבודות להנחת קו הביוב שימנע את זיהום נחל נרבתה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

מנחל מוזנח לפיסת טבע "גלילית": נחל נרבתה עובר מהפך

צינור הביוב שהותקן עצר את הזרמת השפכים לנחל, ופינת הישיבה 'תחת החרוב' הפכה לנקודת מוצא לטיולים; נחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה, זורם לתושבי שכונת בצוותא מתחת לאף, אבל לא רבים מכירים את פנינת הטבע המקומית


כ-100 מתושבי חריש השתתפו בשבת האחרונה בפיקניק משפחות שהתקיים בכניסה לנחל נרבתה. המשתתפים התכנסו בפינת הישיבה מאבן שהוקמה שם לאחרונה, ונקראת 'תחת החרוב', על שם העץ המרשים תחתיו היא חוסה.

את הפעילות שכללה מעגלי מתופפים, פיתות בסאג' וטיול בסביבת הנחל, ארגנו במשותף עמותת חריש חופשית, רשות ניקוז ונחלים-השרון והחברה להגנת הטבע.

העיתוי אינו מקרי. בשבוע שעבר הסתיימו רשמית העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון – מהלך שהושג בעמל רב אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה.

נרבתה נרבתא חריש חופשית
"שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו". צילומים: חריש חופשית

"לשמחתנו, הצינור יעצור את הזיהום ויאפשר לנו ליהנות מהנחל וסביבתו. יש פה שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו בחריש ואת כדור הארץ", מציינת ענבל גולדשטיין, יו"ר משותף עמותת חריש חופשית.

להכיר את הנחל ליד הבית

נחל נרבתה, יובל עילי של נחל חדרה, הוא נחל אכזב. שטחו של הנחל הוא 70 קמ"ר, ואורכו כ-20 ק"מ, וחלקו מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית. בחורף זורמים בנרבתה מי הגשמים והשיטפונות מפאתי הרי שומרון. נחל נרבתה זורם בסמוך לחריש. חלק מתושבי בצוותא משקיפים על תוואי הנחל מחלונות ביתם.

נחל נרבתה נרבתא צילום משנת 2020: רן פרחי רשות ניקוז ונחלים שרון
"לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית" בצילום: תוואי נחל נרבתה ושכונת בצוותא הנבנית. קרדיט: רן פרחי – רשות ניקוז ונחלים שרון

"המטרה שלנו היא לחבר את התושבים לנחלים שקרובים אליהם, כי הרבה פעמים אנשים חיים על יד נחל והם בכלל לא מכירים אותו", מסביר רועי כהנא, אחראי חינוך וקהילה ברשות ניקוז ונחלים שרון.

הירידה לנחל נרבתה היא מרחוב רעות 19 בשכונת בצוותא, ו/או פארק הכלניות

"אחת הפלפורמות שלנו היא של טיולי 'משפחות שומרות נחל', כדוגמת הפעילות בשבת האחרונה. הרעיון הוא לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית, ואחרי כן גם את הנחלים הקרובים בסביבה כמו נחל עירון, נחל חביבה ונחל חדרה".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
'מתחת לחרוב' – נקודת היציאה לטיול משפחות בנחל נרבתה. צילום: רועי כהנא

לדברי כהנא הרשות מפעילה את תוכנית 'שומרי הנחל' גם לתלמידים במערכת החינוך בחינוך. "שני בתי ספר בעיר אימצו אותה ובמסגרתה התלמידים יוצאים לנחל נרבתה שקרוב אליהם כדי לחקור, ללמוד, לבדוק ולטייל. אנחנו מספקים מדריכים על חשבוננו".

"כמו בגליל או בכרמל"

פינת הישיבה שהוקמה, גם היא חלק מפעילות רשות הניקוז והנחלים-שרון, שנועדה לעודד את היכרות החרישאים עם הנחל. "השקענו יומיים של עבודה, עם כלים, טרקטור ומומחה לאבן, וסידרנו פינה שבעוד כמה חודשים תיראה חלק מהנחל. זה מאוד פשוט, צנוע ולא פומפוזי. אין ספסלי פיקניק – זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה.

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה". צילום: רועי כהנא

"נחל נרבתה הוא אזור של חורש טבעי ממש כמו בגליל התחתון, יש צבאים, דורבנים, שועלים, תנים, חזירי בר ויונקים רבים באזור הנחל – וזו חוויה לפגוש אותם בפעילויות שאנחנו מארגנים בשעות הלילה. חוץ מזה, זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף".

השקעה תקציבית גדולה

כהנא מודה שההשקעה של רשות נחלים וניקוז שרון הן בתוכניות החינוכיות השונות והן בהקמת פינת הישיבה נובעת מזיהוי פעילים חברתיים ואכפתיים בחריש. "אנחנו לא נמצאים בשטח 24/7. אנחנו פועלים בשותפות עם הקהילה כדי לייצר פעילויות שיעודדו אנשים לצאת יותר לנחלים בסביבתם, ומה שקרה בשבת האחרונה הוא ממש הגשמת חלום מבחינתנו".

"זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף". צילום: רועי כהנא

אחד הפעילים הסביבתיים המוכרים בעיר, מעוז לואנץ, נאבק כדי לקדם את הטיפול בזיהום הנחל ולקח גם חלק פעיל בהכנות לסידור פינת הישיבה. יחד עם חניכי השומר החדש הם עבדו במשך מספר שעות כדי לגזום שיח מטפס שהשתלט על עץ החרוב, עבודה שהיתה חיונית לקראת הקמת הפינה השנה.

"אני שמח מאוד שרשות המים הקצתה שישה מיליון שקלים לטיפול בזיהום הנחל, בעיה שנמשכה מספר שנים. הרשות מינתה את תאגיד מי עירון שביצע את החיבור של הצינור וזו בשורה נהדרת אחרי כל כך הרבה שנים. זו ממש שמחה גדולה וצריך לומר כל הכבוד לשני הגופים האלה שעבדו ויישמו את זה.

"רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, ויצרה פה פינה מדהימה". צילום: רועי כהנא

"גם רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, מבלי שעיריית חריש היתה צריכה להכניס את היד לכיס, ויצרה פה פינה מדהימה עבורנו. רועי (כהנא) אמר לי שזה קרה בזכות התושבים בחריש, הרשות ראתה שיש פה קהילה רצינית שמתארגנת".

דרושים: משוגעים לנחל

גם לואנץ משבח את הטבע היפה בסביבת נחל נרבתה: "בשטח נוצרו שבילים משני צידי הנחל, יש אפשרות לטייל שם, ואנשים עושים זאת כל הזמן.

המסלול המעגלי בנחל נרבתה.

"בחלק המערבי, השביל לא צמוד לנחל אבל מדובר בשביל יפה בחורף עם פריחת נרקיסים וכרכומים, ובאביב הוא בכלל מדהים. יורדים מרעות 19 בשכונת בצוותא למטה ופונים שמאלה. צועדים כקילומטר עד לכביש 611, השביל נוח גם לעגלות.

"בצד המזרחי יש מסלול נוסף קצר יותר. חוצים את הנחל בפינת הישיבה החדשה, פונים צפונה (שמאלה) וצועדים כ-200 מטרים בשביל מדהים שההליכה בו היא בין העצים. בהמשך יש לפנות ימינה ולהיכנס פנימה כדי לראות את הפריחה. זהו מסלול קל, פשוט ומהנה. אפשר להמשיך גם במסלול מעגלי שכולל גת עתיקה ומטעי זיתים. זה באמת מסלול קל, מקסים ומומלץ".

לואנץ מקווה ששטח נחל נרבתה יזכה לסימון שבילים מקצועי יותר בעתיד: "יש יחידה לסימון שבילים בקק"ל ואם הם ירצו לעשות משהו, כפי שעשו ביער עירון, זה יהיה נהדר".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים"

גם כהנא מתייחס לנושא: "בנרבתה יש כיום שביל קצר מאוד להליכה, אבל אם תהיה חבורה מסורה בעיר שתיקח זאת על עצמה – זה יהיה מדהים. זו יכולה להיות משימה של קבוצת 'נאמני נחל חריש', שאנחנו רוצים לפתוח בחריש. כיום במסגרת הפעילות של פעילי נחל חדרה, יש להם משימה דומה, הם מתכננים שביל עבור הנחל שעובר להם בעיר".

"מה שאתם לא תעשו – אף אחד לא יעשה בשבילכם", מדגיש כהנא. "אנחנו שותפים שיכולים לפעמים לבוא ולתת יד או לעזור בכסף או אמצעים אחרים, אבל בשורה התחתונה, אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים. אנחנו מחפשים את המשוגעים לדבר, משוגעים לנחל. אלו משוגעים טובים".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

לאחר שנים של הזנחה: החלו העבודות להנחת קו הביוב שימנע את זיהום נחל נרבתה

נחל נרבתה, מפנינות הטבע של חריש, סובל מזיהום חמור, שמקורו בשפכים של ברטעה ומהתעלמות הרשויות השונות מהבעיה כבר מספר שנים. החודש, סוף סוף, החלו העבודות להנחת צינור ביוב שיפתור את הבעיה. הפרויקט בעלות של כ-6 מיליון שקלים יסתיים בסתיו. בקיץ הקרוב עדיין יזרמו שפכים בנחל


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


נחל נרבתה, הוא אחד מפניני החמדה והיופי בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

למרות עושר המינים, הצמחים והעובדה שבחורף, נחל האכזב מתמלא מים וממלא באושר את ליבות המטיילים באזור, סובל הנחל מהזנחה איומה וגרוע מכך, מזיהום מסכן חיים.

זיהום בנחל נרבתה צילום: מעוז לואנץ
זיהום בנחל נרבתה – הבעיה ידועה לרשויות. צילום ארכיון: מעוז לואנץ

השפכים של ברטעה

הסיבה המרכזית לזיהום היא הזרמת השפכים לנחל מאזור התעשייה של ברטעה המזרחית, ברשות הפלסטינית. הבעיה היתה ידועה לרשויות, אך במשך מספר שנים מצאו עצמם הגופים האחראים סבוכים בחוסר עשייה ובהטלת אחריות האחד על השני, בעוד השפכים ממשיכים לזרום למימי הנחל ומזהמים את כל הנקרה על דרכם.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה וביקש התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

מעוז לואנץ. צילום: נתן בן יוסף
לואנץ: "זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב שלנו". צילום: נתן בן יוסף

"הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תהה גם מעוז לואנץ, תושב חריש ופעיל סביבתי.

"מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים. צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו", דרש לואנץ בעבר.

עלות הפרויקט: שישה מיליון שקלים

שנה כמעט חלפה מהזיהום האחרון שהשחיר את מי נרבתה ורק כעת הפיתרון נראה באופק.  תאגיד מי עירון, החל בשבוע החולף בעבודות תשתית להנחת קו ביוב מותאם בהיקפו לשפכים של ברטעה ויישובי צפון השומרון גם יחד, ולחיבורו למערכת ההולכה האזורית.

העלות הכספית של הפרוייקט, הינה כ-6 מיליון שקלים, שמקורם בקיזוזי מע"מ מהרשות הפלסטינית, כך לדברי מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסיין מחאמיד.

חיבור ברטעה למערכת ההולכה האזורית של עירון, חריש ומנשה. צילומים: תאגיד מי עירון, מעוז לואנץ

"מזה שנים הרשות הפלסטינית ביצעה קווי ביוב פנימיים לאזור לעיל, ללא פתרון והתחברות למערכת האזורית, דבר אשר היווה מטרד סביבתי לכיוון היערות והגיע עד למצפה אילן וחריש". מסביר מחאמיד. "תאגיד מי עירון התריע רבות על המטרד הסביבתי-בריאותי הזה, עד שבסופו של יום הנושא התגלגל עד שהגיע לפתחה של רשות המים, שהינה אחראית על המים והטיפול בשפכים. רשות המים הסמיכה את תאגיד מי עירון לבצע את פרויקט התחברות החלק הדרומי של ברטעה אל שרקייה למערכת ההולכה האזורית המשותפת של עירון, חריש ומנשה. ראוי לציין, שישנו ממשק הדוק עם הרשות הפלסטינית בנושא", הוא הוסיף.

חוסיין מחאמיד: "הרשות הפלסטינית ביצעה קווי ביוב פנימיים לאזור, ללא פתרון והתחברות למערכת האזורית"

הצפי: קיץ מזוהם

לדברי מחאמיד הצפי לסיום ביצוע הפרויקט וההתחברות למערכת ההולכה האזורית הינו עד לספטמבר 2024: "אז ניתן יהיה להכריז על סיומו של המטרד הסביבתי אזורי זה", הוא הכריז. במילים אחרות: בקיץ הקרוב השפכים עדיין יזרמו בנחל, למגינת ליבם של המטיילים ושל דיירי רחוב רעות בשכונת בצוותא, המתגוררים בסמוך לנחל.

נחל נרבתה זיהום צילום: נתן בן יוסף
נחל נרבתה, במרחק של מאות מטרים ספורים מבתי העיר; צילום: נתן בן יוסף

"זה הזמן שהמתכנן העריך כתקופת ביצוע של הקו", אומר מחאמיד. "בסיור האחרון של מנכ"ל התאגיד והצוות המקצועי, נדרש הקבלן להגביר את קצב הביצוע והגדלת הצוותים והציוד, במטרה לקצר את זמן הביצוע ככל שניתן", הוא מסכם.

אריאב בירך על המהלך: "פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל  בראשותי שמח לנוכח החדשות אודות הנחת קו הביוב שיסדיר את הזרמת השפכים מברטעה ובכך ימנע את זיהום הנחל והאזור כולו. פורום התושבים האזורי שרון כרמל להגנת הסביבה ימשיך לפעול ע"מ לשמור ולקדם אג'נדות סביבתית במרחבנו לטובת תושבי האזור כולו".

לקריאה נוספת: הבעיה ידועה לרשויות אך השפכים ממשיכים לזרום לנחל נרבתה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

הבעיה ידועה לרשויות אך השפכים ממשיכים לזרום לנחל נרבתה

 נחל נרבתה, בסמוך לשכונת בצוותא

אל תתנו לנוף היפה לבלבל אתכם: בנחל נרבתה, הסמוך לשכונת בצוותא, זורם הביוב של ברטעה המזרחית. הבעיה ידועה לרשויות אך הפתרון למפגע עדיין רחוק. פעיל סביבתי: "הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


עשרות מתושבי חריש השתתפו החודש בסיור בנחל נרבתה, המצוי במרחק מאות מטרים בלבד משכונת בצוותא.

הסיור היה חלק ממאבק סביבתי לשמירה על הנחל, אליו מוזרמים באין מפריע שפכים מהישוב הפלסטיני ברטעה.

נחל נרבתה זיהום צילום: נתן בן יוסף
נחל נרבתה, במרחק של מאות מטרים ספורים מבתי העיר; צילום: נתן בן יוסף

הסיור התבצע בהדרכתו של מעוז לואנץ, פעיל סביבתי ותושב העיר שגילה באקראי את המפגע ובשיתוף עם עמותת חריש חופשית.

נחל עם ערכי טבע גבוהים

נחל נרבתה הוא אחת מפינות החמד בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

צבאים בנחל נרבתא צילום: אדי גרי
צבאים בנחל נרבתה. צילום: אדי גרי

אחת ההמלצות בתוכנית היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על צמחיית נחלים – צמחיית שיחים החיונית לצבאים, שמקפצים לפרקים בכרי הדשא מול ביתם של תושבי בצוותא. צמחיה זו מעניקה לצבאים מחסה והסוואה מטורפים. אך המלצות לחוד ומעשים לחוד.

זיהום מזוט בנרבתה

במרץ 2023 התגלה בנחל נרבתה זיהום מזוט. המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא פועל לטיפול בזיהום בנחל נרבתה ונחל עירון.

זיהום מזוט בנחל נרבתה צילום: יובל סבר, רשות הטבע והגנים

"לאור דיווח שקיבל המשרד להגנת הסביבה ממכון טיהור שפכים עירון, על אודות זרימת מים מזוהמים בחומר שחשוד כדלק, יצאו מפקחי רשות הטבע והגנים לשטח ואיתרו חומר החשוד כמזוט בפתחת נחל נרבתה ונחל עירון. בבדיקה עלה, כי החומר המזהם נשפך באחת משוחות מערכת הביוב של קו מאסף עירון. בשלב זה, מקור הזיהום טרם אותר, וייתכן כי מקורו בשפיכה שהתבצעה בשטחי הרשות הפלסטינית וזלגה לקו מאסף לעירון", עדכן המשרד להגנת הסביבה.

צילום סרטון: מעוז לואנץ

שפכים ישירות לנחל

פחות משלושה חודשים חלפו ונחל נרבתה עלה שוב לכותרות בהתייחס לזיהום בנחל שמקורו בהזרמת שפכים ממעלה הנחל, מברטעה המזרחית ברשות הפלסטינית.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה.

אריאב, תושב פרדס חנה ולמוד מאבקים סביבתיים כתב: "בחודשים האחרונים פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל מקבל פניות רבות מתושבי חריש והאזור בגין פגיעה חמורה לכאורה בטבע והסביבה. בפניות מלינים תושבים רבים כי לתוך נחל נרבתה מוזרמים לכאורה שפכים מהכפר ברטעה".

אריאב ביקש במכתבו התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

זיהום בנרבתה צילום: נתן בן יוסף
דגימות נלקחו במהלך הסיור. צילום: נתן בן יוסף

ערן בן הרוש, תושב שכונת "בצוותא" ופעיל סביבתי, השתתף בסיור שאירגן לואנץ והתרשם כי העבודה עוד רבה: "נחל נרבתה סובל מזיהום כתוצאה מהביוב הזורם מברטעה הפלסטינית. הזיהום בנחל נרבתא מביא עימו ריחות לא נעימים אשר מגיעים לשכונת בצוותא הסמוכה ולבתי התושבים", הוא מוסיף.

הבעיה היתה ידועה

"בשנה שעברה המים היו נקיים והשנה המים הם שחורים. הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תוהה לואנץ. "אני גיליתי את הבעיה לפני מספר חודשים, אבל מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים".

מעוז לואנץ. צילום: נתן בן יוסף
לואנץ: "לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל" . צילום: נתן בן יוסף

"צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו.

"אני הייתי רוצה שעיריית חריש, כאחד הגופים הגדולים באזור, תפנה לתאגיד מי עירון ותדרוש טיפול מיידי בזיהום הזה שעובר בשטחה של העיר", מוסיף לואנץ.

פינג פונג רשויות

מעיריית חריש נמסר כי "למרות שאין הנושא מצוי תחת אחריותה, היא פנתה למשרד לאיכות הסביבה בדרישה לקדם בדחיפות את הטיפול במפגע". עוד ציינה הרשות, כי "בבדיקות מים שערכה מחלקת המים בעירייה, נמצאו מי השתייה של העיר נקיים ותקינים".

מנכ"ל רשות ניקוז שרון ניסים אלמון ציין בתשובתו לפניית מערכת ‘חריש סיטי’ כי "הבעיה ידועה. יש צינור ביוב מברטעה המזרחית שנכנס בצורה חופשית לנחל ומזרים אליו שפכים. תאגיד המים והביוב צריכים היו לחבר את הצינור למערכת הביוב האזורית וזה באחריות מנהלת הביוב הארצית ברשות המים – אליהם צריך לפנות". אלמון גם סיכם את השיחה ואמר: "הרבה דיבורים ומעשים – כלום".

זיהום בנחל נרבתה צילום: מעוז לואנץ
זיהום בנחל נרבתה. "הבעיה ידועה" צילום: מעוז לואנץ

מועצה אזורית מנשה שנחל נרבתה מצוי בשטחה המוניציפאלי ציינה בתורה כי: "מקור הדליפה הינו בשטחי הרשות הפלסטינית, הזיהום באזור חריש. תאגיד המים והביוב מי עירון הוא האמון על הטיפול בכך. יש לפנות אליו לבירור אופן הטיפול".

מיידי או בטווח הזמן הרחוק?

מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסין מחאמיד, מסר כי במסגרת מכרז שפרסם התאגיד כבר נבחר קבלן זוכה לחיבור צינור הביוב החסר, שיזרים את השפכים מהרשות הפלסטינית אל מערכת הביוב האזורית אך חל עיכוב נוסף, בשל דרישה של מספר ישובים בצפון השומרון להתחבר לאותו צינור.

"לאחר פגישה של התאגיד עם נציגי רשות המים, הבטיחה הרשות כי בשבוע הבא תתקבל ההחלטה אם להתקדם עם הקבלן הזוכה בהתאם לתנאי המכרז המקורי או לשנות אותו.

במקרה הראשון, חיבור צינור הביוב המזוהם בין החלק שיוצא מברטעה לכיוון מצר יתבצע באופן מיידי. אם רשות המים תגיד לנו שבשלב זה לא לוקחים את יישובי צפון השומרון בחשבון, אני מאמין שמקסימום תוך חודש יהיה קבלן בשטח.

"במידה ורוצים לצרף את הישובים ריחן, חיננית ושקד, העניין מחייב התאמת תכנון ושינוי כתבי הכמויות. המלצתי לרשות המים היא שאנחנו נצא למכרז המקורי ללא יישובי צפון השומרון על מנת לטפל במפגע הסביבתי בהקדם".

למרות התחזית האופטימית וההמלצה לטיפול מיידי מציין מחאמיד כי בפועל מדובר בבעיה ידועה שהוזנחה על ידי הרשויות מספר שנים: "השפכים התגלו לפני מספר שנים ובקיץ זה רק הולך ומחמיר היות ואין גשמים ואין מיהול של השפכים עם מי הערוץ במקום, ונכון לעכשיו, השפכים עדיין זורמים לנחל נרבתה".

מרשות המים נמסר: "הביוב הזורם מהרש"פ אל תוך תחומי הקו הירוק, הינו בעיה מורכבת איתה מתמודדת רשות מים כבר שנים.

"בנחל נרבתה, נשפטה ואושרה תוכנית לחיבור שפכי העיירה ברטעה למטש עירון, וגם תוכנית הנותנת פתרון לישובי צפון השומרון, על מנת למנוע זיהום סביבתי. אנו רואים בתכנית המשולבת פתרון הנדסי מקצועי נכון. בשלב זה ובהתאם לנהלים הקיימים, לא ניתן לתת מענק לביצוע הפרויקט.

"בימים אלו, אנו בוחנים את הנושא מול משרד האוצר על מנת לתת פתרון מימוני לקידום הפרויקט, לאור הזיהום בנחל. אנחנו עובדים על פתרון שיאפשר מימוש מידי של התוכנית המשולבת".

פעולה אזרחית אקטיבית

מה ניתן לעשות כאשר גלגלי הבירוקרטיה נעים לאט וזרמי השפכים מהירים הרבה יותר? לואנץ מציע דרך פעולה אקטיבית.

סיור בנחל נרבתה צילומים: מעוז לואנץ
הסיור בשבת: "להעלות את המודעות לנושא". צילומים: מעוז לואנץ

"מטרת הסיור היתה, בין היתר, לעורר את מודעות התושבים לזיהום בנחל. לשמחתי, מבחינה מקצועית לא נמצא זיהום בחלק של הנחל בו טיילנו, ככל הנראה כתוצאה מספיגת המים המזוהמים באדמה. גילינו אפילו סימני חיים במים – שפיריות, צפרדעים ויתושים, אך במרחק של 2 ק"מ מזרחה לכיוון ברטעה – כבר לא נצפו חיים בנחל".

"לצערי", מוסיף לואנץ "הרשויות לא לוקחות אחריות על הזיהום הזה וככל הנראה ביצוע המכרז המקורי יידחה, והתאגיד יצא לתיכנון חדש של צינור גדול יותר, מה שעלול לדחות לזמן ארוך יותר את הטיפול בבעיה הנוראית הזאת.

"אני קורא לתושבי העיר לפנות למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה ולהתלונן, כפי שנעשה בעבר בעניין הזיהום בנחל ציפורי, מפגע שעלה לסדר היום הציבורי הארצי וטופל הודות לתלונות התושבים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הזיהום בנחל נרבתה הוא תוצאה של הזרמת שפכים משטחי הרשות הפלסטינית. תאגיד מי עירון עובד על הקמת קו שיתחבר למערכת הביוב האיזורית שמובילה למכון טיהור שפכים עירון לשם פתרון הבעיה. המשרד יעקוב אחר הנושא".

לקריאה נוספת: לחצי הפיתוח של חריש מאיימים על המסדרון האקולוגי המזרחי


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

צילום: שלמה לחי

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

עצים כרותים יער שלמה לחי
כריתת עצים כהכנה לסלילת כביש 611. צילום: שלמה לחי

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "היער הוא אוצר". צילום: אורן קלר

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

מעוז לואנץ
טיול משפחות ביער עירון בהדרכת מעוז לואנץ. צילום: מאור קורן

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

ארז ארד החברה להגנת הטבע
ארז ארד, החברה להגנת הטבע

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

יער עירון צפונית לחריש
צפונית לחריש: יער עירון

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

טבע במרחק נגיעה: מבט משכונת הפרחים אל שמורת תל זאבים

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

נרבתא נרבתה
טבע במרחק נגיעה: מבט מנחל נרבתא לשכונת בצוותא

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

הירידה ליער חריש מרחוב אורן
טבע במרחק נגיעה: הירידה ליער חריש מרחוב אורן, שכונת החורש

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

יער צפונית לחריש צילום: מאור קורן
"אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק" צילום: מאור קורן

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

תוואי כביש 611 העתידי - כביש הגישה הדרומי לחריש
תוואי כביש 611 העתידי – כביש הגישה הדרומי לחריש

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

תוואי הרכבת החדש: פגיעה פחותה בטבע. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל בע"מ

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

המסדרון מעו"ף
"המסדרון" במעו"ף בו מתוכננת הקמת ביה"ח

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

חתימה על אמנה יער קהילתי קק" צילום דוברות עיריית חריש
החתימה על אמנת "יער קהילתי" מול נציגי קק"ל צילום דוברות עיריית חריש

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

טיול טיולים
לטייל ולהעלות את המודעות והחיבור של תושבי חריש ליערות

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רוצים שינוי: הפעילים החברתיים הבולטים בחריש בשנת 2021

חריש משמשת כר פורה לאקטיביזם אזרחי ויזמות קהילתית, ובכל זאת, שמונה פעילים חברתיים בלטו השנה בחותם שהטביעו על העיר. הרב אברהם בן אסולין, מתן גטה, מעיין גלעד, אודי הרפז, רועי זך, מעוז לואנץ, יעל עינהר ושני שם טוב הם הפעילים החברתיים הבולטים לשנת 2021 של 'חריש סיטי'

"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם. זה הדבר היחיד שאי פעם הביא לשינוי". משפט זה, המיוחס לאנתרופולוגית מרגרט מיד, מקבל משנה תוקף בחריש. העיר משמשת כר פורה לאקטיביזם אזרחי ויזמות קהילתית. ההשתתפות בפעילות התנדבותית למען הכלל היא גבוהה וניכר כי הרצון במעורבות והשפעה על תהליכים הוא חזק. ובכל זאת, מעל כולם מתבלטים שמונה פעילים חברתיים (מופיעים על פי סדר א'-ב') אשר השפיעו על השיח החברתי בעיר וחוללו שינוי עמוק וארוך טווח.

הרב אברהם בן אסולין: שיח שובר מחיצות

הרב אברהם בן אסולין
הרב בן אסולין: הסרת מחיצות

הרב אברהם בן אסולין משמש כרב קהילת הליכות עולם בחריש. עם הגעתו לחריש לפני יותר משנתיים, זיהה הרב בן אסולין כי הציבור בחריש ככלל והדתי בפרט, נחלק לקהילות הומוגניות, מוגדרות ומופרדות ואלה יוצרות קיטוב שהולך וגובר. בשיעוריו עוסק הרב בן אסולין בסוגיות חברתיות וקורא לסובלנות וקבלת האחר. הוא עוסק רבות בהסברה יהודית ובהסרת מחיצות וקירוב בין דתיים, חרדים וחילונים בחריש. בזמן מבצע "שומר החומות" קרא הרב בן אסולין יחד עם מספר רבנים נוספים מחריש להימנע מכל הפגנה והתקהלויות כנגד ערבים, שעלולות להוביל לסכנת נפשות ומנוגדות להשקפת גדולי ישראל. במהלך השנה האחרונה, הוביל הרב בן אסולין יחד עם יעל עינהר, את תכנית 'פלוגתא' של ארגון 'הקונגרס הישראלי' אשר כללה סדרת פגישות בין תושבים חילונים, דתיים וחרדים ופעלה לקדם שיח עירוני סובלני.

הרב אברהם בן אסולין
שיח חברתי שובר מחיצות

לדבריו, השיח הבלתי פורמלי עם תושבים מחריש הוביל לשינוים תפישתיים וגם לשינויים התנהגותיים: "פעולות ההסברה בקרב הציבור הדתי והכללי ותוצרי המפגשים, שברו מחיצות לא רק בקרב 20 איש, אלא בקרב קהלים גדולים בהרבה. המשתתפים העבירו את המסרים בקהילות שלהם ודרך פרסומים ברשתות החברתיות", מסביר בן אסולין ומסכם את התוכניות לעתיד: "בהסתכלות קדימה, בכוונתנו להקים בחודש הקרוב ארבע קבוצות שיח שכונתיות של מפגשים בין דתיים וחילונים בחריש".

מתן גטה: שומרים על הבית

מתן גטה משמר השכונות
מתן גטה – משמר השכונות

משמר השכונות, הגוף האזרחי המסייע לרשויות החוק והאכיפה בשמירה על בטחון התושבים, הפך בשנה החולפת למכפיל כוח משמעותי בהגברת תחושת הביטחון בעיר. המערך שהוקם באוקטובר 2020 על מנת להתמודד עם תופעת הפריצות והגניבות בעיר, עלה בשנה האחרונה שלב ותפקד באופן מעורר כבוד בימי מבצע "שומר החומות" כתגבורת לכוחות השיטור. מתן גטה, מדריך ירי ולוחמה, מנהל בהתנדבות את משמר השכונות בחריש. גטה מציין כי בשנה החולפת סייע משמר השכונות גם במספר פעילויות לאיתור נעדרים בחריש.

משמר השכונות
משמר השכונות: לקחו חלק במטלות הביטחון השוטפות

"שיתוף הפעולה בין המשמר לגורמי העירייה התהדק באופן משמעותי בשגרה ובחרום. אפשר לראות זאת בהיקף ההדרכות למתנדבי המשמר, בהרחבת היכולת של המשמר לפעול בזכות האפשרות לסייר על בסיס רכבי עירייה ובהגברת נוכחות משמר השכונות במרחב הציבורי בשגרה – באזור מוסדות החינוך בתחילת שעות הפעילות, ובאירועים העירוניים", הוא מסביר.

במבט קדימה לשנת 2022, שואף גטה להמשיך ולהרחיב את ההשתלמויות המקצועיות שיקבלו המתנדבים בתחומים כמו תקשורת עם בני נוער, עזרה ראשונה והדרכות בנושאי הגנה עצמית כדי להביא לשיפור יכולות מתנדבי המשמר באירועי חירום ובכלל.

מעיין גלעד: יום הגאווה הראשון בחריש

מעיין גלעד
מעיין גלעד: הקהילה הלהט"בית צומחת

 ביוני 2020 פרצה מעיין גלעד לשיח החברתי בעיר לאחר שארגנה רכישה קבוצתית של דגלי גאווה לתלייה במרפסות העיר, בחודש הגאווה. בשנה וחצי שחלפו מאז הספיקה גלעד להקים ולבסס קהילה להט"בית שוקקת ובועטת. אירוע השיא בהובלתה ובהפקתה של גלעד שהתקיים השנה, היה אירוע הגאווה הראשון בעיר – הפנינג לציון חודש הגאווה, בעזרת פעילים ומתנדבים מן הקהילה הגאה ומחוצה לה. בנוסף, תוכנית שכתבה עבור עיריית חריש וקודמה על ידי הרשות מול המשרד לשיוויון חברתי – נשאה פרי בדמות מענק על סך 100 אלף שקלים. כספי המענק בהם זכתה העירייה יוקצו לטובת פעילויות ייעודיות לקהילה הגאה המקומית.

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
הקהילה הגאה בחריש; צילום: חריש חופשית

"בשנה החולפת הקהילה גדלה ונוספו לה חברים חדשים, רובם זוגות צעירים עם פעוטות ומתקיימים ביניהם קשרי חברות וקהילה", מציינת גלעד. לדבריה, היא מעוניינת להמשיך ולהעמיק את הפעילות ההתנדבותית ולשלב אותה בעיסוקיה המרכזיים: "בפן האישי, ניגשתי למכרז שפרסמה עיריית חריש, לתפקיד רכזת הקהילה הגאה, וכעת אני ממתינה לתשובה. בד בבד, קיבלתי פנייה ממועצת בנימינה גבעת-עדה למלא את תפקיד רכזת הקהילה הגאה והסכמתי. כעת אני שוקדת על הקמת הקהילה ויצירת תכנית עבורם".

 אהוד (אודי) הרפז: 250 מתנדבים בארגון ידידים

אודי הרפז
אודי הרפז: חילוצים, פריצות וסיוע לנזקקים

הרכב לא מניע? נתקעתם במעלית? סביר להניח שאודי הרפז יהיה מהראשונים להגיע ולסייע לכם. הרפז, תושב העיר מזה שמונה שנים, מנהל את סניף ידידים חריש שמרכז גם את מרחב צפון השומרון.
בפעילות התנדבותית שהפכה לשגרה, הוא מעניק באופן יומיומי סיוע לתושבים בתקלות מכניות ברכב, חילוץ ילדים ממכוניות נעולות ומפעיל מערך מתנדבים המונה כיום כ-250 כוננים וכונניות פעילים. למעלה מ- 60 מתוכם הוכשרו בשנה האחרונה.

אודי הרפז עם מתנדבי ידידים
אודי הרפז בפעילות שגרתית לחילוץ לכודים

בנוסף, הוא מקדיש חלק נכבד משגרת יומו לאיסוף תרומות וסיוע לנזקקים ומעוטי יכולת. "היקף הקריאות והאירועים עולה יחד עם הגידול באוכלוסיית העיר. עם הזמן עוד ועוד תושבים נחשפים אלינו ולאפשרות להיעזר בנו, ואנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לסייע. בשנה הקרובה אני מקווה שבקשתנו תענה ונקבל מקום מוסדר ב'בית המתנדב' שצפוי לקום בעיר, שם אוכל לקיים את ההדרכות לכוננים החדשים, התכנסויות של החברים ולאחסן את הציוד. זה חשוב לנו מאוד לגיבוש המערך".

רועי זך: אגודת הספורט מכבי חריש

רועי זך
רועי זך: "ספורט כמנוף לעתיד"

בשבוע שעבר התקיים הדרבי הראשון בעיר בין שתי קבוצות הכדורסל, מכבי מינץ חריש ומכבי מי עמי. על המשחק הזה, כמו גם פעילותה של אגודת הספורט "מכבי" בחריש חתום רועי זך.

זך יצר קשר עם מכבי ישראל ופעל להקמת עמותה מקומית שפועלת לקידום הספורט התחרותי והעממי בחריש. זך עומד בראש העמותה ומנהל אותה כיום ועד כה, במסגרת פעילות האגודה, נרשמו שתי קבוצות בוגרים וקבוצת ילדים א' לליגה של איגוד הכדורסל בישראל. "הספורט הוא מנוף להכשרה, ללימוד ולהעצמה של תכונות, דפוסי התנהגות וחשיבה, כישורים ומיומנויות הנדרשים לעתיד בטוח של ילדים, נערים ומבוגרים ואני רואה בקיום ספורט תחרותי בחריש מסגרת חשובה שתתן מענה לתושבים הצעירים והבוגרים כאחד", מסביך זך.

מכבי מינץ חריש
מכבי "מינץ" חריש; צילום: אליאור דנינו

פעילותו של זך אינה מוגבלת רק לעולם הספורט. בשנה החולפת עסק זך גם בחיבור תושבי העיר ליער חריש-עירון והוביל יחד עם קרן קיימת לישראל סיורים מודרכים לתושבים ופעילות 'נאמני היער', במסגרתה הילדים מכירים את היער ולומדים לשמור עליו. בראייה קדימה לשנת 2022 מציין זך כי בכוונתו לפעול כדי לחבר בין הספורט, החינוך והסביבה על ידי שילוב תכנים חינוכיים משלימים הקשורים לפיתוח חינוך טכנולוגי, כישורים ומיומנויות מטא-קוגניטיביות, כמו גם חתירה לאורח חיים בריא ופעיל.

מעוז לואנץ: לחזק את הקשר עם היער

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "העלאת המודעות"; צילום: אורן קלר

מעוז לואנץ הוא אחד האנשים המזוהים ביותר עם פרויקטים ירוקים בעיר. חבר קהילת "ירוק בעיר" – התארגנות קהילתית בבניין משותף בחריש כמודל לקיימות עירונית. פעיל מזה שבע שנים בקידום אג’נדה ירוקה בעיר, רכז ומדריך בגינות קהילתיות. יזם את הקורסים ‘חריש למאכל’ ו'מרפסלט', שמלמדים תושבים לגדל במרפסת ירקות ופירות, והוא אחד ממובילי תכנית ההכשרה ‘מנהיגות ירוקה’, שמפעילה עיריית חריש.

במקביל פעיל לואנץ רבות, בשיתוף קק“ל, בהעלאת המודעות ליערות סביב חריש והשמירה עליהם אל מול כוונות ההתרחבות העתידית של העירץ עוד הוא שותף בקבוצת פעולה הקוראת להבטיח תכנון יעיל של תשתיות התחבורה מחריש ואליה.

מעוז לואנץ
מעוז לואנץ מדריך סיור של תושבי חריש ביער עירון. צילום: מאור קורן

לשנת 2022 מציין לואנץ כי שם לעצמו כמטרה להמשיך בקידום כל אותם נושאים בהם הוא פעיל ובעיקר שימת דגש על העלאת המודעות של תושבי חריש לחשיבות היערות הסובבים את חריש והשמירה עליהם.

יעל עינהר: מועצת ההסכמות

יעל עינהר
יעל עינהר צילום: אורן קלר

יעל עינהר המתגוררת בחריש בשנתיים האחרונות היא רכזת הקיבוץ העירוני "אמתי" שקבע את מקום מושבו בשכונת הפרחים בחריש. במסגרת פעילותה הציבורית מרכזת עינהר את פעילות ההכשרה של 'המרכז לצדק חברתי', שמסייע לתושבים להוביל שינוי ברמה המוניציפלית בנושאים כמו תחבורה וחינוך. עינהר חברה פעילה בקהילת הלהט"ב המקומית ולקחה חלק בארגון אירוע הגאווה הראשון בעיר.

מועצת ההסכמות יעל עינהר הרב אברהם בן אסולין שיח חברתי
מועצת ההסכמות בחריש. הפיילוט הצליח

אחת הפעילויות המרכזיות בהן עסקה בשנה האחרונה היתה הנחייה של קבוצת תושבים המורכבת מתושבים חילונים, דתיים וחרדים. "הנחיתי השנה את מועצת ההסכמות של חריש יחד עם הרב אברהם בן אסולין. הפיילוט אומץ על ידי העירייה ובקרוב המיזם יתרחב ויפתחו ארבע מועצות הסכמה שכונתיות", מפרטת עינהר ומציינת את התרומה של המפגשים לקהילה: "הנחנו את הסוגיות הכואבות על השולחן, והשיח האישי שהתפתח שבר את הקרח. אני מאמינה שכל אחד מאיתנו תופס עכשיו את המציאות החברתית כאן בצורה מורכבת יותר", היא מסכמת ומצהירה כי גם בשנה הקרובה תפעל בתחומים הקרובים לליבה.

שני שם טוב: "חיזוק הפעילות הליברלית והחילונית בעיר"

שני שם טוב צילום: חריש חופשית
שני שם טוב: אירועי תרבות ופנאי; צילום: חריש חופשית

בשנה החולפת לקח שני שם טוב חלק מרכזי במחאת השיירות נגד פעילות צופרי השבת ובמאבק נגד כפיה דתית במרחב הציבורי בעיר, כפעיל בפורום הקהילות החילוניות. בהמשך הוא שינה כיון כשבחר לדבריו, "להתמקד בעשייה חיובית וחיזוק הפעילות הליברלית והחילונית בעיר". שם טוב הוא יו"ר משותף בועד המנהל של עמותת "חריש חופשית", שמקדמת אירועי תרבות ופנאי לציבור החילוני ומפעילה מדי שבת בית קפה קהילתי. בין האירועים הבולטים בשנה האחרונה שהפיקה העמותה היה "שבתרבות" פאנל אקטואליה ותרבות בהשתתפות פוליטיקאים, עיתונים ואנשי רוח.

שבתרבות. צילום: חריש חופשית
שבתרבות. צילום: חריש חופשית

בנוסף, שם טוב מוביל ומרכז את ועד שכונת מעו"ף ובמסגרת פעילותו מקיים שיח מול המועצה בתחומים שונים. "התוכניות לשנת 2022 בכל הקשור לאירועי התרבות והפנאי של העמותה כבר מוכנות למעשה, מהצגות ילדים, דרך פעילויות סביב לוח השנה והחגים ועד מופעי מבוגרים ופעילויות עם חיבור לטבע", מפרט שם טוב. "אנו רוצים להגדיל את מעגל חברי העמותה כדי להמשיך לקדם תרבות ופנאי בכל ימות השבוע בדגש על סופי השבוע", הוא מסכם.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

סיור בשביל האידיאולוגיה: "את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות"

כיצד ניתן לשמור על יער עירון מפני תכנית ההתרחבות העתידית? קרן קיימת לישראל ארגנה בחול המועד סוכות את אירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש' במסגרתו למדו המבקרים על היער, החי והצומח והאיומים הניצבים בפתח. "חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

צילומים: לידור שקד, אליאור דנינו, עמותת חריש חופשית

קרן קיימת לישראל קיימה הבוקר (רביעי) פעילות לכל המשפחה ביער עירון שמצפון לעיר. האירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש', שנערך ביוזמת הפעילים רועי זך ומעוז לואנץ,  כלל סיור משפחות ביער, בהדרכתם של פעילי קק"ל, עמדה מוזיקלית, מעגל מתופפים וסדנת יצירה בטבע שארגנה עמותת 'חריש חופשית'.

לחבר את דור העתיד ליער עירון

למעלה מ-100 הורים וילדים השתתפו בפעילות שמשכה אליה מבקרים מן העיר וגם מחוצה לה. מלבד הרצון לייצר עבור המבקרים חוויה משפחתית והנאה מטיול נעים בחיק הטבע, ביקשו המארגנים לבטא את דאגתם הרבה ולעורר את עניין הציבור בתהליכים תכנוניים ובסוגיית איומי הבנייה המרחפים מעל המרחב הירוק הגובל בחריש מצפון. מדובר בהמשך ישיר לפעילות דומה שהתקיימה בחג הפסח האחרון.

המטרה: לשמור על השטחים הירוקים

בנייה או שטחים ירוקים?

תכניות ההתרחבות העתידיות של העיר חריש והגדלת תחום שיפוטה מעוררים דאגה רבה בקרב קק"ל, החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים. אלה מציגים את החשש מפגיעה בריאות הירוקות של האזור ופגיעה במסדרון האקולוגי המשמעותי לעולם החי והצומח המקומי.

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן. הרחבת הגבולות של העיר וכעת הארכתה הצפויה של כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה נתפשים בעיני כהחלטה מדאיגה מאוד", מסביר מעוז לואנץ, מפעילי הסביבה בעיר, המתנגד להרחבת הבנייה של חריש על חשבון השטחים הירוקים.

דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"
דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"

"למשרד השיכון תכניות גדולות להפוך את חריש לעיר עם למעלה מ-100 אלף תושבים והוא שואף לבנות כמה שיותר יחידות יותר מהר ככל הניתן. את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות", הסבירה דבי לרר, פעילה סביבתית למשתתפים בסיור. "אנחנו פה בשביל לספר לכולכם על חשיבות היער, ועל כך שמחובתנו לשמור עליו, כי יש תכניות מאוד רציניות בגינו ואסור לנו להיות שאננים בנושא". לרר קראה למבקרים להצטרף לצוות המתנדבים 'נאמני היער' הנתמך על ידי קק"ל וששם לו למטרה להעלות את המודעות לעתידו של היער.

לקריאה נוספת: דו”ח קק”ל: “יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

חדש בשכונת בצוותא: גינה קהילתית

בטקס חגיגי הושקה אתמול הגינה הקהילתית החדשה של שכונת בצוותא. ראש העיר: "הגינה תשרת את הקהילה באהבה, מתוך תחושת שותפות, אחווה וביחד של כל הגילים וכל המגזרים"

צילומים: בוקי ברדע

אמש (רביעי) נחנכה הגינה הקהילתית של שכונת בצוותא. גינה זו מצטרפת לגינה הקהילתית הפעילה ברחוב התאנה בשכונת החורש, גינה קהילתית בשכונת הפרחים וגינה קהילתית שהוקמה על ידי תושבים בשכונת מעו"ף.

גינה קהילתית בצוותא צילום: בוקי ברדע
אירוע ההשקה במעמד ראש העיר יצחק קשת

אירוע ההשקה נערך במעמד ראש העיר יצחק קשת. "אין לי ספק שהגינה תשרת את הקהילה באהבה, מתוך תחושת שותפות, אחווה וביחד של כל הגילים וכל המגזרים", ציין ראש העיר בטקס ההשקה.

גינה קהילתית בצוותא צילום: בוקי ברדע
מנהל הגינה הקהילתית מעוז לואנץ
על תפעול הגינה יהיה אחראי מעוז לואנץ, תושב חריש, שמונה לפני מספר חודשים על ידי חברת שפיר מגורים לתפקיד רכז הגינה הקהילתית בשכונה. לואנץ, הוא בעל ניסיון בהקמה, הפעלה והדרכה של גינות קהילתיות. הוא הקים בשנים האחרונות גינות קהילתיות בחריש, חדרה ואור עקיבא, והוא גם מעביר קורסים בתחום של גינון אורגני, גידול מזון, חקלאות עירונית, קיימות ויערות.
גינה קהילתית בצוותא צילום: בוקי ברדע
הגינה תשרת את תושבי השכונה

שפיר מגורים מינתה גם מנהלת קשרי קהילה בשכונה השיתופית בצוותא. טל ברק כהן, תושבת חריש מזה חמש שנים, מונתה לתפקיד ותהיה אחראית על הקשר בין תושבי השכונה לחברה, ועל יישום ותפעול האלמנטים השיתופיים שמציעה השכונה לתושביה, כמו מרכז מצוינות והעשרה, חללי עבודה שנבנו בשכונה, חלל אירועים שיתופי לעריכת ימי הולדת, בר מצווה ועוד.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

רואים רחוק רואים ירוק: כך בונים עיר מקיימת

איך בונים עיר בת קיימא? אם תשאלו את שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, התשובה ברורה: מכשירים קבוצות אקטיביסטים שיקדמו פרויקטים ויעצבו את חריש כעיר ירוקה. בחודש שעבר הסתיים המחזור הראשון של קורס 'מנהיגים ירוקים' ואת פירות ההכשרה רואים כבר בשטח. תמונת מצב

"אם יש דבר אחד שמחבר את כל האנשים בעולם – זה  אוכל. מי שרוצה להתעסק בחיבורים בין אנשים צריך לעסוק באוכל. הדבר השני (אחרי אוכל) שמחבר בין אנשים הוא בעיני חקלאות עירונית וגינות קהילתיות".

שמחה פרלמן
שמחה דר פרלמן; צילום גינה קהילתית: ירדן הלל

כך מסבירה שמחה דר פרלמן, רכזת הקיימות בחריש, את תפישתה בנוגע לקידום חיים ברי קיימא בעיר. "גינות ירק, עצי פרי ופינות חמד ירוקות מדברים לכולם. אנשים שלא היו נפגשים בשום דרך אחרת, מוצאים עצמם יחד בגינה הקהילתית", אומרת פרלמן ומדגישה: "בנייה של עיר בת קיימא שיש בה חיבורים בין אנשים, שמתעלים מעל למפה הפוליטית המקצינה, נעשית דרך הטבע".

קורס מנהיגים ירוקים
תלמידי המחזור הראשון של 'מנהיגים ירוקים' לומדים בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

פרלמן אינה מסתפקת באמירות. לפני שבועיים הסתיים המחזור הראשון בקורס הייחודי שהגתה "מנהיגים ירוקים". פרלמן בשיתוף עם מעוז לואנץ ומעין מימון לימדו בקורס את הנושאים "החמים" בעולמות התוכן של תפישת קיימות, פרמקאלצ'ר, חשיבות הקהילה, מיחזור ושמירה על איכות הסביבה כמו גם חינוך למנהיגות. הקורס סובסד משמעותית על ידי העירייה ונתמך מעשית גם על ידי עובדיה הבכירים, שהשתתפו בו כמרצים אורחים.

בוגרי הקורס, 16 מתושבי חריש ללא שום הכרות מוקדמת עם התחום, הפכו עם סיומו לכוח החלוץ בבניית חריש הירוקה. כבר במהלך הקורס החלו התלמידים ליזום פרויקטים שמקדמים עתיד "ירוק" יותר בעיר.

קורס מנהיגים ירוקים צילום: דוברות עיריית חריש
טקס סיום קורס 'מנהיגים ירוקים'; צילום: דוברות עיריית חריש

גינה קהילתית: נקודת חיבור לעיר

יודפת שקד היא אחת מבוגרות הקורס. בחודשיים האחרונים היא הקימה בשכונת מעו"ף גינה קהילתית חדשה שמספקת לתושבים חיבור חיוני לאדמה. "עברתי לחריש ממושב כפרי חקלאי אבל החיבור לאדמה קרה דווקא פה. ההתחלה שלי בעיר היתה קשה, רציתי לחזור למושב, אבל אז גיליתי את הגינה הקהילתית בתאנה ופתאום הכל השתנה. מצאתי את החיבור שלי. הבנתי שאני שייכת לעולם הזה", היא מספרת.

יודפת שקד
יודפת שקד: "מצאתי את החיבור שלי"

"הצטרפתי לקורס כדי לממש את הפרויקט שחלמתי עליו, הקמת גינה קהילתית בשכונה שלי. גם ההכרות המוקדמת שלי עם צוות המדריכים בקורס עודדה אותי להירשם אליו".

על הגינה הקהילתית שהקימה יודפת בשיתוף עם תושבים נוספים, היא נאבקת מדי יום מחדש. אין תקציבים, ובתחילת הדרך לא היו השקיה וציוד ולא ניתן שטח גדול, כפי שקורה בשכונות האחרות, אבל שקד אופטימית: "ניכר שיש שיתוף פעולה מצד המועצה ורצון לממש את הפרויקט הזה. כולם יודעים שאין משאבים אבל זה זמני. מרגישים את הרוח הגבית והתמיכה וזו הדרך להצליח. בעתיד נקבל שטח ראוי להקמת גינה קהילתית בשכונה ונתפעל את זה בתקציבים ממשלתיים. זה יהיה נחמד".

גינה קהילתית במעו"ף
הגינה הקהילתית החדשה בשכונת מעו"ף

גינות על גגות העיר

אביעד יהוד מתכנן לשנות את נראות הגגות בבנייני המגורים בחריש. יהוד, בוגר הקורס, עבר לחריש מקידר. "גרתי רוב החיים בצמודי קרקע עם גינה גדולה, אמנם השקפתי לנוף מדברי אבל ישנם זמנים בהם גם במדבר הכול ירוק. כשעברתי לפה, קיבלתי הלם תרבותי, אני לא רגיל לעיר בכלל", הוא מודה.

אביעד יהוד קורס מנהיגים ירוקים
רביעי מימין: אביעד יהוד בשיעור בשטח; צילום: שמחה דר פרלמן

יהוד שמח לגלות שהקורס היה מאוד מקצועי וסיפק נגיעה בתחומים ירוקים רבים. בעזרת הקורס וההדרכה הנלווית לו, הוא מתכנן להגשים חלום. "בשנת הקורונה עלה לי רעיון להעסיק את הילדים שלי ושל השכנים ולהקים גינות על הגגות בעיר. הרעיון הוא להקים מיני גינה בגגות המשותפים. הגגות לא נבנו למטרה הזו ולכן צריך להתגבר על מכשולים כמו בעיות איטום, ניקוזים ושיפועים, אולם לא מן הנמנע שהשכנים יוכלו לגדל באדניות בגג צמחי מאכל". יהוד מקווה שבחצי השנה הקרובה גינת הגג הראשונה בעיר תצא לדרך ואז ניתן יהיה לשכפל את הליך הקמתה לבניינים נוספים ולהפיץ את הבשורה בעיר. "זו לא גינה שדורשת הרבה שטח וניתן להקים אותה ביום עבודה בעזרת עבודה אינטנסיבית של שניים-שלושה אנשים. הקושי המשמעותי יותר הוא לפתור את הבעיות שציינתי קודם, אבל גם זה ניתן לפתרון".

להתנדנד על ערסל ירוק

טל פינצ'י היא חברת הקהילה 'ירוק בעיר' שמקדמת חיים אקולוגיים בחריש.  חברי הקהילה תרמו תרומה משמעותית לתכנון העיר חריש כעיר שמקדמת תפישת עולם ירוקה, גינון אקולוגי ושמירה על הסביבה.

טל פינצי ערסל ירוק
טל פינצ'י, יוזמת פרויקט 'ערסל ירוק' במרפסת ביתה

היא הצטרפה לקורס מנהיגות ירוקה כי "רציתי לקחת חלק בעשייה פה". את פרויקט הגמר של פינצ'י לא תראו בשטח, באדמה, כי אם דווקא במרפסת. פינצ'י בחרה להקים קבוצת הגות שעוסקת בשאלות משמעותיות הנוגעות לחיים ברי קיימא.

"קראתי לפרויקט שלי 'ערסל ירוק'. הרצון שלי הוא לכנס אנשים שמה שמעניין אותם הוא להתקרב לחיים ברי קיימא ולברר מה המשמעות שלהם, מה קורה בכדור הארץ ומה יקרה בעוד 20 שנה ברמה של הגות והתבוננות. אני קוראת למי שמעוניין להצטרף אלי: לשכב בערסל ולהתבונן בבחירות שאנו מבצעים בחיי היומיום ואיך הן מעצבות את המציאות שלנו. לשאול שאלות חשובות כמו מה הקשר בין חיים ברי קיימא לבריאות שלנו ולמוצרים שאנו צורכים? "המטרה של מפגשי הערסל היא לאפשר למשתתפים לראות שני צעדים קדימה, לשרטט את ההשלכות של הבחירות הטריוויאליות שלנו ואולי לשנות אותן. אני מזמינה ל'ערסל ירוק' אנשים שבא להם לנשום שנייה".

"עיר, יער, רעים" – לנקות את הפסולת וליהנות

בניגוד לקבוצת ההגות של פינצ'י, הקים רועי זך קבוצת פעולה שסימנה לעצמה את הפסולת כיעד.

רועי זך
מימין: רועי זך בפעילות סוף השבוע בתל זאבים; צילום: מרים לנגר

זך, שטרם מלאה שנה למגוריו בחריש, לוקח חלק בפרויקט נאמני היער: קבוצה שמתכנסת אחת לשבוע ודואגת לנקות את יער חריש. הוא גם יצר קשר עם חברת קק"ל והפך לזרוע המקשרת שלהם בעיר. בפסח, ארגן זך בשיתוף קק"ל, אירוע חשיפה ביער עירון ובמסגרת פרויקט הגמר שלו בקורס החליט זך להעלות הילוך ולנקות את תל זאבים – אזור מיוער ויפהפה, ולמרבה הצער גם משופע בפסולת.

רועי זך איסוף פסולת תל אביב מנהיגים ירוקים צילום: ריקי גלילי
כמאתיים איש התגייסו והגיעו לסוף השבוע בתל זאבים ואספו פסולת; צילום: ריקי גלילי

פרויקט "עיר, יער, רעים" שיזם זך בשיתוף עם ליסה בן מאיר, ענבל גולדשטיין ולאה גל שם לו למטרה "לאזן את מה שרע (bad) לטבע להיות רע (friend) עם הטבע". במסגרת הפעילות ארגן זך סוף שבוע חוויתי בתל אליו הגיעו כמאתיים משתתפים, חציים מחוץ לחריש. הפעילות שכללה לינה בטבע, ארוחות משותפות, קבלת שבת, טיולים והפנינג, כללה גם, איך לא, איסוף פסולת מרחבי התל.

מתחמי ישיבה אקולוגיים ביער; צילום: מרים לנגר

"במסגרת הפעילות, מצאנו ספות שנזרקו ביער, הפשטנו אותן מבדים וספוגים והשארנו רק את החומרים האקולוגיים מהם יצרנו מתחם ישיבה עבור המשתתפים", מתאר זך.

"ייצרנו ערימת פסולת ענקית שלא ניתן להתעלם ממנה. מתנדב מטעם העירייה אסף את הפסולת ומבחינתי, המטרה הושגה: גם העלינו מודעות לנושא של אנשים מחוץ לחריש, גם יצרנו שיתוף פעולה עם העירייה וגם נפתח פתח לפעילות שתחבר בין תושבי חריש לתושבי מייסר ואזור הדמדומים ביניהם שזקוק לטיפול", מסכם זך.

גם העירייה התגייסה ופינתה את ערימות הפסולת שנאספו; צילום: דוברות העיר חריש

להרחיב את מעגל האקטיביסטים

בשבועות הקרובים תחל ההרשמה למחזור השני של קורס מנהיגים ירוקים, והפעם, שלא תחת מגבלות הקורונה, מספר המשתתפים יוכפל. פרלמן, כמו אמא אווזה, עדיין ממשיכה ללוות את בוגרי הקורס הראשון. "החלטנו שלא זונחים אותם", היא מסבירה. "הרעיון של הקורס הוא לייצר המשכיות בעזרת כמה עוגנים, אחד מהם הוא 'פורום הקיימות' שמתכנס אחת לחודשיים. זהו פורום שפתוח לציבור ולעירייה ומאפשר הנעה של כל הנושאים", היא מסבירה ומוסיפה "ונמשיך ללוות אותם בכל מה שיצטרכו.

קורס מנהיגים ירוקים
קורס מנהיגים ירוקים: מרחיב את מעגל האקטיביסטים בעיר

"אנו קוטפים היום פירות בחריש בזכות ההשקעה שבוצעה בעבר על ידי יחידים וקבוצות שתרמו משמעותית לתפישת הקיימות בעיר. המטרה של קורס מנהיגים ירוקים היא להרחיב את מעגל האקטיביסטים בחריש ובעזרתם לעצב את העתיד".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

חיים משותפים בבניין קהילתי: "יוצרים מרקם חיים שתומך האחד בשני"

בקיץ האחרון עברו להתגורר בחריש חברי קהילת 'ירוק בעיר'. הם מתגוררים בבניין אחד, מאמינים שחיי קהילה הם המתכון כנגד מחלות הבדידות והניכור העירוניים ומנסים לקדם חיים אקולוגיים בעיר הצפופה. "חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל ויתור על משהו שאתה מאוד אוהב"

קהילת ירוק בעיר; צילומים: אורן קלר

"אפשר להשאיר מפתח לטכנאי. אם מישהו נתקע בלי רכב, תמיד יש מי שיעזור. יש לנו ארוחות ערב משותפות, טיולים ביער או כל רעיון אחר שמישהו מציע. אלו דברים קטנים שביומיום עושים לנו טוב". כך מתארת דבי לרר (56) חברת הקהילה "ירוק בעיר" את ההווי המיוחד של הקהילה שעברה להתגורר בקיץ האחרון בחריש.

דבי לרר
דבי לרר: "אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה"

לרר שייכת לגרעין המייסדים של הקהילה. אלו החלו לפעול יחד כבר לפני תשע שנים ורכשו במסגרת עמותת נאות חריש 14 דירות בבניין אחד, מתוך מטרה ברורה, לנהל חיי קהילה עשירים וחיים עירוניים ברי קיימא.

"לקהילה שלנו יש רגל אחת חברתית ורגל סביבתית. מטרת הקהילה היא לעזור לפרטים בה להתמודד עם הניכור העירוני. אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה בחברי הקהילה ולייצר חיים נעימים יותר. ליצור מרקם חיים תומך האחד בשני", מסבירה לרר.

המאפיין המרכזי השני של הקהילה הוא הניסיון לייצר חיי קיימות עירוניים. "המטרה שלנו היא לקדם חיים אקולוגיים בחריש. שינויי האקלים שבאים לפתחנו הם מטורפים וחייבים לעסוק בנושא אם נרצה ואם לא. הרבה יותר קל להתמודד עם המשימה בעזרת קהילה חברתית חזקה".

קהילת ירוק בעיר
"לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים"

רצון בחוויית קרבה ואינטימיות

18 מבוגרים ושלושה ילדים חברים בקהילה שמתגוררת בבניין אחד ברחוב שוהם. טווח הגילים של חברי הקהילה נע בין 30-60.

דורון צור (54) ממייסדי הקהילה, התגורר בעשרים השנים האחרונות בכרכור. "לפני 20 שנה נסעתי למדבר ופגשתי קהילה שחיה יחד. הבנתי כבר אז, שזה מה שאני רוצה. לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים גם יחד. קהילה מספקת מענה לחיי עיר מנוכרים.

דורון צור קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
דורון צור: "הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות"

"בקהילה שלנו יש עוד אנשים כמוני שזה העניין שלהם, להביא את עצמם לידי ביטוי ולהיות ערבים אחד לשני – זה מלהיב. יוזמות כמו 'בואו נעשה יוגה' או 'נצא לטיול ביער' או 'נכין יחד שלטים לדירות' תמיד זוכות למענה. הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות".

סדנת הכנת שלטים: הצעה שזכתה למענה

מעורבות דרמטית בהליכי תכנון

חברי קהילת ירוק בעיר רכשו את דירותיהם במסגרת עמותת נאות חריש. בעיות בעמותה גרמו לעיכוב של שנים רבות. "היו שפרשו, תשע שנים זה הרבה זמן", מסבירה לרר. "היו זוגות שנפרדו, זוגות שעשו רילוקיישן. חיפשנו ומצאנו במקומם אנשים שהאספקט הקהילתי היה חשוב להם והדירות הושכרו להם".

טל פינצי קהילת ירוק בעיר
טל פינצי: ההשפעה של הקהילה על פרויקט נאות חריש היתה דרמטית

צור מספר כי הקהילה פרסמה 'קול קורא' בפייסבוק וזכתה להיענות גבוהה. "אלה שכן התאימו, התערו די מהר. כבר לא מרגישים מי ותיק ומי חדש אבל עדיין יש לנו קילומטראז' לעשות על מנת  לבנות אמון".

טל פינצי (50) נענתה לקריאה והצטרפה לקהילה. "ראיתי את הפרסום והרגיש לי שיש משהו נכון שמתרקם שם", היא מסבירה. "אני אוהבת לעבוד עם האדמה ובכפר סבא הייתי פעילה מאוד בתחזוקת גינות שיתופיות. ביליתי בכל יום עם אנשים שהנושא קרוב לליבם".

פינצי מודה שהרשימה אותה המעורבות של חברי הקהילה בתכנון כלל הבניינים של עמותת נאות חריש עוד בשלבים מוקדמים. "בקהילה שלנו יש אדריכלים ואנשי מקצוע שעוסקים בבנייה ירוקה, סביבה וקיימות. ההשפעה שלהם על כלל הפרויקט היתה דרמטית. הם היו מעורבים בשלב התכנון של בנייני נאות חריש והשפיעו על איכות הבידוד בבניינים ועל תכנון תאורה טבעית בכל 42 הבניינים שהעמותה בנתה. בזכותם בלובאים הקומתיים יש תאורת יום ואפשר לגדל עציצים".

שוהם 53 קהילת ירוק בעיר
תאורת יום טבעית גם בחדר המדרגות

לרר קידמה גם את תפישת הגינון בחריש. "אני קידמתי ודחפתי את תפישת הגינון האקולוגי (בר-קיימא) בעיר. הרבה עצי צל ארץ ישראליים, שתילה של עצי פרי וצמחי תבלין, שימוש ברסק גזם לחיפוי האדמה ואחזקת הגנים הציבוריים ללא ריסוסים. שזה אתגר לא פשוט בכלל, שמחלקת גנים ונוף של העיר עומדת בו בכבוד רב", היא מספרת.

קומפוסט בחצר, גינת ירק בגג

שינוי משמעותי נוסף שערכו חברי הקהילה כבר בשלב תכנון הבניין היה בניית פרגולה בגג עליה הותקנו הקולטים. כך הצליחו חברי הקהילה לפנות לעצמם את הגג כולו לטובת מקום מפגש. בימים אלה הם עסוקים בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקימו שם.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר גג בניין
קולטי השמש מוקמו על פרגולה, שטח הגג התפנה לטובת הקהילה

"לאדם פרטי קשה לעשות מהלך כזה", מציינת לרר. "התפישה של מודל קיימות עירוני היא שצפוף בעיר ואין שטחים ירוקים, ולכן גגות ירוקים הם אחד הפתרונות הטובים. כך לומדים לגדל מזון בעיר, להאכיל את חברי הקהילה במזון בריאות ולחסוך בעלויות שינוע מזון".

גג ירוק: עסוקים כעת בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקומו שם

בחודשים הספורים שהם גרים שם הספיקו חברי הקהילה לארגן מיכלי קומפוסט ענק בחצר ולטפח חקלאות עירונית הכוללת ערוגת ירקות ותבלין. עוד הם מתכננים פרויקטים ירוקים נוספים כמו איסוף מי מזגנים להשקיית הגינה, שיצמצמו את טביעת הרגל האקולוגית בעיר.

אחד האנשים המזוהה ביותר עם פרויקטים ירוקים בעיר הוא מעוז לואנץ (50). לואנץ, חבר הקהילה ופעיל מזה תשע שנים בקידום אג'נדה ירוקה בעיר. הוא הנחה את קורס 'יער למאכל', יזם את קורס 'חריש למאכל', שמלמד תושבים לגדל במרפסת ירקות ופירות, והוא אחד מהמנחים בקורס 'מנהיגות ירוקה', שמפעילה עיריית חריש.

לואנץ, שהתגורר בשנים האחרונות בפרדס חנה שמח על המעבר לחריש. "מיד עם המעבר לחריש  הרגשתי בבית בזכות כל השנים בהן הייתי פעיל והכרתי את כל התהליכים שקורים בעיר. אני מרגיש שהיתה לי הזדמנות להעלות את רמת החיבור לעיר בכל מיני פרויקטים שאני שותף להם ואני מעמיק את ההכרות עם חריש ותושביה".

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "נוצר פה משהו מאוד מיוחד"

קהילה דורשת מחויבות

ההצלחה הגדולה של קהילת ירוק בעיר, כך מסכימים כולם, תהיה בהקניית תחושת ביטחון, שייכות וביטוי לחבריה. לרר מציינת כי "בשורה התחתונה, בניית קהילה היא האתגר הקשה יותר. מחקרים מוכיחים שרק 5% מהקהילות שמנסות להתגבש מצליחות לקום בפועל".

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
ערוגת הירק של הקהילה

לואנץ מוסיף כי "קהילות מקום" (גרים יחד) הן נדירות אף יותר. הוא גם מודה שהחלק החשוב והמאתגר ביותר הוא בניית הקהילה. "ידעתי שמה שהיה עד עכשיו בתקשורת ובמפגשים שקיימנו לא יהיה אותו דבר. אבל לא ידעתי איך זה יראה – זה היה עבורי כמו קופסה שחורה."אנחנו בשלב בו כל אחד התמקם בדירה שלו ואנחנו עובדים על המרחבים המשותפים, נפגשים על בסיס קבוע. נוצר פה משהו מאוד מיוחד".

פינצי מסבירה כי "חלק מחברי הקהילה ויתרו על דירות שרצו כדי להיות חלק מהקהילה. "לאן הנוף בדירה פונה או מה המטראז' של הדירה פחות חשוב. הרצון לחיות ביחד ולייצר ביחד פרויקטים סביבתיים הוא זה שמוביל".

צור מתאר גם כיצד מייצרים קהילה אנושית שתומכת בחבריה: "לא גדלנו בתרבות של אמון ונדרש תהליך על מנת לייצר את זה. אנחנו מקיימים שני מפגשים שבועיים. האחד, עוסק בתחושות שלנו ובליבון קונפליקטים אם יש. והשני, הוא מפגש פרקטי יותר שעוסק בשאלות כמו מה נעשה בגג. אלו לא מפגשי חובה, אבל הם עוזרים לנו להעמיק את ההכרות, לזהות את הצרכים ולבטוח האחד בשני".

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
חברי הקהילה ליד מיכלי הקומפוסט

"חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל לוותר על משהו שאתה מאוד אוהב", מוסיף לואנץ. אני מקווה שלכל אחד מאתנו יהיה נעים ונוח לגור כאן. אם נצליח לענות על הצרכים של האינדיבידואלים בקהילה, אנשים יישארו בה וימשכו עוד אנשים לקהילה. זו תהיה הצלחה בעיניי".

קהילה כניסיון חיים מצמיח

ותוכניות לעתיד? יש המון. לרר מציינת שהקהילה מתכננת פרויקטים כמו הקמת קואופרטיב מזון וספריית חפצים להשאלה. עוד היא מקווה לייצר חיבור עמוק יותר לתושבי העיר. "הגענו ישר למשבר הקורונה ורוב הזמן מצאתי את חריש בסגר. שמעתי הרבה על יוזמות קהילתיות אבל עוד לא הצלחנו לנצל את זה", היא מוסיפה ומציינת כי חריש כעיר חדשה מעודדת יוזמות. "השילוב של דיור בר השגה עם עיר חדשה שנותנת דלת פתוחה לנושא היא קרקע טובה לקהילות".

צור מציין "אנחנו חלק מתוך תנועה הולכת וגדלה של אנשים שמבינים שלחיות באופן בר קיימא מאוזן נכון זה לחיות בקבוצות וקהילות. אני לא רוצה להישמע מיסיונר, אבל עדיף מהניסיון האישי שלי לחיות בקהילה. זה ניסיון שיכול להיות מצמיח משמעותי".

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
לואנץ: "נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת"

ואילו לואנץ מסכם: "ישנם בעלי דירות בחריש שרוצים לעבור אלינו בגלל שהם מרגישים את הניכור אצלם בבניין. בדרך כלל הוואצאפ של השכנים הופך לתיבת תלונות על חסימת חנייה או לכלוך בלובי. כך נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת. כל מה שצריך זה להכיר טוב יותר את השכנים, להבין למה מישהו מתנהג כמו שהוא מתנהג ולקבל עזרה ולהיתמך. לא צריך לקרוא לזה קהילה, אבל אפשר להעצים את הקשרים עם השכנים ואז החיים פשוטים יותר ונעימים הרבה יותר".

לקריאה נוספת: מחריש תצא בשורה? קהילת גמלאים בונה מודל דיור חדש בבניין משותף


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מקבוצת וואטסאפ למשפחה: ככה מטיילים בחריש

שתי דקות הליכה מפרידות בין מרכז MORE בכניסה לחריש לנוף יער, ירוק, שקט ועם שתי נקודות תצפית מרהיבות. המשפחות, שיצאו לטיול מאורגן ביער עירון הגובל בחריש מצפון, נהנו משלל פריחות ורקמו קשרים חדשים בקהילה

צילום: מאור קורן

לפני שנה וחצי הקים תושב חריש ניצן אביבי קבוצת טיולי משפחות. חברי הקבוצה הספיקו בזמן שחלף לטייל ברחבי הארץ בעשרות טיולים שתכנן והפיק עבורם אביבי. כך לדוגמה, בשבוע שעבר יצאה שיירת משפחות חרישניקיות צפונה, אל רמת הגולן הלבנה, ליהנות מהשלג הרב שנערם ולאסוף חוויות משותפות. אתמול, בשבת האחרונה נקבע יעד טיולים קרוב וביתי הרבה יותר: מסלול טיול מודרך ביער עירון, הגובל בחריש מצפון.

מפת מסלול טיולים
מפת מסלול הטיול

נקודת תצפית מרהיבה

כ-40 מטיילים נרשמו לטיול וחולקו לשתי קבוצות בהתאם למגבלות ההתקהלות. שתי הקבוצות יצאו למסלול יפה אך גם מאתגר, הן מבחינת תנאי השטח (עליות תלולות) והן מבחינת משך הזמן (שעתיים וחצי הליכה). לכל קבוצה הוצמד מדריך, מעוז לואנץ ורועי זך, תושבי העיר.

תחילת המסלול: ירידה למנהרה מתחת לכביש 6353
נקודת ההתחלה והסיום של המסלול מתחת לכביש 6353, כביש הגישה לחריש;.צילום: מאור קורן

תחילת המסלול נקבעה ברחבת תחנת המשנה של חברת החשמל בכניסה לעיר. משם ירדו המטיילים לפתח מנהרה החולפת מתחת לכביש 6353, כביש הכניסה לחריש.

מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי ואורכו כ-4 קילומטרים. בדרך העולה אל הפסגה נשקף הנוף ממערב ומאפשר ביום בהיר לראות את הים והעיר חדרה. בסמוך לנקודת התצפית עומד מגדל התצפית, אך הכניסה אליו אינה פעילה.

מגדל תצפית נקודת תצפית טיול טיולים
מגדל תצפית: אין כניסה

נקודת תצפית נוספת בהמשך המסלול, מרהיבה לא פחות, משקיפה על מחצבת ורד, הישוב קציר ממזרח ויישובי ואדי ערה מצפון.

חשוב לדעת כי תוואי הדרך איננו מסומן כהלכה ונדרשת היכרות עם המסלול, בעיקר בדרך היורדת חזרה אל נקודת המפגש הראשונית.

מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה
מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה

לטייל ולהתחבר לקהילה

הרכב המטיילים היה מגוון וכלל מבוגרים, צעירים ומשפחות עם ילדים. מזג האוויר הנוח והפריחה בשלל צבעים הוסיפו להנאה. אלדר יחד עם בנה עמית בן ה-9 חודשים ואמה שרית היו בין המטיילים. אלדר, תושבת חדשה בחריש, מקווה שהטיול ייצר עבורה הזדמנות לייצר קשרים חברתיים חדשים ולהתחבר לקהילה. "ראיתי את הפרסומים על קבוצת הטיולים וזה נשמע כמו רעיון נהדר, גם להיחשף לטבע הסובב בחריש וגם לאנשים. אני שמחה שהצטרפתי", ציינה בחיוך.

שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה
שלושה דורות בטיול אחד: אלדר עם בנה ואמה

לשמור על הטבע או להקים עוד שכונה?

רועי זך, שהדריך את אחת הקבוצות הוא פעיל סביבתי נמרץ. זך, עבר להתגורר בחריש רק בקיץ האחרון והוא עוסק בפעילויות שמטרתן לעודד את האחריות האישית והציבורית על שמירת הטבע. כך לדוגמה, הוא מפעיל מערך נאמני ניקיון יער, המגיעים אחת לשבוע ליער חריש ומנקים אותו מפסולת.

רועי זך
רועי זך: "השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים"

זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית. "השטחים הירוקים בדרום חריש הולכים ומצטמצמים", הוא מסביר. השטחים בדרום מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר, הקמת רובע חריש דרום וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום כבר נפל הפור", הוא מסביר.

"עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, התכניות טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם אולי יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות". זך גם רואה בחיבור לסביבה ולטבע מכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר המתרחק מהקצוות ויכול לקרב לבבות וללבן מחלוקות.

טיול בחריש מסלול טיולים
חיבור לסביבה ולטבע כמכנה משותף רחב לחיבור בין אנשים ומגזרים שונים בעיר

מקבוצת וואטסאפ למשפחה

לצד המטרות ארוכות הטווח אותן מסמן זך, נהנו משתתפי הטיול מהיופי המיידי, ממזג האוויר הנוח ומהחברותא החדשה.

"היה טיול מקסים, הטבע מהמם בעונה הזו וזכינו למזג אויר בהזמנה. תודה למדריך על ההסברים ולמארגנים האלופים, היה נהדר להכיר חברים חדשים", ציינה אחת המשתתפות.

מעוז לואנץ
מעוז לואנץ: "בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים". צילום: מאור קורן

מעוז לואנץ, מדריך הקבוצה השנייה, קרא לתושבי חריש לנצל את היופי המצוי מתחת לאפם של התושבים: "היה כיף להדריך ולחלוק שבת נעימה בטבע. היער תמיד כאן, מחכה לנו שנבוא לבקר וליהנות מהשקט, היופי והשלווה. בורכנו בחריש בטבע מהמם ובקהילה של אנשים מיוחדים. לא חייבים לצאת לסיבוב גדול כמו שעשינו היום, מספיק לחצות את הכביש בעזרת המעבר התת קרקעי ולמצוא מקום נעים לפיקניק בצל אחד העצים", הוא סיכם.

גם ניצן אביבי, מארגן קבוצת טיולי משפחות בחריש סיכם את החוויה: "קבוצת הוואטסאפ שלנו היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהפכה מרצונה למשפחה מבחירה. קבוצת 'חרישניקים טיולי משפחות' היא הלב הפועם, הקסום והנפלא של קהילת חריש. אשמח לראות את כולם גם באירועים עתידיים".

טיול טיולים
מקבוצת וואטסאפ למשפחה

נקודת התחלה וסיום: רחבת החנייה של תחנת חברת החשמל בסמוך לתחנת הדלק 'דור אלון' בחריש.

אורך מסלול: ארבעה קילומטר (מעגלי)

אטרקציות: נקודת תצפית לחדרה ולים התיכון / נקודת תצפית למחצבת ורד

רמת קושי: בינונית

מתאים לעגלות: לא

תיאור מסלול: 

  • הכניסה למסלול היא מנהרה העוברת מתחת לכביש (6353) כביש הכניסה לחריש. לאחר המנהרה פונים ימינה בדרך רחבה (הדרך מעוטרת בברושים, מיני אלונים ואורנים.
  • לאחר כ- 500 מטרים בדרך מישורית השביל מתחיל לטפס ימינה בתוואי תלול יחסית.
  • לאחר 400 מטרים נוספים מגיעים למזלג דרכים וממשיכים עם הדרך השמאלית ביותר הממשיכה לטפס מעלה.
  • לאחר 1.4 ק"מ מתחילת המסלול העלייה הופכת מתונה יותר. נוף מערבי רחב נפתח לפנינו וביום עם ראות נאותה ניתן לצפות עד הים.
  • לאחר 300 מטרים נוספים מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול.
  • לאחר 300 מטרים נוספים וכ- 1.7 ק"מ מתחילת המסלול,  מגיעים למגדל התצפית. זוהי למעשה הפסגה של המסלול. זהו מקום מוצל המתאים לעצירה.
  • בהמשך, הדרך מתעקלת שמאלה והופכת צרה יותר ומוצלת יותר. עשרות מטרים ספורים לאחר מגדל התצפית מגיעים לתצפית על מחצבת ורד ועל יישובי ואדי ערה מצפון.
  • הדרך הצרה והמוצלת ממשיכה לרדת מטה עד נקודת המפגש עם דרך רחבה החוצה אותה מצפון לדרום. בנקודה זו ממשיכים ישר במסלול המוצל בכיוון כללי מערבה.
  • בהמשך, במפגש עם דרך רחבה נוספת פונים שמאלה, עד לנקודת החיבור עם השביל בו צעדנו בדרך הלוך, ושבים על עקבותינו אל עבר המנהרה.

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש