חריש יקרה לי: האם חריש משתלמת כלכלית לרווקים?
חריש ידועה כעיר של משפחות צעירות שמחפשות מגורים זולים בעיר אך מונעות גם משיקולים של חינוך, וחיפוש אחר סביבת מגורים מתאימה לגידול ילדים – אך אנחנו יצאנו לבדוק מה קורה אצל הרווקים, הרווקות והגרושים בעיר; האם משק בית של אדם אחד בחריש הוא כלכלי או שמא ליחידים עדיף לגור בערים אחרות? סיון דהן, עדיאל לוי וארנון הראל חשפו בפנינו מידע יקר ערך על יוקר המחיה בחריש עבורם
"לגור בחריש זה פחות כלכלי"
סיון דהן, 33, רווקה, גרה בחריש שנתיים, עברה לעיר מחדרה. סיון עברה לחריש משיקולים כלכליים. תוכנית "מחיר למשתכן" קסמה לה ולכן החליטה לעשות את השינוי.
סיון, מתכננת ערים עצמאית, גרה בשכונת מעו"ף. נוסעת כל יום למשרדה בחדרה.
הכנסה חודשית: משכורת.
משכנתה/שכר דירה: משכנתה בתנאים הנוחים של "מחיר למשתכן".
תחשיב כולל: סיון משלמת משכנתה, ובהחלט מרגישה שהארנונה הגבוהה מכבידה. היא מציינת שמבחינתה, כרווקה ללא ילדים היתה מעדיפה לרכוש דירת שלושה חדרים, אך בפרויקט לא היתה אופציה כזו והיא נאלצה לקנות דירת חמישה חדרים. מהעובדה שהיא גרה בדירה גדולה מכפי צרכיה, נגזרת כאמור הארנונה הגבוהה מדי.
את אומרת שבעצם לא חיפשת דירה כל כך גדולה. מה היה השיקול שהכריע לטובת רכישת הדירה הגדולה בחריש?
"בסופו של דבר, אם הייתי קונה דירת שלושה חדרים במקום אחר, הייתי משלמת יותר ממחיר דירת החמישה חדרים שלי כאן".
"חריש זו עיר לינה"
באורח חייה הנוכחי, חריש משמשת עבור סיון עיר לינה. היא עובדת, מבלה ומנהלת את חייה החברתיים בעיקר מחוץ לעיר, ולדירתה היא חוזרת בסוף היום כדי לישון. סיון מציינת שמאחר שאין בחריש חיי תרבות ואפשרויות הבילויים מצומצמות מאד, סעיף הנסיעות וההוצאות על בילויים גדול יחסית ומהווה נתח משמעותי בתחשיב הכולל. "לעומת זאת, אין לי הוצאות אחרות שיש למשפחה עם ילדים, כמו חינוך", מוסיפה סיון.
שורה תחתונה: "לגור בחריש זה פחות כלכלי. ההוצאות על נסיעות הן גדולות והעובדה שהחיים שלי מתנהלים למעשה מחוץ לעיר הופכת את חריש עבורי לעיר לינה, וזה גם יקר וגם פחות נוח. ולמרות הכל, בינתיים אני כאן".
"לשקט של חריש אין מחיר"
עדיאל לוי, 33, רווק, עובד בהייטק וגר בחריש כשנתיים. לפני שלוש שנים ברח מתל אביב אחרי שמיצה את ההמולה והאינטנסיביות של העיר הגדולה, עצר לתחנת ביניים בגבעת עדה, ולבסוף נחת בחריש.
עדיאל חיפש מקום שקט ורגוע יותר, וגם ביקש להוזיל את העלויות החודשיות שהיו מנת חלקו בעיר הגדולה.
במהלך השבוע עדיאל עובד מהבית ארבעה ימים ויום אחד מוקדש לנסיעה אל מקום עבודתו בראש העין. השעות הגמישות של עבודתו מאפשרות לו להימנע מהפקקים ביום בו הוא נוסע מחוץ לעיר.
משכנתה/שכר דירה: עדיאל גר בשכירות, בדירת 5 חדרים במעו"ף. כיום הוא משלם 2,800 שקלים, ומאוגוסט הקרוב ישלם 3,200 שקלים.
פרנסה: משכורת חודשית כאיש הייטק.
תחשיב כולל: ההוצאות החודשיות הקבועות כוללות את הוצאות המגורים השונות, כולל שכר הדירה וארנונה, העומדת כיום על 1,200 שקלים.
סעיף משמעותי בתקציב של עדיאל כולל בילויים, יציאות ונסיעות לחו"ל. "כרווק אני מוציא יותר כסף על נסיעות ובילויים לעומת חברים נשואים. כשאני רוצה לבלות אני נוסע מחוץ לחריש, בעיקר מאחר שאין כל כך איפה לבלות כאן. זה בהחלט מתבטא בתקציב החודשי שלי, גם בגלל הוצאות הדלק". על פי הערכתו, סעיף הבילויים נוגס מתקציבו כ-30%.
שורה תחתונה: למרות הארנונה הגבוהה היחסית וההוצאות על נסיעות ובילויים מחוץ לחריש, עדיאל סבור שהחיים בחריש משתלמים יותר כלכלית לעומת מה שקורה בערים אחרות. "בהשוואה למקומות כמו פרדס חנה או בנימינה, שמציעים איכות חיים דומה, בחריש משתלם יותר לגור. הציפיות שלי מחריש מבחינת איכות החיים בהחלט נענו, השקט כאן עושה לי טוב, ובמאזן הכולל בין כל הגורמים, חריש יוצאת טוב".
"המעבר לחריש לא היה משיקולים כלכליים"
ארנון הראל, 72, גרוש, גר בחריש שנתיים. ארנון עבר לעיר מכפר סבא כחלק מקהילת צבעוני, המאגדת גמלאים שהגיעו לעיר יחדיו מתוך שאיפה ליצור קהילה עוטפת ולהקיף את עצמם בחיי חברה תוססים.
חברי הקהילה, רובם בשנות השבעים לחייהם, שכרו שמונה דירות בבניין אחד, כשלנגד עיניהם עומד המודל המוצלח של קהילת הגמלאים החלוצה ברחוב נרקיס. כיום ארנון כבר אינו חבר בקהילה זו, אך ממשיך להתגורר באותו בניין.
ארנון היה מורה בתיכון וכיום פנסיונר.
שכירות/משכנתה: בשנתיים בהן הוא מתגורר בחריש, ארנון גר בשכירות עם חוזה ארוך טווח לחמש שנים שנחתם במסגרת הקמת קהילת צבעוני. שכר הדירה אותו הוא משלם בחריש נמוך בכאלף שקלים מדירתו הקודמת בכפר סבא. "הדירה שלי בחריש הרבה יותר גדולה, ומשמעותית חדישה יותר, מהדירה ממנה עברתי לכאן", אומר ארנון, "אבל זה רק הבונוס. התמריץ לעבור לחריש היה קהילתי, לא כלכלי".
ארנונה: 1,112 שקלים לפני הנחת גימלאים, 901 שקלים אחרי ההנחה. ארנון מציין שאת הנחת הפנסיונר הוא מקבל בכל מקום בו יתגורר, אך כאן הארנונה מראש גבוהה יותר מזו ששילם בכפר סבא.
פרנסה: פנסיה של מורה בתיכון.
תחשיב כולל: ההוצאות החודשיות הקבועות נעות סביב ה-7,000 שקלים. ההכנסות הפנויות שלו הן באותו סדר גודל. הסעיפים המשמעותיים ביותר הם שכר הדירה ונסיעות. הילדים והנכדים נשארו בכפר סבא, וארנון נוהג לנסוע לבקרם לעתים קרובות. "בנוסף", מציין ארנון, "בחריש כמעט ואי אפשר להסתדר בלי רכב, לכל מקום צריך לנסוע, מה שמגדיל את ההוצאות על הדלק".
שורה תחתונה: "בסופו של דבר", אומר ארנון, "מבחינה כלכלית אין הבדל עבורי אם אני גר בחריש או בכפר סבא. החיים בחריש עבורי לא שונים במאזן ההוצאות וההכנסות ממה שהיה לפני שעברתי לכאן".
לקריאה נוספת: חריש יקרה לי: האם משתלם לגור בחריש?
