לראשונה בחריש החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'אתגרי העתיד'. 61 תלמידים, שמונה מורים ומחנכים, שתי כיתות והתרגשות גדולה המשותפת לכולם
שתי תלמידות מסתובבות ומכות בגונג כדי לסמן לאחרים את סיום ההפסקה. בחטיבת הביניים החדשה של חריש, 'אתגרי העתיד', שהחלה אתמול את פעילותה, אין צלצולים.
33 תלמידי כיתה ז' (כיתת דרור) ו-28 תלמידי כיתה ח' (כיתת לביאה) חנכו אתמול לראשונה את המבנה הייעודי שנמצא בקומה נפרדת, עם כניסה עצמאית וחצר נפרדת, בבית הספר היסודי תלמי רון.
בני הנוער שגודשים את המסדרונות בהפסקה, מסמלים את שיאו של תהליך אינטנסיבי שהחל לפני מספר חודשים והצליח בזמן קצר להפוך חלום למציאות.
ליאור לויתן, שמנהל את החטיבה החדשה בשותפות עם טלי הולן, מודה שהוא מתרגש: "כל הילדים בחטיבה שלנו חדשים. כמעט כל התלמידים המקומיים עברו לחריש בחודש האחרון. יש לנו גם 13 תלמידים מפרדס חנה ושישה תלמידים מקציר, כך שבפועל, אין כמעט תלמידים שמגיעים לכאן עם הכרות מוקדמת".
סיור עם לויתן במבנה שמאכלס שתי כיתות-אם מגלה גם סדנת אומנות ונגרות לשיעורי אומנות, תפירה, מלאכת יד; "הנדסיה" – מעבדה שמייצרת פתרונות טכנולוגיים לבעיות חיים יומיומיות; מטבח שמשמש את הצוות החינוכי ואת התלמידים גם יחד וכולל גם תנור וציוד בסיסי לשיעורי בישול ואפייה שיתקיימו אחת לשבוע; חדר ספורט ואומנויות לחימה וחצר מרווחת ומוצלת, שמחכה לספסלי ישיבה שיבנו בהמשך השנה בנגריה.
"על התלמידים נאסר להיות עם פלאפונים כל היום כולל בהפסקות. בהתאם, בית הספר מחויב בזמני ההפסקה להעניק לילדים פתרונות עיסוק כדוגמת פסנתר, גיטרה, שולחן פינג-פונג, משחקי קופסה. לדעתי זה מאוד חשוב", מסביר לויתן.
הפסקה במסדרונות בית הספר. צילום: שמרית שחף-גלעד
מה נדרש מכם כעת, מה האתגר הגדול שאתם מתמודדים איתו?
"סבלנות. סבלנות שתאפשר לנו לראות את המודל החינוכי שבנינו מתממש. כמובן שהאתגר הגדול הוא לעמוד מאחורי היומרה שלנו להקים בית ספר ייחודי ושונה. באופן טבעי, מורה נשאב להוראה פרונטלית וחשוב לנו לא ליפול למלכודת הזו. יש לנו אפילו כיתה אחת בלי לוח. כמו כן, המאמץ הוא לעזור לילדים להפוך לאקטיביים בעזרת למידה ייחודית. לדוגמה, אנו מפעילים מערכת שלמה של תורנויות כמו ניקיונות שבועיים של שטיפת רצפה, תורנות ניקיון חדרי שירותים, רוצים שהתורנויות יעשה באהבה".
נשמע לך סביר שתורנויות ניקיון יעשו באהבה?
"כן, ראיתי את זה קורה. הילדים אינם לבדם בזה, גם המורים הם חלק מהתורנויות".
צוות מגוייס
הצוות החינוכי שמוביל את חטיבת הביניים החדשה אינו מגויס רק לנקיונות. חלל בית הספר עוצב כמעט עצמאית על ידי צוות המורים המסור, שמונה 8 מחנכים ומורים. ארבעה מהם גרים בגבעת חביבה בקמפוס למורים.
מימין שורה עליונה: שלי קרן, נועה ליבל, שרון אייזנברג, דן מלול וליאור לויתן בישיבה: יובל זרח ואלעד לוטרבך. צילום: שמרית שחף-גלעד
את כיתה ז' מחנכים בשותפות שרון אייזנברג ואלעד לוטרבך ואילו כיתה ח' מונהגת על ידי טלי הולן ואיתי דננברג.
עוד בצוות נועה ליבל, המורה לאמנות, יובל זרח מורה להנדסיה ואומנויות לחימה ודן מלול, מורה למתמטיקה שילמד בשיטת הנבחרת של הכט – קבוצות למידה עצמאיות בהן כל אחד תורם ועוזר לקבוצה ללמוד.
חברות חדשות
אך כל אלה לא היו שלמים ללא התלמידים שבחרו להירשם לחטיבה.
זיו סער-מרום, תלמידת כיתה ח' עברה להתגורר בחריש בתחילת החופש הגדול. המשפחה שהתגוררה בשדה יצחק עברה לחריש בעקבות רצונה של זיו ללמוד בחטיבת הביניים החדשה של חריש.
זיו, איך שמעת על החטיבה ואיך שכנעת את המשפחה לעבור לחריש?
"ליאור וטלי היו המחנכים של אחותי הגדולה בבית הספר גוונים, וכשהיא סיפרה לי על בית הספר הבנתי שבא לי ללמוד במסגרת המיוחדת והמרגשת הזו".
"הורי חשבו כבר לפני זה על מעבר לחריש, והרצון שלי לעבור לכאן נתן להם סיבה משמעותית נוספת לעשות את הצעד הזה".
מה מצא חן בעינייך בבית הספר?
"בבית הספר הקודם היו שבע כיתות בשכבה. אני חיפשתי מסגרת קטנה ושמעתי רק דברים טובים על המחנכים אז החלטתי ללכת על זה".
מכירה כאן מישהו?
"אני מזהה מספר ילדים מ'גוונים', אבל היום הכרתי מספר חברות חדשות".
מה את מאחלת לעצמך?
"שיהיה לי פה טוב".
גם אליאן אזולאי חדשה בחריש. היא עברה לכאן מנתניה בתחילת יולי וגם היא תלמידת כיתת ח' בחטיבת הביניים החדשה. "הייתי אמורה ללמוד בבית הספר הפתוח 'רימון' בפרדס חנה", היא מספרת, "אבל שמעתי על חטיבת הביניים הזו והחלטתי להירשם אליה".
מה מצא חן בעינייך בחטיבה?
"מתחילים ללמוד רק ב-8:30, החטיבה היא בחריש כך שאני לא צריכה לנסוע באוטובוסים ויש אפשרות לבחור את השיעורים שרוצים ללמוד", היא מסכמת.
למידה בקבוצות, שיטות הוראה יחודיות, בחירה במקצועות לימוד. צילום: שמרית שחף-גלעד
גם שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת את היום הראשון: "מדהים לראות את התלמידים בבית הספר. זה שיאו של תהליך במסגרתו כל הזמן ניקינו, סידרנו, צבענו וחיכינו לרגע בו הילדים יסתובבו במסדרונות. ההתרגשות גדולה. לראות את הכל קורם עור וגידים, זה יותר מנס".
"אני מאחלת לכולנו שנה נפלאה ומאחלת לילדים את מתנת האיפוק ואת מתנת הסבלנות שתאפשר להם להתאמן ולהתאמץ ולהיות בתהליך למידה".
שלי קרן,מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת שנה בתפקיד. מהם ההישגים המרכזיים של מערכת החינוך בחריש ומהם האתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחה?
2,600 תלמידים מכיתות גן ועד כיתות ח' ילמדו בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך של חריש. 42 גנים, הממוקמים ברחבי חריש, יקלטו כ-1,200 ילדי גן ובשישה בתי הספר בעיר בזרמים השונים ילמדו כ-1,400 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ח'.
רק לשם השוואה, בשנה הקודמת למדו בחריש 1,200 תלמידים בלבד מכיתות גן ועד כיתות ו'.
הגידול העצום במערכת החינוך של חריש דורש הערכות קפדנית, זאת לצד הבנייה של מערכת חדשה. נראה כי האתגרים הם גדולים ועצומים.
שלי קרןהגיעה לחריש לאחר שניהלה בית ספר מצליח ברמלה. על המעבר לחריש היא מספרת: "מבחינה רגשית, חוויתי מעבר כמו שרבים מתושבי העיר חווים. עזבתי בית ספר שהוא בית, וצוות שהוא משפחה, ותלמידים שהם הילדים שלי. במהלך השנה האחרונה, החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש, באנשי הצוות החדשים שלי ובעובדי המועצה. אני שמחה לומר שאני מרגישה תחושה של שליחות, של שותפות גורל, תחושה של בית, וזו התחושה הטובה ביותר שיכולתי לאחל לעצמי בסיומה של שנה".
מהן תכניות העבודה שקידמת בשנה האחרונה?
"תכניות העבודה שלנו הן תכניות ארוכות טווח והן כוללות בניית תשתית פיסית כוללת למבני חינוך; בניית תשתית ארגונית המספקת שירותים לכלל התושבים ומוסדות החינוך; בניית תשתית רגשית – טיפולית רחבה; בניית תשתית פדגוגית יציבה וחדשנית; בניית תשתית חברתית-קהילתית וקליטה מיטבית ומתמדת של תלמידים לתוך מערכת החינוך במהלך כל השנה. אני יכולה לומר בשמחה שבכל הפרמטרים הנ"ל היתה התקדמות משמעותית".
"אגף החינוך התרחב וכולל שלוש מחלקות: מחלקת בתי ספר, מחלקת גנים ושפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). השפ"ח שלנו התרחב ומונה חמש פסיכולוגיות ומספק מענה רגשי נרחב הכולל טיפולים אישיים וקבוצתיים ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי החינוך, הרווחה, והביקור הסדיר".
"פיתחנו תהליכי קליטה עבור התלמידים, פיתחנו שגרות של קליטת תלמידים וצברנו ניסיון חשוב בתחום הקליטה המתמדת של תלמידים במהלך כל השנה. שנה שעברה נקלטו במהלך השנה כ-200 תלמידים ואנו צופים שגם השנה זה יקרה".
שלי קרן. צילום: מור שקיפי לאטי
מהם האתגרים המרכזיים עימם חריש מתמודדת כעת?
"האתגרים המרכזיים הם הבנייה של תשתית חינוכית מיטבית וחדשנית בכל ההיבטים –פיסי, ארגוני, רגשי, פדגוגי, וחברתי מתוך שיקול דעת ואחריות".
פיסי – עבודה אל מול צפי אכלוס, הכנה של התשתית הפיסית של מוסדות החינוך עבור הקליטה של התלמידים כל שנה, ובמהלך השנה.
ארגוני – טיוב של המערך הארגוני של האגף, על כלל עובדיו במועצה ובמוסדות החינוך, על מנת לתת את מירב ומיטב המענים עבור התושבים.
רגשי – בניית מעטפת טיפולית – רגשית – בהובלת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) היישובי, בחשיבה ייחודית לחריש על מגוון הקשיים הספציפיים קיימים ביישוב.
פדגוגי – המשך עבודה על המתווה החינוכי הפדגוגי, והטמעתו במוסדות החינוך ביישוב והעמקת העבודה של מינהלת החינוך הייחודית של חריש המונה נציגים של גופים שונים (אגף החינוך ביישוב, אגף מו"פ, המכון לחינוך דמוקרטי, מחוז חיפה של משרד החינוך, אנשי החינוך בעיר, תושבים וילדים כאחד).
חברתי – העמקה וטיוב של התהליך החינוך המקיץ והכולל המסתכל על התלמיד /ה לאורך כל שעות היממה, בשיתוף המחלקה לפנאי וקהילה, וגופי החינוך הבלתי פורמלי.
"בנוסף, המערכת שאנו בונים צריכה לבנות תשתית ארגונית כוללת למוסדות החינוך הקיימים והעתידיים, להטמיע מערך של קליטה מתמדת של מאות תלמידים מדי שנה ולקלוט בצורה מיטבית צוותי חינוך חדשים לתוך המערכת שמכפילה את עצמה כל שנה".
בית הספר הממלכתי-דתי בחריש
בשנה החולפת נשמעו תלונות של הורים על חילופים של צוותים חינוכיים. מה נעשה כדי לשמור על צוותי ההוראה?
"שיעור העזיבה של מורים בישראל לאחר חמש שנים עומד על קרוב ל- 30%. (נתונים: מכון מופת). בחריש אחוז הפורשים בהחלט נמוך מכך, (אחוז הגננות שהתחלפו למשל עומד על כ- 8%), על אף שרוב הצוותים החינוכיים שלנו הם חדשים, חלק מהם בעלי ניסיון בהוראה אבל חדשים בחריש, וחלק מהם חדשים גם בהוראה וגם בחריש. רק טבעי הוא שחלקם יגלו שעבודת החינוך דורשת מאמצים רבים ויחליטו לפרוש. התהליכים שאנו עושים עם הצוותים החינוכיים הם תהליכי עומק מקצועיים ומשמעותיים גם אם בסופם, דרכינו איתם נפרדות".
אילו אכזבות אישיות ומערכתיות חשת בשנה זו?
"אני רואה בכל התמודדות וקושי – תהליך של למידה, וכך גם אנשי אגף החינוך. אנחנו משקיעים כל מאמץ לפתור כל בעיה קטנה כגדולה, עובדים באמינות, בשקיפות, ובחריצות רבה, גם אם התוצאה לא תמיד מצליחה להשביע את רצון כלל התושבים. ולכן, המילה אכזבה לא מתארת את התהליך שאנו עוברים. המילים שיכולות לתאר את התהליך הם הבנה, תהליך למידה, שיפור מתמיד והפקת לקחים".
מהו החזון החינוכי שלך לאחר שנה בתפקיד?
"אני מאמינה שכל ילד הוא עולם ומלואו ובכל ילד גלום פוטנציאל עצום, שעל מערכת החינוך העירונית לגלות אותו, להעצים אותו, ולהעמיק אותו.יחד עם זאת, חריש היא לא עוד עיר. חריש היא עיר חדשה, עיר שמזמנת הזדמנות נדירה, לייצר מערכת חינוכית מוטת עתיד, בהתייחס למגמות העתיד ומפתחת את המיומנויות הנדרשות, כבר מראשיתה. על מנת לבסס מערכת חינוך יציבה ומבוססת מחד, וחדשנית, ופורצת דרך מאידך, אנו משקיעים רבות בבניה ופיתוח של מתווה חינוכי עירוני ייחודי המבוסס על שלושה עקרונות:
למידה יזמית ופעילה: לילדים של היום יש גישה להמון ידע תיאורטי, אולם הם זקוקים ליידע איך לייצר דברים במציאות. זו הסיבה שאנו מאמנים את ילדי חריש ב- PBL (Project Based Learning). חשיבה פרוייקטלית, המבוססת על ביצוע בפועל של רעיונות, המסייעת לילדים לפתח מיומנויות שיעזרו להם להתמודד עם אתגרי החיים בעתיד.
העיר כמרחב למידה: בעולם המשתנה של ימינו, יש להקנות לילדים סביבה לימודית גמישה, בה החוויה חשובה לא פחות מהתוצאה. אנו גם מאמינים שכל מרחב בעיר, יכול לייצר הזדמנות ללמידה ושהלמידה והסקרנות לא מסתכמים בשעות בית הספר אלא מתקיימים בכל שעות היממה. לכן אנו פועלים בשותפות המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למו"פ של משרד החינוך, שאימצה את חריש כפרויקט ייחודי, לייצר בתוך בתי הספר מרחבי למידה חדשניים במסדרונות ובחדרים ייחודיים לפיתוח יזמות ויצירתיות, תוך למידה חווייתית ומתן מגוון אפשרויות לתהליכי למידה שונים ומגוונים.לדוגמא, במה לתיאטרון במסדרון בית הספר, המאפשרת לתלמידים להעצים את יכולות העמידה שלהם מול קהל".
"במקביל, אנחנו מתחילים לבסס סביבות למידה חוץ בית ספריות, ברחבי העיר. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אדריכלי הנוף בעיר, לתכנן את השטחים הפתוחים הציבורייםעל מנת לפתח כיתות חוץ בפארקים, עיצוב שילוט בעיר שמקנה ידע וכן הלאה".
פיתוח הקהילה והחוסן העירוני: "חריש מייצרת מרחב קהילתי ייחודי, דומה מאוד לימים שבהם אנו, דור ההורים, גדלנו, בשכנות הטובה, בדלת הפתוחה, וברצון להירתם ולסייע. לפעמים נדמה שבחריש מתחילים מחדש, כמו פעם. אנו מאמינים, שמערכת החינוך היא אינקובטור קהילתי משמעותי, בו מתגבשת הזהות והגאווה העירונית של הילדים. כמו כן, אנו מאמינים בתקשורת בין הקהילות לטובת יצירת מרחב עירוני ישראלי משתף ומכיל. התמקדות במיומנויות תקשורת אישיות וחברתיות, הן צורך חיוני לילדנו על מערכת החינוך העירונית להשקיע בנושא זה ולפתח מיומנויות אלו לטובת הפרט והקהילה".
"במהלך שנת הלימודים עבדנו בהובלת הילדים על מתווה חינוכי עירוני, תחת השם: חריש הסיפור שלי ושלנו, בהתייחס לעבר הווה ועתיד בסיפור המתהווה של העיר. עודדנו את הילדים לחקור וללמוד על ההיסטוריה של חריש, על הדרך שבה היא הפכה מישוב לעיר, ובעיקר לחלום מהזווית שלהם על תמונת העתיד שלה. בשנה הקרובה נעסוק בהטמעת המתווה"קהילה בין קהילות" נמשיך בפיתוח הזהות האישית לצד הזהות החברתית והקהילתית והבין קהילתית ליצירת חוסן עירוני ותוך התמקדות במיומנויות תקשורתיות וחברתיות הנדרשות לשם פיתוח הקהילה והחברה העירונית".
מהן הפנטזיות החינוכיות שיש לך?
"שתי הפנטזיות שלי מבוססות על החזון. האחת, היא ליצור מתחמי פעילות משותפים לכל הקהילות יחד. אני מקווה שקהילות חריש ירגישו מספיק חסונים כדי לחלוק מתחם ללא חשש ועם הבנה שיש ערך מוסף לשיתוף פעולה ולאהבת לרעך כמוך – גם אם הוא לא כמוך".
"כשאני עובדת על בינוי גנים ובתי ספר, אני מתעקשת על יצירת מתחמים לפעילויות משותפות. הפנטזיה היא למעשה שמחריש תצא הבשורה שאפשר. שניתן לאפשר לכל אחד לחוש נינוח ובטוח במקום שלו ולהושיט יד לאחר".
"השנייה, שחריש תהיה עיר מרתקת שמזמנת למידה בכל מקום, ברחובות שלה, בגינות הציבוריות, בשילוט. אני רוצה שחריש תזמן הרפתקאות לילדים. למידה הרפתקנית זו אסכולה חדשה שאני מתחברת אליה. דמיינו, התחלה של סיפור במקום אחד והמשך במקום אחר בהתאם לבחירת התלמיד. אלו שתי פנטזיות גדולות שלי".
אשכול גנים ברחוב ברקת בחריש
ובחזרה למציאות, האם את מודעת לדיונים בנושא החינוך שעולים בקבוצות הפייסבוק השונות בעיר?
"אני מודעת לשיח בפייסבוק, אבל אני גם ניזונה משיחות אישיות עם רבים מתושבי חריש. אולי לא נצליח להחזיק את זה לאורך זמן אבל בינתיים המענה שלי ושל איציק תייר, מנהל מחלקת הגנים, הוא זמין ונגיש לרבים בעיר".
הגעת לכאן כמורה וכמנהלת מנוסה מאוד. האם חריש הפתיעה אותך?
"חריש מפתיעה אותי באנושיות שלה, בפתיחות של כל המגזרים פה. בסופו של דבר, אדם מדבר עם אדם. אנו פועלים בפורומים עירוניים ומבצעים השתלמויות משותפות לכל המורים, מפגשים משותפים, פורומים משותפים לכל הסייעות, מפגשים משותפים לכל מנהלי בתי הספר, שחשוב להם לעשות פדגוגיה טובה ויש להם נכונות לשתף פעולה סביב הדברים היומיומיים שמטרידים כל אחד ואחת מאיתנו. אני מאמינה שבשנה החולפת הצלחנו 'להכשיר את הלבבות', להעניק כלים לכל קהילה לבנות את עצמה וגם לשתף פעולה עם קהילות אחרות".
מהן התכניות העתידיות למערכת החינוך של חריש?
"בשנה הקרובה נלווה את שנתה הראשונה של החטיבה הראשונה הממלכתית בחריש, נמשיך ללוות ולפתח מבחינה פדגוגית את כל בתי הספר ואת הגנים ונמשיך לפתח את מרחבי הלמידה הבית ספריים הפנימיים והחיצוניים, נמשיך ונרחיב את המענים של השירות הפסיכולוגי שלנו, נמשיך ונשפר את הצהרונים שלנו, ונעמיק את שיתופי הפעולה עם מחלקת פנאי וקהילה והחינוך הבלתי פורמלי. במקביל נעסוק בבינוי נוסף של גנים ובתי ספר חדשים בשיתוף עם אגף הנדסה, תיאום ובקרה והאדריכלים".
האם חריש ערוכה כראוי לפתיחת שנת הלימודים הבאה?
"בהחלט. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים בהיערכות שלנו לקראת שנת הלימודים וצופים פתיחה טובה של מוסדות החינוך בעיר.אני מאוד מתרגשת.זו שנה ראשונה שאני מתחילה עם בסיס תכניות העבודה שבנינו בשנה האחרונה. ההתרגשות הגדולה היא לראות איך זה קורם עור וגידים. איך הדברים מסתדרים במקומם".
הבשורות הטובות: בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול בחריש בית ספר יסודי ממלכתי 'חווה דמוקרטיה'. הבשורות הפחות טובות: לא ברור עדיין עד כמה ישקף בית הספר את עקרונות החינוך הדמוקרטי. ההורים נדרשים להכריע ולרשום את ילדיהם מבלי לקבל תשובות ברורות. שלי קרן, מנהלת אגף חינוך בחריש: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות"
עדכון: בתאריך 9/7/18 בישר יצחק קשת, ראש המועצה כי בשנת הלימודים הקרובה לא יפתח בחריש 'בית ספר חווה דמוקרטיה' בשל מיעוט נרשמים. ראו הודעה שפרסמה המועצה בנדון.
בשבוע שעבר התקיים כנס הסברה על פתיחתו של בית ספר ממלכתי חדש שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי. פתיחתו של בית הספר שתתרחש בספטמבר 2018 היא שיאו של מאמץ מתמשך מצד קבוצת הורים שדוגלים בעקרונות החינוך הדמוקרטי וביקשו לקיים מסגרת לימודית זו בעיר חריש.
יצחק קשת, ראש המועצה שהתגייס גם הוא למערכה וניהל מגעים על פתיחתו של בית הספר מול משרד החינוך, עדכן כי בהתאם לתוצאות סקר התכנות לפתיחת בית הספר, שנערך בקרב הורים לתלמידי בית ספר יסודי, אישר משרד החינוך לפתוח בית ספר ממלכתי 'חווה דמוקרטיה' בו יפעלו בשנת הלימודים הקרובה כיתות א'- ד'.
עוד ציין קשת כי מדובר בצעד יוצא דופן מצד משרד החינוך, שאישר לפתוח בית ספר עם כיתות שאינן תקניות (עם מספר תלמידים נמוך) למרות העובדה שגם בבית הספר הממלכתי הפועל בחריש, תלמי רון, התפוסה אינה מלאה. "פתיחת בית הספר היא צעד נוסף בדרך שלנו ליצור מגוון מסגרות חינוכיות שיתנו מענה לתושבי העיר", סיכם קשת.
שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בעיר הסבירה: "על מנת לפתוח בית ספר דמוקרטי יש צורך בתו תקן. אנו נפתח בית ספר ממלכתי רגיל עם אישור לפתח תכנית ייחודית דמוקרטית, שתוגש בעתיד למשרד החינוך ותכשיר בהמשך את בית הספר כבית ספר דמוקרטי, כדוגמת בתי הספר הדמוקרטיים שפועלים בארץ. זו הכוונה ולשם אנו מכוונים".
עוד ציינה קרן כי בית הספר יפעל במבנה ברחוב מרגלית וכי בהתאם להחלטת מנהל המחוז במשרד החינוך, ההרשמה לבית הספר תהיה פתוחה לתושבי חריש בלבד ולא תהיה זמינה לתושבי יישובי הסביבה כדוגמת קציר או מצפה אילן, שהשתתפו בסקר ההתכנות הראשוני.
כנס הסברה על פתיחתו של בית הספר החדש
תפיסה דמוקרטית, הקמה ריכוזית
חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו. לכן, זכאי הילד לזכויות אדם בסיסיות הבאות לידי ביטוי בעשייה החינוכית, במתן חופש בחירה וחופש למידה, וכן בשוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית המתקיימת בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לסוגיות שונות בניהול בית הספר.
אז עד כמה יהיו מעורבים ההורים והתלמידים בניהול בית הספר? עד כמה תינתן לילדים זכות הבחירה במקצועות הלימוד או בדרכי הלמידה? התשובה מורכבת.
קרן מסבירה: "בשלב הפעילות הראשוני לא מדובר בבית ספר דמוקרטי הלכה למעשה. נצטרך יחד עם צוות ההקמה לבנות את התכנית שתגבש את אופיו הדמוקרטי ותוגש לאישור משרד החינוך. יחד עם זאת, ננסה לקלוט צוות בית ספרי ומנהל/ת שיקבלו את המתווה הדמוקרטי ויהיו בעלי אוריינטציה דמוקרטית".
השבוע כבר קיבל בית הספר העתידי סמל מוסד ממשרד החינוך, שיאפשר למועצה לפרסם את מכרזי הניהול ולהתחיל בקליטת והעסקת צוות המורים אך היות וצוות המורים וגם מנהל בית הספר – אינם עדיין בנמצא, שאלות רבות הנוגעות לאופיו של בית הספר, כבית ספר דמוקרטי, שמעסיקות את ההורים ונשאלו במפגש – לא זוכות בשלב זה לתשובה: מה יהיה האקלים הבית ספרי בדמוקרטי? כיצד יתבצעו תהליכי בחירה והכרעה שמבוססים על ועדות שיתופיות בין תלמידים, מורים והורים? אילו שיעורי בחירה וחובה יתקיימו בבית הספר ומה יהיה היחס ביניהם? האם תהיה למידה רב גילאית? האם עיקרון החונכות שמאפיין בתי ספר דמוקרטיים יתקיים בבית הספר בחריש?
לרשום או לא לרשום?
ההורים שהשתתפו בסקר ההתכנות ובכנס ההסברה התבקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר מבלי לקבל תשובות לשאלות מהותיות אלה כמו גם לשאלות קונקרטיות יותר לגבי שעות הלימודים, תכנית הלימודים, הסעות, צהרון ועוד.
קרן השיבה על חלקן והצהירה: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות. בית ספר חדש מחוייב להתנסות בכשלונות ובהצלחות ולכן תפקיד הקהילה הוא לתמוך בקושי ולחלוק בהצלחה עד שבית הספר יעלה על דרך המלך.
"אני משערת שכדי לקיים תהליכים דמוקרטיים ולהרחיב את קורסי הבחירה, בית הספר יהיה זקוק לכל התמיכה ולכל הסיוע של הקהילה. בשלב זה לא יגבו תשלומי הורים פרטיים כפי שמקובל בבתי ספר דמוקרטיים, התשלום יהיה בהתאם לנהלי משרד החינוך ועלויות התל"ן".
"יחד עם זאת, התמיכה של ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בשיעורי שחמט, רובוטיקה או בתרומות אחרות. אני מדגישה שוב, שאני לא אקבע לצוות את התכנית שהם יפתחו עבור בית הספר הדמוקרטי, אבל אין סיבה שלא יתקיימו תהליכים דמוקרטיים, אחרי הכל, זו המטרה – שבתהליך נכון בית הספר יהפוך לדמוקרטי".
אז לרשום את הילד לבית ספר דמוקרטי כשלא ברור מי ינהיג אותו וכיצד יתנהל? רישום לבית הספר הדמוקרטי חיוני למועצת חריש על מנת להעביר את הנתונים במרוכז למשרד החינוך ובהתאם לשכור ולהעסיק את הצוות החינוכי הנדרש בהתאם למספר הנרשמים.
במקביל, כל הנרשמים לבית הספר הדמוקרטי בחריש, יגרעו ממצבת התלמידים בבתי ספר אחרים – כדי לעזור למערכת החינוך לתכנן את משאביה ותקציביה בהתאם. משפחה שתתחרט לאחר תחילת שנת הלימודים ותרצה לחזור לבית הספר הקודם, תצטרך לקבל אישור מיוחד מטעם המועצה. הורים רבים מצאו זאת כגזירה קשה המאלצת אותם לרשום את ילדיהם לבית ספר מבלי לדעת מי ינהל את בית הספר ומי יהיו החברים/התלמידים הנוספים שירשמו.
אורי שובל, מיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: "אי אפשר לצפות מהרשות לעשות שלושה צעדים קדימה מבלי שההורים יעשו שני צעדים קדימה. צריך לבצע כאן קפיצה של אמונה".
"אני מרגישה ש'התגלחו' על הילדים שלנו ואין בי שום רצון לחשוף את הילדים שלי לניסויים נוספים", השיבה אמא אחרת בתשובה. מיכל מור, אם לשניים ומיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסתה לסכם:
"הורים שרוצים לרשום את הילדים שלהם לא יודעים באמת מה יהיה צביון בית הספר. נכון שצריך לקחת סיכון בחיים אבל הילדים שלנו בחריש חוו טלטלות של שינויי צוותים ומורים. דחפנו להקמת בית ספר דמוקרטי כי חיפשנו מסגרות ייחודיות שיתנו מענה לצרכים של הילדים.
"אנחנו כבר שנתיים פועלים בתהליך להקמת בית הספר ואנו מרגישים מאוד מחויבים לזה ושמחים שזה הבשיל לכדי כך, אבל הכל קורה ברגע האחרון. ממש דקה לפני הצלצול".
"הורים חוששים להירשם כי לא יודעים איך זה יהיה, מה זה אומר בית ספר ממלכתי ברוח דמוקרטית, זו מן הכלאה שלא ברור לנו מה היא תכלול. ההורים עומדים בסיטואציה שבה עליהם להמר על מוסד חינוכי עם כל כך מעט אינפורמציה".
אז איך את מציעה לפתור כעת את המצב שבו נרשמים מבלי לדעת מה באמת יהיה אופי בית הספר החדש?
"אני מצפה שיאפשרו להורים להירשם ובמידה ויציגו לנו תוצר שלא תואם את הציפיה יאפשרו לנו לחזור לבית הספר ממנו נגרענו, לכל הפחות בשבועות הקרובים בהם מגבשים את הצוות והתכנית.
"נכון שיש משמעויות להערכות משרד החינוך, בית הספר והמועצה מבחינת תקציבים ותקנים אבל אי אפשר לשחק בילדים. המאמץ צריך להיות של המערכת ולא בטלטלה של הילדים".
למידה רב גילאית?
כאמור, ההחלטה אם להירשם או לא קיימת רק עבור תלמידי כיתות א'-ד' שמשרד החינוך אישר עבורם כיתות, זאת בהתאם למספר הנרשמים בסקר ההתכנות שנערך לפני מספר שבועות. הורים שילדיהם עולים לכיתות ה'-ו' נותרו ללא מענה 'דמוקרטי' בשנה הקרובה. מור מציעה לנסות ולקדם גם אפיק זה:
"חשוב לנו מאוד שיהיה מענה גם לתלמידי כתות ה'-ו' שמעוניינים במסגרת החינוך הדמוקרטי בחריש. אני מבינה שבשל מיעוט נרשמים ביחס לתקן אין כוונה בשלב זה לפתוח כיתות אלה. מצד שני, ישנם תלמידים מיישובי הסביבה אשר מעוניינים להירשם. אנחנו קוראות לשלי קרן ויצחק קשת לעשות הכל כדי שגם לתלמידי כיתות ה'-ו' יהיה בית ספר דמוקרטי בשנת הלימודים הקרובה, גם אם המשמעות היא לקלוט תלמידים מיישובי הסביבה או לבחון אפשרות של למידה רב גילאית שקיימת בזרם הדמוקרטי ובמסגרתה ניתן לאחד את כתות ה-ו", סיכמה מור.
דגנית אדוני (מימין) ומיכל מור
דגנית אדוני, מיוזמות המהלך שילדיה יעלו בשנה הבאה לכיתות ג' ו-ה' מוסיפה: "הילדים שלי הגיעו לפני שנתיים לחריש מדמוקרטי רעננה. מאז אני מדברת על הנושא ומעלה אותו בכל פורום אפשרי, בפגישות אישיות עם יצחק קשת, עם הורים ועם כל מי שרק אפשר.
"למיטב ידיעתי, מנהל המחוז לא תמך בהקמת בית ספר דמוקרטי ואני שמחה שהמועצה מצאה מסלול עוקף גם אם זה אומר שבית הספר יתחיל כ'חווה דמוקרטיה' ולא בית ספר דמוקרטי הלכה למעשה".
"אני מקווה מאוד שזה יהפוך לבית ספר דמוקרטי ונעשה מאמצים נוספים כדי לקדם זאת. קבוצת ההורים הפעילים שלנו כבר אספה קורות חיים של מורים וצוותים חינוכיים עם אוריינטציה דמוקרטית והעבירה אותם למועצה".
"חשוב לי לסיים ולציין את ההערכה שלי להירתמות המועצה והעומד בראשה למהלך הקמת בית הספר. יצחק קשת עשה כל שביכולתו להניע את התהליך ולאפשר למהלך הקמת בית הספר להתרחש".
בשנת הלימודים הבאה תחל לפעול בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית וייחודית. פגשנו את מובילי צוות ההקמה כדי לשמוע ממקור ראשון על בית הספר החדש ועל החזון השאפתני שלהם להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד
בשנת 1970 חולל ספרו של העתידן אלווין טופלר "הלם העתיד" מהפכה. טופלר האמין כי קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהיר הצפוי בעתיד לא יאפשר לרבים להתמודד עם העתיד מעמדת יציבות, דבר שיגרום למתח נפשי, בלבול ותחושת אבדן דרך.
כמעט חמישים שנה אחרי השקת הספר, התחזיות של טופלר עדיין תקפות. בעידן שבו אנו מתעוררים כל בוקר לשינוי – טכנולוגי, חברתי, פוליטי – יידרש דור העתיד שלנו לא רק להסתגל לעולם שסובב אותו, אלא גם לקחת חלק פעיל בשינוי העולם הזה.
בהתאם לתפישה זו תקום בשנה הבאה בחריש חטיבת ביניים צומחת בעלת פדגוגיה חדשנית הנקראת (שם זמני) "בית הספר לאתגרי העתיד". בית הספר יכלול בשנה הבאה את כיתות ז‘-ח‘ ובהמשך יצמח להיות ממלכתי על-יסודי (ז‘-יב‘).
ביום ראשון ה-25.3 בשעה 18:00 יתקיים בחריש כנס הסברה להורים על החטיבה החדשה. נפגשנו עם ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) ממובילי צוות ההקמה של החטיבה, כדי להבין מהם העקרונות החינוכיים שעומדים מאחורי בית הספר החדש.
ליאור לויתן
הצלחה לכולם
על פי הערכות מחלקת החינוך כ-50-70 תלמידים תושבי חריש ילמדו בשנת תשע"ט בכיתות ז'-ח'. בשנים האחרונות תלמידי חטיבות הביניים של חריש למדו בישובים בסביבה, אולם הצמיחה במספר התלמידים, חסמה את הדרך לרישום בבתי ספר אלו. הקמת חטיבת ביניים חדשה בחריש הפכה לצורך מיידי. מחלקת החינוך בחריש בניהולה של שלי קרן החלה לחפש פתרונות שיעניקו מענה לשכבת גיל זו. הפנייה של קרן אל ליאור לויתן (36) וטלי הולן (32) שני אנשי חינוך שצברו מוניטין בסביבה כמחנכים בבית הספר גוונים לא היתה מקרית. השניים חלמו על הקמת בית ספר חדש ואחר ולאחר מספר פגישות בין שני הצדדים נראה היה כי מדובר בשידוך מוצלח. השניים מונו להוביל את צוות ההקמה של חטיבת הביניים העתידית.
"הדרך שלנו להתמודד עם העתיד היא להיות ייחודיים", מבהירים השניים. "אנו מחויבים ללמידה מתוך משמעות, סקרנות והנאה והתמחות בפתרון אתגרים מתוך העולם האמיתי. התלמידים בבית הספר שלנו יידרשו לפתח סט מיומנות חדש כמו פיתוח אינטואיציה, מיומנות טכנולוגית, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וחשיבה ערכית. כבר אין מקום לשינון חומר, שהוא הרמה הנמוכה ביותר של הטמעת חומר", הם מדגישים.
על פי מסמך שחובר במחלקת מו"פ במשרד החינוך בשם 'מתווה לפדגוגיה מוטת עתיד', 65% ממקצועות העתיד בהם יעסקו בני ה-13-14 בבגרותם – טרם קיימים או טרם הומצאו. בהתאם לזאת בית הספר לאתגרי העתיד מתעתד להכשיר את "מתקני העולם" של העתיד.
ראש המועצה יצחק קשת, נציגי אגף החינוך, המכון לחינוך דמוקרטי וצוות ההקמה
לויתן: "כמורים וכאנשי חינוך הרגשנו שאנו רוצים מסגרת חדשה. גם למורים קשה לעבוד עם אילוצים והיתה בשלות מצידנו להקים מערכת חדשה בלי צרימות כמו במערכות הקיימות".
תן דוגמא לצרימה במערכת
"כל מערכת ההערכה הקיימת של מבחנים וציונים היא בעייתית. המערכת מקטלגת ללא כוונה תלמידים ומייצרת פגיעות ברמה האישית והחברתית".
אז לא יהיו ציונים והערכות בבית הספר החדש?
"הרעיון שלנו הוא ליצור מערכת שחותרת למצוינות אקדמית ולהעניק לתלמידים תנאים להשגת תעודת בגרות איכותית בעזרת שיטות לימוד מתקדמות כדי שההצלחה תהיה נחלת הרבים. השינוי הוא להביא את התלמידים ללימודים מתוך אהבה ולא מתוך אילוץ לפיו הם חייבים ללמוד".
הולן מוסיפה: "קחי לדוגמא את לימודי המתמטיקה. אצלנו לא יהיו הקבצות. אנו נלמד מתמטיקה בהתאם למודל הנבחרת של יעקב הכט (מייסד זרם החינוך הדמוקרטי בארץ ופעיל בולט בתחום זה בעולם. ר.פ). הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות ובקצב למידה אישי. מי שמכתיב את הקצב הם התלמידים, והתלמידים החזקים בנושא מלמדים תלמידים שמתקשים יותר. למידה כזו מעניקה חווית הצלחה לכל אחד מן התלמידים שמתקדם בקצב שלו וגם חווית העצמה למי שמלמד. מעבר לזה, זה יוצר סולידריות ותורם לרכישת מיומנויות חברתיות נוספות".
זה נשמע יפה, אבל איך יתבצעו הלימודים בפועל? כיצד יראה יום בחייו של תלמיד בבית הספר?
הולן: "בניגוד לבתי ספר וחטיבות ביניים בהם המורים מתחלפים כל שעה, אצלנו יהיו מחנכים שרואים מעט ילדים אך לאורך זמן ארוך יותר. המטרה היא לייצר הכרות מעמיקה שמובילה לתהליכים משמעותיים. בנוסף, המודל של שני מחנכים בכיתה הוא חובה, זה מאפשר לצוות להקדיש תשומת לב אישית ופרטנית לכל ילד".
"חשוב לנו לומר שגוונים, המקום ממנו שנינו מגיעים, הוא מקום שאנו מאוד אוהבים. אבל נפלה בחלקנו הזכות להקים מקום חדש שיגשים את החלום והאידיאלים שלנו. אנו לא מקימים מערכת פרטית או אליטיסטית, הבשורה היא שמדובר בבית ספר ציבורי איכותי שיעניק לכולם הזדמנות שווה, לא רק למי שידם משגת", היא מסכמת.
קשרים חברתיים משמעותיים
עיקרון משמעותי נוסף שחרט בית הספר על דגלו הוא הקמת חברת נעורים לתלמידי בית הספר. לויתן מסביר: "אנו מודעים לצרכים הנוספים של תלמידים בגילאים אלה ובהתאם בית הספר שלנו יתפקד כבית ספר 24/7 כלומר, ישלב פעילויות בלתי פורמליות ופעילויות חברתיות בשעות אחה"צ והערב בשילוב המתנ"ס ומחלקת פנאי וקהילה בחריש".
נשמע שלקחתם על עצמכם משימה ענקית. מהו הקושי הגדול איתו אתם מתמודדים כעת?
לויתן: "אנחנו מנסים לייצר בהירות בתוך תהליך ההקמה כדי להפיג חששות של הורים ממרכיב אי הוודאות. לשמחתי, רכשנו מוניטין טוב באיזור והרבה אנשים העידו עלינו ועל היכולות שלנו בפייסבוק. אני מקווה ומאמין שההורים והתלמידים בחריש יתנו בנו אמון".
ההשקעה בחטיבת הביניים לפחות לפי העקרונות שאתם מצהירים עליהם נשמעת גדולה. מהיכן התקציב? האם ישנם תשלומי הורים נוספים?
לויתן: "חריש מתקצבת את תהליך ההקמה בכ-300,000 שקלים. בנוסף, אנו עסוקים כעת באיתור משאבים מטעם משרד החינוך בהתאם לתוכניות השונות. להפתעתנו, אנו מגלים פתרונות במשרד החינוך כמעט לכל חלום חינוכי ומנסים לגייס כעת את התקציבים. ההורים ישלמו אגרה בסיסית בלבד כמו בכל בית ספר אחר בארץ, אבל ילדיהם יקבלו הרבה יותר".
היכן הלימודים יתקיימו?
"מחלקת החינוך של חריש מאתרת כעת את המבנה המתאים ביותר ללימודים בשנה הבאה".
מה רמת ההערכות והמוכנות מבחינת הצוות?
"יש לנו כבר 80% מהצוות. חלק מן המחנכים והמורים יוצגו בערב החשיפה. הצוות המקצועי שלנו יכלול גם מתנדבי שנת שירות וחברי מכינה קדם צבאית בגבעת חביבה", מציין לויתן.
מה תיחשב ביניכם להצלחה בסיום שנת הלימודים הבאה?
לויתן: "הצלחה עבורי היא שתלמידים יחוו שנה של צמיחה ושכל ילד יוכל לומר להוריו 'אוהבים אותי פה', 'יש לי חברים', 'עשיתי משהו משמעותי בבית הספר'. אני מאמין שבעוד שלוש שנים המודל של בית הספר שלנויאומץ בכל הארץ".
הולן: "הצלחה עבורי היא שבית הספר יהיה בית עבור התלמידים ושהם יחושו שותפים להקמה שלו".
"יש לנו ביטחון מלא בהצלחה של המודל ובאפשרות שלנו ליצור חוויה של חניכות טובה מעצימה ומצליחה. יש לנו את המשאבים האנושים והמעוף ללמד ולהביא את הדברים הכי טובים שיש לתלמידים שלנו, ואם יצוצו קשיים, זה בסדר, גם איתם נדע להתמודד".
ומילה לסיכום?
לויתן והולן משתפים: "זה מעשה חלוצי להגיע ולעשות זאת כאן, בחריש. זו הזדמנות מרגשת ויוצאת דופן ליצור יש מאין, ליצור חינוך ברמה הכי גבוהה שיש ולשאת בשורה חדשה לאיזור כולו".
יצחק קשת, ראש מועצת חריש ציין כי "הקמת בית הספר לאתגרי העתיד מתכתבת עם האג'נדה השלמה של חריש כעיר חדשה ומתקדמת, שיוצרת את כל מה שמתרחש כאן בצורה אחרת ובחשיבה שיוצאת מחוץ לקופסא. הדבר בא לידי ביטוי באספקטים רבים בעיר – בתכנון תנועה, בתכנון המסחר וכעת גם בחינוך. חטיבת הביניים הזו היא דוגמת מיקרו למאקרו גדול הרבה יותר וההשקעה הגדולה שלנו בתקציב החינוך היא חלק מתפיסת עולם כוללת שמאמינה בכוחו של חינוך".
השנה החולפת היתה שנת התפתחות משמעותית מאד לחריש. זאת היתה שנת הלימודים הראשונה בעיר, שנת גיבוש הקהילה, חנויות ראשונות נפתחו, שכונת הפרחים החדשה החלה להיבנות, מבני ציבור חדשים נחנכו ועוד. על התפתחות העיר, גיבוש הקהילה ובניית המערכות העירוניות השונות מנצחת המועצה המקומית והעומד בראשה יצחק קשת. נפגשנו גם השנה לראיון החג המסורתי והנה הוא מובא לפניכם.
יצחק, נתחיל במבט לשנה החולפת: מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?
התחום הראשון והמרכזי הוא תחום החינוך – עשינו השנה מהפכה בתחום החינוך בחריש. זה מתחיל מהמינוי של ראשת האגף החדשה, שלי קרן, ממשיך בשיתופי פעולה שנוצרו עם המכון לחינוך דמוקרטי וד"ר אייל דורון וממש לאחרונה עם הבחירה של משרד החינוך לבצע בחריש פיילוט ראשון מסוגו של המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד. פיילוטים מהסוג הזה מאפשרים ליישם מתודלוגיות חדשות ובאמת לשפר את המערכת, כפי שעשתה ראשת אגף החינוך בתפקידה הקודם כמנהלת בית ספר בעיר רמלה, גם אז בסיוע אגף המו"פ של משרד החינוך.
פתחנו את שנת הלימודים החדשה עם גידול של פי 2.5 בכמות הילדים במוסדות החינוך השונים ביחס לשנה הקודמת. אנחנו מנהלים למעשה מערכת חינוך כפולה מאז שהוספנו את מסגרות יום הלימודים הארוך בעיר. האתגר שהגידול הזה מציב בפנינו כמערכת הוא גדול אבל לתחושתי אנו עומדים בו יפה מאד.
בית ספר בחריש
הנושא השני המהותי הוא האיכלוס של העיר – בשנה החולפת עברו מאות רבות של משפחות חדשות לעיר. הגידול בכמות התושבים ניכר מאד באירועים ובמופעים שאנחנו מארגנים פה. לראות את הנוכחות ההולכת וגדלה מאירוע לאירוע ואת הפנים החדשות שמתווספות בכל פעם זה פשוט מחמם את הלב.
אחד הדברים שמאד עוזרים לנו בהקשר של קליטת התושבים החדשים ובניית הקהילה הוא הרצון המאוד גדול של התושבים עצמם להיות מעורבים בעשייה. בשנה החולפת היו כאן אינספור מיזמים של התנדבות שהתושבים לקחו בהם חלק. אפשר לציין לדוגמא את הפרוייקט של שכנות טובה, את מתנדבי המשמר האזרחי, קורס חובשים, הפעילות בגינה הקהילתית, פריסות לחיילים שהתאמנו באזור העיר ועוד. לא מזמן קיימנו ערב הוקרה למתנדבים ומנינו רק במסגרת הערב כ-100 מתנדבים מהקהילה בתחומים שונים. שיעור המתנדבים היום בעיר הוא גבוה מאוד, הרבה מעבר לשיעור הקיים בערים אחרות. הפעילות הזאת תורמת לקליטת התושבים, לגיבוש הקהילה ולתהליך האיכלוס של העיר. אנחנו כמועצה מאד מעודדים זאת ובאופן כללי הנושא הקהילתי מקבל אצלנו דגש חזק. מבחינת תקנים, יש לנו היום עובד קהילתי של המועצה לכל 1,000 תושבים שזה יחס גבוה מאד.
הנושא השלישי הוא ההתפתחות המאוד גדולה שחלה בשנה החולפת בנושא התשתיות העירוניות. זה לא סוד שבהרבה שכונות בארץ היום יש בעיה חמורה של תשתיות שלא מוכנות בזמן שהאיכלוס כבר החל. אנשים שנכנסים לדירות ואין להם אפילו מדרכה למטה. אצלנו המצב הפוך לחלוטין ולא תמיד התושבים מודעים לכמה הוא ייחודי ביחס למקומות אחרים. אצלנו יש כבישים, יש מדרכות, יש גינות ציבוריות, בתי ספר במבני קבע ולא בקראוונים, מעונות יום… העיר ברובה מוכנה. כשנכנסתי לתפקיד הרבה מאד אנשים הזהירו אותי שזאת נקודת התורפה של מקומות חדשים שנבנים – שהתשתיות לא מוכנות בזמן ולכן מראש נתתי דגש גדול מאד לנושא כדי למזער את הבעיה עד כמה שניתן.
גינה ציבורית בחריש
בשנה הקרובה נתחיל לשדרג את התשתיות במרחב העירוני לתצורה הסופית שלהם – אבנים משתלבות, שבילי אופניים, נטיעת עצים, ריהוט רחוב, תחנות אוטובוס, שילוט רחוב ועוד… זה תהליך שלא ייגמר בשנה אחת אבל נתחיל אותו בקרוב.
ישנם שני נושאים שבהם התחושה היא של אי עמידה בתחזיות – הראשון הוא תחום המסחר בעיר שעדיין לא התפתח מספיק והשני הוא קצב האיכלוס שבפועל איטי מהתחזיות המקוריות. מהן להערכתך הסיבות לעיכובים בתחומים אלה?
נתחיל בקצב האיכלוס – בעבר הייתי מוטרד מהנושא אבל היום אני ממש לא מוטרד מכך. הסיבה היא שאני רואה שקצב האיכלוס מושפע בצורה ישירה מקצב מסירת הדירות ע"י הקבלנים. בפועל אנחנו רואים שכל בניין שנמסר, כעבור 3-6 חודשים הוא מתאכלס לגמרי וזה קצב איכלוס טבעי לחלוטין. אין בחריש בניינים ריקים ואין כמות גדולה של דירות ריקות. יש היום בחריש שוק שכירות פעיל ובריא ואנחנו רואים גם הרבה תושבים מיישובי הסביבה שבאים לחריש כי רואים בה הזדמנות לשדרג את עצמם. חריש מאפשרת להם שדרוג לדירות חדשות, לאיכות חיים גבוהה במחירי שכירות מאוד אטרקטיביים.
קצב מסירת הדירות בעיר אכן איטי מהמתוכנן, בין השאר בגלל עיכובים שהיו ברוב העמותות הגדולות שכוללות מאות יחידות דיור כל אחת, אבל ברגע שהדירות יימסרו יגיע גם האיכלוס.
לגבי המסחר בעיר, ההחלטה לפתוח עסק היא של בעלי העסקים והתחושה כרגע היא שכמות התושבים, שעדיין לא מספיק גדולה, גורמת לבעלי העסקים להמתין. לא ניתן להכריח את בעלי העסקים לפתוח ואני מאמין שאחרי גל האיכלוס הבא נראה פה פרץ של עסקים חדשים שנפתחים. יש למעלה מ-100 בעלי עסקים שסגרו חוזים בעיר ורבים מהם ממתינים לגידול נוסף בכמות התושבים.
אנחנו מהצד שלנו מנסים לתמוך ככל האפשר. לצערי אין לנו יכולת לתת הקלות בארנונה כי זה תחת המנדט של משרד הפנים וכפוף להגדרות הקבועות בחוק. אנחנו לא גובים ארנונה עד שהעסק מקבל תעודת גמר וזאת ההקלה היחידה שביכולתנו לתת. במקביל אנחנו גם מנסים לעודד את התושבים לרכוש מהעסקים המקומיים וגם כמועצה יש בכוונתנו להעביר חוק לעידוד עסקים מקומיים. המשמעות של החוק היא שבמרכזים שלנו ובפעילות הרכש שלנו, עד סטיית מחיר של 5% תינתן עדיפות לעסקים וספקים מקומיים.
איזה עוד נושאים מרכזיים עומדים על הפרק לשנה הקרובה?
נושא מרכזי שנמצא בטיפול ונמשיך לטפל בו במהלך השנה הקרובה הוא הרחבת גבולות העיר. הגשנו בקשה להרחבת שטח העיר מכ-5,000 דונם לכ-18,000 דונם, שיכללו בין השאר גם שטחי תעסוקה ותעשייה. מאוד חשוב לנו שיוקצה שטח לתעשייה כדי שהעיר תוכל להחזיק את עצמה כלכלית.
נושא נוסף הוא התחבורה – זה משהו שדיברנו עליו גם בישיבת העבודה עם ראש הממשלה במסגרת הביקור שלו כאן בתחילת החודש, בפתיחת שנת הלימודים. סקרתי בפניו את כל האתגרים של חריש והוא עמד על כך שהמפתח להתמודדות מול הבעיות השונות והאתגרים הוא בתחבורה. אם פתרונות התחבורה בעיר יהיו טובים אז גם בנושאים אחרים הכל יהיה פשוט יותר. "בזה אני עומד לעזור לך" הוא אמר. מבחינתנו שני נושאים מרכזיים לטיפול הם החיבור לכביש 6 ושינוי התכנון של מיקום תחנת הרכבת כך שתהיה צמודה לכביש 6 וממש בתוך העיר.
בנוסף, אנו פועלים לתגבור קווי האוטובוס בעיר. בקרוב יתחיל לפעול קו אוטובוס לאזור חיפה שיעבור דרך פארק התעשיה ביקנעם. אנחנו עובדים גם על קו לאזור המרכז ואני מקווה שגם הוא יתחיל לפעול במהלך השנה.
עוד תחום שנטפל בו השנה הוא הנראות של העיר. דיברתי כבר על תחילת המעבר לתצורה הסופית של המדרכות, ריהוט הרחוב וכו' ובנוסף נשפר את הנראות של הכיכרות, של הכניסה לעיר, נבנה את הטיילת על דרך ארץ במרכז השדרה.
אילו מבני ציבור צפויים להתווסף לעיר בתקופה הקרובה?
לקראת סוף השנה אני מאמין שנוכל לחנוך את המתנ"ס החדש, תחל גם הבנייה של כמה מגרשי ספורט גדולים וכן של אולם ספורט בשטח של כ-1,000 מ"ר בסמוך לשמיניית הגנים ברחוב טופז. בנוסף ימסרו עוד מספר בתי כנסת בעיר בנוסף לראשון שנחנך בשבוע שעבר. כמו-כן ייפתחו עוד בתי ספר וגני ילדים.
בחודשים הקרובים ייפתח מרכז קהילה בסמוך למועצה שיכלול מרחב עבודה שיתופי, מרכז יום לגיל הזהב, פאבואולי גם חדר כושר.
מה המסר שלך לתושבים לקראת השנה החדשה?
אנחנו ממשיכים בעשייה, בבניית העיר, בגיבוש הקהילה. אני קורא לתושבים להמשיך לקחת חלק פעיל ולהיות מעורבים כפי שהם כיום. אני לא מעריך שהפריצה הגדולה באמת של העיר תתרחש בשנה הקרובה אבל היא בהחלט תתרחש בקרוב, אולי בשנה שלאחר מכן. כשתבוא הפריצה הזאת של חריש קדימה היא באמת תהיה משמעותית ותביא אותנו למקום חדש וטוב מאוד. בינתיים אנחנו נדרשים להמשיך בעשייה בכל המישורים כדי לממש את הפוטנציאל הגדול של חריש וכך נעשה.
חריש תהיה עיר נהדרת, אני אומר את זה באחריות כי אני מכיר את התוכניות ויודע בדיוק לאן אנחנו הולכים. לא הכל בנוי עדיין ובתהליך הקמה יש תמיד קשיים, אבל לתושבים היום ובעתיד אני אומר – אל תדאגו, יהיה פה הכל מהכל וחריש תהיה אחת הערים היפות והטובות בארץ.
לאחר הליך סינון קפדני שנערך במועצה, אותרה ונבחרה לתפקיד מנהלת אגף החינוך החדשה, הגב' שלי קרן. אמונה בחדשנות ובנפשו של כל ילד הם מקצת ממשנתה של הקברניטה החדשה שתנווט ותוביל החל מחודש יולי את ספינת החינוך בעיר.
שלי שלום, קודם כל ברכות על התפקיד. נשמח אם תספרי בקצרה על הרקע המקצועי והאישי שלך.
אני מרמת גן במקור ובוגרת תיכון בליך. בשנות בגרותי עסקתי בספורט כמו קפיצה לגובה וכדורסל – מצד אחד הייתי ספורטאית ומצד שני תלמידה טובה. תכננתי להמשיך בדרך הספורט גם בהמשך, אך בכיתה י"ב שברתי את רגלי והגורל הסיט אותי לדרך החינוך ובעקבות כך הלכתי להיות מורה חיילת בפריפריה – בבאר שבע, מבועים ובאילת.
לאחר מכן הרגשתי שאני שולטת במקצוע האנגלית ורציתי להעמיק עוד, אז הלכתי ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב. במקביל לימדתי בתיכונים שונים וביניהם בתיכון בליך, מה שהיה כמו סגירת מעגל שכזו עבורי. בהמשך דרכי הדרכתי מורים לאנגלית במקביל לעבודתי כמחנכת בבית הספר ליידי דיוויס בתל-אביב. עמדתי לפני דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון, ששמחתי מאוד לקראתו, ואז נקרתה בדרכי הזדמנות לנהל בית ספר. דוקטורט זה הרבה ספרים ולנהל בית ספר זה הרבה ילדים והמקום שלי, הלב, הלך לילדים. אז וויתרתי על דוקטורט באקדמיה והלכתי לעשות דוקטורט של החיים.
8 שנים ביליתי ברמלה והעיר, הצוות החינוכי, ההורים והתלמידים הפכו להיות כמו משפחה עבורי. לא דמיינתי שדבר כזה יכול לקרות, חלומות מתגשמים.
מה הביא אותך לבחור בתפקיד ובעיר חריש?
דבר ראשון ראיתי את התלמידים שלי צומחים בבית ספר אחד אז למה לא לעשות זאת בעיר שלמה? התקבלתי בחריש באהבה גדולה, התחושה היא שכולם תומכים וכל אדם שנתקלתי בו ברחובות העיר חפץ בחינוך ובעיקר מאמין בעיר הזאת. כשרואים את כל הטוב הזה לא ניתן להישאר אדישים ונדבקים ישר בחדוות העשייה שקיימת כאן בחריש. זו עיר חדשה עם המון אפשרויות ליצור דברים חדשים ומיוחדים.
חריש היא עיר חדשה ותחום החינוך הוא עדיין בחיתוליו. מהו החזון האישי אותו תנחילי בעיר וכיצד תתמודדי עם ההטרוגניות האנושית הצפויה?
אני מאמינה בעיסוק ברוח האדם, בנפש של הילד ומאמינה שיש לעשות זאת ברגישות. עבדתי בחטיבת ביניים וראיתי איך הילדים זקוקים לכתף תומכת, כמו גם כל אדם מהצוות שעבד איתי. כל אדם צריך לקבל אפשרות לביטוי עצמי והרעיון הוא למנוע מצבי קיצון שליליים בעזרתו של הדיבור ולדבר על הקושי רגע לפני ההגעה למצבים אלו. זה נכון במיוחד כשמדובר בילדים, שאצלם לרוב הכול יותר אימפולסיבי.
אני מאמינה שניתן להעניק לכל ילד וילדה את טיפוח הרוח, שכל אחד ימצא את מה שמקדם אותו. יטפח את החוזקה שלו ויצמח תוך ראייה והיכרות אישית ובמסלול מותאם בשבילו. כשזה קורה, רואים גם את האחר והשונה בצורה חיובית יותר.
חינוך עושים באהבה אמיתית, ואתגרים בחינוך הם רק מקפצה לעשייה איכותית כנה. לכל ילד יש את העוצמה הפנימית הייחודית שלו שניתן לטפח אותה.
ולגבי עניין ההטרוגניות באוכלוסייה?
הטרוגניות זה לא משהו שזר לי. בבית הספר שניהלתי ברמלה היו ערבים לצד יהודים, אוזבקים, דרום אמריקאים ועוד. הדרך להתמודדות עם הטרוגניות היא קודם כל לאפשר לאדם להכיר את סגולותיו, להיות גאה בעצמו ודרך זה הוא מתמלא כבוד והערכה גם למי שאינו זהה לו.
צריך לאפשר קיום עצמי מחד ודו-קיום מאידך. רב-תרבותיות ורב-מגדריות זו המפה של המדינה ואנו רוצים להביא את הילד לרצון להכיר את האחר. ניתן לעשות זאת ואני מאמינה בלב שלם שבחריש זה אפשרי ליישום ולא רק בגדר חלום
המעבר לעיר חדשה בשילוב מסגרת חינוכית שונה, מביא עמו התמודדויות מורכבות הן להורה ובעיקר לילדים. כיצד המערכת אשר תעמדי בראשה תכין מענה לסוגיה זו?
אחד הדברים שאנו מאמינים בו מאוד זה היכולת לייצר רשתות ביטחון. מתי אדם מרגיש הכי נוח? כשיש לו רשת ביטחון וגם אם הוא ימעד מישהו יתפוס אותו. אחת הדוגמאות שאני מספרת בעניין זה לילדים היא מעולם הספורט שממנו הגעתי: קופץ לגובה לא היה מבצע קפיצה אם לא היה יודע שיש לו מזרן לספוג את הנפילה.
החשוב ביותר שכל הורה וילד יידע שאנו כאן. אנו נתמוך בכולם, אנו מודעים לקשיים וכאן המקום לתת רשת ביטחון. באופן כללי רשת ביטחון זו מטאפורה מצויינת לתהליכים מקדימים של קליטה שמתקיימים בעיר:
הורים לתלמידים שעולים לביה"ס כבר קיבלו מכתבים ובהם הזמנה למפגש עם מנהלת בית הספר והצוות החינוכי, ולמפגש משותף של הילדים והמחנכת.
מתקיים קורס הכנה לכיתה א’.
מתקיימים אירועים קהילתיים לתושבים בהווה ובעתיד. וכשתושב חדש בעיר, פוגש את השכנים בעיר ותוך כדי שיחה הם מגלים שיש להם ילד שעולה לאותה כיתה. זה עוזר להרגיש בטוח ונוח יותר לשלוח את הילדים למסגרות חדשות.
בקיץ הקרוב צפוי גל אכלוס גדול בחריש, האם ישנו צורך בהגדלה של מוסדות החינוך בעיר?
העיר מחכה לתושבים ולא להיפך, זו התפיסה של כל המועצה ושל יצחק קשת העומד בראשה, והיא ניכרת גם בתחום החינוך. להבדיל מערים אחרות, המבנים והמתקנים ממתינים לאיכלוסם על ידי התלמידים. המועצה יצרה תשתית לפני הגעת המשפחות והתשתית הזאת, שכולה חדשה ממתינה ומוכנה. החדשנות מתייחסת לגודלן של הכיתות שמאופיינות במרחב לימודי גדול יותר ובריבוי פינות למידה ייחודיות, אפילו משרד המנהלת בבית הספר הממלכתי מתוכנן כמשרד שקוף ונגיש. הציוד כולו חדשני ומחכה לתלמידים החדשים שיעשו בו שימוש.
ישנם צוותי חינוך שכבר הוכשרו לקליטת הילדים וכיום מול כמות התלמידים, לפעמים יש אפילו יותר אנשי צוות ביחס לכמות התלמידים. יש לא מעט גורמים מחוץ לחריש שבאים לעיר שלנו ללמוד כיצד עושים זאת. בעיקרון הכול מוכן לאיכלוס הגדול, עוד לפני הגעתן של המשפחות ואנו רק מחכים עם חיבוק וחיוך.
