משרד החינוך פרסם את נתוני מערכת החינוך המקומית לשנת תשפ"ב: 46.5% מתלמידי העיר לומדים בזרם החינוך הממלכתי וכ-35% בזרם החינוך הממלכתי-דתי, פי 2.4 מהממוצע הארצי. מספר התלמידים הממוצע בכיתות ממשיך לעלות, הצפיפות בחינוך הממלכתי גדולה יותר

משרד החינוך פרסם אתמול (שני) את נתוני "התמונה החינוכית הרשותית והבית ספרית", לשנת הלימודים תשפ"ב (2022) – כן, כן, שנת הלימודים שהחלה לפני שנתיים.

החודש, תלמידי חריש החלו את שנת הלימודים תשפ"ד והעיר חוותה גידול מואץ במספר מוסדות החינוך ובמספר התלמידים. עם זאת, נתוני משרד החינוך, גם אם באיחור של שנתיים, מצביעים על מגמות, משקפים את ההבדלים בין חריש למתרחש ברמה הארצית ומשרטטים את השוני בין המגזרים השונים של החינוך בעיר.

מענים חינוכיים לעל יסודי

שנת הלימודים תשפ"ב נפתחה בחריש עם 122 גנים, 19 בתי ספר וכ- 8,600 תלמידים מגיל גן ועד כיתה יב'. רק 107 תלמידים למדו מחוץ לעיר, באור עקיבא, חדרה ובאקה אל גרביה (5.2% מכלל התלמידים), ירידה ניכרת בהשוואה לשנה הקודמת בה כ-22% מכלל התלמידים שהתגוררו בחריש, למדו בערים אחרות.

השוני חל בשל התפתחות המענים החינוכיים לחינוך העל יסודי, ביניהם חט"ב ממלכתית נוספת, אולפנה וישיבה תיכונית.

החינוך הממלכתי: הגדול בעיר

על פי נתוני משרד החינוך 46.5% מכלל התלמידים בעיר למדו בשנת תשפ"ב בזרם החינוך הממלכתי והוא זרם החינוך הגדול בעיר. עם זאת, חלקו היחסי נמוך בהשוואה לממוצע הארצי. כך לדוגמה, 66.2% מכלל התלמידים בארץ לומדים בזרם החינוך הממלכתי.

גם בשנת תשפ"ב, בדומה לשנה הקודמת, ניתן לראות שחלקו היחסי של החינוך הממלכתי דתי בעיר המסתכם ב-35% מכלל התלמידים בעיר הוא פי 2.4 בקירוב מהממוצע הארצי שעמד על 14.23% בלבד.

18.57% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם החינוך הממלכתי-חרדי, נמוך במעט מהממוצע הארצי שעמד על 19.52%.

הנתונים מצביעים על מגמת יציבות בחלוקה למגזרים השונים של האוכלוסיה הצומחת בעיר. חיזוק נוסף למגמה זו ניתן למצוא גם בנתון נוסף: 87.4% מכלל התלמידים בחריש (ממלכתי, ממ"ד וחרדי) שויכו בשנת לימודים זו לזרם החינוך הרשמי (בהשוואה ל-86.7% בשנת תשפ"א). בנוסף להם, פועל בעיר זרם חינוך מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ובשנת תשפ"ב כ-12.1% מכלל התלמידים בחריש למדו בו (בהשוואה ל-13.3% בשנה החולפת).

ממוצע מספר התלמידים בכיתה

בשנה החולפת חריש הדביקה לראשונה את הפער בינה לבין הממוצע הארצי הלא מחמיא של ממוצע תלמידים גבוה בכיתה. מגמה זו נמשכת גם בשנת תשפ"ב. מספר הילדים הממוצע בגן ילדים הוא 30.1 והוא גבוה מהממוצע הארצי שעומד על 28.8 ילדי גן בכיתה.

בבתי הספר, מספר התלמידים הממוצע בכיתה עלה מ-27.1 בשנת תשפ"א ל-27.5 תלמידים בשנת תשפ"ב.

פערים בין המגזרים השונים

הנתונים מצביעים על  פערים משמעותיים במספר התלמידים הממוצע בכיתה בזרם החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לבין המספר הממוצע בכיתה במגזר החרדי.

כך לדוגמה, במגזר הממלכתי למדו בשנת תשפ"ב 29.2 תלמידים בכיתה בעוד שבמגזר הממלכתי-דתי למדו 27.9 תלמידים ואילו בממלכתי-חרדי רק 23.6 תלמידים בממוצע בכיתה. בזרם החינוך המוכש"ר ממוצע התלמידים בכיתה מסתכם ב-25.4 תלמידים.

ההשקעה בתלמיד בהשוואה ארצית

על פי נתוני משרד החינוך בשנת תשפ"ב ההשקעה התקציבית בתחום החינוך בחריש הסתכמה ב-184.6 מיליון שקלים. בדומה לשנים קודמות ולמתרחש בערים אחרות, מרבית התקציב (כ-120 מיליון שקלים) מופנה למשכורות עובדי ההוראה( כ-700 גננות, מורים ומורות בחריש).

ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בחריש נמוכה בהשוואה לממוצע במחוז חיפה ולממוצע הארצי. ההשקעה הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש עמדה על 18,882 שקלים, סכום הנמוך מהממוצע הארצי בכ-10% ומסתכם ב-21,085 שקלים. הסכום נמוך גם בהשוואה להשקעה הממוצעת בתלמיד במחוז חיפה, 21,900 שקלים.

הבדלים בולטים ניתן לראות בסכומי ההשקעה בתלמיד בהתאם לשלב הלימודי. עלות תלמיד ביסודי בשנת תשפ"ב הסתכמה בלמעלה מ-17 אלף שקלים ואילו עלות תלמיד בחט"ב כבר קפצה למעל 24 אלף שקלים ותלמיד תיכון למעלה מ-31 אלף שקלים.

הבדל קיים גם בהשקעה בתלמיד בהתאם לזרם החינוכי בו הוא לומד: ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי היא 21,454 שקלים, בממ"ד 18,107 שקלים ובממ"ח 14,550 שקלים בלבד, כ-32% פחות בהשוואה לתקצוב תלמיד בחינוך הממלכתי.

"המדד משקף את הצמיחה של חריש"

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך, מבהיר כי מדד זה אינו משקף את ההשקעה העירונית בחינוך. "אין אף גורם שיושב אי שם באיזה משרד ומחליט כמה לתת לאיזו עיר פר תלמיד. זה לא קיים. מה שקיים זה דבר אחד פשוט, כמות הילדים בכיתה, בעיר הזאת, בבית הספר הזה, בכיתה הזאת, כך משרד החינוך מתקצב.

"נגיד שיש 1,000 שקל לכיתה: אם יש 30 ילדים זה מתחלק ל-30. אם 35 אז זה מתחלק ל-35. זה מחושב אוטומטית, רובוטית, מערכת "טיפשה" מה שנקרא, שנותנת לך נתון כמה מושקע פר ילד לפי נתון מאוד שרירותי, האכלוס של הכיתות".

"בחריש של לפני 6-5 שנים, כמות הילדים בכיתות הייתה מאוד נמוכה ולאט לאט זה רק עולה,  ולכן לכאורה, זה משתקף בפר השקעה לילד נמוך יותר. ניתן לומר שהמדד הזה משקף את הצמיחה של חריש, זה הדבר היחיד שהוא עושה".

מדד ההשקעה בתלמיד לא משקף את ההשקעה העירונית בחינוך?

"לא קשור לעירוני בכלל. המדד מכמת את שכר הלימוד שהמדינה נותנת פר ילד. זהו. תקציב הרשות  לא משתקף בנתוני משרד החינוך. בנוסף לזה, יש המון קולות קוראים, מכרזים, תקציבים תוספתיים שלא מתכנסים לתוך המדד הזה ששווים הרבה מאוד כספים, שאנחנו מביאים לחריש".

לקריאה נוספת: מנהל אגף החינוך: "מערכת החינוך בישראל בקריסה. חריש מצליחה להיות מובלעת"

צילום: דוברות עיריית חריש

משרד החינוך פרסם את נתוני מערכת החינוך המקומית לשנת תשפ"א: 45.6% מכלל התלמידים בעיר למדו בזרם החינוך הממלכתי, וכ-35.77% בזרם החינוך הממלכתי-דתי, פי 2.5 מהממוצע הארצי. לראשונה, מספר התלמידים הממוצע בכיתה עלה ל-27.1 תלמידים וזהה לממוצע הארצי. ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש נמוכה בכ-10% אחוזים מהממוצע הארצי

משרד החינוך פרסם השבוע (ג') את נתוני "התמונה החינוכית הרשותית והבית ספרית", לשנת הלימודים תשפ"א.

נתונים אלה אינם משקפים את מצב מערכת החינוך בעיר, שכבר החלה את שנת הלימודים תשפ"ג וחוותה גידול מואץ במספר מוסדות החינוך ובמספר התלמידים. עם זאת, הם מצביעים על מגמות, משקפים את ההבדלים בין חריש למתרחש ברמה הארצית ומשרטטים את השוני בין המגזרים השונים של החינוך בעיר.

זרם החינוך הממלכתי הוא הגדול בעיר

שנת הלימודים תשפ"א נפתחה בחריש עם 87 גנים, 15 בתי ספר וכ- 6,600 תלמידים מגיל גן ועד כיתה י'. בנוסף, כ-22% מכלל התלמידים שהתגוררו בחריש, למדו במוסדות מחוץ לעיר.

45.6% מכלל התלמידים בעיר למדו בשנת תשפ"א בזרם החינוך הממלכתי והוא זרם החינוך הגדול בעיר. עם זאת, חלקו היחסי נמוך בהשוואה לממוצע הארצי. כך לדוגמה, 66.7% מכלל התלמידים בארץ לומדים בזרם החינוך הממלכתי.

פער משמעותי והפוך ניתן לראות בזרם החינוך הממלכתי-דתי: 35.77% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם חינוך זה, פי 2.5 בקירוב מהממוצע הארצי שעמד על 14.4% בלבד.

18.66% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם החינוך הממלכתי-חרדי, נתון נמוך במעט מהממוצע הארצי שעמד על 19.25%.

נתון נוסף מגלה כי 86.7% מכלל התלמידים בחריש (ממלכתי, ממ"ד וחרדי) שויכו בשנת לימודים זו לזרם החינוך הרשמי. בנוסף להם, פועל בעיר זרם חינוך מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ובשנת תשפ"א כ-13.3% מכלל התלמידים בחריש למדו בו. ברמה הארצית, בזרם המוכר אך לא רשמי למדו בממוצע כ-24% מכלל התלמידים.

ממוצע מספר התלמידים בכיתה הדביק את הממוצע הארצי

עיון בנתונים מגלה כי לראשונה בשנת תשפ"א, הדביקה חריש את הפער בינה לבין הממוצע הארצי הלא מחמיא של ממוצע תלמידים גבוה בכיתה. מספר הילדים הממוצע בגן ילדים בחריש עמד נכון לשנה זו על 31.9 והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי שעומד על 28.9 ילדי גן בכיתה. בשנת הלימודים תש"פ ממוצע התלמידים בכיתת גן בעיר היה 31.8.

בבתי הספר, מספר התלמידים הממוצע בכיתה ביצע קפיצה ועלה מ-24.4 בשנת תש"פ ל- 27.1 תלמידים בשנת תשפ"א. כאמור, מספר התלמידים בכיתה בחריש עלה בהדרגה בשש השנים האחרונות ועל פי נתוני תשפ"א, לראשונה, הוא זהה לממוצע הארצי והמחוזי.

פערים בגודל הכיתות בין המגזרים השונים

עם זאת, הנתונים מצביעים על  פערים משמעותיים בין מספר התלמידים הממוצע בבתי הספר בזרם החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לבין המספר הממוצע במגזר החרדי.

כך לדוגמה, במגזר הממלכתי למדו בשנת תשפ"א 29.7 תלמידים בכיתה בעוד שבמגזר הממלכתי-דתי למדו 28.6 תלמידים ואילו בממלכתי-חרדי רק 21.2 תלמידים בממוצע בכיתה. בזרם החינוך המוכר אך לא רשמי ממוצע התלמידים בכיתה מסתכם ב-24.6 תלמידים.

ההשקעה בתלמיד בהשוואה ארצית

עיריית חריש אישרה בשנת 2021 תקציב בסך 107 מיליון שקלים לתחום החינוך, כ-51% מכלל התקציב העירוני. בדומה לשנים קודמות, מרבית התקציב (כ-58%) מנותבת למשכורות עובדי ההוראה. בשנת תשפ"א מצבת עובדי ההוראה מנתה 490 עובדים (גננות, מורים ומורות) בחריש.

למרות התקציב המוגדל, ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בחריש נמוכה בהשוואה לממוצע במחוז חיפה ולממוצע הארצי. ההשקעה הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש עמדה על 18,321 שקלים, סכום הנמוך בכ-10% אחוזים מהממוצע הארצי שהוא 20,128 שקלים. ונמוך בכ-15% מהעלות המושקעת בתלמיד במחוז חיפה, 21,149 שקלים.

להבדיל, ההשקעה של חריש בתלמיד בגן ילדים הסתכמה ב-19,489 שקלים כ-13% יותר בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על 17,146 שקלים. על פי נתוני העירייה ההשקעה התקציבית בגני הילדים בחריש בשנת 2021 היתה כמעט כפולה מההשקעה בבתי הספר, 58 מיליון שקלים ו-30 מיליון שקלים בהתאמה.

עיון מעמיק יותר מגלה כי גם בנושא זה מתגלים פערים משמעותיים בהשקעה הממוצעת לתלמיד בחריש, בהתאם לזרמים החינוכיים השונים. כך לדוגמה, ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי היא 19,527 שקלים, בממ"ד 18,078 שקלים ובממ"ח 15,918 שקלים בלבד, כ-22% פחות בהשוואה לתקציב תלמיד בחינוך הממלכתי.

בלי בגרויות, בלי אקלים חינוכי

הנתונים שפרסם משרד החינוך משרטטים תמונה חלקית בלבד והם אינם מתייחסים להישגים לימודיים בחריש היות ובשנת תשפ"א לא התקיים המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) ועל כן, מדדי ההישגים במיצ"ב, מדדי ערכים ואקלים חינוכי ומדדי הלמידה של ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך –  אינם בנמצא.

בנוסף, במפת הנתונים העדכניים של החינוך בחריש אין התייחסות לציוני בגרות, היות ובשנת הלימודים תשפ"א טרם היתה שכבת י"ב בוגרת בעיר. ניכרים בחסרונם גם המדדים המתייחסים לאקלים הבית ספרי, כפי שהיו בתמונה החינוכית של שנים עברו, וזאת בשל אילוצי הקורונה והעדרם של לימודים סדורים.

על פי משרד החינוך נתוני האקלים הבית הספרי לשנת תשפ"ב (השנה החולפת), אשר בוחנים את תחושת הקרבה לבית הספר, קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מעורבות באירועי אלימות ועוד, יפורסמו בקרוב.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "העיר חריש הינה עיר צומחת חדשה בארץ, פורצת דרך מבחינה חינוכית. חריש מתאכלסת בקצב מהיר, בעיקר על ידי משפחות צעירות עם ילדים בכל הגילים. מחצית מהתושבים הם מתחת לגיל 18, כך שיש מסה גדולה מאוד של ילדים הזכאים למסגרות חינוכיות איכותיות. אנו מברכים את אנשי החינוך והצוותים ברשות המקומית על עבודה חינוכית, משמעותית מקדמת ופורצת דרך למען קהילת היישוב".

לקריאה נוספת: אתגרי מערכת החינוך בתשפ״ג: 10,000 תלמידים ומחסור במבנים