קירוי והצללה בחריש: "בעוד חמש-שש שנים יהיה לנו הרבה צל"

סיום שנת השמיטה נותן את האות להאיץ את הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי בעיר. לצד הפתרון הטבעי, יחל גם הליך בניית גגות סולאריים במגרשי הספורט ברוב בתי הספר בעיר, באמצעות זכיין. סגן ראש העיר: "זהו פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה"

בינואר 2022 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 1022 שמקדמת הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת ההיערכות לשינויי האקלים.

ההחלטה מציינת את החשיבות של אימוץ תפישת עצי רחוב כתשתית בעלת חשיבות במנגנוני התכנון והביצוע הממשלתיים והעירוניים, ככלי מרכזי בהפחתת החום בסביבה העירונית, כמשאב חיוני להצללת המרחב הציבורי וקידום הליכתיות (Walkability) וכמסייע בניהול ובוויסות מי נגר.

קירוי והצללה
תפישת עצי רחוב כמשאב חיוני להצללת המרחב הציבורי וקידום הליכתיות

ההחלטה הממשלתית התקבלה על רקע ההבנה שמשבר האקלים בישראל חמור יותר בהשוואה לממוצע בעולם. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה כבר עתה נמדדה בישראל עליה של 1.4 מעלות חום מאז 1880 בהשוואה לעליה ממוצעת עולמית של 1.09 מעלות.

סיום שנת השמיטה מעניק לרשויות רבות, ביניהן חריש, את האות לקדם את התוכניות להאצת הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי ולקידום איי חום טבעיים.

"פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול"

נכון להיום, למעט בכיסים בודדים בעיר בהם נשמרו עצי החורש הוותיקים, רוב הנטיעות הן צעירות והעצים הצעירים אינם מספקים מספיק צל, שמעודד הליכתיות בעיר.

דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"
לרר: "יש כמות מכובדת של עצים צעירים ובכל שנה יש קפיצה בכמות הצל שהם מספקים"

דבי לרר, תושבת העיר ומתכננת נוף שמתמחה בגינון אקולוגי, רואה דווקא את חצי הכוס המלאה: "פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול, יש כמות מכובדת של עצים צעירים ובכל שנה יש קפיצה בכמות הצל שהם מספקים", היא מסבירה. "הצללה על ידי עצים היא בריאה, טובה ונכונה ומעניקה קרירות שלא ניתן למצוא תחת יריעת פלסטיק מחממת".

לרר מציינת כי דווקא בנושא זה, חריש מקדימה רשויות אחרות: "לצערי לא שותלים בארץ מספיק עצים במרחב הציבורי. ברוב בתי הספר בתי בישראל אין מספיק עצים כי עדיין מתייחסים לעץ כמקור של לכלוך. מבחינה זו חריש מייצגת חשיבה מתקדמת.

דרך ארץ קירוי והצללה
לרר: "בחריש שותלים ברחובות העיר בכל שישה מטרים עץ. זה המון"

"בחריש שותלים ברחובות העיר בכל שישה מטרים עץ. זה המון. בערים אחרות לא שותלים כלל בשל בעיות לוגיסטיות או חסימות על המדרכה, או ששותלים עצים במרחקים של 20 מטרים מהאחד לשני".

להרבות במספר העצים

יפתח שטיין, חבר המועצה החדש מטעם סיעת הליברלים ואחראי על נושא איכות הסביבה, מסביר את החשיבה מאחורי המדיניות שננקטה עד כה, לנטוע עצים צעירים שאינם מספקים צל.

יפתח שטיין,
שטיין: "בטווח הארוך 200 עצים עושים יותר צל מ-100 עצים"

"אני כרגע לומד את הנושא וממה שאני רואה ומבין המדיניות שננקטה עד כה היא הגיונית ונכונה. בגדול, עצים בוגרים עולים הרבה יותר מעצים צעירים ולכן עיריית חריש בחרה לנטוע עצים צעירים. בטווח הארוך 200 עצים עושים יותר צל מ-100 עצים והיות ואנו בונים עיר לעשרות שנים קדימה, הבחירה היא להרבות במספר העצים. בעוד חמש-שש שנים יהיה לנו הרבה צל".

לרר: "חשוב מאוד להצליל מדרכות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס או מקומות המתנה אחרים ברחבי העיר"

ומה בחמש השנים הקרובות? לרר מייעצת לעירייה לנצל את סיום שנת השמיטה כדי להיערך כראוי לנטיעות ולמלא חוסרים בולטים בעיר: "כדי ליצור נוחות אקלימית חשוב לנטוע עצים בכל מקום. חשוב מאוד להצליל מדרכות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס או מקומות המתנה אחרים ברחבי העיר. צריך להחליף את כל העצים שניזוקו והתייבשו במהלך שנת השמיטה ולהמשיך לשתול כל הזמן".

קירוי מרחבים ציבוריים

המחסור בהצללה בעיר, באמצעות עצים ובאמצעים אחרים, בא לידי ביטוי בכלל המרחבים הציבוריים ובמיוחד בבתי הספר החדשים. מגרשי הספורט אינם מקורים ברובם וטקסי פתיחת השנה, שהתקיימו באחד בספטמבר, לוו בצלילים צורמים של תלונות הורים על החום הרב והחשיפה הישירה לשמש.

מגרש ספורט לא מקורה.

קירוי מרחבים ציבוריים זוכה גם הוא לתשומת לב ממשלתית. רק לאחרונה הציג המשרד להגנת הסביבה תוכנית תמיכות המקצה כ-40 מיליון שקל עבור מסלול חדשני לתמרוץ ולסיוע להשקעות להפחתת אי החום העירוני באמצעות הצללה אשר משלבת בין קירוי ויצור סולארי של מרחבים ציבוריים כגון חניונים, שבילים ודרכים, פארקים ציבוריים ושטחים אחרים שהציבור נמצא בהם.

תוכנית ממשלתית מרכזית: הצללה באמצעות אנרגיות מתחדשות

תמיכות אלו לקירוי סולארי יאפשרו לנצל את המרחב העירוני לייצר חשמל נקי וזול וגם לייצר צל ובכך לשפר את חווית השהות במרחב הציבורי במיוחד בחודשים החמים בשנה. התוכנית מאפשרת לרשויות מקומיות גם לאגור חשמל מהשמש ולהשתמש בו בשעות היקרות ביותר ובכך לייצר הכנסה נוספת לעירייה.

הפתרון: WIN-WIN-WIN

הסדר דומה עומד לחול גם בחריש. לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין, נושא הקירויים במגרשי הספורט יזכה להתקדמות משמעותית בשנתיים הקרובות.

שלמה קליין
קליין: "הקירויים יהיו בשאיפה על כל המגרשים של כל בתי הספר בחריש. ההערכה שלנו היא שהתהליך יסתיים תוך שנתיים"

קליין מספר שרק לאחרונה נקבע זוכה במכרז שפרסמה העירייה לקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר בחריש, שישולבו עם גגות סולאריים המייצרים חשמל למכירה.

"הקירויים יהיו בשאיפה על כל המגרשים של כל בתי הספר בחריש. ההערכה שלנו היא שהתהליך יסתיים תוך שנתיים. החברה שנבחרה מקבלת את השכר על הקירוי מתוך רווחי מכירת החשמל שנוצר לחברת החשמל – כך שהעירייה לא משלמת שקל על הסיפור הזה. זה פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה".

קירוי והצללה גגות סולאריים
צפי ההכנסות בשנים הקרובות הוא בסביבות 1.2 מיליון שקלים עד ל-2 מיליון שקלים בשנה

קליין מציין כי קירוי מגרשי הספורט היה אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני של סיעת בית טוב והתייחס אז לארבעה בתי ספר שפעלו בעיר. כיום יש כ-14 בתי ספר ובשנתיים הקרובות מתוכננים להיבנות מבני בתי ספר נוספים. קליין מאמין שהפתרון לפיו זכיין יבנה את הקירוי ויקבל תשלום על מכירת החשמל הוא פתרון בו כל המעורבים זוכים: "תושבי העיר ייהנו מהצללה, הקבלן בונה את הקירויים וההצללות על חשבונו, העירייה לא מוציאה כסף מכיסה והזכיין ייהנה מרווח שיתקבל כתוצאה מפעילות עסקית שלו. בסוף מדובר בחברה עסקית שדואגת לשורת הרווח".

עוד מציין קליין כי צפי ההכנסות בשנים הקרובות הוא בסביבות 1.2 מיליון שקלים עד ל-2 מיליון שקלים בשנה וכי הרווחים הגדולים יותר יגיעו לקופת העירייה לאחר שיסתיים התשלום העיקרי לקבלן.

אילו בתי ספר יזכו ראשונים לקירוי הנכסף? לדברי קליין, סדר הקירוי בבתי הספר נקבע בהתאם לאופי המגרש ולעבודה הנדרשת להכנתו להליך בניית הגגות הסולאריים.

עיריית חריש: "בשיתוף פעולה של עיריית חריש עם מפעל הפיס, הטוטו ופרויקט בינוי שכונת בצוותא, נבנו שני אולמות הספורט הראשונים בעיר והשלמנו את שלב א' בתוכנית הקירוי שבמסגרתה קורו שני מגרשי ספורט המשמשים בתי ספר. לאור הפעולות שנעשו על ידי העירייה בתוך שנים בודדות ניתנו פתרונות לארבעה מתוך 14 מבני בתי הספר בעיר: אולמות הספורט הצמודים לבתי הספר רונה רמון ולממלכתי בצוותא, וקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר תלמי רון וכנפי רוח בנים. לבתי הספר יש הסדר שימוש באולמות הספורט הכולל השתתפות תקציבית ברף הנמוך מהמקובל באולמות הספורט הצמודים לבתי ספר ברחבי הארץ.

בהזדמנות זו אנו שמחים לבשר כי הוצאנו לדרך תוכנית קירוי מדורגת לכל מגרשי הספורט בעיר באמצעות התקנת קירוי המשולב עם תאים פוטו-וולטאיים.
מעבר לכל אלה, למנהלי בתי הספר עומדת האפשרות להיערך תקציבית להוספת הצללות במרחבים נוספים על פי שיקול דעתם ותעדוף התקציבים השוטפים והתמיכות המועברים להם על ידי העירייה ומשרד החינוך. באופן זה, למשל, בוצעה הוספת הצללות בבתי הספר תלמי הדר ורונה רמון. אנו נמשיך מצידנו לפעול בכל האמצעים על מנת להמשיך לשפר את נושא הקירוי וההצללות עבור תלמידי בתי הספר בעיר"

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

סיור בשביל האידיאולוגיה: "את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות"

כיצד ניתן לשמור על יער עירון מפני תכנית ההתרחבות העתידית? קרן קיימת לישראל ארגנה בחול המועד סוכות את אירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש' במסגרתו למדו המבקרים על היער, החי והצומח והאיומים הניצבים בפתח. "חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

צילומים: לידור שקד, אליאור דנינו, עמותת חריש חופשית

קרן קיימת לישראל קיימה הבוקר (רביעי) פעילות לכל המשפחה ביער עירון שמצפון לעיר. האירוע 'עושים שלום למען הסביבה ביער חריש', שנערך ביוזמת הפעילים רועי זך ומעוז לואנץ,  כלל סיור משפחות ביער, בהדרכתם של פעילי קק"ל, עמדה מוזיקלית, מעגל מתופפים וסדנת יצירה בטבע שארגנה עמותת 'חריש חופשית'.

לחבר את דור העתיד ליער עירון

למעלה מ-100 הורים וילדים השתתפו בפעילות שמשכה אליה מבקרים מן העיר וגם מחוצה לה. מלבד הרצון לייצר עבור המבקרים חוויה משפחתית והנאה מטיול נעים בחיק הטבע, ביקשו המארגנים לבטא את דאגתם הרבה ולעורר את עניין הציבור בתהליכים תכנוניים ובסוגיית איומי הבנייה המרחפים מעל המרחב הירוק הגובל בחריש מצפון. מדובר בהמשך ישיר לפעילות דומה שהתקיימה בחג הפסח האחרון.

המטרה: לשמור על השטחים הירוקים

בנייה או שטחים ירוקים?

תכניות ההתרחבות העתידיות של העיר חריש והגדלת תחום שיפוטה מעוררים דאגה רבה בקרב קק"ל, החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים. אלה מציגים את החשש מפגיעה בריאות הירוקות של האזור ופגיעה במסדרון האקולוגי המשמעותי לעולם החי והצומח המקומי.

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן"

"חשוב לנו לחבר את האנשים והילדים ליער, למשאב המדהים הזה שנמצא כאן. הרחבת הגבולות של העיר וכעת הארכתה הצפויה של כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה נתפשים בעיני כהחלטה מדאיגה מאוד", מסביר מעוז לואנץ, מפעילי הסביבה בעיר, המתנגד להרחבת הבנייה של חריש על חשבון השטחים הירוקים.

דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"
דבי לרר: "אסור לנו להיות שאננים"

"למשרד השיכון תכניות גדולות להפוך את חריש לעיר עם למעלה מ-100 אלף תושבים והוא שואף לבנות כמה שיותר יחידות יותר מהר ככל הניתן. את הבתים האלה יבנו על חשבון היערות", הסבירה דבי לרר, פעילה סביבתית למשתתפים בסיור. "אנחנו פה בשביל לספר לכולכם על חשיבות היער, ועל כך שמחובתנו לשמור עליו, כי יש תכניות מאוד רציניות בגינו ואסור לנו להיות שאננים בנושא". לרר קראה למבקרים להצטרף לצוות המתנדבים 'נאמני היער' הנתמך על ידי קק"ל וששם לו למטרה להעלות את המודעות לעתידו של היער.

לקריאה נוספת: דו”ח קק”ל: “יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

חיים משותפים בבניין קהילתי: "יוצרים מרקם חיים שתומך האחד בשני"

בקיץ האחרון עברו להתגורר בחריש חברי קהילת 'ירוק בעיר'. הם מתגוררים בבניין אחד, מאמינים שחיי קהילה הם המתכון כנגד מחלות הבדידות והניכור העירוניים ומנסים לקדם חיים אקולוגיים בעיר הצפופה. "חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל ויתור על משהו שאתה מאוד אוהב"

קהילת ירוק בעיר; צילומים: אורן קלר

"אפשר להשאיר מפתח לטכנאי. אם מישהו נתקע בלי רכב, תמיד יש מי שיעזור. יש לנו ארוחות ערב משותפות, טיולים ביער או כל רעיון אחר שמישהו מציע. אלו דברים קטנים שביומיום עושים לנו טוב". כך מתארת דבי לרר (56) חברת הקהילה "ירוק בעיר" את ההווי המיוחד של הקהילה שעברה להתגורר בקיץ האחרון בחריש.

דבי לרר
דבי לרר: "אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה"

לרר שייכת לגרעין המייסדים של הקהילה. אלו החלו לפעול יחד כבר לפני תשע שנים ורכשו במסגרת עמותת נאות חריש 14 דירות בבניין אחד, מתוך מטרה ברורה, לנהל חיי קהילה עשירים וחיים עירוניים ברי קיימא.

"לקהילה שלנו יש רגל אחת חברתית ורגל סביבתית. מטרת הקהילה היא לעזור לפרטים בה להתמודד עם הניכור העירוני. אנחנו רוצים לחיות בחברה שיש בה עזרה הדדית, הכרות ותמיכה בחברי הקהילה ולייצר חיים נעימים יותר. ליצור מרקם חיים תומך האחד בשני", מסבירה לרר.

המאפיין המרכזי השני של הקהילה הוא הניסיון לייצר חיי קיימות עירוניים. "המטרה שלנו היא לקדם חיים אקולוגיים בחריש. שינויי האקלים שבאים לפתחנו הם מטורפים וחייבים לעסוק בנושא אם נרצה ואם לא. הרבה יותר קל להתמודד עם המשימה בעזרת קהילה חברתית חזקה".

קהילת ירוק בעיר
"לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים"

רצון בחוויית קרבה ואינטימיות

18 מבוגרים ושלושה ילדים חברים בקהילה שמתגוררת בבניין אחד ברחוב שוהם. טווח הגילים של חברי הקהילה נע בין 30-60.

דורון צור (54) ממייסדי הקהילה, התגורר בעשרים השנים האחרונות בכרכור. "לפני 20 שנה נסעתי למדבר ופגשתי קהילה שחיה יחד. הבנתי כבר אז, שזה מה שאני רוצה. לחיות בקהילה שחוגגת יחד את כל מה שאדם עובר בחייו, את הרגעים הקשים ואת הרגעים השמחים גם יחד. קהילה מספקת מענה לחיי עיר מנוכרים.

דורון צור קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
דורון צור: "הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות"

"בקהילה שלנו יש עוד אנשים כמוני שזה העניין שלהם, להביא את עצמם לידי ביטוי ולהיות ערבים אחד לשני – זה מלהיב. יוזמות כמו 'בואו נעשה יוגה' או 'נצא לטיול ביער' או 'נכין יחד שלטים לדירות' תמיד זוכות למענה. הערבות ההדדית היא נפלאה כשיש אנשים סקרנים ויש להם רצון בחוויית קרבה ואינטימיות".

סדנת הכנת שלטים: הצעה שזכתה למענה

מעורבות דרמטית בהליכי תכנון

חברי קהילת ירוק בעיר רכשו את דירותיהם במסגרת עמותת נאות חריש. בעיות בעמותה גרמו לעיכוב של שנים רבות. "היו שפרשו, תשע שנים זה הרבה זמן", מסבירה לרר. "היו זוגות שנפרדו, זוגות שעשו רילוקיישן. חיפשנו ומצאנו במקומם אנשים שהאספקט הקהילתי היה חשוב להם והדירות הושכרו להם".

טל פינצי קהילת ירוק בעיר
טל פינצי: ההשפעה של הקהילה על פרויקט נאות חריש היתה דרמטית

צור מספר כי הקהילה פרסמה 'קול קורא' בפייסבוק וזכתה להיענות גבוהה. "אלה שכן התאימו, התערו די מהר. כבר לא מרגישים מי ותיק ומי חדש אבל עדיין יש לנו קילומטראז' לעשות על מנת  לבנות אמון".

טל פינצי (50) נענתה לקריאה והצטרפה לקהילה. "ראיתי את הפרסום והרגיש לי שיש משהו נכון שמתרקם שם", היא מסבירה. "אני אוהבת לעבוד עם האדמה ובכפר סבא הייתי פעילה מאוד בתחזוקת גינות שיתופיות. ביליתי בכל יום עם אנשים שהנושא קרוב לליבם".

פינצי מודה שהרשימה אותה המעורבות של חברי הקהילה בתכנון כלל הבניינים של עמותת נאות חריש עוד בשלבים מוקדמים. "בקהילה שלנו יש אדריכלים ואנשי מקצוע שעוסקים בבנייה ירוקה, סביבה וקיימות. ההשפעה שלהם על כלל הפרויקט היתה דרמטית. הם היו מעורבים בשלב התכנון של בנייני נאות חריש והשפיעו על איכות הבידוד בבניינים ועל תכנון תאורה טבעית בכל 42 הבניינים שהעמותה בנתה. בזכותם בלובאים הקומתיים יש תאורת יום ואפשר לגדל עציצים".

שוהם 53 קהילת ירוק בעיר
תאורת יום טבעית גם בחדר המדרגות

לרר קידמה גם את תפישת הגינון בחריש. "אני קידמתי ודחפתי את תפישת הגינון האקולוגי (בר-קיימא) בעיר. הרבה עצי צל ארץ ישראליים, שתילה של עצי פרי וצמחי תבלין, שימוש ברסק גזם לחיפוי האדמה ואחזקת הגנים הציבוריים ללא ריסוסים. שזה אתגר לא פשוט בכלל, שמחלקת גנים ונוף של העיר עומדת בו בכבוד רב", היא מספרת.

קומפוסט בחצר, גינת ירק בגג

שינוי משמעותי נוסף שערכו חברי הקהילה כבר בשלב תכנון הבניין היה בניית פרגולה בגג עליה הותקנו הקולטים. כך הצליחו חברי הקהילה לפנות לעצמם את הגג כולו לטובת מקום מפגש. בימים אלה הם עסוקים בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקימו שם.

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר גג בניין
קולטי השמש מוקמו על פרגולה, שטח הגג התפנה לטובת הקהילה

"לאדם פרטי קשה לעשות מהלך כזה", מציינת לרר. "התפישה של מודל קיימות עירוני היא שצפוף בעיר ואין שטחים ירוקים, ולכן גגות ירוקים הם אחד הפתרונות הטובים. כך לומדים לגדל מזון בעיר, להאכיל את חברי הקהילה במזון בריאות ולחסוך בעלויות שינוע מזון".

גג ירוק: עסוקים כעת בתכנון מרחב הישיבה וגינת הגג שיקומו שם

בחודשים הספורים שהם גרים שם הספיקו חברי הקהילה לארגן מיכלי קומפוסט ענק בחצר ולטפח חקלאות עירונית הכוללת ערוגת ירקות ותבלין. עוד הם מתכננים פרויקטים ירוקים נוספים כמו איסוף מי מזגנים להשקיית הגינה, שיצמצמו את טביעת הרגל האקולוגית בעיר.

אחד האנשים המזוהה ביותר עם פרויקטים ירוקים בעיר הוא מעוז לואנץ (50). לואנץ, חבר הקהילה ופעיל מזה תשע שנים בקידום אג'נדה ירוקה בעיר. הוא הנחה את קורס 'יער למאכל', יזם את קורס 'חריש למאכל', שמלמד תושבים לגדל במרפסת ירקות ופירות, והוא אחד מהמנחים בקורס 'מנהיגות ירוקה', שמפעילה עיריית חריש.

לואנץ, שהתגורר בשנים האחרונות בפרדס חנה שמח על המעבר לחריש. "מיד עם המעבר לחריש  הרגשתי בבית בזכות כל השנים בהן הייתי פעיל והכרתי את כל התהליכים שקורים בעיר. אני מרגיש שהיתה לי הזדמנות להעלות את רמת החיבור לעיר בכל מיני פרויקטים שאני שותף להם ואני מעמיק את ההכרות עם חריש ותושביה".

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "נוצר פה משהו מאוד מיוחד"

קהילה דורשת מחויבות

ההצלחה הגדולה של קהילת ירוק בעיר, כך מסכימים כולם, תהיה בהקניית תחושת ביטחון, שייכות וביטוי לחבריה. לרר מציינת כי "בשורה התחתונה, בניית קהילה היא האתגר הקשה יותר. מחקרים מוכיחים שרק 5% מהקהילות שמנסות להתגבש מצליחות לקום בפועל".

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
ערוגת הירק של הקהילה

לואנץ מוסיף כי "קהילות מקום" (גרים יחד) הן נדירות אף יותר. הוא גם מודה שהחלק החשוב והמאתגר ביותר הוא בניית הקהילה. "ידעתי שמה שהיה עד עכשיו בתקשורת ובמפגשים שקיימנו לא יהיה אותו דבר. אבל לא ידעתי איך זה יראה – זה היה עבורי כמו קופסה שחורה."אנחנו בשלב בו כל אחד התמקם בדירה שלו ואנחנו עובדים על המרחבים המשותפים, נפגשים על בסיס קבוע. נוצר פה משהו מאוד מיוחד".

פינצי מסבירה כי "חלק מחברי הקהילה ויתרו על דירות שרצו כדי להיות חלק מהקהילה. "לאן הנוף בדירה פונה או מה המטראז' של הדירה פחות חשוב. הרצון לחיות ביחד ולייצר ביחד פרויקטים סביבתיים הוא זה שמוביל".

צור מתאר גם כיצד מייצרים קהילה אנושית שתומכת בחבריה: "לא גדלנו בתרבות של אמון ונדרש תהליך על מנת לייצר את זה. אנחנו מקיימים שני מפגשים שבועיים. האחד, עוסק בתחושות שלנו ובליבון קונפליקטים אם יש. והשני, הוא מפגש פרקטי יותר שעוסק בשאלות כמו מה נעשה בגג. אלו לא מפגשי חובה, אבל הם עוזרים לנו להעמיק את ההכרות, לזהות את הצרכים ולבטוח האחד בשני".

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
חברי הקהילה ליד מיכלי הקומפוסט

"חיים בקהילה דורשים מחויבות מאוד גדולה, כולל לוותר על משהו שאתה מאוד אוהב", מוסיף לואנץ. אני מקווה שלכל אחד מאתנו יהיה נעים ונוח לגור כאן. אם נצליח לענות על הצרכים של האינדיבידואלים בקהילה, אנשים יישארו בה וימשכו עוד אנשים לקהילה. זו תהיה הצלחה בעיניי".

קהילה כניסיון חיים מצמיח

ותוכניות לעתיד? יש המון. לרר מציינת שהקהילה מתכננת פרויקטים כמו הקמת קואופרטיב מזון וספריית חפצים להשאלה. עוד היא מקווה לייצר חיבור עמוק יותר לתושבי העיר. "הגענו ישר למשבר הקורונה ורוב הזמן מצאתי את חריש בסגר. שמעתי הרבה על יוזמות קהילתיות אבל עוד לא הצלחנו לנצל את זה", היא מוסיפה ומציינת כי חריש כעיר חדשה מעודדת יוזמות. "השילוב של דיור בר השגה עם עיר חדשה שנותנת דלת פתוחה לנושא היא קרקע טובה לקהילות".

צור מציין "אנחנו חלק מתוך תנועה הולכת וגדלה של אנשים שמבינים שלחיות באופן בר קיימא מאוזן נכון זה לחיות בקבוצות וקהילות. אני לא רוצה להישמע מיסיונר, אבל עדיף מהניסיון האישי שלי לחיות בקהילה. זה ניסיון שיכול להיות מצמיח משמעותי".

קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
לואנץ: "נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת"

ואילו לואנץ מסכם: "ישנם בעלי דירות בחריש שרוצים לעבור אלינו בגלל שהם מרגישים את הניכור אצלם בבניין. בדרך כלל הוואצאפ של השכנים הופך לתיבת תלונות על חסימת חנייה או לכלוך בלובי. כך נוצר מצב שהשכנים הופכים להפרעה או נטל. אבל אפשר לחיות אחרת. כל מה שצריך זה להכיר טוב יותר את השכנים, להבין למה מישהו מתנהג כמו שהוא מתנהג ולקבל עזרה ולהיתמך. לא צריך לקרוא לזה קהילה, אבל אפשר להעצים את הקשרים עם השכנים ואז החיים פשוטים יותר ונעימים הרבה יותר".

לקריאה נוספת: מחריש תצא בשורה? קהילת גמלאים בונה מודל דיור חדש בבניין משותף


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש