סגנית ראש העיר: "החינוך הוא ה'להיות או לחדול' של חריש"

השקעה במגוון החינוכי בעיר, מערכת עירונית שקשובה לתושב, קידום הקאנטרי והרחבת המענים לציבור הליברלי בעיר. לשני גרינברג, סגנית ראש העיר, יש תוכנית סדורה לקדנציה הקרובה. "אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר 'זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפטו אותי'"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

שני גרינברג, יו"ר מפלגת הליברלים, היתה הראשונה שתמכה ביצחק קשת בהתמודדות לראשות העיר בסבב ב' מול יוחאי פרג'י. גרינברג הטילה את מלוא כובד משקלה וקראה לציבור החילוני שהתלבט בין שני מועמדים דתיים, לבחור במועמד שירחיב, לתפישתה, את המענים החילוניים בעיר.

ההימור של גרינברג השתלם, קשת נבחר לראשות העיר והיא מונתה לסגנית וממלאת מקום ראש העיר. כרגע, היא עדיין מתנדבת. אישור הסגנות שלה טרם אושר על ידי משרד הפנים. זו הקדנציה השנייה שלה כחברת מועצה ויחד איתה מכהן כחבר מליאה יפתח שטיין. השניים מייצגים לפי תפישתם, את הציבור הליברלי בעיר שגדלה, ואוכלוסייתה מונה כ-40 אלף תושבים.

בחמש השנים האחרונות הרכב האוכלוסייה בעיר שמר על יציבות יחסית. כיום כ-40% מתושבי העיר משתייכים לזרם החילוני. כ-40% לציבור הדתי-לאומי ו-כ20% לציבור החרדי.


"יש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים"


לשאלה כיצד ניתן להסביר את היציבות בעיר קולטת הגירה משיבה גרינברג: "יש לי הסבר סוציולוגי שלא מגובה במחקר, שלמרות שיש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים. הם מושכים לכאן משפחה, חברים ומכרים. כך נוצר גידול דומה בכל המגזרים".

קאנטרי: "עובדים על זה ממש עכשיו"

אחד הנושאים שתושבי חריש ממשיכים להתלונן עליו הוא העיכוב הממושך בקידום 'הקאנטרי' אחת מהבטחות הבחירות 2018 של קשת .

הדמיית קאנטרי קלאב חריש
הדמיית קאנטרי חריש שפורסמה בשנת 2018. העירייה לא הצליחה לקדם את הפרויקט

"הקאנטרי הוא אירוע מורכב שהסתבך גם בגלל התנאים המקרו-כלכליים. המכרז הראשון נכשל לפני שנתיים. היתה ידיעה שהולכת לגשת לפחות חברה אחת למכרז והיא לא ניגשה בסופו של דבר. ההסבר היה שהעלויות גבוהות יותר באופן משמעותי והם רצו לוודא שיהיה להם מינימום של מנויים, אך לא היה להם אמון שהם יצליחו".

אז מה יהיה? התנאים המקרו כלכליים לא השתפרו ובינתיים העיר גדלה. יש פה כ-17 אלף ילדים ובני נוער

"יכול להיות שצריך לשנות כיוון. מאוד היינו רוצים להקים קאנטרי שנותן מענה כולל לספורט. הוא פעיל כל השנה, עוזר לפתח את ענף השחייה ורמת התחזוקה שלו טובה יותר משמעותית מזו של בריכה עונתית.

"עם זאת, ההבנה שלנו היא, שכנראה שלב א' צריך להיות הרבה יותר מצומק ויכול להיות שאפילו צריך להחליט שהעירייה תבנה בריכה ותתן זיכיון להפעלה שלה".

מתי תתקבל החלטה?

"עובדים על זה ממש עכשיו. זה אחד הדברים שראש העיר סימן אותם ואמר שמבחינתו זה קרדינלי. זה קורה עכשיו כי מן הסתם הוא מסתכל קדימה ויודע שפרויקט כזה לוקח כמה שנים גם ברמת הרישוי".

כלומר, הוא רוצה שתהיה בריכה בחריש לפני הבחירות הבאות.
"אני לא יודעת אם הוא רוצה לצאת עם בריכה, אבל בסוף, זה מה שמונח על השולחן: האם להשיג עכשיו את הבריכה ולשחרר מכל יתר החלומות הגדולים או האם קיימת באמת היתכנות כלכלית לקאנטרי בצורה אחרת? לדוגמה, להבטיח איקס מכירת כרטיסים לזכיין".

פעילות במבני ציבור בשבת: אין התנגדות עקרונית

ללא קאנטרי, התושבים החילונים בעיר מחפשים מענים אחרים לפעילות בשבתות. בקדנציה הקודמת טיפלה גרינברג בנושא התרבות בעיר וניסתה לקדם פעילות גם בסופי השבוע. "הצלחנו להביא לזה שהתפישה הליברלית תיתפס כדבר שהוא אפשרי לקדם בעיר. גם בתחום של שימוש במבני ציבור בשבת: אנשים היום מסתכלים על זה, אומרים 'בסדר, זה רגיל'. שום דבר לא רגיל. יש רשויות שבהן לא פותחים שום דבר בשבת".

"יש רשויות שבהן לא פותחים שום דבר בשבת". בתמונה: בית קפה קהילתי בחריש שמפעילה 'חריש חופשית'. צילום: מאור קורן

לפעילות של עמותת 'חריש חופשית' בשבתות היא מתייחסת כאל הצלחה ומציינת כי העמותה פעלה בדומה לקהילות דתיות "שעובדות בשביל זה" וזכתה בשל כך לקבל מבנה.

מה עם הצגות ילדים בשבת בבוקר?

"שריינו לזה תקציב ויהיה קול קורא. יש מחשבות על שירותים נוספים שאפשר להנגיש. יש עם זה אתגרים, כמו הנושא של העסקת עובדים בשבת, שצריך לפתור אותם, אבל יש רשויות שהצליחו ואנחנו נלמד מהן איך עושים את זה.

"יש נכונות, הרבה-הרבה יותר גדולה מפעם. אני חושבת שזה המפתח לשינוי, שבגללו גם בסופו של דבר נתנו את התמיכה שלנו ליצחק. הנחת העבודה שלנו, שגם עוגנה בהסכם, היא שהחסמים שהיו קודם לכן, הרבה מהם יוסרו כל עוד נמצא פתרונות ברי קיימה ברמת העובדים ואחריות העירייה, שיאפשרו לה לפעול חוקית. ברגע שאני פותרת את הבעיות האלה – אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת".


"אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת"


את חלק מקואליציה עם דוד פינקל ועם בן זיקרי – תפישת העולם שלהם שונה מהעולם הליברלי. זה לא יפריע לך לקדם נושאים שחשובים לציבור הליברלי בעיר?

"אני לא רואה בזה אתגר. אנחנו היינו הראשונים שחתמנו על הסכמים קואליציוניים, כלומר, הם ידעו לאן הם נכנסים. הכול היה על השולחן וידוע מראש. אני גם חווה אותם כאנשים די פרגמטיים. הם לא באים להילחם עם הציבור הליברלי, הם יותר נלחמים עבור מה שהציבור שלהם זקוק לו, ואני מאוד תומכת בגישה הזו.

"גם אם הם יביעו את מחאתם באופן פנימי בתוך הקואליציה הם לא יעשו עם זה שום דבר. הם יכולים גם מצידי להגיד את זה בחוץ – זה לא באמת מעניין אותי כל עוד הדברים קורים".

חינוך טוב – זה עוגן חזק

בקדנציה הנוכחית בחרה גרינברג לקחת על עצמה את תיק החינוך. "הייתה לי הבנה שהלכה והתחדדה שהחינוך הוא ה'להיות או לחדול' של העיר, בטח של הציבור הליברלי. חינוך טוב – זה עוגן חזק. אם יש חינוך טוב, אתה לא קם ועוזב את העיר.

"חינוך הוא שדה מורכב כי יש אתגרים ברמת המדינה והשליטה של משרד החינוך גדולה, אבל עדיין, רשויות שרוצות לעבוד בזה מצליחות להגיע להישגים יפים".

תלמידים בית ספר בתי ספר כיתה חינוך ממלכתי צילום: דוברות עיריית חריש
"חריש היא עיר סופר-מגוונת אבל זה לא בא לידי ביטוי במוסדות החינוך שלנו". צילום: דוברות עיריית חריש

מה את מתכננת לקדם?

"דבר ראשון, לטפל בנושא הגיוון. חריש היא עיר סופר-מגוונת אבל זה לא בא לידי ביטוי במוסדות החינוך שלנו. הגיוון הוא מה שמושך הורים לרשויות אחרות. לדוגמה, חינוך דתי-חילוני משולב הוא קלאסי לחריש. איפה זה? זה לא קיים בעיר.

"כשאני מסתכלת על הציבור החילוני שלומד בזרם הדתי-לאומי, אני מבינה שהוא רוצה יותר מסורת – איפה הפתרון לציבור הזה? איפה הפתרונות לציבור שנמשך לעולמות של דמוקרטיה? כל העולמות של למידה שהיא אחרת, גם בצד הדתי, אין להם מענה כיום בתוך העיר.

"ההסתכלות היום היא מאוד-מאוד צרה ומתמקדת בעיקר במינימום הנדרש. אנחנו מעוניינים להרחיב את זה. לתת לתושבים את העוגן של חינוך מצוין. זה כיוון שהוא קריטי עבור התושבים".

לראות את התושב בקצה

גרינברג גם מציינת שינוי חיוני נוסף שנדרש לתפישתה במערכת החינוך: "בחמש השנים האחרונות, המערכת היתה עסוקה בבנייה של תשתית ולא היה לה זמן לעסוק בתושב היחיד. לא מספיק שמערכת החינוך תהיה טובה במאקרו, ותאמר 'צמצמתי את הערעורים על השיבוצים לגני הילדים מ-22% ל-5% בלבד'. אני רוצה לראות מערכת שיודעת להקשיב ליחיד. איך הוא חווה את זה, כמה אנחנו נגישים לו?

מרכז שירות לתושב
"אני רוצה לראות מערכת שיודעת להקשיב ליחיד. זה תחום שתושבים חד משמעית משקפים בו אתגר". צילום: דוברות עיריית חריש

"זה תחום שתושבים חד משמעית משקפים בו אתגר. הם אומרים 'אני מרגיש שלא מקשיבים לי כשאני מתקשר לעירייה'. אם תושב חווה אטימות במערכת או חוסר מענה – אז לא עשיתי את העבודה שלי מספיק טוב. אנחנו רוצים לתקן את זה ולתת שירות טוב לתושבים".

"אני מסמנת לעצמי כמטרה לקדם את השירות העירוני שיתבסס על שקיפות ואמינות. אני גם משתדלת גם לתת דוגמה אישית, פרסמתי לציבור את חמשת יעדי הליבה בחינוך שאני מתכוונת לקדם בעיר. אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר, אתם יכולים למדוד אותי. זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפוט אותי על פי זה".

"אין לי מלחמה ספציפית בצופרים"

אחד הנושאים שהסעירו את הציבור הליברלי בקדנציה הקודמת היה המאבק על המרחב הציבורי, הן בריסוס שלטי נשים והן בהתקנת צופרי שבת פיראטיים.

השחרת פני נשים ריסוס מאבק על מרחב ציבורי צילום: אמיר סלע
השחרת פני נשים בשלט ציבורי: "העירייה יצאה נגד זה בכל הכלים שהיו לרשותה כולל הגשת תלונות במשטרה". צילום: אמיר סלע

"אני לא יכולה להבטיח שלא יהיו דברים מהסוג הזה גם בקדנציה הנוכחית, אבל זו לא מדיניות עירונית. העירייה יצאה נגד זה בכל הכלים שהיו לרשותה כולל הגשת תלונות במשטרה כדי לנסות לעצור את התופעה.

"הניסיון של העירייה לעסוק בזה דרך התקנות של מניעת רעש התגלה כלא אפקטיבי. היה ניסיון להסדיר את הצופרים דרך העירייה ואני התנגדתי. אני לא חושבת שתפקידה של העירייה הוא להתקין צופרים כדי שכולם ישמעו שהשבת נכנסת.

"יכול להיות שיש פתרונות מחוץ לקופסה. שמעתי שיש כפרים בצפון שביטלו את קריאת המואזין במרחב הציבורי בעזרת מנגנון שבו מי שרוצה לשמוע בבית, מחובר למערכת המרכזית. יכול להיות שבדיאלוג ובהסברה אפשר להגיע לזה.


"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, מאשר לנסות להילחם בצופרים"


"אנחנו צריכים להתאמץ לצמצם את הרעש לכל סוגיו ולכן אין לי מלחמה ספציפית בצופרים. זה דורש הרבה-הרבה מאמצים ואין לי אפשרות באמת לאכוף את זה.

"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, כדי שהציבור הליברלי ירגיש שהוא מקבל את המענים שלו, מאשר לנסות להילחם בצופרים. זה לא אומר שאני לא אנסה, אבל זה כן אומר, שבסדר העדיפויות שלי ברור מה בא לפני מה".

עירוניות אחרת

מה יתחדש בחריש בקדנציה הקרובה? איזה שינוי משמעותי נראה בעיר?

"אני חושבת שאנחנו נראה התחזקות כלכלית של העיר. הרבה תוכניות שיזמנו בקדנציה הקודמת יגיעו להבשלה. לדוגמה, התוכנית שאישרנו במעו"ף היא תוכנית די משמעותית עם הרבה שטחים שאמורים להניב ארנונה לקופת העירייה אבל מעבר לזה, גם אמורה לאפשר הרבה שימושים שעדיין אין להם מקום בעיר כמו עוד סופר גדול, כיכר עירונית משמעותית שיש בה מקום לבתי קפה וחנויות פופ-אפ".

מרכז מסחרי ליאם הנדסה מעו"ף
הדמיה של מתחם ליאם הנדסה במעו"ף: "כיכר עירונית משמעותית שיש בה מקום לבתי קפה וחנויות פופ-אפ".

"זו עירוניות אחרת שעוד לא קיימת במופע הזה ואנחנו צופים שתהיה לזה הצלחה גדולה. זה מן הסתם יתרום גם לכלכלת העיר.

אין ספק שגם מהלכי מאקרו שיקרו עוד עשור, כמו הרכבת, יגבירו את האטרקטיביות של חריש ויביאו יותר יזמים להשקיע בחריש. התושבים יחושו את השינוי".

"הבדל שני שהתושבים ירגישו הוא שיפור ברמת השירות לתושב. כיום הרשות יותר פנויה לעשות תהליכים כאלה. אנחנו סיימנו את הקפיצות המטורפות באוכלוסייה שגרמו למערכת להיות עסוקה סביב הזנב של עצמה".

נוער פעילות קיץ לנוער בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש
"הבילוי בתל אביב יהיה האקסטרה, אבל רוב הזמן יהיה לנוער מה לעשות פה בחריש". צילום: עיריית חריש

"אנחנו גם נעשה עבודה הרבה יותר טובה עם נוער חריש. הן מבחינת כוח אדם ותקינה והן מבחינת מועדוני נוער, תנועות נוער, ארגוני נוער, ומגוון מענים נוספים. ההסתכלות תהיה גם בתחום של מוסדות חינוך פורמליים וגם בבלתי פורמליים, בתרבות ובפנאי של הנוער כדי שהוא יוכל ליהנות כאן בתוך העיר. הבילוי בתל אביב יהיה האקסטרה שהוא רוצה לעשות מדי פעם, אבל רוב הזמן יהיה לנוער מה לעשות פה בחריש".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

גיל פישר: "אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע"

חבר המועצה גיל פישר הצביע אתמול לראשונה מאז בחירתו, נגד הקצאת בתי כנסת לשלוש קהילות בעיר. זוהי גם הצבעתו האחרונה. פישר עוזב את תפקידו לאחר 4 שנות פעילות ומכוון זרקור לתפקוד הקואליציה, ליחסי חרדים-חילונים בחריש ול"פספוס" של חברי המועצה שעשוי היה לשכך מתחים ולעצב את המרחב הציבורי בעיר. ראיון פרידה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו לראשונה ארבעה מחברי הקואליציה נגד הצעה שהעלתה עיריית חריש להקצאת מבנים לבתי כנסיות. שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר מסיעת 'הליברלים' יחד עם עידית ינטוב מסיעת 'ישראל ביתנו' הצביעו נגד ההצעה להקצות שלושה מבני ציבור שישמשו כבתי כנסת לקהילות 'ראשית תבואתו' 'בדי הארון' ו'לב חריש' בראשות הרבנים יצחק אלגביש, טוביה בלייכר ואריאל אליהו בהתאמה.

ישיבת מליאה הקצאות רבנים קאנטרי
ישיבת המליאה אתמול בה הצביעו נגד הקצאת שלושה מבני בתי כנסת לשלוש קהילות

הצבעת הנגד שמונעת מקהילות אלה קבלת מבנה ציבורי לתפילות, היא מענה של חברי המועצה החילונים ל-26 הרבנים שחתומים על מכתב שפורסם בשבוע שעבר, וקרא לחברי המועצה לפעול נגד פתיחת הקאנטרי בשבת ושמירה על קדושת השבת במרחב הציבורי.

מכתב הרבנים קאנטרי
מכתב הרבנים

"מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי"

הצבעת הנגד עצרה (זמנית) את הקצאת המבנים אך העלתה מחדש לשטח את המתח הטמון בעיר בין החרדים לחילונים. גיל פישר, חבר המועצה מטעם סיעת הליברלים, הצביע כאמור "נגד"  לראשונה בחייו כנציג ציבור בחריש, אך גם לאחרונה.

היתה זו הישיבה האחרונה עבור חבר המועצה שהתפטר מתפקידו לאחר ארבע שנות פעילות.

גיל פישר
מימין: יפתח שטיין (המחליף של פישר), שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר

פישר עוזב עם משפחתו לקנדה למשך שנתיים, בעקבות הצעה שקיבלה אשתו, ד"ר יעל פישר, לעבודה בבית חולים בטורונטו. בני הזוג וילדיהם מתכננים לחזור לחריש בתום ההתנסות החדשה. "המטרה היא בהחלט לחזור לעיר ולגור בדירה שהתאמנו לעצמנו", אומר פישר ומוסיף. "אני מאוד אוהב את העיר הזו".

מה אתה אוהב בחריש?

"אני חושב שחריש היא עיר מיוחדת, לכל אחד יש את התרומה שלו לעיר. מצד שני בגלל שזו עיר בהקמה כל אחד מנסה לתפוס נתח גם מהצד חילוני וגם מהצד החרדי אבל בסך הכל זו עיר מדהימה".

"לפני שש שנים כשרק עברנו לגור פה, הכרתי את כולם בפנים, בשמות, וזה לא שינה אם למישהו יש כיפה או לא. אבל גם היום הקרבות בפייסבוק לא מורגשים במרחב הציבורי. קובע מי הבנאדם שיושב מולך".

בית כנסת ראשית תבואתו
"המנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת". בצילום: בית כנסת ראשית תבואתו

איך הגישה הזו שירתה אותך כנציג ציבור החילונים במועצה?

"אני חושב שהיא מאוד שירתה. כל חברי המועצה הבינו ומבינים את הצרכים של האוכלוסייה בחריש, גם אם היא לא נמנית על קהל הבוחרים שלו. הליברלים אף פעם לא יצאו בעבר נגד הקצאת בתי כנסת או מקוואות כי אנחנו מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי אך כאשר ראינו שהמנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת.

"אין מקום לקיצונים באף צד. עלינו לקבל את האמצע ולהרחיק את הקיצוניות ולכן התנגדנו רק למנהיגים הקיצוניים שהלכו יותר מדי לצד הפוליטי מעבר למה שהם היו אמורים ללכת".

קואליציה בלי קיצונים

פישר עסק במהלך הקדנציה בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה והוא נחשב לחבר המועצה "הירוק" בחריש. הוא מאמין שבעזרת עבודה נכונה סיעת הליברלים יכולה אף להרחיב ולחזק את כוחה בבחירות הבאה ומציין בגאווה כי הסיעה עמדה בכל הבטחותיה לבוחר.

במבט לאחור, הוא מאמין שהחוזקה המרכזית של סיעת הליברלים ועבודתה למען הציבור החילוני בעיר החלה כבר עם חתימת החוזה הקואליציוני שזכה לתגובות חיוביות בקרב תומכי הסיעה: "תושבים אמרו לי: "שמע, עם ההסכם הקואליציוני הזה אתה יכול לשבת רגל על רגל בחמש השנים הקרובות ואנשים ישתחוו בפנייך. אנשים לא האמינו שההסכם הקואליציוני יתפוס בפועל".

שכונת מעו"ף קאנטרי
האזור המיועד להקמת הקאנטרי בחריש

ומה קורה בתכל'ס? אין בלגאן כעת עם תנאי המכרז של הקאנטרי?

"אין שום בלגאן. בהסכם הקואליציוני כתוב בפירוש שהקאנטרי יפתח בשבת והוא ייפתח כי אין ברירה אחרת. כי אם לא, לא תהיה עמידה בהסכם המחייב הזה. זה הסכם שהגענו אליו בהסכמה".

עיריית חריש הוציאה הבהרה שמפעיל שלא מתחייב לפתוח בשבת, רשאי להתמודד במכרז

"בכנס שעיריית חריש ערכה ליזמים היא אמרה בפירוש 'אנחנו מחויבים לליברלים'. גם אם זה לא היה בהסכם, אני לא רואה יזם שהיה נכנס להרפתקה כזו בלי פעילות בשבת".

מתוך עמוד הפייסבוק של סיעת הליברלים

עד אתמול, עבדתם יחד עם המפלגות האחרות כיחידה אחת בקואליציה – איך אתה מעריך את תפקוד הקואליציה?

"לא לחינם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הסתכל עלינו כשביקר בחריש וביקש מאיתנו להתחייב לנהל את המדינה. אני מניח שהוא אמר את זה בסוג של צחוק, אבל עצם זה שהצלחנו להגיע להבנות בחוק השבת, זה השג. אין בקואליציה את הקיצונים בחבורה. ברור שיש הבדלי השקפות, אני לא חולק עם נציג ש"ס את אותן הדעות".

מה לדעתך הפספוס המרכזי של הליברלים והקואליציה במהלך הקדנציה הזו?

"היה שלב שרצינו לקחת את ההסכם על השבת ולנסות להגיע להסכמים אחרים כמו הסכמי רעש, צופרים, תחבורה ציבורית בשבת, סגירת כבישים, כל מה שמעסיק את המרחב העירוני כמו השלט של הקריה החרדית, שעלה לדיון הציבורי בעיר.

"לא עשינו את זה. נורא רצינו להגיע להבנות ואולי זה עוד יקרה, אבל זה פספוס כי אני מאמין שאנחנו קואליציה שיכולה להגיע להסכמות חשובות בנושאים האלה".

שלט הקרייה החרדית. פוגע במרחב הציבורי ומתריס. פרסום התמונה בכפוף לסעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

האם השלט 'קריה חרדית' מפריע לך?

"בוודאי. אין לי בעיה שהם יסגרו את המתחם בשבת – זה שלהם – הם גרים שם, אבל השלט מפריע לי. הוא במרחב העירוני וכמו שאני לא אתלה במרחב הציבורי תמונה של אישה ערומה גם הם צריכים לשמור על המרחב הציבורי. הם תלו את השלט מתוך מטרה ברורה להרגיז ולהתריס".

הממשלה התפרקה ובקרוב יתקיימו בחירות חמישיות לכנסת. בנוסף, בעוד כשנה וקצת יתקיימו גם בחירות מקומיות בחריש. איזו עיר אתה חושב שתמצא פה עם החזרה שלך?

"אני מצפה שהעניינים יירגעו. באבני חן היה סוג של ריב בין החילונים לחרדים ועכשיו הוא עבר לשכונת בצוותא. אני מצפה שבעוד שנתיים כל אחד יבין את מקומו. גם הדתיים, גם החילונים וגם החרדים. כל אחד יבין את משקלו בעיר. וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו".

האם ישנה חלוקה הוגנת של משאבים בעיר?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד היה לבחון את התקציבים. רציתי לראות אם לחרדים או לחילונים יש יותר. לא ראיתי שמישהו קיבל יותר".

מהי החלוקה העדכנית למגזרים בעיר?

"למיטב ידיעתי החרדים מעט התחזקו על חשבון הדתיים הלאומיים, הם היו 7 אחוזים וכעת הם 12 אחוזים. החילונים נשארו כפי שהם היו בסביבות ה-55-50 אחוזים.

תנו לחממה ולהרמוניה להימשך

פישר חוזר ומזכיר את תקוותו שחריש תמשיך ותשגשג: "אני מאוד מקווה למצוא עם חזרתי את אותה עיר שאני רואה עכשיו ואני מאוד אוהב, אבל כשהרוחות בה רגועות. כשהחילונים בשכונת בצוותא ימשיכו עם האירועים שלהם ובלי ההתנגשויות עם החרדים. כרגע זה קורה עם 'תולדות אהרן' שהיא קבוצה יותר קיצונית. אני מקווה שבשלב מסוים גם הם יתמתנו".

אוקטובר 2021: עימותים עם חרדים בשכונת בצוותא

אתה באמת מתכוון לכך? תולדות אהרן יתמתנו?

"אני מבין שזה לא יקרה. אבל אם אני זוכר נכון הרב שלהם פסק שחריש לא תהיה כבר העיר שלהם ואני מקווה שהחיכוך איתם יירגע עם הזמן. אני רוצה שקיצונים משני הצדדים יתמתנו על מנת שכל אחד יוכל לחיות את חייו בשלום".

גיל פישר

מסר לחילונים בעיר?

"תגידו מה הצרכים שלכם. אל תסתכלו על מה שהאחרים קיבלו אלא בדקו לאן אתם שואפים ולאן אתם מכוונים, ותשמרו על העיר שלי. לא הייתי מחליף את חריש בעיר אחרת, גם אם היו לי 4 מיליון שקלים לא הייתי עובר לקיסריה. אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע".

איך שומרים על העיר?

"צריך לחיות פה, להבין את הצרכים של האחר, של השכן מלמעלה, מלמטה ולידך. כשאתה שם קריוקי תבין שזה מפריע לשכן ממול ותוריד שניים שלושה דציבלים. לגרום לעיר הזה לשמור על תחושת האיחוד ועל המצב בו כולם חברים של כולם. לגרום לחממה ולהרמוניה להימשך. ברור לי שההכרות האינטימית כשהיינו 4,000 איש לא יכולה להימשך כשאנחנו 40 אלף אבל עדיין צריך לעשות מאמץ".

הכרזת העיר צילום: מור שקיפי לאטי
מ-4,000 תושבים ל-40,000 בשש שנים. תושבי חריש באירוע הכרזת העיר. צילום: מור שקיפי לאטי

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

יו"ר הליברלים: "הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו"

שני גרינברג, יו״ר סיעת הליברלים במועצת חריש, בטוחה כי הקאנטרי הצפוי להיבנות בעיר אכן יפעל בשבת, כפי שנקבע במכרז, וכי החשש משינוי צביון העיר הוסר. לצופרי השבת היא מתייחסת כאל ״מטרד רעש״ בלבד והיא אופטימית לגבי הבחירות הבאות, על אף שטרם נמצא מחליף לחבר הסיעה השני שעוזב את תפקידו

בתמונה: שני גרינברג בחגיגות העצמאות. צילום: מור לאטי

שלוש וחצי שנים חלפו מאז הבחירות לרשויות המקומיות, שהקנו לשני גרינברג ולשני חבריה בסיעת הליברלים מקום במועצת העיר, וריח הבחירות הקרובות כבר נישא באוויר. אבל לגרינברג יש נושאים דחופים יותר לטיפול. נכון לכתיבת שורות אלה, אין עדיין בנמצא מחליף או מחליפה לגיל פישר, חברה לסיעה, שעוזב בקרוב את תפקידו. המועמדים שמשובצים במקומות החמישי והשישי ברשימה הם מקס גלר וסטס קורניסקיושניהם לא מביעים עניין רב בתפקיד. 

"הבחירות היו לפני 3.5 שנים ומטבע הדברים, אנשים מתקדמים עם החיים שלהם. המשמעות של להפוך לחבר מועצה היא מורכבת ודורשת התנדבות והשקעת זמן. אנחנו בדיאלוג איתם וטרם ניתנו תשובות סופיות", מעדכנת גרינברג. "במידה וזה לא יסתייע, נמצא מישהו מבחוץ שתואם את ערכי הליברלים ונעשה את התהליך הדרוש מול משרד הפנים כדי למנותו".

חברי סיעת הליברלים בחריש
חברי סיעת הליברלים

גרינברג, התמודדה לאחרונה גם עם דרישת חברי סיעת בית טב, יוסי גולדמן ושלמה קליין, להוציא הבהרה למכרז הקאנטרי שפרסמה העירייה לפיו מפעיל הקאנטרי לא יהיה מחויב להפעילו בשבת. 

"אני סמוכה ובטוחה שהבהרה מסוג כזה למכרזלא תצא", פוסקת גרינברג ומפרטת: "לאחר הבחירות היה לנו חשש מאוד גדול שיבנו פה קאנטרי שלא יהיה פתוח בשבת. זו הסיבה שבהסכם הקואליציוני שלנו קבענו קו ברור לפיו המועצה תחייב את היזם שיבנה את הקאנטרי לפתוח בשבת. ההסכמים הקואליציוניים הם לא סוד, הם מפורסמים באתר העירייה. כמו כן, ראש העיר לא חתום על הסכמים סותרים".  

עד כמה חברי המועצה היו מעורבים במכרז? יתכן שהם לא הכירו את הסעיף?

"אני לא יודעת לענות בשמם. אני מכירה את מסמכי המכרז, הוא כתוב כבר כמעט שנתיים, הוא התעכב בגלל אישור משרד הפנים. זה כתוב בהסכם קואליציוני שלנו, ולא רק אני מחויבת לכבד את ההסכמים שנחתמו איתם, גם הם מחויבים לכבד את ההסכמים שלנו. מעבר לזה, אין היתכנות כלכלית לקאנטרי שלא פועל בשבת ואני בטוחה שיש הרבה דתיים שרוצים שהקאנטרי יהיה פתוח בשבת לטובת החילונים". 

מה עמדתך לגבי מיקומו העתידי של הקאנטרי?

"המיקום של הקאנטרי צריך להיקבע לפי הסיכויים הגבוהים ביותר שהיזם ייקח אותו. לא יעזור לנו להתעקש על הקמת הקאנטרי בפרחים. אם אנחנו צריכים לבחור בין לבנות את הקאנטרי מהר יותר, לבין להתעקש שמה שנכתב על המפה לפני חמש שנים יישאר בתוקףהבחירה ברורה. בשורה התחתונה, הבטיחו שיהיה קאנטרי, וצריך לקדם את העיר ולא להתאבד על מקום ספציפי".

השטח בו יוקם הקאנטרי בחריש
השטח בו יוקם הקאנטרי בחריש

הסטנדרט העירוני: טקס עם שירת נשים

בשבוע שעבר נחגג בחריש יום העצמאות במופע מרכזי עם אמנים מובילים. גרינברג מדווחת שחריש ניהלה מאבק מול משרד הפנים על מנת להגדיל את תקציב יום העצמאות ל-700 אלף שקלים. "יש להם נטייה לחסוך במה שהוא בעולמם "מותרות". חגיגות יום העצמאות הן לא מותרותאלו הערכים שלנו. יש יום אחד בשנה שאנחנו שמים בו את הסכום הזה כדי להראות שחשוב לנו שנולדה המדינה", אומרת גרינברג, ומציינת כי התקציב כלל גם את אירוע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור.  

בשקט, קצת מתחת לרדאר הציבורי, התקיים השנה לראשונה טקס יום זיכרון עירוני אחד בלבד. כזכור, לפני שלוש שנים עמדה גרינברג בעינה של סערה בנושא, לאחר שעיריית חריש החליטה לקיים שני טקסי זיכרון נפרדים, טקס ממלכתי עם שירת נשים, וטקס אלטרנטיבי לציבור החרדי.

עמיר בניון מופע יום העצמאות בחריש
מופעי עצמאות בחריש 2022: ״לא מותרות״

מה קרה, כיצד חל השינוי הזה?

"הגידול שלנו מאפשר לבחון מחדש את הנושא. פתאום באות קהילות ורוצות לעשות לעצמן טקסים. כמו ועד שכונת בצוותא או קהילת 'ראשית תבואתו'. אדרבאלא הכול צריך להיות באחריותנו, שהתושבים יעשו לעצמם בהתאם לקריטריונים שלהםואילו הטקס העירוני יעמוד בכללי הטקס הממלכתי, כולל שירת נשים". 

עם זאת גרינברג מדגישה כי המצב החדש לא נוצר יש מאין. "אלו הקווים האדומים שהתעקשנו עליהם לפני שלוש שנים", היא אומרת. "ההתעקשות שלנו אז קבעה את הסטנדרט העירוני". עוד היא מציינת שיקול כספיתועלתי: "נוצר מצב שאת משקיעה כסף בשני טקסים, וזה לא שווה את ההשקעה. בשנה שעברה השתתפו בטקס התורני כ-30 איש בלבד, אולי בגלל הקורונה. גם בטקס הרגיל לא היו הרבה, אבל הגיעו כ-200 איש. מבחינתי, הציבור אמר את דברו".

טקס יום הזכרון בחריש 2022
טקס עירוני ממלכתי אחד: ״הציבור אמר את דברו״

צופרים כמטרד רעש

גם בנושא מעורר מחלוקת נוסף, חל שינוי משמעותי לאחרונה: התמודדות העירייה עם סוגיית הצופרים, שעברה מפסים משפטיים לאכיפה עירונית וחלוקת דו"חות. גרינברג מסבירה: "כשהצופרים הופיעו לראשונה היתה מחשבה שזו דרך לשנות את צביון העיר. ככל שהזמן עובר אנו רואים שזה לא משפיע. חריש מתקדמת בציר הנכון מבחינתי. פחות או יותר משמרת את המצב הקיים לפיו יש למעלה מ-50% חילונים בעיר. ברגע שהסרנו  את החשש משינוי צביון העיר, הבנו שצריך לגשת לנושא מכיוון אחר ולחשוב על הבסיס האמיתי של הבעיה, צופרים כמטרד רעש שכמותו יש עוד הרבה בעיר".

שיירת מחאה נגד צופרי השבת בחריש
שיירת מחאה נגד צופרי השבת ב-2021: ״החשש משינוי צביון העיר הוסר״

את משווה את הצופרים לקריוקי?

"בהיבט הבסיסיכן. אם זה רעש שנכנס לבתים של אנשים ויוצר חוסר נוחות קיצוני, צריך לטפל במטרד הרעש בעזרת דו"חות. רעש צופרים לא חסין מהביקורת הזו ולכן העירייה פעלה להוריד צופרים שחרגו ממגבלות העוצמה המותרות. רמת הרעש צריכה להיות מקובלת, ולא משנה מה אתה משמיע, זמירות בשישי או שירים בשבת".

אירוע הגאווה: סוגיה מורכבת להתמודדות 

בחודש הבא יחול חודש הגאווה. האם גם השנה המועצה לא תיקח חלק באירוע הגאווה בעיר ומדוע?

"עבור המועצה הקיימת זו סוגיה מאוד מורכבת להתמודדות ולעיכול, הרבה יותר מחוק השבתששם הצלחנו להגיע להבנות יותר בקלות. הייתי שמחה אם המועצה היתה במקום בשל מספיק בכדי להרים אירועים לכלל הקהילות, בלי לעשות חשבונות".

את לא רואה הקבלה בין ההתעקשות שלך על קביעת סטנדרט לטקס יום הזיכרון להתעקשות דומה על אירוע הגאווה?  

"כאדם פרטי הייתי רוצה שמועצת חריש תסתכל על זה כאירוע ממלכתי. אבל בעולם שלנוהוא לא. רוב הרשויות לא עושות אירועי גאווה מטעמן, כולל רשויות כמו נתניה וחדרה. מעט מאוד עיריות משקיעות באירועי גאווה, כדוגמת עיריות תל אביב, רמת גן וגבעתייםזה המרחב הפוליטי הברור. 

אירוע גאווה בחריש. צילום: חריש חופשית
אירוע גאווה בחריש. צילום: חריש חופשית

"ברור לי שאירועי הגאווה מקדמים את הקהילה ואני צריכה לומר בענווה, אני לא חלק מהקהילה. אני מבינה שזה מאוד חשוב להם אבל לא בטוח שהאירוע זו הדרך היחידה לעודד קבלה. לכן הגעתי לדרך של השגת תקציב ייעודי לקהילה דרך הקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי. כיום יש רכזת בשליש משרה שעובדת כדי לקדם את הקהילה, זה בעיני לא פחות חשוב מאירוע הגאווה. 

"ובכל זאתהייתי מאוד שמחה להגיע למצב לפיו אירועי הגאווה בעיר יהיו אירוע לגיטימי שהמועצה תשקיע בו. מעבר לתמיכה בקהילה עצמה זו אמירה ערכית שמעידה על הסובלנות העירונית. לצד זה שאני מקבלת את עמדת העירייה, שזה אירוע שיכול להיחשב אירוע פרטי של הקהילה, אמשיך לנסות למצוא דרך שבה העירייה כן תתמוך באירועי הגאווה, באופן שיתאים לכל השותפים".

"הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה"

הבחירות הבאות יתקיימו בשנת 2023 – האם הבוחרים שלכם עדיין איתכם?

"הליברלים נמצאים במקום שאמרנו שנהיה בו. לא יושבים במקום קיצוני, אלא במקום מרכזי שרואה את כל הקהילות אבל שומר על הקהילה שלנו. אנחנו יודעים להילחם כמו במקרה של עמותת "בשבילנו" במערכת החינוך העירונית. וגם השבוע, בנוגע למכרז הקאנטרי, קיבלנו הוכחה שצריך גוף כמונו במועצה. הנוכחות שלנו מונעת שדברים שאולי היו קורים בלעדינו. אנחנו הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה".

חברי סיעת הליברלים ב 2018: שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז
חברי סיעת הליברלים ב- 2018: שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז

את מעריכה שהליברלים יבחרו שוב למועצה?

"בסיס הבוחרים הגדיל את עצמו פי 10 וגם הפוקוס השתנה. בבחירות 2018 היו כ-2,700 בעלי זכות בחירה בעיר. אני מעריכה שבבחירות הבאות נעמוד על 20 אלף בעלי זכות בחירה.

"בעבר השבת היתה הנושא המרכזי וכמעט הבלעדי בבחירות. אני רוצה להזכיר שבבחירות הקודמות עדיין לא היה מתנ"ס או אולם ספורט אבל היו 11 בתי כנסת. אני זוכרת שזה פירק אותי. בעיני, זה לא הדבר הראשון שבונים בהיקפים עצומים, כששאר הצרכים לא ממומנים. זו היתה נקודת המוצא שלנו וניתן להבין כמה התקדמנו מאז. 

"כיום נושאים כמו תחבורה, תעסוקה, רווחה, מרכז שירות לתושבמעסיקים הרבה יותר את התושבים. יהיו נושאים אחרים שעליהם ילכו לקלפי וסביר להניח שיקומו סיעות שממוקדות בצירים אחרים כמו חינוך או סביבה ירוקהזה חלק מהתפתחות תקינה של עיר. אני לא רוצה להתנבא, אבל האם אני חושבת שהליברלים יכנסו שוב למועצה? כן. הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חברת המליאה החדשה: "חריש היא התרופה שלי"

פרח קוזחי, חברת המועצה הטרייה מסיעת הליברלים, מתמודדת עם מחלה קשה וכאבים יומיומיים. למרות זאת, היא בוחרת להילחם על עתידן של בנותיה ושל ילדים עם צרכים מיוחדים ולהעסיק את עצמה בעשייה פוליטית וקהילתית. "חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת"

השבוע החל לפעול בחריש פורום לילדים עם צרכים מיוחדים בראשות פרח קוזחי, חברת המועצה החדשה מטעם סיעת הליברלים. "בפורום יהיו שותפים מנהלת השפ“ח (השירות הפסיכולוגי-חינוכי של העירייה), מנהל אגף החינוך, מנהל אגף הרווחה ונציגים של תושבים. אנו נתפקד כוועדה ממליצה ונשתדל לראות איך אפשר לשפר ומה ניתן לעשות. זה ממש חשוב כי עד היום לא היה מי שטיפל בזה מטעם המליאה", מסבירה קוזחי.

פרח קוזחי
משפחת קוזחי בהרכב מלא

לפני ארבעה חודשים נכנסה קוזחי לנעליה של חברת המליאה נגה עוז מסיעת הליברלים, שעזבה את העיר. קוזחי (37) היא אם לשלוש בנות עם צרכים מיוחדים, שתיים מהן נמצאות על הרצף האוטיסטי והשלישית סובלת מאפילפסיה. לא מפתיע אם כן, שהנושא קרוב לליבה ואותו היא מעמידה במוקד העשייה הציבורית שלה.

קוזחי היא גם מוותיקות העיר החדשה. היא מתגוררת בחריש כבר חמש שנים בקירוב ומוכרת כפעילה חברתית ויזמית פרויקטים קהילתיים כמו 'ילקוט לכל תלמיד'.

"התמודדתי בבחירות כי היה חשוב לי להיות שם עבור התושבים, לעשות עבור הקהילה ולהיות שופר של התושבים", היא מסבירה. "הכניסה לפוליטיקה כחברת מליאה מעניקה לי הזדמנות לכוון את הזרקור לילדים עם צרכים מיוחדים ולהוריהם. לתת אוזן קשבת לתושבים שחשו שאין מי שמקשיב להם".

היא מודה שהופתעה כשנגה עוז, חברת המועצה החליטה לעזוב את העיר והתלבטה אם להיכנס לנעליה, אך בסופו של דבר הכריעה בעד מתוך רצון לפעול במליאה מנקודת מבט של תושבת.

הליברלים
גיל פישר, שני גרינברג ופרח קוזחי, חברי סיעת הליברלים

זרקור לילדים עם צרכים מיוחדים

קוזחי מאזינה לתושבים כל הזמן. הראיון איתה נערך אחרי שיחה ממושכת עם זוג הורים שחשו שלא נמצא הפתרון המתאים לילדם במערכת החינוך העירונית.

"אני מכירה היטב את המקום שלהם כאם שנלחמה כל הזמן במערכת לטובת הילדים שלה", היא מסבירה. "הרבה פעמים הורים חשים כאילו למערכת לא אכפת מהילד. אבל ההפך הוא הנכון. אני נתקלת בעובדי עירייה אנושיים ומדהימים אבל הם קורסים תחת העול. כמות המשפחות עם הצרכים המיוחדים שהגיעו לחריש בשנתיים האחרונות שברה שיאים. זה לא משהו רע, זה רק משהו שצריך ללמוד להתמודד איתו".

גני ילדים חדשים בחריש
350 ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. צילום: דוברות עיריית חריש

כ-350 ילדים עם צרכים מיוחדים מצויים במערכת החינוך בחריש מגיל גן ועד תיכון. בשנה הבאה צפוי מספרם לגדול ל-500. קוזחי, לקחה על עצמה פרויקט לא פשוט: "אני נמצאת כאן בשביל לשוחח עם ההורים ולהיות להם כתובת מצד אחד, ומצד אחר, אני עובדת כדי לשפר את המערכת, שתלמד איך להתמודד עם הפניות ושתגיב מהר ולא אחרי חודשיים-שלושה כפי שקורה כעת, לצערי. אני מנסה לראות את מה שמתרחש משני צדי המתרס".

"חשוב שהורים ידעו שהם מוזמנים להתייעץ איתי בנושאים אלה וכי קיימים בחריש מענים נוספים מעבר למערכת הרשמית. יש יוזמות קהילתיות שעוטפות את ההורים ומסייעות להם. יש קבוצת וואטסאפ פעילה שמאפשרת להורים להתייעץ עם הורים אחרים ובחודש הבא יחל לפעול פאנל של הרצאות פתוחות בזום ללא עלות על זכויות הילדים, הטבות, טיפול בקנאביס רפואי ונושאים נוספים", היא שמחה לבשר.

ההצבעה על חוק השבת
ההצבעה על חוק השבת: מתיר פתיחת בתי קפה ומסעדות באזורים מסוימים בעיר

"אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית"

הכניסה של פרח לתפקיד התרחשה במהלך ההערכות האינטנסיבית לחקיקת "חוק השבת“, שאושר במליאה והסעיר את העיר. החוק, שמתיר באזורים מסוימים לפתוח בתי קפה, מסעדות וקיוסקים בימי המנוחה, העמיד את פרח בפני דילמה אישית קשה. "אף פעם לא קראתי לעצמי חילונית. תמיד הגדרתי את עצמי כמסורתית. אני נוסעת בשבת, מדליקה נרות ואוהבת להתארח אצל חברים חרדים שיש לנו בחריש לארוחות שבת. אני ”בין לבין“ ולכן היה לי מאוד קשה. מצד אחד, החברים הכי טובים שלי נלחמים על הבית – על דברים חשובים. מצד שני, יש פה קהילה שאני מאוד מחוברת אליה".

"אחד הדברים שעזרו לי בקבלת ההחלטה היה לשמוע דעות של רבנים שתמכו בחוק שהעברנו. יש רבנים שהבינו את הצורך של הציבור החילוני בעיר וזה היה מהמם לשמוע את זה. חשתי שבאמת עשינו את ההחלטה הנכונה. אני גאה בציבור החילוני, המסורתי והדתי שתמך בחוק השבת, ועם האישור שלו, חריש הפכה לעיר של כולם, בהתאם להחלטת בג"צ וכך חשוב שנשמור עליה".

פרח קוזחי
"כתושב אתה מצפה מנבחר הציבור לעשות את מה שנכון בשבילך"

פרח גם מתייחסת לקשר בין סיעת הליברלים לבוחריה, קשר שנדמה היה שקצת אבד אך ייתכן שכעת חודש, בעקבות אישור חוק השבת. "אני לא חושבת שנכון לומר שחוק השבת החזיר לליברלים את הבוחרים שלהם. אני חושבת שעד היום התושבים לא הצליחו לראות מה נעשה בשטח, ואילו חוק השבת הביא את העשייה של הליברלים לפרונט. כתושב אתה מצפה מנבחר הציבור לעשות את מה שנכון בשבילך. לפעמים התושב לא מצליח לראות את מה שנכון לעיר. אני מאמינה שעם הזמן החילונים בחריש יבינו את היקף העשייה של הליברלים", היא גם מצביעה על שינוי בקשר הישיר עם הבוחרים: "התקשורת הקרובה יותר שמתבצעת עם הקהל משפיעה לטובה. אני מאמינה שהתושבים יכולים לראות את הליברלים כיותר נגישים, גם עם הכניסה שלי לתפקיד".

"חריש היא התרופה עבורי"

הנגישות הגבוהה של קוזחי לצד עבודה במשרה מלאה ועיסוק ביוזמות קהילתיות מקבל משנה הערכה מהעובדה שהיא מתמודדת עם מחלה לא פשוטה וסובלת מכאבים עזים יומיומיים.

פרח קוזחי
בבית החולים. זכתה לתמיכה וחיבוק מהקהילה החדשה

"אני חולה באנדומיטריוזיס ואדנומיוזיס, אוסטואופיה, סובלת מכאבים שאני לא מאחלת לשונאים שלי", כתבה לאחרונה בפוסט חושפני בפייסבוק. קוזחי, שמטופלת בקנאביס  רפואי מנהלת מאבק לקבלת התרופה עבורה ועבור בתה הצעירה בעלויות נמוכות יותר. למרות המאבק התמידי היא מוצאת את הכוחות לעשיה הציבורית ומסבירה: "חריש היא התרופה עבורי".

"לפני ארבע שנים עברתי כריתת רחם ושחלות. אחד הדברים המדהימים שקרו אז, שחריש פשוט היתה העוגן שלי. הייתי מאושפזת חודשיים ובעלי אלירן לא הפסיק לקבל תמיכה ואהבה מקהילת חריש ומאנשים שבקושי הכירו אותי. דאגו לנו לאוכל, כביסות ובייביסיטר לילדות. זה היה מדהים. משהו באירוע הזה שינה אותי. גדלתי בבית עם תודעת נתינה ורצון לעזור לאנשים אבל הנתינה הזו גרמה לי להבין עד כמה העיר הזו מדהימה ועד כמה הקהילה שלנו מיוחדת".

קוזחי שעברה תקופת החלמה ממושכת, שהתה שנה בביתה עם אובדן כושר עבודה מלא ו-100 אחוזי נכות, וכעת חזרה באופן כמעט מלא לשגרה. העשייה למען הקהילה היא הדרך שלה להחזיר על כל הטוב שהרעיפו עליה.

"ההתמודדות עם המחלה לא פשוטה. היום אני מתמודדת עם תופעות גיל המעבר, ועם כאבים. המזל שלי שאני כל כך עסוקה שאני לא משאירה לעצמי זמן לעסוק בזה. העשייה היא התרופה שלי למחלה. בחודשים האחרונים יש לי אפס שעות פנאי, אבל התמלאתי מעצם העשייה והפידבקים מהתושבים. חריש מעניקה לי את הכוח להתמודד עם כל הקשיים שאני עוברת".

עיר חזקה, קהילה חזקה

הצלילה שלה לעשייה מלווה גם בתכנית ברורה לחיזוק הקהילה, התושבים והעסקים בעיר שנפגעו לא מעט בשל הקורונה. "עיר חזקה היא עיר עם קהילה חזקה ויש לנו קהילה מדהימה. אני מעודדת כל הזמן תושבים ליזום רעיונות ולנהל אותם. לדוגמה, תושב, קואצ'ר בהכשרתו, שמעוניין להתנדב ולאמן ילדים חלשים בחריש. כנציגת מליאה אני לוקחת אחריות לעזור לתושבים לקדם יוזמות שיחזקו את הקהילה וזה מהמם ולא מובן מאליו שיש לנו תושבים כאלה מוכשרים בעיר".

קוזחי רוצה לקחת חלק בעשייה הפוליטית גם בקדנציה הבאה: "אני יודעת בוודאות שארצה להמשיך. אני לא רואה את עצמי מתמודדת לראשות העיר, זה לא בשבילי. אני לא יודעת מה יהיה עם הליברלים אבל חושבת שיש לי יכולות ויש לי מה לתת לקהילה".

חריש יפהפיה. צילום: איציק לב

לשאלה כיצד תיראה חריש בסיום הקדנציה הנוכחית, משיבה קוזחי בהתרגשות: "בעוד שנתיים וחצי נהפוך לעיר של מעל 50 אלף תושבים – וואו. אני יכולה לדמיין את ההתפתחות של העיר בהתאם לפרוגרמה העירונית ורואה בעיני רוחי את ההתחלה של בניית הקאנטרי, ספריה עירונית, בתי קפה ברחבי העיר, קניון פעיל ושוקק עסקים. חריש כבר עתה היא עיר יפהפיה ובסיום הקדנציה היא תהיה עיר חזקה ועם תושבים מרוצים. בעוד שנתיים וחצי יהיו בעיר ספורט, תרבות ופנאי. אני מקווה שהקורונה תעבור מהעולם ונוכל ליהנות מכל הטוב שעובדים עליו כל כך הרבה".

 "לראות את הטוב"

התכניות לפיתוח העיר לא עוצרות בשנתיים הקרובות. בעיני רוחה היא כבר רואה את המשך הפיתוח העתידי של חריש, בעשור הבא: "בעוד עשר שנים אנשים ישלישו את המחיר שהם משלמים כיום כדי לגור בעיר. חריש עומדת להיות אחת מהערים המרכזיות בישראל, התכנון שלה, הבנייה שלה, המיקום שלה והקהילה מבדלות אותה מכל השאר. כשאני מטיילת ברחבי הארץ אני מבינה עד כמה חריש יפהפיה".

קוזחי, שהגיעה לחריש כששדרת דרך ארץ היתה ריקה מחנויות, נפעמת בכל פעם מחדש מהתפתחות העיר. "אני לא רוצה להישמע קלישאתית, אבל טוב יהיה אם רבים יראו ויעריכו את מה שיש, את מה שהצלחנו להשיג בפרק זמן קצר כל כך. אני עובדת באגף העסקי בסלקום, זו עבודת שטח שבמסגרתה אני מגיעה לערים רבות ברחבי הארץ. בכל פעם מחדש אני מבינה שאני מאוהבת בחריש. זו עיר מדהימה, אין לי שום סיבה לצאת מהעיר. יש בה הכל. כל מה שקיוויתי שיהיה בעיר שלי".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

דברים שרואים משם: הליברלים וש"ס מסכמים 100 ימים ראשונים במועצת חריש

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מפגש תושבים עם חברי הסיעה הליברלית

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

שטח הפארק העירוני בחריש
שטח הפארק המרכזי שיעבור שינוי תכנוני. צילום: אורן קלר

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

פח כתום
פחי מיחזור בחריש

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".


שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

שלמה פרץ. צילום: מור לאטי

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".


פרוייקטים בחריש

חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023

מיהם הנציגים שלכם במועצת חריש בחמש השנים הקרובות? הכרות ראשונית עם אחת ההנהגות הצעירות בארץ – כיאה לעיר צעירה וחדשה

הליברלים: הסיעה שזכתה למרב הקולות

מפלגת הליברלים בחריש זכתה ב- 21.67% מקולות הבוחרים (588 מצביעים) ובמועצה הקרובה שלושה נציגים מטעמה ישרתו את הציבור.

  • שני גרינברג, 32, נשואה ליאיר ואם לשניים, שנתיים בחריש. מורת דרך ואשת חינוך בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בעלת ניסיון בהקמת שבטי צופים וקידומם עד התבססות. ממובילי עמותת הבנייה נאות חריש המונה למעלה מ-700 דירות, הצפויה להתחיל אכלוסה בקרוב. במסגרת תפקידה כחברת ועד, קידמה שלל נושאים לטובת חברי קבוצה, הן ברמה הפנימית והן מול גורמים עסקיים ומוניציפליים שונים. מאמינה שהתארגנות פוליטית היא מנוף הכרחי לשיקוף רצונו של הציבור.
  • גיל פישר, 35, נשוי ליעל ואב לשלושה, שנתיים בחריש. מהנדס מחשבים, ראש צוות פיתוח בחברת היי-טק. מתפקד כבר שנתיים כוועד פעיל בשנימוסדות חינוך בחריש. בשנה אחרונה משתתף פעיל בפורומים שמקיימת המועצה בתחומים שונים. מאמין שפוליטיקה היא הכלי הדמוקרטי לשינוי המציאות של חיינו.
  • נגה עוז, 38, נשואה לליאור ואם לשלושה, שנתיים בחריש. מעצבת פנים,  חברה פעילה במועצת הנהגת הנשים העירונית ומראשוני הנהגת ההורים הבית ספרית של בית הספר הממלכתי "תלמי רון". בעלת ניסיון רב בניהול אנשים, אדמיניסטרציה בכירה ועוזרת אישית לפונקציות בכירות במשק. מאמינה בכוחה של קהילת חריש ובאנשים שגרים בה.
מימין: שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. צילום: אורן קלר

הבית היהודי: ניסיון לצד התחדשות

מפלגת בית טב לחריש זכתה ב-20.45% מקולות הבוחרים (555 מצביעים) וגם היא תייצג את תושבי חריש עם שלושה נבחרים:

  • יוחאי פרג'י,38, נולד וגדל בבית-שאן, שירת בצה"ל בחטיבת גולני ובמודיעין. הוביל פרויקטים חינוכיים רבים. ניהל פנימיית נוער, ניהל מסגרת לנוער עולה וכן קידם וניהל תכניות לנוער בסיכון. יוחאי נטוע בעיר חריש ופועל בשנים האחרונות לפיתוחה במסדרונות המועצה, ומשרדי הממשלה יחד עם תושבים רבים בעיר.
  • שלמה קליין , 42, תושב חריש מזה 17 שנים שימש כחבר מועצה גם בקדנציה הקודמת. שלמה נשוי לרות ואב לילדים. הוא ממקימי הגרעין התורני בחריש ומשמש כמנכ"ל הגרעין בעכו. כבר בימיה הראשונים של חריש שימש שלמה כאחד מהמנועים החזקים שדחפו ורתמו שרים ותכנית עבודה לטווח ארוך להפיכת חריש לעיר ואם בישראל.
  • יוסי גולדמן, 30, בעל תואר במנהל עסקים ובמשפטים, ומנהל בחברה המייבאת עצים לענף הבניין. יוסי נשוי לבת חן ואב ל-2 בנות והוא ממובילי קהילת אבני החושן. יוסי מאמין כי על הציבור הדתי והכללי להתאחד כי רב המשותף על השונה.
מימין: יוסי גולדמן, יוחאי פרג'י ושלמה קליין

מפלגת הליכוד: שילוב מנצח

מפלגת הליכוד בראשות יצחק קשת זכתה ב-16.7% מקולות הבוחרים (453 מצביעים) מכלל תושבי חריש.

  • יצחק קשת, 39, שנבחר לכהונה נוספת כראש המועצה ברוב מכריע, ישמש גם כחבר המועצה המכהנת. קשת מתגורר בחריש בעשר השנים האחרונות ונבחר בבחירות 2018 ברוב מכריע של 64% מכלל תושבי חריש.
  • עידית ינטוב, 43, נשואה ואם לשלושה ילדים. מתגוררת בחריש משנת 2016. עידית עבדה עד חודשיים לפני הבחירות כאחראית תחום אזרחים ותיקים במועצת חריש, עובדת רווחה ופנאי וקהילה, מחזיקת תיק קליטה ומנהלת בית הקהילה. בתפקידה הקודם עבדה כרכזת
    קליטה מטעם משרד העלייה והקליטה. עידית משמשת כנציגת מפלגת "ישראל ביתנו" בסיעת הליכוד בחריש. בקדנציה הנוכחית מתכננת עידית לקדם את התחומים הקרובים לליבה, ביניהם: תרבות, פנאי, קליטה ועולים חדשים.
מימין: עידית ינטוב ויצחק קשת. צילום מתוך קמפיין הבחירות הרשמי

מפלגת ש"ס: נציג צעיר ורענן

  • שלמה פרץ, 27, תושב חריש מזה שנתיים וחצי לא היה מוכר לרבים עד לפני כחודשיים עת החל את פעילותו הפוליטית. פרץ זכה ב-12.1% מכלל הקולות בחריש (330 מצביעים) ויכהן במועצה הקרובה כנציג מפלגת ש"ס. פרץ, אחד מהנציגים הצעירים ביותר במועצות העירוניות בארץ מתעתד להביא לפעילות הפוליטית רוח צעירה ולדאוג לכלל האוכלוסיה על מנת שחריש תתקדם לעתיד טוב יותר.
שלמה פרץ. צילום: מור לאטי
שלמה פרץ. צילום: מור לאטי

מערכת 'חריש סיטי' מאחלת לכל הנציגים החדשים קדנציה פוריה מלאה בעשייה מבורכת ובהצלחות.

 

לוח דירות חריש


פרוייקטים בחריש