טריים בעיר: "כולם אזרו אומץ והגיעו למקום שעוד לא בנה לעצמו מוניטין"

מארבעה ימים ועד 10 חודשי ותק: מה חושבים התושבים החדשים על העיר?

ארבע משפחות חדשות בחריש, אחת מהן נחתה פה לפני ארבעה ימים בלבד, משתפות את סיפוריהן, תקוותיהן וחששותיהן לגבי החיים בעיר המתפתחת


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

"כאן בחריש, כולם לבד ולכן אני שווה בין שווים"

רות רייכמן עוברים לחריש
משפחת רייכמן: ארבעה ימים בחריש

הנפשות הפועלות: רות רייכמן (33) חד הורית ואמא של אסתי (15.5) אלי (13) ישראל (11) וארי (9).

תעסוקה: בעלת עסק של פאות ותוספות שיער בקרני שומרון, מתכננת לפתוח נקודה נוספת בחריש.

ישוב קודם: קרני שומרון.

מיקום בחריש: אבני חן.

ותק בחריש: ארבעה ימים.

למה חריש? "אני אם חד הורית, חרדית לשעבר וחברה בקהילת הלהט"בית. עברתי לקרני שומרון לפני ארבע שנים בתקופת הקורונה כי חיפשתי מקום עם שכירות זולה. הגעתי לשם עם הילדים, אבל הרגשתי בודדה. אני כבר לא שייכת לציבור הדתי-חרדי ואילו בקרב הציבור החילוני יש שם בעיקר משפחות ממשיכים או עולים חדשים, שרובן בקומונות משפחתיות עם אמא, דודה, סבתא. הרגשתי שם נורא נורא לבד. לא הזמינו אותנו לארוחות שבת. כאן בחריש, כולם לבד ולכן אני שווה בין שווים. כולם פה בלי משפחה, כולם אזרו אומץ והגיעו למקום שעוד לא בנה לעצמו מוניטין. וזה נעים לי. נעים לי להיות במקום שבו כולם שווים ויש פה קהילתיות מתוך הבנה שצריך לעזור אחד לשני, כדי לא להיות לבד.

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
"אני מהקהילה הלהט"בית וזה היה אחד מהשיקולים לעבור לחריש". אירוע גאווה בחריש. צילום: חריש חופשית

"אני מהקהילה הלהט"בית, וזה היה אחד מהשיקולים לעבור לחריש. ידעתי שיש פה המון מהקהילה, זה מאוד מאוד מרגיע".

חששות: "לילדים יש חששות טבעיים משינוי בתי הספר וחברים. היו להם שם הרבה חברים. הלימודים עוד לא התחילו אז החששות עוד לא התפוגגו. הילדים משובצים לבית ספר רונה רמון ואחד מהם אמור ללכת לאתגרי העתיד. השיבוץ עוד לא סופי, אבל אני מקווה שזה יצליח כי שמעתי הרבה דברים טובים על בית הספר ויש לי חברים בצוות שם".

רות רייכמן עוברים חריש תושבים חדשים
רייכמן: "כיף שמקדונלד'ס וקפה גרג קרובים לבית. בקרני שומרון הייתי צריכה לנסוע לכפר סבא בשביל כוס קפה"

רושם ראשוני: "חריש נקייה, עיר נקייה וזה ממש חשוב לי. הכל חדש ואת לא צריכה לשלם יותר בשביל לגור במקום כזה. כיף שמקדונלד'ס וקפה גרג קרובים לבית. בקרני שומרון הייתי צריכה לנסוע לכפר סבא בשביל כוס קפה.

"האנשים פה נחמדים, יש פה גם קהילה של יוצאים בשאלה ובינתיים אני מרגישה שזו בחירה נכונה. אני מעריצה אנשים שעושים שינויים, שמעזים לעשות משהו לא קונבנציונלי. ואם אחד ועוד אחד ועוד אחת עוברים לכאן –  בתוצאה הסופית העיר הופכת לפופולרית ומרכזית ולא חור".


"לא שופטים אף אחד וכל אחד חי את החיים שלו בלי להתערב יותר מדי"

תהילה סופר עוברים לחריש

הנפשות הפועלות: תהילה סופר (23) וסאסי נגר (25).

תעסוקה: עובדת בביטחון ומתכננת ללמוד הוראה, גנן עצמאי

ישוב קודם: אילת ונתניה.

מיקום בחריש: שכונת מעו"ף.

ותק בחריש: "חודש וקצת".

למה חריש? "הכרנו בצבא ומאז אנחנו יחד. שנינו משרתים בחיל השריון, אני כנהגת אמבולנס והוא כנהג משא כבד. בשבעה באוקטובר התגייסנו שנינו. היינו במעלות תרשיחא ואז בעזה".

"סאסי הוא יליד נתניה והתגורר בה כל חייו למעט פרק קצר של חודשיים בה עבר לאילת והתגורר איתי. הוא פחות מצא את עצמו באילת, הוא רצה לחזור לעבודה שלו כגנן בנתניה ולכן חיפשנו מקום אחר לגור בו והגענו לחריש, ת'כלס, זה קרוב לו לעבודה. לי פחות היה אכפת וגם לא הכרתי ממש את חריש או שמעתי עליה. אני נדדתי הרבה, הייתי באילת, הרצליה, מודיעין וכעת הגעתי לכאן. אני עובדת בביטחון ומקווה להתקבל ללימודי הוראה בבית ברל".

חששות: "לא ממש ביררתי על חריש אבל שמעתי שיש פקקים בבוקר, שאין פה יותר מדי חיי לילה, משהו שאני רגילה אליו יחסית מאילת. הבנתי גם שזו עיר שהיא עדיין לא מפותחת ויהיה קשה למצוא עבודה – מה שנכון".

תהילה סופר עוברים לחריש
תהילה וסאסי יחד במילואים. משמאל: שקיעה מרהיבה מהמרפסת.

רושם ראשוני: "קודם כל עפתי על הדירה – המטבח מרווח, כל הבית מרווח ומאוד מתאים לאירוח, כמו שאני אוהבת. יש נוף של שקיעות מדהימות והשכנים ממש נחמדים. שמתי לב שלא שופטים אף אחד וכל אחד חי את החיים שלו בלי להתערב יותר מדי. העיר מאוד מטופחת, ירוקה ויפה. העיר בסדר, אבל קצת קשה לי כי עדיין אין פה הרבה דברים. היה נחמד אם היה פה איזה בר לבלות וליהנות פה בלילה".

"אני עוד לא מספיק מכירה את העיר אבל שמתי לב שאנשים מתנהגים בצורה יפה ומכבדת, שכולם בסדר עם כולם. עוד לא יצא לי לראות או לשמוע התנהגויות אלימות בין שכנים או חברים, אלה דברים שחוויתי הרבה בערים אחרות שגרתי בהן  במודיעין, אילת והרצליה".

ציפיות: "אני רוצה להתקבל ללימודים ולעשות את מה שאני אוהבת, לעבוד עם ילדים. אני מבינה שיש פה הרבה ביקוש ואני חולמת לפתוח פה גן פרטי, להיות מוכרת בעיר ולפתח לי שם טוב. כנ"ל עם בן הזוג שלי, הוא גנן עצמאי. שנינו אחרי תקופה ארוכה של מילואים וממש בא לי שהוא יצליח. וגם אני".


"אני רואה פה הרבה סיורי ביטחון. יחסית לחדרה מאוד שקט בחריש"

ליאה בראל תושבים חדשים בחריש
משפחת בראל: "חיפשנו חברה שהיא יותר צעירה ותוססת"

הנפשות הפועלות: ליאה ועומר בראל (29, 37), מעין בן 5, שקד בת שנתיים.

תעסוקה: עומר מגדל את הילדים בחינוך ביתי וליאה עוסקת בשיווק רשתי ומלווה נשים לאורח חיים בריא.

ישוב קודם: "חמש שנים בחדרה, לפני כן טיילנו בכל הארץ".

מיקום בחריש: שכונת בצוותא.

ותק בחריש: חודשיים וקצת.

למה חריש? "אחותי גרה פה. אנחנו חיפשנו מקום קצת יותר זול מבחינת השכירויות וחברה שהיא יותר צעירה ותוססת מבחינת הילדים. אנחנו שייכים לקהילת חינוך ביתי שכוללת 7 משפחות מכל האזור, יש אחת גם מחריש".

חששות: "לא. אני רואה פה הרבה סיורי ביטחון, הרבה הרבה שיטור. יחסית לחדרה מאוד שקט בחריש".

רושם ראשוני: "ההתרשמות היא מאוד טובה סך הכול, חוץ מהארנונה שהיא גבוהה ממש. השכנים שלנו ממש בסדר. כל הרחוב שלנו מאוד בסדר. הכרנו משפחות נחמדות בגן השעשועים. אני לא יכולה להגיד לך שיצרנו פה ממש קשרים, אבל האווירה מאוד מאוד נחמדה ולא נתקלנו פה במשהו קשה. לדוגמה, אנחנו לא עומדים בפקקים בבוקר כי אני בעצם עובדת מהבית ועומר יוצא עם הילדים בשעות שלו".

"אין פה יותר מדי חוגים לבנים. רק בסיסיים כמו ג'ודו".  בתמונה: חוג ג'ודו בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

ציפיות: "חסרה פה בריכה, זה דחוף. עיר שלמה שצריכה לנסוע מחוץ לעיר לבילוי סטנדרטי בקיץ. אין פה גם יותר מדי חוגים לבנים. רק בסיסיים כמו ג'ודו. ובנוסף, כפעילה למען בעלי חיים, אני חושבת שצריכים להגדיל את תקציב עיקור וסירוס החתולים. מעבר לזה, אין לנו יותר מידי ציפיות, שיישאר רגוע וכיף ושתהיה פה קהילתיות".


"בחריש ההבדל ברור, את מכירה את האנשים בבניין שלך ואת השכנים שלך"

"לקנות דירה במקום שמעניק תמורה לכסף ולא פח מצ'וקמק"

הנפשות הפועלות: יעל וקורן שפיצר (25, 27) נשואים שנתיים וחצי "עוד מעט שלוש".

תעסוקה: יעל היא גננת וקורן הוא סטודנט ועובד בלשכת עורכי הדין בתל אביב.

ישוב קודם: חולון.

מיקום בחריש: אבני חן.

ותק בחריש: 10 חודשים.

למה חריש: "יש לי פה שני אחים שהגיעו לפני ורצינו להיות קרובים למשפחה. בחולון, לא היתה לנו משפחה וזה היה מאוד חסר. חיפשנו לקנות דירה במקום שמעניק תמורה לכסף ולא פח מצ'וקמק. ובחריש קנינו דירת 4 חדרים מהממת במחיר הוגן וסביר. גם ההורים שלי קנו פה דירה. בסוף כולנו נהיה פה יחד".

חששות: "אני עבדתי השנה בגן ילדים בשכונת בצוותא, כך שלא סבלתי מהפקקים, אבל קורן יוצא כל בוקר נורא מוקדם ברבע לשש, זה מטורף.

"חשש נוסף הוא מההתחרדות של העיר. זה לא הכיוון שאנחנו שואפים אליו. מבחינה ביטחונית אין לנו חשש, יש תחושת ביטחון".

"יש פה המון משפחות צעירות עם ילדים ואנחנו עדיין בלי ילדים, אז אנחנו קצת לא מוצאים את עצמנו חברתית"

רושם ראשוני: "אנחנו מאוד נהנים, מאוד טוב לנו פה. הדבר היחיד שקצת חסר לנו, זה הקטע החברתי. יש פה המון משפחות צעירות עם ילדים ואנחנו עדיין בלי ילדים, אז אנחנו קצת לא מוצאים את עצמנו חברתית. למרות זאת, אפשר להגיד שיש פה קהילה מהממת של אנשים. אני מכירה יחסית הרבה מהעיר, בגלל העבודה בגן הילדים.

"הספקתי להכיר אנשים  גם בחולון, אבל בגלל שזאת עיר נורא גדולה את לא מרגישה משפחתיות. בחריש ההבדל ברור, את אומרת שלום, את מכירה את האנשים בבניין שלך ואת השכנים שלך ואת מזהה אנשים בבוקר. בגלל שזה יותר קטן זה יותר משפחתי.

ציפיות: "הציפיות שלי מהעיר שהיא תהיה קצת תהיה קצת יותר חילונית. אני באה מבית דתי אז אני יודעת מה זה דת, אבל אני לא דתייה כיום ונורא חסר לי שאם אני צריכה משהו קטן מהסופר אני צריכה לנסוע לגן שמואל או עין שמר. אין פה שום דבר פתוח בשבת, שום דבר לא זמין.  בחולון גרנו על המרכז, הכל היה פתוח. גלידה, חנויות, סופרים הכול".

"גם אין מקומות בילוי בחריש. זה לא קיים פה וזה ממש חסר. אני ממש רוצה לפרנס את העיר, אני רוצה שעסקים יפתחו וישגשגו פה, אבל בינתיים זה חסר".

לקריאה נוספת: בית זמני-קבוע: סיפורן של שתי משפחות מפונים שהגיעו לחריש


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

יצחק קשת מודה: ״הייתי יהיר, חשבתי שאני לא צריך אף אחד" 

יצחק קשת זכה בפעם השלישית ברציפות במנדט להנהיג את העיר, אבל מערכת הבחירות היתה קשה ומאתגרת, והפתיעה אפילו אותו. כעת הוא נחוש להמשיך להנהיג את העיר בדרך שלו, על אף שההרכב הקואליציוני המגוון יחייב אותו להתגמש. על המענה לכלל הקהילות בעיר הוא לא מתכוון להתפשר ובמיוחד, לדבריו, לאלו שסיפקו לו תמיכה בלתי מסויגת


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

במוצ"ש לפני שבוע, בילה ראש העיר יצחק קשת בחמ"ל העירוני בשל מתקפת הטילים האיראנית, וקיבל אינספור שיחות טלפון והודעות מתושבים מודאגים, שעל רובן, לא הספיק להשיב.

נושא הביטחון האישי בחריש קיבל תשומת לב יתרה, בעקבות מתקפת החמאס, וקשת מעריך שמערך הביטחון בעיר השתפר משמעותית: "חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר", הוא מצהיר.

"לפני המלחמה אפילו לא היינו מודעים לחומרת המצב. מאז נעשתה עבודת עומק נרחבת. יש לנו מרכיבי ביטחון שלא היו קיימים בעבר, כמו שתי כיתות כוננות שמתאמנות שלוש-ארבע פעמים בשבוע עם אנשי מקצוע מובילים. הצבא גם פחות סלחן, הרבה יותר אקטיבי ופועל בצורה אגרסיבית בשטחים. עכשיו הכול גלוי ויש חומה וגדר אמתית, לא פרוצה כמו פעם״.

"חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר"

״הכנו גם מסמך עמדה לשר הביטחון שמפרט את כל הצרכים שלנו, העיקרי בהם, הבקשה להחריג אותנו, למרות שאנחנו ישוב צמוד גדר ושייכים למשטרה. נעשו הרבה תהליכים ויש עדיין פערים שצריך להשלים, אבל חשוב לי לומר שאנחנו מודעים לכל".

הדרך: חיים ביחד

בחמ"ל העירוני לקחו חלק לראשונה, חברי הקואליציה והאופוזיציה החדשים. לשאלה כיצד מעריך קשת את יכולותיו לפעול להשגת המטרות למרות האופוזיציה הוא משיב: "קודם כל יש לי רוב. שנית, ברור לי שיאתגרו את האנשים מבפנים, את בן זיקרי בעיקר. פינקל פחות. אבל כן ברור לי שזאת הכוונה, לנסות לייצר פירוד ולפרק את העסק. אז בסדר, אנחנו נצטרך לעבוד על זה".

חברי האופוזיציה. מימין למעלה: איציק לב, יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק; מימין למטה: ראובן זיגדון, שלמה פרץ ואליהו באחג'

"אין ספק שזה הרבה יותר מורכב לנהל 15 חברים כשלכל אחד יש את הכיוונים שלו ואת העניינים שלו, ולכאורה יש ניגודיות בין תפישות העולם. מה שאני מנסה להשיג זה שכל קבוצה תבין שהיא יכולה לקבל את מה שהיא צריכה, וזה לא אמור לסתור או להפריע לקבוצה אחרת.

"לצערי, יש קבוצות שדורשות שהעיר תתנהל לפי דרך מסוימת", מציין קשת ביחס למפלגת נעם, שמבקשת לחזק את הצביון היהודי בחריש ובארץ כולה. "מי שמוביל את מפלגת נעם בחריש הוא הרבה יותר קיצוני מחרדים", פוסק קשת. "החרדים דורשים את מה שהם צריכים ולא מכתיבים לך מה לעשות בכל העיר. אני ניסיתי לגשר ולסדר, זה לא עזר. זה יכול להסתדר רק בדרך אחת, שהם בהכנעה.

"בסופו של דבר, קיבלתי את המנדט, פעם אחר פעם, להנהיג את העיר בדרך של חיים ביחד, וצריך לקבל את זה".

ההפתעה: ״כל הסקרים צפו לנו מעל 50%״

הקרב על קולם של תושבי העיר לא היה קל. למעשה, תוצאות הבחירות בסבב הראשון במסגרתן קיבל קשת רק 37.7% מקולות הבוחרים (כולל קולות החיילים) ונאלץ להתמודד בסבב שני מול יוחאי פרג'י, הפתיעו אותו מאוד.

"היו חסרים לנו 200 קולות בלבד כדי להגיע ל-40%. כל הסקרים שעשינו צפו לנו מעל 50%. הייתי במומנטום מאוד חזק לפני המלחמה, ואז שחררתי. לא גייסתי אפילו את כל המערך מחדש, סבלנו מיהירות ומשאננות. ההתעוררות היתה בסיבוב השני, שם הלכנו על זה בכל הכוח".

בחירות מקומיות 2024 בחירות מוניציפליות 2024 בחירות מוניציפאליות 2024
"הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו"

כשישבתי לנתח את תוצאות הבחירות, הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו. זו כמות עצומה ומדובר בנתון מאוד דרמטי כי בקבוצות הלחץ ההומוגניות באו ב-90 אחוזי הצבעה, ואני נשען על הקהל הרחב. זה הבייס שלי. זה נופל וקם על אחוזי הצבעה גבוהים ועל מנגנון שיודע להוציא אותם החוצה".

קשת מודה גם בשגיאות שביצע בקמפיין: "היתה לי יכולת לייצר חיבורים לפני הבחירות אבל הייתי יהיר. חשבתי שאני לא צריך אף אחד".

תקופה קשה למכרזים

חריש מונה כיום 42 אלף תושבים, להערכתו של קשת העיר צפויה לצמוח עד סוף הקדנציה בכ-50 אחוזים. "העיר צועדת בצעדי ענק ואנחנו נהיה מעל 60,000. יש לנו את חריש צפון על הפרק, שבסוף הקדנציה אני מעריך יסתיים השלב התכנוני שלה, ויש כבר תוכניות לחריש מערב, מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר".

"זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

אזור תעסוקה חריש מערב
שטח ׳חריש מערב׳, מעבר לכביש 6. אם תמומש היא תכפיל את אוכלוסיית העיר

לצד הצמיחה המשמעותית באוכלוסיית העיר, מקורות ההכנסה של העירייה עדיין לא מובטחים. למעשה, על פי התחזיות של עיריית חריש, בעוד שנתיים העיר תסבול מגירעון של 38 מיליון שקלים. לשאלה כיצד מתכננת העירייה בראשותו להתמודד עם זה, קשת משיב: "נושא אזורי התעסוקה הוא אחד החשובים מבחינת ההתמקדות העירונית שלנו בקדנציה הקרובה. זה נושא סופר מורכב. צריך לדעת לייצר את האפשרות ואת התנאים האופטימליים ביותר למכרז, ומכאן והלאה אתה תלוי בכוחות השוק״.

שכונת בצוותא מבט על יולי 2023 חריש דרום
"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה: סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה"

"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה. אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.

מעו״ף - מגרש 304
המכרז במעו"ף שהצליח: שטחי התעסוקה הראשונים ייבנו במע"ר של חריש

"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח הרווחים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח.

"מעבר לזה, רוב שטחי התעסוקה מתרכזים במרכז הארץ ומיעוטם בפריפריה, ובנוסף, יש לנו גם תחרות קשה במרחב מול כל הרשויות הערביות, שנמצאות מטר מאיתנו, ושם היזמים לא משלמים מיסים, למה שהם יבואו אלינו"?

הכנסות עתידיות: אולמות אירועים ומחצבת ורד

למרות הקשיים המתוארים מעריך קשת כי בסוף הקדנציה חריש דרום כבר תשווק ויהיו שם יזמים שיתחילו לעבוד. "אין לי ספק שיש שם דברים שירוצו חזק מאוד כמו מוסך, אולמות אירועים וגני אירועים, לא אחד ולא שניים. יש המון התעניינות באולמות אירועים וגם במרלו"גים".

ואיך זה יראה מבחינת שורת ההכנסות בקופת העיר?

"היא תעלה בצורה משמעותית".

עדיין בגירעון בסוף הקדנציה?

"זה מאוד תלוי. ברור לנו שהחלטת הממשלה תסתיים לפני ולכן אנחנו פועלים בצורה מאוד שקולה ואחראית כמו שעשינו בהחלטת הממשלה הקודמת, אז קיבלנו אישור מיוחד להמשיך ולהשתמש ביתרות. גם כעת אנחנו מושכים כספים בהתאם לצרכים שלנו ויישארו לנו יתרות״.

חירבת עבאס טיולים עמיקם הרפז אבני חן מחצבת ורד
מחצבת ורד. נשענים על ההכנסות הצפויות מהמחצבה ופיתוח אזור התעשייה. צילום: עמיקם הרפז

"אנחנו נשענים גם על חלוקת הכנסות עם מחצבת ורד. אין עדיין החלטה סופית, אבל על פי התכנון חמישה מיליון שקלים ראשונים הולכים למ.א מנשה וכל מה שמעבר לכך לחריש. לגבי אזור התעשייה המתוכנן שם, אנחנו נפתח אותו ויהיה שיתוף של חלוקת הכנסות, 70% לחריש ו-30% לישובים בסביבה".

מגדלי מגורים ובתי כנסת בקרוואנים

לצד הנושא העיקרי של פיתוח אזורי תעסוקה חיוניים במעו"ף, בחריש דרום ובחריש צפון, התוכניות ארוכות הטווח לקדנציה הקרובה כוללות מספר נושאים: "התחלנו להכין תוכניות להיכל תרבות עירוני, אבל אני לא יודע אם הוא יתקדם כי מדובר על המון כסף, מעל 50 מיליון שקלים.

"העבודות על הפארק המרכזי מתנהלות בעצלתיים. אין פועלים מתחילת המלחמה והמדינה מאשרת לקבלנים לחרוג מהחוזים בצורה די חופשית וזו בעיה.

"אנחנו עובדים על היתרי בנייה לטרפז שיתקבלו בחודש הקרוב, ובגלל שזה מגדלים, אנחנו מאפשרים גם יותר גמישות בתוכניות כדי לייצר כמה שיותר תכליות לבניינים עצמם.

שטח תוכנית "הטרפז" למגדלים בחריש
היזמים יבנו בתי כנסת או יקצו לעירייה שטחי ציבור במבנים

"כבר דרשתי מהיזמים עצמם שטחי ציבור בתוך הבניינים, חלק מהקבלנים ייבנו ממש בתי כנסת וחלק יתנו לנו מבני ציבור וזה ייתן שקט לכולם בלי יוצא מהכלל. בלי הצורך להביא את התושבים לבתי ספר, בלי לריב עם אף אחד, ובלי להתמודד עם קרוואנים".

כלומר, עיריית חריש תשנה את מדיניות הקרוואנים לבתי כנסת בעיר?

"אני לא חוזר בי. אני עדיין עומד על זה שהעיר הזאת צריכה להיות כמה שיותר בנויה וכמה שפחות קרוואנים. אני דבק בזה בכל ליבי. יחד עם זאת, חשבתי שאני יכול להביא את זה לרמה יותר מהירה שייבנו פה מבנים של קבע. והתבדיתי.

בית כנסת בצוותא אכיפה צילום דוברות המשטרה
פינוי בית כנסת/קרוואן לא חוקי בעיר. צילום: דוברות המשטרה

"יש אזורים שחד משמעית לא הצלחנו לתת להם מענים בצורה מלאה, בצוותא היא הדוגמה הכי בולטת. זה אחד מהדברים שחטפתי עליהם הכי הרבה. "אנחנו הולכים לעשות עבודה מאוד מדוקדקת. לא כל מי שרוצה קרוואן יקבל – ממש לא. אבל אני הולך לתת לזה מענה, בעזרת סדרת תבחינים ובצורה מבוקרת כמובן".

לדאוג לזכויות של כל תושב

מענה נוסף, הפעם גם בצורה גלויה, מתכוון קשת לתת לקהילה הלהט"בית בעיר, עימה הוא נפגש מיד לאחר כינון הקואליציה. "פעלתי כל הזמן לטובת הקהילה מאחורי הקלעים, אבל זה לא היה גלוי כדי לא לפגוע בציבורים כאלה ואחרים".

הפגישה עם חברי הקהילה הלהט"בית: "ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת"

אז מה השתנה?

"קודם כל אני ראש עיר של כולם, ויכול וצריך להקשיב לכולם. צריך גם לומר בכנות, בסופו של דבר יש פה ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת. אם יש דבר שאני מאוד מאוד דבק בו זה לשרת את מי ששלח אותי. גם את מי שלא, אבל בטח לא לאכזב את מי שתמך בי".

ומה לגבי תושבים ערבים בעיר? בן זיקרי קיבל אחריות על נושא הביטחון, אבל זה לא משפר את תחושת הביטחון שלהם

"הוא קיבל תחום אחריות של ביטחון, וזה מסתכם בביטחון, זה לא קשור לנושאים אחרים. מבחינתי הם תושבי העיר, בלי יוצא מן הכלל, ואף אחד לא יפגע בהם או יתעמר בהם. אני לא אתן לזה לקרות.

"אנחנו בסיטואציה מורכבת אחרי 7 באוקטובר שאני לא יכול לתקן אותה, גם אם הייתי חושב אחרת. אנחנו שזורים אחד בתוך השני בכל המערכות. זה המצב, אין מה לעשות, והתפקיד שלי הוא לדאוג לזכויות של כל תושב בעיר. אנחנו מדינה דמוקרטית".

מסר אחרון לתושבים?

"הבחירות מאחורינו. כואב לך משהו? חסר לך משהו? יש דרך לדבר, יש דרך להגיד להציג את הדברים. אנחנו פה, אנחנו לא נעלמנו. אנחנו לא בורחים מאחריות.

"אני לא אומר שלא צריך ביקורת, אבל צריך הכול להיעשות בצורה עניינית ומכבדת כך שנגיע בסופו של דבר לחמש השנים הבאות בשלום, בשלווה, ושכל אחד יכיר את גבולות הגזרה שלו וירגיש שחריש היא בית".

לקריאה נוספת: לראשונה: נבחנת תוכנית להרחבת חריש ממערב לכביש 6


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בת הרב יצאה מהארון: "בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזה לא אני"

מושקא בלוי עם בת זוגה וילדיה בחריש

חרדים ודתיים בעלי נטיות חד-מיניות אינם חדשות מרעישות בימינו, אך סיפורה של מושקא בלוי, בת למשפחה חב"דניקית מיוחסת, ומי ששימשה במשך שנים מנהיגה דתית ודמות ציבורית מוכרת, הוא סיפור חיים ייחודי. מזה חצי שנה שהיא מתגוררת בחריש יחד עם ילדיה ובת זוגה, ומנהלת חיים חדשים, שונים ורחוקים עד מאוד מהעולם בו גדלה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


היא היתה מוכרת בחברה החרדית כבתו של הרב יעקב אריה שמולביץ, שליח חב"ד מוערך ואהוד בבית שאן,  וידועה גם בזכות המוניטין שבנתה לעצמה.  מושקא בלוי, מדריכה לענייני טהרה וזוגיות, עורכת טקסי הפרשות חלה ומרצה לנשים ונערות. לפני שנתיים עולמה התהפך. סוד שנשאה בקרבה מגיל צעיר יצא לאור וסלל עבורה מסלול חיים חדש בו היא צועדת כעת, בחריש.

מושקא בלוי
הוריה של מושקא בלוי. "אבא שלי היה אדם מפורסם בעיר"

המשיכה לנשים: "מחלה"

מושקא נולדה וגדלה בבית שאן, בבית הוריה התרכזה פעילות חב"ד המקומית ומושקא, שגדלה לתוך השליחות וחייה נקשרו בעבותות לעשייה הציבורית הרוחנית, לקחה חלק פעיל במשימת חייהם של הוריה, לצד 12 אחיה ואחיותיה.

היא החלה לשמש כמורה בתלמוד תורה, ניהלה פרויקטים מקומיים של הסניף והפכה לאשת ציבור ודמות מוכרת מאוד. אף אחד לא ידע שהיא מסתירה סוד גדול, שגילויו בעתיד יכה כגלי צונאמי בסביבתה.

"כבר בתיכון הרגשתי שאני נמשכת לנשים. היתה לי חברה ופשוט היינו זוג ונהנינו להיות יחד. לא ידענו שיש לזה שם ולא חשבנו בכלל שצריך להסתיר את הזה", נזכרת מושקא בתקופת לימודיה בבית הספר.

מושקא ובני משפחתה בחתונתה. "חיתנו אותי כי זה היה המסלול".

אז גם החלו הניסיונות לטפל בי. מפגשים עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, גרפולוגים ורבנים. אני זוכרת את מפקח בית הספר אומר לי: "תקשיבי, יש לך מחלה"".הטיפול במחלה כלל בידוד חברתי. מושקא לא הורשתה לקחת חלק בטיולים כיתתיים ובפעילויות. "בהסעה היה לי מקום משלי. היה שלב שאסרו עלי להשתמש בשירותים בבית הספר".

הוריה האמינו שהמצב הפיך ו"בר תיקון" ועם סיום לימודיה שידכו אותה לגבר חרדי. "חיתנו אותי כי זה היה המסלול. למי היה איכפת בכלל שאני לא רוצה לחיות עם גבר", היא מספרת.

במשך קרוב לעשור, חיה מושקא לצד בעלה. יחד הם הביאו לעולם ארבעה ילדים ובכל התקופה הזו היא חסמה, לדבריה, את כל מאווייה. "הייתי רבנית. מסרתי הפרשות חלה ושיעורי תורה. כלפי חוץ הייתי הכי חרדית שיש, אבל בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזה לא אני".

מושקא בלוי
בטקס הפרשת חלה

להציל בנות מנטיות פסולות

לשאלה איך הצליחה במשך שנים לחיות חיים כפולים, היא משיבה שהתפקיד שנשאה היה מחייב: "הייתי דמות ציבורית, שימשתי כתובת להתייעצויות ושאלות של נשים. בנוסף, בדרך הזו שהלכתי בה, היו גם המון דברים שעדיין האמנתי בהם".

יתרה מכך, ארגון חב"ד הפך אותה לדוגמה וסמל לנערה שהתגברה על נטייתה המינית ה"פסולה", והפכה לאשת איש. היא ביקרה בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ ושיתפה את סיפורה: "באתי כביכול להציל בנות. מוסר ההשכל היה שאם לנערה חרדית יש מחשבות מהסוג שהיו לי בצעירותי אפשר להתגבר עליהן. אז המשכתי ללכת עם השמלה והפאה, וכלפי חוץ הראיתי לכולם ששום דבר לא השתנה בי".

מושקא בלוי
מרצה לנשים ונערות. "באתי כביכול להציל בנות"

 האמת יוצאת לאור

מאחורי הקלעים היתה מושקא כבר במקום אחר לחלוטין. היא הכירה את בת זוגתה כיום, והשתיים ניהלו מערכת יחסים בחשאי. היא התוודתה בפני בעלה על אהבתה והוא הסכים לשחרר אותה ועזב את הבית. למראית עין ובמשך תקופה לא מבוטלת המשיכו מושקא והפרוד שלה להתנהל כמשפחה: "היינו חייבים להסתיר את זה מכולם כי בחברה החרדית להתגרש זה הכתם הכי גדול שיש".

רגע השבר והיציאה מן הארון ארע לפני כשנתיים, כשמנהל בית הספר שבו עבדה, התקשר אליה, ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, והודיע לה שלאור שמועות על העדפתה המינית, הוא נאלץ לסיים את עבודתה.

מושקא בלוי
מושקא ובת זוגתה. האמת יצאה לאור

"הבנתי שיש לי הזדמנות חד פעמית ונדירה לעשות את השינוי שכל החיים פחדתי ממנו", היא משתפת. עוד באותו השבוע פרסמה מושקא פוסט בו גוללה את סיפור חייה וחשפה את החיים שניהלה בחשאי במשך שנים ארוכות. הפוסט זכה לתהודה רבה מצד תומכים ומבקרים. "היה הלם מטורף. אנשים לא האמינו שמושקא, שדיברה איתם כל השנים על תורה, זוגיות וטהרה, חיה חיים אחרים לחלוטין".

מושקא זוכרת היטב את הסערה שיצרה: ""הבת של הרב יצאה מהארון" זה מה שכולם דיברו עליו.. זו היתה טראומה לבית שאן. אבא שלי היה אדם מפורסם בעיר ולאחר שנפטר הנציחו כיכר ומקווה על שמו, כך שבהחלט זו היתה טלטלה גדולה".

אפשר לדבר על זה

לטלטלה היו השלכות קשות על יחסיה של מושקא עם בני משפחתה אך היא בוחרת לראות את הדברים הטובים שקרו: "קיבלתי מאות הודעות מנשים דתיות וחרדיות שמתות לצאת מהארון ואין להן אומץ. זה קיים, מוסתר ומושתק.

"עם זאת, בזכות הפוסט שלי ארגון חב"ד קיים מפגש ארצי עם אנשי חינוך, שעסק בדרכי ההתייחסות ללסביות בחברה החרדית. אחרי שנים בהם ניסו לטאטא ולהשתיק את הנושא הזה הוא נידון באופן פומבי. אני בטוחה שאם בת תאמר בבית ספר כיום שהיא נמשכת לנשים –  היא לא תעבור את מה שאני עברתי, למרות כל הקושי הקיים במערכת לעכל את הנושא".

מושקא בלוי
"בזכות הפוסט שלי ארגון חב"ד קיים מפגש ארצי עם אנשי חינוך, שעסק בדרכי ההתייחסות ללסביות בחברה החרדית"

"אף אחד לא מסתכל עליך "עקום""

על אף הגירושים, לחריש הגיעה מושקא בעקבות בעלה לשעבר והיא מתגוררת בעיר עם לאה וילדיה מזה חצי שנה. "הגרוש שלי התחתן בשנית ועבר לגור בחריש. החלטתי שאני עוברת לכאן כדי להקל על הילדים לשמור על הקשר עם אביהם. הרגשתי טוב עם המעבר לאחר ששמעתי שבחריש יש קהילה להט"בית פעילה ושהיחס כלפי להט"בים מאוד סובלני בעיר. ואכן, אני מרגישה שהגעתי למקום שמכיל ומקבל כל אדם באשר הוא ואף אחד לא מסתכל עליך "עקום". התחושה הזו מגיעה אליי מכל מקום, מראש העיר למעלה ועד האנשים שאני פוגשת שנחשפים לסיפור שלי".

מושקא בלוי
"העובדה שראש העיר, אדם דתי-חרדי, עמד באירוע משפחתי של זוג לסביות ובירך היה מבחינתי רגע שיא"

לא לחינם מזכירה מושקא את יצחק קשת. בחודש שעבר חגגה בתה הבכורה, דבורה-לאה, בת מצווה, מסיבה שלא היתה מתאפשרת ללא התגייסות מעוררת כבוד של תושבים בעיר, שהתנדבו לספק למשפחה קייטרינג כיד המלך, קינוחים, שירותי הנחיה, מוזיקה ועוד. גם ראש העיר הגיע לברך. "העובדה שראש העיר, אדם דתי-חרדי, עמד באירוע משפחתי של זוג לסביות ובירך היה מבחינתי רגע שיא. בקהילה החרדית הקודמת לא רצו לראות אותי ואת בת הזוג שלי באף אירוע ציבורי".

מושקא בלוי צילום: יונית צדוק
חגיגת בת המצווה. גם ראש העיר יצחק קשת הגיע לברך. צילום: יונית צדוק

"הבת שלי היתה בעננים, היא לא חלמה על אירוע כזה, וכאן ההזדמנות לומר תודה גדולה לתושבי חריש שסייעו לי להרים את האירוע הזה. בלעדיהם זה לא היה קורה".

 "להשמיע את הקול השפוי"

מושקא ערה למתח המגזרי המתקיים סביב ציביונה של העיר אך היא אופטימית: "אני מאמינה שרוב התושבים בעיר שפויים ומסוגלים לכבד את הדעות של האחר ושאפשר לחיות פה בשלום. אדרבא, לדעתי כל מגזר יכול ליהנות מהשירותים של האחר. בעיני צריך להשמיע את הקול השפוי ומצד שני, לא לשתף ולתת במה לפעולות טיפשיות של אנשים קיצוניים".

עם זאת, בבחירות האישיות שהיא ביצעה, היא התרחקה מהדת והיא מסבירה מדוע: "אם בגלל הדת האחים שלי לא יכולים להכניס אותי לבית שלהם, עם הבת זוג שלי, אז אני לא רוצה להיות חלק מהדרך הזו ואני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו בחברה כל כך שופטת ולא מכילה. אלו הדברים שהרחיקו אותי. אני עדיין מאמינה באלוהים ואני עדיין מאמינה בתורה וחושבת שיש בה המון דברים נפלאים. אם הייתי מתקבלת על ידי המשפחה שלי קרוב לוודאי שגם הייתי נשארת דתיה, הכעס והבדידות גרמו לי לחפש מקומות אחרים בהם יקבלו אותי".

מושקא בלוי
"אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו בחברה כל כך שופטת ולא מכילה"

החלום: עולם חברתי מכיל

עד המעבר לחריש ארבעת ילדיה של מושקא עדיין המשיכו להתחנך בבית ספר חרדיים אך עם המעבר היא החליטה, כי בשלה העת לחולל את השינוי גם עבורם. בתה הבכורה החלה ללמוד בחטיבת ביניים ממלכתית בחריש, אולם לדאבונה, בשל מחלוקות אישיות, לשאר ילדיה טרם נמצאה מסגרת חינוכית והיא מקווה שהסוגיות הללו יפתרו בקרוב.

"החלום שלי הוא שהעולם הדתי יהיה יותר מכיל ומקבל ושילדים לא יצטרכו להרגיש שונים בגלל הבית שהם באו ממנו, או עקב החלטות שההורים שלהם לקחו", משתפת מושקא ומסכמת בהעברת מסר ברור לנשים: "אם אתן נמצאות במקום שלא טוב לכן בו, בין אם מדובר בסביבה המשפחתית, הקריירה או הדת, תפסו אומץ ועשו את השינוי שאתן רוצות. להישאר במקום שלא טוב לנו בו הוא הדבר הקשה יותר".

לקריאה נוספת: "רעיון המגורים המשותפים בין דתים, חרדים וחילונים הצליח פה בגדול"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

אירוע הגאווה בחריש: "מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש"

למעלה מ-200 משתתפים חגגו במסיבת הגאווה שארגנו חברי קהילת 'חריש גאה' ומתקיימת זו השנה השנייה ברציפות. רכזת הקהילה סקרה בדבריה את הפעילות לקידום חברי הלהט"ב בעיר: "כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים". סגנית ראש העיר: "בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה"

אירוע הגאווה של הקהילה הלהט"בית בחריש. צילומים: דן פטילון

אמש (חמישי) התקיימה בעיר מסיבת הגאווה של הקהילה הלהט"בית המקומית. למעלה מ-200 משתתפים לקחו חלק באירוע הצנוע שמתקיים זו השנה השנייה בחריש. את האירוע הפיקו חברי הקהילה 'חריש גאה' בתקציב זעום שנאסף מכספי תרומות. האירוע נשא אופי משפחתי וכלל צילום מגנטים, איפור פנים לילדים, ארטיקים והופעות של מתנדבים מבין חברי הקהילה הלהט"בית. בין המופיעים: שני טוריאל, נאור לביא, די ג'י ריידון, דיג'י בילי קרוס ויאיר גרינברג.

הקהילה הלהט"בית התגייסה

כ-6,000 שקלים בלבד הצליחו לגייס חברי הקהילה לטובת הפקת האירוע, זאת לצד, שיתופי פעולה עם אמנים ומתנדבים שפעלו ללא עלות ובהתנדבות. עיריית חריש לא נטלה חלק רשמי באירוע ולא הקצתה עבורו תקציב. עם זאת, מציינת מעיין גלעד, מנהלת קהילת 'חריש גאה' שהחלה לעבוד השנה גם כרכזת הקהילה הגאה בעיריית חריש, כי הרשות קידמה את הפקת האירוע באמצעות הקצאת במה, מהנדס חשמל וגידור האירוע.

מעיין גלעד
מעיין גלעד: "השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין"

חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית ללהט"ב

השבוע גם פרסמה עיריית חריש בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, סקר מיפוי צרכים בנושא אוכלוסיית הלהט"ב שנועד לכלל תושבי העיר. "אני שמחה לבשר על התקדמות הלכה למעשה המתבטאת בסקר צרכים המופץ בימים אלו ומיועד לכל תושבי חריש", ציינה גלעד בנאום שנשאה אתמול מעל במת אירוע הגאווה. "מטרתו לברר מהם צרכי הקהילה הגאה וכיצד ניתן לקדם צרכים אלה. כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים".

גלעד: "חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים"

עוד הוסיפה גלעד בדבריה: "ובאשר לאלה שכבר חיים כאן, השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין, יציאות מהארון בחיבוק ותמיכה מלאה מחברי הקהילה. וכשמדברים על חריש בהקשר הלהט"בי מזכירים קהילה חזקה, כפי שצפיתי בשנה שעברה מעל במה זו. מה רב האושר להיווכח שכך בדיוק קורה. צוות ההפקה באירוע הוא ב-99% כוחות מקומיים שפועלים למען קידום הקהילה בעיר. אני מודה לכל החברים שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים".

קהילה להט"בית חזקה בחריש

גלעד סיכמה את דבריה בברכה: "אני רוצה לברך את הקהילה הגאה בחריש ובכל מקום, בביטחון, בשוויון זכויות מלא, בשגשוג ובהצלחה ובמילות התפילה של רבי שלמה קרליבך: "שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד"".

"עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה"

שני גרינברג, סגנית ראש העיר נשאה גם היא דברים: "מרגש לעמוד כאן. זו השנה השנייה של האירוע הכי משמעותי בעיר. נכון, יש אירועים גדולים ומפוארים ממנו. אבל האירוע הזה הוא הכי משמעותי, כי הוא מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש.

שני גרינברג
גרינברג: "עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת"

"עיר שיש בה קהילה גאה שיכולה לחגוג את קיומה היא עיר סובלנית. עיר שחוגגים בה את חודש הגאווה היא עיר ליברלית. אבל עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת. כל מי שבחר ובחרה להיות כאן היום, בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה".

גרינברג הוסיפה והדגישה בדבריה את מחויבות העירייה לסייע לחברי הקהילה הגאה: "יש מועצות שבהן ראש המועצה קורא לתושבים הגאים שלו להט"ביסטאן, ועיריות שמונעות קיומם של אירועי גאווה. לשמחתנו, אנחנו במקום אחר לגמרי. אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו, ולייצר סביבה מקבלת שבתוכה יוכלו לחיות חיים בטוחים, לגדל משפחות, ולהרגיש שמתייחסים אליהם באופן שווה. עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה, וזה תהליך מבורך ומשמח, שנמצא רק בתחילתו, ויש לנו עוד דרך לעשות".

גרינברג: "אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו"

 "אף אחד לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך"

המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, שיתפה בתחושותיה כעולה חדשה, בודדה ומנוכרת ואמרה: "אני זוכרת את התחושה שלא מקבלים אותך כי את שונה, כי את לא חלק מהנוף הרגיל של המקום. מהמקום הזה אני באה לכאן.

עידית ינטוב
ינטוב: "אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ"

"אף אחד ואף אחת לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך. לא היום ולא בעתיד. זה המסר שבאתי לחזק. וזה המסר עליו אלחם בכל כוחותיי. אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ. זו העיר חריש בעיניי, זו מדינת ישראל. הזכות להיות אתה, ולהיות את, ולהיות חלק מהפסיפס הצבעוני של החיים".

האם הקהילה הגאה חשה שייכות לעיר? תשובה מוסמכת תהיה ככל הנראה רק בסיכום תוצאות סקר מיפוי העמדות בעיר, אולם יניר יהודה, חבר הקהילה ופעיל בארגון האירוע, המתגורר כשנה בעיר משתף שהוא חש בנוח בעיר. "אני אוהב את חריש", הוא מצהיר.

הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, נתלשו תוך זמן קצר

לדבריו יש בחריש "מיעוט קטן שיוצא נגד הקהילה" והוא מזכיר את הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, ונתלשו תוך זמן קצר, כמו גם את מעט הפוסטים הביקורתיים כנגד הקהילה שפורסמו בשבועות שקדמו לאירוע, ואת הפשקוויל שהתריע כנגד האירוע וטען כי עשרות אוטובוסים עם חרדים יגיעו לשבש את האירוע. הפשקוויל, אגב, נבדק על ידי המשטרה שהפגינה נוכחות גבוהה באירוע.

יהודה השתתף לראשונה בחייו באירוע הגאווה הראשון בחריש בשנה שעברה. "אני פחות מתחבר למצעדים ולפרובוקטיביות", הוא מסביר. לפני מספר חודשים החל יהודה לקחת חלק בהתנדבות בארגון האירוע. "חשוב לתרום ולתת מעצמך מה שאתה יכול", הוא אומר ומקווה לדבריו שהאירוע בחריש יעלה את המודעות לקהילה שחיה פה. "יש פה קהילה לא קטנה. רואים הרבה דגלים כשמסתובבים בעיר". לצד זאת הוא מדגיש: "חשוב לומר שכיוונו לאירוע משפחתי צנוע גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הלך רוח. זו עיר של משפחות וקהילות ולא באנו לעצבן אף אחד אלא רק להגיד שאנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה".

יניר יהודה: "אנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה"

פתרון לבני הנוער הגאה בעיר

בשיחה עם 'חריש סיטי' מסכמת גלעד את האירוע אתמול ואת השנה המשמעותית של הקהילה הגאה בחריש: "העובדה שהשנה לראשונה יש לנו תקציב מהמשרד לשוויון חברתי להעצמת הקהילה ואני יכולה לעשות איתו שינוי משמעותי ומהותי עבור הקהילה – זו ברכה עצומה והתקדמות. בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור ולכן העשייה הזו נחשבת יותר מכל הערים בסביבה", מציינת גלעד המשמשת כרכזת הקהילה הגאה גם בבנימינה וגבעת עדה.

מעיין גלעד
גלעד: "בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור. האירוע אינו מובן מאליו"

"כרכזת אני רואה את הקלות היחסית בה העניינים מתנהלים בבנימינה וגבעת עדה וזה מחדד לי יותר ויותר את העובדה עד כמה האירוע בחריש אינו מובן מאליו.

"אנו עושים פעילות למען הקהילה הגאה שנועדה להעצים קהילה מוחלשת. היא לא מכוונת לעשות דווקא לשום קהילה אחרת, וככל שיקדימו ויבינו זאת אנשים, יצמחו הבנה ושקט בין התושבים בעיר".

מה את מאחלת לחברי הקהילה לשנה הבאה?

"לצערי כספי הקול הקורא שהגיעו לחריש מהמשרד לשיוויון חברתי מראש אינם מיועדים לבני נוער. אני מקבלת דיווחים על בסיס חודשי על בני נוער מחריש שעוסקים בזנות. נוער שוליים שלא ניתן לו שום מענה מחד ומנגד, אותו נוער לא מאפשר למבוגרים שלנו לעזור לו. יש לנו תקציב והוא מבורך וטוב, אבל אין לנו מנדט מהמשרד לשיוויון חברתי להשקיע אותו במקום שבאמת צריך את זה. זה מציב אותי במקום לא פשוט. הידיים שלי כבולות.

"בערים בהן יש איגי (ארגון נוער גאה) – הנוער שם פורח. למה שהנוער בחריש לא יפרח? אני מקווה שנמצא פתרון מהיר גם לנוער בחריש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לראשונה בחריש: חגיגת גאווה של הקהילה הגאה בפארק המועצה

כ-300 מתושבי חריש השתתפו בהפנינג מקומי לציון חודש הגאווה. פארק המועצה התמלא בדגלי הקהילה ומארגני האירוע העבירו מסר ברור לקידום ערכי הסובלנות, הכלה והכרה: "אנחנו עומדים אתכם בתור לסופר ובפקקים. אנו בונים את העיר הזו מאפס יחד איתכם, כקהילה בין קהילות"

צילומים: באדיבות עמותת 'חריש חופשית'

ביום שישי האחרון ארגנה הקהילה הגאה בחריש אירוע הפנינג שכלל, בין היתר, עמדות הפעלה לילדים והופעה של אמנית דראג. פארק המועצה התמלא בדגלי הגאווה ומובילי קהילת הלהט"ב המקומית ונציגיה קיבלו את הבמה להשמיע את קולם ולבטא את דרישתם לסובלנות, כבוד והכלה.

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
"חריש גאה" בפארק המועצה בחריש

"המטרה שלנו באירוע הזה היא להביא להכרה בקהילה חיה קיימת בועטת, קהילה תוססת שכל רצונה הוא לקבל הכרה שאנחנו חיים כמו כל אחד מכם והשד הוא לא נורא" , פתח והסביר בפני הקהל אור משה אנטו ממארגני האירוע.

רכזת הקהילה הגאה בחריש מעיין גלעד המשיכה את דבריו וחיזקה את המסר המרכזי שביקשו המארגנים להעביר: "המסר שאני רוצה להעביר מכאן היום הוא שאנחנו כאן. אנחנו עומדים אתכם בתור לסופר ובפקקים. אנו משלמים ארנונה בדיוק כמוכם ומגדלים ילדים. אנו בונים את העיר הזו מאפס יחד איתכם, כקהילה בין קהילות. לא ניתן להתעלם מאיתנו ומהעוצמה של הקהילה הזו שהשיא שלה מתבטא באירוע הזה", ציינה גלעד בהתרגשות והזכירה כי המאבק הארצי של הקהילה הגאה לשיווין זכויות, לדאבונה, עדיין לא תם.

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
מימין: מעיין גלעד ונציגי "חריש גאה" שיזמו והפיקו את האירוע

ח"כ להב הרצנו: פריצת דרך משמעותית בחריש

על פי נתונים לא רשמיים מונה הקהילה הגאה בחריש למעלה ממאה מבוגרים וכמה עשרות בני נוער. חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו ממפלגת 'יש עתיד' השתתף גם הוא באירוע המקומי: "היה לי מאוד חשוב להגיע לכאן, לאירוע הגאווה הראשון בחריש", הוא אמר. "חשוב שנזכור שבבסיס מדובר באירוע מחאה. הקהילה הגאה בישראל חווה אפליה שיטתית וקשה בבריאות, ברווחה ובתעסוקה והיא חשופה לאלימות בגלל נטיית הלב שלה. האירועים הללו חשובים והם כאן כדי לומר: אנחנו שווים ואנחנו דורשים שיוויון".

הקהילה הגאה להט"ב צילום: חריש חופשית
ח"כ להב-הרצנו: "העובדה שאירוע גאווה מתקיים בחריש, על אף מורכבותה המגזרית, היא מיוחדת"

ח"כ להב-הרצנו הדגיש כי העובדה שאירוע גאווה מתקיים בחריש, על אף מורכבותה המגזרית, היא מיוחדת ושיבח את בחירת עיריית חריש על ההחלטה לגשת ל"קול הקורא" שפרסם המשרד לשיווין חברתי, לקבלת תקציבים ייעודיים לקהילה הגאה: "הבחירה לאמץ לראשונה בחריש את הקול הקורא ולהכניס בחריש את נושא הסובלנות, הכרת האחר והכלת השונה למוסדות החינוך, היא מבחינתי התקדמות, עקב בצד אגודל. זה אומר שהסובלנות וקבלת האחר תתחיל מגיל אפס וזו פריצת דרך משמעותית".

"הקהילה הגאה בחריש נמצאת עדיין בבנייה והתקווה שלי היא שבמהלך אכלוס השכונות החדשות היא תכפיל ואף תשלש את עצמה עד האירוע הבא", סיכמה גלעד.

לקריאה נוספת: תקציב ייעודי לקהילה הגאה בחריש: למעלה מ-100 אלף שקלים


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

גאים בעירם: ארבעה זוגות מהקהילה הלהט"בית מספרים על חווית הקליטה בחריש

איך יקבלו אותם השכנים? כיצד תתפס הזוגיות שלהם ומה יהיה היחס לילדים? ארבעה זוגות מהקהילה הלהט"בית בחריש משתפים אותנו בחששות טרם הקליטה בעיר, ובמציאות חייהם בעיר שפותחת את שעריה לכולם 

צילום: אורן קלר

אלן ג'וסף ודרור רותם עברו להתגורר בחריש לפני שנה בדיוק. אלן (61) הוא מלונאי, שעובד כיום בדיור מוגן, ודרור (71) הוא משפטן ומעצב פנים. בקרוב הם יחגגו חמש שנים לזוגיות שלהם. לחריש הם הגיעו אחרי מגורים משותפים ברמת גן ובנתניה. "גרנו בשכירות וזה עלה הון תועפות", מספר אלן, "מאסנו במחירים הגבוהים ובמעברי הדירה התכופים, והחלטנו שאנחנו רוצים מקום משלנו. מכר שלנו סיפר לנו שקנה דירה בחריש וזה נשמע לנו מעניין, אז הגענו לבקר בחריש ומיד חתמנו על חוזה לקניית דירה".

היו לכם חששות לפני המעבר? דאגתם שלא יקבלו אתכם?

אלן: "היו לנו חששות לפני שעברנו לפה, אבל אנחנו כבר למודי ניסיון – גם במעבר הקודם, מרמת גן לנתניה, חשבנו שיהיה לנו מאוד קשה ובסופו של דבר הכל היה בסדר. אותו הדבר קרה גם פה – מרגע שעברנו לא הרגשנו שום יחס יוצא דופן, לא היתה בכלל התייחסות לעובדה שאנחנו זוג חד מיני".

דרור: "אני מתנדב בשי"ל חריש, המספק שירות ייעוץ לאזרח, ואני נפגש במסגרת זו עם מגוון רחב של תושבי חריש. הנטייה המינית שלי היא לא סוד ולשמחתי מעולם לא הרגשתי יחס שונה כלפיי".

אלן ג'וסף ודרור מרום - גאים בחריש
מימין: אלן ג'וסף ודרור מרום "מוסיפים צבע לעיר"

ממרום גילם ונסיונם נראה שאלן ודרור מסתכלים על כל העניין סביב המיניות שלהם בקלילות ובשעשוע. "ההתייחסות היחידה שקיבלנו לגבי זה אי פעם היתה מקבלן שפגשנו לפני המעבר, שציין שאנחנו מוסיפים צבע לעיר", אומר אלן בטון מבודח ומסכם: "בסך הכל זו עיר מאוד נחמדה. אנחנו מרגישים שכולם מקבלים אותנו, כולל תושבי העיר החרדים. הם אולי לא מסכימים עם צורת החיים שלנו, אבל הם מקבלים אותנו".

"ברגע שנפגשנו כל החששות התפוגגו"

ניצן שרי ושרית אטיה, בנות 30, עברו לחריש מרחובות בדצמבר 2017 יחד עם שני ילדיהן, תאומים בני שנה ושלושה חודשים. ניצן עובדת במועצה ושרית במגזר הציבורי, והן בזוגיות כבר תשע שנים, שלוש שנים מתוכן כזוג נשוי.

את המפגש הראשוני שלה עם דיירי הבניין בחריש זוכרת ניצן היטב: "שמענו שחריש זאת עיר מעורבת, אבל כשקנינו את הדירה לא ביררנו לעומק מי האוכלוסיה בבניין. ידענו שהבניין קרוב לאזור הוותיק, שהוא דתי יותר, אבל לגבי הדיירים בבניין עצמו לא ידענו כלום. היום אנחנו יודעות שרבים מהשכנים שלנו דתיים".

מימין: ניצן שרי ושרית אטיה: "יש לנו קשרים ממש טובים בעיר, ויצא שרובם עם דתיים"

"היו לנו חששות מרובים לפני המעבר – איך יהיה, האם יקבלו אותנו? אבל כל החששות התפוגגו במפגש הראשון עם השכנים שהתקיים עוד לפני המעבר הרשמי. הגעתי לישיבת דיירים לבדי ניצלתי את ההזדמנות כדי להעביר מספר חפצים לדירה. בישיבה פגשתי לראשונה את השכנים שלנו שהיו פשוט מקסימים, מיד התעניינו, שאלו מה שלומי ועזרו לי להעלות את כל הדברים לדירה".

הם ידעו שאת נשואה לאשה?

"כן, הם ידעו את זה עוד לפני שנפגשנו, הקבלן כנראה אמר להם שזוג נשים קנו דירה בבניין".

ואיך היחסים ביניכם מאז המעבר?

"עכשיו? הם החברים הכי טובים שלנו בעולם. יותר מזה – הם כמו משפחה", מספרת ניצן, שמחלימה כעת ממחלה. "השתחררתי הביתה מבית החולים ונוכחתי לדעת כמה עזרה ואהבה אנחנו מקבלות, השכנים שלחו לנו שוקולדים ומתנות, זה באמת היה מרגש. אני מרגישה שיצרנו קשרי קרבה וחברות טובים ממש עם רבים בעיר, כולל דתיים. אני לא מסתירה שום דבר ולא חוסכת בשימוש במילים כמו 'אשתי" או 'בת הזוג שלי', גם מולם, ואף אחד מעולם לא אמר שום דבר על הנטיות המיניות שלנו, לא בקרב החברים בבניין ולא מחוצה לו".

"יש כאן אווירה כל כך מיוחדת, תחושה שכולם חיים כאן בכיף וביחד", מוסיפה ניצן. "גרתי בכמה וכמה מקומות אחרים בעבר, ומעולם לא נתקלתי באוכלוסיה כל כך מקסימה וטובה. אנשים הרי עוזבים את הערים שלהם, את המשפחות שלהם, ומגיעים לפה לבד, אז כולנו פשוט הופכים למשפחה אחד של השני".

 "הכנו את עצמנו נפשית למצב שניתקל בהומופוביה"

זוג נוסף, שדווקא עשה עבודת הכנה לפני המעבר, הן אמילי (27) וסימי (32) הראל, שעברו לחריש מרמת גן בקיץ האחרון. "אני כבר הייתי בהריון", מספרת סימי, עובדת בחברת ביטוח שילדה תאומים לפני חודש, "והיה לנו ממש חשוב לברר אם יש פה קהילה להט"בית, בעיקר בשביל שהילדים, כשיגדלו, לא יסבלו מהערות הומופוביות. כתבנו פוסט בקהילת חריש בפייסבוק כדי לבחון אם יש בעיר קהילה, וקיבלנו עשרות תגובות והמון תמיכה. אז החלטנו שאנחנו הולכות על זה – עוברות לחריש.

"היו לנו הרבה חששות לפני, הכנו את עצמנו נפשית לזה שאנחנו מגיעות מהעיר הגדולה לעיר אחרת לגמרי ושאנחנו עלולות להיתקל בהומופוביה, והחלטנו שפשוט נתמודד עם מה שיקרה ויהיה בסדר".

וגיליתן הבדל בין החששות למציאות?

סימי: "ממש הופתענו לטובה. כל מה שהכנו את עצמנו אליו לא קרה".

אמילי: "הדבר הראשון שעשיתי כשהגענו לחריש היה לתלות על הדלת שלט עם השמות שלנו ואייקון של לב, לא התביישנו ולא חשנו צורך להסתיר. מהר מאוד גילינו שאנחנו גרות בבניין מאוד מקבל, ליברלי, מאוד גיי-פרנדלי. כולנו חברים, השכנים עוזרים לנו עם הילדים, לא נתקלנו בטיפת הומופוביה מאז שנכנסנו לחריש".

מימין: סימי ואמילי הראל והתאומים: "גילינו שאנחנו גרות בבניין מאוד מקבל, ליברלי, מאוד גיי-פרנדלי"

"אנחנו באינטראקציה עם המון אנשים, במיוחד עכשיו, כשאמילי פותחת את העסק", מספרת סימי על הפיצוציה שתפתח אמילי בקרוב בשדרת דרך ארץ, "ואנחנו מדברות עם אנשים וכשהנושא עולה אנחנו תמיד מספרות שאנחנו נשואות עם ילדים, מעולם לא הרגשנו מאף אחד שיש בזה משהו חריג."

"לא סתם קוראים לזה – חיים פרטיים"

בין הזוגות הגאים בחריש, ישנם גם כאלה שנכוו בעבר. רונית וטניה, גם הן זוג טרי בעיר, עברו לחריש מנצרת עילית בקיץ האחרון יחד עם ארבעת ילדיהן וחגגו לא מזמן ארבע שנות זוגיות. רונית עובדת כליצנית בימי הולדת וטניה היא מזכירה רפואית במקצועה, שתיהן גם כותבות שירה וסיפורים ברוסית, וכל אחת מהן אף הוציאה לאור ספר. "גרנו בנצרת עילית במשך שלוש וחצי שנים", מספרת טניה, "והרגשנו שלא מקבלים אותנו שם. חיפשנו מקום עם אנשים יותר פתוחים, ליברליים, לא רק ברמת ההצהרה, אלא בפועל".

במה התבטאה התחושה שלא מקבלים אתכן?

טניה: "היתה תחושה שאנחנו לא יכולות להיות פתוחות לגבי מי שאנחנו, לגבי הזוגיות שלנו, שאנחנו צריכות לספר שאנחנו אחיות, בנות דודות או חברות שותפות לדירה, כי לא יקבלו זוג נשים שחיות יחד. היתה תחושה ברורה של אי נוחות, ובמיוחד תרם לכך צוות בית הספר של הילדים. באחת הפעמים הגיעה אלינו יועצת בית הספר לביקור בית וחשנו שהיא ממש מנסה לחטט ולברר פרטים אינטימיים על הרגלי השינה שלנו ועל טיב היחסים שלנו. היא חקרה ושאלה על נושאים אישיים בצורה ביקורתית ושלילית ולא כיבדה את הפרטיות שלנו או את הזכות של כל אדם לבחור את מי הוא אוהב ואיך הוא חי מבלי לפגוע באף אחד".

"האמנו שחריש כעיר צעירה תהיה פתוחה יותר ומקבלת יותר לזוגיות חד מינית, כי הדור הצעיר מתייחס בצורה שונה וטובה יותר לנטייה מינית שונה", מוסיפה רונית ומציינת כי המשיכה שלהן לעיר התחזקה לאחר שקראו ראיון שנערך עם יצחק קשת בו הוא ציין שהעיר פתוחה לכל שכבות האוכלוסיה ורוצה להוות מודל לחיים משותפים באהבה, בכבוד ובשלום.

טניה ורונית
מימין: טניה ורונית. "התחושה היא שדלתות העיר חריש פתוחות לכולם ויש שוויון של ממש"

ובזמן הקצר שאתן כאן, אתן חשות בהבדל?

"אנחנו מרגישות שעכשיו אנחנו סופסוף יכולות להגיד מי אנחנו", פוסקת רונית, "וכשאנחנו אומרות שאנחנו זוג אף אחד לא מעיר או אומר משהו על זה, אפילו לא שואלים יותר מדי. התחושה היא שדלתות העיר חריש פתוחות לכולם ויש שוויון של ממש. יש פה דתיים, חילוניים, קהילה ברזילאית, קהילה רוסית וכולם מוזמנים לחיות יחד. זה מה שמושך כל כך הרבה משפחות להגיע לחריש ולהתחיל כאן הכל מחדש".


לוח דירות חריש