מנחל מוזנח לפיסת טבע "גלילית": נחל נרבתה עובר מהפך

צינור הביוב שהותקן עצר את הזרמת השפכים לנחל, ופינת הישיבה 'תחת החרוב' הפכה לנקודת מוצא לטיולים; נחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה, זורם לתושבי שכונת בצוותא מתחת לאף, אבל לא רבים מכירים את פנינת הטבע המקומית


כ-100 מתושבי חריש השתתפו בשבת האחרונה בפיקניק משפחות שהתקיים בכניסה לנחל נרבתה. המשתתפים התכנסו בפינת הישיבה מאבן שהוקמה שם לאחרונה, ונקראת 'תחת החרוב', על שם העץ המרשים תחתיו היא חוסה.

את הפעילות שכללה מעגלי מתופפים, פיתות בסאג' וטיול בסביבת הנחל, ארגנו במשותף עמותת חריש חופשית, רשות ניקוז ונחלים-השרון והחברה להגנת הטבע.

העיתוי אינו מקרי. בשבוע שעבר הסתיימו רשמית העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון – מהלך שהושג בעמל רב אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה.

נרבתה נרבתא חריש חופשית
"שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו". צילומים: חריש חופשית

"לשמחתנו, הצינור יעצור את הזיהום ויאפשר לנו ליהנות מהנחל וסביבתו. יש פה שיתוף פעולה של כמה וכמה גורמים, שביחד משפרים את איכות החיים של כולנו בחריש ואת כדור הארץ", מציינת ענבל גולדשטיין, יו"ר משותף עמותת חריש חופשית.

להכיר את הנחל ליד הבית

נחל נרבתה, יובל עילי של נחל חדרה, הוא נחל אכזב. שטחו של הנחל הוא 70 קמ"ר, ואורכו כ-20 ק"מ, וחלקו מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית. בחורף זורמים בנרבתה מי הגשמים והשיטפונות מפאתי הרי שומרון. נחל נרבתה זורם בסמוך לחריש. חלק מתושבי בצוותא משקיפים על תוואי הנחל מחלונות ביתם.

נחל נרבתה נרבתא צילום משנת 2020: רן פרחי רשות ניקוז ונחלים שרון
"לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית" בצילום: תוואי נחל נרבתה ושכונת בצוותא הנבנית. קרדיט: רן פרחי – רשות ניקוז ונחלים שרון

"המטרה שלנו היא לחבר את התושבים לנחלים שקרובים אליהם, כי הרבה פעמים אנשים חיים על יד נחל והם בכלל לא מכירים אותו", מסביר רועי כהנא, אחראי חינוך וקהילה ברשות ניקוז ונחלים שרון.

הירידה לנחל נרבתה היא מרחוב רעות 19 בשכונת בצוותא, ו/או פארק הכלניות

"אחת הפלפורמות שלנו היא של טיולי 'משפחות שומרות נחל', כדוגמת הפעילות בשבת האחרונה. הרעיון הוא לעודד את התושבים להכיר את הנחל הקרוב לבית, ואחרי כן גם את הנחלים הקרובים בסביבה כמו נחל עירון, נחל חביבה ונחל חדרה".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
'מתחת לחרוב' – נקודת היציאה לטיול משפחות בנחל נרבתה. צילום: רועי כהנא

לדברי כהנא הרשות מפעילה את תוכנית 'שומרי הנחל' גם לתלמידים במערכת החינוך בחינוך. "שני בתי ספר בעיר אימצו אותה ובמסגרתה התלמידים יוצאים לנחל נרבתה שקרוב אליהם כדי לחקור, ללמוד, לבדוק ולטייל. אנחנו מספקים מדריכים על חשבוננו".

"כמו בגליל או בכרמל"

פינת הישיבה שהוקמה, גם היא חלק מפעילות רשות הניקוז והנחלים-שרון, שנועדה לעודד את היכרות החרישאים עם הנחל. "השקענו יומיים של עבודה, עם כלים, טרקטור ומומחה לאבן, וסידרנו פינה שבעוד כמה חודשים תיראה חלק מהנחל. זה מאוד פשוט, צנוע ולא פומפוזי. אין ספסלי פיקניק – זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה.

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"זו לא פינת מנגלים. זו פינה שאפשר לשבת בה קצת, ללמוד או לצאת ממנה לטייל בסביבה". צילום: רועי כהנא

"נחל נרבתה הוא אזור של חורש טבעי ממש כמו בגליל התחתון, יש צבאים, דורבנים, שועלים, תנים, חזירי בר ויונקים רבים באזור הנחל – וזו חוויה לפגוש אותם בפעילויות שאנחנו מארגנים בשעות הלילה. חוץ מזה, זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף".

השקעה תקציבית גדולה

כהנא מודה שההשקעה של רשות נחלים וניקוז שרון הן בתוכניות החינוכיות השונות והן בהקמת פינת הישיבה נובעת מזיהוי פעילים חברתיים ואכפתיים בחריש. "אנחנו לא נמצאים בשטח 24/7. אנחנו פועלים בשותפות עם הקהילה כדי לייצר פעילויות שיעודדו אנשים לצאת יותר לנחלים בסביבתם, ומה שקרה בשבת האחרונה הוא ממש הגשמת חלום מבחינתנו".

"זה אזור ממש מדהים לטיולים. אנשים נוסעים לכרמל ולגליל כשיש להם את אותו הנוף ואת אותה החוויה פה – מתחת לאף". צילום: רועי כהנא

אחד הפעילים הסביבתיים המוכרים בעיר, מעוז לואנץ, נאבק כדי לקדם את הטיפול בזיהום הנחל ולקח גם חלק פעיל בהכנות לסידור פינת הישיבה. יחד עם חניכי השומר החדש הם עבדו במשך מספר שעות כדי לגזום שיח מטפס שהשתלט על עץ החרוב, עבודה שהיתה חיונית לקראת הקמת הפינה השנה.

"אני שמח מאוד שרשות המים הקצתה שישה מיליון שקלים לטיפול בזיהום הנחל, בעיה שנמשכה מספר שנים. הרשות מינתה את תאגיד מי עירון שביצע את החיבור של הצינור וזו בשורה נהדרת אחרי כל כך הרבה שנים. זו ממש שמחה גדולה וצריך לומר כל הכבוד לשני הגופים האלה שעבדו ויישמו את זה.

"רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, ויצרה פה פינה מדהימה". צילום: רועי כהנא

"גם רשות הניקוז והנחלים השקיעה בפינה הזו עשרות אלפי שקלים, מבלי שעיריית חריש היתה צריכה להכניס את היד לכיס, ויצרה פה פינה מדהימה עבורנו. רועי (כהנא) אמר לי שזה קרה בזכות התושבים בחריש, הרשות ראתה שיש פה קהילה רצינית שמתארגנת".

דרושים: משוגעים לנחל

גם לואנץ משבח את הטבע היפה בסביבת נחל נרבתה: "בשטח נוצרו שבילים משני צידי הנחל, יש אפשרות לטייל שם, ואנשים עושים זאת כל הזמן.

המסלול המעגלי בנחל נרבתה.

"בחלק המערבי, השביל לא צמוד לנחל אבל מדובר בשביל יפה בחורף עם פריחת נרקיסים וכרכומים, ובאביב הוא בכלל מדהים. יורדים מרעות 19 בשכונת בצוותא למטה ופונים שמאלה. צועדים כקילומטר עד לכביש 611, השביל נוח גם לעגלות.

"בצד המזרחי יש מסלול נוסף קצר יותר. חוצים את הנחל בפינת הישיבה החדשה, פונים צפונה (שמאלה) וצועדים כ-200 מטרים בשביל מדהים שההליכה בו היא בין העצים. בהמשך יש לפנות ימינה ולהיכנס פנימה כדי לראות את הפריחה. זהו מסלול קל, פשוט ומהנה. אפשר להמשיך גם במסלול מעגלי שכולל גת עתיקה ומטעי זיתים. זה באמת מסלול קל, מקסים ומומלץ".

לואנץ מקווה ששטח נחל נרבתה יזכה לסימון שבילים מקצועי יותר בעתיד: "יש יחידה לסימון שבילים בקק"ל ואם הם ירצו לעשות משהו, כפי שעשו ביער עירון, זה יהיה נהדר".

נחל נרבתה נרבתא פינת החרוב צילום: רועי כהנא, רשות ניקוז ונחלים שרון
"אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים"

גם כהנא מתייחס לנושא: "בנרבתה יש כיום שביל קצר מאוד להליכה, אבל אם תהיה חבורה מסורה בעיר שתיקח זאת על עצמה – זה יהיה מדהים. זו יכולה להיות משימה של קבוצת 'נאמני נחל חריש', שאנחנו רוצים לפתוח בחריש. כיום במסגרת הפעילות של פעילי נחל חדרה, יש להם משימה דומה, הם מתכננים שביל עבור הנחל שעובר להם בעיר".

"מה שאתם לא תעשו – אף אחד לא יעשה בשבילכם", מדגיש כהנא. "אנחנו שותפים שיכולים לפעמים לבוא ולתת יד או לעזור בכסף או אמצעים אחרים, אבל בשורה התחתונה, אם יהיה בחריש גרעין של אנשים שאכפת להם מהנחל והם ידחפו לשינוי, אז יקרו שם דברים נפלאים. אנחנו מחפשים את המשוגעים לדבר, משוגעים לנחל. אלו משוגעים טובים".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

כוח נשי מוביל: עמותת חריש חופשית מסכמת חמש שנות פעילות בעיר

מימין: ענבל גולדשטיין ושירית ברוק, יו"ר משותף של עמותת חריש חופשית. צילומים בכתבה: מאור קורן

העמותה החילונית, שמובילה פעילויות תרבות בשבתות, מנוהלת על ידי 'כוח נשי' וחתומה מול העירייה על חוזה שכירות של בית כנסת. ענבל גולדשטיין ושירית ברוק, יו"ר משותפות של 'חריש חופשית', מסכמות את הפעילות עד כה ומשוכנעות בחשיבותה לעיצוב צביון העיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

אמש התכנסו במרכז המבקרים בצוותא, חברי עמותת חריש חופשית, להרמת כוסית לשנה החדשה. באותו מעמד התקיימה האסיפה הכללית של העמותה החילונית הראשונה בחריש.

הרמת כוסית לשנה החדשה ואסיפה כללית לשנת 2024

עמותת חריש חופשית הוקמה בפברואר 2020, עם מטרה מוצהרת: קידום ויצירת פעילויות מותאמות לקהילה החילונית-ליברלית בחריש, בעיקר בסופי השבוע, וחיזוק הנוכחות החילונית במרחב העירוני.

באותה תקופה, התגוררו בחריש 16 אלף תושבים ומאבקי הדת בין חילונים וחרדים תפסו תאוצה עם פתיחתם של עסקים בשבתות בכניסה לעיר, תחילת פעילות צופרי השבת בעיר וללא הסדרה עירונית בנושא, טרם חקיקת חוק השבת.

חריש חופשית מייסדים
פברואר 2020: צוות המייסדים של העמותה החילונית הראשונה בעיר

בתפר הזה קמה העמותה שהחליטה לספק לקהילה החילונית הגדולה והמתפתחת בעיר עוגן חשוב ליצירת אורח חיים מותאם לצורכיה על ידי פעילויות מותאמות.

בראש העמותה עומדות כיום שתי נשים שמחזיקות בתפקיד יו"ר משותף: ענבל גולדשטיין ושירית ברוק. גולדשטיין (52), היא אחת ממייסדי העמותה ומשמשת בתפקיד כבר שלוש שנים. ברוק (41) הצטרפה אליה לפני שנה. יחד עם צוות מסור של מתנדבים "רובן מתנדבות", מתקנת גולדשטיין, פועלת העמותה לייצר סדר יום חדש בעיר ובמידה רבה, לעצב את צביון העיר.

ענבל גולדשטיין שירית ברוק חריש חופשית צילום: מאור קורן
שירית ברוק וענבל גולדשטיין: "בתחילת הדרך היתה התנגדות מאוד גדולה לפעילות שלנו"

אנחנו לא נגד אף אחד – אנחנו בעד עצמנו

רשימת הפעילויות שארגנה העמותה כוללת הרצאות, סדנאות, מופעי תרבות, טיולים מודרכים, פעילויות הורים-ילדים ו"סתם" מפגשים בשבת בבוקר של קפה ועוגה – המכלול מספק אלטרנטיבה תרבותית לציבור החילוני בעיר.

חריש חופשית
הרצאות, סדנאות, מופעי תרבות: תרבות לחילונים שרוצים לבלות בסופי השבוע בעיר

"בתחילת הדרך היתה התנגדות מאוד גדולה לפעילות שלנו", נזכרת גולדשטיין. "היו פוסטים אנטי ברשת, דתיים הגיעו לפעילויות שלנו והתריסו נגדן. באירוע 'שבתרבות' נאלצנו אפילו להיעזר בניידת משטרה. כיום אני מזהה מגמת שינוי, ההתנגדות ממש ירדה. בעיניי ההכרה של אחרים בעובדה שיש אוכלוסייה עם צרכים שונים, היא תרומה אדירה לעיר".

טיול בשבת בטיילת העיר – פעילויות שמותאמות לציבור החילוני

מייסדי העמותה קבעו בתחילת הדרך עיקרון לפיו 'אנחנו לא נגד אף אחד אלא בעד עצמנו'. גולדשטיין מאשררת שלא חל שינוי: "כל מה שעשינו במהלך חמש השנים האחרונות – וזה ממש המגדלור שלנו – היה עבורנו. לא עניין אותנו מה שקורה מסביב. גם היום הרצון והדאגה שלנו הם שהתושבים החילוניים בחריש ייהנו מתרבות ליברלית ומאפשרויות בילוי בסופ"ש בעיר".

כוח נשי מוביל

כיום חברים בוועד העמותה חמש נשים: שירית ברוק, קרן איזרעאילוב, דינה לש יעקב, ורד מור וענבל גולדשטיין. שני שם טוב הוא החבר השישי ונציג הגברים.

אתן שתי נשים שמנהלות עמותה חילונית בעיר מעורבת כמו חריש.

"אנחנו לחלוטין כוח נשי. רוב המתנדבים שלנו הם בעיקר מתנדבות וגם האמניות, היוצרות, המפעילות – אלה נשים כל הזמן שפועלות ומקדמות את העמותה", אומרת גולדשטיין.

חריש חופשית
כוח נשי שמייצר פעילויות לציבור החילוני

"הכוח הנשי בא לידי ביטוי ב'ביחד' שלנו", מוסיפה ברוק. גם אם יש בינינו ויכוחים או חוסר הסכמות על רעיונות או כיוונים חדשים, יש לנו בקבוצה הזו שיח. זה אולי ישמע לא הכי פמיניסטי, אבל גברים בעמדות כוח לא תמיד מעוניינים להקשיב, אצלנו זה אחרת".

"כולנו נשים חזקות ולאט לאט אנחנו לומדות איך לגרום לזה לעבוד. לא תמיד זה קל" מוסיפה ברוק, "אבל חריש חופשית הפכה לבית עבורי. אני חילונית שבאה מבית חרדי, ומצאתי את המקום שלי בעיר".

"20% מהחילונים מכירים אותנו"

כיום חברים בעמותה כ-120 חברים שמשלמים דמי חבר סמליים. במעמד ההשקה של העמותה לפני 4.5 שנים, נרשמו 50 חברי עמותה. מספר חברי העמותה, הכפיל עצמו, בשיעור דומה לצמיחה של העיר שמונה כיום כ-40 אלף איש.

"דמי החבר מספיקים לנו כדי לתפעל את פעילויות העמותה, אז אנחנו לא משקיעים משאבים בגיוס חברים נוספים לעמותה. נכון שאוכלוסיית החילונים בעיר גדולה, למעלה מ-42% מכלל האוכלוסייה, אבל זה משתקף במספר המשתתפים באירועים שלנו. במהלך השנים האחרונות אלפים השתתפו בהם.

חריש חופשית מאור קורן
"במקום להוציא 200 שקלים לבילוי משפחתי בפארק בחדרה, משלמים 30 שקלים בבילוי קהילתי".

"אני מעריכה שלפחות 20% מהחילונים בחריש מכירים אותנו, נגישים לנו מאוד והשתתפו באירועים שלנו", מציינת גולדשטיין ומוסיפה: "לרוב חברי העמותה החברות לא נובעת משיקול כלכלי, זה בא מהלב. יש אנשים שמשלמים את דמי החברות ולא ממש מנצלים אותה, אבל גם אם בוחנים את זה מהזווית הכלכלית זה משתלם. במקום להוציא 200 שקלים לבילוי משפחתי בפארק בחדרה, משלמים 30 שקלים בבילוי קהילתי".

בית של קבע

בתחילת השנה עברה העמותה לפעול בבית הקפה שנבנה במרכז המבקרים של שכונת בצוותא."קיבלנו את המבנה כתוצאה מההתמדה שלנו, מתקיעת היתד בקרקע שלנו והצמיחה שלנו מפעילות בכיתת בית ספר לפעילות במתנ"סים ומשם למבנה משלנו", אומרת גולדשטיין.

מופע הכבש ה-16 בבית הקהילה של חריש חופשית: שילוב של כל הכוחות היצירתיים בעיר

ברוק מציינת את המשמעויות הנלוות לכך: "כבר לא צריך להמתין לאישור העירייה כדי לקבל מקום לפעילות. אפשר להיפגש, לשבת במקום מסודר ולתכנן תוכניות. הפעילות האחרונה שלנו, מופע הכבש ה-16 היתה פסגה מבחינת השאיפות שלנו. שילוב של כל הכוחות היצירתיים בעיר. המטרה שלנו היא שיגיעו לאירועים שלנו מכל חריש ופשוט ייהנו מהחוויה".

חריש חופשית: לא רק למשפחות

"יש כאלה שיגידו שקהל היעד העיקרי שלנו הוא המשפחות, אבל אני חושבת שהעמותה פונה לכולם. כל מי שרוצה מוזמן בכיף. מגיעים אלינו גרושים, רווקים, חברי הקהילה של קרובים-קרובות בני הגיל השלישי, ומהחיבור הבין דורי עם הילדים כולם יוצאים מורווחים", מוסיפה ברוק.

שירית ברוק: "אנחנו לא רוצים לצאת החוצה ולחפש מקומות בילוי, אנחנו רוצים להיות פה, בעיר שלנו"

עוד היא מציינת כי היא עומלת על הרחבת מעגלי המשתתפים וחיבור בין קהילות נוספות כמו קהילת ביתא ישראל, ומעגלי נשים בעיר.

שאיפה נוספת היא להגיע גם לקהל הדתי בעיר. "השאיפה שלי היא שהחרדים והדתיים יכירו את העמותה ויבינו שהמטרה שלה היא לא להתנגח ולהתנגד אלא לחיות במשותף. היו פעילויות שהגיעו אליהן חבר'ה דתיים – זה מרגש. המשמעות עבורי היא שבירת סטיגמות שליליות שהיו על העמותה בתחילת הדרך. "אני אשמח גם אם דתיים ירצו להעביר פעילויות בעמותה – אין לי התנגדות לזה. אני כן אתנגד לאנשים שלא רוצים שלחילונים תהיה אפשרות לבלות בחריש בסופי השבוע. אנחנו לא רוצים לצאת החוצה ולחפש מקומות בילוי, אנחנו רוצים להיות פה, בעיר שלנו. זו המטרה שלנו מאז ומתמיד".

כמו בית כנסת

"העמותה שלנו היא די ייחודית בנוף הישראלי. אנחנו חתומים מול העירייה על חוזה להשכרת מבנים לטווח ארוך בסכום סמלי של 500 שקלים לחודש. כמו החוזים של בתי הכנסת בעיר", מבהירה גולדשטיין ומוסיפה: "אני חושבת שיש פה שוויון מוניציפלי יפה".

ענבל גולדשטיין: "הנוכחות הליברלית בעיר קבעה במידה משמעותית את צביון העיר"

עוד היא מציינת כי לתפישתה "חשוב שיקומו עמותות חילוניות נוספות בעיר, כמה שיותר. לכן גם תמכתי ולקחתי חלק בייסוד עמותת האמנים בחריש שקמה לאחרונה".

גולדשטיין לא מהססת לקבוע כי הפעילות של העמותה שינתה את העיר. "אם לא היתה קמה חריש חופשית בתחילת הקדנציה הקודמת, אז חמש שנים של עשייה היו הולכות לאיבוד. הנוכחות הליברלית בעיר קבעה במידה משמעותית את צביון העיר".


מה חושבים התושבים על העמותה?

רגינה לש רזניקוב (44) מתגוררת שנתיים בעיר ובחודשים האחרונים היא הפכה למתנדבת פעילה בעמותה.

רגינה לש רזניקוב: "האווירה הנעימה והשלווה, השיחה הפתוחה עם האנשים ואהבת חינם"

"אני לא זוכרת איך התגלגלתי לאירוע הראשון אבל זכורה לי האווירה הנעימה והשלווה, השיחה הפתוחה עם האנשים ואהבת חינם – זה משהו שמאוד חסר בימינו.

"כדתלש"ית (דתייה לשעבר) אני גם אוהבת את העובדה שהפעילות בעמותה לא מחייבת. בקהילה הדתית – אם את לא מגיעה בשבת לבית הכנסת – זו אמירה. את לא משתתפת בחיי הקהילה, בטח ובטח אם את נשארת בבית לשבת ולא מגיעה למפגש.

"פה יש לי בחירה. ישנם אירועים שמתאימים לי מבחינת התכנים, ישנם אירועים שמעניינים את בעלי, כמו ההרצאה שהיתה על שירי בוב דילן, והמפגשים עם משפחות אחרות מאוד מרעננים ומחברים בין אנשים. אנחנו יוצרים יחד קהילה. זה מקסים בעיניי".

פעם ראשונה: "הרגשתי אווירה של וולקאם"

קרן דרורי (47) ביקרה לאחרונה יחד עם ילדיה, באחד ממפגשי שבת של קפה בגבעה. "שמעתי על עמותה חילונית שעושה מפגשים קהילתיים בסופי שבוע – וזה בדיוק מה שחיפשתי. אהבתי את השם של העמותה ואת הרעיון של להיפגש ולעשות כל מיני דברים ביחד. גם אם משחקים את אותו משחק קופסה שיש בבית, התחושה היא אחרת.

קרן דרורי: "אני מקווה שהעמותה תעזור לי למצוא חברות ולהרגיש שייכת לעיר"

"הגענו לבית הקפה וקיבלו אותנו מאוד יפה, הרגשתי אווירה של וולקאם. איש מבוגר הזמין את הבן שלי עמרי לשחק שחמט. נראה לי שיש מקום בעמותה לכל הגילאים.

"יצרתי קשרים עם אנשים שאני מדברת איתם באותה שפה ואני מקווה שהעמותה תעזור לי למצוא חברות ולהרגיש שייכת לעיר. אני נפתחת לאפשרות להיות חלק מהדבר שמתרקם פה".

לקריאה נוספת: עיר עם תרבות: 100 אמנים ויוצרים בחריש התאגדו בעמותה חדשה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

סגנית ראש העיר: "החינוך הוא ה'להיות או לחדול' של חריש"

השקעה במגוון החינוכי בעיר, מערכת עירונית שקשובה לתושב, קידום הקאנטרי והרחבת המענים לציבור הליברלי בעיר. לשני גרינברג, סגנית ראש העיר, יש תוכנית סדורה לקדנציה הקרובה. "אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר 'זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפטו אותי'"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

שני גרינברג, יו"ר מפלגת הליברלים, היתה הראשונה שתמכה ביצחק קשת בהתמודדות לראשות העיר בסבב ב' מול יוחאי פרג'י. גרינברג הטילה את מלוא כובד משקלה וקראה לציבור החילוני שהתלבט בין שני מועמדים דתיים, לבחור במועמד שירחיב, לתפישתה, את המענים החילוניים בעיר.

ההימור של גרינברג השתלם, קשת נבחר לראשות העיר והיא מונתה לסגנית וממלאת מקום ראש העיר. כרגע, היא עדיין מתנדבת. אישור הסגנות שלה טרם אושר על ידי משרד הפנים. זו הקדנציה השנייה שלה כחברת מועצה ויחד איתה מכהן כחבר מליאה יפתח שטיין. השניים מייצגים לפי תפישתם, את הציבור הליברלי בעיר שגדלה, ואוכלוסייתה מונה כ-40 אלף תושבים.

בחמש השנים האחרונות הרכב האוכלוסייה בעיר שמר על יציבות יחסית. כיום כ-40% מתושבי העיר משתייכים לזרם החילוני. כ-40% לציבור הדתי-לאומי ו-כ20% לציבור החרדי.


"יש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים"


לשאלה כיצד ניתן להסביר את היציבות בעיר קולטת הגירה משיבה גרינברג: "יש לי הסבר סוציולוגי שלא מגובה במחקר, שלמרות שיש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים. הם מושכים לכאן משפחה, חברים ומכרים. כך נוצר גידול דומה בכל המגזרים".

קאנטרי: "עובדים על זה ממש עכשיו"

אחד הנושאים שתושבי חריש ממשיכים להתלונן עליו הוא העיכוב הממושך בקידום 'הקאנטרי' אחת מהבטחות הבחירות 2018 של קשת .

הדמיית קאנטרי קלאב חריש
הדמיית קאנטרי חריש שפורסמה בשנת 2018. העירייה לא הצליחה לקדם את הפרויקט

"הקאנטרי הוא אירוע מורכב שהסתבך גם בגלל התנאים המקרו-כלכליים. המכרז הראשון נכשל לפני שנתיים. היתה ידיעה שהולכת לגשת לפחות חברה אחת למכרז והיא לא ניגשה בסופו של דבר. ההסבר היה שהעלויות גבוהות יותר באופן משמעותי והם רצו לוודא שיהיה להם מינימום של מנויים, אך לא היה להם אמון שהם יצליחו".

אז מה יהיה? התנאים המקרו כלכליים לא השתפרו ובינתיים העיר גדלה. יש פה כ-17 אלף ילדים ובני נוער

"יכול להיות שצריך לשנות כיוון. מאוד היינו רוצים להקים קאנטרי שנותן מענה כולל לספורט. הוא פעיל כל השנה, עוזר לפתח את ענף השחייה ורמת התחזוקה שלו טובה יותר משמעותית מזו של בריכה עונתית.

"עם זאת, ההבנה שלנו היא, שכנראה שלב א' צריך להיות הרבה יותר מצומק ויכול להיות שאפילו צריך להחליט שהעירייה תבנה בריכה ותתן זיכיון להפעלה שלה".

מתי תתקבל החלטה?

"עובדים על זה ממש עכשיו. זה אחד הדברים שראש העיר סימן אותם ואמר שמבחינתו זה קרדינלי. זה קורה עכשיו כי מן הסתם הוא מסתכל קדימה ויודע שפרויקט כזה לוקח כמה שנים גם ברמת הרישוי".

כלומר, הוא רוצה שתהיה בריכה בחריש לפני הבחירות הבאות.
"אני לא יודעת אם הוא רוצה לצאת עם בריכה, אבל בסוף, זה מה שמונח על השולחן: האם להשיג עכשיו את הבריכה ולשחרר מכל יתר החלומות הגדולים או האם קיימת באמת היתכנות כלכלית לקאנטרי בצורה אחרת? לדוגמה, להבטיח איקס מכירת כרטיסים לזכיין".

פעילות במבני ציבור בשבת: אין התנגדות עקרונית

ללא קאנטרי, התושבים החילונים בעיר מחפשים מענים אחרים לפעילות בשבתות. בקדנציה הקודמת טיפלה גרינברג בנושא התרבות בעיר וניסתה לקדם פעילות גם בסופי השבוע. "הצלחנו להביא לזה שהתפישה הליברלית תיתפס כדבר שהוא אפשרי לקדם בעיר. גם בתחום של שימוש במבני ציבור בשבת: אנשים היום מסתכלים על זה, אומרים 'בסדר, זה רגיל'. שום דבר לא רגיל. יש רשויות שבהן לא פותחים שום דבר בשבת".

"יש רשויות שבהן לא פותחים שום דבר בשבת". בתמונה: בית קפה קהילתי בחריש שמפעילה 'חריש חופשית'. צילום: מאור קורן

לפעילות של עמותת 'חריש חופשית' בשבתות היא מתייחסת כאל הצלחה ומציינת כי העמותה פעלה בדומה לקהילות דתיות "שעובדות בשביל זה" וזכתה בשל כך לקבל מבנה.

מה עם הצגות ילדים בשבת בבוקר?

"שריינו לזה תקציב ויהיה קול קורא. יש מחשבות על שירותים נוספים שאפשר להנגיש. יש עם זה אתגרים, כמו הנושא של העסקת עובדים בשבת, שצריך לפתור אותם, אבל יש רשויות שהצליחו ואנחנו נלמד מהן איך עושים את זה.

"יש נכונות, הרבה-הרבה יותר גדולה מפעם. אני חושבת שזה המפתח לשינוי, שבגללו גם בסופו של דבר נתנו את התמיכה שלנו ליצחק. הנחת העבודה שלנו, שגם עוגנה בהסכם, היא שהחסמים שהיו קודם לכן, הרבה מהם יוסרו כל עוד נמצא פתרונות ברי קיימה ברמת העובדים ואחריות העירייה, שיאפשרו לה לפעול חוקית. ברגע שאני פותרת את הבעיות האלה – אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת".


"אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת"


את חלק מקואליציה עם דוד פינקל ועם בן זיקרי – תפישת העולם שלהם שונה מהעולם הליברלי. זה לא יפריע לך לקדם נושאים שחשובים לציבור הליברלי בעיר?

"אני לא רואה בזה אתגר. אנחנו היינו הראשונים שחתמנו על הסכמים קואליציוניים, כלומר, הם ידעו לאן הם נכנסים. הכול היה על השולחן וידוע מראש. אני גם חווה אותם כאנשים די פרגמטיים. הם לא באים להילחם עם הציבור הליברלי, הם יותר נלחמים עבור מה שהציבור שלהם זקוק לו, ואני מאוד תומכת בגישה הזו.

"גם אם הם יביעו את מחאתם באופן פנימי בתוך הקואליציה הם לא יעשו עם זה שום דבר. הם יכולים גם מצידי להגיד את זה בחוץ – זה לא באמת מעניין אותי כל עוד הדברים קורים".

חינוך טוב – זה עוגן חזק

בקדנציה הנוכחית בחרה גרינברג לקחת על עצמה את תיק החינוך. "הייתה לי הבנה שהלכה והתחדדה שהחינוך הוא ה'להיות או לחדול' של העיר, בטח של הציבור הליברלי. חינוך טוב – זה עוגן חזק. אם יש חינוך טוב, אתה לא קם ועוזב את העיר.

"חינוך הוא שדה מורכב כי יש אתגרים ברמת המדינה והשליטה של משרד החינוך גדולה, אבל עדיין, רשויות שרוצות לעבוד בזה מצליחות להגיע להישגים יפים".

תלמידים בית ספר בתי ספר כיתה חינוך ממלכתי צילום: דוברות עיריית חריש
"חריש היא עיר סופר-מגוונת אבל זה לא בא לידי ביטוי במוסדות החינוך שלנו". צילום: דוברות עיריית חריש

מה את מתכננת לקדם?

"דבר ראשון, לטפל בנושא הגיוון. חריש היא עיר סופר-מגוונת אבל זה לא בא לידי ביטוי במוסדות החינוך שלנו. הגיוון הוא מה שמושך הורים לרשויות אחרות. לדוגמה, חינוך דתי-חילוני משולב הוא קלאסי לחריש. איפה זה? זה לא קיים בעיר.

"כשאני מסתכלת על הציבור החילוני שלומד בזרם הדתי-לאומי, אני מבינה שהוא רוצה יותר מסורת – איפה הפתרון לציבור הזה? איפה הפתרונות לציבור שנמשך לעולמות של דמוקרטיה? כל העולמות של למידה שהיא אחרת, גם בצד הדתי, אין להם מענה כיום בתוך העיר.

"ההסתכלות היום היא מאוד-מאוד צרה ומתמקדת בעיקר במינימום הנדרש. אנחנו מעוניינים להרחיב את זה. לתת לתושבים את העוגן של חינוך מצוין. זה כיוון שהוא קריטי עבור התושבים".

לראות את התושב בקצה

גרינברג גם מציינת שינוי חיוני נוסף שנדרש לתפישתה במערכת החינוך: "בחמש השנים האחרונות, המערכת היתה עסוקה בבנייה של תשתית ולא היה לה זמן לעסוק בתושב היחיד. לא מספיק שמערכת החינוך תהיה טובה במאקרו, ותאמר 'צמצמתי את הערעורים על השיבוצים לגני הילדים מ-22% ל-5% בלבד'. אני רוצה לראות מערכת שיודעת להקשיב ליחיד. איך הוא חווה את זה, כמה אנחנו נגישים לו?

מרכז שירות לתושב
"אני רוצה לראות מערכת שיודעת להקשיב ליחיד. זה תחום שתושבים חד משמעית משקפים בו אתגר". צילום: דוברות עיריית חריש

"זה תחום שתושבים חד משמעית משקפים בו אתגר. הם אומרים 'אני מרגיש שלא מקשיבים לי כשאני מתקשר לעירייה'. אם תושב חווה אטימות במערכת או חוסר מענה – אז לא עשיתי את העבודה שלי מספיק טוב. אנחנו רוצים לתקן את זה ולתת שירות טוב לתושבים".

"אני מסמנת לעצמי כמטרה לקדם את השירות העירוני שיתבסס על שקיפות ואמינות. אני גם משתדלת גם לתת דוגמה אישית, פרסמתי לציבור את חמשת יעדי הליבה בחינוך שאני מתכוונת לקדם בעיר. אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר, אתם יכולים למדוד אותי. זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפוט אותי על פי זה".

"אין לי מלחמה ספציפית בצופרים"

אחד הנושאים שהסעירו את הציבור הליברלי בקדנציה הקודמת היה המאבק על המרחב הציבורי, הן בריסוס שלטי נשים והן בהתקנת צופרי שבת פיראטיים.

השחרת פני נשים ריסוס מאבק על מרחב ציבורי צילום: אמיר סלע
השחרת פני נשים בשלט ציבורי: "העירייה יצאה נגד זה בכל הכלים שהיו לרשותה כולל הגשת תלונות במשטרה". צילום: אמיר סלע

"אני לא יכולה להבטיח שלא יהיו דברים מהסוג הזה גם בקדנציה הנוכחית, אבל זו לא מדיניות עירונית. העירייה יצאה נגד זה בכל הכלים שהיו לרשותה כולל הגשת תלונות במשטרה כדי לנסות לעצור את התופעה.

"הניסיון של העירייה לעסוק בזה דרך התקנות של מניעת רעש התגלה כלא אפקטיבי. היה ניסיון להסדיר את הצופרים דרך העירייה ואני התנגדתי. אני לא חושבת שתפקידה של העירייה הוא להתקין צופרים כדי שכולם ישמעו שהשבת נכנסת.

"יכול להיות שיש פתרונות מחוץ לקופסה. שמעתי שיש כפרים בצפון שביטלו את קריאת המואזין במרחב הציבורי בעזרת מנגנון שבו מי שרוצה לשמוע בבית, מחובר למערכת המרכזית. יכול להיות שבדיאלוג ובהסברה אפשר להגיע לזה.


"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, מאשר לנסות להילחם בצופרים"


"אנחנו צריכים להתאמץ לצמצם את הרעש לכל סוגיו ולכן אין לי מלחמה ספציפית בצופרים. זה דורש הרבה-הרבה מאמצים ואין לי אפשרות באמת לאכוף את זה.

"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, כדי שהציבור הליברלי ירגיש שהוא מקבל את המענים שלו, מאשר לנסות להילחם בצופרים. זה לא אומר שאני לא אנסה, אבל זה כן אומר, שבסדר העדיפויות שלי ברור מה בא לפני מה".

עירוניות אחרת

מה יתחדש בחריש בקדנציה הקרובה? איזה שינוי משמעותי נראה בעיר?

"אני חושבת שאנחנו נראה התחזקות כלכלית של העיר. הרבה תוכניות שיזמנו בקדנציה הקודמת יגיעו להבשלה. לדוגמה, התוכנית שאישרנו במעו"ף היא תוכנית די משמעותית עם הרבה שטחים שאמורים להניב ארנונה לקופת העירייה אבל מעבר לזה, גם אמורה לאפשר הרבה שימושים שעדיין אין להם מקום בעיר כמו עוד סופר גדול, כיכר עירונית משמעותית שיש בה מקום לבתי קפה וחנויות פופ-אפ".

מרכז מסחרי ליאם הנדסה מעו"ף
הדמיה של מתחם ליאם הנדסה במעו"ף: "כיכר עירונית משמעותית שיש בה מקום לבתי קפה וחנויות פופ-אפ".

"זו עירוניות אחרת שעוד לא קיימת במופע הזה ואנחנו צופים שתהיה לזה הצלחה גדולה. זה מן הסתם יתרום גם לכלכלת העיר.

אין ספק שגם מהלכי מאקרו שיקרו עוד עשור, כמו הרכבת, יגבירו את האטרקטיביות של חריש ויביאו יותר יזמים להשקיע בחריש. התושבים יחושו את השינוי".

"הבדל שני שהתושבים ירגישו הוא שיפור ברמת השירות לתושב. כיום הרשות יותר פנויה לעשות תהליכים כאלה. אנחנו סיימנו את הקפיצות המטורפות באוכלוסייה שגרמו למערכת להיות עסוקה סביב הזנב של עצמה".

נוער פעילות קיץ לנוער בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש
"הבילוי בתל אביב יהיה האקסטרה, אבל רוב הזמן יהיה לנוער מה לעשות פה בחריש". צילום: עיריית חריש

"אנחנו גם נעשה עבודה הרבה יותר טובה עם נוער חריש. הן מבחינת כוח אדם ותקינה והן מבחינת מועדוני נוער, תנועות נוער, ארגוני נוער, ומגוון מענים נוספים. ההסתכלות תהיה גם בתחום של מוסדות חינוך פורמליים וגם בבלתי פורמליים, בתרבות ובפנאי של הנוער כדי שהוא יוכל ליהנות כאן בתוך העיר. הבילוי בתל אביב יהיה האקסטרה שהוא רוצה לעשות מדי פעם, אבל רוב הזמן יהיה לנוער מה לעשות פה בחריש".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש