שנה לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר: חריש מתייחדת עם זכרם של 17 נרצחים ונופלים

מפסטיבל נובה ועד קרבות עזה: במלאת שנה למתקפת הטרור, חריש מתייחדת עם זכרם של 17 חללים וגיבורים, תושבי חריש וקרובי משפחה. כל הפנים והשמות מאחורי סיפורי החיים שנגדעו באכזריות


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

כ-300 תושבים השתתפו אמש (שני) בטקס הזיכרון העירוני במלאת שנה למתקפת ה-7 באוקטובר, שהתקיים באמפי בשכונת בצוותא.

חריש התייחדה עם זכרם של 17 נרצחים ונופלים מיום מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר ובמהלך המלחמה.

הטקס העירוני במלאת שנה למתקפת 7 באוקטובר

חלק מהנרצחים והנופלים הם תושבי העיר, וחלקם קרובי משפחה של תושבי העיר שביקשו להנציח את זכרם כאן איתנו. חלקם נרצחו בפסטיבל הנובה ובישובי העוטף, והאחרים נפלו חלל כשלחמו בגבורה. אלו הם הסיפורים מאחורי הפנים והשמות. יהי זכרם ברוך.

נעם שלום – "המילים מהיומן האישי חושפות עומקים וחכמה נדירה"

נעם שלום נובה 7 באוקטובר חרבות ברזל
מימין: כריכת ספר ההנצחה לזכרה של נעם שלום. משמאל: אמבולנס המוות. צילום: קהילת הנובה

נֹעם שלום (25) נרצחה בשבעה באוקטובר ב"אמבולנס המוות" ברעים, שבער ועלה באש. יחד עם 18 ממשתתפי מסיבת נובה נוספים, שניסו להימלט ממחבלי החמאס.

נעם, חובשת צבאית בהכשרתה, סייעה בזמן המתקפה במסיבה לאחרים, טיפלה בפצועים ובמקביל שלחה סרטונים למשפחתה עם מסרוני הרגעה. המסר האחרון שהגיע למשפחתה היה "אני אוהבת אתכם".

הוריה, הדס ותומר ואחיה, גל ליבי וקורן, מתגוררים בשכונת הפרחים. המשפחה הוציאה לאור לרגל יום השנה ספר הנצחה לזכרה: "מתוך הכאב העמוק והגעגועים השורפים, החלטנו להנציח את החיים היפים שלך. את מי ומה שהיית, מה אהבת, את המילים שלך מהיומן האישי שחושפות עומקים ויופי וחכמה נדירה, את האהבה שלך לכתיבה, ליצירה, לטבע, לחופש, לחיים". כך כתבו הוריה בפתח הספר.


לירז ניסן – "במרחב המוגן לידי זרקו רימון. תזמיני משטרה"

לירז ניסן נדב ניסן נובה 7 באוקטובר חרבות ברזל
לירז ניסן – ידעה לראות את הטוב בכל סיטואציה

לירז ניסן (20) נרצחה בשבעה באוקטובר על ידי מחבלי חמאס במסיבה הנובה ברעים. לירז נרצחה במיגונית כשניסתה להימלט מהמסיבה. בהתכתבות האחרונה שלה עם רויטל מילשטיין, דודתה, היא ביקשה להזעיק את המשטרה.

אביה נדב ניסן, מתגורר בעיר. "לירז הייתה ילדה נעימה עם חיוך ביישני. אהבה את החיים. חברת אמת ובת בכורה, אחות יחידה ללירון. היו לה חברים בכל מיני צבעים והיא ידעה לראות את הטוב בכל סיטואציה".


לבנת לוי – " שימשיכו בעולם את הצחוק המתגלגל של אחותי"

לבנת לוי יואב לוי זמרת לוי נובה 7 באוקטובר חרבות ברזל
לבנת לוי – לחפש את היופי גם במקומות שאחרים לא היו רואים אותו

לבנת לוי (28) נרצחה בשבעה באוקטובר על ידי מחבלי חמאס במסיבה הנובה ברעים. לבנת, בתם של יואב וזמרת לוי, תושבי העיר, בת שישית מתוך עשרה ילדים. סימן ההיכר שלה היה הצחוק המדבק.

במשך 11 ימים לבנת והדר חושן חברתה הוגדרו כנעדרות. ההודעה על מותן הגיעה בתאריך הולדתה העברי של לבנת. הן נרצחו מפיצוץ רימון שהמחבלים זרקו לתוך המיגונית בה הסתתרו.

לפני שבועיים פרסמה אחותה מוריה מדבקה שעיצבה לזכרה עם הפסוק: בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ, וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. "זה בדיוק המסר שאנחנו מנסים להעביר – לזכור את האסון, אבל שלא ייצאו מאירועי ההנצחה שלנו מדוכאים ומוחלשים אלא להיפך, שימשיכו בעולם את הצחוק המתגלגל של אחותי".


תפארת לפידות – "כל הלב שלי אצלך"

תפארת לפידות אוהד לפידות
תפארת לפידות ז"ל – "תפארת חיברה בינינו מלמעלה ודאגה שיצא אחלה של שיר"

תפארת לפידות (23) בתם של אוהד ושרית לפידות, תושבי העיר, נרצחה בשבעה באוקטובר על ידי מחבלי חמאס בפסטיבל המוזיקה נובה ברעים. ברגעיה האחרונים היא התקשרה לבית הוריה כדי לשמוע את קולם. היא סיפרה שהיא מסתתרת מתחת לשיח יחד עם חברה.

"כל הלב שלי אצלך", הוא שיר שכתבה והלחינה שרית לפידות לבתה, יחד עם חברים ושותפים נוספים. "רצינו לרפא את הכאב, אם אפשר לעשות את זה בכלל. רצינו לשמור בלב את תיפי שלנו. את השיר כתבנו יחד איתה באהבה, חברים שאוהבים אותה. תפארת חיברה בינינו מלמעלה ודאגה שיצא אחלה של שיר וגם שיהיה לנו כיף ביחד. השיר הוא מכתב מאיתנו לתפארת, ושזורים בו גם מילים ומשפטים שלה שנכתבו או נאמרו אלינו, והקלטות ששלחה לנו.

"בחרנו לקרוא לשיר ״כל הלב שלי אצלך״- משפט שהיא כתבה לחברה שלה. כי כזאת היתה תיפי. היא הייתה גורמת לכל אחד להרגיש החבר הכי טוב שלה. עם מבט מכיל ונגישות חסרת אגו. היא באמת היתה שמה את הלב אצל מי שמולה. ואנחנו רוצים להחזיר לה עם כל הלב".


שהם ושנהב יעקב, ליאל ג'רפי – "זה רק הלב שמתגעגע"

שהם שנהב ליאל ג'רפי
מימין: ליאל ג'רפי, שנהב יעקב ושהם יעקב ז"ל. צילום: פרטי

האחיות שהם יעקב (30), שנהב יעקב (26) ואחיינן ליאל ג'רפי (18) נרצחו בשבעה באוקטובר על ידי מחבלי חמאס במסיבה ברעים, בזמן שהסתתרו במיגונית. שהם ושנהב הן אחיותיו של תושב העיר אוהד יעקב.

השלושה שיצאו לבלות במסיבה הוכרזו נעדרים במשך שבוע וחצי. ההודעה על זיהויים ועל מותם הגיעה למשפחה המתאבלת באותו יום.

לקראת יום השנה לרצח פרסמה המשפחה: "וזה רק הלב שמתגעגע, למי שכבר לא כאן, למי שנקטפו מאיתנו באכזריות ברוטלית, ברצח אכזרי בדם קר. זה רק הלב שכואב, וזוכר, זוכר ולא שוכח את אותן זוועות של ה-7/10.

זה רק הלב שממשיך לפעום, בעוצמה ובכאב בו זמנית- מי יידע שהלב יסחוב עליו כאב שכזה? זה רק הלב שמתגעגע. כמעט שנה – איך זה שעברה כמעט שנה והזמן שינה משמעו? זה רק הלב, שכואב ומתגעגע".


כרמלה ונויה דן – "לפחות אתן ביחד שם"

כרמלה דן נויה דן דור דן נחל עוז חרבות ברזל 7 באוקטובר
כרמלה ונויה דן ז"ל

כרמלה (80) ונויה (13) דן סבתא ונכדתה שהגיעה לבקר בחג, נרצחו בקיבוץ ניר עוז על ידי מחבלי חמאס במתקפת השבעה באוקטובר. תמונתה של נויה דן ז"ל, על הרצף האוטיסטי מקיבוץ כיסופים, מחופשת לתלמידת גריפינדור ומחזיקה בידה ספר מסדרת הארי פוטר, נגעה ברבים בעולם וגם הסופרת ג'י קי רולינג שיתפה אותה למיליוני עוקביה.

דור דן, בנה של כרמלה ודודה של נויה, הוא תושב חריש. אחותו גלית, אמה של נויה, כתבה שיר לזכרה. בפזמון שיר לנויה היא כותבת: "שתי אהבות חיי, לפחות אתן ביחד שם".

השיר הושק לפני שבועיים ביזמת ושיתוף עמותת "אמנות רצף החיים", המקדמת אומנים על הרצף האוטיסטי.


דן גנות – "נהרג בהגנה על אדמת ארץ ישראל, המדינה שהוא כל כך אהב"

דן גנות
דן גנות ז"ל. "רוב האנשים היו בורחים מבארי, אבל הוא נכנס לתופת במטרה לשנות אותה" צילום: דוברות המשטרה

רב פקד דן גנות (41) שוטר. דן גנות התגורר בחריש ונפל ב-7 באוקטובר בקרב בקיבוץ בארי. מספרת אמו, אפרת חלי-גנות: "רוב האנשים היו בורחים מבארי, אבל הוא נכנס לתופת במטרה לשנות אותה. דן היה אמיץ בהחלטות ובשאיפות שלו. הוא תמיד לקח כל דבר שעסק בו, לקצה. אם זה גיטרה, גלישה, שיטור, קצונה ולימודים אקדמיים. גילו של דן לא היווה עבורו מכשול בהתקדמות ביחידה וביציאה לקצונה. לדן היה חוש הומור מצוין, הוא היה מצחיק ושטותניק מידי פעם. חברים מספרים שהיו להם שעות רבות של צחוק וכיף איתו כמי שאהב את החיים וחי אותם במלואם. עוד היא מוסיפה: "הוא נהרג בדרך בה הוא רצה להיהרג, בהגנה על אדמת ארץ ישראל. המדינה שהוא כל כך אהב".


בר סיון – הסתער אל תוך האש כדי לחלץ פצוע

בר סיון חרבות ברזל הנצחה בר סיוון

רב סרן בר סיוון (33) סיים שירות כסמג”ד רב סרן והתגייס לימ"מ – היחידה שהיתה משפחתו במשך 4 שנים.  נלחם בגבורה ובעוז בכביש 34 בפאתי שדרות ב-7 באוקטובר. בר נהרג כשנלחם עם חבריו לצוות בחירוף נפש מול מחבלים שרצחו משפחות שעברו בצומת שער הנגב והיו בדרכים לעבר אשקלון ומרכז הארץ. הוא נהרג בעת שהסתער אל תוך האש בכדי לחלץ פצוע. הותיר אחריו את הוריו, ענבל וירון, אחותו פז ואת זוגתו איילת עימה התחתן שנה וארבעה חודשים בלבד לפני מותו. קרוביו ספדו לו: "לוחם שלנו, גם במותך, כמו בחייך היית גיבור".


יונתן דוד דיטש – סירה וספסל לזכרו של תושב העיר

יונתן דיטש ז"ל חרבות ברזל
יונתן דוד דיטש והספסל שהוצב לזכרו ברחוב כלנית בשכונת הפרחים

רב סמל מתקדם יונתן דוד דיטש (34), לוחם בחטיבת הצנחנים בגדוד הסיור 6623, עוצבת 'חוד החנית', נפל בקרב בדרום רצועת עזה.

מיד לאחר הטבח בחר יונתן לחזור מחופשה משפחתית בחו"ל ולהתגייס ללחימה בעזה לצד חבריו. ביום הראשון של חנוכה הוא נפל בקרב והציל את הצוות שלו.

אשתו מורן ובנו ארי מתגוררים בשכונת הפרחים. לפני חודשיים השיקה משפחתו סירה בשבט צופי הים בתל אביב, השבט בו יונתן גדל והתחנך.

עוד השיקה המשפחה ספסל זיכרון בלובי הבניין ברחוב סביון בחריש. לוחית הזיכרון בספסל נושאת את הכיתוב: 'לזכרו של גיבור ישראל, רס"מ יונתן דוד דיטש, אשר התגורר בבניין זה והיה אהוב על כולם. לנצח נזכור'.


אלישע לוינשטרן – להנציח את אלישע בבניית קומה חדשה לתורה בעיר חריש

אלישע לוינשטרן חרבות ברזל הנצחה
אלישע לוינשטרן – בית מדרש בחריש לזכרו

רב סמל מתקדם אלישע לוינשטרן (38), לוחם שריון בגדוד 8104, נפל בקרב בדרום רצועת עזה. אלישע נהרג כשהטנק שבו שהה ספג פגיעה של טיל נ"ט. אלישע ז"ל, תושב חריש, הותיר אחריו את אשתו הדס ואת ששת ילדיהם. קהילת ראשית תבואתו" גייסה כספים להקמת בית מדרש לזכרו. כך נכתב בקמפיין הגיוס: "הנפילה של אלישע זעזעה את כולנו, האישיות שלו היתה מאד נוכחת ומשמעותית. חשבנו לאחר מותו איך נצליח להנציח אותו ולהמשיך את דרכו. בהתייעצות יחד עם הדס, אשתו, הבנו שהדבר הגדול ביותר הוא להרבות תורה בחריש. מבין תכונותיו המיוחדות בלטה שקידתו ועמלו בתורה תוך כדי היותו עובד בחברת היי-טק, כדברי אשתו הדס: "אלישע היה קובע עיתים להיי-טק"… דבר טבעי ונכון להנציח את אלישע בבניית קומה חדשה לתורה בעיר חריש: הקמת בית מדרש לאנשים עובדים, שכעמוד אש ההולך לפני המחנה יהווה מרכז רוחני לכלל האוכלוסייה".


איתן פיש – בעל מנהיגות שקטה שסחפה אחריו את חייליו

איתן פיש חרבות ברזל הנצחה
כשרוני בציור, נגינה, תלמיד חכם, חברותי וצנוע. צילום באדיבות המשפחה

סרן איתן פיש (23) זכרו לברכה, קצין שריון לוחם בגדוד 53, שבעוצבת 'ברק', נפל בקרב ברצועת עזה. בארבעה בדצמבר השתתף בקרב בשכונת שג'אעייה שבעיר עזה בצפון הרצועה. במהלך הקרב נפגע הטנק שבו ישב מטיל נגד טנקים. איתן נהרג במקום עם שניים מצוותו.

איתן היה כשרוני בציור, נגינה, תלמיד חכם, חברותי וצנוע. היה קצין מקצועי ואמיץ, בעל מנהיגות שקטה שסחפה אחריו את חייליו בהערצתם כלפיו. יצא לקרב בתחושת שליחות לביצוע המשימות הנדרשות, והרגיש כי כל עם ישראל מאחוריו.

איתן היה מפקד מחלקה בשריון, שהוביל את הטנק שלו בקרב בשג'אעיה. ביום שני, 4 בדצמבר בצהריים, הטנק נפגע מטיל נ"ט. איתן, יחד עם עוד שניים מחייליו – תובל צנעני ויקיר שנקולבסקי, נהרגו במקום.


גיל פישיץ –  התעקש לבצע את המלאכה המסוכנת

גיל פישיץ חרבות ברזל
גיל פישיץ – התעקש לשמור על שלום חבריו לטנק

רב סמל מתקדם גיל פִּישִיץ  (39), לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל', נפל בקרב בצפון רצועת עזה. אביו, גרגורי פישיץ, הניח בטקס העירוני זר לזכרו ולזכר כל חללי צה"ל.

מספרת משפחתו של גיל: גיל עלה לישראל בגיל 18 במסגרת תוכנית סל"ה-סטודנטים לפני ההורים. משפחתו מספרת שכמה חודשים לפני השבעה באוקטובר, גיל אמר לאבא שלו שהוא כל כך אוהב את ישראל  ומוכן למות למענה. במלחמה, הוא התעקש לצאת מחוץ לטנק ולתקן את הדרוש, כדי ששאר חבריו, בעלי משפחות וילדים לא יסכנו את חייהם. צלף פגע בו והרג אותו במקום.

גיל היה אמן בנפשו. הוא אהב לצייר וציוריו בילדותו היו מופיעים בתערוכה. כשסיים את בית הספר למוזיקה, חלם לקנות פסנתר ולהשמיע איתו יצירות. מה שהבדיל אותו מאחרים הייתה ההיענות שלו לכל עזרה שמישהו ביקש. חברים מספרים שהקסם האישי והחיוך שלו, היו סימן ההיכר שלו.


יששכר נתן – "אי אפשר הופך ל-איך אפשר"

יששכר נתן חרבות ברזל
יששכר הוא זה שתמיד חושב על פתרון מוצלח מחוץ לקופסא. צילום מתוך אתר ההנצחה

רב סרן יששכר נתן (28), לוחם מגלן שנפל בקרבות ברצועת עזה, אחיו של נדב נתן תושב שכונת מעו"ף ובנם של לאה ואבישי.

בערב חג שמחת תורה האחרון השתתף בהקפות עד השעות הקטנות של הלילה בשכונת חב"ד, ובבוקר כששמע על פריצת המחבלים נסע במהירות לעוטף והציל משפחות רבות באומץ לב.

משפחתו העלתה לאוויר אתר הנצחה המסכם את חייו ואת פועלו. בפתח הדברים הם מציינים: "יששכר היה איש טוב ואכפתי כלפי אחרים. מלא אמביציה, כישרון ושמחת חיים. מגיל מאוד צעיר הוא בנה, תיקן, החליף ושיפץ, ואפילו המתנה שקיבל לגיל 3 הייתה ארגז כלים. כולם ידעו שלכל בעיה הכי קטנה יש כתובת – יששכר הוא זה שתמיד חושב על פתרון מוצלח מחוץ לקופסא, מגדיל ראש, ולעולם לא מתייאש. אי אפשר הופך ל-איך אפשר, והכול בשקט ומתוך חיוך ואהבה ללא גבול.


איתי עמר – אלוהים רצה אותו לידו

איתי עמר חרבות ברזל הנצחה
איתי עמר – עד גיל 19 הספיק הרבה דברים

סמל איתי עמר (19), לוחם בגדוד 601, עוצבת "עקבות הברזל", נפל ביוני 2024 בקרב בדרום רצועת עזה.
איתי התגייס להנדסה קרבית ועבר את כל ההכשרה במלואה ואף סיים בהצלחה קורס חובשים והיה חובש פלוגתי בפלוגת "אדיר" בגדוד 601. איתי נפל בעזה בשכונת "סולטן יעקוב" ביחד עם שבעה מחבריו.

משפחתו מספרת כי "עד גיל 19 הספיק איתי הרבה דברים ואם היה יכול להמשיך בעולמנו זה, השמיים בטח לא היו הגבול עבורו. לצערנו, אלוהים חשב אחרת ורצה אותו לידו".

לקריאה נוספת: בהשפעת ה-7 באוקטובר: הנצחת הנופלים והחללים בחריש תשתנה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

זוכרים את יונתן דיטש: סירה וספסל לזכרו של תושב חריש

יונתן דיטש ז"ל והסירה על שמו שהושקה היום

'לזכרו של גיבור ישראל, רס"מ יונתן דוד דיטש, אשר התגורר בבניין זה והיה אהוב על כולם. לנצח נזכור' – כך נכתב על ספסל ההנצחה בלובי ברחוב סביון שהושק לזכרו של הדייר ש"חיבר בין כולם". היום השיקה משפחתו גם סירה לזכרו בשבט צופי הים שהיה חבר בו בילדותו


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

יונתן דוד דיטש ז"ל בן 34, היה לוחם במיל' בפלחה"ן צנחנים בגדוד הסיור 6623 בעוצבת חוד החנית (חטיבה 55), ונפל במהלך מלחמת חרבות ברזל ב-7 בדצמבר 2023.

הטבח ב-7 באוקטובר התרחש במהלך חופשה משפחתית של יונתן והוא בחר לעזוב את אשתו מורן ובנו ארי בן השנתיים, ולהתנדב למילואים כדי להצטרף לאחיו לנשק, עוד בטרם קיבל צו 8.

מורן, ארי ויונתן דיטש

בצעירותו, יונתן היה חניך בתנועת הנוער צופי ים תל-אביב, שם בילה את מרבית שנות נעוריו. הוא אהב מאוד לגלוש ולהפליג. בסופ"ש האחרון לחייו, אף ביקש אישור מיוחד ממפקדו לצאת עם חבריו לנשק לגלישה אחרונה, על מנת "לקבל אנרגיות" לפני הכניסה הקרקעית לעזה.

היום (שישי) בטקס מרגש שהתקיים במרינה בתל אביב, השיקו בני משפחתו וחבריו סירה חדשה "יונתן דיטש" שתשמש את חניכי שבט צופי ים תל אביב.

לני דיטש: "היום יונתן חזר לים". צילום: יח"צ

"היום יונתן חזר לים. הוא נולד והתחנך בתל אביב ואהב מאוד את הים. הוא היה גולש, שוחה ומפליג בסירות. הים היה הבית השני שלו ולכן היום הוא יום מאוד מרגש", ציין אביו לני דיטש.

"לזכרו של אהובנו, החלטנו לתרום סירה על שמו לשבט הצופים בו גדל, על מנת להנציח ולשמר את מורשתו ודרך חייו של יונתן ז"ל גם לדור הבא".

השקת הסירה של יונתן דיטש. בחרטום, בנו ארי. צילום: יח"צ

לני מוסיף כי "ב-7/12 האור של יונתן כבה. היום ב-12/7 – אנחנו משיקים את הסירה שלו, משיטים אותה לים ומדליקים שוב את האור מחדש. זה היה לגמרי מקרי שהתאריכים הסתדרו בהיפוך מושלם".

יונתן דיטש ז"ל חרבות ברזל
יונתן והספסל שהוצב בלובי הבניין בשכונת הפרחים

"השכנים הנהדרים שלנו, נרתמו לסייע לנו מכל הלב והנשמה"

השבוע גם הושק ספסל זיכרון ליונתן שהוצב בלובי של בניין המגורים שלו, ברחוב סביון בחריש, בבניין בו מתגוררים מורן וארי, אשתו ובנו.

לוחית הזיכרון נושאת את הכיתוב: 'לזכרו של גיבור ישראל, רס"מ יונתן דוד דיטש, אשר התגורר בבניין זה והיה אהוב על כולם. לנצח נזכור'.

יונתן דיטש ז"ל חרבות ברזל
מורן: "יונתן היה אהוב על כל השכנים הנהדרים שלנו. הספסל הוא גם תודה אישית שלי להם"

"ספסל הזיכרון הוא הנצחה נוספת ליונתן, תזכורת שכאן בבניין התגורר גיבור שהיה ואיננו עוד", מסבירה מורן דיטש, אשתו. "יונתן היה אהוב על כל השכנים הנהדרים שלנו, שנרתמו לסייע לנו מכל הלב והנשמה בשעתנו הקשה. הספסל הוא גם תודה אישית שלי להם", היא מסכמת ומבקשת להודות גם לנגר מוש גברילוב (הידוע בכינויו הדוד משה) שעיצב ובנה את הספסל בהתנדבות.

התשובה הציונית של יונתן

"דיירי הבניין מאוד התרגשו. הוא היה דמות מוכרת מאוד בבניין, כולם הכירו את "שיחות יונתן" במסדרון שהיו מתנהלות במשך שעות", מספר לני.

"כשאחד השכנים היה יורד למטה ורואה את יונתן עם הכלב שלו, אז הפעולה של 'לזרוק זבל' ארכה במקום 5 דקות, לפחות חצי שעה של שיחות נפש. הוא חיבר בין הדיירים בבניין, בין כולם. היתה שם שכנות מאוד טובה בין דתיים וחילונים. הוא היה חלק מהחיבור הזה".

"יונתן אהב את חריש", מוסיף לני. "נכון שהסיבה הראשונית למעבר היתה כלכלית אבל הוא חיפש את החלק הטוב בעיר. כששאלו אותו 'למה חריש?' היה לו תשובה קבועה, אפשר לומר תשובה ציונית. הוא אמר שבשנות ה-30, הסבים והסבתות שלנו בנו ישובים, קיבוצים ומושבים, והוא שייך לדור הצעיר שבונה ערים. הוא היה מאוד גאה לגור בעיר שהוא בחר בה והרגיש מחובר אליה. ככה הוא היה".

לקריאה נוספת: בהשפעת ה-7 באוקטובר: הנצחת הנופלים והחללים בחריש תשתנה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

חרבות ברזל: רשימת הנופלים והנרצחים מחריש

חריש איבדה שישה מבניה ובנותיה במלחמת חרבות ברזל. אלה שמות הנופלים והנרצחים. יהי זכרם ברוך


דן גנות

השוטר רב פקד דן גנות, בן 41, סגן מפקד פלגה ביחידה לתיאום פעולות אכיפה (מתפ"א). נפל ב-7 באוקטובר בקרב בבארי. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי בנות. נקבר בבית העלמין בזכרון יעקב.


תפארת לפידות חרבות ברזל נובה רעים

תפארת לפידות, בת 23, נרצחה במסיבת נובה ברעים. נקברה בבית העלמין כרכור- עין עירון.


נעם שלום

נעם שלום, בת 25, נרצחה במסיבת נובה ברעים. נקברה בבית העלמין כרכור- עין עירון.


גיל פישיץ

רס"ם (מיל') גיל פישיץ, בן 39, לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל ב-2 בנובמבר בקרב בצפון רצועת עזה. נקבר בבית העלמין הצבאי בחדרה.


יונתן דוד דיטש

רס״ם (מיל׳) יונתן דוד דיטש, בן 34, לוחם בגדוד הסיור 6623, עוצבת 'חוד החנית' (55), נפל ב-7 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה. נקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול.


רס״ר (מיל׳) אלישע לוינשטרן, בן 38, לוחם שיריון בגדוד 8104, עוצבת ראם (179), נפל ב-13 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה. הותיר אחריו אישה ושישה ילדים. נקבר בבית העלמין הצבאי בבית שמש.