עיריית חריש בשיתוף משרד השיכון השיקה קמפיין מיתוגי לעיר למשיכת משפחות צעירות מכל המגזרים. במוקד הקמפיין תעמוד מהפכת החינוך בחריש. וכן, העיתוי אינו מקרי: "מיד לאחר פסח קיבלנו גל של פניות ממשפחות שמבקשות לעבור לעיר"

חריש ממבט על צילום: ישראל ברדוגו באדיבות עיריית חריש

עיריית חריש העלתה לאוויר קמפיין דיגיטל חדש בשיתוף עם משרד השיכון במטרה להגביר את קצב אכלוס העיר. הקמפיין מתמקד במהפכת החינוך בחריש, פונה למשפחות צעירות עם ילדים מכל המגזרים שמחפשות בימים אלה דירה ומציע להן לבוא לגור בחריש לקראת שנת הלימודים הבאה.

הנחת היסוד של הקמפיין היא שמשבר הקורונה יצר מציאות כלכלית חדשה. משפחות רבות נפגעו כלכלית, והמציאות החדשה מאלצת רבים לבצע חשיבה מחודשת ולבחון אפשרויות חדשות. "מיד לאחר פסח קיבלנו גל של פניות ממשפחות שמבקשות לעבור לעיר", מציין יצחק קשת, ראש העיר. "כבר עתה נרשמו למערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה 400 ילדים מעבר להערכות הקודמות שלנו. הבנו שדווקא המשבר גרם לאנשים לחשוב אחרת ולשנות תבניות ודפוסי פעולה והחלטנו לרכוב על הגל ולמצות את המהלך למשיכת אוכלוסיה נוספת לעיר".

משפחות מחפשות חינוך

הקמפיין שהכינה חברת המיתוג והאסטרטגיה "פרה כחולה" מציע למשפחה הישראלית לבוא לחריש ולא להתפשר על החינוך. "מניתוחים שערכנו הבנו שהדבר הכי חשוב עבור משפחות צעירות הוא ניצול הפוטנציאל של הילדים ומערכת חינוך איכותית, שתהווה קרש קפיצה להצלחת הילדים בעתיד", מסביר קשת ומציין כי חריש, כעיר צעירה, בונה ברמה האסטרטגית את מערכת החינוך בעיר כמערכת חדשנית, שמאתגרת את הסטטוס קוו בחינוך.

דוגמאות לכך יש למכביר: שיטת הלימודים בחטיבת הביניים "אתגרי העתיד", שבה אין ציונים אלא שיטות הערכה חלופיות, ולכל כיתה יש מחנך ומחנכת; עיצוב כיתות א' למעבר רך מהגן לבית הספר; שילוב שיטת Tinkering בתוכנית הלימודים; בניית שני בתי ספר חדשניים שצפויים להיפתח בספטמבר 2021; ועוד.

"הקמפיין מסביר שבחריש אמנם אין עדיין חיי לילה סוערים, מסעדות שף או קניון ענק, אך העיר מציעה לתושביה מערכת חינוך מעולה לכל תלמיד מכל מגזר, ובכל גיל, החל מגיל 3 חודשים במעונות היום ועד כיתה י"ב", מסביר קשת את עיקרי המהלך. "חינוך הוא פרמטר מרכזי בקבלת החלטה על מקום מגורים, וישובים שמשקיעים בחינוך מזוהים כישובים עם אוכלוסייה איכותית. חריש היא ללא ספק אחת מהישובים הללו. חריש היא אלטרנטיבה מצוינת למשפחות צעירות".

"לדחוף את הקמפיין קדימה"

לתהליך שותפה חברת מועצת העיר נגה עוז: "יצאנו במהלך חשוב להגברת האכלוס של העיר בתקופה הקריטית של השנה. משבר הקורונה יצר הזדמנות אמתית למשיכת משפחות צעירות איכותיות לחריש", היא מסכמת.

הקמפיין יעלה בעיקר באמצעי מדיה דיגיטליים, ויעביר את הגולש לדף נחיתה, הכולל מידע על העיר, ויצירת קשר למידע נוסף. תקציב הקמפיין מסתכם ב-250 אלף שקלים, סכום נמוך בהשוואה לקמפיינים קודמים, אולם מדובר בקמפיין "מטורגט", כלומר מוכוון לקהל יעד ספיציפי: משפחות צעירות עם ילדים מכל המגזרים.

קמפיין דיגיטלי כזה מאפשר את מדידת החשיפה און-ליין וביצוע אופטימיזציה של הקמפיין תוך כדי תנועה. "הקמפיין יימשך בין חודשיים לשלושה חודשים. לא מדובר בקמפיין עתיר כספים, אולם זה מה שהמציאות הכתיבה לנו", אומר קשת ומסכם: "אני קורא לתושבי חריש לדחוף את הקמפיין קדימה, לשתף אותו ברשתות החברתיות ובמעגל החברים הקרובים כדי להגדיל את אפקטיביות הפרסום ואת ההצלחה של העיר".

עוד בנושא: בתי ספר בחריש 

שבעת חברי מועצת חריש שסיימו בימים אלה את שנתם הראשונה ב'קלחת הפוליטית המקומית' משתפים בתחושות האישיות בשנה מאתגרת זו. ספוילר: למרות הקושי, אף אחד לא מתחרט

בימים אלה מציינת הקואליציה בחריש שנה ראשונה לפעילותה. בשנה החולפת, נכנסו חברי הקואליציה שהיו ברובם המוחלט 'טירונים פוליטיים' לתפקיד הנדרש מהם, למרות שהיו עד לא מזמן תושבים מן המנין וחלקם כלל לא חלם או חשב שיעסוק בפוליטיקה מקומית.

יוצאי דופן הם ראש העיר, יצחק קשת, שנבחר לקדנציה נוספת ושלמה קליין, חבר סיעת הבית היהודי ששימש כחבר מליאה גם בקדנציה הקודמת. פנינו אל שבעת חברי המועצה שזו שנתם הראשונה בקלחת הפוליטית וביקשנו לדעת כיצד הם חוו שנה מאתגרת זו ברמה האישית של כל אחד ואחת מהם.

יוחאי פרג'י, הבית היהודי: "הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי"

"הכרתי את המערכת הפוליטית והמוניציפלית עוד לפני הבחירות, ועם זאת אני כל הזמן לומד, קורא, שומע ומתעניין. אני בעיקר מקשיב לבקשות ועצות והשילוב בין הניסיון והידע להקשבה ולמידה, בהחלט מקדם הצלחה.

הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי, ובעיקר מכך שפונים אליי אנשים שברור לי שלא הצביעו עבורי. משמח אותי שרואים בי כתובת ואני נרתם כמיטב יכולתי. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה.

אני גאה באפשרות להשפיע. כתושב השפעתי לא מעט אבל כיום אני מצליח הרבה יותר. חריש היא מקום מורכב והמערכת עוד צריכה להתמקצע ולהתייעל, אך הכיוון בהחלט חיובי ואנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה.

בחריש בולטת מאוד האכפתיות של התושבים, היוזמה והשותפות. לכן יש לפעמים ויכוחים והטונים יכולים לעלות אבל אני יודע שזה מגיע ממקום טוב. כשאני מדבר עם אנשים אני מבקש: דברו בדרך ארץ. בכבוד. אל תשכחו שאנחנו פה לאותה מטרה ובסוף, מחוץ למסכי המחשב, אנחנו שכנים וחיים יחד".

 יוסי גולדמן, הבית היהודי: "אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'"

"אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'. המונח שיותר מתאים כאן, לעניות דעתי, הוא 'שליח ציבור'. באתי לעבוד ולקדם את העיר מתוך תחושת שליחות. בשנה החולפת נגלה לפני מערך תפעולי שלם של אנשים שעובדים ונותנים מעצמם כדי לגרום לעיר להתפתח ולהתקדם בצורה מדהימה. ככל שעובר הזמן תחושת השליחות מובילה אותי ומעודדת אותי לקחת חלק ולהוביל בנושאים נוספים שבהם אני מרגיש שאני יכול לתרום להשפיע ולשנות, כדי שהעיר תוכל להמשיך ולגדול ותאפשר למספר גדול יותר של אנשים לעבור ולהשתקע בחריש.

אני חושב שבפוליטיקה בארץ יש בשנים האחרונות פנים חדשות שמביאות רוח צעירה ונמרצת שבאמת רוצה לחולל מהפך, ובחריש ספציפית אני חש שזה קיים בצורה חזקה יותר. יש רוח של בנייה והקמה של אנשים שמוכנים לעבוד קשה כדי להביא הישגים גדולים לעיר. אני גאה להיות חלק מהקמת העיר הזו; לראות איך כל יום נפתחות חנויות חדשות ויש יותר ויותר אנשים ברחובות ובגינות השעשועים הפזורות בעיר. אני צופה לעיר עתיד מזהיר ושמח על הזכות להשפיע ולתרום לכך".

עידית ינטוב, ישראל ביתנו: "חשבתי שיהיה לי קל יותר להביא תקציבים"

"זמן קצר לפני פתיחת מערכת הבחירות המוניציפליות טיילתי באודסה שבאוקראינה. התרשמתי מאוד מהעיר, ומהקשר החזק שלה לישראל ולציונות. על אחד הבניינים שם ראיתי שלט בעברית: 'ישראל המודרנית נולדה כאן', והתמלאתי מוטיבציה לחזור ארצה ולעשות דבר דומה בחריש. עם חזרתי לארץ קיבלתי את ההחלטה הסופית להצטרף לפוליטיקה, כך שאני מניחה שאפשר להגיד שעבורי, 'חריש המודרנית נולדה באודסה'.

זו השנה הראשונה שלי בפוליטיקה אבל לא הראשונה בתפקיד ציבורי. לפני כן הייתי עובדת קהילתית, האחראית על תחום האזרחים הוותיקים והעולים כאן בחריש, וגם אז אנשים פנו אלי בבקשות שונות. כשנבחרתי נאלצתי להתפטר מעבודתי במועצה, ומאז אני לא עובדת אלא מתמקדת בפעילות הציבורית. זה מאתגר. חשבתי שכחברת מועצה יהיה לי קל יותר להביא תקציבים, תקנים ופרויקטים, שהדרך תהיה יותר קצרה – אבל הבירוקרטיה נשארה אותה בירוקרטיה.

לאחרונה, בגלל סיבות אישיות, הורדתי מעט פרופיל ברשתות החברתיות. אני מבינה שזה יכול להיראות כאילו נעלמתי מהשטח, אבל זה ממש לא נכון. אני לא מתכוונת להוריד פרופיל בתפקיד הציבורי ובטח שלא לפרוש, אלא להמשיך לפעול למען חריש ככל שביכולתי".

 שני גרינברג, הליברלים: "רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי"

"המעבר מ"תושבת מן המניין" ל"חברת מועצה" הוא אכן אתגר. גיליתי שהעבודה המוניציפלית מורכבת יותר משציפיתי, ומה שהכי הפתיע הוא העבודה החיובית עם חברי הקואליציה: למרות שיש לנו תפישות עולם שונות, רב המשותף על המפריד וכולנו רוצים את המיטב עבור התושבים. יש לי הערכה עצומה לכל אחת ואחד מחברי המועצה ובייחוד לראש המועצה, שעושה את המיטב כדי לנווט במים הסוערים של חריש ברגישות ובאחריות כלפי כל המגזרים.

מה שלא הייתי מוכנה אליו בכלל הוא עוצמת הקשר עם הבוחרים. הציבור בחריש הוא מאוד מעורב וזו ברכה אדירה, אך יחד עם זאת רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי. לפעמים לא זוכרים שזו לא העבודה שלנו. לפעמים לא זוכרים שאנחנו בני אדם מאחורי התפקיד. חלק גדול מהעבודה האישית שלי הוא ללמוד לא לקחת את זה ללב ולא להיפגע, אלא לנסות להתבונן בביקורת עניינית, לגדול ולהשתפר ממנה. מצד שני, כאשר הביקורת פוגענית להניח אותה בצד ולא לאפשר לה לפגוע בעשייה.

הסיפוק הגדול ביותר הוא שנפלה בחלקי הזכות לעצב את העיר מבראשית. הרבה דברים שאני עוסקת בהם הם לא זוהרים, אבל הם בהחלט ייצרו תשתית ליברלית שתשרת אותנו הרבה שנים קדימה. המשפט שהכי משקף את ההרגשה שלי הוא הציטוט ממבצע סבתא: "יש רק דרך אחת לרוץ 100 מטר. אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר".

גיל פישר, הליברלים: דברים שרואים משם

"כתושב חריש אתה מודע לבעיות בעיר ולכל מה שעדיין חסר כאן ונתפש כמובן מאליו בערים אחרות. אני מבין שהתושבים רוצים פתרונות מהירים ולא תמיד מודעים לתהליכים שמתרחשים אולם כחבר מועצה נחשפתי לתהליכים שמתבצעים בעירייה, לעבודה הקשה שמשקיעים העובדים, לפעמים גם בשעות שאינן קונבנציונליות, ולמחשבה הרבה והתכנון שעומד מאחורי כל התהליכים. נקודת מבט חדשה זו שינתה במידה רבה את מה שחשבתי לפני כן על הפעילות בעירייה".

נגה עוז, הליברלים: "נבחרנו במטרה לקדם את העיר, פחות להתעסק בפוליטיקה"

"אם היו מספרים לי לפני שנה וחצי שאהיה חברת מועצה, לא הייתי מאמינה. מעולם לא עסקתי בפעילות פוליטית, לכל היותר הייתי חברת ועד בגן הילדים והנהגת ההורים בבית הספר. הגעתי למועצה למען העתיד של הילדים שלי; אני רוצה שתהיה להם מערכת חינוך טובה, שיהיה להם טוב לגדול בחריש. זה אחד הנושאים שאני חושבת שמשותף לרוב חברי המועצה הנוכחית, מעבר לעובדה שרובנו מתחת לגיל 40, זו ההתנסות הפוליטית הראשונה שלנו, וכולנו נבחרנו במטרה לעשות ולקדם את העיר ופחות להתעסק בפוליטיקה.

השנה הראשונה שלי במועצה כללה למידה מרובה. מה זה מועצה, מה מותר, מה אסור. לדוגמה, אישור התקציב: חודש לאחר כינון המועצה היינו צריכים לאשר את תקציב 2019. לא היה לי מושג כיצד ניגשים לנושא ולמדתי את הנושא במהירות. כיום אני יכולה לומר בוודאות שאגש באופן שונה לאישור תקציב 2020. אני שמחה שגם לאחר שנה בתפקיד, המניעים שלי הם חברתיים ולא פוליטיים, ואני ממוקדת בעשייה בנושאי מיתוג העיר וקידום מעמד האשה".

 שלמה פרץ, ש"ס: "רואה פחות את המשפחה והילדים"

"בשנה החולפת למדתי להכיר את המערכת ואת השותפים בקואליציה אני מקווה שגם בעתיד תימשך ההבנה בין כל חברי המועצה ושנדע לא להתעכב על הדברים הקטנים אלא לראות את התמונה הגדולה של טובת חריש. פונים אלי גם תושבים שעדיין לא היו כאן בבחירות ואני עושה כמיטב יכולתי כדי לעזור להם. זה ממלא אותי בתחושת סיפוק, דלתי תמיד פתוחה ואני מתכנן להמשיך להיות אוזן קשבת לתושבים גם בעתיד.

השינוי המשמעותי ביותר שחל עבורי בשנה האחרונה מבחינה אישית הוא שבערבים יש הרבה ועדות, ישיבות מליאה, ישיבות הנהלה וכדומה, כך שאני רואה פחות את המשפחה והילדים. מצד שני, גם המשפחה שלי מבינה את השליחות ואת העובדה שאני פועל למען כלל תושבי חריש, שהם בעצם סוג של משפחה אחת גדולה".

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".

שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".

יריית הפתיחה של 'פורום נשים חריש' היא הפקת ערב מהנה וקליל שיתקיים ביום חמישי הקרוב (כולן מוזמנות). אבל אל תטעו – חברות הפורום מתכננות לשנות ולהשביח את העיר בתחומי החינוך, הבריאות, התעסוקה הנשית וסגנון החיים ולקחת חלק פעיל בבניית העיר

בתמונה מימין לשמאל: אורטל שמש חנה, נגה עוז, ליאת רבלין, בתאל הילל, קמילה אליהו, רחלי יצחק, גליה הימלפרב, ענת נומקין, שרונה בן טל, שרי אייזן ליטל בר-שלום (חסרה בתמונה: עדי שאול). צילום: מור לאטי

"השיגו את המיטב מעצמכן – על ידי כך שתהפכו ניצוצות קטנטנים של הזדמנות, ללהבות גדולות של הישגים". נדמה כי דבריה של גולדה מאיר ז"ל, האשה היחידה שכיהנה כראש ממשלת ישראל ופעלה למען שילוב נשים בעולם התעסוקה אקטואליים גם כיום, כש'פורום נשות חריש' מזמין את תושבות העיר לערב השקה והכרות עם הפורום ועם פעילותו.

הערב, שיתקיים ביום חמישי הקרוב 22.11.18, בבית ספר תלמי רון, הוא יריית הפתיחה של חברות הפורום ושיאו של תהליך בן שמונה חודשים שעסק בהעצמת נשים באמצעות קורס מנהיגות נשית שהתקיים מטעם המועצה. 25 נשים התחילו את התהליך ובסופו נותרו 11 נשים פעילות, אלה הן חברות פורום נשים חריש.

שרי אייזן, יועצת לקידום מעמד האשה ושיוויון מגדרי בחריש מסבירה: "הרעיון המקורי היה להקים מועצת נשים שתחשוב בצורה עירונית על כלל הצרכים של נשות חריש. קבוצת הנשים שהצטרפו לפורום עברו תהליך משמעותי בהנחייתה של אורנה צאיג, מנטורית ומומחית בתחום העצמת נשים במרחב הציבורי. צאיג ליוותה הקמת פורום נשים בערים שונות בארץ והיא הנחתה את הקבוצה בתהליך ההכרות והגיבוש".

מה היו המודלים שפעלתן לפיהם?

"ביקרנו ב'בית שיח נשים' בפתח תקווה שמעלה למודעות את התרומה של נשות מושבת פתח-תקווה בהקמת העיר לצדו של יואל משה סלומון. חשוב לנו ש'חלוצות חריש' יזכו להכרה על פועלן ושהחינוך בחריש יהיה חינוך לשוויון מגדרי".

"מעבר לזה, אחד הערכים המשמעותיים עליהם בססנו את התהליך היה האותנטיות של כל אחת מחברות הקבוצה. הרצון הוא שכל אחת תביא את הערך המוסף שלה ותקדם את הנושאים הקרובים ללבה".

לדבריה של אייזן, פעילות הפורום  מתרחשת כיום בקבוצות עבודה קטנות יותר שפועלות בתחומים של חינוך (לגיל הרך), תעסוקה (תעסוקת נשים וקידום עסקים מקומיים), בריאות (בריאות האשה) וסגנון חיים (הרצאות, תרבות).

כל צוות בוחר במה להתמקד בהתאם להחלטת הנשים. כך לדוגמא, צוות החינוך בפורום בחר להתמקד בפעוטונים ומעונות לילדים בגילאי 0-3 הן מבחינת תפוסה, הן מבחינת תפעול ראוי והן מבחינת העצמת הסייעות שעובדות במעונות. בימים אלה צוות החינוך מגבש תכנית עבודה למיפוי, חיזוי צרכי הפעוטונים והמעונות.

מאמינה בכח נשי

אחת מצוות ההפקה של ערב ההשקה הקרוב היא ליטל בר-שלום (37) נשואה ואם לשלושה המתגוררת בחריש שנה. בר שלום נענתה לקריאה הראשונית להצטרפות לקורס מנהיגות נשית כי הרגישה שהעיתוי היה בשל עבורה. "אני עצמאית, ואחרי שנים רבות של עשייה חשתי שיש לי מה להוציא החוצה ולתרום לקהילה, הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי, אבל לא הכרתי אף אחד בעיר, ובדיוק בזמן הזה, ראיתי את הפרסום על קורס מנהיגות נשית ושמחתי להצטרף. אני מאמינה בכח נשי והפכתי לחלק מקבוצה של נשים מדהימות מגוונים שונים באוכלוסיה".

אילו נושאים בפורום הנשים מדברים לליבך?

"אני לוקחת חלק בקבוצה שמקדמת את העבודה והתעסוקה הנשית. המיזם הראשון שלנו שהבשיל היה להקים את הנטוורקינג הנשי כי לתחושתי נשים עצמאיות חוות את העסק ממקום אחר וגם השיח הנשי הוא שונה".

מה עתיד להתרחש בערב ההשקה הראשון של פורום נשות חריש?

"מטרת הערב היא להעניק למשתתפות כיף והנאה, חשיפה ראשונה אל הפורום שלנו ואל מטרותיו ואנו מזמינות גם נשים נוספות להצטרף אלינו ואל הפורום שלנו. חשוב לנו שידעו שאם יש להן רעיון, אנחנו הכתובת, אנחנו הבית לפעילות נשית, אנחנו פלטפורמה משמעותית לעשייה נשית בעיר".

ייצוג נשי ראוי בפוליטיקה המקומית

לרבים זה לא ידוע, אולם אחד התוצרים הישירים של פעילות פורום הנשים בשנה האחרונה הוא השתתפותה של נגה עוז  38, במשחק הפוליטי של חריש. עוז, נשואה לליאור ואם לשלושה, מתגוררת שנתיים בחריש. נבחרה לשמש כחברת מועצת חריש מטעם סיעת הליברלים.

"ההתמודדות שלי בבחירות באה כתוצאה ישירה מהפעילות בפורום נשים, אליו הצטרפתי כי הרגשתי באינטואיציה שזה המקום הנכון עבורי להיות בו". משתפת עוז ומוסיפה: "פורום הנשים הוא עוד כלי לשלב בו את הקהילתיות,  שחשתי מהרגע שעברתי לעיר והרגשתי שהיא הבית שלי. ההשתתפות בפוליטיקה היתה המשך לפעילות שלי בפורום ואני גאה בהישג של נשות חריש".

את מתכוונת לייצוג הנשי בעיר?

"שלוש נשים במועצת העיר זה ללא ספק השג, זה שליש. ולמרות שזה אמור להיות טבעי ונורמלי זה לא –  ולכן זה בהחלט השג שראוי להתגאות בו".

מה מאפיין את פורום הנשים של חריש?

"אין ספק שמדובר בפורום צעיר מאוד יחסית לערים אחרות. הגיל הממוצע אצלנו הוא גילאי שלושים פלוס. הקבוצה מגוונת מאוד וכוללת נשים דתיות, חילוניות, עולות חדשות וותיקות".

מהן התכניות העתידיות?

"אני מתכוונת להמשיך ולפעול בפורום ככל שאוכל ובשאיפה לעזור לפורום גם מתוך המועצה. "נכון שערב החשיפה הראשון מכוון בעיקרו לכיף והנאה אבל בהמשך בהחלט נפעל ונתמקד בסדנאות ספציפיות שמיועדות לנשות חריש. כרגע, אני קוראת לנשות חריש לבוא לערב שנבנה במיוחד בשבילן ולקבל את הזמן האיכותי שמגיע להן".

אייזן מסכמת ומוסיפה כי פורום הנשים של חריש מקווה לקבל מימון מהמשרד לשיוויון חברתי של גילה גמליאל, שישמש להרצה של מיזמים חברתיים נוספים:  "אנו מתכננות לעלות כיתה ביכולת שלנו לייצר תכנית עירונית ליוזמות חברתיות ובחודשיים הקרובים עתידים להתקיים מיונים נוספים לקורס המשך זה. כמו כן, בעתיד הקרוב נפתח את הצוותים הקיימים לקליטה של נשים נוספות שירצו לתרום ולפעול בפורום הנשי של חריש". כולן מוזמנות – כבר אמרנו?