3 ימים להכרעה בבחירות: הקרב על הקול החילוני בעיצומו
כ-4,000 בוחרים, שלא הצביעו בסבב הבחירות הראשון לשני המתמודדים שהעפילו לסבב ב' לראשות העיר, יכריעו את גורל הבחירות הקרובות. רובם חילונים שמתלבטים בין שני מועמדים דתיים: "שתי אלטרנטיבות שאני לא מתחבר אליהן". הרשתות החברתיות גועשות עם טיעונים בעד ונגד שני המועמדים, והציבור החילוני מבולבל. חריש לאן?
35% מהמצביעים בחריש בחרו בסבב הבחירות הראשון בשלושת המועמדים לראשות העיר (איציק לב, עידית ינטוב, משה בן זיקרי) שלא העפילו לסבב השני.
מבחינה מספרית מדובר ב-3,972 מצביעים, רובם חילונים, שבחירתם באחד משני המועמדים שהעפילו לסבב השני, יצחק קשת ויוחאי פרג'י, תכריע את הבחירות הקרובות.
יצחק קשת, ראש העיר המכהן, מתמודד על הקדנציה השלישית. בשתי המערכות הקודמות הוא נבחר ברוב מכריע כבר בסבב הראשון. מולו מתמודד יוחאי פרג'י, שהחל דרכו כעוזרו של קשת, נבחר בבחירות 2018 לתפקיד חבר מועצה ומונה לסגן ומ"מ ראש העיר עד להתפטרותו מתפקיד זה, בעקבות הצבעתו נגד חוק השבת.
בשנתיים האחרונות שימש פרג'י כיו"ר האופוזיציה. הוא אינו מוכר לרוב הציבור החילוני ובשבוע האחרון, הוא כמעט ולא ישן אלא מתרוצץ בין חוגי בית ומנסה לענות על השאלות הרבות, התהיות והחששות, שמעלה הציבור החילוני.
מי ידאג לנו יותר?
שני המועמדים החילונים, איציק לב ועידית ינטוב קיבלו יחד 28.9%. מקולות המצביעים. טענות רבות נשמעו על כישלונם לחבור יחד ברשימה משותפת שתאפשר לחילונים בעיר להריץ מועמד ריאלי לראשות העיר.
כעת נאלצים המצביעים החילונים למצוא מועמד אחר שיענה על צורכיהם בשנים הקרובות. "כמו רוב האוכלוסייה החילונית, אני מנסה לנחש מי יקדם את העיר הזו יותר, מי ידאג לנו יותר"? כתב אחד התושבים.
"דילמה קשה עד בלתי אפשרית בין שתי אלטרנטיבות שאני לא מתחבר אליהן", הוסיף אחר. ואילו תושבת וותיקה בחריש פרסמה קריאה נרגשת לפרג'י ודרשה ממנו לפרסם את עמדותיו בנוגע לציבור החילוני בעיר "כדי לדעת אם ב-10 במרץ (מועד הבחירות) אני צריכה לפרסם מודעה כדי למכור את הדירה".
קשת כבר מרכיב קואליציה
"שתי האופציות לראשות העיר לא רלוונטיות עבורי אז הרכב הקואליציה זה מה שיכריע עבורי למי להצביע", כתבה אחת מתושבות העיר. היום, עם גילוי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עד כה, התמונה מתחילה להתבהר.
מפלגת הליכוד בראשות קשת (3) חתמה על הסכמים עם סיעת הליברלים (2), ועוצמה לחריש (1). טיוטה עקרונית גם נחתמה מול חריש ביתנו (1), ומול בית טוב (1). אולם טרם אושרה סופית.
בקואליציה של קשת, אם ייבחר, שני גרינברג תמונה לסגנית ראש העיר ומ"מ. על פי הטיוטה, עידית ינטוב, תשמש כסגנית בשכר בחצי הקדנציה הראשונה, ותוחלף על ידי משה בן זיקרי במחצית השנייה.
מי שנותר מחוץ למשוואה בקואליציה של קשת, הם מפלגת ש"ס (3), דרך ארץ בראשות איציק לב (1), המועמד החילוני, שהצהיר שהוא לא יעבוד עם קשת, מפלגתו של פרג'י (2) ומפלגת אחדות ומסורת (1) שתמכה בקשת בסבב הראשון אך המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם.
ראוי לזכור כי הסכמים אלה יקוימו רק אם קשת ייבחר בסבב הבחירות השני שמתקיים ביום ראשון הקרוב.
ההסכמים שנחתמו: ליכוד וחריש ביתנו / ליכוד ועוצמה לחריש / ליכוד והליברלים
מלאכת הרכבת הקואליציה בין שותפים אינה משימה קלה. סביר להניח שהניסיון הפוליטי עומד כאן לזכותו. המבקרים מנגד, טוענים שמה שהיה הוא שיהיה – והקואליציה שהורכבה מסמלת את המשך הקיים. עם זאת, ההסכמים משרטטים תמונה ברורה של המציאות שתעוצב בחריש בשנים הקרובות, תחת הנהגתו של קשת.
פרג'י: אין סיכומים עם מפלגות אחרות
נכון למועד כתיבת שורות אלה, פרג'י לא הציג בשבוע החולף הסכמים. אמש, בחוג בית שהוא קיים, הוא ציין כי הוא לא מחויב לאף אחד ולא חייב דבר לאיש. החופש של פרג'י מאפשר לו, אם ייבחר, לקבוע הרכב קואליציה כראות עיניו. האם מצב זה מעיד על עמידה על עקרונותיו או על חוסר גמישות שעלול להקשות עליו לנהל קואליציה? התושבים ישפטו.
אותו חופש מעורר גם תהיות משמעותיות בנוגע להרכב הקואליציה שתקום בראשותו. במי יבחר פרג'י? בכתב ההתחייבות שפרסם פרג'י לציבור הוא ציין כי הוא מעוניין בקואליציה רחבה ככל שניתן. "כולם יהיו מיוצגים וכולם יקבלו סמכויות ומענה", ציין ופירט כי "אבשלום סלוק מספר 2 שלי יטפל בקהל היעד של המפלגה שלי בציונות הדתית, אני אטפל בכל העיר עם שאר המפלגות וחברי המועצה".
עוד הוא הוסיף כי "לא ישבתי בינתיים עם המפלגות החרדיות. ישבתי עם המפלגות הליברליות, הלכתי הכי רחוק שאפשר, אמרתי בואו נתחיל תהליך, נקבל הסכמות רחבות".
הישגים ליברליים גלויים "על השולחן"
למרות הרצון הטוב פרג'י הודה שההתקשרויות עם הליברלים ועם דרך ארץ לא צלחו בשלב זה. גם איציק לב פרסם שהמו"מ עם פרג'י לא התקדם והוא לא ממליץ לבוחריו במי לבחור. מדוע? גרינברג משיבה: "אצל יוחאי הייתה נכונות עקרונית להרבה מהסעיפים, אבל הם הוחבאו בניסוח דרך מנגנונים של הסכמה בישיבת הנהלה וועדות היגוי קואליציוניות. זה לא בלתי סביר, אבל זה משהו שמסכימים אליו כשיש אמון במערך הזה, ולאור העובדה שצפויה להיות לו קואליציה שמרנית, זה היה הימור גדול מדי אל מול האלטרנטיבה שנותנת את הדברים שאנחנו מבקשים "על השולחן" ומבטיחה קואליצייה מאוזנת יותר".
גרינברג מוסיפה כי הדלת לישיבה משותפת עם יוחאי אינה סגורה, בהנחה ויהיה מוכן לפשרות הנדרשות לטובת הציבור הליברלי. היא מודה כי המכשול העיקרי שעמד בפניהם היה חוסר היכולת של יוחאי לדבר בצורה ברורה לציבור הליברלי בעיר. "דף ההתחייבויות שהוא הוציא לציבור לא הספיק. האמירות הציבוריות שלו לא היו ברורות, כנראה מתוך חשש להכעיס מגזרים אחרים".
ההישגים הגלויים שגרינברג מציגה "על השולחן" בהסכם עם קשת, מעגנים את השמירה על הצביון הקיים בעיר והרחבת המענים לציבור החילוני בעיר. בין ההישגים ניתן למנות את הקמת היכל התרבות העירוני שיפעל בכל ימות השבוע באמצעות חברת בת של העירייה או עמותה חיצונית, כולל פעילויות תרבות בסופי שבוע, חתירה למימוש השטחים שטרם ניבנו לפעילות פנאי בכל השבוע, ייצוג נשי שוויוני על במות העיר ועוד.
המשך הסטטוס קוו
לא כולם מסכימים עם העמדה של גרינברג. מאוכזבי קשת מעשר שנות השלטון האחרונות, ואלה שמסתייגים מהמשך כהונתו לאור התחקיר השלילי שפורסם בערוץ 12, מעוניינים לתת לפרג'י הזדמנות לשנות.
בשבוע האחרון הוא כבר הצהיר שידאג לשמור על הסטטוס קוו הקיים, לא יסגור חנויות קיימות שפועלות כל השבוע ברחבי העיר וידאג למקומות פתוחים בסופי השבוע בפאתי העיר ובאזור התעשייה העתידי. לתפישתו, חוק השבת (שטרם אושר) נולד בחטא, ועם בחירתו הוא ידאג לשיתוף ציבור כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה ככל שניתן בנושא.
בינתיים הוא חורש את חריש: בחוגי הבית אותם הוא מקיים בשבוע האחרון, פעמיים ביום, לעיתים יותר, הוא מצהיר בפורומים קטנים כי פעילויות תרבות בסופי שבוע לחילונים לא יתקיימו על ידי עיריית חריש, אלא אך ורק על ידי עמותות, וכי הקהילה הלהט"בית תמשיך ותיהנה מהמשאבים שהוקצו לה עד כה.
פרג'י גם יוצא נגד קמפיין ההפחדה שלדבריו, מנוהל נגדו וטוען כי הוא יחרד את העיר. "גם החרדים בחריש לא רוצים לגור בעיר חרדית. הם יודעים שהם הגיעו לעיר מעורבת".
החילונים שלא בחרו בפרג'י או בקשת צריכים לקבל החלטה קשה: מי מבין השניים יאפשר לחריש להתפתח בדרך שתתאים להם? מי יאפשר לעיר לשגשג במיוחד לנוכח האתגרים הקשים לפתחה?
ניסיון וקשרים מול מוטיבציה
מעבר למאבק על ציביון העיר, חשוב לזכור כי ראש העיר שייבחר יצטרך להתמודד עם הבעיות המהותיות של העיר: הפיכת חריש לרשות איתנה, פיתוח אזורי תעסוקה, פתרונות תחבורה מתקדמים וניהול רגיש של הקהילות השונות בעיר.
את קשת ניתן לשפוט לזכות או לחובה בסקירת ההישגים או הכישלונות שלו בעשר שנות שלטון – כל אחד לפי תפישתו – ולהעריך בהתאם אם ישכיל להתמודד עם המשימה המאתגרת.
על יכולות פרג'י לנהל עיר עם תקציב שנתי של כ-400 מיליון שקלים, ניתן בשלב זה רק להמר. בנוסף, פרג'י רץ עצמאית לראשות העיר ואינו נהנה מקשרים שלטוניים ארציים.
פרג'י דוחה טענות אלה, הוא מזכיר לפחות שלושה ראשי ערים מכהנים שאין להם קשרים שלטוניים ועשו עבודה נפלאה בקידום העיר שלהם. הוא מוסיף, כי מעבר לתוכנית הסדורה שיש לו לחינוך בעיר, הוא כבר החל בעבודה על קידום התוכנית הכלכלית לעיר ובמפגשים עם חברי כנסת שיתמכו בקידום תוכניתו: להפוך את חריש לעיר עדיפות לאומית, ולהקים חברה כלכלית שתתניע את הפעילות הרדומה בעיר, בדומה למתרחש ביקנעם, השכנה הצפונית.
ביום ראשון ה-10 למרץ בשעה 13:00 יפתחו הקלפיות בעיר. הקול הצף של הציבור החילוני ינדוד בהתאם לנטיית הלב של כל תושב ותושבת. הבחירה בקשת היא בחירה במוכר. הבחירה בפרג'י תסמן את הרצון בשינוי. טיעונים לכאן או לכאן יש למכביר, אבל על עובדה אחת אי אפשר להתווכח: הציבור החילוני שמהווה כ-50% מאוכלוסיית העיר, ממשיך לנהור לחריש ולהשתקע בה. ציבור זה צריך לקבל מענים מותאמים ומדויקים – תהא זהות ראש העיר אשר תהא.
לקריאה נוספת: אלו חברי המועצה החדשים של חריש בקדנציה הקרובה
