התחלות חדשות בחריש: משנות מקום, משנות מזל

הן השאירו מאחוריהן עבודות בטוחות וניצלו את המעבר לחריש כדי ללכת אחרי הלב, להגשים חלום, לשנות עבודה ולהמציא את עצמן מחדש. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אלישיב משתפות בתהליך השינוי שחוו ובתובנות החדשות שהשיגו 

אחת החוויות שמובטחת לתושבי חריש היא חוויה חוזרת ונשנית של התחלה חדשה. בכל פעם נפתח גן חדש, גינה ציבורית חדשה, עסק חדש או שכן חדש שמצטרף לבניין. אך יש שאינם מסתפקים רק במעבר לעיר חדשה אלא מינפו את ההתחלה החדשה לשינוי מעמיק יותר; ללכת אחרי הלב, להגשים תשוקות, להעז. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אליישיב, הן נשים חזקות שבחרו לחולל שינוי בחייהם, לשנות עיסוק, מקצוע ופרנסה ולחפש אחר האושר בדרכים חדשות.

לילך גרנדיר: "כבר שנים שאני מכינה עוגות ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק"

לילך גרנדיר צילום טל בדרק
לילך גרנדיר: "מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי'" צילום: טל בדרק

"המעבר לחריש וההתנתקות מהסביבה המוכרת לי גרמו לי לחפש מחדש את החיבור לעצמי. הרגשתי דחף חזק לשינוי והבנתי שיש לי הזדמנות להתחיל משהו חדש בשביל עצמי. אז עזבתי את העבודה בקיבוץ כצעד ראשון ומשם התהליך התגלגל", כך משתפת לילך גרנדיר (31), המתגוררת בחריש עם משפחתה מזה עשרה חודשים.

לילך נולדה בברזיל ובגיל שלושה חודשים אומצה על ידי משפחתה בקיבוץ עין שמר. עד למעבר לחריש, התגוררה לילך בקיבוץ יחד עם בן זוגה וילדיהם, ועבדה בענף החינוך, במכבסה ובמרכולית של הקיבוץ. לאחר המעבר לחריש, המשיכה בעבודתה בקיבוץ, "אבל משהו לא הסתדר לי כבר", היא נזכרת. "במשך יותר מחצי שנה חיפשתי עבודה, חיפשתי כיוון, חיפשתי את עצמי, הרגשתי אבודה. זה לא היה פשוט", היא משתפת.

"לקראת גיל 30 הציפו אותי המון מחשבות על קושי, שעולה אצלי כל שנה להכניס שמחה ליום ההולדת שלי מאחר והיום בו באתי לעולם הוא גם היום בו הופרדתי מאמי הביולוגית. אז קיבלתי החלטה לצרף ליום המיוחד שלי את השמחה לצד העצב. כבר שנים שאני מכינה עוגות לימי הולדת ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק".

יש לך רקע מוקדם בנושא?

"לפני תשע שנים למדתי לימודי קונדיטוריה ועיצוב בצק סוכר ב'לגעת באוכל' וקורס עיצוב גרפי במכללת 'מעוף'. תמיד הייתה לי אהבה מיוחדת לעוגות בחושות בזכות פשטות ההכנה שלהן והתחושה הביתית שהן מעניקות. לאורך השנים קיבלתי הזמנות מזדמנות מהסביבה הקרובה אבל לא חשבתי למנף את העניין לעסק רציני, עד השינוי שהתחולל בי".

לילך פתחה לאחרונה עסק חדש 'הבחושה', שמציע עוגות בחושות, עוגות יום הולדת מעוצבות, קאפקייק'ס וקינוחי גביעים גדולים. היא מתכננת בזמן הקרוב לפתוח סטודיו בו יוכלו ילד יום ההולדת והוריו לקחת חלק בעיצוב עוגת יום ההולדת.

מהי המסקנה שלך מהתהליך שעברת?

"להיות מחוברת לעצמי. הרינגטון בפלאפון שלי הוא שיר ברזילאי שמתחיל בשאלה, 'האם זה בשבילי', זה מנחה אותי בכל רגע ביום. אני מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי' ולהקשיב לתשובה עד כמה שאפשר".


לוח דירות חריש


סון פייגין: "כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת"

סון פייגין
סון פייגין: "אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית"

סון פייגין, 29, נשואה ומצפה לילד ראשון, עברה מתל אביב לחריש עם בן זוגה בקיץ האחרון. סון עבדה בשנים האחרונות בגן ילדים. היא אהבה את העבודה אבל הרגישה שליבה מושך אותה למקום אחר והחליטה לנצל את המעבר לחריש לשינוי מקצועי. סון נרשמה ללימודי טיפולי גוף במכללת 'רידמן' והדרכת פילאטיס בקמפוס 'שיאים'.

"המעבר המתוכנן לבית חדש ולסביבת מגורים חדשה הביאו אותי להחלטה לשנות כיוון. תמיד רציתי ללמוד עיסוי אבל פשוט עשיתי דברים אחרים. כשסיימתי ללמוד עדיין גרתי בתל אביב אבל לא הצלחתי ליישם שם את השינוי המקצועי. כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת".

ספרי על השינוי, במה את עוסקת כיום?

"אני עובדת בתור מעסה בספא בקיסריה ובקרוב אפתח קליניקה פרטית לטיפולי גוף בחריש. בנוסף אני מדריכת פילאטיס בקופת חולים מאוחדת בחריש ובחדרה ומעבירה אימונים אישיים".

חריש, כעיר חדשה, היא קרקע פורייה לעסקים חדשים. מצד שני, היקף האוכלוסייה בחריש עדיין לא גדול כשל עיר. איך זה משפיע עלייך בתור עוסקת עצמאית חדשה? 

"בגלל שקהילת חריש היא קהילה בהתהוות ובגלל שרובנו חדשים פה אני מרגישה שקיים בחריש רצון קולקטיבי להתחבר ולהכיר. בנוסף, במסגרת עבודתי כמדריכת פילאטיס אני פוגשת נשים רבות מחריש ומקבלת מהן המון פרגון. אני שמחה על ההזדמנות להכיר את הקהילה".

האם את מרוצה היום מהבחירה לשינוי כיוון מקצועי בחייך?

"לגמרי. אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית. תחום ה'גוף-נפש' הוא עולם ומלואו. תמיד יש עוד ללמוד ואני מקווה להמשיך ולהתפתח בתחום".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שבריא יותר לנפש לעסוק במה שאנחנו אוהבים. ברור שלא קל לערוך שינוי בחיים, אבל פשוט צריך להחליט ולהתחיל. אני מאמינה במוטו, "Be the change you want to see in the world", זה משפט שמלווה אותי ועזר לי לבצע את הבחירה המקצועית החדשה שלי".

אורטליה אלישיב: " למדתי לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שלמה שזה יוביל אותי למקום הנכון בשבילי"

אורטליה אלישיב. צילום אלנתן ליברמן
אורטליה אלישיב: "זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא". צילום אלנתן ליברמן

אורטליה אלישיב, בת 29, נשואה ואם לשלושה ילדים. לפני כשנתיים עברה עם משפחתה לעין עירון מהיישוב תקוע שבגוש עציון כדי להתחיל להתמקם באזור לקראת המעבר לחריש. לפני תשעה חודשים עברה להתגורר בחריש.

במה עסקת לפני המעבר לחריש?

"כשגרנו בתקוע עבדתי בתור בימאית ומורה לתיאטרון בבתי ספר שונים. אהבתי את זה מאוד, אהבתי לביים, להרים הפקות ולהפתיע את עצמי כל פעם מחדש. תמיד היה ברור לי שהשליחות שלי קשורה באנשים ובתור מורה ובימאית הרגשתי שאני עוזרת לאנשים ולילדים להעצים את הביטוי האישי שלהם".

ספרי על הצורך בשינוי שחשת

"התחלתי לעבוד בתור מורה לתאטרון בבית ספר בכרכור אבל די מהר הרגשתי שזה לא זה. הרגשתי שלא בא לי והיה לי ברור שזה לא נכון להמשיך שם כשאני לא מרגישה את התשוקה. הבנתי שהחיים זימנו לי הזדמנות לשינוי, הזדמנות לעשות חשיבה מחודשת".

במה את עוסקת כיום?

"אני מנחת מעגלי נשים בהם אני מלמדת נשים להקשיב ולהתחבר לתשוקה שלהן. אני אוהבת להגדיר את התפקיד שלי במעגל כ'דולה', אני עוזרת לנשים ללדת את עצמן מחדש ולהגשים את עצמן בעולם. אני עדיין מחזיקה משרה חלקית בתור שכירה בצהרון בבית ספר בזיכרון יעקב וזה מאפשר לי להיות עצמאית בנחת. אני עובדת בתור שכירה לפרנסה כדי לאפשר לעצמי את השינוי. אני רוצה לעודד נשים להעז ללכת עם הרצון שלהן ולעשות שינוי אבל חשוב לי גם להדגיש את החיבור למציאות".

 האם קהילת חריש עזרה לך בתהליך השינוי?

"כן, קהילת חריש היא מקבץ של אנשים בתדר של שינוי, הרי כולם פה חדשים, והמשמעות היא שאנשים בחריש מאוד פתוחים לדברים חדשים. כשאדם נמצא בתוך תהליך של שינוי ומצליח להרפות מהפחד הוא מזמן אליו דברים. כעיר, כולנו כישות אחת, מסתובבים עם תדר פתוח, עם תשוקה ללמוד, להכיר, לקבל משהו חדש".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שקשה למצוא את התשובה לשאלה מה היעוד שלנו. אני כבר הפסקתי לשאול את השאלה הזאת. במקום זה למדתי להקשיב לחשק שלי, לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שמה ש'בא לי' יוביל אותי למקום הנכון בשבילי. לכאורה, נשמע שזו גישה מאוד נועזת, אבל מסתבר שלא. זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא. משם זה ממשיך לתהליך של חידוד הקשב לרצון המזוקק. בשביל זה צריך לעזוב את הראש, לרדת לבטן, שם יש את כל התשובות לרצונות הפנימיים שלנו, וזה מה שמוביל להגשמה עצמית".


לוח דירות חריש

השאר תגובה

פרויקטים

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה