בהיעדרות האופוזיציה: אושר התקציב העירוני ל-2026

מועצת עיריית חריש אישרה בשבוע שעבר (רביעי) את תקציב 2026 בישיבה בה נכחו חברי הקואליציה בלבד. חברי האופוזיציה עזבו את אולם המליאה עוד לפני ההצבעה כמחאה על מה שכינו "מחטף תקציבי" – אישור מהיר של תקציב מורכב מבלי לאפשר זמן מספיק לבחינה מעמיקה של הסעיפים.

סך התקציב  שאושר עומד על 476.67 מיליון שקל – עלייה מתונה של כ-3 מיליון שקל לעומת 2025, אך עם שינויים מבניים משמעותיים שצפויים להשפיע על חריש לשנים הבאות.

הסוגייה הבוערת: 25 מיליון מקרן החיסכון

לראשונה בהיסטוריה של חריש, תקציב 2026 אינו כולל כספים משתי החלטות הממשלה שהזרימו לעיר בעשר השנים האחרונות סך של מיליארד וחצי שקלים. החלטת ממשלה 2015, החלטת ממשלה 2022).

בהיעדר הכנסות עצמיות ובמטרה להימנע מתקציב גרעוני, קרן הביטחון העירונית נפתחת. רזרבה של 24.7 מיליון שקלים, שנצברה במשך שנים לצורכי חירום ופיתוח, תשמש את צורכי התקציב השוטף – תוך הסתמכות על הבטחות לכספים ממשלתיים שיגיעו בעתיד. לא מדובר בסעיף טכני: בפעם הראשונה חריש שוברת את 'קופת החיסכון' כדי להמשיך ולספק לתושבים את השירותים השוטפים.

גזבר העירייה יוסי הדרי הסביר כי הצעד נעשה בתיאום עם משרד הפנים, שהבטיח שיפוי: "הכסף הזה שייך לתושבי חריש ואנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שיחזור אליהם". הוא הוסיף שיש סיכום עקרוני להחזרת הכסף לתושבים "שלא צריכים לשלם על טעויות הממשלה", וכי נמצאות בבחינה מספר דרכים להחזרת הכסף, שכן דרכי ההחזר שנבדקו עד כה לא אושרו.

ללא רשת ביטחון

גם אם הכסף יחזור במלואו, השאלה שנותרת פתוחה היא קריטית: אם בשנת 2026 נדרש כיסוי של 25 מיליון שקל מהרזרבה, ואם אותו פער קיים גם ב-2027, ב-2028 ואולי ב-2029 – מה יקרה לאחר שהקרן תתרוקן? האם ישנה תוכנית ב' אם הבטחות הממשלה לא יתממשו, במיוחד לקראת שנת בחירות ממשמשת ובאה, או מצב ביטחוני מתוח שמסיט את תשומת לב הממשלתית לאזורים אחרים בארץ?

יו"ר האופוזיציה, שני גרינברג, הציבה את השאלה בחדות: "ממלא המקום החליט לרוקן לראשונה את קופת הביטחון היחידה שיש לנו – על בסיס כספים שאולי יגיעו. אנחנו נכנסים ל-2026 ולמשך שנים, בלי שום רשת ביטחון. גישת 'יהיה בסדר' על הגב של כולנו".

שנת הגשר: התוכנית האסטרטגית עד 2029

מנגד, הנהגת העירייה טוענת ש"הכתובת היתה על הקיר", וחסרון ההכנסות העצמיות והגירעון היו ידועים כבר לפני שנים.

בהתאם, ההנהגה מגדירה את 2026 כ"שנת הגשר" – תקופת מעבר עד לשנת 2029, שבה אמורות לזרום הכנסות עצמיות משמעותיות ממספר מנועי צמיחה:

חריש דרום: כ-230,000 מ"ר כבר שווקו, וכעת מתנהלים דיונים עם יזמים שזכו במכרזים על שטחי המסחר ושטחי המגורים, והציפייה היא כי הכנסות הארנונה שאינן ממגורים, צפויות לקפוץ משמעותית.

מחצבת ורד: עיריית חריש מחכה כבר מספר שנים לאישור ועדת הגבולות הגאוגרפית על חלוקת הכנסות המחצבה בין מ.א מנשה וחריש. על פי גזבר העירייה "הנושא הפך מאוד אקטואלי" כיום. הדרי רמז כי כניסת ש"ס לקואליציה – פתחה בפני עיריית חריש דלתות בירושלים והעריך כי חלוקת נתח ההכנסות לחריש ממחצבת ורד שמסתכמת בהכנסה שנתית צפויה של בין 4.5-8.5 מיליון שקלים בשנה, תאושר בתקופת זמן קצרה של מספר שבועות בלבד.

החברה הכלכלית העירונית: 500 אלף שקל הוקצו בתקציב 2026 להקמתה. מדובר בגוף שאמור לפתח יוזמות כלכליות, לנהל נכסים ולהגדיל את ההכנסות העצמאיות של העיר, ללא תלות בתקצוב הממשלתי. גם במקרה הזה ציין הדרי כי משרדי הממשלה הפנימו שיש לקדם את הנושא בדחיפות כדי לעזור לחריש להתנהל עצמאית כלכלית.

אבל עד שכל הפתרונות הללו יבשילו בשלוש השנים הקרובות – העיר צריכה לגשר על פערי התקציב. ועל כך עולה השאלה: מה מחזיק את הגשר? האם הבטחות מהמשרדים הממשלתיים הן תחליף לתוכנית תקציבית מוצקה?

קולות הקואליציה: אמון בפיתוח כלכלי

חבר המועצה אבשלום סלוק בחר להתמקד בנקודת האור: "הרבה מהכוח והסמכות הוחזק רק במקום אחד, וזה לא נתן פתח לדברים משמעותיים. חברה כלכלית תצמיח את העיר ותביא רווחה כלכלית. לא יודע אם אנשים מבינים עד כמה אלו מהלכים שיכולים להזניק את העיר כמה צעדים קדימה".

חבר המועצה איציק לב הסכים, אך גם ציין את גודל האתגר: "קרן בלתי-ייעודית היא משאב שנועד ליציבות ולהשקעות עתידיות, לא להתנהלות שוטפת. השימוש בה הוא ביטוי למציאות תקציבית מורכבת שנוצרה לאורך שנים. רשות מקומית איננה יכולה לבנות יציבות מהישענות על משאביה הפנימיים. יציבות אמיתית נבנית מצמיחה ומפיתוח כלכלי.

"האתגר המרכזי של חריש הוא חיזוק המסחר, עידוד עסקים והרחבת הפעילות הכלכלית בעיר. ובתוך כך, לחברה הכלכלית תפקיד מרכזי  לא כגוף תפעולי בלבד, אלא ככלי אסטרטגי ליצירת צמיחה והכנסות לעיר. חריש חייבת למקד מאמץ בבניית מנועי הצמיחה שלה וזה משתקף בתקציב 2026".

מנועי הצמיחה ומקורות הכסף

ההנהגה החדשה בונה על שלושה רכיבים בתוכנית שיעזרו לחריש לגשר על הפער התקציבי עד שנת 2029.

האחד, מיקור חוץ – הפרטה של שירותים לגורמי חוץ והפחתת הוצאות העירייה. כך לדוגמה החלה העירייה בהכנסת רשתות חינוך לבתי הספר התיכוניים והיא בוחנת כעת הפעלת גוף חיצוני להפעלת המתנ"סים העירוניים.

השני, מנועי צמיחה עירוניים שיתבססו על עסקים מקומיים ומרכזי סחר, הן בחריש דרום והן בטרפז, מעו"ף ושדרת דרך ארץ.

השלישי, רזרבות חכמות, רשת ביטחון כלכלית שתחזור לשימוש המקורי לה יועדה, עם החזרת הכספים ממקורות ממשלתיים.

על פי  התקציב שאושר סך הכנסות העירייה הן  476,670,000 שקלים. מקור ההכנסה העירוני הגדול ביותר הוא דמי הארנונה שמסתכם ב-108.3 מיליון שקלים. מענקים ממשלתיים כלליים  מסתכמים ב-26,226,000 שקלים. ההכנסות מפיקוח עירוני (קנסות) מסתכם ב-2.6 מיליון שקלים. הכנסות משימוש בנכסים עירוניים מסתכם ב-3.2 מיליון שקלים ואילו ההכנסות ממקורות אנרגיה כמו חשמל פוטו וולטאי מתקרב ל-1.9 מיליון שקלים בשנה.

לאן הולך הכסף?

ניתוח נתוני תקציב 2026 מראה כי החינוך ממשיך להיות לב התקציב. 245.1 מיליון שקל, 51.4% מסך התקציב – עלייה של כ-4% לעומת 2025, וזאת למרות המגמה הברורה של העברת תיכונים לניהול רשתות חינוך חיצוניות (וצפי להוצאת תיכון שלישי בשנה זו). לתוכניות פדגוגיות נוסף מיליון שקל נוסף, ותקציב התמיכה בתנועות הנוער הוכפל.

רווחה: 61.5 מיליון שקלים – עלייה של 6.4 מיליון לעומת 2025.  כ-12.9% בהשוואה לתקציב 2025.

תרבות, נוער וספורט: 22.7 מיליון שקלים – עלייה של 4.9 מיליון – כ־28% בהשוואה לתקציב 2025.

ביטחון ושיטור עירוני: 9.9 מיליון שקלים – עלייה של 2.2 מיליון שקלים לעומת 2025, כולל שבעה תקנים חדשים לשוטרים עירוניים, שחלקם כבר קיבלו אישורי הרשאה ממשרדי הממשלה. מדובר בעלייה גדולה מאוד של 28% בהשוואה לתקציב השנה הקודמת.

תפעול, לוגיסטיקה ומים ירדו בכ-10.7 מיליון שקל  וזאת בשל הצטרפותה של חריש לתאגיד המים והביוב האזורי 'מעיינות הטבע'. המעבר לתפעול וגבייה בפועל נכנס לתוקף בתחילת 2026.

תקציב המינהל הכללי: 22.4 מיליון שקלים (4.70%) – עלייה של 4.95 מיליון שקלים. עיון מעמיק יותר בסעיף מגלה כי תקציב לשכת ראש העיר ומשרדי הסגנים (רויטל גונן, שלמה פרץ ומשה בן זיקרי) – משקף קפיצה של כמעט 100% לעומת 2025: מ-2.6 מיליון ל-5.2 מיליון שקל.

עם הפנים לעתיד

ראש העיר בפועל, יוחאי פרג'י, הגדיר את התקציב כ"אחראי, מאוזן ומכוון עתיד". לדבריו, "המדיניות שלנו היא לשמור על הקיים ולא לצמצם שירותים. ואף על פי כן, ההחלטה שלנו היא לא להעלות ארנונה מעבר לעלייה השנתית הארצית, אלא למצוא פתרונות אחרים".

סגן ראש העיר שלמה פרץ הוסיף ממד אופטימי: "הצלחנו להביא 9.2 מיליון שקלים ממשרד הפנים. יש עוד משרדים שאנחנו עובדים עליהם".

הנהגת העירייה מציגה תמונה של עיר בדרך לעצמאות כלכלית, עם שלושה מנועי צמיחה ממשיים, דלתות פתוחות במשרדי הממשלה, וניהול שמוכיח את עצמו בפני מקבלי ההחלטות בירושלים. האופוזיציה מציגה תמונה שונה בתכלית: עיר שמסתמכת על כספי חיסכון שנצברו במשך שנים מבלי לדעת בוודאות שהכסף יחזור, שמסתמכת על הבטחות פוליטיות שטרם מומשו, ושמעדיפה פינוקים למנהלים על חשבון שירותים לנוער ולילדים.

גרינברג מזהירה: "מחצית מהעיר הם ילדים ונוער והתקציב לא רואה אותם. ובאותה נשימה? חגיגה על חשבוננו. הוצאות לשכת ממלא המקום וסגניו מתרחבות. שכר, תקנים, רכבים ואחזקת רכב, תוספות רבות שמעולם לא היו. בשלבי היישום של התקציב אנחנו בהחלט נפעל וניאבק כי התיעדוף המעוות הזה לא יעבור בשקט".

השאלה שתקבע מי צודק אינה שאלה של ערכים בלבד – אלא שאלה של עיתוי: האם מחצבת ורד, חריש דרום והחברה הכלכלית יתחילו לייצר הכנסות כמתוכנן? האם משרד הפנים יעמוד בהבטחתו ויחזיר את ה-25 מיליון שקלים? כך או כך, בשלוש השנים הקרובות "הגשר" צריך לעמוד.

לקריאה נוספת: חברה כלכלית: למה צריך אותה בחריש ומדוע היא טרם קמה?