"מאמאנט חריש זה הרבה יותר מספורט" | חריש סיטי

“מאמאנט חריש זה הרבה יותר מספורט”

קבוצת הכדורשת המקומית הצטרפה לראשונה לליגת מאמאנט בחדרה. ההפסד במשחק הראשון רק מחזק את ידיהן והן נושאות עיניים לעתיד הכולל הקמת ליגה עצמאית בחריש. בינתיים, הן נהנות לשחק וזוכות בכל היתרונות של חברותא נשית. “אני אוהבת את ה’ביחד’ שיש לנו בקבוצה. זה אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת”

מימין (עומדות): גילה מיניווב, אייר סולומון, ורד לחמי, דפנה בן-שטרית פניגשטיין ועופר ניר. (כורעות): אוריה ודבקר, שרית עמוסי, מור שטיין, יהודית סלחי, זיו חיים. צילום: אורן קלר

קבוצת הכדורשת נשים של חריש קיימת כבר שלוש שנים, אבל רק לאחרונה נרשמה לליגת מאמאנט חדרה והחלה לשחק באופן תחרותי. השבוע, במשחק הבכורה שלה בליגה, רשמה הקבוצה הפסד אבל לא ניתן היה למצוא ולו צל של אכזבה על פניהן המחייכות של חברות הקבוצה.

מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
קבוצת הנשים הראשונה של חריש בכדורשת הסנונית הראשונה של הספורט הנשי בעיר.

זה היה המשחק הראשון שלנו אי פעם במסגרת תחרותית”, מסבירה מור שטיין (33), קפטנית קבוצת מאמאנט חריש. “רוב הבנות מעולם לא היו במעמד כזה. לא הכרנו את היריבות, לא ידענו מה נקודות התורפה שלהן. אנחנו הכי צעירות בליגה, ובכל זאת הצלחנו לנצח מערכה אחת מתוך שלוש. בעיני זה מדהים. למרות ההפסד, האנרגיות בקבוצה מטורפות”.

בקבוצת הכדורשת של חריש משתתפות 12 נשים. תשע מתוכן נרשמו לליגת מאמאנט והן עשו זאת בדקה ה-90, חודש לאחר פתיחת העונה. משחק הפתיחה של הליגה שהתקיים במוצ”ש האחרון שובץ בהתראה קצרה מאוד כך שדווקא מור, הקפטנית, נעדרה ממנו. מי שכן הייתה שם היא דפנה בן-שטרית פניגשטיין (33), גננת במקצועה ואם לשתי בנות ובעלת ותק של כשנתיים וחצי בחריש. “אני משחקת כדורשת כבר חמש שנים, עוד מתקופת מגורי בכפר סבא, וגם שם שיחקתי בליגת מאמאנט”, משתפת דפנה. “עבורי זו השנה השלישית בקבוצה של חריש, אבל רוב הבנות ששיחקו במוצ”ש היו חדשות. יחסית לפעם ראשונה זה היה משחק נהדר. ניצחנו מערכה אחת מתוך שלוש בכבוד רב”.

דפנה בן-שטרית פניגשטיין מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
דפנה בן-שטרית פניגשטיין מוותיקות הקבוצה

הרבה יותר מספורט

כשמור הקפטנית לא מוסרת כדורים מתחת לרשת היא עוסקת במניעת אלימות, סמים ואלכוהול במועצה האזורית מנשה. היא נשואה ואם לשתי בנות, מתגוררת בחריש כשנה וחצי, למרות שהיא גדלה באזור ומרגישה הרבה יותר ותיקה.

“אני לא מגדירה את עצמי כספורטיבית”, היא צוחקת. “אני פשוט אוהבת את המשחק. רציתי להצטרף ברגע ששמעתי שיש קבוצה בחריש, אבל הייתי בהריון אז נאלצתי להמתין. ברגע שהסתיימה חופשת הלידה הצטרפתי לקבוצה ואני מרגישה שהגשמתי חלום. בהמשך מוניתי לקפטנית, ובמסגרת התפקיד אני מעודדת את הבנות, מדרבנת ומניעה אותן”.

מה משמעות הקבוצה בשבילך?

“מאמאנט חריש זה לא רק ספורט. זו ראייה קהילתית של המקום שלנו, הנשים. בעיני זה מאוד מקדם נשים ומאפשר להן לעסוק במשהו ספורטיבי מקצועי לצד המשפחה ובתוך הקהילה. הכי כיף לי לראות את הגברים והילדים הולכים יחד למשחקים ורואים את אמא, את האשה, על המגרש. כלומר, לא הנשים באות לעודד את הגברים אלא להיפך. אני מאוד תומכת בזה”.

מור שטיין מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
מור שטיין, קפטנית הקבוצה:”לא הנשים באות לעודד את הגברים אלא להיפך. אני מאוד תומכת בזה”

“אני אוהבת את ה’ביחד’ שיש לנו בקבוצה”, מוסיפה דפנה, “זה אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת. מדי פעם יש בנות שמצטרפות, יש שעוזבות, אבל הגרעין קבוע ומגובש. גם אם פספסת כדור או לא תפסת והכדור יצא החוצה – העיקר ליהנות. זו הסיבה שאנחנו באות: להוציא אנרגיה, לשמוח. הניצחון הוא לא העיקר”.

בעוד שנתיים תהיה בחריש ליגה

“חלק גדול מהתחושה המלוכדת שיש בקבוצה נוצר בזכות עופר, המאמן שלנו”, ממשיכה מור. “עוד לפני המשחק והטכניקות, הוא עובד איתנו על בניית הקבוצה עצמה, על עידוד ופרגון הדדי. אני חושבת שהנוכחות שלו תרמה באופן משמעותי להחלטה שלנו להצטרף לליגה ולהפוך מחוג כדורשת לקבוצה תחרותית ממש”.

“לדעתי, לליגת מאמאנט פנימית של חריש לבדה, שתהיה מורכבת ממספר קבוצות שתתחרינה ביניהן בתוך העיר מבלי לצאת החוצה, יש פוטנציאל עצום”. מפרט עופר ניר (63), מאמן הקבוצה. הוא בן קיבוץ מענית הסמוך, מתגורר בחריש מזה כשנה וחצי. עם ניסיון של תשע שנים כשחקן כדורעף בקבוצת הפועל המעפיל (אלופת המדינה 14 פעמים), למעלה מ-33 שנים באימון כדורעף ויותר מעשור בליגת מאמאנט, עופר מאמין שקבוצת הנשים של חריש בכדורשת היא רק הסנונית הראשונה של הספורט הנשי בעיר.

עופר ניר מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
עופר ניר, המאמן: “הקבוצה היא מנוף לקידום חברתי בהיבטים שלא קשורים רק לספורט”

“הקבוצה היא מנוף לקידום חברתי בהיבטים שלא קשורים רק לספורט”, טוען עופר. “הבנות הופכות מעורבות יותר בקהילה בתחומים מגוונים. יש כאן מספיק נשים כדי ליצור כוח ספורטיבי משמעותי, ובעוד שנתיים או שלוש, כשכבר תהיה כאן ליגה של קבוצות שכולן מחריש, יתבהר כמה כוח יש לקהילה הזאת”.

“נשמח לקבל לשורותינו בנות חדשות”, מציינת מור. “אמנם יש לנו כרגע מספיק בנות כדי להתחרות בליגה, אבל תמיד יש מקום לשחקניות חדשות. אם מישהי, שקוראת את השורות האלה, מעוניינת להכיר אותנו ולשלב כושר עם הנאה וחיוך, היא מוזמנת. יש מקום לכולן”.

כל אמא יכולה

עד להשלמת הבנייה של אולם הספורט בחריש שעתיד להיות מוכן במהלך שנת 2020 מתאמנת קבוצת הבנות באולם הספורט של קיבוץ מענית. “אנחנו מתאמנות שם פעם בשבוע בקביעות. בנוסף, מדי פעם מתקיימים משחקי ידידות שהם מעין אימון משותף ולא-תחרותי של קבוצות מתחרות”.

מאמאנט חריש כדורשת צילום: אורן קלר
אימון בקיבוץ מענית. ממתינות לאולם הספורט של חריש שיחנך בשנה הבאה

האם נראה גביע בחריש? בתשובה לשאלה זו עונה מור בנחרצות: “כן!”. דפנה לעומתה מעט יותר זהירה, ומסבירה: “מכיוון שזו השנה הראשונה שלנו בליגה, רוב הסיכויים שזה לא יקרה; אבל נעשה מאמצים כדי להביא את הגביע בשנה הבאה”.

“הסלוגן של מאמאנט הוא ‘כל אמא יכולה’, מוסיף עופר, “ובהחלט כל מי שמעוניינת יכולה להצטרף. לא משנה אם יש לה רקע בספורט או לא. כל מה שצריך הוא מוטיבציה ללמוד, עמידה בזמנים, הקפדה להגיע לכל אימון – וכל אחת יכולה לעשות את זה”.


אשדר חריש

חלומות חריש - שכונת הפרחים

רוצים לקבל עוד עידכונים? עשו לנו לייק

תגובה אחת לפוסט זה

השאר תגובה

גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה

%d בלוגרים אהבו את זה: