מגדירים את החזון – חריש כעיר המקיימת הראשונה בישראל

השבוע התקיימה פגישה ראשונה של פורום הקיימות בחריש. לפגישה הגיעו למעלה מ-25 תושבים ותיקים, חדשים ועתידיים כאחד, מביניהם רבים מחברי קהילת 'ירוק בעיר’

הפגישה היא יוזמה משותפת של המועצה המקומית והעומד בראשה, יצחק קשת, יחד עם עמותת “עיר סביבה” שהקימו תושבים עתידיים בעיר המעוניינים לקדם את נושא הקיימות.

את הפגישה ארגנו והובילו שרי אייזן, העובדת הסוציאלית הקהילתית מטעם המועצה, שרואה את תפקידה העיקרי בחיבור בין האנשים השונים שגרים ויגורו בחריש; ויודקה דרייפוס מהרשת הירוקה, הפועלת להטמעת נושא הקיימות ברשויות וארגונים שונים, ממשרד החינוך ועד מועצות מקומיות.

נציג נוסף מטעם המועצה (וגם מטעם עצמו כתושב עתידי) היה ליאור רחמים, עוזרו של ראש המועצה יצחק קשת.

בפתיחת הערב ציינה לטובה שרי אייזן את תמיכתו הרבה של ראש המועצה לקידום תחום הקיימות בחריש, ועל כן מבחינתה, השמיים הם הגבול. יודקה דרייפוס ציינה שעבורה, פורום כזה נועד לממש חלומות, רצונות ואהבות של התושבים, בעיר החדשה שתגדל ותצמח.

הערב הוא בלי ספק יוזמה מבורכת, כאשר מטרת העל היא לעודד תושבים להיות מעורבים ופעילים, כדי לדאוג שחריש תהיה מקום טוב יותר לחיות בו, מתוך תפיסת עולם אקולוגית ופיתוח קיימות עירונית.

לאורך המפגש התפתחו דיונים סביב מספר רב של נושאים ותחומים הקרובים לליבם של המשתתפים. מאפיינים קהילתיים ושאיפות לעיר עצמה שעלו במהלך הערב:

• קהילתיות – השאיפה לקהילה תומכת, עם עזרה הדדית ואיכפתיות. רצון שלא להרגיש לבד ולהרגיש שייכים לעיר ולקהילה. הקהילה כבעלת תפקיד – לשמש כעמוד התווך בעיר מקיימת.
• מעורבות תושבים – הכרה כי קיימת חשיבות רבה למעורבות התושבים בנעשה בעיר ובקהילה. מספיק שכל אחד יעשה מעט בשביל לייצר שינויים גדולים וכדי לבנות נכון את הקהילה בעיר.
• חיבור בין אנשים – יצירת חיבורים בין השונה והדומה, בין קהילות שונות, בין תושבים ותיקים לתושבים חדשים, בין אוכלוסיה צעירה למבוגרת ועוד.
• בטחון אישי – השאיפה שחריש תהיה מקום שנעים ובטוח ללכת בו ברחובות, ולא בגלל שיש שמירה.
• עיר ללא ניכור – כיצד ניתן ליצור עיר ללא הניכור העירוני הטיפוסי. ניכור מוביל לתחלואים חברתיים ואם חריש תהיה עיר שרמת הניכור בה נמוכה, זו תהיה מהפכה. עמודי התווך של קיימות היום הם קשרים ואהבה. הדגל של 'עיר סביבה' הוא המפגש האנושי שממנו צומחים הדברים. לגור בקהילה – חיים משותפים ולא מנוכרים מתוך עשייה משותפת.

במהלך השיחה הפתוחה שהתקיימה, הועלו מספר רב יחסית של רעיונות קונקרטיים ליישום נושא הקיימות בעיר:

• שוק אורגני – שפע של אוכל ומצרכים בריאים וטריים ישירות מהמגדל לצרכן.
• בנק זמן – האפשרות לבצע סחר חליפין בין תושבי העיר באופן בו כל אחד מציע את השירותים שיכול לספק ולמעשה התושבים מחליפים בינם לבין עצמם שעות עבודה, כל אחד בתחומו.
• הפרדת פסולת במקור – תוך הקפדה שמרכזי המיחזור יהיו נגישים ושהחשיבות של הפרדת הפסולת תוטמע ע”י הסברה נכונה.
• תחבורה ציבורית – בעלת תפקיד משמעותי בנושא הקיימות. ניצול המומנטום של עיר חדשה להכנסת הסטנדרטים הראויים, לפני שיהיה קשה לשנות. לקשר בין חריש בצורה יעילה לכל תחנות הרכבת הקרובות ולתחנות האוטובוסים המרכזיות.
• ריבוי ריאות ירוקות – מקומות שהתושבים יוכלו “לנשום” בהם. כבר היום מתוכננים בחריש כ-70 פארקים וגנים ציבוריים וכן יער מאכל, חווה חקלאית וגינות לתושב.
• להשאיר מקום ופתח לטיולים בטבע – כך שניתן יהיה להרגיש את הטבע מסביב. רצון שהילדים יגדלו בחוץ בטבע ולא ספונים מול מסכים בתוך הבתים, שחריש הוותיקה עם היער וחיות הבר לא תיעלם לגמרי ממפת העיר.
• גינות ירק, גינות קהילתיות – עבודה עם האדמה בכל וריאציה – אמצעי לחיבור בין אנשים וגם לטבע. כרגע מתוכננות בחריש כ-5 גינות קהילתיות.
• שבילי אופניים ברחבי העיר.
• בנייה ירוקה באזורי המגורים ובמוסדות הציבור והמסחר.
• נגישות=רגישות. החל מתהליך הבנייה – חשיבה מראש על מענה לצרכים של בעלי מוגבלויות פיזיות. עיר עם מדרכות נגישות – נוח לעגלות. חשיבה על התושבים במרכז.
• ספרייה להשאלת חפצים – כלי עבודה למשל. צמצום הצריכה הלא הכרחית של התושבים וחיזוק הקהילתיות.
• מעגל נתינה – באמצעות אתר אינטרנט.

בקרב המשתתפים במפגש היתה הסכמה גורפת על כך שחריש היא הזדמנות חד פעמית – עיר שיכולה להוות דוגמה בארץ בתחום הקיימות. ניכר היה כי בחדר שוררת אופטימיות רבה וכן שמחה על הרצון של כולם לקחת חלק ולשתף פעולה, במטרה להביא את החלומות לכדי מימוש.

בסיכום השיחה הפתוחה, ציין ליאור רחמים, עוזרו של ראש המועצה, כי כל הנושאים שעלו נידונים וידונו במועצה וכי חלקם יושמו כבר או נמצאים כבר בביצוע. לדבריו:

• חריש תהיה העיר היחידה בארץ עם 100% נגישות.
• בנושא הפרדת הפסולת – אין כיום מסירת דירות של קבלן בעיר ללא פתרון סדור לפחים הכתומים והכחולים להפרדת פסולת.
• בכל רחבי העיר תוצב תאורת לד המאפשרת חיסכון ומניעת זיהום אור.
• תחום התחבורה ציבורית הוא באחריות משרד התחבורה אולם המועצה פועלת להפעלת שאטלים בעתיד וכן ליצירת אפליקציה עירונית שתכלול לוח טרמפים.
• מפגעים – יתאפשר דיווח באפליקציה עירונית מבוקרת.
• העיר תהיה מקיימת אך לא הכל באופן מיידי – יש רצון ומוכנות אך בחלק מהנושאים הביצוע יהיה הדרגתי.
• יש נכונות של המועצה לבצע יוזמות שונות כגון חנות יד שנייה וספרייה להשאלת חפצים.
• צריך סבלנות ואורך רוח בכל הנושאים כמו גם בתחום התחבורה, עם הזמן יגדל היצע הקווים ליעדים השונים ותדירותם.

בחלקו השני של הערב נערך דיון עומק בקבוצות עבודה קטנות בנסיון להגדיר את החזון המשותף של מה זאת עיר מקיימת. בקבוצות הקטנות התפתחה שיחה מעניינת בין האנשים שכללה הכרות אישית, שהיא הכרחית כבסיס לפני שניתן לעבור לדיונים על חזון.

הנקודות המרכזיות שעלו הן:

• הצורך במערכת שיתוף מידע בין התושבים בתחומים כגון תחבורה, השאלת חפצים וכו'.
• הרצון לעשייה מנהיגותית, מעורבת ומחויבת לקיימות בעיר.
• ההבנה שיש לדבר על הדברים המקומיים לפני שרצים לדבר על מערכות גלובאליות.

מפגש זה הינו מפגש ראשון בסדרת מפגשים שבהמשך ייווצרו מתוכם קבוצות עבודה וחשיבה בתחומים השונים. המטרה היא ליזום, לעודד ולממש את כל החלומות והרצונות שבוטאו ע”י המשתתפים.

לסיכום הערב הוגדר ע”י המשתתפים הרצון לכתוב חזון של התושבים שיועבר לידי המועצה. הייתה גם קריאה להקמת ועדת איכות סביבה, שהיא אמצעי נוסף דרכו התושבים יכולים להשפיע. עיר מקיימת בסופו של דבר היא עיר שהתושבים מרגישים בה בבית ושמורגש בה החיבור האנושי. שיתוף פעולה בין הרשות לתושבים בנושא זה היא הנוסחה המנצחת להצלחה.