חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?

עוד בטרם יבשה הדיו על ההחלטה להעביר לחריש 2,400 דונמים נוספים וכבר נערכות הרשויות לקרב על חריש צפון. משרדי הממשלה מעוניינים לתכנן כמה שיותר יחידות דיור בשטח, במטרה להקל על מצוקת הדיור.  בעיריית חריש מעוניינים להגדיל את חלקו של אזור התעסוקה והמסחר, שיניב הכנסות לקופת הרשות

בתחילת החודש אישרה שרת הפנים איילת שקד את הרחבת שטח השיפוט של חריש בכ-2,400 דונמים. השטח שנוסף לחריש צפוי לשרת את התכניות לטווח הארוך של העיר כמטרופולין של 100 אלף תושבים ולהבטיח את עתידה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשיה מניבים הכנסות.

מפת שטחי ההרחבה שאושרו לחריש (בצהוב)

אחד משטחי הסיפוח המשמעותיים ביותר לעיר הוגדר בתכניות כשטח ה’ שמצפון לחריש (מסומן בצהוב). גודלו כ-1,900 דונם והוא משתרע בין היישובים אום אל קוטוף וערערה, מערבית לכפר ברטעה ומזרחית למחצבת ורד. תא השטח הגדול נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65. במפות נראה השטח כמנותק לחלוטין מן האזור המיושב בחריש ומסתמן כי יהיה צורך בכביש מקשר כדי לחבר בין חריש הצפונית והדרומית.

מרחב חריש כפתרון דיור

הרחבת שטחי השיפוט של העיר נועדה, על פי תכנית הממשלה, להוסיף יחידות דיור רבות ככל שניתן, בניסיון לצנן את מחירי הדיור המתייקרים ולתת מענה לבעיית הדיור. שרת הפנים שקד שחתמה על החלטת ההרחבה הדגישה זאת בדבריה: “אנו מחויבים להחלטות הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות”.

רצונות מנוגדים: חבר המועצה יוסי גולדמן עם שרת הפנים איילת שקד, יצחק קשת ושלמה קליין

“ברור לכול כי משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות גם שם מגורים וזה בהחלט תואם את התכניות להרחבת העיר למאה אלף איש”, מציין חבר המועצה יוסי גולדמן, שמברך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח. “עם זאת, המטרה שלנו היא לדאוג לעתידה הכלכלי של העיר ולנסות ולהקים שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר”. גולדמן מודע לעובדה כי את המשא ומתן שניהלה המועצה סביב אישור רובע חריש דרום, במסגרתו הצליחה הרשות להפחית את מספר יחידות הדיור בשטח ולהוסיף שטחי תעסוקה, יאלצו קברניטי העיר לנהל שוב, ביתר שאת, בנוגע ל’חריש צפון’.

חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה

גולדמן מציין כי בשלב זה אין כל פרטים בדבר אופיו של השטח בו התחדשה העיר. “השטח הוא ברמת מתאר בלבד ועוד לא היתה ולו ישיבה תכנון ראשונה בנושא. זהו רק הגרעין שנשתל. אלו פירות יבשילו ומה יהיה צבעם? עדיין לא ידוע”.

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים לאלף משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14 אלף משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700 אלף מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נכון להיום שטחי המסחר הקיימים ברחבי העיר מסתכמים בכ-80 אלף מ”ר בלבד. שטחי תעסוקה ומסחר נוספים מתוכננים בחריש דרום (330 אלף) ובשכונת מעו”ף (150 אלף).

עיר של 100 אלף תושבים (כ-22 אלף משקי בית) זקוקה על פי אותו תחשיב למיליון ומאה אלף מ”ר של שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה. על פי תחשיב זה צריכה חריש צפון לספק לכל הפחות 500 אלף מ”ר של שטחי תעסוקה ומסחר. לא מפתיע אם כן, שעיריית חריש נערכת כדי לנהל מו”מ עם משרדי הממשלה על הפחתת יחידות הדיור ותוספת שטחים מניבים.

עודף תכנוני של שטחי תעסוקה

וזה לא המאבק היחיד הצפוי להתקיים על תא שטח זה. על ראשי העיר להיערך למאבק גם בזירה הארצית מול רשויות אחרות שעומדות בתור לקבל תוספת של שטחי מסחר בתחומן. לאחרונה המליץ מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לבטל תוכניות בנייה מאושרות של אזורי תעסוקה נרחבים, בעיקר בפריפריה, לאור נתונים שהצביעו על עודף תכנוני של שטחי תעסוקה במדינת ישראל. את המצב הקיים שייך מינהל התכנון לפער בין הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה לתעסוקה להכנסות מהארנונה למגורים, שדוחף רשויות מקומיות לקדם שטחי תעסוקה בשטחן, גם אם סיכויי המימוש שלהם אינם גבוהים. בין אזורי התעסוקה שנמצאים ברשימת התכניות שעלולות להיגנז נכלל גם אזור התעסוקה עירון הכולל כ-660 דונם, שתכניותיו מעלות אבק בקלסרי גורמי התכנון לאחר המתנה של קרוב לעשור.

אזור בלי יתרונות יחסיים

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי  צ’מנסקי-בן שחר מפרט: “מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה גילה שעד 2040 יהיו להם 200 מיליון מטרים של נדל”ן מניב מיותר. בישראל בונים כשני מיליון מ”ר בכל שנה ברחבי הארץ”. להערכתו של בן שחר, המיקום של שטחי חריש צפון, אינו אטרקטיבי דיו להקמת שטחי תעסוקה ומסחר. “ממשיכים לתכנן את חריש כמו שלא צריך לתכנן את חריש. אזור חריש צפון אינו מחובר לכביש 6,  לכבישי רוחב ארציים או תחנת רכבת”. בהתאם לזאת קובע בן שחר כי ההיתכנות של אזורי מסחר ותעסוקה בחריש צפון ובמעו”ף נמוכה: “זה לא מחלף קאסם, יקנעם או אזור אחר שיושב על כביש 6 או כביש רוחב, בדומה למה שקורה במודיעין. אלו מקומות מאולצים, כאילו נתנו לילדים לצבוע בסגול (הסימון לשטחי מסחר) את המפה”. בן שחר מייעץ לעיריית חריש ולמשרדי הממשלה למצוא את היתרון התחרותי של העיר ורק אז להתקדם עם התכניות: “עד שלא יבינו איפה יש לחריש יתרון תחרותי וינצלו אותו, אולי בשיתוף פעולה עם מועצות אחרות, חבל על הזמן, על הכסף ועל המאמץ לצייר מפות שלא יתממשו”.

חריש צפון תטופל על ידי הוועדה המחוזית

סמל הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חריש
לא תטפל בחריש צפון

עם או בלי יתרון יחסי, דבר אחד ברור כבר עתה. אישורה של תכנית חריש צפון, תיארך זמן רב, הרבה מעבר לקצב המהיר בו הורגלה חריש. הסיבה נעוצה בסיומו של המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש. הליך החקיקה שעבר בקריאה ראשונה ומאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות טרם אושר. גם לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, תוכל הוועדה לקדם רק תכניות שבהן עסקה בטרם פקע המנדט שלה. כלומר, הוועדה המיוחדת תטפל בתכנית חריש דרום, שכונת מעו”ף ומתחם הטרפז.

ומה לגבי חריש צפון? תכניות הבינוי יטופלו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (חיפה) ומשך הזמן, כפי שמתרחש בשאר חלקי הארץ, יארך מספר שנים. עד אז, אולי ישכילו הגורמים המתכננים למצוא את היתרון היחסי של חריש ולמנף אותו לטובת תכנון נדל”ן מניב הכנסות לקופת העירייה.

לקריאה נוספת: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

השאר תגובה

פרויקטים
גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה