התחלות חדשות בחריש: "לא אשקר, לפני פתיחת השנה, רעדו לי הרגליים"

מימין; כפיר בוארון, תפארת זרוק, יפתח שטיין

חריש היא עיר של התחלות חדשות. לעיתים המעבר לעיר או נסיבות משפחתיות אחרות כופים עלינו לחולל שינוי בחיינו, ולפעמים הצורך בשינוי הוא פנימי. כך או אחרת, מוטלת עלינו החובה להתמודד עם התחלה חדשה, מרגשת ומפחידה גם יחד. לקראת השנה החדשה, כפיר בוארון, תפארת זרוק ויפתח שטיין משתפים בהתחלות שלהם

כפיר בוארון, הוא מוותיקי חריש החדשה. הוא מתגורר בעיר כבר 6 שנים: "עברתי לחריש עם אשתי ההרה ב-2016 והיום אנחנו כבר עם ארבעה ילדים", הוא מספר. מאז שסיים את לימודי המסעדנות בבית הספר 'תדמור' לפני 11 שנה, הספיק בוארון לנהל מגוון עסקי מזון: בית קפה, מזון מהיר מטבח מוסדי ואוכל ביתי. עם המעבר לחריש חיפש בוארון עבודה בעסק מקומי ותוך זמן קצר נבחר לנהל את פיצריש, הפיצריה הראשונה שהוקמה בעיר ב-2017.

על פיצריש פיקד בוארון במשך שלוש וחצי שנים עד אשר סיבות אישיות הביאו אותו לעזוב את המקום: "לאחר שבני הרביעי נולד השגרה בבית הפכה מורכבת יותר, ונאלצתי לקחת הפסקה מהמטבח. ניהול עסק בכלל ועסק מזון בפרט דורש ממך להשקיע בו את כל כולך, ובתור אחד שנותן 200% בכל מקום עבודה, ראיתי שאני פשוט לא יכול לתת את התפוקה הזו באותה העת".

לאחר שהעביר את הניהול לידי אחיו אופק, בוארון שינה כיוון ובמשך שנה וחצי עבד כנהג. "במהלך התקופה הזו היו אינספור רגעים בהם רציתי לברוח ולחזור למטבח", הוא נזכר. התשוקה למטבח הכריעה לבסוף את בוארון והוא חזר לעסקי המזון ולניהול מסעדת Just Hala בעיר. "היתה זו חוויה קצרה למדי. בעל המקום החליט שהוא סוגר את העסק".

לתקוע יתד בעיר

בוארון זיהה את המשבר כהזדמנות והחליט לקחת את המקום לידיו: "במשך שנים בער בי הרצון לעבור מניהול של עסק עבור אחרים להקמת עסק משלי. הרגשתי שכעת זה הרגע הנכון להגשים את החלום". עם היכרות שצבר עם החך המקומי, ההבנה מה הציבור בחריש אוהב לאכול וכמה יהיה מוכן לשלם, החליט בוארון לפתוח את "מפגש בוארון", מסעדה בשרית שפתחה את שעריה לאחרונה.

לצד החששות הכרוכות בפתיחת עסק עצמאי, בוארון אופטימי לאור התנופה של העיר וכמות התושבים ההולכת וגדלה כל העת. "כל עסק שנפתח בחריש תורם משהו לפיתוח של העיר, במיוחד עסקים מצליחים שמדברים עליו מחוץ לעיר. ל"מפגש בוארון" אני מתכוון להביא את כל כולי, לכן גם החלטתי לכלול את שמי בשם העסק. בעזרת השם שיהיה זה מאמץ משתלם. אני מאחל לעצמי שיפקדו את המסעדה סועדים רבים ושהם יהיו מרוצים וירצו לחזור שוב. שאשמור על מגמה של עלייה כל הזמן, במטרה לתקוע יתד ולהיות כאן במשך שנים".

360 מעלות: חוזרת לעולם ההוראה

תפארת זרוק עברה לחריש לפני 4 שנים כשהיא בהיריון מתקדם. למרות ההתמודדויות עם עיר חדשה והרחבת המשפחה, היא החליטה לאתגר עצמה גם בתחום העסקי, עזבה את עולם ההוראה בו עסקה במקום מגוריה הקודם, ופתחה עסק עצמאי מקומי לטיפוח וקוסמטיקה.

"במשך שלוש שנים, היתה לי קליניקה לציפורניים וחנות מקוונת למוצרי קוסמטיקה. ניהלתי קבוצה של קולגות, לימדתי בנות שרצו להיכנס לתחום וארגנתי השתלמויות בתחום. כל זה קרה עד שהתגרשתי".

פירוק התא המשפחתי שינה באופן מהותי את עולמה. תפארת סגרה את העסקים והפכה לשכירה למשך שנה מטלטלת ורבת שינויים, החל מהתנסות קצרה בעבודה כסוכנת מכירות והמשך בעבודה במאפיה בפתח תקווה במשמרות לילה מתישות. "הייתי מתעוררת ב-2:00 בלילה כדי להגיע למאפיה בשעה 3:00", היא משחזרת. לאחר עבודה לתקופה קצרה ולא מוצלחת במיוחד במאפייה מקומית, החליטה תפארת כי היא מסתערת מחדש ובכל הכוח על תחום ההוראה.

מאפיית לחם לחינוך ילדים

"סידרתי את קורות החיים שלי, הדפסתי אותם והתחלתי לעבור בין בתי הספר בעיר, פניתי למנהלות ומזכירות, הצגתי את עצמי והצעתי את שירותיי". בשיא החופש הגדול, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, הגיע הטלפון המיוחל מאביבית לוי-משה, מנהלת בית הספר הממלכתי בצוותא שהודיעה לה כי היא מצטרפת למשפחת בית הספר כמחנכת כיתה ומורה למדעים. "מנהלת כמו אביבית לא פגשתי בשום מקום בעבר. מהרגע הראשון במשרדה, הרגשתי בבית והיא סייעה לי מאוד בהתאקלמות".

זרוק לא מסתירה את החששות: "אני לא אשקר, לפני פתיחת השנה, רעדו לי הרגליים. חינוך כיתה היה מבחינתי להיכנס לנעליים גדולות ולמשימה עם אחריות גדולה על הכתפיים בייחוד בעיר כמו חריש, כשכל הזמן מצטרפים ילדים חדשים וכל שינוי משפיע על המערך החברתי בכיתה. אלו אתגרים שאני מצפה להם. האחריות על חיים וחינוך ילדים היא משימה מיוחדת במינה ומעט מלחיצה, אבל ברגע שאתה קופץ עם הראש למים, המים כבר לא קרים".

תפארת מציינת בסיפוק רב כי שנת הלימודים נפתחה מבחינתה ברגל ימין: "החיבור עם ההורים והתלמידים היה מיידי. יוצא לי לדבר עם חברים על העבודה ואת התלמידים אני מתארת כילדים שלי. לא יכולתי לבקש התחלה טובה מזו. התפישה שלי היא הקניית ידע וערכים יחד עם הפעלות, משחק, חוויות וחידות. כשהמורה נהנה גם הילדים נהנים", היא מציינת בחיוך.

"אני מאחלת לעצמי להיות מלאה בכוחות לחדש ולרענן עבור התלמידים ולהגיע ליעדים שהצבתי עבור כל תלמיד ותלמיד כי הרי כל ילד הוא פרויקט בפני עצמו. וברמה האישית, השתלבות מלאה בתלם החינוך וצמיחה בתוך מערכת החינוך המקומית".

מחויבות לתפקיד משמעותי

המחנך הוותיק, יפתח שטיין, יחלק את זמנו בשנה הקרובה בין העשייה הפדגוגית לעשיה הציבורית. עבור שטיין, חבר המועצה החדש, היה זה סמלי ביותר שישיבת המליאה הראשונה בה לקח חלק היתה הישיבה החגיגית לפתיחת שנת הלימודים בעיר.

לשטיין, מחנך ומורה מקצועי בתיכון גוונים במ.א. מנשה, לא היו שאיפות לקחת חלק בפוליטיקה המקומית. אולם עם עזיבתו של גיל פישר את מועצת העיר ויתרו המועמדים ברשימה הליברלית על הכבוד, ויו"ר סיעת הליברלים, שני גרינברג, הציעה את התפקיד לשטיין. לשניים הכרות מוקדמת, והם הקימו יחד עם שותפים נוספים את עמותת חריש חופשית, הפועלת לקדם אירועי תרבות ופנאי לציבור החילוני והליברלי בעיר.

"קהילה וחברה תמיד היו לנגד עיני. מאז ומתמיד ראינו, אני ובת זוגתי מור, בעצם המעבר לחריש עשייה ציונית. הדרך והתהליך האישי שעברתי עם הקמת העמותה, שבעיני שינתה את פני העיר, ביססו אותי וגרמו לי להרגיש מוכן ושלם עם ההחלטה להצטרף למועצה ולהתמודד עם האתגר העצום והחשוב הזה", מציין שטיין. "לא ראיתי בעצמי אדם פוליטי ולא היה בי רצון להיכנס לפוליטיקה, אבל כשהנושא הפך אקטואלי ונזרקה לפתחי השאלה: "רגע, ומה איתך", פתאום היה ניצוץ.

"אמנם מדובר בעבודה התנדבותית, אך אי אפשר שלא להתייחס לתפקיד במועצת העיר כקריירה, יש כאן מחוייבות גדולה מדי ומי שלוקח אותה צריך לקחת אותה בלב שלם ובשתי ידיים. אני בהחלט רואה את התפקיד כאחד המשמעותיים שאבצע בחיי, זאת לצד עבודת ההוראה. יש לי המחוייבות לעשות זאת על הצד הטוב ביותר".

כר נרחב ליוזמות הציבור

שטיין עושה כאמור את צעדיו הראשונים בתחום העשיה הציבורית ומודה שיש לפניו דרך לא קצרה של למידה והסתגלות. בידיו של שטיין הופקד תחום איכות הסביבה, איתו היה מזוהה קודמו, והוא חבר בוועדות העירייה השונות. "השאיפה היא להמשיך את הפעילויות המדהימות שגיל החל בהן ולהמשיך ולדאוג כמובן לקהילות הליברליות בעיר".

"אני מאמין שעיר נבנית על ידי אנשים ולא על ידי בתים ומוסדות ולכן אנו צריכים לספק הזדמנויות לקהילות הליברליות בעיר לבנות קהילות ותרבות ובכך לתרום לאווירה הציבורית בעיר. התפקיד שלי הוא לאפשר כר נרחב ליוזמות שמגיעות מהציבור".

בחודש הראשון שלו כחבר מועצה מן המניין הספיק שטיין לקבל מספר תובנות: "תמיד ראיתי את האחריות של נבחרי הציבור וכובד הראש בקבלת החלטות וכעת מבפנים אני עד לרמת הרצינות ותחושת השליחות של כלל חברי המועצה ועובדי העירייה".

"השנה הזו היא בהחלט התחלה חדשה ומיוחדת עבורי. אני מאחל לעצמי ללמוד ולצמוח, להשפיע לטובה ולא לשכוח לרגע את כובד האחריות המוטלת עליי ושבמקביל אדע לשמור על האיזון בין העשייה הציבורית לפרטית. אני רק בתחילת הדרך, כיצד תיראה השנה הזו ואילו הישגים אקצור? עוד חזון למועד".