שנתיים לאחר חקיקת חוק העזר העירוני, "חוק השבת", שגיבשה מועצת העיר, מספר העסקים שפועלים בסופי השבוע בעיר נמוך. החוק טרם אושר על ידי משרד הפנים והסבירות שהוא יאושר כעת על ידי אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, נמוכה. כיצד משפיעה החקיקה שטרם אושרה על הסביבה העסקית בחריש? האם עדיין ניתן להתייחס לחוק השבת כאל "הישג" קואליציוני או שמדובר בחוק ריק מתוכן?

ב-20 בינואר 2021, התקבלה במועצת העיר החלטה תקדימית והיסטורית: חוק עזר עירוני לפתיחת עסקים וסגירתם אושר לאחר דיונים ארוכים, מתחים ולחצים מבית ומחוץ. החוק, המוכר בשם "חוק השבת", עבר ברוב של שבעה חברי מליאה.

שני חברי מועצה השייכים לקואליציה הצביעו נגד. "זהו הנושא הרגיש ביותר שחריש התמודדה איתו. במשך שמונה שנות כהונתי כראש המועצה, לא נתקלתי בהתמודדות מורכבת כמו זו שהיתה סביב חוק השבת". ציין אז בסמוך לאישורו, ראש העיר יצחק קשת.

הדיון הפומבי שהתנהל בימים שקדמו להבאת החוק לאישור, יצא למרחקים וגרר התבטאויות רבות של שרים וחברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית וכן מצד רבנים ומנהיגי דעה מהציבור הדתי-חרדי.

נוסח החוק הסופי שאישרה מועצת העיר, מתיר הפעלת בתי אוכל כגון: מסעדות ובתי קפה, קיוסקים וכן עסקי עינוג ציבורי, בימי המנוחה במספר מוקדים בעיר:

• קניון מור בפאתי העיר;
• מרכז מסחרי בר ברחוב אודם;
• מתחם מסחרי דונה בשדרות ההגשמה (בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא);
• מרכז מסחרי שכונתי עתידי ברחוב תמר בשכונת החורש, מול פארק המועצה;
• רצועת מסחר עתידית בשכונת מעו"ף;
• הפארק העירוני העתידי;

חנויות ומרכולים שבתחילה הוגדרו אף הם כמותרים לפתיחה בשבת, בקניון מור בכניסה לעיר ובשכונת מעו"ף, הוחרגו לבסוף והוצאו מהחוק לדרישת חברי המליאה הדתיים.
כפשרה, הורחבה פעילותן של עסקי ההסעדה למיניהם גם לשלושה מוקדי מסחר שכונתיים בעיר ובפארק המרכזי העתידי. יש לציין כי המרכז המסחרי 'שפיר' בשכונת בצוותא לא נכלל בחוק.

בשדרת דרך הארץ החוצה את העיר, נאסר באופן מוחלט על הפעלה של בתי מסחר. מנגד, פעילות בתי קולנוע, אולמות מופעים ומרכזי ספורט הותרו בכל האיזורים בעיר. עוד קבע החוק כי בימי מנוחה, ובשאר ימות השנה, לא יחול האיסור על תחנות דלק וחנויות נוחות, כמו גם מתן שירותי רפואה דחופה בקהילה, בכל שעות היממה.

המציאות המתעצבת בשטח

מה קורה בשטח מאז נחקק חוק העזר? בקניון MORE שבשטחו כבר פעלו עסקים בשבת עוד בטרם גובש חוק העזר, היתר הפתיחה שימר את המצב הקיים, כך גם לגבי תחנת הדלק וחנות הנוחות שקיבלו היתר להמשיך ולפעול בשבת. משחקיית 'פליי פארק' פועלת במקום בסופי שבוע, כמו גם סניף 'סופר פארם' שהחל מאז מאז לפעול אף הוא בימי המנוחה.

לעומתם גלידריית 'גולדה', מי שהחזיקה אז בתואר העסק הראשון בעיר שפעיל בשבת, הסבה לפני שנה וחצי את הסניף לכשר ווהפסיקה לפעול בימי המנוחה. בהמשך היא גם עזבה את הקניון. בית הקפה 'גרג' בחר מראש לפעול רק בימי חול ובמתכונת כשרה ובמצב הנוכחי סניף 'מקדונלד'ס' נשאר היחידי הפעיל בו בשבתות וחגים ולא הצטרפו אליו מאז עסקים נוספים.

במרכז המסחרי 'בר', ברחוב אודם פועלים כיום שני עסקים בסופי השבוע: 'קואלה בר' ו'יורו מרקט'.

במתחם המסחר של דונה בשדרות ההגשמה שבנייתו הושלמה בשנה האחרונה, נפתח בינתיים רק עסק אחד לממכר משקאות חריפים שאינו פעיל בשבת. עסקים נוספים טרם הוקמו שם.

במרכז המסחרי ברחוב תמר הממוקם בסמיכות למתחם צמודי קרקע, חלה התקדמות בשנה האחרונה והוכרז על קבלן זוכה במכרז להקמת המרכז. עם זאת, טרם החלה הבנייה.

רצועת המסחר בשכונת מעו"ף, שנכללה ברשימת השטחים המסחריים שהותרו לפעול בשבת, היתה ועודנה שטחי בור שלא נעשה עד כה כל ניסיון לשווקם ליזמים. ההערכה האופטימית היא שתהליך פיתוחה יארך שנים ארוכות.

בפארק העירוני העתידי בו יפעלו עסקים בשבת – החלו עבודות הפיתוח והוא אמור להיפתח לציבור בסוף שנת 2023.

דבר אחד כבר ברור לגבי כל אותם השטחים העתידיים שהוזכרו לעיל והוא שאופיים ומתכונת פעילותם יוכרעו, בסופו של דבר, על בסיס שיקולי הכדאיות הכלכלית של היזמים, בעלי העסקים והמפעילים. חשוב להדגיש כי היזמים יכולים לפעול במתחמים אלה בשבת אך אינם חייבים. חוק אינו השבת אינו מחייב אותם לפעול בימי המנוחה.

להבדיל, היות וחוק השבת טרם אושר, בעלי עסקים יכולים תיאורטית לפתוח עסק שפועל בשבת בכל רחבי העיר, ללא קשר לקווים המנחים שהחוק הציע.

מדוע לא אושר החוק עד כה?

בשנתיים האחרונות היתה זו השרה איילת שקד שהחוק הונח לפתחה אך היא לא אישרה את סעיפיו וכעת, עם חילופי השלטון, תעבור הצעת החוק לשולחנו של השר הנכנס דרעי שיידרש לסוגיה. מדוע שקד לא אישרה את החוק?

"משרד הפנים דרש מאיתנו מספר תשובות בנושאים משפטיים שהעלה. השבנו להם על הכל, אך אז, כמה ימים לאחר מכן, יצאה ההודעה על פירוק הממשלה וההליכה לבחירות", מסביר חבר המועצה יוסי גולדמן ומי שפיתח קשרים פוליטים פוריים עם השרה היוצאת שקד. "להבנתי  היתה מניעה במצב זה על חתימה של חוקי עזר. נאמר לי שזה בעייתי לחתום על החוק בעת של חילופי שרים במשרד", הוא מציין.

עם זאת, גולדמן מציין כי קווי היסוד של החוק ברורים לכולם ומהווים מערכת כללים ברורה גם בטרם נחתם החוק: "בעלי עסקים ותושבים כבר יודעים ומבינים מה מתוכנן להיות בעיר בכל הקשור להפעלת עסקים בשבת, מאיזה סוג מותר לפתוח והיכן. מי שיש לו כוונה לפתוח עסק באופן טבעי בודק מראש את הנושאים הללו, כי בחירת מיקום שגוי, עלולה, ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, לעלות מאות אלפי שקלים לבעל העסק (שבחר לפתוח עסק בשבת, ל.ש). בהחלט ניכר כי גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום. לראייה, אני לא מכיר אף עסק שיש לו יומרות לפעול בשבת והוא ממוקם באחד המקומות שלא הוסדרו לשם כך".

אין שינוי, אין התקדמות

"לא ראיתי יותר מדי שינויים בעיר מאז שהחוק הזה אושר והוגש למשרד הפנים, לא נפתחו כאן מקומות בילוי חדשים בשבת והמקומות שעובדים בשבת בעיר היו פתוחים עוד טרם החוק. לא נראה שיש כל התקדמות בפיתוח של האזורים הנוספים שמופיעים בחוק", מציין רומן קזרנובסקי, תושב העיר ומנהל עמותת דוברי הרוסית 'חרישניק'.

קזרנובסקי  מתייחס למציאות כיום בחריש ולעובדה שאף עסק אינו בוחר לפעול בשבת כאוות נפשו למרות שלא קיים איסור חוקי: "המציאות ברורה. מדובר כיום בתחום אפור, אבל ברור שלא הייתי פותח עסק שפעיל בשבת בדרך ארץ מתוך הבנה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אאלץ לסגור אותו. לגבי השיקולים של העסקים, מדובר בהחלטה כלכלית שלהם בהתאם לאוכלוסיית היעד שלהם".

"יש בעיר כיום כבר אוכלוסייה גדולה שראויה ומעוניינת במקומות בילוי ומסעדות בשבת בעיר, כנראה שבשלב זה אין מספיק בעלי עסקים אמיצים לבוא ולשרת את האוכלוסיה הזו", מוסיף קזרנובסקי. "כמובן שהייתי שמח שיהיה לי הכל בתוך העיר ושלא אצטרך לנסוע החוצה מחריש בשבת, אבל בסופו של דבר אני יכול. הקושי גדול בהרבה עבור אלו שלא מחזיקים ברכב פרטי, עולים חדשים רבים שאין עבורם מענה מספק. אנחנו עיר מעורבת, אמנם לא לאס וגאס, אבל גם לא בני ברק או אלעד והחוק הוא פשרה לכולם. אנחנו מהצד החילוני קיבלנו את הפשרה הזו ואני אופטימי שהסטטוס קוו בעיר יישמר וכל אחד יזכה לפתרונות ולצרכים שלו".

ניהול המרחב הציבורי בהתאם לעקרונות החוק

"הסבירות שחוק השבת יאושר לא גבוהה", מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ואחת מאדריכלי החוק. גרינברג איננה מופתעת מהעיכוב באישור החוק והיא מסתמכת בדבריה על מקרי עבר ועל רשויות נוספות שממתינות תקופה ארוכה לתיקונים בחוקי עזר שהגישו.

הסיבה המרכזית בעיני גרינברג היא הדמויות שמאיישות את משרד הפנים בשנים האחרונות ומגיעות מעולם דתי-שמרני: "אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, התנגד לחוק הזה מלכתחילה והוא לא יאשר שום חוק שמתיר פתיחה של עסקים בשבת", היא מדגישה.

אז מה הלאה? גרינברג סוברת כי סטטוס הביניים בו מצוי החוק כיום יישאר על כנו וכי רוחו וסעיפיו כפי שגובשו במליאת המועצה הם שישרטטו את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר גם מבלי אישור ממשלת ישראל. "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי, לדוגמה, הייתי מצפה שעסקים שאינם שומרי כשרות יפתחו את העסק באותם מיקומים המתירים פתיחה בשבת. הסקטור העסקי צריך באופן טבעי לערוך סקר מקדים כדי להבין איפה הכי כדאי לו להקים את העסק. חשוב גם לציין כי ריבוי עסקים מאותו סוג באותו מתחם מעצים את כלל העסקים".

"החוק משרת את הציבור החילוני"

לטענה כי המענים עבור הציבור החילוני נותרו דלים על אף החוק שהצטייר אז כבשורה גדולה המיטיבה עם כלל המגזרים, מזכירה גרינברג כי חלה התקדמות בשנה האחרונה עם היזם שזכה במכרז להקמת המרכז המסחרי ברחוב תמר ועם הפארק העירוני שצפוי לכלול עסקים שפעילות תותר בשבת המצוי בהקמה.

גם לטענה כי בשטחי מעו"ף המיועדים להקמת מתחמי בילוי ופנאי משמעותיים יותר, טרם חלה התקדמות, משיבה גרינברג: "אם היינו בסיטואציה שכבר אין מקום בכל המרכזים שכבר בנויים עבור עסקים שפתוחים בשבת, הייתי אומרת שאנחנו בבעיה אך לא כך המצב בשטח. יש איפה להקים עסקים שפתוחים בשבת וזה נתון לניתוחים ושיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העסקים". עוד היא מוסיפה: "עקרונות החוק לחלוטין נותנים מענה ומשרתים את הציבור החילוני, גם בזכות הפריסה הגאוגרפית וגם מבחינת השימושים האפשריים", והיא מסיימת בנימה אופטימית: "מבחינת הניצול בשטח? צריך לתת לעיר ולסביבה העסקית זמן להתפתח וזה יקרה".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה לשאלות על סטטוס החוק ומהן הסיבות בגינן האישור מתעכב.

לקריאה נוספת: החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

תושבי חריש חגגו באירוע היסטורי את הפיכתו הרשמית של הישוב לעיר ואם בישראל. האירוע שהופק על ידי עיריית חריש ותוקצב במאות אלפי שקלים כלל תערוכת צילומים, פעילויות לילדים והופעת אמן. גם הפוליטיקאים לקחו חלק בחגיגה: בנימין נתניהו הבטיח בפעם השלישית לתושבי חריש, חיבור לכביש 6

אלפים מתושבי העיר חגגו אתמול (שלישי) את הפיכתה הרשמית של חריש לעיר. האירוע תחת הכותרת "מחלום למציאות", התקיים בפארק הצגן וכלל הצגת פעילויות קהילתיות שונות בעיר, תערוכת צילומים המשקפת את התפתחות העיר, פעילויות לילדים והופעת אורח של האמן בניה ברבי.

האירוע התקיים חודשיים לאחר ששרת הפנים, איילת שקד, ביקרה בעיר והכריזה בטקס קצר וסגור לקהל הרחב, על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

350 אלף שקלים השקיעה עיריית חריש בהפקת החגיגה ההיסטורית ההמונית וכללה בשלב הברכות גם פוליטיקאים שמלווים את הקמת העיר, ביניהם, איילת שקד, יואב גלנט ובנימין נתניהו.

ראש העיר: "הסיפור של חריש הוא פלא פלאים"

ראש העיר יצחק קשת נאם באירוע וציין בפתח דבריו: "אני יכול להעיד שהסיפור של חריש הוא פלא פלאים. כי לפני שבע שנים לא היה כאן כמעט כלום ובמקום הזה שאנו עומדים ברגעים אלה היה יער. כך גם בשאר שכונות העיר. לא היו בתים, כבישים, פארקים, גני ילדים ובתי ספר. כמעט לא היו תושבים. היה רק ישוב קטן".

הוא הוסיף ואמר: "אין בישראל אח ורע לקצב התפתחות עירוני כזה. חריש קבעה שיא ישראלי בקצב הקמת עיר חדשה בישראל והכול תוך כדי אכלוס של עשרות אלפי תושבים חדשים". קשת התייחס בדבריו לאתגרים המרובים של הקמת רשות חדשה וצומחת ולתנאי אי הוודאות בהם נאלצה המועצה לפעול ולתכנן קדימה מבלי לדעת מיהם התושבים שיעברו להתגורר בפרויקט הלאומי החדש.

"היו 1,001 סיבות לכך שהפרויקט הלאומי של הקמת חריש יכשל אבל הוא הצליח", הדגיש קשת וייחס את ההצלחה לשתי החלטות הממשלה, הראשונה משנת 2015 והשנייה ממאי 2022 שהזרימו לחריש מיליארדי שקלים. "בלי התמיכה הממשלתית חריש לא היתה מסוגלת להפוך לעיר". הוא אמר. קשת הודה לשותפי העשייה ממשרדי הממשלה השונים וסיכם את דבריו באומרו לתושבים: "פרויקט הקמת העיר הצליח בזכותכם. בזכות תושבים שבחרו בחריש להקים בה את ביתם ולגדל בה את ילדיהם".

חריש כהוכחה לחזון שמתממש

בין המברכים את חריש ביום חגה היה גם נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, ששלח ברכה מצולמת: "זהו יום חג של ממש. בראש וראשונה לכם וגם למדינת ישראל", ציין נשיא המדינה בפניה ישירה לתושבים. "לא בכל יום אנו זוכים להכריז על עיר ואם חדשה בישראל. עיר חדשה היא ברכה גדולה לא רק לתושביה אלא לאזור כולו ולמדינה כולה. זוהי תוספת חשובה של חיים של פריחה בכל מובן באזור הזה.

"חריש היא הוכחה ניצחת שחזון גדול יחד עם התמדה ואמונה, יכולים בסופו של יום להתממש", סיכם נשיא המדינה.

שרת הפנים איילת שקד נטלה גם היא חלק בחגיגה. היא פירגנה לראש העיר, לחברי המליאה ולצוות המקצועי בעירייה ונשאה נאום קצר במיוחד: "חריש היא פרויקט לאומי אדיר, הצלחה אדירה של עיר חדשה שנבנתה בקצב הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. לא היתה עיר שנבנתה בקצב הזה, היום יש 29 אלף תושבים תוך כמה שנים יהיו 60 אלף תושבים.

"עבדנו קשה כדי שלעיר הזו יהיו כל התשתיות, החינוך, כבישים ומה שצריך. העברנו החלטת ממשלה של מעל חצי מיליארד שקל. יש לכם מערכת חינוך מדהימה, ועדת תכנון ובנייה מיוחדת שעובדת, לא היה פשוט ועשינו את זה. תמשיכו להיות כאלה מדהימים עם ראש עיר מדהים, חברי מועצה מדהימים, מנכ"ל, יש כאן צוות נהדר. שתהיה לכם חופשת קיץ מהנה".

עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה

שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, שליווה את חריש מתחילת הדרך סיפר על ההכרות שלו עם הישוב עוד מימיו כמפקד חטיבה בג'נין, וכיצד פרויקט הקמת הישוב שלא התרומם במשך 20 שנים קיבל רוח גבית בעזרת החלטת הממשלה הראשונה.

"בשנת 2015 כשנכנסתי לתפקידי כשר הבינוי והשיכון הגעתי לביקור ראשון בחריש והבנתי שהעסק לא מתקדם. תוך זמן קצר התכנסה ישיבה של ממשלת ישראל במשרדים הישנים של המועצה. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו יחד עם הרכב השרים קיבלו החלטות להפוך את חריש לפרויקט לאומי. אמרתי להם תוך 7 שנים יהיו כאן 12 אלף יחידות מאוישות".

גלנט התייחס גם לניסיונו כשר הבינוי והשיכון ולהבנה שיש יותר מדי גורמים שעוסקים בבינוי שהובילה אותו לפיתוח המכרז "הכל כלול" הראשון בישראל, במסגרתו קבלן אחד היה אחראי על בינוי יחידות הדיור, הפיתוח הסביבתי, מבני הציבור וכל הנדרש לחיים מלאים בשכונה. "הצעתי רעיון אחר שמעולם לא נוסה. כך נולד הרעיון של מה שלימים הפך להיות שכונת בצוותא, זו צריכה להיות בנייה של כל שכונה בישראל בהיקפים האלה", הוא הוסיף. "אני שמח להיות במעמד הזה שבו חריש, אותה הכרתי כישוב קטן עם 3,000 איש ואישה עם בתים נמוכים, הופכת לעיר ואם בישראל עם כ-30 אלף תושבים בקירוב.

"נניע את השלבים הבאים ונביא לכך שבחריש יגורו 100 אלף תושבים ברווחה ויבססו את האחיזה הציונית בחלק המערבי של נחל עירון-ואדי ערה ויהוו עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה, יצירה ושגשוג לתושבי מדינת ישראל והאזור", הוא סיכם.

נתניהו מבטיח בפעם השלישית

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו היה אחד מאורחי הכבוד של ראש העיר. "אני שמח להיות פה ולראות במו עיני מקרוב את ההתפתחות האדירה של חריש. לפני תריסר שנים הגענו הנה וראינו רחובות כורכר ושלדים של בניינים ודמיינתי יחד עם חברי מה יכול להיות כאן", ציין נתניהו שקידם את החלטת הממשלה הראשונה לפיתוח העיר חריש.

"קיבלנו על סמך הדמיון והחזון הזה החלטת הממשלה להטות את חריש למסלול הבראה. ראינו את הפוטנציאל האדיר של חריש הן מבחינת המיקום והן מבחינת הביקוש העצום למגורים בישראל ואפשרות חדשה לכלכלה ותעסוקה".

נתניהו חזר בפעם השלישית על הבטחתו לחבר את חריש לכביש 6, הבטחה אותה מסר בשני ביקורים שונים בעבר: בביקורו הרשמי בחריש בשנת 2015 לקראת גיבוש החלטת ממשלה, ובטקס השקת שכונת בצוותא במרץ 2021

"אני רציתי דבר אחד לעשות שהוא חשוב לכל אחד ואחת מכם, אמרתי, יצחק, אנחנו צריכים עכשיו לקבל עוד מחלף כדי שלא יסתובבו דרך ברקאי, לעשות את כל הסיבוב הזה. כדי שתוכלו להיכנס ולצאת בקלות והתחלתי לפעול בעניין הזה גם כן. לצערי הממשלה הזאת שהיתה, ממשלת המחדל, לא קידמה את העיר, סלילת הרכבת העיר, לא עשתה את המחלף.

"הבטחנו וקיימנו, עשינו כאן רבות, העיר בקפיצה אדירה אבל צריך להשלים את הדבר הזה. אם תתנו לי שוב את המנדט לראש ממשלה, אני מתחייב לתת לכם את מה שמגיע לכם, את המחלף ואת הנגישות. בעזרת השם ובעזרתם נעשה זאת לרווחת כל תושבי ותושבות העיר".

נתניהו סיכם באומרו: "מחריש יוצאת בשורה לאומית גדולה, בקול גדול ולא בשורה חרישית, 'עוד אבנך ונבנית' כדברי הנביא ירמיהו. חג שמח לכם חריש".

חברי המליאה אישרו הקצאת 350 אלף שקלים לטובת חגיגת שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר. לאירוע יוזמנו "בכירי מדינת ישראל" וכל תושבי חריש. ראש העיר: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחת בחייה של עיר"

חברי מועצת העיר אישרו אמש (רביעי) בישיבת המליאה הקצאת תקציב בסך 350 אלף שקלים, לטובת הפקת אירוע חגיגי לרגל הכרזת חריש כעיר.

"לאירוע יוזמנו בכירי מדינת ישראל", ציין ראש העיר יצחק קשת ולצד זאת הוסיף: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחה בחייה של עיר. זה עומד להיות אירוע חגיגי וכל העיר תוזמן לאירוע".

כזכור, ב-24 במאי 2022, ביקרה שרת הפנים איילת שקד בחריש והכריזה בפני קהל מצומצם על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

לדברי ראש העיר, האירוע יכלול הופעת אומן והתקציב הנדרש כולל הוצאות אבטחה, רישוי, ביטחון, וגידור. לשם השוואה, תקציב אירועי יום העצמאות האחרון בחריש, הסתכם בכ-700 אלף שקלים.

עם זאת, טרם נקבע תאריך, "זה נבדק כעת מול בכירי המדינה", הסביר קשת, וטרם הוחלט על מיקום האירוע. חבר המועצה, יוסי גולדמן, ביקש לבחון את האפשרות לקיים את האירוע בשדרת דרך ארץ ומנהלת מחלקת האירועים מרלן אהרנוסון ציינה כי "הנושא מורכב והתקציב מוגבל אולם זה נבחן כעת בהיבטים של ביטחון ובשאר ההיבטים". עוד ציינה אהרונסון כי האירוע יכלול מתחם ייעודי שיציג את כל הפורומים והקהילות הפעילות בעיר. "חשוב לנו שהתושבים יהיו גאים לקחת חלק באירוע ולהציג את הפעילויות היפות שקיימות בעיר", היא סיכמה.

לקריאה נוספת: חריש הוכרזה כעיר בישראל!

ממועצה מקומית לעיר: בביקור שערכה הבוקר (ג׳) שרת הפנים, איילת שקד, בחריש, חתמה השרה על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש לעיר בישראל

צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת חודש אפריל, חתם מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, על מנדט עבור 'הוועדה הגיאוגרפית הקבועה לבחינת מעמד מוניציפאלי ולבחינת מיזוג רשויות מקומיות מרצון', בראשות גבי מימון, לבחינה והמלצה בפני שרת הפנים בדבר שינוי המעמד המוניציפאלי של המועצה המקומית חריש. כיום, חתמה רשמית שרת הפנים על שינוי מעמדה המוניציפלי של העיר, בהתאם להמלצת הוועדה הגיאוגרפית.

ההחלטה על שינוי מעמדה המוניציפלי של חריש ממועצה מקומית לעירייה התקבלה לאור צמיחתה של המועצה והתכנון העתידי שאמור להביא לגידול רב יותר, בהתאם לתכנית הממשלתית לפיתוח העיר חריש באמצעות השקעות תקציביות של משרדי הממשלה השונים המובילים הן לפתרונות תחבורה, הן לחיזוק אזורי התעסוקה, חיזוק התעשייה והמשרדים וכמובן הצפי לגידול האוכלוסייה.

בין שיקוליה של הוועדה, ניתן לציין את מאפייניה הדמוגרפיים של הרשות הן בהיקף האוכלוסייה הקיים, כאשר כיום מתגוררים בחריש למעלה מ-35,000 תושבים וב-3 שנים הקרובות צפויה אוכלוסיית הרשות לגדול לכ-60,000 תושבים לפי התחזיות. בנוסף, בעיר מתרחש פיתוח אינטנסיבי וניהול תקציבי פיתוח, ונדרש עוד גידול בתעסוקה ובתעשייה בעיר אשר יובילו את חריש לכדי חוסן כלכלי.

הכרזת העיר והחתימה נערכה במסגרת ביקור שרת הפנים ומנכ"ל משרדה, יאיר הירש ונציגי המשרד בחריש ובמעמד ראש הרשות המקומית, יצחק קשת.

שרת הפנים, איילת שקד: "כפי שהתחייבתי, הכרזתי היום על חריש כעיר ואם בישראל. חריש היא פרויקט לאומי של הקמת עיר חדשה בישראל – ההכרזה עליה כעיר היא הכרזה על הצלחת הפרויקט. חריש היא מודל להקמת עיר יציבה בתוך עשור ולוקחת חלק משמעותי בהתמודדות עם משבר הדיור. שכונות שלמות, מערכת חינוך גדולה, מבני ציבור, פארקים וכ-29 אלף תושבים – וכל זה בשבע שנים בלבד.

״ההקמה והפיתוח של חריש היו כרוכים בהתמודדות עם אתגרים ייחודיים של בניית עיר כמעט מאפס, הקמת השירותים העירוניים והכל תוך כדי קליטת עשרות אלפי תושבים חדשים – אלה אתגרים שעיר ותיקה לא נדרשת להתמודד איתם – וחריש עמדה בהם בהצלחה. מברכת את ראש העיר החדש, ואת תושבי העיר שאנשיה גרמו לפרויקט הלאומי הזה לקום ולצמוח.

״הממשלה עומדת לימינה של חריש ולאחר החלטת הממשלה החשובה שעברה בעניינה אני מאמינה שחריש תהפוך להיות עיר חזקה ויציבה בזכות עצמה״

מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש: ״התרשמתי מהמחויבות והמסירות של עובדי הרשות ונבחרי הציבור בהתמודדות שלהם עם אתגרי הפיתוח, אני שמח להיות במעמד זה ומאחל לכם תושבי העיר כי תמשיכו לגרום לעיר לצמוח ולהתפתח ולשפר את איכות חייכם"

ראש עיריית חריש, יצחק קשת: "היום אנחנו חוגגים נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של העיר הצעירה שלנו. ההכרזה החשובה היום על הפיכתה של חריש לעיר היא ההכרה הרשמית בהצלחת הפרויקט הלאומי הכל-כך מיוחד הזה: הקמת עיר חדשה בישראל. המלאכה לא הסתיימה, תהליך הקמת העיר עדיין בעיצומו וחריש ממשיכה כל הזמן לצמוח ולגדול בקצב אדיר. רק לאחרונה אושרה החלטת ממשלה חדשה לעיר, בהיקף של כחצי מליארד שקל. האתגר גדול, ואנחנו שמחים על כך ששרת הפנים איילת שקד וראש הממשלה עומדים לצידנו"

יו״ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, מושיק גולדשטיין: ״האצת הבנייה בחריש היא הפתרון הישים והמהיר לבעיית יוקר הדיור בכל מדינת ישראל. אני מתחייב שהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. בהנתן הנחייה ממשלתית להאצת הבנייה ולקדם שתי שכונות חדשות הטרפז וחריש ב' בהיקף של 2,000 יחידות דיור נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני״.

חריש מתחדשת בכ-2,400 דונמים בצפון מזרח העיר ובדרומה. החלטת משרד הפנים על הרחבת שטחי השיפוט החדשים של העיר תגדיל את העיר ל-100 אלף תושבים ותספק שטחי תעסוקה חיוניים לחריש. "השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך"

צילום: יוסי גרוס

ב-30 בנובמבר 2021 חתמה שרת הפנים איילת שקד על הרחבת שטחי השיפוט של העיר חריש. ההחלטה שהתקבלה התבססה על המלצותיה של הוועדה הגאוגרפית חיפה לשינוי שטחי השיפוט, בין מ.א מנשה, חריש ובסמ“ה (מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה). המלצות הוועדה הגאוגרפית שהתפרסמו באוקטובר 2020 והציעו להגדיל את שטחי השיפוט של חריש בכ-50 אחוזים – לא התקבלו במלואן.

השטח שהומלץ במקור לקליטה בתחום המוניציפלי של חריש כלל 3,932 דונם, אך בסופו של דבר צומצם לכדי תוספת של כ-3000 דונם בלבד (מסומנים במפה בצהוב). מנגד נאלצה חריש לוותר על כ-600 דונם (מסומנים במפה בסגול) שהיו עד כה בתחום שיפוטה לידי הרשויות מנשה ובסמ"ה. בסך הכל קיבלה חריש כ-2400 דונם המגדילים את שטחה הנוכחי בעשרות אחוזים.

צפון מזרח: השטח שמבטיח את עתיד העיר

תהליך קביעת הגבולות החל עוד בשנת 2017 ובארבע השנים האחרונות התקיימו עשרות דיונים בנושא זה, המשמעותי גם לחריש וגם ליישובי הסביבה, זאת במטרה לסייע להתפתחות חריש בהמשך להחלטות הממשלה בעניין.

ההחלטה החדשה מעבירה לידי חריש ארבעה תאי שטח חדשים. האחד, שטח של כ-1,900 דונם (שטח ה') מצפון מזרח לעיר בין היישובים אום אל קוטוף וערערה וממזרח למחצבת ורד. תא השטח האמור הוא הגדול ביותר שישויך לגבולות השיפוט של חריש והוא נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65.

תא שטח זה שמתווסף מעתה לחריש, צפוי לשרת את תכנית התכנון לטווח הארוך של חריש כעיר עם 100,000 תושבים, להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשייה לעיר ובכך לממש את יעדי הממשלה בהקמת העיר.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח ומעיד שהמועצה תעשה ככל יכולתה על מנת שמירב השטחים שם יופנו לבניית שטחי תעסוקה. "נשים את מלוא משקלנו בנושא זה. משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות שם מגורים נוספים ורובע חריש דרום לבדו לא יספיק להרחבה של העיר למאה אלף איש, אבל המטרה שלנו היא לנסות ולבנות שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר. השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך".

שטחי חריש דרום הובטחו

בנוסף לשטח הצפוני, שויכו לתחום השיפוט של חריש שלושה שטחים דרומית לעיר: שטח שכונת חריש דרום (ב'1) ושני שטחים נוספים קטנים יותר בגודלם, דרומית לשכונות הפרחים והחורש ביער חריש ותל זאבים מצפון למייסר ומצר (ב'2 וב'3).

התכנית להקמת רובע חריש דרום אושרה לאחרונה והיא כוללת מגורים לצד שטחי תעשייה ומסחר. השטח ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתה ומדרום ליישוב מצפה אילן לא הועבר לחריש חרף ההמלצות היות והוא אינו מיועד לפיתוח. כך גם שטח ביער עירון צפונית לחריש שהומלץ לספחו לחריש. משרד הפנים נימק את הסירוב כי אין התכנות לפיתוחו של השטח ועל כל אין נימוק ממשי להעבירו לידי חריש בשלב זה. תא שטח נוסף הגובל בכפר ברטעה ממערב נותר כשטח ללא שיוך מוניציפלי בניגוד לעמדת הועדה הוועדה הגאוגרפית שהמליצה לשייכו לחריש.

מחצבת ורד: תביעה לחלוקת הכנסות

אחד השטחים המשמעותיים שנותר מחוץ לגבולות המוניציפליים של חריש הוא שטחה של מחצבת ורד. עם זאת, התביעה של חריש לזכות בנתח מהכנסות המחצבה טרם נסתיימה. "שרת הפנים מבינה את הצורך של חריש בהכנסות ומודעת לעובדה שכיום אין לחריש שטחי תעסוקה מספקים ולכן והיא החזירה את מחצבות ורד לדיון בנושא חלוקת ההכנסות", מסביר גולדמן ומוסיף כי הוא מקווה שהחלטה בנושא תתקבל בקרוב וחריש תצא נשכרת ממנה.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש התייחס גם הוא לסוגיה ואמר כי "אני מקווה כי גם הדיון על מחצבת ורד יסתיים בהקדם, ותחול חלוקת ההכנסות לאחר שתוצג בפניי עמדת הוועדה הגאוגרפית ואקבל החלטה בעניין".

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו גם לנושא המחלוקות שצצו מול הרשויות השכנות: "קיימנו שיח עם שכנינו והגענו למספר הסכמות, אבל לא על הכול. יש נושאים שעליהם לא הסכמנו להתפשר, כי ידענו שהם הכרחיים להמשך ההתפתחות של העיר. השטחים החדשים מדרום יאפשרו את המשך הקידום של הקמת שכונת חריש דרום, ועל חלק משמעותי מהשטחים החדשים מצפון אנחנו מתכננים התרחבות של אזורי תעסוקה. אני מודה לשרת הפנים איילת שקד על ההירתמות למען חריש".

שרת הפנים איילת שקד: "אנו מחוייבים להחלטת הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

החברה להגנת הטבע: החלטה כוחנית

כצפוי, החלטת שרת הפנים לא התקבלה יפה בקרב הארגונים הירוקים שהתנגדו נחרצות למהלך. החברה להגנת הטבע מסרה ל'חריש סיטי' בתגובה לאישור הרחבת שטחי השיפוט: "משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והעיר חריש, מנסים בכל דרך להשתלט על השטחים הפתוחים הנמצאים מצפון לעיר, ובכך לרמוס ברגל גסה, את הטבע באזור. הרחבת גבולות השיפוט היא צעד נוסף, שמצטרף להארכת פעילות הוועדה המיוחדת של חריש ולניסיונות לקדם תכנית מתאר לעיר, אשר מציעה לבנות את מרביתה על השטחים הפתוחים הללו, בכוחנות. החברה להגנת הטבע, תפעל ככל יכולתה ובאמצעים העומדים לרשותה, על מנת למנוע מהעיר חריש להתרחב צפונה ולגרום לנזקים קשים, גם לסביבה וגם ליישובים הסובבים אותה".

לקריאה נוספת: