20,005 בעלי זכות בחירה רשומים בפנקס הבוחרים בחריש לבחירות המקומיות הקרובות. מאות מהם, בני ה-18-17, יצביעו לראשונה בחייהם. רשמים חלקיים, ולא בהכרח מייצגים, עם שלושה נציגים של הדור

מחכה לפארק הגדול ולקליטה סלולרית

נהוראי אלמליח, בן 18, תלמיד אתגרי העתיד. מתגורר יחד עם אמו כבר שלוש שנים בחריש. אלמליח אוהב את העיר: "גרתי בטבריה וזה הרבה יותר טוב משם. הכל חדש כזה, יותר נעים, יש אווירה שלווה בעיר".

אתה מודע לבחירות המקומיות שמתקיימות בעוד שבועיים? "כן, אני יודע".
אתה יודע למי אתה הולך להצביע? "כן, ליצחק קשת. אני לא בדיוק מכיר אותו אבל ראיתי מה שהוא עשה בעיר, כמו כל הפארקים לאנשים".
בכיתה או בין החבר'ה שלך בחריש מדברים על הבחירות? "לא, לא שומע כל-כך".
הבית שלך הוא בית פוליטי? מדברים על מה שקורה בעיר? "יש לנו שלט של יצחק קשת במרפסת שאמא שלי, שהיא פעילה ותומכת, תלתה, אבל לא ממש מדברים על הבחירות".

אתה יודע מיהם המועמדים לראשות העיר? "כן, אני מכיר את כולם, יוחאי פרג'י. איציק לב ויש עוד אחד, משה בן זיקרי".
ואת המפלגות שמתמודדות על מקום במועצת העיר אתה מכיר? "את מתכוונת לליברלים?"

יש חמש מפלגות עצמאיות. "לא מכיר את האחרים, לא חסר את אומרת… ".
איך ההרגשה להצביע בפעם הראשונה? "מטורף, התרגשות של פעם ראשונה".

ומה אתה מצפה שיקרה אחרי הבחירות בחמש השנים הבאות? "אני מחכה שיגמרו לבנות את הפארק הגדול, שיהיה מקום שאפשר להיות בו עם חברים, ושידאגו לקליטה סלולרית, הגיע הזמן".

מה אתה חושב שנבחרי הציבור צריכים לקדם אחרי הבחירות? "מקומות בילוי לצעירים".
אתה יודע מי מהמתמודדים מבטיח לדאוג למקומות בילוי לצעירים? "לא".

"עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות"

ספיר עדרי, בת 18, מתגוררת בחריש שנתיים וחצי יחד עם אמה ואחיה הצעיר. "אחי הוא תלמיד אתגרי העתיד. גם אני למדתי שם, סיימתי שמינית. אני לומדת ועובדת מהבית ומתגייסת בקרוב".

עד כמה את מכירה את הבחירות המקומיות בחריש? "האמת היא ששמעתי קצת על הבחירות, גם מהשכנים וגם מכל מיני אנשים, וגם אני רואה את כל השלטים, את הקמפיין של המתמודדים. חוץ מזה, אני לא הכי בכל העניין של הבחירות".

הבית שלך הוא בית פוליטי? המשפחה מעורבת ומדברת על הבחירות בעיר? "לא בכלל לא".

מה מבחינתך הכי חשוב שיקרה בחריש? "וואו, לדעתי, השקעה בנוער ובנוער הבוגר יותר. ובכל מה שקשור גם למקומות בילוי ולמסגרות עבור אנשים שהגיעו לכאן בי"ב, ואין להם בית ספר, כמוני. אני לא מדברת רק על מקומות בילוי, אלא על מקומות שאפשר לשבת בהם, מקומות בטוחים לנוער".
עד כמה לדעתך הבחירות חשובות לעתיד העיר? "לגמרי חשוב, בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטות גם יש לו את הכוח לשנות, להשפיע, לתקן. זה לגמרי דבר שהוא משמעותי".

את מכירה את המתמודדים? את יודעת למי את הולכת להצביע? "עוד לא החלטתי, אבל אני מכירה כמה. אני מכירה את יוחאי. אני מכירה את קשת בגלל שהוא היה עד עכשיו ראש העיר. וזהו".

ישנם 5 מועמדים לראשות העיר ועוד 5 מפלגות שמתמודדות למועצת העיר. "אני יודעת שיש גם מפלגה שעושה הרבה-הרבה למען העיר. לדעתי קוראים להם 'אפשר אחרת'. שמעתי עליהם הרבה דברים טובים".

אז את הולכת להצביע להם? "מאמינה שכן. עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות. עד אז לאט לאט אני אקבל את ההחלטה".

עד כמה זה מעניין את החבר'ה בגיל שלך? "אני מאמינה שזה יעניין אותם. יש לי חברים שמבוגרים ממני בשנתיים והם הלכו והצביעו בבחירות האחרונות שהיו לכנסת. אז אני מאמינה שזה גם יקרה בעיר".

זו הפעם הראשונה שאת מצביעה  בבחירות – איך התחושה? "מרגש, מאוד מרגש שיש את היכולת להשפיע".

מסר אחרון למתמודדים בבחירות? "חשוב להשקיע בנוער מבחינת ספורט וקידום מקומות בילוי. לדעתי זה סופר-חשוב ומקדם".

במפרים מטורפים, ארנונה בשמיים

משה ביטן, בן 18.5 עבר לחריש לפני 6 חודשים ויצביע בפעם הראשונה בבחירות המקומיות. ביטן מתגורר בשכונת הפרחים, לומד בכולל בחריש ועוזר מדי פעם בחלוקה של מצרכי מזון לנזקקים. "התחתנתי לפני מספר חודשים ועברנו מנתניה לחריש. אני אגיד לך את האמת, אף פעם לא הייתי מעורב מאוד או עם אינטרס לבחור במישהו, אבל זה השתנה כשעברתי לכאן.

"שיניתי את הכתובת רק בשביל שאוכל לבחור בראובן זיגדון מש"ס. הרגשתי שאני חייב לעזור לו על כל הטוב שהוא עשה עבורי".

ביטן מגלה בקיאות מפתיעה בנוגע למועמדים המתמודדים לראשות העיר. "נכנסתי לעניינים די מהר", הוא מודה. "לפני שעברתי לפה אמרו לי שזו עיר חדשה עם אנשים נחמדים שאוהבים שיח, אז הגעתי לפה במטרה להיות מעורב".

ובמי תבחר למועמד לראשות העיר? "נראה לי שאני אבחר ביוחאי פרג'י, ככה קוראים לו. נראה כאילו הוא לוקח את הכול ביחד. הוא לא כמו בן זיקרי שרוצה רק לגרש את הערבים מפה, או קשת, שאני לא יודע מה הוא רוצה לסדר פה".

איזה בעיות אתה מזהה בעיר? "הדבר הכי בסיסי שאני רואה הוא שאין תחבורה ציבורית לנתניה. למה אני צריך לרדת במחלף נתניה ולא להגיע עם האוטובוס שנוסע ריק לתוך העיר? אם לא סידרו את זה עד עכשיו, כמה שנים טובות מאז תחילת האכלוס, אז מי מבטיח לי שזה יהיה בהמשך?

"מעבר לזה, יש במפרים קטסטרופה בכל העיר, במיוחד בשכונת מעו"ף, אני נוסע משם כשאני מקצר את הדרך הביתה לשכונת הפרחים ואני לא מבין איך אנשים חיים ככה ולא צעקו על זה עד עכשיו".

"והכי חשוב זה הארנונה בעיר שהיא מאוד מאוד יקרה. זו פעם ראשונה בחיים שלי שהלכתי לשלם ארנונה, ביקשו ממני לשלם 4,000 שקלים לשנה אחרי הנחה. אלו מחירים בשמיים".

יש עוד משהו שחשוב לקדם אחרי הבחירות? "אני לא יודע אם שאר התושבים רוצים את זה, אבל לי די חשוב שיהיה בחריש מכון כושר נפרד. שיעשו שעה אחת ביום לגברים בלבד, זה יספיק".

לקריאה נוספת: בחירות 2024 בחריש: ״רוב הערים מנומנמות, אפילו יותר מאיתנו״

חריש ידועה כעיר של משפחות צעירות שמחפשות מגורים זולים בעיר אך מונעות גם משיקולים של חינוך, וחיפוש אחר סביבת מגורים מתאימה לגידול ילדים – אך אנחנו יצאנו לבדוק מה קורה אצל הרווקים, הרווקות והגרושים בעיר; האם משק בית של אדם אחד בחריש הוא כלכלי או שמא ליחידים עדיף לגור בערים אחרות? סיון דהן, עדיאל לוי וארנון הראל חשפו בפנינו מידע יקר ערך על יוקר המחיה בחריש עבורם

"לגור בחריש זה פחות כלכלי"

סיון דהן, 33, רווקה, גרה בחריש שנתיים, עברה לעיר מחדרה. סיון עברה לחריש משיקולים כלכליים. תוכנית "מחיר למשתכן" קסמה לה ולכן החליטה לעשות את השינוי.

סיון, מתכננת ערים עצמאית, גרה בשכונת מעו"ף. נוסעת כל יום למשרדה בחדרה.

הכנסה חודשית: משכורת.

משכנתה/שכר דירה: משכנתה בתנאים הנוחים של "מחיר למשתכן".

תחשיב כולל: סיון משלמת משכנתה, ובהחלט מרגישה שהארנונה הגבוהה מכבידה. היא מציינת שמבחינתה, כרווקה ללא ילדים היתה מעדיפה לרכוש דירת שלושה חדרים, אך בפרויקט לא היתה אופציה כזו והיא נאלצה לקנות דירת חמישה חדרים. מהעובדה שהיא גרה בדירה גדולה מכפי צרכיה, נגזרת כאמור הארנונה הגבוהה מדי.

את אומרת שבעצם לא חיפשת דירה כל כך גדולה. מה היה השיקול שהכריע לטובת רכישת הדירה הגדולה בחריש?

"בסופו של דבר, אם הייתי קונה דירת שלושה חדרים במקום אחר, הייתי משלמת יותר ממחיר דירת החמישה חדרים שלי כאן".

"חריש זו עיר לינה"

באורח חייה הנוכחי, חריש משמשת עבור סיון עיר לינה. היא עובדת, מבלה ומנהלת את חייה החברתיים בעיקר מחוץ לעיר, ולדירתה היא חוזרת בסוף היום כדי לישון. סיון מציינת שמאחר שאין בחריש חיי תרבות ואפשרויות הבילויים מצומצמות מאד, סעיף הנסיעות וההוצאות על בילויים גדול יחסית ומהווה נתח משמעותי בתחשיב הכולל. "לעומת זאת, אין לי הוצאות אחרות שיש למשפחה עם ילדים, כמו חינוך", מוסיפה סיון.

שורה תחתונה: "לגור בחריש זה פחות כלכלי. ההוצאות על נסיעות הן גדולות והעובדה שהחיים שלי מתנהלים למעשה מחוץ לעיר הופכת את חריש עבורי לעיר לינה, וזה גם יקר וגם פחות נוח. ולמרות הכל, בינתיים אני כאן".

"לשקט של חריש אין מחיר"

עדיאל לוי, 33, רווק, עובד בהייטק וגר בחריש כשנתיים. לפני שלוש שנים ברח מתל אביב אחרי שמיצה את ההמולה והאינטנסיביות של העיר הגדולה, עצר לתחנת ביניים בגבעת עדה, ולבסוף נחת בחריש.

עדיאל חיפש מקום שקט ורגוע יותר, וגם ביקש להוזיל את העלויות החודשיות שהיו מנת חלקו בעיר הגדולה.

במהלך השבוע עדיאל עובד מהבית ארבעה ימים ויום אחד מוקדש לנסיעה אל מקום עבודתו בראש העין. השעות הגמישות של עבודתו מאפשרות לו להימנע מהפקקים ביום בו הוא נוסע מחוץ לעיר.

משכנתה/שכר דירה: עדיאל גר בשכירות, בדירת 5 חדרים במעו"ף. כיום הוא משלם 2,800 שקלים, ומאוגוסט הקרוב ישלם 3,200 שקלים.

פרנסה: משכורת חודשית כאיש הייטק.

תחשיב כולל: ההוצאות החודשיות הקבועות כוללות את הוצאות המגורים השונות, כולל שכר הדירה וארנונה, העומדת כיום על 1,200 שקלים.

סעיף משמעותי בתקציב של עדיאל כולל בילויים, יציאות ונסיעות לחו"ל. "כרווק אני מוציא יותר כסף על נסיעות ובילויים לעומת חברים נשואים. כשאני רוצה לבלות אני נוסע מחוץ לחריש, בעיקר מאחר שאין כל כך איפה לבלות כאן. זה בהחלט מתבטא בתקציב החודשי שלי, גם בגלל הוצאות הדלק". על פי הערכתו, סעיף הבילויים נוגס מתקציבו כ-30%.

שורה תחתונה: למרות הארנונה הגבוהה היחסית וההוצאות על נסיעות ובילויים מחוץ לחריש, עדיאל סבור שהחיים בחריש משתלמים יותר כלכלית לעומת מה שקורה בערים אחרות. "בהשוואה למקומות כמו פרדס חנה או בנימינה, שמציעים איכות חיים דומה, בחריש משתלם יותר לגור. הציפיות שלי מחריש מבחינת איכות החיים בהחלט נענו, השקט כאן עושה לי טוב, ובמאזן הכולל בין כל הגורמים, חריש יוצאת טוב".

 "המעבר לחריש לא היה משיקולים כלכליים"

ארנון הראל, 72, גרוש, גר בחריש שנתיים. ארנון עבר לעיר מכפר סבא כחלק מקהילת צבעוני, המאגדת גמלאים שהגיעו לעיר יחדיו מתוך שאיפה ליצור קהילה עוטפת ולהקיף את עצמם בחיי חברה תוססים.

חברי הקהילה, רובם בשנות השבעים לחייהם, שכרו שמונה דירות בבניין אחד, כשלנגד עיניהם עומד המודל המוצלח של קהילת הגמלאים החלוצה ברחוב נרקיס. כיום ארנון כבר אינו חבר בקהילה זו, אך ממשיך להתגורר באותו בניין.

ארנון היה מורה בתיכון וכיום פנסיונר.

שכירות/משכנתה: בשנתיים בהן הוא מתגורר בחריש, ארנון גר בשכירות עם חוזה ארוך טווח לחמש שנים שנחתם במסגרת הקמת קהילת צבעוני. שכר הדירה אותו הוא משלם בחריש נמוך בכאלף שקלים מדירתו הקודמת בכפר סבא. "הדירה שלי בחריש הרבה יותר גדולה, ומשמעותית חדישה יותר, מהדירה ממנה עברתי לכאן", אומר ארנון, "אבל זה רק הבונוס. התמריץ לעבור לחריש היה קהילתי, לא כלכלי".

ארנונה: 1,112 שקלים לפני הנחת גימלאים, 901 שקלים אחרי ההנחה. ארנון מציין שאת הנחת הפנסיונר הוא מקבל בכל מקום בו יתגורר, אך כאן הארנונה מראש גבוהה יותר מזו ששילם בכפר סבא.

פרנסה: פנסיה של מורה בתיכון.

תחשיב כולל: ההוצאות החודשיות הקבועות נעות סביב ה-7,000 שקלים. ההכנסות הפנויות שלו הן באותו סדר גודל. הסעיפים המשמעותיים ביותר הם שכר הדירה ונסיעות. הילדים והנכדים נשארו בכפר סבא, וארנון נוהג לנסוע לבקרם לעתים קרובות. "בנוסף", מציין ארנון, "בחריש כמעט ואי אפשר להסתדר בלי רכב, לכל מקום צריך לנסוע, מה שמגדיל את ההוצאות על הדלק".

שורה תחתונה: "בסופו של דבר", אומר ארנון, "מבחינה כלכלית אין הבדל עבורי אם אני גר בחריש או בכפר סבא. החיים בחריש עבורי לא שונים במאזן ההוצאות וההכנסות ממה שהיה לפני שעברתי לכאן".

לקריאה נוספת: חריש יקרה לי: האם משתלם לגור בחריש?

דו"ח מבקר הרשות מכוון זרקור בעייתי לגביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים). המבקר מצדיק את תלונות התושבים בנושא חיובי הארנונה, תוהה מדוע אין המועצה גובה חובות עתק שנצברו על ידי חברות בעיר ומתריע בפני הפסדים גדולים. פרק מיוחד הקדיש המבקר לניהול המתמשך והבעייתי של בניית התיכון באבני חן

דו"ח מבקר הרשות לשנת 2021 פורסם אתמול (שני) וכיוון זרקור לשני תחומים עיקריים הלוקים בחסר: גביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים) המיועדים לפרוייקטים של בנייה ותשתיות.

נראה כי לראשונה קיבל הציבור, שהעלה באופן תדיר טענות ותלונות כנגד מוקד הארנונה בעיר, אסמכתה רשמית לחולשתה של המערכת.

המבקר כותב באופן ברור: "נמצא שעל אף הגידול ב- 430% בחיוב השנתי בשנים 2021-2018 ועל אף האכלוס המסיבי חברת הגבייה לא נערכה לקליטת עובדי גבייה במרכז שירות לתושב ולא הצליחה לקלוט עובדים מוכשרים. בפועל, לאור העומס הרב והתלונות הרבות של התושבים, קלטה חברת הגבייה עובדים שאין להם שום ניסיון בגבייה מה שהצריך זמן הדרכה והכשרה והגדיל את העומס על המערכת".

ארנונה: "המועצה מפסידה כסף רב"

עובדה ידועה היא כי הכנסות עיריית חריש מסתמכות כמעט בלעדית על גביית ארנונה ממגורים. למרות זאת, המבקר חושף כי עיריית חריש הפסידה כספי ארנונה ממגורים כיוון שלא ערכה, למרות הדרישה הרגולטורית, סקר מדידות של כלל הנכסים בישוב. "נכון למועד הביקורת, המועצה סיימה סקר מדידות בחלק מהבניינים חדשים; לא בוצע סקר נכסים כולל עד היום".

המבקר מסביר מהי החשיבות: "הסקר מהווה כלי האפקטיבי ביותר כדי לזהות שינויים בנכסים או טעויות בחיוב נכסים, כולל נכסים שאינם מחויבים בארנונה או שאינם מסווגים בצורה נכונה". ומצביע על התוצאה: "כל עוד המועצה אינה עורכת סקר מדידות מלא בכלל הנכסים ביישוב היא מפסידה כסף רב".

המבקר מוסיף כי "בפועל חלק מהבניינים שנמדדו בשנת 2018 חויב לראשונה בהתאם למדידה החדשה בשנת 2021 דבר שגרם הפסד רב למועצה. מדובר בכ-20 בניינים ומעל ל -400 בתי אב. מחלקת הגבייה טענה שאי החיוב בזמן נבע ממגבלות קורונה על אף שהקורונה החלה במרץ 2020!!!".

"הפתעה לתושבים": שטח הדירה גדל

במרץ 2021 תושבים רבים הופתעו לגלות כי חשבון הארנונה שלהם התייקר במאות שקלים כיוון ששטח החיוב בדירתם גדל בצורה משמעותית לאחר מדידה חוזרת שביצעה העירייה אך לא הודיעה לבעלי הנכס.

כעת לראשונה, מציין המבקר כי העירייה פעלה בניגוד להוראות החוק: "המועצה לא שלחה מכתב תוצאות סקר מדידה בהתאם לחוק לתושבים ולא נתנה לתושבים את האופציה להשיג על המדידה לפני החיוב בפועל. הנ"ל לא רק פגע בתושבים אלא הביא למבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב מתושבים אשר גילו להפתעתם ששטח הדירה שלהם גדל וחיוב הארנונה שלהם גדל. מה עוד שגילו חיוב רטרו מתחילת 2021 שהביא לחוב כספי לכל אחד ואחת מהם וזאת מבלי לתת להם את האפשרות לבדוק או להשיג על החיוב".

העירייה בתגובה לטענות המבקר מפנה אצבע מאשימה לראש מחלקת הגבייה שפוטר, וטוענת שהוא פעל בניגוד להוראות גזבר המועצה, המנהל הישיר של מחלקת הגבייה. "הוראות החוק היו ידועות למנהל מחלקת הגבייה שפעל בניגוד לחוק ולהנחיות בעלי התפקיד בעירייה. הכנסת הנכסים בטרם סיום תפקיד של מנהל המחלקה הייתה על מנת לחפות על המחדל, דבר שגרם לנזק גדול לעירייה. העירייה הביאה להפסקת פעילות חברת הגבייה והחלפתה החל מינואר 2022".

יד רכה מול חייבים בעייתיים

איבוד כספים ממקור ההכנסה העיקרי של העירייה בא לידי ביטוי גם בתופעה נוספת, ירידה באחוזי גבייה מארנונה מתושבים ועסקים שמפגרים בתשלום: 25% בלבד בשנת 2021 בהשוואה ל-57% גבייה מחייבים בעייתיים בשנת 2019.

המבקר מצביע על הגורמים: "אי טיפול בחייבים הבעייתיים, אי ביצוע אכיפה מסיבית ואי נקיטת הליכי גבייה מסיביים כנגד חייבים בעייתיים" ומסכם: "נמצא שהמועצה כמעט ואיננה מבצעת פעולות אכיפה וגבייה ואיננה ממצה את פעולות האכיפה המנהלית (עיקולים) שעומדות לרשותה". עוד מציין המבקר שהמועצה מצליחה להגיע לאחוזי גבייה שוטפת של 87% בלבד, מה שמביא בכל שנה לתפיחת חובות חדשים.

המבקר בחן את 25 החובות הגדולים ביותר נכון ל-30 ביוני 2021 והראה כי עיקר החובות הן של חברות (עסקים). חוב של 6 עסקים בלבד (הגדולים ביותר ) הסתכם ב-2.35 מיליון שקלים.

"אנו רואים שלמרות החובות הגדולים רוב החייבים ננקט נגדם הליך של טופס 1 בלבד דהיינו התראה ראשונה לפני עיקול וטופס 3 טרם נשלח לרוב החייבים הגדולים דהיינו לא בוצעו עיקולים", מזהיר המבקר.

חברות ועמותות – חיובי מים שלא שולמו

גם חייבי חשבונות המים גדלו משמעותית. על פי המבקר עיקר חייבי המים הם חברות או עמותות שעברו לטיפול משפטי, אולם באפריל 2021, כך טוענת חברת הגבייה, הופסקו הליכי האכיפה בהוראה ישירה ועד להודעה חדשה בגלל תקופת הקורונה והקושי הכלכלי של התושבים.

"הביקורת רואה בטענת חברת הגבייה לעיל כטענה מאוד חמורה, מדובר באי ביצוע אכיפה בניגוד להוראות החוק", מזהיר המבקר אך אינו מציין מי נתן את ההוראה להפסקת ההליך המשפטי, שחודש מספר חודשים לאחר מכן.

אבל לא רק התושבים והעסקים חייבים כספי ארנונה לעירייה. מדו"ח המבקר עולה כי גם עובדים בעיריית חריש צברו חובות בסכום מצטבר של 274 אלף שקלים ו"המועצה לא נוקטת בהליכים מספיקים להסדרת החובות הנ"ל".

מאות מיליוני שקלים בניהול תב"רים

תחום נוסף שזכה לביקורת מעמיקה של המבקר הוא ניהול התקציבים הבלתי רגילים (תב"רים). תב"ר משמש את הרשות המקומית למימון פרויקטים שונים לפיתוח התשתיות בתחומה ולבניית מבני חינוך וציבור. לרוב, מקורות התב"ר הם ממענקים המועברים לרשות ממשרדי ממשלה, ממוסדות ציבור או ממקורות עצמיים והלוואות. התב"ר מנוהל בנפרד מכספי חשבון התקציב הרגיל ויכול לשמש את המועצה רק למטרה מוגדרת מראש שלשמה נועד.

עד יוני 2021 הופעלו ברשות 143 תב"רים שונים בהיקף תקציבי של 688 מיליון שקלים. מדובר במספר גבוה של תב"רים יחסית לרשויות אחרות, וההסבר נעוץ במהותה של חריש כעיר חדשה בתנופת בנייה.

על אף זאת, רק בספטמבר 2021 הכין גזבר העירייה נוהל לאישור תב"ר, נוהל שטרם אושר.

המבקר בודק בדו"ח את הליך אישור וביצוע התב"רים והאם התקציבים שנועדו לביצוע התב"רים נעשו בהתאם לחוקים ולנהלים הקיימים. מבדיקתו עולה כי בחלק מהמקרים הרשות החלה לבצע את העבודות לפני קבלת אישור משרד הפנים בניגוד להנחיות והוראות החוק. עוד נמצא כי לא היו הרשאות תקציביות מהמשרד המממן וחלק מההרשאות היו פגות תוקף. "דהיינו המועצה הפסידה את הכספים או שהמועצה הייתה צריכה לפנות לחדש את ההרשאות".

התיכון הממלכתי – כשל תכנון וכשל תקציבי

המבקר מתייחס בדו"ח ספציפית לבניית התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן ומפרט שרשרת התרחשויות שמעוררת שאלות. על פי המבקר, מהנדס המועצה לשעבר הוביל תכנון המתפרס על שטח קרקע גדול מאוד ובמ"ר גדול משמעותית מתיקצוב משרד החינוך.  מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש לא אישרה את היתר הבנייה בטענה שמדובר בתכנון בזבזני. למרות עשרות פגישות וויכוחים וניסיונות חוזרים ונשנים לקדם את היתר הבנייה ההיתר לא התקדם.

שנתיים חלפו וניסיונות לגשר על הפערים באמצעות אנשים נוספים לא צלחו. כאשר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך גילה כי התכנון הקיים לא עונה על הצורך והתפישה החינוכית אותה מוביל אגף החינוך, קיבלה המועצה החלטה להפסיק את עבודות הקבלן שכבר עבד בשטח, ולצאת לתכנון חדש – על חשבונה. הקבלן הגיש דרישת תשלום של כ-12 מיליון שקלים בעוד שהמועצה נוטה לאשר לו סכום  של כ-3 מיליון שקלים בלבד. המבקר מעריך כי "לפי ההתנהלות זה הולך לתביעה משפטית".

"אנו עדים לכך שהמועצה המשיכה בתכנון הישן והליכי הביצוע בניסיון לאשר תכנון שאינו ישים לא מבחינה הנדסית ולא מבחינה פדגוגית", ציין המבקר ומתריע : "המועצה אמורה לעבוד בהתאם לנוהל תב"רים מפורט אשר יקבע שיטות עבודה והתקשרויות לרבות קביעה של נוהל אישור תכנון הפרויקט אשר יהיה ישים הן מבחינה תכנונית והן מבחינה פדגוגית. מן הראוי שהחלטות מעין אלו יהיו בידי וועדה מקצועית ולא בידי מהנדס המועצה בלבד".

המבקר מוסיף כי "לטענת המועצה בטרם התקבלה ההחלטה נבדק הנושא של המשמעויות הכספיות של הביטול ולאחר שהובן שככל הנראה לא רק שלא יהיה פה הפסד כספי לטענתם אלא חסכון הוחלט על תכנון מחדש" –  אולם מערער על קביעה זו ומסביר: "בעקבות שינוי התכנון נתקבלה פרוגרמה מאושרת ושטח הפרויקט הועמד על כ-15 דונם מה שאפשר הקטנת עלויות הפיתוח. מאידך גיסא נתקבל מהקבלן הקודם דרישה ע"ס 12 מיליון שקלים ממנה אושר לו כ 2.2 מיליון שקלים. דהיינו לטענת ההנדסה ההפסד שנגרם נחסך בפרויקט החדש!!! . במאמר מוסגר הביקורת מציינת שהחיסכון אמור לממן פרויקטים אחרים ולא הפסדי תכנון. מה עוד אי אפשר להשוות בין בנייה על שטח של כ-33 דונם לבנייה על שטח של כ-15 דונם ".

המבקר מוסיף כי על אף החלטת המועצה על הפסקת העבודה ויציאה לתכנון ומכרז מכרז חדש הנושא לא הובא לדיון במליאת המועצה ותוהה מדוע החליטה המועצה בהמלצת מחלקת ההנדסה לוותר על 3 מיליון שקלים, התחייבות שניתנה מטעם המשרד להגנת הסביבה עבור בנייה ירוקה בתיכון.

"נטענה טענה שעלות השקעה בבנייה ירוקה בהתאם למפרט של המשרד להגנת הסביבה הנה מעבר להתחייבות הכספית של המשרד דהיינו 3 מיליון ועל כן לא ניצלו התקציב אולם לא הוצג בפנינו שום  תחשיב מפורט של המועצה או של יועץ או של קבלן בגין העלויות הנ"ל. מה עוד  האם נלקח בחשבון מרכיבים נוספים של יעילות בעקבות בנייה ירוקה כגון בידוד שיביא לחסכון בעליות מיזוג עתידי או חיסכון בתאורה עתידי וכו"?. תוהה המבקר.

גם המצב הנוכחי של התיכון שעבודתו הופסקה בשל הקפאת הליכים של חברת מחאמיד תאופיק, הקבלן המבצע אינו משביע רצון. לדברי המבקר, לפי מידע ממחלקת הנדסה תוספות ודרישות כספיות של הקבלן עבור תוספת חריגים מעבר לחוזה הנם מעל ל- 1.4 מיליון שקלים. עלות הפרויקט בכללותו נאמדת במעל 61 מיליון שקלים אולם בשלב זה "הקבלן נכנס לאחרונה לצוו הקפאת הליכים כך שלא ניתן לדעת איך ומה יתקדם בפרויקט", מסכם המבקר וממליץ: "יש לבצע בדיקה לחשבון המאושר ובמיוחד חריגים שמאושרים על ידי הפיקוח ללא התחשבות בתקציב המאושר של הפרויקט".

ראש העיר יצחק קשת התייחס לדו"ח 2021: "אנחנו מתייחסים לביקורת ברצינות רבה. חלק ניכר מהליקויים שהועלו בדוח כבר תוקנו, האחרים בתהליכי תיקון. בין היתר חשוב שתדעו שכבר בינואר 2022 החלפנו את חברת הגבייה, ובמהלך השנה נערכנו להחלפת כל המערכת הממוחשבת של הגבייה. בחודש הבא נעלה לאוויר מערכת חדשה וידידותית יותר למשתמש, הכוללת טפסים מקוונים חדשים ו"תיק תושב" חדש שיאפשר מעקב מקוון אחרי תשלומים ופניות ויחסוך לכם זמן יקר".

לקריאה נוספת: דו"ח מבקר הרשות לשנת 2020 /  דו"ח מבקר הרשות לשנת 2019