סקר אקולוגי מקיף שערכה קרן קיימת לישראל ביערות סובב חריש מדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. אלה עלולים להיפגע אם התכניות להרחבת חריש צפונה ימומשו. פעילה סביבתית: "על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

באוקטובר 2020, המליצה הוועדה הגאוגרפית חיפה להרחיב את תחום השיפוט של חריש בכ-50%. תוספת השטחים תאפשר לחריש לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה.

השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות. סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

על מנת להניח בפני מקבלי ההחלטות פרמטר נוסף בבואם לבחון את חלופות ההתרחבות העתידית של חריש ערכה קרן קיימת לישראל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש.

החשיבות של יער עירון

את הסקר שנערך בדצמבר 2020 ערכה חברת Ecology-Wise עבור קק"ל והוא, לדברי מחבריו, בעל חשיבות לאור יוזמות פיתוח רבות באזור ביניהן: תכניות להרחבת העיר חריש צפונה, הכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית העתידית וסלילת כבישים חדשים.

"חריש נמצאת בעיצומם של תהליכים תכנוניים רבים לצורך הרחבתה. בתהליכים אלה קיימת סכנה להרס ופגיעה ביערות ובשטחים הפתוחים הנותרים הסובבים את העיר. מסיבה זו בוצע הסקר", מסבירים מחבריו.

עוד הם מזכירים כי העיר חריש הוקמה בליבו של רצף יערות גדול של אורנים וחורש טבעי ומציינים את ההשלכות האפשריות של המהלך על המרקם הסביבתי: "מיקומו הגיאוגרפי של יער עירון, מקנה לו חשיבות רבה עבור קישוריות אקולוגית של צומח ובעלי חיים בשדרת ההר של ישראל מצפון הארץ למרכזה וגם משדרת ההר לאזור השפלה והחוף.

"העיר חריש הוקמה בלב היער, הקטינה את שטחו ויצרה קיטוע משמעותי בין חלקיו הנותרים ויצרה צוואר בקבוק במסדרון האקולוגי המזרחי. ללא המסדרונות עשויות אוכלוסיות מינים מסוימים להיכחד מהעוגנים הטבעיים בטווח הזמן הארוך".

עופות, זוחלים ויונקים בסכנת הכחדה

בשונה מסקרי סביבה שבוצעו בעבר, סקר זה התמקד בנושא תפוצת בעלי החיים: יונקים, זוחלים ועופות ותכליתו לקבל תמונה רחבה ועדכנית ביחס למגוון האקולוגי במרחב הסובב לחריש. הסקר גם ביקש לבדוק האם יערות סובב חריש עדיין מתפקדים כעוגן טבעי חיוני במסדרון האקולוגי הארצי.

התשובה של מחברי הסקר נחרצת. "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל" נכתב בסקר. הוא מאופיין במגוון גבוה של תצורות צומח ובהיותו אזור המפגש הדרומי ביותר בעולם של שלושה מינים של עצי אלון.

בתא השטח הטבעי השתמר מגוון גבוה מאוד של בעלי חיים המאפיינים את המזרח התיכון לרבות קיומן של אוכלוסיות משמעותיות של מיני דגל ומינים בסכנת הכחדה, בעלי חשיבות ארצית גבוהה ביותר לשימור כגון צבאים, דלק הסלעים, צבועים וכן מיני עופות דורסים המוצאים במרחב הזה כראוי לקינון ולחיפוש ואיסוף מזון.

מתצפיות זאולוגיות שבוצעו על ידי מערכת הסייבר של רשות הטבע והגנים נמצאו במרחב העירוני סביב חריש 94 מיני בעל חיים מתוכם: 63 מיני עופות, 17 מיני זוחלים ו-14 מיני יונקים. "ריכוזי תצפיות גדולים נמצא בחלקו הדרומי של תחום הסקר, דרומית לחריש, בין מייסר לקו גבול הסקר המערבי ודרום מזרח חריש באזור נחל נרבתה. המינים שתועדו בתצלומים ובסרטונים הם: צבי ארצישראלי, חזיר בר, תן זהוב, שועל מצוי, דורבן הודי ונמייה מצויה".

לפי ממצאי הסקר מתקיימים במרחב היערות שמצפון לחריש, לפחות שלושה עדרים של צבאים שעדיין מתרבים ונעים במרחב הטבעי הזה.

להציל את החורש הצפוני

על סמך ממצאי הסקר קובעים מחבריו כי בחינת המשך פיתוח חריש חשוב שתיעשה תוך בדיקה מעמיקה של ההשפעות האקולוגיות הצפויות, ובמטרה למנוע הכחדה של אוכלוסיות מינים רבות. הסקר מתריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

"היערות הינם בעלי ערכיות גבוהה ביותר", מסכם הדו"ח, "הם בעלי חשיבות מכרעת לתפקוד המסדרונות האקולוגים ועל כן יש לשמור על מירב היערות באופן מיטבי להמשך תפקודם לרווחת יושבי הארץ – בני אדם, צמחים ובעלי חיים" .

במסגרת הניסיון להעלות את המודעות לחשיבות יער עירון ארגנה קק"ל בפסח סיורים באזור. היוזמה של קק"ל אינה היחידה.

רועי זך, תושב חריש ופעיל סביבתי ארגן גם הוא סיורי הכרות ביער עירון. זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית "השטחים בדרום חריש מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום חריש התכניות כבר נקבעו ויהיה קשה לשנותן”, הוא מסביר.

“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, אלה טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות".

לשמור על הריאה הירוקה של חריש

גם יעל לביא אפרת, נציגת ארגוני הסביבה ב'וועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש', מציעה להנהגת העיר ולתושבי חריש להכיר בחשיבות השטחים כבר עתה, לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנייה לא מבוקרת. “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב, שמשתמשים בו להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש הוא גם החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?

“לחריש אתגרים רבים לפניה, אני מציעה למנהיגי העיר ולתושביה לפעול לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמי, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.