מליאת העיר החליטה אתמול (שני) שאנדרטת ההנצחה לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה תוקם ברחבת מרכז התרבות והפנאי שברחוב שוהם.

הבחירה בחלופת המתנ"ס נעשתה לאחר בחינה של ארבע חלופות נוספות שנפסלו. "קיבלנו את ההחלטה לאחר עבודת תכנון מעמיקה, שכללה בחינת מספר אתרים ברחבי העיר והתייעצות עם בני משפחות שכולות", ציין ראש העיר יצחק קשת.

"התחשבנו בבקשתם של הורים שכולים להנציח את יקיריהם בחיי היומיום ממש ולא רק בימי זיכרון. כלומר, במקום עירוני מרכזי, נגיש ותוסס, וכחלק בלתי נפרד מחיי השגרה בחריש".

בין החלופות שנבחנו היו הקמת אנדרטה בפארק המועצה, בגינה בפינת תמר-גפן בסמוך למבנה הרווחה, בפארק חלום עליכם ברחוב שוהם, ובפארק המרכזי העתידי, שטרם הוקם.

קשת הדגיש כי המיקום שנבחר מתאים גם לקיום טקסים ממלכתיים ומדובר במקום פעיל ולא באתר שעדיין נמצא בפיתוח, ולכן תהליך הקמת אלמנט ההנצחה יוכל לצאת לפועל מהר יותר.

"הנצחה עירונית היא המעט שאנו יכולים ומחויבים לעשות למען הנצחת זכרם של בני ובנות חריש ולמען המשפחות השכולות", הוא סיכם.

אופי ההנצחה משתנה

בשמונה השנים שחלפו מאכלוס חריש ועד היום הונצחו בעיר שמונה חיילים וחיילות, חללי מערכות ישראל, בשתי דרכים מרכזיות. האחת, באמצעות גנים ציבוריים ונקודות תצפית, והשנייה באמצעות בתי  ספר בעיר, שנקראו על שם הנופלים ומנציחים את מורשתם ואת ערכיהם (ראו פירוט מטה).

הנופלים, לא היו בני העיר. הנצחתם קודמה, לרוב, בעידוד בני משפחותיהם שעברו להתגורר בחריש ודאגו לזכר יקיריהם בעיר החדשה, בדרכים בהן חפצו.

אירועי 7 באוקטובר, טרפו את הקלפים. שישה מבני ובנות חריש נפלו או נרצחו במהלך השנה האחרונה. לשאלת המשפחות בנוגע לאופי ההנצחה העירוני, לא היתה תשובה סדורה עד עתה.

"לצערנו הרב, שנת 2023 הייתה השנה שבה לראשונה חריש חוותה אובדן ישיר של לא פחות מ-6 תושבים ותושבות. כשהלכתי לנחם – בדרך כלל עלתה השאלה כיצד העירייה מנציחה. כאב לי הלב על שלא הייתה לי תשובה ברורה, ולא יכולתי להעניק למשפחות באופן מיידי את הידיעה שיקיריהם יונצחו בעיר בה הם חיו", אמרה בעבר סגנית ומ"מ ראש העיר שני גרינברג.

כעת התשובה ברורה יותר. העירייה תקים  אלמנט זיכרון (קיר הנצחה/ אנדרטה) להנצחת חללי צה"ל ונרצחי פעולות האיבה, תושבי חריש בעת מותם, שבו יהיה מקום צופה פני עתיד לחקיקת כל שמות החללים.

ואלו הם אתרי הזיכרון בחריש

מצפה רז על שם רז טבי

סמ"ר רז טבי ז"ל נפל בקרב בלבנון ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997), יחד עם אחד-עשר מחבריו בשייטת 13, במבואות הכפר אנצריה בלבנון, באירוע שמוכר כ'אסון השייטת'. הוריו של רז, נחשון וקלרה טבי, עברו לחריש מראשון לציון באוקטובר 2018 אך החלו לקדם את רעיון הקמת המצפה כבר בשנת 2015 עת רכשו את דירתם בעיר. בספטמבר 2019 נחנך מצפה רז על שמו ברחוב הגפן.

 גינת רויטל על שם רויטל שטינברג

רויטל שטינברג ז"ל התגייסה לנח"ל ושירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. ב-7 במאי 1986 נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה, באזור קיבוץ חריש. משפחתה הקימה עבורה גלעד הנצחה וביקשה מעיריית חריש להמשיך ולשמור על המקום גם עם פיתוח העיר. בדצמבר 2021 נחנכה 'גינת רויטל' בשכונת הפרחים הכוללת גם פינת הנצחה לרויטל.

 גן הנץ על שם רועי קליין

רס"ן רועי קליין נהרג בשנת 2006 בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. הוא שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. תצפית על שם רועי קליין נבנתה בגן הנץ ברחוב אורן, בשכונת חורש.

 בי"ס תלמי הדר על שם הדר גולדין

בדצמבר 2017 ערכו תלמידי בית הספר הממלכתי הדתי הראשון בעיר, טקס במסגרתו הקדישו את שם בית הספר לזכרו של סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, שנהרג באוגוסט 2014 בקרב רפיח במהלך צוק איתן, וגופתו נחטפה על ידי החמאס.  גולדין מוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

 בי"ס פסגת אמיר על שם אמיר מי-טל

בדצמבר 2019 חנכה עיריית חריש יחד עם משרד החינוך ועמותת אמיר את בית הספר לחינוך מיוחד פסגת אמיר. בית הספר קרוי על שם סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שנפל בדרום לבנון בשנת 1988 בעת שפיקד על כוח במהלך פשיטת צה"ל על יעדי מחבלים.

 בי"ס תלמי רון על שם רון ארד

בספטמבר 2020 קיבל בית הספר תלמי רון,  בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש משמעות חדשה. בית הספר נפתח בפברואר 2017 והשם רון נבחר כשם כללי בלבד.

"חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי 'תלמי רון', אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד", הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם מנהלת בית הספר. רון ארד היה נווט קרב בחיל האוויר שנפל בשבי ארגון אמל בלבנון באוקטובר 1986 ונחשב כנעדר לאחר שעקבותיו אבדו במאי 1988.

בי"ס נעימת הלב על שם עמית בן יגאל ונעם דב רז

במאי 2023 הוכרזה שמה החדש של חטיבת הביניים הממלכתית החדשה נעימת הלב, על שמם של הלוחמים עמית בן יגאל ונעם דב רז ז”ל.

שם בית הספר, 'נעימת הלב' נבחר בתום תהליך שנמשך שנה בהשתתפות התלמידים, ההורים וצוות הניהול המורחב. המילה "נעימת" מהווה הלחם של השמות עמית ונעם על שמם של סמל ראשון עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנהרג במאי 2020 בפעילות מבצעית, לא רחוק מחריש, ונעם דב רז ז"ל, לוחם הימ"מ שנהרג במאי 2022 במבצע שובר גלים, במהלך מעצר מחבלים בגזרת ג'נין.   

לקריאה נוספת: חרבות ברזל: רשימת הנופלים והנרצחים מחריש

השבוע אישרה מועצת העיר נטילת הלוואה בסך של 17 מיליון שקלים להשלמת מבנה התיכון בשכונת אבני חן, שבנייתו הופסקה לפני ארבע שנים. "נטילת ההלוואה היא שלב קריטי בדרך ליעד שלנו – השלמת המבנה לפני פתיחת שנת תשפ"ו". אמרה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך.

עבור תלמידי שכבת י"ב בתיכון הממלכתי החדש, הלומדים בארבע השנים האחרונות בתנאים קשים ונודדים בין מבנים בעיר, זה מאוחר מדי. גם תלמידי י"א והוריהם, למודי אכזבות, לא מאמינים שהיעד של פתיחת שנת הלימודים הקרובה במבנה החדש הוא ריאלי.

היעד: פתיחת המבנה בשנה"ל הקרובה

"אני לא מאמינה לזה באמת", אומרת מיכל צור, אם לארבעה תלמידים בחטיבת נעימת הלב והתיכון. "הם הודיעו על לקיחת הלוואה, אבל אני לא מאמינה שעד ספטמבר יהיה לנו את המבנה.

"הם התחייבו בפנינו ללוח זמנים לפיו ב-1 בפברואר כבר עולים לקרקע ומתחילים בעבודה, ועד סוף יוני מסיימים את הבנייה ומעבירים לנו מפתחות, כדי שלבית הספר יהיה את כל הקיץ כדי להתארגן ולפתוח את השנה כמו שצריך. נשמע לך הגיוני שתוך כמה חודשים הכול יסתיים"?

גם ימית גונדבי, יו"ר ועד ההורים היישובי בחריש ויו"ר ועד הורי נעימת הלב בשלוש השנים האחרונות מאמינה שהשמחה מוקדמת מדי. "הדרך עוד ארוכה", היא מציינת. "רק כעת הרשות תנהל מו"מ עם 3-4 בנקים לקבלת התנאים המיטביים להלוואה ורק לאחר שסכום ההלוואה יהיה בחשבון הבנק של העירייה, זו תוכל לחתום על צו התחלת עבודות מלא מול הקבלן המבצע.

"הזמן נוזל לנו בין האצבעות", היא מוסיפה. "הרשות ביקשה מאיתנו לגלות אורך רוח עד סוף החודש ולפיכך אבקש שנעמוד בהבטחה שלנו לגילוי אורך רוח, עוד קצת. במידה ונראה שהדברים לא זזים נשקול את צעדינו כהורים".

התקציב: 90 מיליון שקלים

בית הספר נעימת הלב, התיכון הממלכתי החדש בשמו הקודם, החל לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשפ"ב (ספטמבר 2021). חודשיים לפני מועד הפתיחה המתוכנן, הודיעה עיריית חריש לראשונה על בעיה: "לאור מכלול נסיבות של בינוי מורכב ויוצא דופן (קרוב ל-10,000 מ"ר) לא נוכל לפתוח את מבנה בית הספר ב-1 בספטמבר כמתוכנן", ציינה העירייה.

כ-200 תלמידים בשכבות ז'-ט' שוכנו זמנית במבנה בבית הספר תלמי הדר. בדצמבר אותה שנה כבר היה ברור, שהבעיה היא גדולה ומורכבת.

חברת 'מחאמיד תאופיק' הקבלן המבצע, נקלעה לקשיים כלכליים והודיעה על הקפאת הליכים. הליך הבינוי של בית הספר הענק, שמתוכנן להכיל 36 כיתות אם, מעבדות מחקר, מרחבי לימוד, אולם ספורט וכ-1,400 תלמידים, נעצר באחת.

בשנים שחלפו מאז התנהלו הליכים משפטיים במסגרתם שילמה העירייה לקבלן כ-11 מיליון שקלים במסגרת הסכם פשרה, זאת בנוסף לסכום שהושקע בבינוי של 53 מיליון שקלים. העירייה התקשרה עם קבלן מבצע חדש, אולם אין באפשרותה להנפיק צו עבודה בשל חסרון כיס. כ-23 מיליון חסרים להשלמת המבנה הלא גמור שספג גם נזקים, ונדליזם והרס. הנהגת העיר ניסתה להשיג את התקציב החסר ממשרדי הממשלה, אולם לא הצליחה עד כה, והחליטה ללוות את רוב הסכום הנדרש. לכשיושלם המבנה, עלותו תסתכם בכ-90 מיליון שקלים, כמעט פי שניים מהתקציב המקורי.

"כמו ללמוד במסדרון"

בשלוש השנים שחלפו גדלה החטיבה, ובשנת הלימודים הנוכחית היא מונה כ-640 תלמידים בשכבות ז'-י"ב. מבנה האולפנה אליו נדדו לפני שנתיים, צר מלהכיל את כולם. בשנה האחרונה נאלצה כל שכבה בתורה, לבלות יום באגף שהוקצה להם בבית הספר היסודי אתגרי העתיד, וגם זה לא מספיק.

בלית ברירה, מרבה הנהלת בית הספר להוציא את התלמידים החוצה לסיורים לימודיים ברחבי הארץ ותקציב ייעודי הוקצה לכך מטעם העירייה.

"בית הספר הזה אמור להיות הגדול ביותר בחריש", מציינת גונדבי, מספר התלמידים אמור להסתכם בכ-1,200 עד 1,400 תלמידים. כיום לומדים בו כבר 640 תלמידים, כרבע מכלל תלמידי העל יסודי בעיר. בשנה הבאה הוא אמור לגדול ולכלול כ-850 תלמידים".

"אם בית הספר באמת ייפתח בספטמבר הקרוב, אז עילאי שלי ילמד שם בכיתה י"ב", אומרת צור. "מכיתה ח' כל שנה מזיזים אותו. התלמידים לומדים בתת תנאים. אין להם אפילו כיתה. את יודעת מה זה ללמוד במרחב? זה בלתי אפשרי – זה כמו ללמוד במסדרון. זה מרגיש כמו לימודים באמצע הרחוב, רק עם ציוד של כיתה".

בלי אולם ספורט, מעבדות ולוח כיתה

עילאי צור וזיו אורי אדוני, בני 16, תלמידי שכבת י"א בנעימת הלב, סקפטיים גם הם לגבי תאריך היעד. "לא מאמינים. אמרו לנו את זה כל שנה שוב ושוב". השניים הם תלמידים במגמת מדעי החברה. זיו אורי לומד גם במגמת מחשבים. השניים לומדים יחד מכיתה ה' ועברו מספר בתי ספר יחד. המעבר האחרון היה בכיתה ח' מחטיבת אתגרי העתיד לחטיבה החדשה שנפתחה באותה שנה.

"התנאים קשים", אומר עילאי. המבנה – הוא לא כמו שצריך. פעם בשבוע אנחנו לומדים באתגרי העתיד בגלל שאין מקום בבית הספר להכיל את כל שכבות בית הספר שלנו בכל השבוע".

יש אולם ספורט? יש מעבדות?

"אין אולם ספורט ואין מעבדות. בגדול, לבית הספר אין הרבה דברים להציע לנו. אנחנו גם כל הזמן עוברים כיתות ומרחבי לימוד, כי אין מקומות", מוסיף זיו אורי. "יש שני מגרשי ספורט אבל בגלל שאין אולם ספורט, אם חם מדי או יורד גשם אנחנו לומדים ספורט בכיתה. המורה מסביר ומלמד אותנו דברים".

להבדיל, ספרייה יש במבנה. "יש כאילו ספרייה, אבל זה מרגיש כאילו רק סימנו וי. יש בסך הכל כמה ארוניות כאלה, שש ארוניות עם ספרים, וזו הספרייה". עילאי מוסיף: "בשנה שעברה הכיתה שלנו למדה במרחב מאוד גדול. בקומת קרקע. היה שם גם בית כנסת באותו מרחב. בתחילת השנה לא היה לנו לוח בכלל. המנהל הבטיח לנו לוח תוך שבוע, אבל הוא לא הגיע ובסוף השתמשנו בלוח קטן על גלגלים שאנחנו התלמידים מצאנו".

"זה לא תנאים אופטימליים ללמידה, זה לא נעים לנו", מדגישים השניים שלומדים לתעודת בגרות מלאה הכוללת 5 יחידות אנגלית ומתמטיקה מוגברת. "כרגע יש חדר מחשבים אבל בשנה שעברה לא היינו מוכנים לכלום וגם לא היו לנו מורים. אז תלמידי המגמה של מדעי המחשב למדו ביחד עם אתגרי העתיד. פעמיים בשבוע. הלכנו לאתגרי עתיד אחרי שעות בית ספר. ולמדנו שם ביחד עם התלמידים שלהם".

"חשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו"

"זה כבר נמאס לנו. אנחנו לא לומדים כמו שצריך. בכל פעם מחדש צריך לנחש איפה אנחנו הולכים ללמוד". אומר עילאי.

לשאלה כיצד מתגברים על הפערים משיבים השניים: "הרבה פעמים אנחנו משתמשים במורים פרטיים שמגיעים אלינו הביתה. וככה או יותר קל לנו ללמוד".

גונדבי מאשרת שתנאי הלמידה אכן קשים לתלמידים. "אם תלמיד מאובחן צריך להיבחן בכיתה קטנה ושקטה – אין יותר מדי כיתות להקצות לזה. לגבי הציוד, הוא היה מאוחסן במכולות ובתחילת השנה המנהל ביקש והוצאנו אותו לשימוש התלמידים, נצטרך לבצע רכישה והשלמה לקראת המעבר לבית הספר החדש וגם לזה צריך תקציב".

גונדבי מצביעה על בעיה נוספת, תאי השירותים. "אין מספיק וזה גם לא מותאם לתלמידים שלנו. מבנה האולפנה מיועד רק לבנות". עילאי מאשר: "הקטע ההיגייני בבית ספר, לא כזה נקי, השירותים די מגעילים. חוץ מזה, אנחנו נמצאים בקומה האחרונה ומדי פעם נכנסים לשם יונים לכיתה מסוימת שאנחנו לומדים בה. המחשב מכוסה כולו בקקי. רק עכשיו ניקו את זה, אחרי חודשיים או שלושה שכל הכיתה היתה מכוסה. כבר רציתי לבוא עם שפכטל ולנקות את זה בעצמי. אין לי בעיה לעשות הרבה דברים לבד, רק חשוב לי שישמעו אותנו".

מיכל צור מסכמת: "אם בית הספר היה נפתח במועד ועילאי היה לומד שם בתנאים אחרים זה היה סיפור אחר לגמרי. אני לא משחקת ב"נדמה לי", אני רק חושבת שחשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו, עם איזה קשיים עצומים הם התמודדו. אף אחד לא יחזיר להם את השנים האלה".

ראש העיר יצחק קשת וסגניתו שני גרינברג ציינו לאחר ישיבת המליאה: "אישרנו הערב במועצת העיר נטילת הלוואה להשלמת מבנה הקבע של בית הספר. בקצרה, הבנייה התעכבה כתוצאה מחילוט פירעון של החברה שבנתה את בית הספר, וכתוצאה מהליכים המשפטיים המסובכים והמסורבלים, נותרה חריגה של כעשרים ושלושה מיליון שקלים מהמתוכנן. בדרך כלל, המדיניות שלנו היא שהעירייה לא לוקחת הלוואות, אבל החלטנו שכאן אין מנוס מצעד חריג, כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. אנחנו עוקפים את כל המכשולים ומתקדמים באופן עצמאי, במקביל להמשך עבודה מול משרדי הממשלה למימון הפער על ידי משרד החינוך. נמשיך ונעדכן בהתקדמות".

לקריאה נוספת: מעל הממוצע הארצי: נתוני הבגרות של שכבת י"ב הראשונה בחריש מתפרסמים

4,113 ילדי גנים, 6,006 תלמידי יסודי ו-1,133 תלמידי חינוך מיוחד החלו היום את שנת הלימודים תשפ"ה בחריש. השביתה הארצית בתיכונים הותירה בבית 1,970 תלמידי על יסודי בעיר. בסך הכל לומדים בכלל מוסדות החינוך בעיר 15,025 תלמידים.

גם השנה חל גידול ניכר במספר התלמידים בהשוואה לשנה החולפת. כך לדוגמה, מספר תלמידי היסודי גדל ב-1,100 תלמידים בהשוואה לתשפ"ד ואילו מספר תלמידי העל יסודי צמח ב-500 תלמידים.

עם זאת, הקפיצה במספר התלמידים בהשוואה לשנים קודמות היא מתונה יותר והשילוב עם המלחמה הוביל להאטה גם בבינוי מבני החינוך. כך לדוגמה, השנה נחנך רק מבנה חינוך חדש אחד בלבד, הישיבה התיכונית בשכונת בצוותא, בניגוד לשנים קודמות בהן תנופת הבנייה היתה משמעותית וכללה כ-20 מבנים חדשים של גני ילדים ומספר בתי ספר בשנה.

בסך הכל, בשנת הלימודים תשפ"ה פועלים בחריש 28 בתי ספר, 152 גני ילדים ו-37 כיתות מעון שנבנו במהלך תשע השנים האחרונות.

לראשונה בחריש: גני ילדים נסגרים

לראשונה בחריש, לא נפתחו השנה גני ילדים חדשים. למעשה, התרחשה תופעה הפוכה: מספר גני ילדים נסגרו.

"הגנים נסגרו מסיבה כלכלית, בעקבות מימוש הדרישה של משרד הפנים להעלאת מספר התלמידים בגני הילדים לממוצע של 31 ילדים בגן ולא בעקבות קיטון אוכלוסייה כזו או אחרת", מסבירה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך. "מודל ההעסקה בגנים מחולק בין הרשות המקומית לבין משרד החינוך. משרד החינוך משלם על הגננת ואילו משרד הפנים באמצעות הרשות המקומית משלם על הסייעות", מציינת גרינברג.

עוד היא מפרטת כי "מבני הגנים שנסגרו ישמשו לגני חינוך מיוחד חדשים או לגנים מזרם המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) שפעלו עד כה בבנייני מגורים".

צהרונים בחריש מתייקרים: 250 שקלים בחודש לילד

העלאת מספר הילדים בגני הילדים בעיר אינו הביטוי היחיד להידוק החגורה הממשלתי והגזירות שהציבור יאלץ להתמודד איתן. גם תשלומי ההורים על הצהרונים מתייקרים משמעותית.

לפני כשבועיים הממשלה הודיעה על קיצוץ של כרבע מיליארד שקלים בסבסוד מימון הצהרונים לטובת כספים קואליציוניים, ובמקביל, העלתה את תעריף הגבייה המקסימלי של הצהרונים.

התוצאה: הוצאה חודשית גדולה נוספת למשפחות בכלל ובפריפריה בפרט. כך לדוגמה, בחריש, המשויכת לאשכול כלכלי חברתי 5, התשלום עבור כל ילד (לפני חוגים ותוספות נוספות) יגדל מ-100 שקל בחודש כיום ל-250 שקל בחודש. בסך הכל מדובר בתוספת של 1,500 שקל בשנה לכל ילד, 3,000 שקל בשנה עבור שני ילדים ו-4,500 שקל בשנה לשלושה ילדים.

”כל הרשויות מתקשות בגלל המלחמה להעניק שירותים לתושבים, אפילו תל אביב נאלצת לקצץ", אומרת גרינברג ומציינת שהעירייה תתקשה מאוד לעזור למשפחות לשאת בנטל הכלכלי של הצהרונים: "הארנונה פה מכסה 20% מההוצאה והמצב של חריש קשה יותר משל אחרות, בגלל הגידול המסיבי במגורים בלי הלימה עם התעשייה. “כרגע אני לא רואה שום דרך שהרשות המקומית יכולה לסבסד להורים את הצהרונים אלא אם כן ייפול עלינו כסף מהשמיים".

חדש בעיר: בית ספר לתקשורת

אחת הבשורות הטובות בשנה זו היא פתיחת מוסד חדש במבנה זמני: בי"ס תקשורת (חנ"מ), בשכונת הפרחים ברחוב כלנית, אשר יחלוק את המבנה עם בי"ס לבי"א – בית הספר התורני הצומח בשכונת הפרחים (התורני המקביל לכנפי רוח). "זה אירוע מאוד חשוב מבחינת העירייה. עד עכשיו התלמידים האלו נשלחו החוצה וכעת אנחנו יכולים לתת מענים ליותר ילדים בתוך העיר", מסבירה גרינברג.

מוסד חדש נוסף ומפתיע שנחנך השנה הוא על יסודי חרדי עם בגרות. גם במקרה זה מדובר בבית ספר צומח שמתחיל השנה עם כיתה אחת בלבד לבנים.

עוד הודיעה העירייה לאחרונה כי התקבל אישור לבניית מבנה קבע אזורי למחוננים, שפועל זמנית במבנה העירייה בשכונת מעו"ף. מיקום המבנה טרם נסגר.

בשנת הלימודים הבאה אמורים להיחנך בנוסף שני מבנים חדשים של בתי ספר יסודיים, אחד מהם הוא בית ספר יסודי לחינוך מיוחד עבור ילדים על הרצף האוטיסטי.

משחק הכיסאות המוזיקליים נמשך

ההאטה בבינוי ובעיקר העצירה בעבודות הבינוי של תיכון נעימת הלב בשכונת אבני חן, תרמה גם השנה למשחק הכיסאות המוזיקליים של מוסדות חינוך בחריש: בוצעו מספר העברות של בתי ספר בעיקר במגזר החרדי.

"השינוי הכי משמעותי הוא שבית ספר ממ"ח תורת חיים עבר למבנה בשכונת המעו"ף, וממ"ח מעיין האמונה יתרחב על חשבון המבנה שבו תורת חיים למדו", מציינת גרינברג.

עוד היא מוסיפה כי "העיכוב בבינוי של התיכון הממלכתי נעימת הלב הוביל להפרדה של אגף מתוך אתגרי העתיד היסודי עבור שכבה אחת מנעימת הלב שתתארח שם על בסיס לא קבוע". בי"ס מתכוון לערוך פעילות משתנה ביום למידה חוץ כיתתי ולהשתמש באגף הזה רק במקרים שבהם יש צורך בחלל סגור. עוד היא מבטיחה כי זהו העיכוב האחרון בסאגת התיכון.

"עדיין חסרים לנו 25 מיליון שקלים שאנחנו מנסים לגייס דרך ועדת החריגים של משרד החינוך וגם מנסים להשיג סיוע דרך משרד הבינוי והשיכון. אבל בית הספר נעימת הלב יפתח בתשפ"ו, אנחנו לא מחכים יותר שנייה עם הבינוי שלו. זה קריטי הן לתלמידים של נעימת הלב והן לכל מערך העירוני כי כל זמן שנעימת הלב יושבים במבנה של האולפנה, גם הם מתקשים לגדול. זה בעייתי עבור כל הציבורים".

הצפי: גידול עצום במספר תלמידי התיכון

הצמיחה במספר התלמידים בעיר מלווה במגמות חדשות. גרינברג מאשרת כי חל שינוי משמעותי בהיערכות מחלקת החינוך לשנים הבאות: "בגני הילדים הגענו לרוויה, ועכשיו נראה "התפוצצות" בשכבות של בתי הספר היסודיים. בעוד חמש שנים נתחיל לדבר על חטיבות הביניים והתיכונים, אנחנו צופים שהגידולים במספרי התלמידים בשכבות אלה יתחילו להיות אקספוננציאלים".

"זה גם יגרום לשינוי בהתייחסות לנוער. אנחנו נעשה עבודה הרבה יותר טובה עם נוער חריש הן בתחום החינוך, הרחבת מגמות לימוד, מגוון רחב של מסלולים מהלכים שיעזור לנו לשמור את הנוער בעיר".

12% מכלל התלמידים הם תלמידי חוץ

אחד הנתונים הבולטים הוא המספר הגבוה של תלמידים שלומדים מחוץ לעיר. ע"פ הערכת העירייה (מספר לא סופי) כ-1,600 תלמידים ילמדו מחוץ לחריש, 350 מתוכם הם תלמידי חינוך מיוחד.

"המענים לתלמידי החינוך המיוחד הם על איזוריים. חריש מספקת מענים רחבים לתלמידי חנ"מ אבל לא את כולם. הנתון האחר של כ-1250 תלמידים שלומדים מחוץ לעיר מתייחס למשפחות שעוברות לחריש אבל רוצות שהילדים שלהן יישארו במסגרות שלהם. מעברים בגילאים מאוחרים הם יותר מורכבים ולא תמיד זה מעיד על המערכת כמו שזה מעיד על רצון הילד להישאר עם החברים שלו.

"עם זאת, מאוד חורה לי לשמוע שהציבור הדתי-לאומי שולח בהמוניו את הילדים ללמוד מחוץ לעיר. זה לא פיתרון. אנחנו צריכים לתת את המענים פה, להשאיר את התלמידים בחריש. לכן ההסתכלות שלנו על הנוער תהיה גם בתחום של מוסדות חינוך פורמליים וגם בבלתי פורמלי", היא מסכמת.

"את שנת הלימודים החדשה אנחנו פותחים במציאות מורכבת ובעיצומה של מלחמה ארוכה, ציין אתמול ראש העיר יצחק קשת. "מערכת החינוך בחריש הייתה בין הראשונות בארץ שחזרו לשגרת לימודים אחרי 7 באוקטובר, והייתה אי של יציבות לתלמידים ולהורים ועוגן עירוני לחריש כולה – וכך יהיה גם השנה", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: סגנית ראש העיר: "החינוך הוא ה'להיות או לחדול' של חריש"

בשבע השנים שחלפו מאכלוס חריש ועד היום הונצחו בעיר שמונה חיילים וחיילות, חללי מערכות ישראל, בשתי דרכים מרכזיות. האחת, באמצעות גנים ציבוריים ונקודות תצפית, והשנייה באמצעות בתי  ספר בעיר, שנקראו על שם הנופלים ומנציחים את מורשתם ואת ערכיהם (ראו פירוט מטה).

הנופלים, לא היו בני העיר. הנצחתם קודמה, לרוב, בעידוד בני משפחותיהם שעברו להתגורר בחריש ודאגו לזכר יקיריהם בעיר החדשה, בדרכים בהן חפצו.

אירועי 7 באוקטובר, טרפו את הקלפים. שישה מבני ובנות חריש נפלו או נרצחו במהלך השנה האחרונה. לשאלת המשפחות בנוגע לאופי ההנצחה העירוני, לא היתה תשובה סדורה.

שישה חללים בשישה חודשים

"לצערנו הרב, שנת 2023 הייתה השנה שבה לראשונה חריש חוותה אובדן ישיר של לא פחות מ-6 תושבים ותושבות. כשהלכתי לנחם – בדרך כלל עלתה השאלה כיצד העירייה מנציחה. כאב לי הלב על שלא הייתה לי תשובה ברורה, ולא יכולתי להעניק למשפחות באופן מיידי את הידיעה שיקיריהם יונצחו בעיר בה הם חיו", אמרה סגנית ומ"מ ראש העיר שני גרינברג.

בשבוע שעבר גרינברג יזמה הצעת ישיבת מליאה בנושא, וההחלטה שהתקבלה פה אחד, קובעת כי העירייה תקים אלמנט זיכרון (קיר הנצחה/ אנדרטה) להנצחת חללי צה"ל ונרצחי פעולות האיבה, תושבי חריש בעת מותם, שבו יהיה מקום צופה פני עתיד לחקיקת כל שמות החללים.

עוד נקבע כי אלמנט ההנצחה ימוקם בפארק שיהיה בסמיכות לשטח חום (ככל הניתן), שיאפשר בניית יד לבנים בהמשך.

בנוסף, על שם כל אחד מהחללים ייקרא שביל באחד הפארקים והגינות הציבוריים בעיר. העירייה גם תבחן אפשרות להנצחת כלל הנופלים והנרצחים גם באחד מבתי הכנסת בחריש.

הסיטואציה השתנתה

"אף אחד לא חשב שיהיו לנו כאלה מספרים של חללים, שנגיע למצב הזה", הסביר ראש עיריית חריש יצחק קשת. "לא נקדיש פארק שלם לכל נופל כי אנחנו לא באותה סיטואציה כפי שהיתה לפני ה-7 באוקטובר".

עוד הוסיף כי "הנצחה עירונית היא המעט שאנו יכולים ומחויבים לעשות למען הנצחת זכרם ולמען המשפחות השכולות. העירייה תתחיל בהקדם בהכנות לביצוע פרויקט ההנצחה, במטרה לסיים אותו עוד לפני יום הזיכרון הבא".

בית יד לבנים כמקום חי ותוסס

"לצערי הרב אנחנו חיים בישראל, מדינה מוקפת אויבים, וכנראה אנחנו נמשיך להילחם על מקומנו היום ובעתיד", הוסיף חבר המועצה איציק לב. בהתאם, הוא הדגיש את חשיבות ההנצחה "פתוחת הקצה" – שמאפשרת הוספת שמות בעתיד.

"ברוב הערים בארץ יש בתי "יד לבנים" ואף הם עברו שינוים בתפישה הציבורית, זה כבר לא רק הנצחה, אלא גם ספריות, אולמות מופעים וחדרי חוגים הפעילים במשך כל ימי השנה.

"עיר כדוגמת חריש צריכה לתכנן, להוביל, לגייס כספים ולפעול בהקדם להנצחת החללים, מורשת ישראל, סיפורה הקמת העיר חריש, ומקום חיי ותוסס שיפעל ויכבד את החללים שלנו תושבי חריש", הוא סיכם.

תוכנית מנהיגות לבני נוער

חבר המועצה אבשלום סלוק מקווה להנציח את הנופלים גם בפרויקטים חברתיים. לסלוק, קצין שריון, הכרות אישית ממושכת, של 20 שנים ויותר, עם רס"ם (מיל') גיל פישיץ ז"ל.

פישיץ, תושב חריש, היה לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), ונפל ב-2 בנובמבר בקרב בצפון רצועת עזה.

"גיל היה חייל שלי. הוא עשה כברת דרך משלב הסדיר שבו היה עריק ורדפו אחריו, עד לשלב שבו הוא היה המתנדב הראשון לכל משימה. בגיל שלו, 39, הוא יכול היה מזמן להפסיק לעשות מילואים אבל היה לו חשוב להמשיך ולהתנדב ולכן הוא גם הסתיר מאיתנו מחלת ריאות, שגילינו רק אחרי ביקור בשבעה.
"בעיניי, הנצחה יותר משמעותית היא עשייה חיובית שתדגיש את הערכים ואת הדרך שגיל עשה מעריק לחייל מסור. לדוגמה, לקרוא לתוכנית מעצימה  לבני נוער שמעודדת התנדבות לצבא, או פרויקט הכנה לצבא על שמו של גיל. זה מאוד מתאים וראוי בעיניי".

ואלו הם אתרי הזיכרון בחריש

מצפה רז על שם רז טבי

סמ"ר רז טבי ז"ל נפל בקרב בלבנון ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997), יחד עם אחד-עשר מחבריו בשייטת 13, במבואות הכפר אנצריה בלבנון, באירוע שמוכר כ'אסון השייטת'. הוריו של רז, נחשון וקלרה טבי, עברו לחריש מראשון לציון באוקטובר 2018 אך החלו לקדם את רעיון הקמת המצפה כבר בשנת 2015 עת רכשו את דירתם בעיר. בספטמבר 2019 נחנך מצפה רז על שמו ברחוב הגפן.

 גינת רויטל על שם רויטל שטינברג

רויטל שטינברג ז"ל התגייסה לנח"ל ושירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. ב-7 במאי 1986 נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה, באזור קיבוץ חריש. משפחתה הקימה עבורה גלעד הנצחה וביקשה מעיריית חריש להמשיך ולשמור על המקום גם עם פיתוח העיר. בדצמבר 2021 נחנכה 'גינת רויטל' בשכונת הפרחים הכוללת גם פינת הנצחה לרויטל.

 גן הנץ על שם רועי קליין

רס"ן רועי קליין נהרג בשנת 2006 בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. הוא שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. תצפית על שם רועי קליין נבנתה בגן הנץ ברחוב אורן, בשכונת חורש.

 בי"ס תלמי הדר על שם הדר גולדין

בדצמבר 2017 ערכו תלמידי בית הספר הממלכתי הדתי הראשון בעיר, טקס במסגרתו הקדישו את שם בית הספר לזכרו של סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, שנהרג באוגוסט 2014 בקרב רפיח במהלך צוק איתן, וגופתו נחטפה על ידי החמאס.  גולדין מוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

 בי"ס פסגת אמיר על שם אמיר מי-טל

בדצמבר 2019 חנכה עיריית חריש יחד עם משרד החינוך ועמותת אמיר את בית הספר לחינוך מיוחד פסגת אמיר. בית הספר קרוי על שם סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שנפל בדרום לבנון בשנת 1988 בעת שפיקד על כוח במהלך פשיטת צה"ל על יעדי מחבלים.

 בי"ס תלמי רון על שם רון ארד

בספטמבר 2020 קיבל בית הספר תלמי רון,  בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש משמעות חדשה. בית הספר נפתח בפברואר 2017 והשם רון נבחר כשם כללי בלבד.

"חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי 'תלמי רון', אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד", הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם מנהלת בית הספר.

רון ארד היה נווט קרב בחיל האוויר שנפל בשבי ארגון אמל בלבנון באוקטובר 1986 ונחשב כנעדר לאחר שעקבותיו אבדו במאי 1988.

בי"ס נעימת הלב על שם עמית בן יגאל ונעם דב רז

במאי 2023 הוכרזה שמה החדש של חטיבת הביניים הממלכתית החדשה נעימת הלב, על שמם של הלוחמים עמית בן יגאל ונעם דב רז ז”ל.

שם בית הספר, 'נעימת הלב' נבחר בתום תהליך שנמשך שנה בהשתתפות התלמידים, ההורים וצוות הניהול המורחב.

המילה "נעימת" מהווה הלחם של השמות עמית ונעם על שמם של סמל ראשון עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנהרג במאי 2020 בפעילות מבצעית, לא רחוק מחריש, ונעם דב רז ז"ל, לוחם הימ"מ שנהרג במאי 2022 במבצע שובר גלים, במהלך מעצר מחבלים בגזרת ג'נין.   

לקריאה נוספת: חרבות ברזל: רשימת הנופלים והנרצחים מחריש