איבדו את הקול: המועמדים שחלמו להשפיע אך נותרו בחוץ

נותרו מחוץ למועצה: יעל עינהר וטל לוי

80 תושבים התמודדו על כסא במועצה ורובם לא זכו במושב במליאת העיר, חלקם הפסידו בהפרש של קולות בודדים. טל לוי ויעל עינהר נותרו בחוץ ומספרים כעת על חלקם בבחירות שהסעירו את העיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

בחירות 2023 הסתיימו, ומועצה חדשה נבחרה להוביל את חריש בשנים הקרובות. אך לאורך הדרך נותרו מאחור מועמדים רבים, שחלמו להשפיע ולתרום, אך נשארו מחוץ לזירה הפוליטית.

"ניסיתי בכל דרך להיכנס ולהשמיע את קול השכונה, והיה חסר לנו קול אחד. אמשיך לפעול ולעזור גם מחוץ לשולחן המועצה לפיתוח השכונה", כך כתבה סיון דהן, מסיעת דרך ארץ, בקבוצת הוואטסאפ של שכונת מעו"ף, עם סיום ספירת הקולות שהעניקה מנדט שלישי לש"ס, והותירה אותה בחוץ.

איציק לב בחירות 2023 מפלגות
מימין: סיון דהן וחברי סיעת דרך ארץ. קול אחד הפריד בינה ובין המנדט למועצה

פער של 20 קולות השאיר גם את טל לוי, מספר 2 ברשימת חריש ביתנו, מחוץ למועצה. אצל יעל עינהר, מספר 3 ברשימת הליברלים, הפער היה גדול יותר. כ-150 קולות חסרו לה כדי להפוך לחברת מועצה. שלושתם, אגב, טירונים פוליטיים שהחליטו לראשונה לזנק לזירה ולהביא איתם את המומחיות, הלהט והרצון העז לתרום לחריש ולשפר אותה.

יעל עינהר וטל לוי. ממעורבות חברתית לפוליטיקה. צילומים: מור שקיפי לאטי, סטס קורניסקי

בסוף, זו דמוקרטיה

"אני מרגיש שיכולתי לעשות דברים טוב יותר אבל אני לא מרגיש אכזבה גדולה. כי בסוף, זו דמוקרטיה", אומר טל לוי (41) שהתמודד על מקום במועצת חריש והניף את דגל קידום העסקים המקומיים. "הרוב החליט שלא על "עסקים" הולכים לקלפי או שהיו לו דברים חשובים יותר להצביע עליהם".

טל לוי בחירות
לוי: "הרוב החליט שלא על "עסקים" הולכים לקלפי או שהיו לו דברים חשובים יותר להצביע עליהם"

לוי, קופירייטר במקצועו, הודיע ביוני 2023 על כוונתו להתמודד על מושב במועצה: "מצאתי את עצמי מעורב ביותר ויותר פרויקטים ויוזמות בעיר, וקיבלתי כמה המלצות וכמה הצעות ופתאום זה נדלק בי".

עדלאידע פורים 2023 טל לוי
עדלאידע פורים 2023 שלוי ארגן – "מצאתי את עצמי מעורב ביותר ויותר פרויקטים ויוזמות בעיר"

"הבחירה בעידית שחקה את האהדה"

ההכרזה של לוי הפכה אותו למחוזר על ידי מספר מפלגות והוא בחר לרוץ עם עידית ינטוב. "ידעתי שעידית המקום הטבעי עבורי, אבל רציתי לבדוק מה הכי נכון עבורי ולא סגרתי מיד גם בגלל הפחד שזה ישחק נגדי. אני עובד עם עסקים בעיר ונוגע בכל המגזרים. ידעתי שברגע שאני נצמד אליה אני מפסיד מגזר וחצי".

טל לוי בחירות עידית ינטוב
עידית ינטוב וטל לוי. "ראיתי איך הבחירה שלי בעידית מורידה את האהדה כלפי"

"אני לא יודע מי באמת היה בא איתי לקלפי, אבל כן הייתה אהדה ומאוד האמינו במה שאני עושה. לא הטיחו בי רפש אבל ראיתי איך הבחירה שלי בעידית מורידה את האהדה כלפי.

"אני חייב לשים את זה על השולחן, עידית ספגה הרבה יותר, כי היא עומדת בראש, כי היא אישה, כי היא רוסיה. חבל שלא הצלחנו להסביר עד כמה היא לא אנטי דת. יום לפני הבחירות היא נסעה לאשקלון לאזכרה של אבא שלה, אחרי שהיא התייעצה עם רב, ובדקה אם אפשר להקדים אותה. זה חשוב לה".

"מעדיף לא להיות בחצי היריון"

תוצאות הבחירות שכפו סבב שני על ראשות העיר דרשה מהפעילים הפוליטיים המשך מאמץ אבל לוי מודה, שבשלב זה הוא כבר לא היה מעורב ולא לקח חלק במסמך ההבנות שחתמה ינטוב עם יצחק קשת. "ביום שאחרי עידית התקשרה אלי להתייעץ ואמרתי לה שאני מעדיף לא להיות מעורב, לא להיות "בחצי-היריון". אני לא בפנים וכדאי לתת למי שנכנס לנהל את זה וגם להתמודד עם ההשלכות. אני מודה שזה היה גם לשמור על עצמי. מעבר לזה, עידית ידעה מה חשוב לי ומה צריך לקדם בעיר".

ראית את ההסכמים שנחתמו?
"עברתי עליהם ברפרוף כי מלכתחילה לא נכנסתי לפוליטיקה כדי לעסוק בזה. לא התיימרתי להיות גם בחינוך, גם בתחבורה, גם בסביבה וגם בצביון העיר. נגעתי טיפה בתחבורה כי זה משפר את העסקים. אני לא יודע מה יהיה, אבל נראה שהקואליציה מסתמנת כתיקון של אחוזי ההצבעה הנמוכים של הציבור החילוני".

ישיבת מליאה
ינטוב בישיבת מליאה. שימשה כמשנה לראש עיר וחברת מועצה. הניסיון קובע

האשימו אתכם שפיצלתם את הקול החילוני ולא חברתם לרשימה אחת עם איציק לב

"עידית היתה המשנה לראש העיר וחברת מועצה במשך 5 שנים עד שהיא הרגישה שיש משהו לא מאוזן, והניחה מכתב עם דרישה לאזן את הצביון בחלוקה של השטחים הציבוריים ומבני ציבור. היא לא קיבלה מענה, פרשה מהקואליציה, הכריזה שהיא מתמודדת ואספה סביבה צוות של אנשים מקומיים עם עשייה מוכחת. לעומת זאת, איציק הגיע מחוץ לפוליטיקה המקומית והלך ישר על הראשות, וגם לא ראיתי עשייה בפרק הזמן הזה. אני הצעתי לאיציק להיות מספר 2 של עידית, שזה היה הדבר הנכון בעיניי, בגלל הקשרים שלה, בגלל שיש מפלגת אם מאחוריה, בגלל הניסיון המוניציפלי שלה פה, בגלל שיש לה בייס שהולך איתה".

אבל עדיין לב קיבל כפול קולות ממנה

"נכון, נכון. אני חושב שבתקציבים שלו הייתי שם אותה על כיסא ראש העיר".

להילחם על העסקים בעיר

אז מה עכשיו? ללוי יש כבר תשובות. "קצת בית, אישה וילדים אחרי תקופה ארוכה של היעדרות והרחבת הפעילות במסגרת קהילת חיבורים לעסקים.

עסקים עידוד קנייה מקומית
"אני לא רואה כרגע מישהו במועצה שנושא העסקים בוער בו"

"אני לא רואה כרגע מישהו במועצה שנושא העסקים בוער בו וגם לא רואה איך אזור תעסוקה ותעשייה מתרומם פה בחמש השנים הקרובות. מצד שני, ואולי זה הישג קטן שלי, ברור לכולם שמישהו צריך להתעסק בזה".
"צריך כעת להילחם עם הכלים שיש לנו כעת, השדרה המרכזית והמרכזים המסחריים. אנחנו רואים הרבה חללים מסחריים ריקים בשדרה ומצד שני יש לנו המון עסקים בדירות.

טל לוי בחירות
לוי: יש המון חללים מסחריים ריקים בעיר שצריך למלא"

"אם נוציא רק 10% מהם החוצה, נכפיל את כמות העסקים בעיר. צריך לייצר פתרונות תעסוקה מקומיים כי אחרת האוכלוסייה בעיר שמבלה 3 שעות על הכביש בכל יום – תישחק. זה לא מבנה חיים בריא, וצריך לשנות את זה".

"פוליטיקה? אני סולדת מזה"

יעל עינהר, פעילה חברתית מוכרת וחברת הקיבוץ העירוני אמתי. ביקשה גם היא לחולל שינוי בעיר. לפני הבחירות, ניהלה עינהר את המרכז לצדק חברתי בעיר שהכשיר עשרות תושבים ופעילים בעיר, ביניהם כאלה שהתמודדו בבחירות. היא גם ניהלה את מועצת ההסכמות הנשית בין דתיים וחילונים בעיר. בחייה הפרטיים היא מנהלת זוגיות עם מאיה והן מגדלות שלוש בנות במשותף.

יעל עינהר
יעל עינהר: "השינוי מפעילה חברתית לפוליטיקאית הפחיד אותי"

"כשנה לפני תחילת הקמפיין שני (גרינברג) הזמינה אותי לשיחה והציעה לי להצטרף לליברלים. אמרתי בשום פנים ואופן לא. מה לי ולפוליטיקה? אני סולדת מזה".

השינוי הגיע דווקא מחברי הקיבוץ: "עלתה מחשבה שאנחנו, כקהילת מחנכים שמתיישבת פה, שמאוד מעורבת בנעשה בעיר, צריכה לקחת את העניין הזה צעד אחד קדימה.

"כתושבים, חשוב לנו צביון העיר וגם חשוב לנו לצרוך שירותים עירוניים ברמה גבוהה. מצאנו את עצמנו כאנשים פרטיים לא אחת, צורכים שירותים בפרדס חנה-כרכור".

קיבוץ אמתי
תמונת ארכיון של חברי קיבוץ אמתי. "מצאנו עצמנו צורכים שירותים בפרדס חנה". צילום: אורן קלר

להביא את המנדט השני

אחרי זמן הבשלה ארוך הצליחה עינהר להתגבר על חששותיה, ביניהם, פגיעה בביטחון משפחתה, ולקפוץ למים הפוליטיים.

לא היתה מחשבה למקם אותך במקום השני?

"היתה מחשבה כזאת אבל חשבנו שנתנאל (שטרית) ואני, שהרבה אנשים מכירים אותנו ומתחברים אלינו, נביא את המנדט השלישי. שאנשים יתאמצו להצביע עבורנו.

"אני חושבת שזה באמת עבד, אבל עזר לנו להביא את המנדט השני. הדאטה שלנו הסתכמה במנדט וקצת. כלומר, 600-700 אנשים נוספים מהעיר הצביעו לנו, התרשמנו מאיתנו והתחברנו אלינו".

הליברלים בחירות 2023
מימין: יפתח שטיין, שני גרינברג, יעל עינהר ונתנאל בן שטרית. "חשבנו שנתנאל ואני נביא את המנדט השלישי"

האסימון נפל: אנחנו לשון המאזניים

עינהר נזכרת בחששות שעלו עם היוודע תוצאות הבחירות לראשות העיר ובשינוי שהתחולל בסיעה לאחר ניתוח המצב: "פתאום הבנו. פתאום נפל לנו האסימון, שאנחנו לשון המאזניים בסבב הבחירות השני. הבנו שהמצביעים של פרג'י יצביעו לו שוב, אבל הם במספרים מוחלטים, הם יוכלו אולי לגרד עוד כמה עשרות מצביעים. עידית (ינטוב) הודיעה על תמיכה בקשת ונותרו המצביעים של איציק לב שרבים מהם הם המצביעים שלנו.

חתימת מסמך ההבנות בין הליברלים לליכוד. "אני מאוד מאוד גאה במסמך הזה"

"ישבנו לכתוב ביחד את מסמך ההבנות עם כל הדרישות שלנו, ושני ניגשה איתו גם לקשת וגם לפרג'י. אם את עוברת על המסמך את יכולה לזהות שם את טביעת האצבע כל חברי הסיעה שלנו. זה מאוד אנחנו. אני מאוד מאוד גאה במסמך הזה. סתם לדוגמה, הדרישה לשיקום נחל נרבתה, זה מה שנקרא סעיף "דבי" (דבי לרר).

טביעת האצבע של עינהר בהסכם שנחתם בין הליברלים וקשת נעוצה בשני סעיפים מרכזיים: האחד, הקמת מרכזים קהילתיים שכונתיים, והאחר, הצבת פוד-טראק ברחבי העיר.

מרכזים קהילתיים: מקבילים לבית כנסת

"הרעיון הוא בעצם לייצר מקבילה לבית כנסת עבור הבן אדם הדתי, לייצר מרכז מפגש פיזי לקהילה החילונית חילונית מסורתית, לציבור הכללי. מרכז כזה מייצר שייכות בעיר חדשה וגם מאפשר מאפשר ביטוי של כוחות היצירה הקהילתיים".

שוק קח תן אירועים קהילתיים יד 2 יעל עינהר מרכזים קהילתיים אירועים בחריש
פעילות שוק קח תן בחריש. "יש אנשים כמונו שמחפשים את הדברים האלה, שהם לא מאוד רשמיים או מאוד יקרים".

עינהר מסבירה במה שונים מרכזיים קהילתיים ממתנ"סים עירוניים: "המתנסים הם מאוד פורמליים ומאפשרים לתושבים לצרוך משהו ספציפי, ספר, הצגה או חוג. להבדיל, מרכז קהילתי הוא בית לאנשים עם פעילויות קהילתיות, שמתנ"ס עירוני לא יכול להרשות לעצמו, הוא מחויב לסטנדרט מסוים. בעיניי, אלה פעילויות כיפיות יותר מכל פעילות שהעירייה מארגנת פה. זה נכון שזה מתאים לאוכלוסייה מסוימת, אבל יש אנשים כמונו שמחפשים את הדברים האלה, שהם לא מאוד רשמיים או מאוד יקרים".

עגלת קפה בפארק אוחיון פתח תקווה. צילום דוברות עיריית פתח תקווה

עינהר מאמינה שפריסה של פוד-טראקס ברחבי העיר תעניק לתושבי העיר אפשרויות בילוי חדשות. "אני רואה את ההתפתחות של העיר כל הזמן אבל מרגישה שחסרים פה דברים עם אופי גם מבחינת תרבות וגם מבחינת נראות חיצונית. חשוב לי שיהיו פה פוד טראקס, בלי קשר לשבתות. מצידי שתהיה עגלת קפה במהלך השבוע בלבד, בכניסה ליער או בפארק המרכזי, אבל וואלה, שיהיה מה לעשות פה".

אופטימיות: "נקודת הפתיחה כיום שונה"

עינהר מאמינה שהמסגרת הסיעתית של הליברלים תמשיך ותרוץ קדימה גם עתה: "החלטנו שאנחנו ממשיכים להיפגש פעם בשבועיים כסיעה. יש רצון שחברי הסיעה ישבו בוועדות העירייה. אני לא יודעת אם נחזיק מעמד 5 שנים, אבל יש לנו רצון להיות להמשיך להיות פעילים וביחד, בשונה אולי מחלק מהסיעות, שכבר התמסמסו".

גם הקשר עם גרינברג, שבמסגרת ההסכם תמונה לסגנית ראש העיר, ימשיך לפעול כרגיל. "כבר קיבלתי ממנה לקרוא את האוגדן המלא של חינוך ברשויות".

בשלב זה ממשיכה עינהר גם בתפקידיה הרשמיים: "אני חברת קיבוץ, אין לי לחץ כלכלי, לפחות לא לחץ כלכלי אישי. אני עדיין מועסקת כרכזת חריש על ידי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר, ויש לנו הרבה תוכניות לעיר. חזרתי להתעסק בפעילות שלנו כקהילה משימתית פה בעיר, ואני חוזרת לעסוק בהקמת קהילת אתגרי העתיד שמונה כעת גני ילדים, בית ספר יסודי ותיכון".

וברמת הכיוון שהעיר הולכת אליו. את מרגישה רגועה יותר?
"כן, בתחילה נלחצנו מהסיבוב השני ואז הבנו שאם קשת ינצח, נקודת הפתיחה שלנו תהיה טובה יותר ממה שהיא הייתה אם לא היה את הסיבוב השני, וזה מה שקרה בפועל. שני ניהלה מו"מ עם שני המועמדים והשיגה הישגים משמעותיים לציבור שלנו בעיר".

אירוע הגאווה 2022 קהילה להט"בית קהילה גאה
2022: אירוע הגאווה בחריש. לשכת ראש העיר ביקשה לתאם פגישה בין קשת לחברי הקהילה הגאה

לראייה, עינהר מציינת שממש יום או יומיים אחרי הבחירות, לשכת ראש העיר ביקשה לתאם פגישה בין קשת לחברי הקהילה הגאה. "עוד אין תאריך, אבל זה כבר תקדים, אפילו רק ברמה הדקלרטיבית. אני גם מאמינה שהוא יגיע לאירוע הגאווה הקרוב. גם לפני כן הוא רצה, אבל הוא פחד מהגורמים שבמילא לא הצביעו לו.

"אני משתדלת לא להיות נאיבית. לא להגיד מעכשיו הכול יהיה טוב ויהיה משחק נקי, כי ברור שהפוליטיקה היא לא כזו, אבל נקודת הפתיחה כיום שונה בתכלית, אני מאוד אופטימית".

לקריאה נוספת: לקראת סבב ב': הקרב על הקול החילוני בעיצומו


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

התוכנית החדשה במעו"ף: שטחי תעסוקה יוסבו למגורים

המגרש המיועד לפרויקט מתחם המסחר, התעסוקה והמגורים

השבוע תדון הוועדה המיוחדת לתו"ב בתוכנית להפקדה שמשנה את כללי המשחק ב"סיטי" של העיר: 30% פחות שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים לקופת העירייה ותוספת של עשרות יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח. עוד בתכנון: תוספת בנייה של מגדל מגורים בן 20 קומות עם דירות יוקרה. דיירים במעו"ף: "רוצים שהשכונה תתפתח, אבל לא בכל מחיר"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

ביום חמישי הקרוב תקיים הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש דיון בתוכנית להפקדה שהגיש היזם ליאם גרופ הנדסה, לבינוי מתחם תעסוקה ומסחר ראשון בשכונת מעו"ף (מגרש 304).

הדמיה של הפרויקט מעו"ף ליאם הנדסה
הדמיית הפרויקט של ליאם הנדסה גרופ בשכונת מעו"ף, כפי שמופיעה בתוכניות שהוגשו

עיון בתוכנית הבינוי מגלה כי הפרויקט כולל שני בנייני מסחר ותעסוקה בגובה של 8 קומות הכוללים גם קומת מסחר וקומות חניה תת קרקעיות.

בניין שלישי, גם הוא בן 8 קומות, יכיל 90 דירות קטנות של 2 חדרים להשכרה ארוכת טווח. בבניין הרביעי מתכנן היזם לבנות 63 דירות יוקרה גדולות למכירה. בניין זה יתנשא לגובה של 20 קומות – פי שניים מהגובה בתב"ע הקיימת של השכונה.

הדמיה של הפרויקט מעו"ף ליאם הנדסה
בניין A – דירות קטנות להשכרה. בניינים B ,C – תעסוקה. בניין D תוספת מגורים של דירות גדולות בהתאם לתב"ע החדשה

גובה מגדל דירות היוקרה תואם לתוכנית המתאר העירונית החדשה, שטרם אושרה, אך מציעה לצופף את הבנייה במעו"ף ולאפשר ליזמים לבנות מגדלי מגורים המתנשאים לגובה של עד 20 קומות.

המרה של שטחי תעסוקה למגורים

כזכור, במרץ 2022 זכתה חברת ליאם גרופ הנדסה במכרז להקמת מרכז תעסוקה ומסחר שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אחרי מספר כישלונות לשיווק שטחי המסחר בשכונה.

שכונת מעו"ף יולי 2023 מבט על
שכונת מעו"ף, יולי 2023: מרבית מכרזי השיווק לשטחי התעסוקה והמסחר נכשלו עד כה

בשכונת מעו"ף מתגוררים מזה שלוש שנים למעלה מ-660 משפחות ושאר המגרשים בשכונה, שטרם נבנו, מיועדים לתעסוקה ומסחר שיניבו הכנסות ארנונה עסקית לקופת העירייה.

בנייני מגורים נוספים לא היו מתוכננים להיבנות בשכונה, מה גרם אם כן לשינוי? מבדיקת הנושא עולה כי היזם הגיש בקשה להיתר בנייה עם הקלה לפיה 30% משטחי התעסוקה יוסבו למגורי דיור מיוחד, בהתאם לסעיף 147 א' הוראת שעה, בחוק התכנון והבנייה.

השינוי בחוק שמאפשר הסבת 30% מכלל שטחי המשרדים, שטרם החלה בהם בנייה לשטחים שמיועדים לדיור, אושר ב-2022 על ידי הממשלה כחלק מחוק ההסדרים. מדובר בשטחים בהם יהיה שילוב של תוכניות דיור להשכרה ארוכת טווח, ביחד עם אזורי תעסוקה, תוך עירוב שימושים. מדובר בהוראת שעה לחמש שנים בלבד.

מעו"ף הדמיות מרכז מסחרי : ליאם גרופ, אדריכל ארטור אילין ודביר-יחיעם אדריכלים
הדמיות ראשונות של הפרויקט לפני תוספת המגדל. אדריכל ארטור אילין ודביר-יחיעם אדריכלים

גיא סחלי, מנכ"ל ובעלים של ליאם הנדסה גרופ מסביר כי במסגרת ההמרה הוא מתכנן לבנות בניין מגורים עם 90 דירות קטנות בשטח של כ-50 מ"ר המיועדות להשכרה לטווח ארוך. "גילינו שיש צורך בעיר גם בדירות קטנות לאוכלוסייה מבוגרת שלא צריכה דירה של 100 מ"ר ולזוגות צעירים בתחילת דרכם".

דירות קטנות להשכרה ודירות יוקרה

סחלי מוסיף ואומר כי עליית הריבית הפכה את הפרויקט לפחות כלכלי עבורו "עם זאת, אנחנו עדיין ממשיכים בקו הזה כי אנחנו חושבים שזה מה שהעיר צריכה".

סחלי מדגיש כי ההקלה היחידה שהוא ביקש בהיתר הבנייה היא ההמרה לבניית דירות להשכרה, וכי גובה הבניין לא השתנה ונותר בהתאם לתב"ע הקיימת במעו"ף (1/ד) המאפשרת בינוי של 5- 7 קומות במרכזי תעסוקה.

ראוי לזכור כי על פי על פי התב"ע השכונתית בנייני המגורים יכולים להתנשא לגובה של 12 קומות (ללא קומת מסחר) או 8 קומות (עם תוספת קומת מסחר).

ומה לגבי מגדל המגורים שאינו תואם לתב"ע הנוכחית של השכונה?

סחלי: "אלו שני הליכים שונים לגמרי. יש את הליך הרישוי של ההיתר שאותו פרסמנו ואותו מכירים כולם. לגבי התב״ע זו תוכנית לתוספת מגורים בשביל לתמוך במתחם ולתת מענה לדירות גדולות ומרווחות, דירות יוקרה בעיר. זה תואם את תוכנית המתאר של העיר".

עוד הוא מוסיף: "העירייה והוועדה מאוד תומכות בעידוד הבנייה בפרויקטים האלה. חשוב שהם יתחברו לחזון שלך כיזם כדי לקדם את התהליך ולא לתקוע מקלות בגלגלים".

סגן ראש העיר: אישור המרה אוטומטי

סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב שלמה קליין מתייחס להמרה שביקש היזם: "חוק ההסדרים קובע שניתן להמיר 30% משטחי מסחר לדירות מיוחדות, כלומר דירות קטנות. היזם ביקש את המינימום ואנחנו חייבים על פי חוק לאשר לו".

שלמה קליין:"הייתי מעדיף שלא יהיו מגורים, אני מעדיף מבחינתנו כמה שיותר מסחר".

אם כך, סך שטחי התעסוקה המתוכננים במעו"ף, בטרפז ובחריש דרום – העתודה של הנכסים המניבים של העיר – עלול לרדת ב-30 אחוזים ואיתו גם ההכנסות של העיר?

"נכון, כל השטחים עלולים לרדת באחוזים המותרים בהתאם לבקשות היזמים. אישור ההמרה למגורים הוא כמעט אוטומטי. הייתי מעדיף שלא יהיו מגורים, מבחינתנו עדיף כמה שיותר מסחר. מבחינת עיריית חריש זהו חוק לא טוב וקשה לי להבין את ההיגיון מאחוריו".

מיפוי שטחי תעסוקה בעיר
התיקון לחוק הבנייה עלול להוריד את שטחי התעסוקה ב-30% ולהוסיף מאות יחידות דיור לעיר

בניגוד לדברי קליין שמציין כי מדובר בהקלה אוטומטית, סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה מדגישה כי יש מקום לשיקול דעת העירייה והוועדה המיוחדת לתו"ב.

"החוק אומר שניתן להסב עד 30% לדירות אבל הוא לא מחייב, החוק רק מאפשר. שני הגופים צריכים לבחון את הנושא ולשאול את עצמם אם זה המהלך הנכון לשכונה. למה לתת ליזם את כל ה-30 אחוזים שהוא ביקש? למה לא להמיר פחות? כך השכונה פחות תצופף והעירייה תזכה ביותר שטחים מניבים עם הכנסות ארנונה גבוהות יותר מארנונה למגורים".

סיון דהן רווקה בחריש
סיון דהן: "החוק אומר שניתן להסב עד 30% לדירות אבל הוא לא מחייב, החוק רק מאפשר"

הצמיחה לגובה כקו מנחה

דהן גם מתייחסת לתוכנית שהציג היזם לבניית מגדל בן 20 קומות: "אפשר לומר שהיזם עובד בשיטת הסלמי. כרגע הוא רוצה להתחיל את הבנייה בהתאם לתב"ע הקיימת ולאחר שתוכנית המתאר תאושר ותצא תב"ע חדשה הוא יוכל לבנות מגדל בן 20 קומות, כבר במהלך תקופת הבנייה. מדובר בבניין כפול בגובהו מהתב"ע הנוכחית של השכונה.

הדמיה של הפרויקט מעו"ף ליאם הנדסה
מגדל המגורים צמוד לבנייני מגורים קיימים בשכונה. מתוך התוכנית להפקדה של ליאם הנדסה

"תפקידה של הוועדה המיוחדת לתו"ב היא למצוא את האיזונים כדי שהשכונה תתפתח אבל לא בכל מחיר. לא היינו רוצים לראות פה מגדלים כמו במנהטן או מגדלים שמכפילים את המגורים הקיימים ובצמידות כל כך גדולה לבניינים הקיימים.

"חשוב גם לזכור שכל מדיניות שתיקבע למגרש היא קו מנחה לבינוי בשאר המגרשים במעו"ף שיצאו לאחרונה לשיווק. לא ניתן יהיה לומר למגרש הזה "כן" ולשאר המגרשים "לא".

"לצופף באחריות"

על פי נתונים שהוצגו בתוכנית המתאר העירונית, רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. בשכונת מעו"ף בנייני המגורים הקיימים מתנשאים לגובה של 10 קומות. תוכנית המתאר העתידית מתכננת לצופף משמעותית את הבנייה.

שני גרינברג: "אני בעד לעשות ציפוף אבל הוא צריך להיעשות באחריות"

"אני בעד לעשות ציפוף אבל הוא צריך להיעשות באחריות", אומרת שני גרינברג, סגנית ראש העיר וחברת הוועדה המיוחדת לתו"ב. "העיקרון של ציפוף ותוספת קומות הוא עיקרון טוב שמשרת עירוניות טובה. גם הרעיון של עירוב שימושים כפי שמציע היזם ליאם גרופ הנדסה, הוא רעיון טוב ואנו מעודדים יזמים לקדם אותו. זה טוב גם לתושבים שמקבלים שירותים ליד הבית בלי להניע את הרכב.

"לצד זה, יש להבחין בין עיקרון והלכה למעשה. בסוף כל תוכנית שמבקשת להוסיף קומות, לצופף ולשנות צריכה להגיע לדיון הגופים המקצועיים. צריך לבחון אותה לגופה ולראות שהתוצאה משרתת את התושבים במעו"ף בצורה מיטבית, לוודא שמדובר בשינוי מידתי".

מעו"ף תוכנית לבינוי שטחי מסחר
תוכנית המקור למעו"ף: גובה בנייני התעסוקה נמוך מבנייני המגורים. הדמיה: דביר יחיעם אדריכלים

התנגדות: יש להתחשב גם בתושבים

תושב השכונה הראל אוזנה רכש דירה בבניין שברחוב התמדה 4 א', הגובל במגרש של ליאם הנדסה גרופ. "הקמת מבנה מסחר ותעסוקה בשכונה מבורך מאוד בעיניי. עם זאת, הגשתי התנגדות לוועדה המיוחדת לעניין הגובה ושינוי הייעוד מתעסוקה למגורים.

הראל אוזנה
הראל אוזנה: "פגיעה קשה בדיירים שרכשו דירות והסתמכו על כך שהבנייה לגובה במקרקעין הגובלים אינה כה גבוהה"

"הבנייה המתוכננת היא בסמיכות רבה מאוד לבנייני המגורים שלנו ותגרום להסתרת הנוף וחסימת אוויר. זו תהא פגיעה קשה בדיירים שרכשו דירות והסתמכו על כך שהבנייה לגובה במקרקעין הגובלים אינה כה גבוהה. לפיכך, מתבקש בעיניי להותיר את מספר הקומות המותר כפי שהוא במקור ולא לשנותו".

עוד מדגיש אוזנה כי "אין לי שום התנגדות עקרונית לפרויקט. בנייני תעסוקה ומסחר טובים לשכונה ולעיר – אבל חשוב שמישהו בעירייה ובוועדה יראה אותנו התושבים ויתחשב גם באינטרסים שלנו. לוועדה המיוחדת יש סמכות לאשר את הפרויקט או להגביל אותו. ואם לאשר, אז בצורה שלא פוגעת בהווי השכונתי או שיוצרת עומס תחבורתי".

עומס תחבורתי גדול

על פי התוכנית שהגיש היזם לאישור, הדירות להשכרה ייבנו לפי תקן חניה אפס – כלומר בלי חניה בטאבו – ובשאר הבניינים ייבנו שתי קומות חניון. "יהיה שפע של חניה, יש כ-400 מקומות חניה בכל המתחם", מדגיש היזם.

שכונת מעו"ף תחבורה ציבורית אוטובוס צילום דניאל שחר
"אם תהיה כניסה אחת בלבד כפי שמוצע בתוכניות, ייווצר עומס תנועה גדול" צילום: דניאל שחר

דהן מתייחסת גם היא לתנועה במתחם: "אם תהיה כניסה אחת בלבד כפי שמוצע בתוכניות, ייווצר עומס תנועה גדול על השכונה עצמה. בנוסף, תקן חניה נמוך יצור מחסור חניות כמו שאנחנו מרגישים בדרך ארץ".

דהן מסכמת ואומרת כי: "בשלוש השנים האחרונות תושבי השכונה מייחלים לכך שהשכונה תיבנה אך בצורה שתשפר את איכות החיים שלהם ולא להפך.

"הדיירים רכשו את הדירות בידיעה שייבנו בנייני מסחר ותעסוקה של 7-5 קומות ולא 20 קומות. החובה שלנו היא לדרוש מהוועדה והעירייה שפרויקטים כאלו לא יפגעו באיכות החיים שלנו.

"ישנם מגרשים אחרים במעו"ף בהם ניתן לצופף ולבנות לגובה מבלי לפגוע בדיירים הקיימים".

מעו"ף הדמיות מרכז מסחרי : ליאם גרופ, אדריכל ארטור אילין ודביר-יחיעם אדריכלים
הדמיה של הפרויקט: "ירים את השכונה"

מנגד, היזם מסכם גם הוא: "מדובר בפרויקט ענק של 300 מיליון שקלים שירים את השכונה. פרויקט מדהים בגודל של 9 דונמים עם פארק באמצע שישמש את תושבי השכונה. במקביל, אנו מנהלים מו"מ כדי להביא לקומות המסחר חברות מובילות במשק. זה יהיה מהמם".

תגובת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש: "הנושא טרם נדון במליאת הוועדה על כן טרם התגבשה עמדתה הסופית של הוועדה".

תגובת עיריית חריש: "לקבלן הזוכה יש זכות במסגרת חוק ההסדרים להמרה של 30% משטחי התעסוקה והמסחר בתוכנית למגורים (בהתאם לכללים מסוימים שנקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל), ולעירייה אין יכולת להתערב בכך. בנוסף היזם הגיש בקשה לאישור תוכנית חדשה שכוללת תוספת הקמת שטחי מסחר ותעסוקה, וכן יחידות דיור גדולות. העירייה תומכת בכל יוזמה שמעודדת את הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר בעיר".

*הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

חריש יקרה לי: האם חריש משתלמת כלכלית לרווקים?

חריש ידועה כעיר של משפחות צעירות שמחפשות מגורים זולים בעיר אך מונעות גם משיקולים של חינוך, וחיפוש אחר סביבת מגורים מתאימה לגידול ילדים – אך אנחנו יצאנו לבדוק מה קורה אצל הרווקים, הרווקות והגרושים בעיר; האם משק בית של אדם אחד בחריש הוא כלכלי או שמא ליחידים עדיף לגור בערים אחרות? סיון דהן, עדיאל לוי וארנון הראל חשפו בפנינו מידע יקר ערך על יוקר המחיה בחריש עבורם


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


"לגור בחריש זה פחות כלכלי"

סיון דהן, 33, רווקה, גרה בחריש שנתיים, עברה לעיר מחדרה. סיון עברה לחריש משיקולים כלכליים. תוכנית "מחיר למשתכן" קסמה לה ולכן החליטה לעשות את השינוי.

סיון דהן רווקה בחריש
סיון דהן: "אם הייתי קונה דירת שלושה חדרים במקום אחר, הייתי משלמת יותר ממחיר הדירה שלי כאן".

סיון, מתכננת ערים עצמאית, גרה בשכונת מעו"ף. נוסעת כל יום למשרדה בחדרה.

הכנסה חודשית: משכורת.

משכנתה/שכר דירה: משכנתה בתנאים הנוחים של "מחיר למשתכן".

שכונת מעו"ף
קנייה משתלמת בשכונת מעו"ף במסגרת מחיר למשתכן

תחשיב כולל: סיון משלמת משכנתה, ובהחלט מרגישה שהארנונה הגבוהה מכבידה. היא מציינת שמבחינתה, כרווקה ללא ילדים היתה מעדיפה לרכוש דירת שלושה חדרים, אך בפרויקט לא היתה אופציה כזו והיא נאלצה לקנות דירת חמישה חדרים. מהעובדה שהיא גרה בדירה גדולה מכפי צרכיה, נגזרת כאמור הארנונה הגבוהה מדי.

את אומרת שבעצם לא חיפשת דירה כל כך גדולה. מה היה השיקול שהכריע לטובת רכישת הדירה הגדולה בחריש?

"בסופו של דבר, אם הייתי קונה דירת שלושה חדרים במקום אחר, הייתי משלמת יותר ממחיר דירת החמישה חדרים שלי כאן".

כביש 6353 כביש גישה לחריש צילום: עיריית חריש
"סעיף הנסיעות גדול יחסית". כביש 6353 כביש הגישה לחריש צילום: דוברות עיריית חריש

"חריש זו עיר לינה"

באורח חייה הנוכחי, חריש משמשת עבור סיון עיר לינה. היא עובדת, מבלה ומנהלת את חייה החברתיים בעיקר מחוץ לעיר, ולדירתה היא חוזרת בסוף היום כדי לישון. סיון מציינת שמאחר שאין בחריש חיי תרבות ואפשרויות הבילויים מצומצמות מאד, סעיף הנסיעות וההוצאות על בילויים גדול יחסית ומהווה נתח משמעותי בתחשיב הכולל. "לעומת זאת, אין לי הוצאות אחרות שיש למשפחה עם ילדים, כמו חינוך", מוסיפה סיון.

שורה תחתונה: "לגור בחריש זה פחות כלכלי. ההוצאות על נסיעות הן גדולות והעובדה שהחיים שלי מתנהלים למעשה מחוץ לעיר הופכת את חריש עבורי לעיר לינה, וזה גם יקר וגם פחות נוח. ולמרות הכל, בינתיים אני כאן".

"לשקט של חריש אין מחיר"

עדיאל לוי, 33, רווק, עובד בהייטק וגר בחריש כשנתיים. לפני שלוש שנים ברח מתל אביב אחרי שמיצה את ההמולה והאינטנסיביות של העיר הגדולה, עצר לתחנת ביניים בגבעת עדה, ולבסוף נחת בחריש.

עדיאל לוי רווק בחריש
עדיאל לוי. השעות הגמישות של עבודתו מאפשרות לו להימנע מהפקקים ביום בו הוא נוסע מחוץ לעיר

עדיאל חיפש מקום שקט ורגוע יותר, וגם ביקש להוזיל את העלויות החודשיות שהיו מנת חלקו בעיר הגדולה.

במהלך השבוע עדיאל עובד מהבית ארבעה ימים ויום אחד מוקדש לנסיעה אל מקום עבודתו בראש העין. השעות הגמישות של עבודתו מאפשרות לו להימנע מהפקקים ביום בו הוא נוסע מחוץ לעיר.

משכנתה/שכר דירה: עדיאל גר בשכירות, בדירת 5 חדרים במעו"ף. כיום הוא משלם 2,800 שקלים, ומאוגוסט הקרוב ישלם 3,200 שקלים.

פרנסה: משכורת חודשית כאיש הייטק.

תחשיב כולל: ההוצאות החודשיות הקבועות כוללות את הוצאות המגורים השונות, כולל שכר הדירה וארנונה, העומדת כיום על 1,200 שקלים.

תחנת דלק דור אלון בכניסה לחריש
"כרווק אני מוציא יותר כסף על נסיעות ובילויים לעומת חברים נשואים"

סעיף משמעותי בתקציב של עדיאל כולל בילויים, יציאות ונסיעות לחו"ל. "כרווק אני מוציא יותר כסף על נסיעות ובילויים לעומת חברים נשואים. כשאני רוצה לבלות אני נוסע מחוץ לחריש, בעיקר מאחר שאין כל כך איפה לבלות כאן. זה בהחלט מתבטא בתקציב החודשי שלי, גם בגלל הוצאות הדלק". על פי הערכתו, סעיף הבילויים נוגס מתקציבו כ-30%.

מעו"ף
עדיאל: "הציפיות שלי מחריש מבחינת איכות החיים בהחלט נענו, השקט כאן עושה לי טוב"

שורה תחתונה: למרות הארנונה הגבוהה היחסית וההוצאות על נסיעות ובילויים מחוץ לחריש, עדיאל סבור שהחיים בחריש משתלמים יותר כלכלית לעומת מה שקורה בערים אחרות. "בהשוואה למקומות כמו פרדס חנה או בנימינה, שמציעים איכות חיים דומה, בחריש משתלם יותר לגור. הציפיות שלי מחריש מבחינת איכות החיים בהחלט נענו, השקט כאן עושה לי טוב, ובמאזן הכולל בין כל הגורמים, חריש יוצאת טוב".

 "המעבר לחריש לא היה משיקולים כלכליים"

ארנון הראל, 72, גרוש, גר בחריש שנתיים. ארנון עבר לעיר מכפר סבא כחלק מקהילת צבעוני, המאגדת גמלאים שהגיעו לעיר יחדיו מתוך שאיפה ליצור קהילה עוטפת ולהקיף את עצמם בחיי חברה תוססים.

ארנון הראל גמלאי
ארנון הראל: שכר הדירה בחריש נמוך בכאלף שקלים מדירתו הקודמת בכפר סבא

חברי הקהילה, רובם בשנות השבעים לחייהם, שכרו שמונה דירות בבניין אחד, כשלנגד עיניהם עומד המודל המוצלח של קהילת הגמלאים החלוצה ברחוב נרקיס. כיום ארנון כבר אינו חבר בקהילה זו, אך ממשיך להתגורר באותו בניין.

קהילת צבעוני, קהילת גמלאים
קהילת צבעוני. שכירות עם חוזה ארוך טווח לחמש שנים. צילום: תרצה כרמי

ארנון היה מורה בתיכון וכיום פנסיונר.

שכירות/משכנתה: בשנתיים בהן הוא מתגורר בחריש, ארנון גר בשכירות עם חוזה ארוך טווח לחמש שנים שנחתם במסגרת הקמת קהילת צבעוני. שכר הדירה אותו הוא משלם בחריש נמוך בכאלף שקלים מדירתו הקודמת בכפר סבא. "הדירה שלי בחריש הרבה יותר גדולה, ומשמעותית חדישה יותר, מהדירה ממנה עברתי לכאן", אומר ארנון, "אבל זה רק הבונוס. התמריץ לעבור לחריש היה קהילתי, לא כלכלי".

ארנונה בניין המועצה בניין העירייה
901 שקלים אחרי הנחת גמלאים – אך הארנונה בחריש גבוהה יותר מזו ששילם בכפר סבא

ארנונה: 1,112 שקלים לפני הנחת גימלאים, 901 שקלים אחרי ההנחה. ארנון מציין שאת הנחת הפנסיונר הוא מקבל בכל מקום בו יתגורר, אך כאן הארנונה מראש גבוהה יותר מזו ששילם בכפר סבא.

פרנסה: פנסיה של מורה בתיכון.

תחשיב כולל: ההוצאות החודשיות הקבועות נעות סביב ה-7,000 שקלים. ההכנסות הפנויות שלו הן באותו סדר גודל. הסעיפים המשמעותיים ביותר הם שכר הדירה ונסיעות. הילדים והנכדים נשארו בכפר סבא, וארנון נוהג לנסוע לבקרם לעתים קרובות. "בנוסף", מציין ארנון, "בחריש כמעט ואי אפשר להסתדר בלי רכב, לכל מקום צריך לנסוע, מה שמגדיל את ההוצאות על הדלק".

כפר סבא צילום דוברות עיריית כפר סבא
נוסע תכופות לכפר סבא לבלות עם הנכדים. צילום: דוברות עיריית כפר סבא

שורה תחתונה: "בסופו של דבר", אומר ארנון, "מבחינה כלכלית אין הבדל עבורי אם אני גר בחריש או בכפר סבא. החיים בחריש עבורי לא שונים במאזן ההוצאות וההכנסות ממה שהיה לפני שעברתי לכאן".

לקריאה נוספת: חריש יקרה לי: האם משתלם לגור בחריש?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש