איבדו את הקול: המועמדים שחלמו להשפיע אך נותרו בחוץ
80 תושבים התמודדו על כסא במועצה ורובם לא זכו במושב במליאת העיר, חלקם הפסידו בהפרש של קולות בודדים. טל לוי ויעל עינהר נותרו בחוץ ומספרים כעת על חלקם בבחירות שהסעירו את העיר
בחירות 2023 הסתיימו, ומועצה חדשה נבחרה להוביל את חריש בשנים הקרובות. אך לאורך הדרך נותרו מאחור מועמדים רבים, שחלמו להשפיע ולתרום, אך נשארו מחוץ לזירה הפוליטית.
"ניסיתי בכל דרך להיכנס ולהשמיע את קול השכונה, והיה חסר לנו קול אחד. אמשיך לפעול ולעזור גם מחוץ לשולחן המועצה לפיתוח השכונה", כך כתבה סיון דהן, מסיעת דרך ארץ, בקבוצת הוואטסאפ של שכונת מעו"ף, עם סיום ספירת הקולות שהעניקה מנדט שלישי לש"ס, והותירה אותה בחוץ.
פער של 20 קולות השאיר גם את טל לוי, מספר 2 ברשימת חריש ביתנו, מחוץ למועצה. אצל יעל עינהר, מספר 3 ברשימת הליברלים, הפער היה גדול יותר. כ-150 קולות חסרו לה כדי להפוך לחברת מועצה. שלושתם, אגב, טירונים פוליטיים שהחליטו לראשונה לזנק לזירה ולהביא איתם את המומחיות, הלהט והרצון העז לתרום לחריש ולשפר אותה.
בסוף, זו דמוקרטיה
"אני מרגיש שיכולתי לעשות דברים טוב יותר אבל אני לא מרגיש אכזבה גדולה. כי בסוף, זו דמוקרטיה", אומר טל לוי (41) שהתמודד על מקום במועצת חריש והניף את דגל קידום העסקים המקומיים. "הרוב החליט שלא על "עסקים" הולכים לקלפי או שהיו לו דברים חשובים יותר להצביע עליהם".
לוי, קופירייטר במקצועו, הודיע ביוני 2023 על כוונתו להתמודד על מושב במועצה: "מצאתי את עצמי מעורב ביותר ויותר פרויקטים ויוזמות בעיר, וקיבלתי כמה המלצות וכמה הצעות ופתאום זה נדלק בי".
"הבחירה בעידית שחקה את האהדה"
ההכרזה של לוי הפכה אותו למחוזר על ידי מספר מפלגות והוא בחר לרוץ עם עידית ינטוב. "ידעתי שעידית המקום הטבעי עבורי, אבל רציתי לבדוק מה הכי נכון עבורי ולא סגרתי מיד גם בגלל הפחד שזה ישחק נגדי. אני עובד עם עסקים בעיר ונוגע בכל המגזרים. ידעתי שברגע שאני נצמד אליה אני מפסיד מגזר וחצי".
"אני לא יודע מי באמת היה בא איתי לקלפי, אבל כן הייתה אהדה ומאוד האמינו במה שאני עושה. לא הטיחו בי רפש אבל ראיתי איך הבחירה שלי בעידית מורידה את האהדה כלפי.
"אני חייב לשים את זה על השולחן, עידית ספגה הרבה יותר, כי היא עומדת בראש, כי היא אישה, כי היא רוסיה. חבל שלא הצלחנו להסביר עד כמה היא לא אנטי דת. יום לפני הבחירות היא נסעה לאשקלון לאזכרה של אבא שלה, אחרי שהיא התייעצה עם רב, ובדקה אם אפשר להקדים אותה. זה חשוב לה".
"מעדיף לא להיות בחצי היריון"
תוצאות הבחירות שכפו סבב שני על ראשות העיר דרשה מהפעילים הפוליטיים המשך מאמץ אבל לוי מודה, שבשלב זה הוא כבר לא היה מעורב ולא לקח חלק במסמך ההבנות שחתמה ינטוב עם יצחק קשת. "ביום שאחרי עידית התקשרה אלי להתייעץ ואמרתי לה שאני מעדיף לא להיות מעורב, לא להיות "בחצי-היריון". אני לא בפנים וכדאי לתת למי שנכנס לנהל את זה וגם להתמודד עם ההשלכות. אני מודה שזה היה גם לשמור על עצמי. מעבר לזה, עידית ידעה מה חשוב לי ומה צריך לקדם בעיר".
ראית את ההסכמים שנחתמו?
"עברתי עליהם ברפרוף כי מלכתחילה לא נכנסתי לפוליטיקה כדי לעסוק בזה. לא התיימרתי להיות גם בחינוך, גם בתחבורה, גם בסביבה וגם בצביון העיר. נגעתי טיפה בתחבורה כי זה משפר את העסקים. אני לא יודע מה יהיה, אבל נראה שהקואליציה מסתמנת כתיקון של אחוזי ההצבעה הנמוכים של הציבור החילוני".
האשימו אתכם שפיצלתם את הקול החילוני ולא חברתם לרשימה אחת עם איציק לב
"עידית היתה המשנה לראש העיר וחברת מועצה במשך 5 שנים עד שהיא הרגישה שיש משהו לא מאוזן, והניחה מכתב עם דרישה לאזן את הצביון בחלוקה של השטחים הציבוריים ומבני ציבור. היא לא קיבלה מענה, פרשה מהקואליציה, הכריזה שהיא מתמודדת ואספה סביבה צוות של אנשים מקומיים עם עשייה מוכחת. לעומת זאת, איציק הגיע מחוץ לפוליטיקה המקומית והלך ישר על הראשות, וגם לא ראיתי עשייה בפרק הזמן הזה. אני הצעתי לאיציק להיות מספר 2 של עידית, שזה היה הדבר הנכון בעיניי, בגלל הקשרים שלה, בגלל שיש מפלגת אם מאחוריה, בגלל הניסיון המוניציפלי שלה פה, בגלל שיש לה בייס שהולך איתה".
אבל עדיין לב קיבל כפול קולות ממנה
"נכון, נכון. אני חושב שבתקציבים שלו הייתי שם אותה על כיסא ראש העיר".
להילחם על העסקים בעיר
אז מה עכשיו? ללוי יש כבר תשובות. "קצת בית, אישה וילדים אחרי תקופה ארוכה של היעדרות והרחבת הפעילות במסגרת קהילת חיבורים לעסקים.
"אני לא רואה כרגע מישהו במועצה שנושא העסקים בוער בו וגם לא רואה איך אזור תעסוקה ותעשייה מתרומם פה בחמש השנים הקרובות. מצד שני, ואולי זה הישג קטן שלי, ברור לכולם שמישהו צריך להתעסק בזה".
"צריך כעת להילחם עם הכלים שיש לנו כעת, השדרה המרכזית והמרכזים המסחריים. אנחנו רואים הרבה חללים מסחריים ריקים בשדרה ומצד שני יש לנו המון עסקים בדירות.
"אם נוציא רק 10% מהם החוצה, נכפיל את כמות העסקים בעיר. צריך לייצר פתרונות תעסוקה מקומיים כי אחרת האוכלוסייה בעיר שמבלה 3 שעות על הכביש בכל יום – תישחק. זה לא מבנה חיים בריא, וצריך לשנות את זה".
"פוליטיקה? אני סולדת מזה"
יעל עינהר, פעילה חברתית מוכרת וחברת הקיבוץ העירוני אמתי. ביקשה גם היא לחולל שינוי בעיר. לפני הבחירות, ניהלה עינהר את המרכז לצדק חברתי בעיר שהכשיר עשרות תושבים ופעילים בעיר, ביניהם כאלה שהתמודדו בבחירות. היא גם ניהלה את מועצת ההסכמות הנשית בין דתיים וחילונים בעיר. בחייה הפרטיים היא מנהלת זוגיות עם מאיה והן מגדלות שלוש בנות במשותף.
"כשנה לפני תחילת הקמפיין שני (גרינברג) הזמינה אותי לשיחה והציעה לי להצטרף לליברלים. אמרתי בשום פנים ואופן לא. מה לי ולפוליטיקה? אני סולדת מזה".
השינוי הגיע דווקא מחברי הקיבוץ: "עלתה מחשבה שאנחנו, כקהילת מחנכים שמתיישבת פה, שמאוד מעורבת בנעשה בעיר, צריכה לקחת את העניין הזה צעד אחד קדימה.
"כתושבים, חשוב לנו צביון העיר וגם חשוב לנו לצרוך שירותים עירוניים ברמה גבוהה. מצאנו את עצמנו כאנשים פרטיים לא אחת, צורכים שירותים בפרדס חנה-כרכור".
להביא את המנדט השני
אחרי זמן הבשלה ארוך הצליחה עינהר להתגבר על חששותיה, ביניהם, פגיעה בביטחון משפחתה, ולקפוץ למים הפוליטיים.
לא היתה מחשבה למקם אותך במקום השני?
"היתה מחשבה כזאת אבל חשבנו שנתנאל (שטרית) ואני, שהרבה אנשים מכירים אותנו ומתחברים אלינו, נביא את המנדט השלישי. שאנשים יתאמצו להצביע עבורנו.
"אני חושבת שזה באמת עבד, אבל עזר לנו להביא את המנדט השני. הדאטה שלנו הסתכמה במנדט וקצת. כלומר, 600-700 אנשים נוספים מהעיר הצביעו לנו, התרשמנו מאיתנו והתחברנו אלינו".
האסימון נפל: אנחנו לשון המאזניים
עינהר נזכרת בחששות שעלו עם היוודע תוצאות הבחירות לראשות העיר ובשינוי שהתחולל בסיעה לאחר ניתוח המצב: "פתאום הבנו. פתאום נפל לנו האסימון, שאנחנו לשון המאזניים בסבב הבחירות השני. הבנו שהמצביעים של פרג'י יצביעו לו שוב, אבל הם במספרים מוחלטים, הם יוכלו אולי לגרד עוד כמה עשרות מצביעים. עידית (ינטוב) הודיעה על תמיכה בקשת ונותרו המצביעים של איציק לב שרבים מהם הם המצביעים שלנו.
"ישבנו לכתוב ביחד את מסמך ההבנות עם כל הדרישות שלנו, ושני ניגשה איתו גם לקשת וגם לפרג'י. אם את עוברת על המסמך את יכולה לזהות שם את טביעת האצבע כל חברי הסיעה שלנו. זה מאוד אנחנו. אני מאוד מאוד גאה במסמך הזה. סתם לדוגמה, הדרישה לשיקום נחל נרבתה, זה מה שנקרא סעיף "דבי" (דבי לרר).
טביעת האצבע של עינהר בהסכם שנחתם בין הליברלים וקשת נעוצה בשני סעיפים מרכזיים: האחד, הקמת מרכזים קהילתיים שכונתיים, והאחר, הצבת פוד-טראק ברחבי העיר.
מרכזים קהילתיים: מקבילים לבית כנסת
"הרעיון הוא בעצם לייצר מקבילה לבית כנסת עבור הבן אדם הדתי, לייצר מרכז מפגש פיזי לקהילה החילונית חילונית מסורתית, לציבור הכללי. מרכז כזה מייצר שייכות בעיר חדשה וגם מאפשר מאפשר ביטוי של כוחות היצירה הקהילתיים".
עינהר מסבירה במה שונים מרכזיים קהילתיים ממתנ"סים עירוניים: "המתנסים הם מאוד פורמליים ומאפשרים לתושבים לצרוך משהו ספציפי, ספר, הצגה או חוג. להבדיל, מרכז קהילתי הוא בית לאנשים עם פעילויות קהילתיות, שמתנ"ס עירוני לא יכול להרשות לעצמו, הוא מחויב לסטנדרט מסוים. בעיניי, אלה פעילויות כיפיות יותר מכל פעילות שהעירייה מארגנת פה. זה נכון שזה מתאים לאוכלוסייה מסוימת, אבל יש אנשים כמונו שמחפשים את הדברים האלה, שהם לא מאוד רשמיים או מאוד יקרים".
עינהר מאמינה שפריסה של פוד-טראקס ברחבי העיר תעניק לתושבי העיר אפשרויות בילוי חדשות. "אני רואה את ההתפתחות של העיר כל הזמן אבל מרגישה שחסרים פה דברים עם אופי גם מבחינת תרבות וגם מבחינת נראות חיצונית. חשוב לי שיהיו פה פוד טראקס, בלי קשר לשבתות. מצידי שתהיה עגלת קפה במהלך השבוע בלבד, בכניסה ליער או בפארק המרכזי, אבל וואלה, שיהיה מה לעשות פה".
אופטימיות: "נקודת הפתיחה כיום שונה"
עינהר מאמינה שהמסגרת הסיעתית של הליברלים תמשיך ותרוץ קדימה גם עתה: "החלטנו שאנחנו ממשיכים להיפגש פעם בשבועיים כסיעה. יש רצון שחברי הסיעה ישבו בוועדות העירייה. אני לא יודעת אם נחזיק מעמד 5 שנים, אבל יש לנו רצון להיות להמשיך להיות פעילים וביחד, בשונה אולי מחלק מהסיעות, שכבר התמסמסו".
גם הקשר עם גרינברג, שבמסגרת ההסכם תמונה לסגנית ראש העיר, ימשיך לפעול כרגיל. "כבר קיבלתי ממנה לקרוא את האוגדן המלא של חינוך ברשויות".
בשלב זה ממשיכה עינהר גם בתפקידיה הרשמיים: "אני חברת קיבוץ, אין לי לחץ כלכלי, לפחות לא לחץ כלכלי אישי. אני עדיין מועסקת כרכזת חריש על ידי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר, ויש לנו הרבה תוכניות לעיר. חזרתי להתעסק בפעילות שלנו כקהילה משימתית פה בעיר, ואני חוזרת לעסוק בהקמת קהילת אתגרי העתיד שמונה כעת גני ילדים, בית ספר יסודי ותיכון".
וברמת הכיוון שהעיר הולכת אליו. את מרגישה רגועה יותר?
"כן, בתחילה נלחצנו מהסיבוב השני ואז הבנו שאם קשת ינצח, נקודת הפתיחה שלנו תהיה טובה יותר ממה שהיא הייתה אם לא היה את הסיבוב השני, וזה מה שקרה בפועל. שני ניהלה מו"מ עם שני המועמדים והשיגה הישגים משמעותיים לציבור שלנו בעיר".
לראייה, עינהר מציינת שממש יום או יומיים אחרי הבחירות, לשכת ראש העיר ביקשה לתאם פגישה בין קשת לחברי הקהילה הגאה. "עוד אין תאריך, אבל זה כבר תקדים, אפילו רק ברמה הדקלרטיבית. אני גם מאמינה שהוא יגיע לאירוע הגאווה הקרוב. גם לפני כן הוא רצה, אבל הוא פחד מהגורמים שבמילא לא הצביעו לו.
"אני משתדלת לא להיות נאיבית. לא להגיד מעכשיו הכול יהיה טוב ויהיה משחק נקי, כי ברור שהפוליטיקה היא לא כזו, אבל נקודת הפתיחה כיום שונה בתכלית, אני מאוד אופטימית".
לקריאה נוספת: לקראת סבב ב': הקרב על הקול החילוני בעיצומו
