מהפח לצלחת: יוזמה קהילתית להצלת מזון מחברת את חריש

מחצית מהמזון שנזרק הוא בר הצלה. צילום: לקט ישראל

חברי קבוצת הווטאסאפ "בחריש ביחד אוכלים ולא זורקים" אוספים מבעלי עסקים מזון שעומד להיזרק, ומוסרים לכל דורש ירקות ופירות שכבר אינם למכירה, מוצרים שנשכחו במזווה או פגי תוקף. לא מדובר בטרנד סביבתי בלבד. "אתמול הגיעה אלי אמא צעירה באוטובוס, מהקצה השני של העיר, כדי לקחת ארבעה מעדנים לילדים"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

670 מתושבי העיר חברים בקבוצת הווטסאפ "בחריש ביחד אוכלים ולא זורקים", 80 מתוכם הצטרפו בשבועיים האחרונים לקבוצה, עדות לצורך ההולך וגובר בשירות שמספקת הקבוצה.

"מדי יום נזרקות בחריש, ובארץ בכלל, כמויות עצומות של מזון, ירקות ופירות. המטרה של הקבוצה, וקבוצות דומות בארץ, זה להציל כמה שיותר", מסבירה ישראלה אורזחובסקי, תושבת העיר ואחת ממנהלות הקבוצה הפעילות.

הצלת מזון היא פרקטיקה של איסוף מזון אכיל וטרי שאחרת היה נזרק, והעברתו למי שזקוק לו. זוהי שיטה יעילה במיוחד, שכן היא משיגה שני יעדים בו זמנית: העברת מזון לנזקקים והפחתת פסולת.

ישראלה אורזחובסקי
אורזחובסקי:  "מתנדבים בקבוצה שלנו עורכים סבבי הצלת מזון מסופרים, מאפיות, מסעדות וירקניות בעיר"

על פי דו"ח לקט ישראל לשנת 2022 אובדן המזון בישראל עומד על 2.6 מיליון טונות. כמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל. "מתנדבים בקבוצה שלנו עורכים סבבי הצלת מזון מסופרים, מאפיות, מסעדות וירקניות בעיר, שמעוניינים למסור מזון שאחרת היה נזרק", מאשרת אורזחובסקי. להערכתה, כמחצית מחברי הקבוצה תורמים והמחצית השנייה היא של דורשים. "כמעט של פרסום של מזון בקבוצה נמסר ומהר, גם מוצרים פגי תוקף", היא מדווחת ומדגישה  כי "כל מי שמצטרף לקבוצה, יודע שהמוצרים שהוא אוסף הם על אחריותו, והוא צריך לבדוק תוקף וכשרות".

חצי בקבוק יין וגבינות פגות תוקף

המזון שמציעים למסירה בקבוצה מגיע משני מקורות עיקריים. הראשון כאמור, הוא העסקים והחנויות בעיר. השני, מתבסס על תרומות של אנשים פרטיים. כך לדוגמה, אפשר למצוא הודעות על מסירת חצי בקבוק יין שנפתח בשבת, משקה חלב בטעם בננה שהילדים כנראה לא אהבו, מספר לחמים שמועד התוקף שלהם מסתיים בקרוב או ערמת גבינות עיזים שפג תוקפן.

צילומים מתוך קבוצת הווטאסאפ של מוצרים למסירה

לצד זאת, ניתן למצוא הודעות על אוכל חם מוכן שנותר בצהרוניות במוסדות החינוך הרבים בעיר או סירי אוכל ביתי שמציעים המשתתפים לחברי הקבוצה. מדי יום מתפרסות מספר הודעות והמוצרים נחטפים די מהר. ההודעות גם נמחקות תוך 48 שעות. נותרות רק אלו שהן ללא ביקוש – והן מעטות.

"אנחנו לא עמותה. אנחנו בני אדם רגילים שחבל להם לזרוק אוכל סתם, אם מישהו אחר יכול ליהנות מזה", מדגישה אורזחובסקי. "עיקר הפעילות שלנו היא לא בדאגה לרעבים, למרות שהרחבתי את הפעילות גם לזה. אני אוספת תרומות כספיות ומדי שבוע דואגת לקנות למשפחה נזקקת סל מזון בהתאם לסכום שהצטבר."

משמעותי לפעילות: מקרר קהילתי-חברתי

נקודת ציון משמעותית בפעילות הקבוצה הייתה הקמת "מקרר קהילתי" ברחוב גפן, שהופעל עצמאית על ידי תושבת העיר מורן מאיר.

מאיר עם המקרר הקהילתי: "את האוכל תרם כל מי שרצה – אזרחים, משפחות ובעלי עסקים מקומיים"

"המקרר החברתי" הוא רעיון שתפס תאוצה בחו"ל. לפני עשור הוא נחת בתל אביב והתפשט לכל הארץ. העיקרון פשוט: אנשים ועסקים שמוצאים את עצמם עם מזון עודף או מיותר יכולים להגיע למקרר ולאחסן בו את המזון, לטובת מי שזקוק לכך.

בערים גדולות המקרר החברתי מציל את את דרי הרחוב, עוזר למשפחות נזקקות, ותורם גם לצעירים וצעירים ברוחם בעלי מודעות חברתית-סביבתית.

בערים קטנות יותר כמו חריש, תושבים ומשפחות נעזרים בו מבלי להזדקק לשירותי הרווחה או חסדי אנשים אחרים.


"רבים מהתושבים נעזרו במקרר החברתי ואף שלחו לי הודעות שבלעדיו הם לא יכלו להעביר את השבתות והחגים כראוי"


המקרר החברתי שהיה ונסגר

"ראיתי את הביקוש וגם הרגשתי את הצורך של חברי הקבוצה בדברי חלב ומוצרים שדורשים קירור", מספרת מאיר שמצאה מקרר למסירה וחיברה אותו בחצר ביתה. "את האוכל תרם כל מי שרצה – אזרחים, משפחות ובעלי עסקים מקומיים. בכל יום המקרר היה מתמלא מחדש ואני דאגתי לאחזקה ולניקיון".

"המקרר היה נגיש 24/7 ובכל שעה הייתה תאורה ויכולת לגשת פיזית ולקחת. רבים מהתושבים נעזרו במקרר החברתי. שלחו לי הודעות שבלי המזון במקרר הקהילתי הם לא יכלו להעביר את השבתות והחגים כראוי", היא מספרת.

למרות ההצלחה הגדולה והביקוש הגבוה, הפרויקט נסגר ביולי 2024 לאחר שפעל במשך שנה וחצי, כאשר משפחת מאיר עברה לדירה ללא חצר ונאלצה לסיים את המיזם החשוב.

"לכל אחד מגיע ביטחון תזונתי וזאת היתה המטרה של הפעלת המקרר. אני מתפללת שיהיה מי שייקח את המושכות בעתיד הלא רחוק ונוכל להמשיך את הפרויקט המבורך הזה", מסכמת מאיר.

אורזחובסקי ניסתה להמשיך את הפרויקט בעזרת העירייה, עד כה, ללא הצלחה. "פניתי לראש העיר כמה פעמים בבקשה שייתן לנו מקום שאפשר להפעיל בו מקרר חברתי, אבל נראה שהוא פשוט לא רוצה לקחת אחריות על אוכל כזה", היא מציינת באכזבה ומדגישה: "יש הרבה אנשים שתלויים בזה. אתמול הגיעה אלי אמא צעירה באוטובוס, מהקצה השני של העיר, כדי לקחת 4 מעדנים לילדים".

קופת חריש: מחלוקה חופשית למערך מאורגן

במקביל לפעילות קבוצת הווטסאפ, מתקיימת בעיר פעילות מאורגנת של חלוקת מזון אותו מספק ארגון לקט ישראל – ארגון הצלת המזון הלאומי, שאחראי לאיסוף וקטיף עודפי מזון איכותיים ומגוונים, וחלוקתם באמצעות עמותות. אחת העמותות הגדולות בעיר היא קופת חריש הפועלת במתחם בית הכנסת ברחוב ספיר.

חבר המועצה ראובן זיגדון, האחראי על הפעילות, מספר כי החלוקה מתקיימת כבר קרוב לשמונה שנים, והיקפה הולך וגדל. "כל שבוע נוספים עוד אנשים. הגענו למצב שמרגע שהחלוקה מתחילה, תוך עשר דקות לא נשאר כלום מ-6-7 טון של פירות וירקות".

זיגדון: "הבנו שאי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. היו תקיפות, נשים מבוגרות לא יכלו לקחת סחורה כי תמיד לצעירים היה יותר כוח"

בשל הביקוש הגובר, נאלצו בקופת חריש לעבור למערכת רישום מסודרת. "הבנו שאי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. היו תקיפות, נשים מבוגרות לא יכלו לקחת סחורה כי תמיד לצעירים היה יותר כוח", מסביר זיגדון. "כיום רשומות אצלנו קרוב לשלוש מאות משפחות שמותר להן לבוא ולקחת. לשאר המשפחות אין לי אפשרות לעזור, למרות שאני מאוד רוצה. אני מקווה שיתאפשר לנו להגדיל את כמויות הירקות שאנו מקבלים מדי שבוע ולפתוח נקודת חלוקה נוספת בעיר, לטובת אלה שהם בלי רכב וקשה להם להסתמך על התחב"צ הבעייתי בעיר".

חיסכון כלכלי משמעותי

משה ביטאן, מתנדב בקופת חריש למעלה משנה, מתאר את הפעילות היומיומית: "יש לנו חלוקת מרקים כל יום ראשון. יש מקרר פתוח בבית הכנסת ואפשר לקחת משם מרקים מוכנים לאכילה. בימי שני יש חלוקת פירות וירקות". לדבריו, כל שבוע מחולקות כ-300 מנות מרק. "הסחורה שאנחנו מקבלים מארגון 'לקט ישראל' טובה יותר מכל סופר בעיר ומכל הירקניות. ממש איכות", הוא מדגיש.

הצלת מזון קופת חריש
ביטאן: "הסחורה טובה יותר מכל סופר בעיר ומכל הירקניות. ממש איכות"

"אני רואה את התגובות של האנשים, דתיים, חילונים וחרדים. אני רואה את האור בעיניים שלהם כשהם מקבלים את הירקות. כולם אומרים תודה רבה". ביטאן מדגיש גם את החיסכון הכלכלי המשמעותי בתקופה של התייקרות מחירים ועלייה ביוקר המחייה. "עגבנייה עולה בסופר 18 שקלים לקילו לפחות. סל כזה של ירקות ופירות מסתכם מדי שבוע במאות שקלים".

גם אהוד הרפז, פעיל חברתי שמספק מדי שבוע לכשלושים משפחות תווי קנייה למזון, בשווי של 250 שקלים מודה שמדובר בחיסכון משמעותי למשק בית. הרפז, מספק בנוסף גם סלי מזון למשפחות נזקקות ומציין כי המערך כולו מסתמך על תרומות. "בשנה וחצי האחרונות התרומות הצטמצמו בגלל המלחמה. לא פשוט בתקופה הזו לעזור לאנשים. צריך לקוות לטוב".

מנות קרב לתושבים בצל המלחמה

עם זאת, תקופת המלחמה הביאה איתה הזדמנות להרחבת הפעילות של קבוצת הצלת המזון בעיר. "רבים מתושבי העיר התגייסו ובישלו אוכל חם למילואימניקים שאבטחו את חריש", מפרטת אורזחובסקי. "לא היה חסר להם אוכל בצבא, אז את מנות הקרב שהחיילים קיבלו, הם נתנו לנו. חילקנו המון מוצרי מזון לתושבים בעיר".

מנות הקרב של המילואמיניקים נמסרו לתושבי העיר. מימין: עמדת השמירה במעו"ף, ומנות הקרב של החיילים. צילומים דוברות חריש, אלירן

החזון של אורזחובסקי ומאיר הוא להקים מחדש מקרר חברתי בעיר. "אנחנו מאוד רוצים מקום שניתן להציב בו מקרר חברתי. כך, אנשים יכולים לנסוע ישר למקרר אם יש להם מזון או אוכל מבושל למסור, ומצד שני, מי שצריך מזון יכול לעבור שם ולקחת מה שהוא רוצה מבלי להתבייש ומבלי שאף אחד יראה", מסכמת אורזחובסקי. "בסופו של דבר, זה חוסך המון כסף למשפחות וגם מונע בזבוז מזון מיותר".


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

קולינאריה בחריש: "אני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים"

המכולת הדרום אמריקאית, המספקת לקהילה הלטינית מוצרים מבית אמא, הפכה למקום מפגש לקהילה. דוברי הרוסית מוצאים במעדניות ייחודיות בעיר את הריחות והטעמים של המולדת, ושווקי אוכל מספקים לתושבי העיר טעימה ממאכלי עדות. "התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות"

מימין: מארי בללי, שף ערן גולני, אריקה וורונוב

בשש השנים האחרונות הגיעו לעיר מכולות, סופרים וסניפי רשתות שיווק ארציות ולצידם עשרות עסקי מזון חדשים המעניקים לתושבי העיר מענה קולינארי רחב. לצד זאת, בשנתיים האחרונות החלו להיפתח בעיר מכולות ומעדניות ייחודיות, המספקות מגוון מצרכים המאפיינים מטבחים מרחבי עולם: קמחים יחודיים מדרום אמריקה, גבינות ונקניקים היישר מהמדינות הבלטיות, מאפים צרפתיים אורגינליים וחומוס וכנאפה ערבים אסליים. המנעד הרחב הוא מענה מדויק לביקוש המתגבר של תושבי העיר וקשור קשר הדוק למגוון האנושי והתרבותי הרחב בעיר ואוכלוסיית העולים הגדולה, שבחרה לגור בחריש ולהפוך את העיר לביתה.

סופר לטיני: "יש לנו כבר לקוחות קבועים"

צבי פרידמן, עולה מצ'ילה ותושב חיפה, עוסק זה מספר שנים במכירה של מוצרים מדרום אמריקה. את המוצרים הסיע פרידמן עד לאחרונה ברכבו ומכר אותם באופן ישיר עד לבית הלקוח.

לה קסה לטינה: "הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר"

פרידמן זיהה כי הביקוש למוצרים שלו בחריש עולה בהתמדה ואיתו גם קצב הביקורים שלו בעיר. "הרגשתי שאני לא עומד בקצב של ההזמנות  ואמרתי לעצמי 'בוא ננסה פה את מזלנו'", מספר פרידמן ומסביר את המניע לפתיחתו של הסופר הדרום אמריקאי 'לה קאסה לטינה' בשדרת דרך ארץ. "בחריש ישנה קהילה גדולה מאוד של דרום אמריקאים מצ'ילה, ארגנטינה, ונצואלה, ברזיל ומקסיקו וגם עולים מספרד. לכל מוצא יש את המוצרים הייחודיים שלו. הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר. התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות".

מארי בללי: "המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות"

"בכל חודש מצטרפות לקהילה הלטינית בחריש עוד ועוד משפחות חדשות", מספרת מארי בללי, המוכרת ב'לה קאסה לטינה'. "יש לנו כבר לקוחות קבועים. המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים השונים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות השונות". בללי, מעידה כי הקהילה הלטינית היא מגובשת מאוד ויש לה מפגשים קבועים. "כיף לפגוש תושבים, דתיים ולא דתיים, ממדינות שכנות לנו בדרום אמריקה, להחליף חוויות וזיכרונות על החיים שם והחיים בישראל", משתפת בללי.

בייקון, פירות ים ובירות

הרגש והצורך בסביבה מוכרת והצורך באיתור מצרכים ומוצרי מזון מבית אמא, שיחק תפקיד גם אצל סרגיי וורונוב שפתח לפני כשנה את מעדניית 'יורו מרקט' במרכז המסחרי ברחוב אודם, המספקת מענה למגוון אוכלוסיות בעיר ובפרט לעולים דוברי רוסית.

וורונוב: "אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם"

וורונוב עלה ארצה ב-2017 מקזחסטן, התגייס לצבא ואת העברית שלו ביסס במהלך שירותו הצבאי וההתנדבות במשטרה. "מי כמוני יודע כמה קשה לעלות לארץ חדשה לבד ולהיתקל במחסום השפה ועל כן אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם, כך שאפשר לומר שאני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים".

את ההבנה כי ישנה קהילת דוברי רוסית גדולה ומבוססת בעיר גילה וורונוב, בזכות ביקור מקרי בעיר ושיחות עם אנשים ולאחריו שיטוט באינטרנט ואיתור קבוצות פייסבוק פעילות למדי של דוברי רוסית בחריש. "הבנתי שרבים מתושבי חריש הם דוברי רוסית, ובתוכם ישנה אוכלוסייה מבוגרת, שביקשה לאתר ולקנות מוצרים ומזונות בהם השתמשה בעבר במדינות המוצא. הם סיפרו שהם נדרשים לנסוע לחדרה, מרחק 20 ק"מ, והבנתי את הצורך לפתוח חנות כזו בעיר, שגם פתוחה בשבת וגם מאפשרת לכולם למצוא את מבוקשם קרוב לבית".

אריקה וורונוב: "המעדנייה שלנו משמשת כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית"

המוצרים המבוקשים ביותר, לדבריו סרגיי ובת זוגו אריקה שמפעילים יחד את המעדניה, הם בייקון, פירות ים ובירות. "המעדנייה שלנו משמשת לא רק לרכישת מצרכים אלא גם כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית", מוסיפה וורונוב.

קרואסון צרפתי, ג'חנון תימני

ואם במקום מפגש עסקינן, ביקור אקראי בבית הקפה והקונדיטוריה 'קאם א פארי' בשדרת דרך ארץ, מזמן למבקרים בו קפיצה קטנה לצרפת, במקום המגיש ארוחות ומאפים צרפתיים אותנטיים וביסס את עצמו כביתה של הקהילה הענפה של דוברי הצרפתית בחריש.

בית קפה צרפתי אוכל
בית הקפה הצרפתי. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

גם השוק התימני 'יאמן בזאר' המתקיים מדי שישי בבית הכנסת קהילת אבות ובמסגרתו נמכרת תוצרת מקומית של קהילה התימנית בחריש ומאכלים מהמטבח התימני, ממלא עבור חברי הקהילה מקום מפגש חברתי באווירה תימנית אסלית.

'יאמן בזאר': ריחות, טעמים וצלילים תימנים. צילום מתוך עמוד הפייסבוק של הקהילה

"אני נעזר לא מעט בבתי עסק מקומיים, ולעיתים גם בצרכניות והמעדניות, בעיקר אלו הכשרות. יצא לי לפגוש בסופר הדרום אמריקאי המון מוצרים מעניינים. אני מצלם בראש ומנסה לרקוח ארוחות עתידיות", מספר שף ערן גולני המקיים ארוחות שף פרטיות לזוגות משפחות וקבוצות בחצר ביתו או בבתי הלקוחות.

שף ערן גולני
שף ערן גולני: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים"

"יצא לי לארח בסעודות תושבים ממגוון של תרבויות: ברזילאים, צרפתים, או רוסים ואני נהנה לארח את כולם". שף גולני מקווה שתופעת המכולות והמעדניות הייחודיות תמשיך ותתפשט ותפיץ בשורה קולינרית עשירה בעיר: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים כזה או אחר ואני כמובן מאחל להם להצליח", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת: “אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו”


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

טעמים חדשים בחריש: חוויית הקולינאריה המקומית מתפתחת

לאכול טוב, לשתות, להיפגש עם חברים, לבלות וליהנות. חווית האוכל בחריש עברה לאחרונה שדרוג עם פתיחתם של עסקי מזון חדשים. מה עוד צפוי לנו בעתיד הקולינארי של חריש?

מזה שנים מתפתחת בישראל אחת מסצנות הקולינריה הלוהטות ביותר בעולם. שפים ישראלים זוכים להערכה בינלאומית ומאכלים אופייניים כמו חומוס, מוגשים בגאווה במסעדות נחשבות ברחבי הגלובס.

המטבח הישראלי שזוכה לשבחים נהנה משילוב מושלם של חומרי גלם טריים, מסורות בישול עתיקות לצד יצירתיות וטכניקות מתקדמות. מטבע הדברים, תל אביב, בירת הבילויים הישראלית, מיצבה עצמה כמעצמה קולינארית המציעה למבקרים אינספור חוויות אוכל בטעמים שונים ובמנעד מחירים מגוון מאוד. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא ניתן להתעלם מהפריחה הגסטרונומית של הפריפריה הישראלית. מסעדות בערי הלווין של תל אביב או בצפון הרחוק הצליחו לבסס לעצמן מוניטין, שמושך אליהן גם את הקהל התל אביבי אנין הטעם. היכן נמצאת חריש על רצף קולינארי זה?

חומוס זכריה
חומוס זכריה: "מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס". צילום: שי חי טוב

בסיסי, מוכר ונדרש

בהיסטוריה הקולינארית של חריש שמור מקום של כבוד לחלוצות המזון המהיר, הפיצריות 'פיצריש' ו'אמריקן פיצה' שנפתחו ראשונות והעניקו לתושבי חריש טעימה קטנה מהמתרחש בעיר הגדולה. לצד הפיצריות פועלים בהצלחה עסקי מזון מהיר נוספים שמעניקים לתושבי חריש מאכלים עממיים ומבוקשים כדוגמת פלאפל ברזילי, חומוס זכריה, מאפיית בון-ג'ורנו ושניצל פיקס.

זכריה פלד, הבעלים של 'חומוס זכריה', שהגשים חלום ופתח את החומוסייה הראשונה בחריש, עיר שהוא מאמין בעתידה, מפרט: "אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו שירות חם מכל הלב. מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס ומרקים, ובקרוב נציע להם גם פלאפל וצ'יפס".

אך לא רק מנות בסיסיות ניתן למצוא בחריש. כפיר בוארון, מנהל 'פיצריש' ,שזוכה לפופולריות בקרב תושבי חריש מפרט: "ההצלחה של פיצריש בחריש היא לא רק בזכות הפיצות שלנו, אלא גם בזכות המנות המיוחדות שאנו מציעים ללקוחות בתפריט. זיוה, קלצונה, כריכים, סלטים ומגוון רחב של קינוחים מושקעים הן מנות מבוקשות מאוד. צריך לזכור גם שעד פתיחתו של דנגורי בר בורגר, הישיבה אצלנו היתה האפשרות היחידה לקיים בחריש בילוי אוכל משפחתי על פיצה וקולה".

פיצריש
פיצריש: "מציעים ללקוחות מגוון רחב של מנות מיוחדות נוספות" צילום: אור ראובני

 "מסעדה בצהריים ובר בערב"

בחודש האחרון השתדרגה חריש ונפתחו בה שני מקומות, שמציעים לסועדים לראשונה תפריט בשרי,'דנגורי בר בורגר' ו'המנגליסטיות'. יחד עם המענה לצורך של תושבי חריש במאכלים בשריים, מספקים המקומות החדשים גם חווית בילוי משופרת. שף עומר שירזי מ'דנגורי בר בורגר' מסביר: "עבדתי במסעדות תל אביב. הפתיחה של המקום שלנו היא עליית מדרגה בכמה רמות שתביא לתושבי חריש דברים שראו רק מחוצה לה".

דנגורי בר בורגר
דנגורי בר בורגר: "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב"

בתפריט ניתן למצוא מנות ספיישל של בורגרים לצד תפריט משקאות רחב הכולל בירות, יינות מבעבעים, קוקטיילים וצ'יסרים. "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב", מוסיף עומר. "זה בהחלט מקום בילוי עם חברים שמספק צ'ופרים ופינוקים ללקוחות".

כפיר מפיצריש, מפרגן לקולגות החדשים: "הפתיחה של המקומות החדשים מסמנת שינוי קונספט, זה כבר לא אוכל שנמסר ללקוח מהדלפק, אלא זה מקום לבוא ולקבל שירות ולהתפנק עם חברים. זו אווירה אחרת לגמרי. מקום כזה מאפשר לי ולתושבי חריש להתרענן ולצאת לבלות בלי לצאת מחוץ לעיר ולבזבז זמן וכסף על נסיעה רחוקה. אני מצפה ומחכה ליום שכל שדרת דרך ארץ תהיה מלאה בחנויות, שאוכל לטייל בשדרה בלי שום סיבה, סתם כדי להציץ בחלונות הראווה, שאוכל לרדת מטה לרחוב וליהנות מעירוניות שוקקת".

שאלה של איכות

את חווית העירוניות השוקקת מחפשת גם פרח קוזחי, תושבת העיר שמתחילה את הבוקר שלה ב'קפה סאנשיין'. "חסרה לי חווית האוכל, בדיוק כמו שחסרה לי חווית הקנייה בסופר גדול, עשיר ומפנק במוצרים שניתן לקנות בו הכל", היא משתפת.

יחד עם זאת, פרח לא שוכחת לציין שהיא מעריכה את האיכות המשובחת של הקפה אותו היא לוגמת בקפה סאנשיין ואת התפריט המשובח במאפיית 'סבתא עוגיה'. במיוחד היא מציינת לטובה את הכריכים האיכותיים שהמקום מציע.

קפה סאנשיין
קפה סאנשיין: "איכות היא לא מילה גסה"

איכות היא מילה נרדפת לחוויית אוכל משובחת. האם מקומות ההסעדה בחריש הם איכותיים? האם הקהל בחריש מעריך מוצר איכותי ויקר?

נאור שמש, הבעלים של קפה סאנשיין משיב: "יש שמוכנים לשלם על קפה טעים ומשובח ויש שמסתפקים בכוס קפה חם. חריש צריכה לספק לתושבים שלה מגוון אפשרויות בחירה. קיימים בחריש מקומות נוספים שמוכרים קפה זול יותר אבל ההבדלים באיכות הם משמעותיים".

"יחד עם זאת, איכות היא לא מילה גסה. התפישה שחריש כפריפריה צריכה להיות זולה היא שגויה. אנשים שעברו לגור פה שדרגו לעצמם את רמת החיים, עברו לדירה חדשה מהניילונים בשכירות נמוכה אבל לא כולם מוציאים את הפרש הכסף על איכות. אני שומע לקוחות שאומרים לי שקפה בבנימינה זול יותר, אבל אלו לקוחות שלא מודעים לעלויות הגבוהות של תפעול עסק בחריש".

אליאור שרון, הבעלים של 'סבתא עוגיה' מתייחס גם הוא לסוגיה זו ומסביר את התפישה העסקית שלו: "אנחנו לא מכוונים לכלל האוכלוסיה בחריש אלא למרביתה, לאלה שמחפשים איכות וטעם טוב", הוא מסביר. "כמו שלא כל בצק עם רוטב אדום וגבינה צהובה הוא פיצה, כך גם בעולם האפייה ישנן רמות שונות של מוצרים. המטרה שלנו היא להעניק לתושבי חריש מוצרי פרימיום במחירים נגישים".

"לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן. אנשים יודעים להעריך איכות. יש לנו גם לקוחות מחדרה שמגיעים לחריש במיוחד כדי לקנות את החלות שלנו בימי שישי. מצד שני, יהיו גם לקוחות שיכנסו לחנות ויתלוננו שמחיר הפיתות גבוה מדי, זאת למרות שמשקל הפיתות שלנו הוא גבוה יותר ומעניק תמורה מלאה בטעם, במחיר ובערך המוסף".

מיקרוקוסמוס של ישראל

על ההבדלים בגישות השונות של תושבי חריש מעיד אליאור: "חריש היא מיקרוקוסמוס של ישראל. יש כאן מגוון של אנשים שמגיעים עם צרכים והרגלים קולינאריים מהבית. המנעד של תושבי חריש הוא רחב מאוד, מהפשוט ביותר ועד אנין הטעם, רק השבוע היתה לי לקוחה שביקשה לרכוש לחמנית המבורגר בריוש, אחד ממוצרי הלחם הכי מורכבים לאפיה".

סבתא עוגיה
סבתא עוגיה: "לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן"

מהם לדעתך עסקי האוכל הכי מתאימים לחריש?

"בעוד חמש שנים יהיה פה הכל, מרמה ואיכות גבוהים ועד מוצרי לואו קוסט. כרגע, חריש הולכת לכיוון של בייסיק, אלו העסקים שיחזיקו כאן מעמד".

היית ממליץ למשל, על פתיחת מסעדה איטלקית? סושי?

"התמהיל השיווקי הנכון יהיה מענה לצורך קיים. יקח זמן עד שיצליחו לייצר ביקוש כאן. חשוב גם לציין כי מבחינה לוגיסטית הליך הרישוי עלול להיות מורכב למסעדות מסוג זה, בעוד שפתיחת פלאפל או חומוסיה היא פשוטה יותר. אין ספק שלחריש יקח זמן עד שנגיע לפתיחת מסעדות קז'ואל ומסעדות שף".

אליאור אינו שוכח לציין שחלק מהדרישה לאוכל ופינוקים בחריש מקבל מענה בזכות עסקי האוכל שפועלים בבתים ומשווקים לתושבי חריש מכל וכל.  "סצינת האוכל הביתי בחריש היא מפותחת מאוד. זה נותן מענה משמעותי לצרכי התושבים, גם אם מדובר בתופעה שהיא בעייתית מבחינת הרשויות ומבחינת עסקי מזון מקומיים שמתמודדים עם עלויות גבוהות שאין לעסקים הביתיים".

העתיד הקולינארי של חריש: "מותאם לחרישניקים"

פתיחתן הצפויה של רשתות ארציות מובילות כדוגמת מקדונלדס, קפה גרג  וגלידה גולדה בקניון MORE בכניסה לעיר תעניק לתושבי חריש מענה נוסף, חווית בילוי חדשה במתחם מזון ייעודי כמקובל בכל הקניונים בארץ, אך אלו לא גורעים מהרצון הקיים לקבל חווית בילוי בלב העיר חריש.

אחד הפוסטים החוזרים והפופולריים בקהילת חריש עוסק בשאלה 'איזה עסק חסר בחריש', במיוחד אם השאלה מתייחסת לעסקי מזון. אין ספק, התשובות של תושבי חריש מגוונות ויצירתיות, אבל החלטנו הפעם לשאול את המומחה. גיא יצחקי, יזם אורבני של 'חצר השוק כפר סבא' ו'חצר השוק בפרדס חנה' משיב: "סצינת האוכל שמתפתחת בחריש היא עצמאית לחלוטין ומנותקת ממה שמתרחש במרכז".

"תל אביב מספקת חווית בילוי ואוכל לתיירים מחו"ל ותיירים מקומיים, אנשים שעובדים בעיר ומגיעים לבלות בה. חריש מן הסתם תספק בעיקר את צרכי תושבי חריש. בהתאם לזה כל מקום שיפתח צריך להיות מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר".

המנגליסטיות3
"מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר". המנגליסטיות. צילום: דן פטילון

"גם ההתפתחות הרגילה של סצנת האוכל שקיימת בכל ערי ישראל מן המרכזים הוותיקים והחוצה לאיזורי תעשיה ולשכונת החדשות לא תקפה לחריש בה הכל נבנה מחדש ומאפס".

האם ניתן להניח שסצנת האוכל תתפתח מאוכל בסיסי לאוכל משודרג?

"הבנתי שכיום מתגוררים כ-12 אלף איש בחריש. זה גודל של חצי שכונה בכפר סבא ולכן אי אפשר לנבא מהם הכיוונים הקולינאריים האפשריים בהם תתפתח חריש. לא בכל יום מוקמת עיר חדשה בישראל, הניסיון היחידי לנבא הוא להשוות אותה למודיעין, שנבנתה כעיר חדשה לפני עשרים שנה, אבל המיקום של מודיעין בין ירושלים לתל אביב אפשר לתושבים שלה לבלות מחוץ לעיר. המקרה של חריש הוא מאוד ייחודי".

אז מהי העצה המקצועית שלך?

"יזמי מזון צריכים לזהות את הצרכים החדשים של תושבים חדשים ושל שכונות חדשות ואיתם תגיע גם ההתפתחות הקולינארית בצמוד לחתך הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה החדשה. יתכן ובהמשך השכונות החדשות של חריש יקבלו אופי ייחודי, ימשכו אליהם עסקים עם אווירה ייחודית, איכות מזון ושירות מסוג מסוים. אבל כאמור, זה שלב מוקדם מדי מכדי לצפות ולאפיין דברים, הכל עדיין פתוח".


לוח דירות חריש