שנה לאחר תחילת פעילות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, החלו לעבוד תובעת עירונית ופקח עם סמכויות אכיפה לעבירות בנייה, שיתמודדו עם מאות עבירות בנייה בחריש. סגן יו"ר הוועדה: "נעבוד לפי החוק, מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס"

בשבוע שעבר אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש מדיניות אכיפה חדשה לעבירות בנייה בעיר. המסמך, שמתפרסם שנה בדיוק לאחר שהחלה הוועדה בתפקידה, כולל מדרג עבירות לאכיפה בסדר עדיפות גבוה וסדר עדיפות נמוך.

"אי אפשר לאכוף את כל עבירות הבנייה, בגלל זה קובעים מדיניות אכיפה", ציינה בעבר מהנדסת העיר, שרון פישמן, והוסיפה: "אבל את שואלת אותי מה הוועדה תעשה? הוועדה המקומית תפעל ותאכוף הכול לפי החוק".

ניהול המשאבים בהתאם למדרג אכיפה

על פי המסמך, במדרג העדיפות הגבוה נכללות עבירות בנייה המהוות סכנה מוחשית לציבור – כאשר העבודה ו/או השימוש האסורים עלולים לגרום למטרדים משמעותיים לציבור, לסכן את שלום הציבור ובטחונו או לפגוע באיכות החיים והסביבה.

דוגמה נוספת לעבירה בסדר עדיפות גבוה היא פגיעה ושימוש אסור במרחב הציבורי המתייחסת להסגת גבול או השתלטות על מקרקעין ושטחים ציבוריים – מקרים שכבר אירעו בעבר בהיסטוריה הקצרה של העיר.

עוד במדרג האכיפה הגבוה תוספות בנייה מעל 25 מ"ר, בניית מרפסות ללא היתר, אכלוס ללא טופס 4 והתמודדות עם התופעה של פיצול דירות ותוספת יחידות דיור ללא היתר.

במדרג האכיפה הנמוך, נכללות עבירות שעניינן בנייה פטורה מהיתר או קרובות לכך מבחינת מהות והיקף. גם בנייה שהתיישנה בהיקף קטן, בפרט למגורים, שלא גורמת מטרד ושאין כל אינטרס מיוחד על פני הדברים לאכוף אותה – נכללת במדרג זה.

שנה בלי אכיפה

מסמך המדיניות החדש לא נולד יש מאין. הוועדה המיוחדת לתו"ב, שפעלה בחריש במשך 12 שנה פרסמה ביוני 2023 את מסמך העקרונות המעודכן למדיניות האכיפה שלה, שהיה תקף עד ינואר 2024, מועד סיום המנדט שלה.

מאז ועד היום, לא היתה מדיניות אכיפה רשמית וגם לא התבצעו כלל פעולות אכיפה בתחום עבירות הבנייה בעיר.

השוואה בין שני המסמכים מלמדת שהשוני ביניהם אינו גדול. בשניהם, מטרות מסמך המדיניות הן זהות: שמירה על שלטון בחוק ואכיפה הוגנת, הגנה על איכות הסביבה, מניעת עבירות תכנון ובנייה ומניעת הנאה מעבירה.

בשתי הגרסאות ישנה חלוקה לשני סוגי אכיפה, הראשון, אכיפה מנהלית: הוצאת צווים מיידיים להסרת עבירות. והשני, אכיפה שיפוטית: נקיטת הליכים משפטיים במקרים חמורים. גם מדרג העבירות בין אכיפה בסדר עדיפות גבוה לנמוך דומה.

שוני ראוי לציון הוא העובדה שהוועדה המקומית בחרה לראות את חריש בכללותה כאזור אכיפה אחד ואילו הוועדה המיוחדת הפרידה את המתחם הישן (גמלא) מהשכונות החדשות, בשל ריבוי עבירות הבנייה שהצטברו עם השנים.

חדשה בעיר: תובעת עירונית בוועדה

"אנחנו מתחילים לעבוד", אומר שלמה קליין, סגן ראש העיר וסגן יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב. "אנחנו מבצעים כעת סקר עבירות בנייה כדי להבין כמה עבודה לפנינו ועם כמה עבירות אנחנו צריכים להתמודד, אבל לא מחכים לסיום הסקר אלא מתחילים מיד.

"יש לנו תובעת עירונית שהתמנתה באישור משרד הפנים, זה תהליך שלקח המון זמן, ויש לנו גם פקח אדום אחד (פקח שעוסק באכיפה ר.פ). בהמשך ננסה לקלוט פקח נוסף".

אגב, נתוני כוח האדם אותם מציין קליין, נמוכים מההערכה שסיפקה פישמן לפני שנה. אז היא ציינה כי מחלקת הפיקוח תכלול שלושה פקחים בהשוואה לפקח אחד שעבר בוועדה המיוחדת.

הרצון של פישמן בקליטת שלושה פקחים התבסס גם על רקע ריבוי עבירות הבנייה שחשפה הוועדה הקודמת.

מאות עבירות בנייה בשנה

בסקר עבירות הבנייה האחרון בעיר, שבוצע על ידי הוועדה המיוחדת לשנת 2022 אותרו בחריש 223 עבירות בנייה, פי שלושה משנת 2021. העבירות שהתגלו הן ברובן בניית מחסנים, שימוש אסור בדירת מגורים לצרכי גני ילדים, סגירת פרגולה, סגירת מרפסות והתקנת תרנים – בניגוד לחוק. עם זאת, היו גם מקרים חמורים יותר שדרשו פינוי בעזרת צווים והגשת תביעה משפטית.

לנוכח העובדה כי בשנתיים האחרונות לא התבצע סקר עבירות ולא התקיימה אכיפה במשך שנה, סביר להניח כי מספר עבירות הבנייה בחריש טיפס בתלילות מעלה.

בנוסף, בשנתיים שחלפו הצטרפו למאגר הדירות בעיר 581 דירות חדשות (על פי נתוני הלמ"ס) והאוכלוסייה גדלה בכ-6,000 תושבים (על פי נתוני עיריית חריש).

ראוי לציין כי מבקר המדינה התייחס לנושא עבירות הבנייה ותפקוד ועדות הבנייה המקומיות בדו"ח מיוחד שהגיש בשנת 2020 והמליץ לוועדות המקומיות "להגביר את פעולות האכיפה היזומה השיטתית במרחבי התכנון שלהן, ולשלב בתוכניות העבודה שלהן מרכיבי אכיפה יזומה ומדדים להערכת האפקטיביות של פעולותיהן, כדי שעבירות יאותרו בשלביהן המוקדמים וניתן יהיה לפעול להסרתן ביעילות". את זאת – לא ניתן לבצע ללא כוח אדם.

"מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס"

קליין רוצה להניע את התהליך ובטוח שזרועו הארוכה של החוק, למרות המחסור במשאבים, תגיע בסופו של דבר לכל עברייני הבנייה בעיר.

"יש עבירות שאפשר לעצור על המקום ואפשר גם להרוס על המקום. אם יש עבירה שהתיישנה, נדרש תהליך של חקירה לפני הוצאת צו הריסה והגשת אישום פלילי. אנחנו נעבוד לפי החוק ואם צריך להגיש לבית המשפט, נעשה זאת", הוא אומר.

מנגד, הוא מסביר כי "כל מה שיהיה אפשר להכשיר על פי החוק – תינתן ההזדמנות להכשיר. מה שלא ניתן להכשיר, ייהרס".

הוא גם משיב ביחס לפעילות הוועדה כנגד הקמת המקווה הלא חוקי בשכונת בצוותא – עבירת בנייה שטלטלה ועדיין משפיעה על יחסי החילונים-חרדים בעיר – ותופעת גני הילדים בדירות מגורים ללא היתר.

"המקווה כבר מצוי בהליך משפטי. גני ילדים לא קשורים בהכרח בחוקי תכנון ובנייה, אבל שוב, כל מה שלא חוקי, יטופל".

"ישנן עבירות קטנות, כמו פרגולה לדוגמה, שאולי נגיע אליהן בשלב מאוד-מאוד מאוחר כי בהתחלה, העבירות הכבדות יטופלו וימוצו עד הסוף, אבל נגיע אליהן והן יטופלו. בסוף, חריש צריכה להיות נטולת עבירות בנייה".

---

מדיניות אכיפה – הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש – ינואר 2025

---

לקריאה נוספת: דו"ח הוועדה המיוחדת: מספר עבירות הבנייה בחריש גדל פי שלושה תוך שנה

תוכנית חריש צפון תוסיף 10,000 יחידות דיור ותגדיל את אוכלוסיית העיר ב-35 אלף תושבים, בהתאם להחלטת הממשלה. שטח התוכנית גובל במחצבת ורד, ערערה וברטעה, והיא כוללת גם בית חולים, מרכז ספורט ואזורי תעסוקה. בדיון ראשון השבוע, הארגונים הירוקים והמועצות השכנות הציעו לבטל את התוכנית "הדורסנית"

השטח עליו מתוכננת חריש צפון, שחריש קיבלה במסגרת החלטת הוועדה הגאוגרפית לפני ארבע שנים, מתפרש על פני 3,279 דונם. גבולותיו הם מחצבת ורד ממערב, אום אל קוטוף ומצפה אילן מדרום, ברטעה ממזרח, וערערה וכביש 6513 מצפון.

התוכנית צפויה לכלול גם 150 דונם של שטחי תעסוקה ותעשייה, שצ"פים ו-390 דונם של מוסדות ציבור. הבולטים בהם: מרכז ספורט גדול ובית חולים, שתוכנן בעבר בשכונת מעו"ף וכעת מיועד להיבנות ככל הנראה בחריש צפון. עם זאת, יש לציין שהתוכניות ראשוניות וכי ישנן מספר חלופות תכנוניות.

"לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים"

בפתח הדיון בוועדה הציג אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון, את הצורך בתוכנית ההרחבה: "כל התוכניות בתוך חריש כבר מאושרות, ואנחנו עם יתרת שיווק של בערך 1,650 יחידות דיור. זה למעשה מה שיש היום בחריש לשיווק, עיר שבסך הכל מ-2016 התאכלסה בצורה מאוד יפה. עיר שהיא הצלחה".

"אנחנו בהחלט חושבים שנכון את ההצלחה הזאת להמשיך", הוא הוסיף. "יש צורך, גם ברמה הארצית וגם האזורית, להמשיך ולפתח את העיר. התוכנית הזו מאפשרת לנו לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים".

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש, הוסיפה כי "חריש מממשת את כל הקיבולת שלה ואנחנו נהיה בקרוב מאוד באכלוס מלא. כל השכונות שכבר מאושרות נמצאות בבנייה או בשלב תשתיות".

ערכי טבע גבוהים

ארז ארד, נציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה, ביקש מהוועדה שלא לדון בתוכנית אלא לבטל אותה. בקשתו נדחתה. לתפישתו, הנימוק המרכזי להתנגדות לתוכנית הוא הערכיות הגבוהה של השטח הפתוח המהווה ריאה ירוקה לתושבי חריש והישובים הסמוכים.

ארד הזכיר את הסקר האקולוגי המקיף שערכה קק"ל בשנת 2021 ביערות סובב חריש. הסקר התריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה לפגוע במסדרונות אקולוגיים משמעותיים, להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.

עוד נקבע בסקר כי השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה בתוכנית חריש צפון הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות, וכי סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.

ארד ציין בנוסף כי 70% משטח התוכנית הם שטחים מוגנים על פי תוכנית תמ"א 1. "הערכיות הסביבתית של השטח גבוהה מאוד ואנחנו חושבים שהיא גבוהה עד כדי כך שבכלל לא צריך לדון בהנחיות", הדגיש ארד.

מגורים סמוכים למחצבת ורד

תוכנית חריש צפון נושקת בגבולה המערבי למחצבת ורד, שמתוכננת להתרחב ולעבוד עד שנת 2040.

המחצבה מצויה במרחק של כ-500 מטר בלבד מגבול התוכנית, בעוד שאחד מתנאי הסף באיתור מחצבות חדשות, בהתאם לתוכנית תמ"א 15/1, הוא מרחק של 1,000 מטר לפחות מנקודת ישוב, פי שניים מהמרחק הקיים בחריש צפון.

ארד התייחס לקרבה ואמר: "לא נכון בעינינו לתכנן בית חולים, מגורים ותעסוקה, כל כך קרוב למחצבה פעילה, בעיקר במשטר הרוחות הקיים ממערב למזרח. מי שלא מאמין, מוזמן לנסוע 500 מטר ממערב למחצבה הקיימת, ולראות כמה הצמחייה מאובקת".

בסמ"ה ומנשה מתנגדות: "הדברים לא נבדקו לעומק"

ראידה סולימן, מתכננת אסטרטגית במועצת בסמ"ה הסמוכה, הצטרפה להתנגדות הירוקים לתוכנית: "התוכנית הזו מכתרת את ברטעה מכל הכיוונים ואין לה כל אפשרות להתפתחות עתידית. אנחנו נתנגד לכל תכנון בשטח הזה, ובמיוחד לתוכנית אגרסיבית כזו, שמחסלת את השטחים הפתוחים שכל תושבי האזור נהנים מהם כיום".

סולימן הוסיפה שברטעה בעצמה מתפתחת בקצב מהיר, והיא זקוקה לשטח, שבחלקו שייך לבעלי קרקעות פרטיים מברטעה.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, לא חסך ביקורת ביחס לתוכנית והביע התנגדות עזה. "עד לאחרונה, לחריש היתה את הוועדה המיוחדת לתו"ב והיא הורידה מהוועדה המחוזית כל אחריות למה שקורה. אבל קרה הרבה מאוד. הם עשו מה שהם רוצים ללא התחשבות".

שדה מנה את ההשפעות השליליות שספגו תושבי המועצה בשל התפתחות העיר חריש, שעיקרן מחסור בתשתיות תחבורה, מים וביוב: "מרחק נסיעה של רבע שעה הוא כיום שעה. לא נבנו פה תשתיות".

לתפישתו של שדה, תוכנית חריש צפון מקודמת במהירות וללא בדיקה מעמיקה. כדוגמה, הוא הצביע על בית החולים שמתוכנן לקום בחריש צפון. "זה לא הגיוני. יש פה את בי"ח שער מנשה עם 750 דונם, שטח יותר גדול משיבא. השטח שייך למשרד הבריאות והוא במרחק 5 דקות נסיעה מחריש ונגיש לכל האזור. יש שם שטחים ריקים לגמרי, מאות דונמים. הדברים לא נבדקו לעומק, לפני הריצה קדימה".

הדרישה: לשנות את ההחלטה

גם שדה, בדומה לנציג הארגונים הירוקים ונציגי הישובים הערביים הסמוכים, הציע לעצור את התוכנית ולא לתת במסגרת הוועדה אור ירוק להמשך התהליך. "צריך לבחון את הקמת העיר במרכז האזור ולבחון את כל ההשפעות על האזור מבחינת תחבורה, תעסוקה, ניקוז, ביוב. היום זה כבר בידיים שלנו ולא בידי הוועדה המיוחדת שעשתה מה שהיא רצתה".

שדה גם ציין שהחלטת הממשלה על הרחבת העיר ל-100 אלף תושבים ״לא ניתנה במעמד הר סיני והיא לא קדושה וניתן לא ליישמה״.

גם ארד התייחס להחלטת הממשלה להגדלת העיר: "נכון שהיתה החלטת ממשלה בנושא, אז היתה. בממוצע, על כל 100 החלטות ממשלה, 80 לא יתקיימו במלואן. אני מבין שבניית יחידות דיור זה אינטרס של משרד השיכון, אבל כל הגורמים האחרים, כולל עיריית חריש, יכולים לומר לממשלה, 'בואו נשנה את ההחלטה כי בשטח זה לא מתאים'".

"לחריש יש זכות לגדול"

לטענות העיקריות שהעלו המתנגדים הגיב טייכמן: "התכנון של חריש צפון הוא בתוך מרקם עירוני לפיתוח, שאושר במסגרת תמ"א 35. מי שלא רוצה שמדינת ישראל תתכנן בתוך מרקמים עירוניים יקבל את הפיתוח בסופו של דבר, מחוץ למרקמים העירוניים. אני לא בטוח שזה האינטרס של הירוקים.

"גם כאשר מסתכלים בתוך הקו הכחול של התוכנית, רואים שהאיזור שמסומן לפיתוח בפועל בתוכנית הוא חלקי, נותרים פה שטחים ירוקים נרחבים מאוד".

הוא הוסיף כי בניגוד לטענות של הרשויות הערביות, משרד השיכון מתכנן תוכניות לדיור בברטעה, כפר קרע וערערה בהיקפים של עשרות אלפי יחידות דיור במצטבר. "אני חושב שיש זכות גם לחריש לגדול וגם לישובים ערבים. ונכון לאפשר לכולם להתפתח".

"לכל מי שדואג מהמחצבה וממערכת התחבורה", הוסיף טייכמן, "הרי זה בדיוק הדיון כאן. אנחנו לא רוצים להשקיע עוד שנה-שנתיים בתכנון ואז לבוא ולבקש תסקיר השפעה. אנחנו רוצים עכשיו לעשות את זה כדי להיות תואמים מגבלות וצרכים וליצור מענים תכנוניים בצורה מסודרת, ובאחריות".

שרון פישמן התייחסה אף היא להתנגדויות שעלו: ״אנחנו מתכננים בשטח של חריש ועושים את זה בצורה הכי רגישה שאפשר כדי לייצר את האיזון בין העיר שצריכה להתפתח, לבין ערכי טבע מעניינים, טובים וחשובים שצריך לשמר בתוך התוכנית.

״אני לא מצליחה להבין את ההערות של החברים והשכנים שלנו לגבי איך התוכנית צריכה להתקדם. אני לא רואה בעיה שעיר תתכנן בתוך השטחים שלה. העיר מבינה את הצרכים שלה יותר טוב מכל השכנים״.

הדרישה: שיתוף ציבור

מעוז לואנץ, תושב חריש, חבר הקהילה ״ירוק בעיר״ ופעיל סביבתי, התייחס גם הוא לתוכנית: "החלטה כל כך משמעותית צריכה לעבור גם דרך שיתוף ציבור. שיתוף ציבור אמיתי. לא רק ליידע אותנו שזה מה שהולכים לעשות אלא להקשיב לנו ולפעול מתוך שותפות".

"כשתכננו את חריש לא שאלו אותנו", הוא הוסיף. "לאורך כל השנים התושבים היו מוחלשים ומושתקים. אבל המצב כיום שונה. יש בחריש כבר 40 אלף תושבים וצריך לקחת את דעתם בחשבון.

"ממה שאני רואה לתוכנית חריש צפון יש בעיית ביטחון קשה: השכונה מתוכננת על הגבול של ברטעה. איך אפשר לשמור ולהגן על היישוב בזמנים של חיכוך?

"מעבר לזה, המחצבה ממשיכה לפעול כרגיל, הבתים יפגעו מהאבק ומהרעש של המחצבה. התוכנית מייצרת פגיעה במסדרונות אקולוגיים שעוברים בדיוק בשטח המדובר ונראה לי שהתוכנית מייצרת גם בעיה כלכלית: חריש עדיין לא התייצבה כלכלית. בקושי מצליחים לשווק שטחי מסחר ותעסוקה. קוברים את העיר מבחינה כלכלית, כי שטחי המסחר שמתוכננים לא יצליחו לתת מענה כלכלי ל-10,000 יח"ד".

ארד מסכים עם לואנץ ומסכם: "לו אני הייתי תושב חריש, הייתי שואל את עצמי ואת ראש העיר מדוע חריש צריכה לגדול ל-100 אלף תושבים? איזה יתרונות זה נותן לי על פני עיר של 65 אלף עיר? ראש העיר ציין שהוא זקוק לשטחי תעסוקה ומסחר, אבל בתוכנית חריש צפון יש רק 150 דונם, בשביל זה צריך לתכנן ולבנות בשטח של למעלה מ-3,000 דונם? העיר רק כעת מתחילה להתייצב, צריך לבנות קהילה חזקה ולקלוט עוד למעלה מ-25 אלף תושבים. אלו בעיניי המשימות הדחופות יותר של חריש".

לקריאה נוספת: אישור תוואי הרכבת מעורר עניין מחודש בתוכנית ״חריש מערב״

כבר למעלה משנה שמהנדסת העיר שרון פישמן עסוקה בהקמת אחד הגופים החיוניים ביותר לפעילותה השוטפת של העיר, ועדת תכנון ובנייה מקומית. ב-1 בפברואר תחל הוועדה החדשה בפעילותה. האם קצב פיתוח העיר ישתנה ומה תהיה ההשפעה על תושבי חריש?

החל מתאריך 22 בינואר ועד 1 בפברואר 2024 יהיו משרדי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש סגורים לקבלת קהל. בקשות חדשות להיתר בנייה לא יתקבלו בתקופה זו. הסיבה הרשמית: חפיפה והעברת אחריות לעיריית חריש שמקימה, לראשונה בתולדות העיר, ועדת בנייה מקומית.

הוועדה המיוחדת מסיימת את תפקידה לאחר 15 שנות פעילות, במהלכן חוותה חריש פיתוח מואץ. בשנה האחרונה היתה עסוקה מהנדסת העיר, שרון פישמן, בבניית הוועדה המקומית החדשה, שתהיה כפופה לוועדה המחוזית חיפה. אם תרצו, תוכלו לראות במהלך זה אבן דרך נוספת להתבגרותה של העיר.

המשכיות ורציפות בטיפול בתושב

"אנחנו מוכנים", אומרת פישמן, האחראית על אתגר ההקמה של הוועדה החדשה שתחל לפעול ב-1 בפברואר 2024. "עברנו את בדיקת הכשירות (של מנהל התכנון) וכעת אנחנו מפרסמים מכרזים לגיוס כוח אדם".

"יש המשכיות ורציפות טיפול בבקשות שכבר הוגשו. אנחנו לא נגיד לתושבים עכשיו להתחיל מחדש תהליך מול ועדה חדשה. ממש לא"

אתגר ההקמה של הוועדה המקומית כולל בתוכו היבטים רבים אולם אחת המטרות המיידיות היא העברת סמכות חלקה שלא תפגע בשירות אותו מקבל התושב. "יש המשכיות ורציפות טיפול בבקשות שכבר הוגשו. אנחנו לא נגיד לתושבים עכשיו להתחיל מחדש תהליך מול ועדה חדשה. ממש לא", מבהירה פישמן.

כוח אדם גדול: "נגייס הרבה אנשים"

בניגוד לרציפות בטיפול בבקשות, כוח האדם של הוועדה עשוי להשתנות, מערכתית ופרסונלית. "העובדים של הועדה המיוחדת התקבלו לאחר מכרז שקבע מראש שהם מסיימים את תפקידם במועד הזה. אם הם ירצו לגשת למכרזים החדשים של הרשות, זה ייבחן באופן עקרוני, אבל המכרזים שפורסמו הם חדשים".

אחת הטענות שעלו כנגד הוועדה המיוחדת היא שהוועדה פעלה בתת תקינה מבחינת אכיפה, ביחס למספר התושבים בעיר. האם יש שינוי בכוח האדם המתוכנן בוועדה?

"אני לא רוצה להתייחס להחלטות של הוועדה המיוחדת לגבי כוח אדם. אנחנו אישרנו את המבנה הארגוני של הוועדה המקומית מול מנהל התכנון. התקינה לכוח האדם נקבעה בהתאם לצפי הממוצע לבקשות של הציבור, שעמד בשנה האחרונה קצת מעל 100 היתרים. פרסמנו המון מכרזים של כוח אדם למגוון מאוד גדול של תפקידים. אנחנו נגייס הרבה מאוד אנשים".
פישמן מציינת לדוגמה כי במחלקת הפיקוח של הוועדה החדשה יעבדו שלושה פקחים. "לדעתי יש כיום מפקח אחד", היא מדגישה את ההבדל.

מדיניות אכיפה חדשה

שינוי נוסף יתמקד, כך נראה, במדיניות האכיפה של הוועדה. כזכור, בשנה שעברה אישרה הוועדה המיוחדת מדיניות אכיפה מדורגת לעבירות בנייה בעיר, וחלוקתן לעבירות בעלות השפעה גדולה על המרחב הציבורי, כמו פלישה לשטח ציבורי או הקמת בית כנסת לא מורשה, בהשוואה לעבירות שהשפעתן הציבורית פחותה, כמו סגירת פרגולה ללא אישורים.

פישמן מבהירה כי מדיניות זו אינה תקפה לוועדה החדשה וכי מדיניות אכיפה חדשה תאושרר עם כינוס המליאה החדשה של חברי המועצה החדשים, לאחר הבחירות המוניציפליות שנקבעו ל-27 בפברואר 2024 . "אי אפשר לאכוף את כל עבירות הבנייה, בגלל זה קובעים מדיניות אכיפה, אבל את שואלת אותי מה הוועדה תעשה? הוועדה המקומית תפעל ותאכוף הכול לפי החוק".

הבדל משמעותי נוסף יהיה ביכולת הוועדה המקומית להטיל קנסות כספיים על מפירי התקנות, עיצום ממנו נמנעה הוועדה המיוחדת.

אמנת שירות לתושב

אישור מדיניות האכיפה החדשה תתבצע בוועידת המליאה שתורכב מ-15 חברי המועצה החדשים שייבחרו בבחירות הקרובות. המליאה תאשר גם נוהלי עבודה חדשים ואמנת שירות חדשה לתושב. "אני כבר כתבתי אמנת שירות חדשה ששמה לה דגש גדול על שירות לתושב, אבל היא זקוקה לאישור המליאה", אומרת פישמן.

מרכז השירות לתושב ספג במשך תקופה ארוכה ביקורות קשות על תפקודו. כיצד מונעים את זה בגוף החדש?
"קודם כל בודקים את עצמנו. כדי לבצע את המעבר בצורה חלקה אנו נשתמש בשלב הראשון בפלטפורמה הקיימת, נפעל מהמשרדים הקיימים של הוועדה. שעות קבלת הקהל יהיו ארוכות יותר מהשעות של הוועדה המיוחדת.

"אנחנו נפרסם באתר הוועדה תשובות לשאלות שחוזרות על עצמן, כמו מותר/אסור לסגור מרפסת ו/או פרגולה ומידע שחשוב לתושבים.

"אני גם מתכננת גם בהמשך לעשות מפגש שולחן עגול עם מתכננים, אדריכלים ומהנדסים שעובדים בחריש ומגישים עבור התושב תוכניות בנייה. לשמוע מהם איפה הבעיות, היכן הקשיים ולטפל בנקודות האלה בשמחה".

זרוע ביצועית של הרשות

מהן אם כן המשימות העיקריות עימן תתמודד הוועדה המקומית בשנים הקרובות, בעיקר בהתחשב בעובדה שחריש כבר בנויה ברובה? פישמן מסבירה שעומס העבודה הגדול הקרוב צפוי להתרחש עם הוצאת היתרי הבנייה לשכונות הטרפז וחריש דרום אבל מוסיפה ומדגישה את נושא התכנון אותו תקדם הוועדה המקומית: "ועדה מקומית היא זרוע מאוד חשובה לרשות מקומית. היא גם אחראית על כל האכיפה וההיתרים בתחום הבנייה בחריש, ושתי שכונות משמעותיות מאוד הולכות להיבנות כרגע (חריש דרום וטרפז). וגם עוסקת בתכנון אסטרטגי והמימוש שלו.

"לדוגמה, בשכונת הפרחים אושרה לאחרונה תוכנית שיזמה הרשות להוספת שימושי מסחר מול פארק מתוכנן כדי לייצר מרכז שכונתי. אלו תוכניות שלוועדה מקומית יהיה אפילו קל יותר לתכנן בגלל שתהיה קורלציה בין האסטרטגיה והמימוש".

מפת הדרכים של הוועדה המקומית

אחת הטענות המרכזיות נגד הארכת מנדט הוועדה המיוחדת הייתה שהיא נשלטת על ידי אינטרסים חיצוניים של גופים ממשלתיים ואינה מייצגת את תושבי חריש. עד כמה האינטרס הציבורי-קהילתי של חריש יבוא לידי ביטוי בוועדה המקומית?

"גם היום בוועדה המיוחדת יושבים נציגי הרשות המקומית ומגנים על האינטרס הציבורי, ולכן אני לא כל כך מבינה את הטענה הזו. לחברי המועצה בוועדה יש אצבע והם יכולים להצביע בעד או נגד תוכניות.

"אני כן יודעת, שבשנתיים בהן האריכו את הוועדה היה מאוד מאוד חשוב לאשר את תוכנית המתאר. זו תוכנית מאוד מהותית וחשובה לעתיד של חריש, כי היא מסתכלת על חריש בתור מכלול עירוני אחד ולא כמו שתכננו את חריש בחלקים – התוכנית הזאת היא בעצם מפת הדרכים של הוועדה המקומית.
אפשר לומר גם כי הוועדה המקומית אמורה ליישם נכון את תוכנית המתאר שאושרה לתוקף בתחילת החודש שעבר".

לתכנן פודטק בחריש דרום

תוכניות הטרפז וחריש דרום אושרו. מה נשאר ברמה האסטרטגית לתכנן?
"היעד של מדינת ישראל בהתאם להחלטת הממשלה הוא להגיע ל-100 אלף תושבים. עם כל התוכניות המאושרות כיום בחריש אנחנו נגיע לכ-65 אלף תושבים.
הוועדה המקומית לא תוכל לאשר את התוכניות החדשות מבחינת הסמכויות אבל היא תוכל לתכנן אותן ולהגיש אותן לוועדה המחוזית".

את מתייחסת לתכנון שטח חריש צפון שיאושר על ידי וועדה מחוזית חיפה. מהו לוח הזמנים של פיתוח ואישור שטח זה בהשוואה לאישור המהיר של חריש דרום?

"מי שאחראי לזמני האישור הן אותן ועדות, לא אני. אני יכולה לומר שתהליכי האישור של חריש דרום היו מהירים יחסית, ארכו כשנה וחצי, אם כי התכנון של חריש דרום לקח מספר שנים. בפרדס חנה, לדוגמה, לקח להם בערך 8 שנים לאשר את אזור התעסוקה".

מה אופי העבודה שלכם בחריש דרום ובטרפז כשיש כבר תוכנית מאושרת לשכונות?
"כרגע עובדים בשתי השכונות, בטרפז מבצעים תשתיות מים, ביוב, חשמל והם כבר בשלבי סיום. היזמים שזכו בטרפז מתכננים כעת את הפרויקט בהתאם לתנאי המכרז. כל הבקשות שלהם והאישורים יגיעו לפתחה של הוועדה. אנחנו נאשר גם את השצ"פים, הגינות הציבוריות, למעשה את כל הבינוי בשכונה".
"חריש דרום נמצאת בתכנון. מכרזים ראשונים לשטחי תעסוקה בשכונה כבר פורסמו. אחת המשימות הגדולות שראש העיר התווה לי היא התרכזות במימוש אזורי תעשיה ותעסוקה בחריש דרום".

כלומר?
"נכון שיש תוכנית מאושרת לחריש דרום, אבל התחלנו לבחון מחדש מה נכון ומה לא נכון לבנות. האם אנחנו יכולים להציע שינוי תכנוני גם בחריש דרום וגם במעו"ף שישפר את המצב ויעזור לממש את השטחים? אנחנו מכירים את השיווקים של רמ"י, ואת זה שהם לא תמיד מצליחים.

"כוועדה מקומית הרבה יותר קל לעשות את זה בגלל שאנחנו יכולים ליזום תוכניות בעצמנו. לדוגמה, אנחנו בוחנים אם כדאי להקים בחריש דרום אזור לתעשיית הפודטק או לשלב אזורי מסחר כמו ביקנעם. בחריש גרים הרבה מאוד אנשים מהעולמות האלה שמחפשים לעבוד בבית ואם אנחנו יכול להקל על השיווק, לייצר מקורות הכנסה נוספים לעיר וגם לספק תעסוקה מקומית, זה יכול להיות מהלך נכון יותר לעיר. יש לנו את הכלים, יש לנו את היכולת ועכשיו יש לנו גם ועדה".

לקריאה נוספת: לאחר 15 שנים: נפרדים מהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש

בכנס שנערך הבוקר הציגה עיריית חריש תמריצים משמעותיים במטרה לעודד יזמים להשתתף במכרז רמ״י להקמת שטחי תעסוקה במעו״ף. מחירי הקרקעות נחתכו בלמעלה מ-50% ביחס למכרזים קודמים שנכשלו וה״סוכריה״: אפשרות להמרת שטחי תעסוקה ומסחר במאות דירות מגורים

הבוקר (שני) קיימה עיריית חריש כנס שיווק ליזמים, שעסק במכרז שפרסמה רמ"י לשלושה מגרשי תעסוקה ומסחר בשכונת מעו"ף.

שמונה יזמים קיבלו ממנכ"ל העיר שלומי צדרבוים ומהנדסת העיר שרון פישמן מידע והסברים על התפתחות העיר בכללותה ועל ההזדמנות העסקית הטמונה, לתפישתם, במגרשי התעסוקה במעו"ף.

נסיונות השיווק של שטחי התעסוקה בשכונה החלו כבר בשנת 2018 ומאז התקיימו מספר מכרזים שנכשלו. עד היום, חמש שנים אחרי, שווק רק מגרש אחד בהצלחה ליזם ליאם הנדסה גרופ.

עם זאת, ראוי לציין כי בשנת 2023 בשל התייקרות הריבית במשק קבלנים רבים נמנעו מלהשתתף במכרזים. מנתונים שהתפרסמו בעיתונות הארצית עולה כי מחצית מהמכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) באפריל נכשלו. המחירים במכרזים שהצליחו נמוכים בכמחצית מאלה שהיו נהוגים ב-2022. חוסר ההיתכנות הכלכלית גרם גם לעיריית חריש לדחות את פרסום המכרז להקמת הקאנטרי.

הפחתה של 50% בעלות הקרקע

רמ"י פרסמה את המכרז הנדון במאי 2023 ודחתה את מועד סגירתו מסוף יולי ל-14 ספטמבר. המכרז מציע שלושה מגרשים סמוכים ששטחם הכולל הוא יותר מ-25 דונם, עם זכויות בנייה של יותר מ-100 אלף מ"ר.

עם זאת, בשונה ממכרזים קודמים, לראשונה מחיר המינימום לקרקע הופחת באופן משמעותי והוא נמוך בלמעלה מ-50% בהשוואה למכרזים בשנים קודמות.

מנכ"ל העירייה: "זה הזמן לעסקים בחריש"

"זה הזמן לעסקים בחריש", ציין מנכ"ל העירייה שלומי צדרבוים בפתח דבריו בכנס וציין שלושה גורמים התומכים בטענתו: אוכלוסייה איכותית ומגוונת המתגוררת בעיר ויכולה להוות כוח עבודה למעסיקים;  נגישות תחבורתית עתידית; ומחירים מוזלים, הן של רכיב הקרקע במכרז והן של הארנונה העסקית הנמוכה בחריש בהשוואה לערים אחרות;

כוח עבודה, כוח קנייה

צדרבוים שיבח את האוכלוסייה בחריש והדגיש כי היא יכולה להוות כוח עבודה איכותי למעסיקים: "עשינו סקר תעסוקה ותוצאות הסקר מגלות כי 70% מתושבי העיר עובדים מחוץ לעיר. שני שליש מתוכם היו מעדיפים לעבוד בחריש. מדובר בכוח אדם של אקדמאים, כוח אדם איכותי במנעד רחב של תחומים.

"כל חברה שתבוא ותקים פה את הבית שלה תוכל לקבל כוח אדם איכותי וטוב שרוצה לעבוד בקרבת מקום ויש לו את כל היכולות במגוון מקצועות".

צדרבוים ציין כי גודל האוכלוסייה והרכבה, 40 אלף כיום עם צמיחה מתוכננת ל-62 אלף עד שנת 2026, יכול להוות גם כוח קנייה משמעותי עבור חברות ועסקים.

"כמות הילדים מגיל לידה ועד 5 היא הגבוהה בארץ ומהווה כ- 21% מכלל תושבי העיר. הילדים האלה צריכים מקומות בילוי, צריכים באולינג, קאנטרי וכל שירות בתחום הבילוי והפנאי. האוכלוסייה צמאה לזה ונאלצת לחפש את זה מחוץ לעיר.

"מצד אחד, יש פה כוח אדם איכותי ומצד שני כוח קנייה גדול ולכן אנו חושבים שחריש היא הזדמנות מעולה למי שרוצה להקים כאן עסק או חברה".

חיבור לכביש 6? "מחויב המציאות"

צדרבוים פירט גם על הנגישות התחבורתית "הטובה" לדבריו גם כיום: "להגיע ממחלף עירון  לחריש אורך כ-10-7 דקות".

עם זאת, הוא הדגיש את התכנון התחבורתי בשנת 2026 "אז התמונה התחבורתית תהיה טובה יותר" ותכלול את הרחבת כבישי 574-581 ואת כביש היציאה הדרומי 611.

"אני יכול לבשר שלפני כחודש הוקם צוות של חברת נתיבי איילון בהנחיית מנכ"ל משרד התחבורה לבחינה מחודשת של חיבור חריש לכביש 6. אנחנו מאמינים שזה יקרה. זה מחויב המציאות ובסופו של דבר העיר תחובר באופן ישיר לכביש 6".

צדרבוים לא שכח לספר ליזמים גם על חיבור חריש לרכבת: "כרגע מתוכננת רכבת צמודת דופן לכביש 6 בסמוך למסוף התחבורה המערבי בעיר. זו החלופה שנמצאת כיום על השולחן וב-2026 אנו מאמינים שהיא תהיה כבר בביצוע".

עוד הוא הוסיף כי "אנו מייצרים פה עיר עם נגישות תחבורתית ברמות הגבוהות ביותר. יש גם תוכנית ענפה של מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) לכל האזור שחריש מחוברת אליה ואלה תוכניות שבשנת 2026 יהיו מיושמות".

מחירי קרקע ומחירי ארנונה עסקית נמוכים

צדרבוים לא שכח לציין בפני היזמים את הדובדבן שבקצפת: מחירי הקרקע המוזלים. "על מנת לייצר תמריץ ליזמים הגענו להסכמה עם רמ"י להפחתת מחירי המינימום של המכרזים. אנחנו מאמינים שהפחתה זו תייצר ביקושים יותר משמעותיים. אנו חושבים שהמחירים האלה הם הזדמנות שלא תחזור".

צדרבוים הוסיף וציין גם כי מחירי הארנונה העסקית אותם יצטרכו היזמים לשלם הם נמוכים משמעותית ביחס לסביבה ומהווים בפני עצמם תמריץ עסקי: "לעומת פרדס חנה, חדרה ונתניה, המתחרות הישירות שלנו, מחירי הארנונה העסקית שלנו הם נמוכים בפער מאוד משמעותי.

"שלושת הפרמטרים האלה שציינתי (כוח אדם, נגישות תחבורתית ומחירי קרקע וארנונה) מהווים הזדמנות משמעותית בנקודת הזמן הזאת למגזר העסקי בישראל", הוא סיכם.

תמריץ: 230 יח"ד נוספות במעו"ף

שרון פישמן, מהנדסת העיר, הוסיפה מספר דגשים משלה: "המעו"ף יהיה הלב הפועם של חריש עם התפתחות העיר צפונה". עוד היא הזכירה את הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף שאושרה במסגרת תוכנית המתאר הארצית למוסדות בריאות (תמ"א 49).

"חריש מהווה את העיר המרכזית במרחב שלה. משכך, היא גם מייצרת שירותים אזוריים. הקשר בין שכונת מעו"ף לבית החולים המתוכנן הוא מאוד הדוק. יש פה פוטנציאל עסקי להתחבר לשירותים רפואיים שהמדינה סימנה במחסור".

פישמן סיימה בסוכריה מתוקה נוספת, איזכור הפרויקט של ליאם הנדסה במגרש 304 במעו"ף שנמצא כבר בהיתרי בנייה ומאפשר ליזם להמיר 30% משטחי התעסוקה במגורים, מכוח חוק ההסדרים. אפשרות זו פתוחה בפני כל היזמים שייגשו למכרזים בשכונת מעו"ף.

על פי דפי המידע שחילקה העירייה בשלושת המתחמים המוצעים לשיווק יוכלו היזמים לבנות 231 דירות קטנות מכוח חוק ההסדרים, כפי שאושר לליאם הנדסה גרופ, "הסנונית הראשונה בשטח", להגדרתה של פישמן.

מעו"ף כסימן לחריש דרום

האם היזמים השתכנעו? האם חריש באמת מהווה בנקודת זמן זו הזדמנות עסקית בלתי חוזרת? היזמים שזכו גם לסיור מודרך בעיר, שאלו מספר שאלות. חלקם התעניינו בשלטי המכירה וההשכרה הרבים המצויים בחללי המסחר הריקים בשדרת ההגשמה ותהו אם אכן יש פה כוח קנייה ועסקים משגשגים.

בעוד שבועיים – אם לא תהיה הארכה נוספת למועד סגירת המכרז – נדע אם מאמצי העירייה לשווק את המגרשים הצליחו. אם כן, מדובר בצעד משמעותי מאוד בדרך להפיכת חריש מעיר תלותית וחסרת הכנסות לעיר עם זכות קיום עצמאית.

הצלחת המכרז תאותת גם על עתיד השיווקים הקרובים של המלאי הגדול ביותר של שטחים מניבים בחריש, שיווק חריש דרום.

טרם הוברר באילו מחירים ישווקו קרקעות הרובע החדש שכולל 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות. גם לא ידוע אם רמ"י תתעקש להתחיל ממחירי קרקע גבוהים יותר או שמחירי הקרקע במעו"ף ישמשו כנקודת התייחסות לשיווק המגרשים.

אולם דבר אחד ידוע כבר עתה: בחריש דרום לא יוכלו היזמים להמיר 30% משטחי התעסוקה למגורים כפי שניתן בשכונת מעו"ף, וזאת בשל התב"ע השונה. מבחינה זו, שכונת מעו"ף באמת מעניקה הזדמנות בלתי חוזרת ליזמים.

לקריאה נוספת: התוכנית החדשה במעו"ף: שטחי תעסוקה יוסבו למגורים

שבע שנים לאחר הקמת העיר ורק שכונה אחת הצליחה להקים ועד ייצוגי שנבחר בבחירות דמוקרטיות. מי מימן את הקמת ועד שכונת בצוותא ואילו הישגים הוא מציג בתום שנתיים של פעילות? מדוע לא קמו ועדים נבחרים בשאר שכונות העיר, כיצד תורם ועד לפיתוחה של השכונה ומהי גישת הרשות לגוף זה? הקרב על הוועד – גרסת חריש

שבע שנים חלפו מאז החלה חריש להתאכלס והיא כוללת כיום חמש שכונות שמתמודדות, כל אחת בדרכה, עם בעיות של בינוי, פיתוח, משאבים, תחזוקה, שטחים ירוקים וייעוד מבנים ציבוריים. עד היום הצליח לקום בהליך בחירות מסודר, ועד אחד בלבד, בשכונת בצוותא. מהי חשיבותו של ועד שכונתי ומהו הערך המוסף שהוא מספק לתושבים?

"ישראל היא מדינה מאוד-מאוד ריכוזית. בניגוד למדינות אחרות, יש לנו רק שתי רמות של ממשל, ממשלה ושלטון מקומי. אחת הדרכים לקדם את התפישה הדמוקרטית היא להקים הלכה למעשה רובד נוסף, ועדי שכונות", מסביר שי גולוב, סמנכ"ל שטח והכשרות בתנועה הישראלית, ששמה לעצמה מטרה לצמצם את הפער בין התושבים לבין נבחרי הציבור באמצעות תמיכה והקמה של מוסדות דמוקרטיים אשר מייצגים את התושבים.

"במצב אידיאלי ועד הוא הנהגה נבחרת של שכונה והוא כתובת לרשות, שלא מצליחה להעמיק ולהגיע לכל התושבים. ישראל גדלה כל הזמן וגם חריש צומחת. זו כבר לא מדינה או עיר קטנה ולנבחרי הציבור יש יכולת מוגבלת במעגלי עבודה והכרות שהם מייצרים", הוא מוסיף.

ערוץ תקשורת חשוב לראש העיר

תשובה נוספת מספק ד"ר יריב שגיא, יועץ אסטרטגי לרשויות מקומיות המתמחה גם בבינוי קהילה ופוליטיקה: "ועד שכונה הוא אחד מערוצי התקשורת החשובים של ראש העיר עם התושבים.

"השיח שמכתיב יצירה של ועד מתייחס לאיכות חיים בסיסית בשכונה. "לא טוב לי בשכונה", "השכונה מלוכלכת", "אין לנו ספסלים ברחוב". רשות מקומית יכולה להיות סבילה בתהליך הזה אבל רשויות שרוצות להיות חכמות צריכות לשאוף לייצר מהתושבים קהילה. כלומר, שהתושבים לא יהיו רק קוטרים, יתלוננו ויתארגנו נגד הרשות אלא גם יתארגנו בעד. בסופו של יום ערים חכמות הן לא בהכרח ערים עם מערכות דיגיטליות מתקדמות אלא ערים שיודעות להשתמש בהון האנושי שלהן".

מאיום פוליטי ועד עידוד הקמה

בישראל, מעמדו של ועד השכונה לא הוסדר חוקית עד היום. "בגלל שאין חקיקה מוסדרת כל עירייה מאמצת לעצמה נהלים בנושא ועדי שכונות", מסביר גולוב ומציין שלוש גישות של רשויות ביחס לוועדי שכונות:

אחת – רואות בוועד שכונתי איום פוליטי, גוף לעומתי, ועושות הכל כדי לפרק אותו; שנייה – רשויות שמעודדות הקמת ועד ויש להן תקנות ברורות לבחירות ועד וסמכויותיו; שלישית – רשויות שנוקטות בגישה פסיבית לפיה אם התושבים יתארגנו הם יזכו לעזרה, אבל אם לא..ניחא;

באיזו גישה מבין השלוש נוקטת עיריית חריש? תלוי את מי שואלים.

יו"ר ועד בצוותא: "עירייה רספונסיבית"

"לעירייה יש אינטרס מאוד חזק שיהיה לה עם מי לדבר. אם יש מי שמייצג את השכונות זה עושה את החיים הרבה יותר קלים. אני יכול להגיד שמהרגע שהתאגדנו, העירייה היתה מאוד רספונסיבית. גם אם היו תשובות שלא אהבנו – תשובות קיבלנו", מעיד עמרי גונן, יו"ר ועד שכונת בצוותא, השכונה היחידה שהתארגנה וערכה לפני שנתיים בחירות רשמיות במסגרתן נבחרו 7 נציגים, 5 מהם עדיין פעילים כיום.

בניגוד לתפישה הרווחת לפיה שפיר, החברה הקבלנית שבנתה את השכונה, מימנה את הקמת הוועד, מספר גונן כי "את רוב הפעילות אני מימנתי באופן אישי. היה רעיון ששפיר יתנו מימון, אבל דה פקטו הדבר היחיד שקיבלנו מהם זו האפשרות להשתמש במבנים שלהם".

גונן מסביר מדוע הקים את הוועד: "ידענו שלשפיר יש נכסים בשכונה וכדאי שיהיה מי שייצג את התושבים, זו היתה אחת המוטיבציות, אבל היה חשוב לנו גם לפעול במסודר מול העירייה".

עוד הוא מציין כי "האתגר היה לבנות את המודל הנכון לבחירות. קיימנו פגישות עם ועדים של שכונות ברחבי הארץ והגענו למודל שבו הבניינים חברים בעמותה וכל בניין יבחר נציג. כך קיבלנו אוסף של אנשים יותר מעורבים. תהליך ההתארגנות לקראת הבחירות ארך שלושה או ארבעה חודשים כולל רישום העמותה".

בלי ייצוג לחרדים

למרות הבחירות המסודרות, לתושבים החרדים שהחרימו את הבחירות, אין ייצוג בוועד.

"נכון לעכשיו גם אין רצון לאף אחד מהמגזר החרדי להיות מעורב. כן דיברנו והתייעצנו עם כל הפלגים והזרמים ושמענו מה יש לכולם להגיד", מסביר גונן ומודה כי "הנושאים העיקריים שהתעסקנו איתם היו ניסיון לייצב את הבעיות שיש בשכונה, לייצר מארג שבו כל סוגי הפלגים והאוכלוסיות חיים בשלום ביחד".

אחת ההצלחות הגדולות שזוקף ועד בצוותא לזכותו הוא הצלחת המאבק להסטת חיבור כביש 611 לשכונה. "אחד התפקידים שלנו הוא לנסות לייצר שיח בריא מול הרשות – אבל לא רק. במקביל, לדיונים ניהלנו גם מאבק ברשתות החברתיות, דיברנו עם מהנדסים והבאנו פתרונות משלנו. היתה פה עבודה משותפת עם הרשות שהציגה לנו את הפתרונות ואנחנו העלינו אותם לתושבי השכונה במסגרת שיתוף ציבור".

המהות היא דיון משותף עם הרשות

גונן מאמין בכוחו של ועד לקדם משמעותית את השכונה ומציע את עזרתו לשכונות האחרות בחריש שמעוניינות בהקמת גוף ייצוגי: "מה שצריך זו קבוצת אנשים ראשונית שתשקיע חודשיים-שלושה כדי לייצר תהליך בחירות – בלי זה הנציגות היא לא רשמית. לא צריך כספים גדולים, לא צריך כספים בכלל בשביל להרים כזה אירוע אלא רק אנשים עם רצון טוב".

ומה תאמר לוועדים שלא מקבלים מענה מהעירייה לבקשות/דרישות?

"אנחנו גם פנינו לעירייה בנושאים שונים ולא תמיד הסכימו איתנו. מה שחשוב זה האם מקבלים תשובה והאם יש דיון – זה הנושא מהותי. הגיוני שלא תהיה הסכמה בכל דבר".

לגיטימיות של ועד

בניגוד לגונן שמאמין כי רק ועד נבחר הוא ייצוגי, ד"ר שגיא מצביע על טווח רחב יותר: "ישנם שני טיפוסי קצה, בצד האחד ועדי שכונות ממונים ומגויסים – שהם למעשה זרוע פוליטית-ביצועית של הרשות המקומית. בצד השני יש ועדי היגוי שכונתיים, צוותים של פעילים שמתארגנים בזכות עצמם ויודעים לנהל את עצמם והרשות המקומית רק צריכה לנהל איתם שיח. בתווך – יש המון סוגים של ועדים ושל פעילויות שכונתיות וקהילתיות שגם נבחרים בשיטות שונות".

גולוב מציין כי בחירות הן ההליך המועדף אולם לא רק: "ישנם מקומות שבהם מכל מיני סיבות בחירות אינן אפשרויות. במקרה כזה אנחנו מציעים לתושבים לאסוף חתימות ביחס לגודל השכונה כי הלגיטימיות הקהילתית היא סופר-חשובה, גם כלפי השכונה וגם כלפי הרשות".

כתובת לתושבי השכונה

במרץ 2023 ערכה תנועה ישראלית הכשרה להקמת ועדי שכונות בחריש. כ-10 משתתפים לקחו חלק, אחד מהם הוא מיכאל קרמר, תושב אבני חן. "כרגע אנחנו רק שלושה פעילים בשכונה ועושים מאמצים לגייס עוד אנשים שייקחו חלק בפעילות הזו כדי לקדם תהליך של הקמת ועד כולל בחירות דמוקרטיות בשכונה. המטרה היא להקים גוף מייצג לתושבים שיוכלו לפנות אלינו ולשקף לנו בעיות שלהם. שתהיה להם כתובת. נציגות זו תפעל מול נציגי המועצה שייבחרו בבחירות הקרובות".

קרמר מבהיר כי פעילות הוועד המתוכננת היא לא פוליטית: "אנחנו לא אומרים לאנשים להצביע לראש עיר מסוים או מפלגה מסוימת" והוא גם מודע לשאלת הלגיטימיות: "חשוב לנו שכמה שיותר אנשים ישתתפו בתהליך כדי שיהיה ועד מבלי שאנשים יאמרו "אתה לא מייצג אותי"".

"אנחנו לא ועד, אנחנו תושבים נחושים"

בשכונת הפרחים שהחלה להתאכלס ביוני 2019 היו מספר ניסיונות התארגנויות להקמת ועד שכשלו. "בתחילת הדרך העירייה הקימה גוף של כמה אנשים שהתנדבו להיות מייצגים. זה לא היה מוסכם על כלל תושבי השכונה, הם לא ייצגו את התושבים", מפרטת גלית דורהם, תושבת הפרחים ומודה: "מסתבר שלהקים ועד זה לא כל כך פשוט".

עוד היא מציינת כי "בשכונת הפרחים, לעירייה אין אינטרס לעודד הקמת ועד שיטרפד את מה שמתרחש פה. נעשים דברים בשכונה באופן חד צדדי על ידי העירייה. השכונה מאוד מוזנחת וחוץ ממבני חינוך אין שום דבר אחר שמתוכנן לקום בשכונה".

ורד מור ושולי מורן, תושבות הפרחים, החליטו לוותר על שאלת הייצוג ופשוט לפעול. "אנחנו תושבים נחושים שרוצים לקדם את השכונה מול העירייה. זה גם הטייטל שלנו. אנחנו לא ועד. ועד אמור להיבחר על ידי תושבי השכונה", מציינות השתיים.

ורד, שהגיעה לחריש מחדרה, מוסיפה: "התאגדנו שם אנשי השכונה והצלחנו להגיע לתוצאות נהדרות מבלי להיעזר בטייטל של "ועד". העירייה שם נגד ועדים – היה שם ועד נבחר שלא עשה שום דבר או קרוב למה שאנחנו הצלחנו".

השתיים מציינות כי "המטרה שלנו היא לטפל בנראות השכונה, היא לא נעימה בעינינו. מדרכות פגומות, אין פרח אחד לרפואה, יש מפגעים תברואתיים איומים ומחסור אדיר בשטחים ירוקים. שכונת הפרחים סובלת מנראות מכוערת וממצב תחזוקה רעוע מאוד.

"מעבר לזה, אין פה מרכז מסחרי קטן, סופר או מכולת, כלום. עבור כל דבר צריך לצאת החוצה מהשכונה. הרחובות פה צרים מאוד וב-1 בספטמבר עומדים להיפתח שני בתי ספר מאוד "כבדים" – פחד אימים מבחינת התחבורה והפקקים שנצטרך לסבול בשכונה".

השתיים מדווחות כי נפגשו עם מהנדסת העיר שרון פישמן ועם עובדת לשכת ראש העיר אבישג סינוואני והעלו בפניהן את כל הטענות על הפיכת שכונת הפרחים ל"שכונת הפחים" ול"חצר האחורית של חריש" .

"לא מתעלמים מאיתנו", הן מדגישות. "אנחנו מקבלות תשובות מהעירייה, אבל הן לא מספקות אותנו. אנחנו נחזור ונפנה אליהם, אנחנו לא מוותרות".

ועד מעו"ף – פעילים אכפתיים

טענות דומות על הפיכת השכונה ל"חצר האחורית של חריש" השמיעו גם חברי ועד שכונת מעו"ף, ועד שלא הוקם באמצעות בחירות, כי אם בהתקבצות של כ-20 תושבים ממגזרים שונים לקבוצת פעולה, שניסתה לקדם שיח מול העירייה בנוגע לטיפול במפגעים והקמת פארק שכונתי.

בדצמבר 2021 ארגן הוועד הפגנה נגד כוונת העירייה להעביר לשכונה את חניון הרכב הכבד ואת אתר האשפה העירוני שפעל ברחוב תמר. מאחורי הקלעים התנהלו מאבקי כוחות שהביאו להתפטרותו של יו"ר הוועד דאז, רועי זך.

"ההפגנה גזרה את גזר דין המוות של הוועד השכונתי הזה. הוועד הפך לצל חיוור ולא באמת הצליח לפעול. אני יצאתי מהתמונה אחרי מה שקרה". מספר זך. "זה באמת סיפור עצוב. יום אחרי ההפגנה העירייה הגיעה לשכונה עם טרקטור כדי להכין את החניון וכדי "להראות מי הגבר"

"אני נזהר בלשוני ולא בא בטענות לחברי הוועד או לעירייה, רק שבשורה התחתונה השכונה הזו לא מיוצגת והעירייה יכולה לעשות איתה מה שהיא רוצה – וזו הבעיה הגדולה".

תגובת עיריית חריש: "העירייה פתוחה לשיח עם כלל תושבי העיר, בין אם באמצעות נציגי שכונות ובין באופן פרטי. שיח כזה מתנהל כל העת בשנים האחרונות.

"באשר לשכונת מעו"ף: העירייה פעלה רבות למען השכונה, תוך קיום מספר מפגשי שיתוף ציבור והקשבה רבה לתושביה. בין השאר, העירייה פעלה מול משרד השיכון להקדים את לוחות הזמנים להקמת הפארק הגדול בשכונה, תוך שילוב דרישות התושבים בתכנון הפארק, ואכן בימים אלה נמצאות העבודות בשלבי סיום.

הגוף המתקרא "ועד שכונת מעו"ף" אינו גוף נבחר, אלא קבוצת תושבים מצומצמת שהחליטה כי היא מייצגת את השכונה. על אף זאת, ראש העירייה והצוותים המקצועיים נפגשו עם קבוצת תושבים זו מספר פעמים, הקשיבו לטענותיהם ונתנו להם מענים רבים. למרבה הצער, חלק מחברי הקבוצה לא היו פתוחים לשיח ענייני במטרה לקדם את השכונה, אלא עסקו בעיקר בהתנגחות, מתקפות והשריית אווירה תוקפנית ולא מקדמת. ראש העירייה אינו זקוק לקבוצה זאת כגורם מתווך, הוא נמצא בקשר ישיר עם תושבי שכונת מעו"ף, שומע את בקשותיהם ללא תיווך ומנחה את הדרג המקצועי בהתאם.

"ככל שיתקיימו בחירות מסודרות וחוקיות לוועד שכונת מעו"ף, תקיים העירייה שיח עם נציגי הגוף הנבחר".

 לקריאה נוספת: ועד שכונת בצוותא: "הצלחנו להביא לשולחן חלופה לחיבור כביש 611"

חמש שנים אחרי שהתוכנית "לשיקום שכונות" במתחם גמלא הוותיק לא יצאה לפועל, מנסה העירייה להתניע את התהליך מחדש. בעלי הדירות, למודי האכזבות, מהססים אם לקחת חלק בתהליך, זאת למרות שאין הם נדרשים לשלם מכיסם. חלקם מעדיפים שהעירייה תקדם את התוכנית ארוכת הטווח להתחדשות עירונית, שהוצעה בתוכנית המתאר החדשה. אחרים חוששים שהפרויקט במתכונתו הנוכחית עלול להיכשל: "אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא"

בתמונה: מתחם גמלא – שיקום שכונות בטווח המיידי, פינוי בינוי בטווח הארוך

כ-50 מבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק בחריש השתתפו החודש במפגש תושבים שארגנה עיריית חריש וזכו לשמוע בשורות ישנות-חדשות: מתחם גמלא, המיועד בעתיד הרחוק לפינוי-בינוי, יעבור בחודשים הקרובים שיפוץ, שמטרתו להפוך את המתחם המוזנח לאסתטי ונעים יותר בתקופת הביניים. זו לא הפעם הראשונה שהבטחה לקידום פרויקט "שיקום שכונות" ניתנת לבעלי הנכסים במתחם.

"לא יצא אל הפועל"

קצת היסטוריה: ביוני 2018 הודיעה עיריית חריש לבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק כי תוך חודשיים תצא לפועל תוכנית שיפוץ למתחם במסגרת פרויקט שיקום שכונות. 8.1 מיליון שקלים גייסה מועצת חריש דאז ממשרד הבינוי והשיכון לטובת מתיחת הפנים והשיפוץ של השכונה הוותיקה. למרות התקציב "הצבוע" הפרויקט לא התקדם כלל בחמש השנים האחרונות.

במפגש שהתקיים הסביר ראש העיר יצחק קשת מדוע: "פעמים רבות דובר על נושא שיפוץ מתחם גמלא והדבר לא יצא אל הפועל מסיבות כאלו ואחרות, אך כעת הגיע הרגע".

גם הפעם, חמש שנים אחרי, קיבלו בעלי הדירות הבטחה זהה – שיפוץ מתחם גמלא ללא כל עלות לבעלי הנכס.  

בעתיד הרחוק: פינוי-בינוי

מתחם גמלא כולל 248 דירות שנבנו אי אז בשנות ה-90'. השכונה מחולקת ל-7 מתחמים, כאשר כל אחד מהם מורכב מארבעה בניינים שנבנו סביב חצר משותפת (ושלישיה אחת נוספת באותו פורמט). החצר המשותפת היא שטח פתוח פרטי (שפ"פ) שאין הרשות רשאית לטפל בה אלא הדיירים.

במהלך השנים הפכה שכונת גמלא למוזנחת מאוד  – "סלאמס" – להגדרת אחד מבעלי הדירות. כל זה עומד להשתנות בעתיד הרחוק. על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש שטרם אושרה, מתחם גמלא ייהרס במסגרת פרויקט התחדשות עירונית ובמקומו ייבנו במקום מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר.

מהו אם כן ההיגיון לבצע שיפוץ במתחם שמיועד להריסה? שרון פישמן, מהנדסת העיר, הסבירה: "בתוכנית המתאר של עיריית חריש מסומנת שכונת גמלא כפרויקט של התחדשות עירונית, אך מכיוון שתוכניות התחדשות עירונית לוקחות זמן, מצאנו לנכון לקדם בינתיים את הפרויקט הזה".

גם קשת הסביר לנוכחים שאין ניגוד בין שני הפרויקטים: "שיפוץ המתחם לא סותר את תהליך הפינוי-בינוי. אנו רוצים שבינתיים יהפוך המתחם למקום נעים ומטופח יותר עבור תושביו".

בעיית אמון של התושבים

תהליך השיפוץ של כל רביעייה אמור לארוך זמן קצר יחסית אך לא מעט מדיירי מתחם גמלא שנכחו במפגש הביעו חוסר אמון במערכת שאיכזבה אותם בעבר עם הבטחות שווא.

מעיין מימון, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית בעיריית חריש, ציינה במפגש כי היא מודעת לבעיה הקיימת של חוסר אמון במערכת מצד התושבים. "לכן החלטנו לבוא אליכם הערב כשהכל מוכן וכל מה שנותר הוא לקבל את אישורכם לפעולה", הסבירה.

פישמן הוסיפה: "אני יודעת שלפרויקט השיפוץ הזה היו כמה גלגולים שלא התממשו, ויש לכך לא מעט סיבות: יכולות של העירייה, מהנדסים חסרים ועוד. אני נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים והחלטתי להחיות את הפרויקט הזה. לא מדובר בפרויקט קטן ואני מאד רוצה לממש אותו".

משה הראל, תושב קציר ובעל נכס בגמלא הביע את דעתו: "תשתיות המקום כבר אינן ראויות לשימוש והמתחם צריך לצאת כבר לפינוי בינוי ולא לשיפוץ, לשם צריך לתעל את התקציב. המקום הוזנח במשך שנים רבות ועל מנת להתאים את המתחם הוותיק לעיר החדשה הפתרון הוא פרויקט מקיף של פינוי בינוי".

שיפוץ בהתאם לצרכים

אז מה כולל השיפוץ המתוכנן? אדריכל אריאל גושן, ממשרד גושן אדריכלים מכיר היטב את הפרויקט עוד מגלגולו הקודם. במפגש הנוכחי הוא ציין כי תקציב השיפוץ העדכני עומד על 6 מיליון שקלים. עוד הוא הוסיף כי משך השיפוץ המשוער לכל רביעייה הוא בין 3 עד 4.5 חודשים.

השיפוץ לדבריו יתייחס רק לבניינים ולחצרות הפנימיות ולא לרחוב גמלא עצמו, שכבר שופץ בעבר.

עוד הוא ציין: "שיפוץ המתחם יכלול תיקון קירות התמך והגדרות ההיקפיות של הבניינים שחלקן חסרות או שהן שבורות ועקומות, החלפת ויטרינות הכניסה לבניינים שרובן ככולן שבורות וסדוקות ואינן תקינות לשימוש, החלפת תיבות דואר ומערכות אינטרקום בכניסה לבניין.

"בנוסף, יותקנו חלונות בחדרי המדרגות החשוכים ומצבורי הגז יכוסו בדלתות ברזל סגורות וצבועות.

חצרות עם פוטנציאל לא ממומש

גושן הדגיש כי ההשקעה הגדולה ביותר תהיה בשיפוץ החצרות המשותפות שלהן תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על איכות החיים ועל חיי הקהילה של הדיירים.

"הפוטנציאל של החצרות האלו לא ממומש כי הן אינן מתוחזקות ואינן מטופלות ולכן גם לא מייצרות את תחושת הקהילתיות והביחד שחצרות כאלו אמורות לייצר.

"ברגע שפוטנציאל החצרות האלו ימוקסם והן יהפכו למטופחות ומזמינות יותר, תהיה לזה השפעה רבה ומיידית על חיי היומיום של הדיירים וכמובן גם על ערכו של הנכס".

המוקש החדש: 100% הסכמה

מהנדסת העיר פישמן ציינה בפני בעלי הנכס כי "מצב הפרויקט כרגע הוא שיש קבלן מבצע, יש כתבי כמויות לקבלן אך הסכמת 100% מבעלי הנכסים בכל רביעייה היא הכרחית להמשך התהליך".

במילים אחרות, הפרויקט יצא לפועל בכל רביעייה בה תושג אך ורק 100% הסכמה בכתב של כל 32 הדיירים החברים בה.

עו"ד הראל לפידות מייצג את תושבי גמלא בפרויקט פינוי-בינוי העתידי. הוא מברך על פרויקט השיפוץ אך מביע חשש שגם הפעם פרויקט זה לא יצא לפועל.

"הקושי שאני זיהיתי כמאיים על ההתקדמות של הפרויקט, זו החלטה אסטרטגית של הרשות שאם לא תהיה הסכמה של 100% מהדיירים בכל רביעייה, בכתב, הפרויקט לא יצא לפועל.

"מבחינה משפטית מדובר בצעד שגוי היות ומדובר בשיפור של הרכוש הציבורי מבלי לגבות כסף. לא מדובר בהקצאה או בלקיחה של רכוש ציבורי, לכן מבחינה משפטית מספיק רוב כזה או אחר על מנת לשפץ.

"הרי גם בפרויקטים של פינוי בינוי, לא נדרשת הסכמה של 100%. כיום אחוז ההסכמה הנדרש לפינוי בינוי עומד על 66%.

"פניתי לרשות והבעתי את עמדתי בפני היועמ"ש של הרשות, שאמר שהעירייה תשקול את עמדתם מחדש. אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא".

לא נעשה במחטף

עו"ד לפידות גם מתייחס לחששות של בעלי הנכסים מהפרויקט ומטענות שנשמעו לפיהן מדובר בספין של בחירות: "גם אם התיזמון קשור לבחירות, מה זה משנה לנו בעצם? השורה התחתונה היא שהמיזם הזה בא להיטיב עם הדיירים והתושבים וזה מה שחשוב.

"נראה שנעשתה עבודה מקדימה יסודית וארוכה עם תוכניות ומהנדסים ולא משהו שנעשה במחטף בחודש האחרון, ואם זה הטריגר שמניע אנשים לעשות מעשים טובים, אזי הדבר מבורך".

עוד הוסיף לפידות כי "ראש הרשות (קשת) הגיע בתחילת המפגש לשאת דברים בקצרה ועזב את האולם, לדעתי משני טעמים: האחד, הוא כנראה לא רצה שזה אכן יראה כחלק מקמפיין הבחירות, והאחר, כי הוא מנוע מלהתערב היות והוא בעל נכס במתחם".

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "הפרויקט המדובר הינו תחת אחריות הרשות המקומית, המשרד העביר לרשות הרשאה לביצועו בשנת 2017. נדגיש כי מבדיקה שערכנו הרשות המקומית מחדשת את ביצוע הפרויקט בימים אלו. יש לפנות אליהם לבירור העיכוב בביצוע".

תגובת עיריית חריש: "העירייה מורגלת בפרויקטי בנייה משמעותיים ומקימה מבנים רבים בזמן קצר. במקרה זה מדובר בפרויקט מורכב שבו העירייה נכנסת לשטח הפרטי של תושבים הגרים בבניינים. פרויקט מסוג זה דורש תשומת לב רבה ומיוחדת מעבר לחלק ההנדסי הכרוך בו, בעיקר מהצד הקהילתי אך גם המשפטי.
"העירייה החלה להניע את הפרויקט לפני מספר שנים כאשר המערך העוטף של המועצה דאז מבחינת כוח אדם היה מצומצם ביותר (רק עובדת סוציאלית קהילתית אחת לכל העיר), ולאחר מספר מפגשי תושבים החליטה העירייה שכדי שלא להסתכן בפגיעה בתושבים בפרויקט כזה – נכון לדחות אותו.

"לפני כשנה החליטה העירייה להניע פרוייקט זה מחדש מבחינה תכנונית וביצועית, וזאת כאשר המחלקה הקהילתית גדלה וערוכה ללוות את הפרויקט מול התושבים, וכיום אנו מגיעים לשלב הביצוע.
"לגבי ההיבט התקציבי: אכן בהחלטת הממשלה נקבע סכום של 8.1 מיליון שקלים לפרויקט וזה הסכום שיושקע בו. הסכום שמדובר הוא הסכום הבסיסי המיועד לביצוע – לא כולל תכנון, ניהול, פיקוח ועוד עלויות נלוות רבות שחלקן לא צפויות בשלב זה. העירייה תנצל את הסכום המלא לטובת הטיפול במרקם הוותיק".

לקריאה נוספת: פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה נענתה לבקשת הרשות לשנות ייעוד מגרש חום בשכונת הפרחים, לטובת הקמת מרכז מסחרי שכונתי חדש. המגרש המיועד הוא ברחוב סביון בצמוד לגני ילדים קיימים ובמקור נועד לשמש כשטח להקמת מבני ציבור בלבד. מהנדסת העיר: "יש כאן שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה"

בשבוע שעבר אושרה, לראשונה בחריש, תוכנית להקמת מרכז מסחר ותעסוקה בלב שכונת הפרחים, על שטח ציבורי (מגרש חום).

על פי התוכנית, מבנה בן 3 קומות הכולל מבנה ציבורי בתוספת עסקים מסחריים ומשרדים להשכרה יוקם ברחוב סביון בשכונת הפרחים, בצמוד לגני ילדים ומגרש החניה הפועלים במקום. בצמוד למגרש (מגרש 802) מתוכנן פארק גדול שתכנונו כבר הסתיים ובקרוב יצא למכרזים לביצוע.

גם גני הילדים במגרש יעברו שינוי ומעליהם תיבנה קומת בית כנסת, במסגרת הליך ההקצאות הקרקע שקיימה העירייה.

שטחי מסחר גם במבנים ציבוריים

האפשרות לבינוי שטחי מסחר ותעסוקה בשטחים החומים של העירייה (מבני ציבור) הוטמעה לראשונה בתוכנית המתאר העירונית החדשה המצויה בהליכי אישור.

תוכנית המתאר שאישרה תוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים, העניקה למקבלי ההחלטות בעירייה, מנדט גמיש לבחון אפשרויות חדשות לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

סגן ראש העיר שלמה קליין התראיין בעבר בנושא והסביר: "התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית".

החלטה תואמת תפישות תכנון מודרניות

שלושה חודשים בלבד חלפו מאישורה העקרוני של תוכנית המתאר והסנונית הראשונה כבר כאן. הרעיון להקמת מבנה משולב מעורב שימושים על שטח ציבורי תופס "שתי ציפורים במכה אחת".

מחד, הוא מעניק לתושבי שכונת הפרחים מענים מסחריים, בשכונה שלא קיים בה כמעט מסחר, כמו גם פתרונות לחללי עבודה ומשרדים. מאידך, המיקום של השטח, בסמוך למספר מוסדות חינוך ובסמוך לשצ"פ הגדול המתוכנן, יעניק לבעלי העסקים קהל לקוחות קבוע ומזדמן גדול.

הדר מידן, תושבת שכונת הפרחים ומתכננת ערים במקצועה מברכת על המהלך: "לדעתי שכונת הפרחים סבלה ממחסור קיצוני במסחר, דבר שעורר תהיות בקרב תושבי השכונה. במקור אושר בתב"ע להקמת השכונה, מרכז מסחרי קטן וממוקד במערב השכונה, בנגישות מינימלית ליתר תושבי השכונה. במזרח השכונה לא נקבעו שטחי מסחר, מתוך כוונה לחזק את המסחר מלווה רחוב, בשדרות ההגשמה".

"זו היא תפישה תכנונית מודרנית, המעודדות הליכתיות למוקדי שימושים יומיומיים למשל מסחר שכונתי, במרחק של עד 5 דקות הליכה. ככל שהטופוגרפיה מאריכה את הדרך, כך מדד ההליכתיות נפגע. בשכונת הפרחים היה ברור כי לא ניתן להסתמך רק על מסחר בשני קצוות השכונה, ואני מברכת על הקמת מרכז מסחרי נוסף במרכז השכונה, בהנחה כי ימצאו פתרונות תחבורתיים הולמים".

דואר, קופת חולים, משרדים וקצת מסחר

מידן מוסיפה בסיום סייג אחד נוסף: "זה נשמע טוב, אני רק מקווה שהמבנה הציבורי המדובר, שטרם החליטו על ייעודו, יספק שימושים לכלל האוכלוסייה בשכונה ולא רק לפלח ממנה".

סגן ראש העיר קליין מרחיב על המהלך: "הוספנו 300 אחוזים זכויות בנייה מעל השטח הציבורי. זה יהיה בניין משולב. השטח הציבורי נשאר כפי שהוא ונוספו עוד הרבה שימושים כי באמת אין מספיק מענים לתושבי השכונה. אפשר לפתוח שם משרדים, מסחר, דואר, קופות חולים ושימושים רבים נוספים".

קליין מציין כי 120% מזכויות הבנייה הן למבנה הציבורי ו-300% זכויות בינוי לשימושי מסחר ותעסוקה. "אפשר לעשות שם משהו יפה", הוא מסכם.

ואכן, על פי התוכנית שאושרה, השימושים המותרים למבנה הם רבים וכוללים: גן ילדים, מעון יום, מועדון קשישים, בתי כנסת, מרפאות, קופות חולים ומבני ציבור נוספים.

המיקום המתוכנן: "בלב ליבם של מוסדות חינוך"

ראוי לזכור כי תושבי שכונת הפרחים שאוכלסה לראשונה ביוני 2019 מתגוררים כבר ארבע שנים בשכונה ללא מרכז מסחרי פעיל המספק את צורכיהם. מספר חנויות בשדרת ההגשמה מספקות את המענה היחיד והדל לתושבי הפרחים.

מתחם מסחר ראשון ויחיד עד עתה בשכונה שווק באוגוסט 2021 בהצלחה על ידי רשות מקרקעי ישראל. קבוצת עם כלביא השקעות ונכסים בע"מ זכתה במכרז ושילמה תמורת המגרש למעלה מ-10 מיליון שקלים. המגרש בלוטם מיועד למטרת מסחר ו/או משרדים והוא כולל זכויות בנייה בשטח של כ- 1,467 מטרים רבועים. עם זאת, חלפו שנתיים ולא חלה התקדמות עם הפרויקט.

כעת, המתחם השני, גם הוא בלב השכונה, יספק מענה למתחם הפעילות של גני הילדים ובתי הספר הסמוכים, בהם בית ספר היסודי ברחוב סביון 16 ובית ספר נוסף, ממלכתי דתי של חב"ד שיחל לפעול בסוף שנת הלימודים, גם הוא ברחוב סביון.

"אנחנו נמצאים בלב ליבם של מוסדות חינוך", ציינה בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש אדריכלית התוכנית דוריה פולק, "יש כוונה לשים שם פונקציות שיאפשרו שימוש מסחרי ויגבו את בתי הספר, את המוסדות הקיימים".

"לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח"

מהנדסת העיר שרון פישמן התייחסה גם היא לנושא: "יש כאן שטח חום בלב שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה אבל אין לנו בעצם שטח מסחרי קטן בתוך השכונה עצמה.

"יש לנו כאן גם שצ"פ גדול מאוד מתוכנן שהוא גם אינטנסיבי וגם אקסטנסיבי עם מתחם עתיקות. אנחנו מוסיפים בתוך השטח הזה עוד שימושים שיאפשרו מסחר ותעסוקה בצמוד לשצ"פ, בצמוד לאותם מבני ציבור ויאפשרו גם שימושים בשטח הזה לאורך כל שעות היום, לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח".

פישמן הוסיפה וציינה כי הוספת המבנה תפתור בעיה נוספת "נורא קשה" לתושבי שכונת הפרחים, בעיית המחסור המשמעותי בשטחי משרדים. "יש בקשות של תושבים לשטחי משרדים ומסחר שכונתיים כדי שיהיה אפשר לייצר פחות נסיעות לתל אביב, פחות יציאה החוצה ובנייה של מרכזים שכונתיים אמיתיים".

הכרחי למצוא פתרונות חניה

הבשורה החדשה התקבלה לרוב בחיוב, אך היו גם תושבים שמיהרו לשאול, מהם הסדרי החניה וכיצד מתכננת העירייה להתמודד עם תוספת העומס התחבורתי ברחוב הפקוק כבר ממילא.

כזכור, בסוף רחוב סביון, על מגרש 809 נבנית קריית חינוך גדולה הכוללת שלושה בתי ספר, מתחם גנים ומרכז לנערות בסיכון. "הכרחי שיהיו פתרונות חניה אולם לא ברור אם התוכנית תיתן מענה לכך, בעיקר שכבר כיום אין חניה ברחובות הסובבים, והתושבים סובלים מעומסים בלתי סבירים", מדגישה מידן, המתגוררת בסמוך.

"כאשר מדובר ביזמים פרטיים נהוג לתכנן מרתף חניה תת קרקעי בקונטור המבנה, למרות הפגיעה האפשרית בכלכליות הפרוייקט. התוכנית החדשה כלל לא מציעה זכויות בנייה תת קרקעית ולא מציעה קומות מתחת לקרקע עבור מרתף.
"ברחוב סביון קיימים מספר גני ילדים וכן בית ספר הפרחים, שם קיים קושי למעבר רכבים וחצייה של ילדים במעברי חצייה. מעבר של אוטובוסים ברחוב הוא אתגר מורכב לכל הנוכחים בכביש וברחוב, ובכלל הרחוב מרגיש כמו משחק המחשב פרוגר המוכר משנות ה-80' (צפרדע המבקשת לחצות כביש מהיר ונתקלת במכשולים קיצוניים).
"הכבישים בשכונת הפרחים הם כבישים צרים, שאמנם מטרתם למתן תנועה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך בפועל הכבישים לא מתאימים לסוגי הרכבים הגדולים והאהובים על הישראלים (ג'יפונים / SUV). גם השימוש בתחבורה ציבורית שאינה מיטבית, הטופוגרפיה המשופעת, ולקינוח מזג האוויר השרבי – מבריחים את הולכי הרגל ישירות מהרחוב למכוניות הממוזגות".

קליין משיב על הטענות ומציין שהסדרי החניה ייקבעו בהמשך עם מציאת היזם למבנה ומעריך שלא יהיו בעיות חניה: "מי שיתכנן את זה ימצא את הפתרונות בהתאם לתקן החניה הקיים לשטחי ציבור ושטחי מסחר. היזם יבנה בהתאם. אי אפשר לבנות כיום שלא לפי התקן", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית עירונית המאפשרת פתיחת בתי קפה ומסעדות בפארקים בעיר

שיקופיות מתוך מצגת תוכנית מתאר לחריש. עיריית חריש. תמונה פותחת: הדר מידן

תוכנית המתאר החדשה של חריש משרטטת כיווני התפתחות עתידיים לעיר ביניהם הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, הפיכת חלק מהשדרה המרכזית למדרחוב והקמת בית חולים

בשבוע שעבר, יום לאחר שהתפרסמה התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בכניסה לעיר חריש, קיימה עיריית חריש מפגש שיתוף ציבור בנוגע לתוכנית המתאר החדשה של העיר והציגה למשתתפים בשורות נוספות וחזון תכנוני לעיר בעשורים הבאים.

"אנחנו זוכים לעשות פה היסטוריה, מעבר לבניית עיר חדשה, אנחנו זוכים לקיים גם תוכנית מתאר חדשה. מעטות הערים בישראל שיש להן תוכנית מתאר ואם יש כזו מדובר בתוכניות ישנות מאוד", ציין ראש העיר יצחק קשת במפגש. עוד הוא הוסיף כי "שיתוף הציבור והערות התושבים שהתקבלו בתהליך, היו חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהתכנון".

בהצגת עיקרי התוכנית השתתפו חברי צוות התכנון של חברת D.M.R  בהובלת ד"ר רונית דוידוביץ–מרטון, שהופקדו על הכנת תוכנית המתאר. עוד נכחו בערב, ורד סלומון-ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ואילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון.

מעורבות ציבורית גבוהה

תוכנית המתאר שנמצאת כעת בשלבי עיבוד סופיים, נותנת מענה בנושאים כמו צמצום התלות הקיימת ברכב הפרטי ועידוד הליכה ברגל, הוספת מרכזים קהילתיים ושירותים ציבוריים בשכונות השונות, פיתוח המגוון של סוגי יחידות דיור בעיר, קידום שטחי תעסוקה בעיר ועוד.

כזכור, התהליך הפומבי להכנת התוכנית החל ביולי האחרון וכלל מספר מפגשי שיתוף ציבור וכן, פרסום שאלון מקוון עליו השיבו למעלה מ-500 מתושבי העיר. על פי לוח הזמנים שהציגה עיריית חריש תוכנית המתאר הנמצאת בשלביה הסופיים, תוגש בדצמבר 2022 למוסדות התכנון לאישור ועל פי הערכות תופקד ותאושר במהלך המחצית השנייה של שנת 2023.

יחידות דיור ומגורים מיוחדים

אחד הנושאים המרכזיים שזכו להתייחסות בתוכנית המתאר הוא שכונת מעו"ף, מרכז העסקים הראשי שטרם נבנה. כזכור, שכונת מעו"ף תוכננה לשלב מגורים לצד מבני תעסוקה ומסחר וכן מוסדות עירוניים, אך לא פותחה בהתאם לציפיות עד עצם היום הזה.

בשכונת מעו"ף, המע"ר העתידי, מציע צוות התכנון לשמור על אופי השכונה כשכונה מעורבת מגורים ועסקים ולבחון תוספת זכויות בנייה עבור מגורים מיוחדים, כגון יחידות דיור קטנות יותר שיהוו פתרונות דיור עתידיים עבור משקי בית קטנים, מעונות סטודנטים או אוכלוסיה ותיקה.

בית חולים ומרכז אקדמי

הוספת המגורים המיוחדים בשכונת מעו"ף משתלבת היטב עם התוכניות לפיתוח תא שטח נוסף סמוך. המבואה הצפונית של העיר "המסדרון" (A2 במפה), תא השטח הצמוד לשכונת מעו"ף מצפון מזרח, מיועד לשמש כעורק הראשי שיחבר בין חריש להתרחבותה העתידית צפונה (חריש צפון).

ב"מסדרון" מציעה תוכנית המתאר לשלב בית חולים שיתוכנן כקמפוס רפואי ואקדמאי פתוח אינטנסיבי אשר יכלול מגורים מיוחדים לצוותים רפואיים ולסטודנטים.

כיום מספק בית החולים הלל יפה בחדרה שירות  לתושבי חריש ולכ-500 אלף תושבים במרחב חדרה. עם זאת, בטווח הארוך הקמת בית חולים מקומי תשרת טוב יותר את תושבי העיר והאוכלוסייה הקרובה, ובמקביל תמשוך לעיר אוכלוסיה איכותית.

אילן טייכמן, ממשרד הבינוי והשיכון, הדגיש במפגש שיתוף הציבור כי האפשרות להקמת מרכז רפואי עתידי בתחומי חריש כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית המתאר, אינה דבר של מה בכך. לדבריו, זוהי בשורה שהושגה לאחר משא ומתן עיקש עם משרד הבריאות והכנסת חריש לתוכנית המתאר הארצית לבינוי מוסדות בריאות חדשים.

מלבד שתי הנקודות שהוזכרו, התוכנית לא מציגה צעדים אופרטיביים נוספים לפיתוח עתידי של מעו"ף, אלא מתמקדת בעיקר בחזון, רואה במע"ר מרכז עירוני ואזורי פעיל – כלכלי עסקי, אקדמאי ואזרחי ומציינת, כי יש לעודד במע"ר עסקי פנאי,  תרבות ובילוי "על מנת לאפשר חיי עיר אינטנסיביים,  סביב שעון פעילות נרחב ומגוון".

ציפוף הבינוי העירוני

האינטנסיביות של החיים העירוניים באה לידי ביטוי גם בציפוף הבנייה ומיצוי הבינוי למגורים בעיר הקיימת על ידי עיבוי מגורים במרחב.

על פי הנתונים שהוצגו הצפיפות בחריש נמוכה. רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. ברובע חריש דרום ששתוכניתו אושרה לפני כשנה ייבנו בניינים בני 18-12 קומות ובשטחים החדשים שטרם תוכננו, כמו חריש צפון, הצפיפות תוכפל בהתאם לשינוי שנחקק בתמ"א 35 ואושר בוועדת שרים במאי 2022.

תוכנית המתאר שמתייחסת לנושא הצפיפות בחריש הבנוייה מציעה בינוי קומות מגורים מעל מבני ציבור וניצול שטחים פרטיים כמו מגרשי חנייה לבינוי עירוני.

עוד מאזכרת התוכנית אפשרות לפיצול דירות ויצירת יחידות דיור, שיתנו מענה נוסף על מגוון אפשרויות המגורים בעיר.

כחלק ממהלך זה כוללת תוכנית המתאר גם התייחסות למתחם שכונת גמלא הוותיקה. על פי התכנון מהלך של התחדשות עירונית במתחם יכלול פינוי-בינוי במסגרתו יהרסו יחידות הדיור הקיימות והבינוי החדש יכלול תוספת משמעותית של מספר יחידות דיור בתא השטח הקיים, העלאת הצפיפות, תכנון חניות תת קרקעיות, תכנון שטחי מסחר ודגש על עירוב שימושים.

שינוי התנועה בשדרת דרך ארץ

תוכנית שאפתנית נוספת הנכללת בתוכנית המתאר המתגבשת היא חלוקת שדרת דרץ ארץ לשלושה חתכים שונים המתאפיינים באופי תעבורתי והליכתי שונים זה מזה.

השדרה שרוחבה 52 מטרים, כוללת כיום ארבעה נתיבי נסיעה וטיילת רחבה במרכזה המיועדת להפוך בעתיד לנתיב תחבורה ציבורית.

מתוך מטרה להפוך את השדרה רחבת הידיים למרחב שהייה תוסס ששם את האדם במרכז, מציע צוות התכנון לשנות באופן דרמטי את הנגישות התעבורתית בשדרה כך שבשני קצותיה תימשך התנועה המוכרת כיום של דרך דו מסלולית ודו נתיבית עם נתיב תחבורה ציבורית במרכזה, אך בחלקים הפנימיים יותר יצומצמו נתיבי הנסיעה של הרכב הפרטי עד כדי ביטול מוחלט של תנועת רכב פרטי במקטע המרכזי והפיכתו למדרחוב הכולל תחבורה ציבורית בלבד.

ראוי לציין כי לוח הזמנים ליישום תוכנית זו הוא ארוך טווח ולא יתרחש לפני הפיכתה של חריש לעיר בה ניתן להפעיל נת"צ – נתיב תחבורה ציבורית, קרי, עיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: תוכנית מתאר חדשה לחריש יוצאת לדרך

לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

מהו הפוטנציאל של הנכס שלך? האם תיסע לעבודה בתחבורה ציבורית? היכן תוכלי ליהנות מריאות ירוקות בעיר? מה תהיה רמת הצפיפות בשכונות החדשות בעיר וכיצד תיראה חריש בעוד 20 שנה? הכנת תוכנית המתאר החדשה של חריש החלה והתוצר הסופי עתיד להשפיע על חיי התושבים

3.5 מיליון שקלים להכנת תוכנית מתאר לעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

בישיבת המליאה האחרונה עדכן ראש העיר כי בימים אלו עובדת העירייה על הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר חריש. עלותה הכוללת של תוכנית המתאר העתידית תסתכם בלמעלה מ-3.5 מיליון שקלים, ותשולם רובה ככולה, מתקציב משרד הבינוי והשיכון.

עוד צוין בישיבה כי תוכנית המתאר, אשר דורשת תהליכי תכנון ארוכים והליכי אישור מורכבים, תאושר בטרם תסיים את הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש את פעילותה, בדצמבר 2023.

שתי משמעויות נגזרות מלוח הזמנים הקצר במיוחד. האחד, הכנת התוכנית תתקדם בקצב מואץ ביותר, והאחר, תוכנית המתאר לא תכלול את חריש צפון, היות והשטח החדש אינו נמצא בתחום מנדט הפעולה של הוועדה המיוחדת, בהתאם להחלטת משרד הפנים, שהאריכה את פעילות הוועדה.

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש מסבירה מהי הדחיפות ומדוע חייבת חריש לאשר תוכנית מתאר חדשה בפרק זמן של שנה וחצי בלבד: "על מנת שוועדת הבנייה המקומית, שתקום ותחליף את הוועדה המיוחדת, תוכל לקבל הסמכה היא צריכה תוכנית מתאר מאושרת. אלה תוכניות שאישורן לוקח זמן רב, הן עוברות דרך הוועדה המחוזית והארצית. אם אנו רוצים שהוועדה המקומית תיתן שירות מיטבי לתושבים, חשוב שתהיה לנו תוכנית כוללנית עד אז".

האם הגיוני להכין תוכנית מתאר חדשה לעיר ולא לכלול בה את חריש צפון?

"על פי אותה ועדת פנים שאישרה את המשך עבודת הוועדה המיוחדת, חריש צפון אינה בתחום סמכותה של הוועדה המיוחדת לתו"ב. זו ההחלטה. אנחנו לא יכולים להחיל על שטח זה תוכנית מתאר אבל כן נבנה תוכניות אב שישרטטו את מפת הדרכים העתידית לשטח הזה מבחינה תחבורתית ומכל שאר הבחינות".

תוכנית לטווח הרחוק

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה מסבירה מהי תוכנית מתאר ומה חשיבותה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר תוכנית רחבה בראייה כוללת ולא ברמת המגרש הבודד. היא קובעת מתחמי תכנון, צירים ראשיים, פונקציות ברמה העירונית בלבד (לא שכונתית). זו לא תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה, זו תוכנית שלא יורדת לפרטים, אלא מגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון".

"זו תוכנית לטווח הרחוק, לעשרות שנים, אשר אמורה להתמודד עם סוגיות עתידיות כגון ציפוף עתידי, גמישות תכנונית למצבים משתנים, כך שבסוף כל תושב בחריש, או יזם או בעל עסק, ידעו פחות או יותר מה הפוטנציאל התכנוני של הנכס שלו".

מידן גם מסבירה את הקשר בין תוכנית מתאר לבין פעילותה החיונית של ועדת בנייה מקומית, זו שאמורה לקום בעוד שנה וחצי ולהעניק לתושבי העיר מענה כוללני בנושא.

"החשיבות של תוכנית מתאר כוללנית היא בהענקת סמכויות לוועדות המקומיות לקבל החלטות בעצמן, ויכולת להפעיל שיקול דעת על בסיס היכרות מקומית עם השטח, ולא שאנשי התכנון שיושבים במשרד הפנים בירושלים או בוועדה המחוזית בחיפה יקבלו את ההחלטות בשמם. לכן בעוד כשנתיים שהוועדה המיוחדת תסיים את תפקידה, במידה ותאושר תוכנית מתאר כוללנית, יהיו לוועדה המקומית שתחליף את הועדה המיוחדת, יותר סמכויות לפעול בתחום השיפוט של חריש בהיבט התכנוני, ובסופו של דבר זה משפיע ישירות על התושב. זה מקצר בירוקרטיה עתידית, וחברי הוועדה המקומית, שהם נבחרי העיר שהתושבים בעצמם בחרו, יוכלו לייצג באופן מיטבי יותר את האינטרסים של הציבור".

חריש מצטופפת

בשנת 2010 אושרה תוכנית מתאר ח/1 לעיר חריש שהתייחסה לשטחי שתי השכונות הראשונות בעיר בלבד. בשנת 2012 הופקדה תוכנית מתאר ח/2 ובשנת 2016 החלה העבודה על תוכנית מתאר ח/3 אולם עד היום היא טרם אושרה. גם העובדה שחריש היא עיר חדשה ומתוכננת ואינה בנויה טלאים טלאים כדוגמת ערים אחרות, מעלה את השאלה מדוע מחויבת חריש בהכנת תוכנית מתאר חדשה?

מידן מסבירה: "כיום כל תוכנית מתאר חדשה חייבת להיות כפופה לתמ"א 35 שינוי מס' 4. השינוי הנוגע לצפיפות מגורים, אושר בוועדת שרים ב-22 במאי 2022. אם למשל היום בחלק מהשכונות בחריש הצפיפות הממוצעת היא 9 יח"ד לדונם, לפי התיקון החדש נקבעה צפיפות של 16 יח"ד לדונם, כמעט פי 2. כך שבעצם צריך להתכונן לזה שכל בנייה עתידית בחריש (שטרם הופקדה או אושרה לגביה תוכנית), תהיה בצפיפות גבוהה הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים, גם במספר יחידות הדיור וגם בקומות וגובה המבנים.

"זה לא משהו שהרשות המקומית באמת יכולה להילחם בו. לעירייה אין יכולת לצאת כנגד תוספת יח"ד שמוכתבת ע"י הממשלה. עם זאת, לתוכנית המתאר יש כוח לקבוע כמה שיותר אזורי תעסוקה וריאות ירוקות, ולצמצם אפשרות לעיבוי עתידי של אזורים בנויים במידה והרשות המקומית מחליטה שזה מה שטוב לה".

"לשמוע את הציבור"

אז מה טוב לרשות? לדברי פישמן תוכניות המתאר של חריש שאושרו עד היום חסרו מרכיב חיוני ומשמעותי, פידבק מהתושבים. "בכל תהליך של הכנת תוכנית מתאר יש שיתוף ציבור. מאוד חשוב למתכננים, כל אחד בתחומו, להבין מהמשתמשים את הצרכים שעולים מהשטח, החל מהנושא התחבורתי, שטחים ירוקים, שימור ומורשת. יש הרבה ענין בלשמוע את הציבור, זה הופך לחלק מחזון התוכנית".

מידן מסכימה: "לתפישתי הנושא העיקרי הוא החזון, הזהות והצביון העירוני שהתוכנית תגדיר. זה חשוב במיוחד לחריש כעיר חדשה שעדיין לא לגמרי גיבשה את האופי שלה. התוכנית תצטרך לקחת בחשבון מאפיינים כמו קהילה הטרוגנית רב קהילתית שחיה כאן, תפקוד מודרני עירוני משולב בעיר חדשה, הנחיות פרגמטיות לשילוב תחבורה ציבורית משמעותית כמו רכבת קלה וגם נושאים כמו ערכי טבע – נושא משמעותי מכיוון שחריש טובלת בשטחים פתוחים בעלי ערכיות נופית, הערכים האלה צריכים להיות משולבים באופי העירוני. הם צריכים לחיות יחד כחלק מהאופי של העיר כך שמצד אחד ישמרו לדורות הבאים ומצד שני יהיו נגישים כריאה ירוקה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר צריכה גם לקבוע עקרונות לחיזוק העצמאות הכלכלית שלה, לפיתוח עוגנים כלכליים, הוספת שטחי מסחר ותרבות, גם במרכז היישוב הקיים, וגם בשטחים העתידיים לפיתוח וזו נקודה מאד משמעותית בחריש".

איכות סביבת המגורים

"תוכנית המתאר לא בהכרח תשנה את חריש שאנחנו מכירים היום", מדגישה מידן "מכיוון שמדובר בעיר חדשה בנויה עם תב"עות חדשות ותוכניות מתאר בנות עשור בלבד. שטחים שאינם מתוכננים ושהם פנויים מבינוי מחריש הם מצומצמים יחסית. האפשרות לציפוף ועיבוי המגורים הקיימים היא מוגבלת מאד, מכיוון שהכל בנוי. כמובן שאין צפי לביצוע התחדשות עירונית בעשרות שנים הקרובות. למרות זאת, תוכנית המתאר כן יכולה להתמקד באיכות סביבת המגורים ולא רק במספרים הכמותיים של מספר יחידות הדיור, ובסוף זה מה שמשפיע על התושב".

פישמן מסכמת: "תהליך שיתוף הציבור הוא חלק מהכנת תוכנית המתאר לעיר. זה מהותי שתושבים יקחו חלק בתהליך וישפיעו על חזון העיר ועל עקרונות וערכים חשובים בתוכנית המתאר. אני חושבת שתוכנית כזו היא מסמך אסטרטגי חשוב להמשך פיתוח העיר, ואני מאוד אשמח שהציבור ייקח חלק בזה. בסופו של דבר, המרחב הציבורי משרת את התושבים. הליך הכנת תוכנית המתאר היא המקום להשפיע על חריש בעשרים ושלושים השנים הבאות". על פי התכנון תחל עיריית חריש בחודשים הקרובים לקיים מפגשי ציבור / שיתוף ציבור בנושא.

מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, ציין כי הוועדה בראשותו מתגייסת גם היא לאישור תוכנית המתאר של העיר חריש. "בכוונת הוועדה לקדם את אישור התוכנית ולצורך כך ירוכז מאמץ ובעת הצורך תכונס הוועדה מספר פעמים בחודש".

אם תשאלו את שרון פישמן, מהנדסת העיר החדשה, תכנון העיר בהתאם לקונספט של מיתון תנועה מוכיח עצמו בנתונים הנמוכים של מספר תאונות הדרכים בחריש ויוכיח גם בעתיד עם השלמתה של המהפכה התחבורתית. ויש לה גם מה לומר על הפקקים בבוקר, הרכבת, הארכת המנדט של הוועדה המיוחדת בחריש וה"פיין-טיונינג" של המרחב הציבורי

צילום: לידור שקד

עם ותק של שלושה חודשים וחצי בלבד בתפקיד ולאחר שנה וחצי בהן עבדה עיריית חריש בלי מהנדס עיר, שרון פישמן אינה עוצרת לרגע. בתפקידה הקודם שימשה פישמן (43) כמהנדסת המועצה של בנימינה-גבעת עדה ונראה כי קצב העבודה בין שתי הרשויות הוא שונה משמעותית: "יש כאן הזדמנות למהנדסת עיר לעבוד ברשות צעירה, מקצועית מאוד, שמקבלת החלטות בקצב שאינו דומה לשום רשות אחרת. לפני שנה הרשות מנתה 18 אלף תושבים וכיום היא מונה למעלה מ-30 אלף תושבים, זהו מצב חסר תקדים".

ההתפתחויות המהירות אילצו את פישמן להפשיל שרוולים ולהירתם למספר פרויקטים דחופים ביניהם, השקת הקו העירוני הראשון בחריש, קו 22, בתחילת שנת הלימודים. בימים אלה היא עוסקת בשיתוף עם משרד התחבורה בבחינת ההתאמה של מסלול הקו והתדירות שלו אל מול צורכי המשתמשים.

בכלל, נושא התחבורה, נושא שמטריד רבות את תושבי חריש, מעסיק את פישמן לא מעט. היא לוקחת חלק בדיונים החשובים המתקיימים כעת על תוואי הרכבת ומקווה שהחלופה של תחנת רכבת בעיר תתקבל על ידי וועדת התשתיות הלאומית. היא מעורה היטב בפרטי התכניות של כביש היציאה הדרומית ומאמינה שהוא יקל משמעותית על העומס היומיומי שתושבי חריש חווים.

עם זאת, היא מבהירה כי למרות כל התכניות, אין פתרון כולל לבעיה: "אני מודעת ורואה את הפקקים מדי בוקר. אנחנו בודקים איך לשפר את ההתמודדות עם הפקקים. השיפור הוא עיבוי התחבורה הציבורית הבין-עירונית, תוספת תחבורה עירונית, פתיחת מחלף מג"ב לתנועה בקרוב, תכנון כביש היציאה הדרומית, שיחלק את עומסי התנועה בבוקר ותכנון תוואי הרכבת. הפתרון הוא לעשות ככל שניתן על מנת לייצר כמה שיותר פתרונות. אין פתרון אחד לבעיית התחבורה, זה צריך להיות פתרון הוליסטי".

עיר העתיד: בעיצומה של מהפכה תחבורתית

מעבר לתלונות השכיחות על פקקי הבוקר, רבים מתושבי העיר אינם אוהבים את התנועה המזדחלת בתוככי העיר בשל תכנון מערך הכבישים והמדרכות בהתאם לקונספט של מיתון תנועה. תפישה זו מעמידה את הולך הרגל על חשבון הזרמת כלי רכב. על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים.

"הנתונים מראים שזה עובד", מציינת פישמן ומתייחסת לנתונים שהציגה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפיהם בין השנים 2017- 2020 אירעו בחריש 13 תאונות דרכים עם נפגעים. וציינו כי מדובר בנתונים נמוכים לטובה. "המספרים מוכיחים שיש תמורה למיתון תנועה".

"לתפישתי, אנחנו לפני מהפכה תנועתית", היא מוסיפה. "המכוניות הופכות אוטומטיות יותר ויותר, מכוניות חשמליות ואוטונומיות נכנסות לתמונה. אם אני מסתכלת 20 שנה אחורה ו-20 שנה קדימה, אני מבינה שאנחנו באמצע שינוי מאוד גדול והרעיון של בטיחות הולכי הרגל, ובטיחות המשתמשים רק יתחזק".

תפישה מיטבית של תכנון עירוני

בטיחות הולכי הרגל מעסיקה את פישמן גם כשהיא בוחנת את נושא פריסת מוסדות החינוך. אחת הטענות שמשמיעים הורים היא צפיפות וקרבה יתרה בין מוסדות חינוך וגני ילדים שגורמת בשעות הבוקר לעומס תחבורתי גדול. התכנון, נותן עדיפות להורים ותלמידים שמגיעים רגלית לבית הספר אך מקשה על הורים שמסיעים את ילדיהם למוסדות החינוך.

פישמן מציינת שהיא אינה מכירה טענה כזו, אבל מסבירה כי תכנון מוסדות הציבור בעיר, בכללם מוסדות חינוך, בוצע בהתאם לתפישה תכנונית מיטבית בתכנון עירוני: "השטחים בעיר הם נתונים והרעיון הוא להשתמש בהם בצורה מקסימלית. זו תפישה הגיונית. ליד כל בית ספר יש מתחם 'נשק וסע'. יש חד סטריות כדי למנוע עומסים והורדה בטוחה של הילדים בבית הספר ויש חניה בהיקף של המגרשים החומים". היא מוסיפה: "אני לא מכירה טענות על כך שבתי הספר מוקמו לא בצורה אידיאלית אבל אין שום בעיה לשלוח אלינו בקשה מסודרת שתיבחן בצורה מקצועית ואם יש סיבה לשנות את הסדרי התנועה בקרבת מוסדות החינוך, נעשה זאת".

מרחב ציבורי מזמין

תפישת מיתון התנועה לא מסתכמת רק בכבישים צרים ומדרכות רחבות אלא משפיעה גם על תכנון המרחב הציבורי ומעודדת שימושים נוספים ברחוב כמו  מפגשים חברתיים. פישמן רואה בהפרחת המרחב הציבורי בעיר אתגר משמעותי.

"יש המון תושבים חדשים שמגיעים לעיר ולי מאוד חשוב לחזק את תחושת השייכות של התושב. אני רוצה שהתושבים ירגישו מחוברים לעיר, בהליכה ברחוב, בגינה הציבורית, במוסדות החינוך. אני רוצה שהתושבים ירגישו שהמרחב הציבורי מזמין לכולם ככל שניתן.

"אחד הדברים הכי מעניינים שאני עושה כיום הוא לבדוק איך תושבי חריש משתמשים במרחב הציבורי ואיך ניתן לשפר את זה. לדוגמה, איך אפשר למקסם את רשת האופניים וליצור מעברים וחיבורים יותר טובים? איפה אנשים רצים ועושים ספורט? יש כלים די מדהימים שמאפשרים לאסוף נתונים בנושא".

פישמן מתייחסת לשעוני ספורט שמאחסנים נתונים על מסלולים הליכה ורכיבה נפוצים. "בעזרת התוכנות האלה ניתן לייצר "פיין טיונינג" של המרחב הציבורי. אני בודקת איפה האנשים הולכים ברחוב, היכן הם לא הולכים, ובסופו של דבר, העבודה תוביל למרחב ציבורי שיהיה הומה אדם. אני רוצה שאנשים ייהנו להיות כאן, שהם ישתמשו במרחב הקיים מחוץ לבית והוא יכיל את כל מגוון האוכלוסייה של חריש".

הערכות להקמת ועדת תו"ב מקומית

אחד האתגרים עימם פישמן מתמודדת זה עתה הוא ההערכות להקמת וועדת תכנון ובנייה מקומית שתחל לפעול עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש,  בעוד שנתיים.

"זה מצוין", אומרת שרון ביחס להחלטה להאריך את מנדט הוועדה המיוחדת, שמחזיקה בידיה סמכויות של וועדה מקומית ומחוזית גם יחד. "זה יאפשר לעיר להתפתח. התהליכים כל כך מהירים והעיר זקוקה לסמכויות הוועדה כדי לעבוד בקצב שהיא עובדת בו. הוועדה המיוחדת אחראית על כך שחריש הוקמה בקצב כל כך מהיר".

בתשובה לטענה של המתנגדים להארכת פעילות הוועדה הגורסת כי המשך כהונת הוועדה אינו מותיר בידי עיריית חריש סמכויות אומרת פישמן: "תושבי חריש צריכים להעריך את העובדה שראש העיר מוותר על הסמכויות שיש לו כיו"ר וועדה. זה מאוד יוצא דופן. הוועדה מקדמת היתרים בקצב גבוה ואני לא מכירה דרך אחרת לבנות את העיר בלי הוועדה המיוחדת".

במקביל, דואגת פרישמן להיערך "ליום שאחרי" ועומלת על הקמת ועדת תו"ב מקומית, כמו בכל הערים. "אנו נערכים כבר עתה על מנת שהמעבר יהיה חלק ולתושב השינוי יהיה שקוף. לתושב שצריך לקדם את ענייניו לא אכפת אם הוועדה היא מיוחדת או מקומית. גם הצרכים של התושבים ישתנו, פחות בנייה מסיבית שהסתיימה ויותר שאלות על הרחבה של דירות קיימות".

מהן המטרות שאת מציבה לעצמך?

"הנדסה נוגעת בחיים של כל התושבים. גם אם הם רואים או לא חשים בזה. אנחנו יושבות בפארק המועצה ורוב הספסלים מוצלים. זה לא מקרי, זו עבודה של צוות גדול ומקצועי, אדריכלים, יועצי נוף ומהנדסים שעבדו כדי לייצר את אותם מרחבים ציבוריים לטובת תושבי העיר. אני מאוד רוצה שיהיו כמה שיותר משתמשים ברחוב ובגינות, שתהיה חגיגה עירונית ברחוב. אני אשמח אם העבודה שלי תגרום לתושב להרגיש שהוא חלק מחריש, שהוא גאה להיות כאן".

לקריאה נוספת: ראיון פרידה: ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש מסכם את הקדנציה