ארבעה מיליארד שקלים יושקעו בהרחבה ושדרוג כביש 6, שיכלול לראשונה נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית ולרכבי נסיעה שיתופית. במסגרת הפרויקט יסלל נתיב רביעי בין מחלף קסם למחלף עירון, ונתיב שלישי ממחלף עירון למחלף עין תות. לדברי מנכ"ל חוצה ישראל הפרויקט צפוי להפחית משמעותית את הפקקים עבור מאות אלפי הנהגים הנוסעים בכביש מדי יום

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר הודיעו היום (רביעי) על השלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט ההרחבה והשדרוג של כביש 6, שיכלול לראשונה בכביש נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית ולרכב רב תפוסה (+3).

הפרויקט, שעלותו נאמדת בכארבעה מיליארד שקלים יבוצע במתכונת BOT, ויכלול הוספת נתיב רביעי בין מחלף קסם למחלף עירון והוספת נתיב שלישי ממחלף עירון למחלף עין תות, סך הכל כ-60 קילומטרים בכל כיוון. כמו כן, יוקם מחלף חדש, מחלף בית נחמיה. הנתיב השמאלי החדש ישמש לתחבורה ציבורית ולרכב רב תפוסה.

בחודש אוגוסט 2022 נחתמה תוספת להסכם הזיכיון שבה התחייבה הזכיינית חברת דרך ארץ הייווייז, להקים, לממן, לתחזק ולהפעיל נתיב נוסף. בתום הליך תחרותי, נבחרו לפני כחודשיים הקבלנים לביצוע עבודות ההקמה וכעת הושלמה תוכנית המימון לפרויקט.

בימים האחרונים, חברת דרך ארץ הייווייז, בבעלות קרן תש״י וקרן נוי, בעלת זיכיון המדינה להקמה, תפעול ותחזוקה של כביש 6 בקטע המרכזי, יחד עם החשב הכללי, חברת חוצה ישראל, המשמשת כזרוע הביצוע של משרד התחבורה, ובנק הפועלים שהוביל את קבוצת המלווים, השלימו את הסגירה הפיננסית לפרויקט.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "הרחבת כביש 6 תשרת את כלל משתמשי הדרך, הן את נהגי הרכב הפרטי והן את אלה שיבחרו להתנייד באוטובוס, ותעודד נסיעות שיתופיות המאפשרות נסיעה בנר"ת וחיסכון בזמן. גם בימים אלה של מתח ביטחוני, משרד התחבורה ממשיך להביט קדימה ולתכנן לטווח הארוך כדי להבטיח את צמיחתה ושגשוגה של מדינת ישראל".

הרחבת הכביש תחולק לארבעה תתי-פרויקטים; מחלף קסם לניצני עוז, ניצני עוז למחלף עירון, מחלף עירון למחלף עין תות, והקמת מחלף בית נחמיה. ביצוע העבודות צפוי להתחיל בשנת 2024 ולהסתיים עד סוף 2028. כביש 6, עורק התחבורה המרכזי במדינת ישראל, משמש כ-260 אלף כלי רכב ביממה, והרחבתו תאפשר מתן מענה לביקושים הגבוהים בקטעים אלה.

הרחבת כביש 6 צפויה להביא להפחתה משמעותית בגודש התנועה עבור מאות אלפי הנהגים הנוסעים בכביש מדי יום, ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית ברכב. ההרחבה צפויה להביא להתייעלות ולחסכון בזמן נסיעה יקר.

הפרויקט מנוהל בשיטת PPP באמצעות ועדת מכרזים בראשות אושרת דוד-דקר, סגנית בכירה לחשב הכללי ובהשתתפות משרד התחבורה וחברת חוצי ישראל.

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג: "קידום פרויקטי תשתית לאומיים הינו חיוני להתאוששות המשק. הצלחת הפרויקט מעידה על חוסנה של הכלכלה ועל היכולת לגייס מימון והשקעות, גם בימים אלו".

מנכ"ל חוצה ישראל, דן שנבך: "השלמת הסגירה הפיננסית הינה הבעת אמון בפרויקט הלאומי, כביש 6, ובחשיבותו כעורק תשתית חיוני ומרכזי למדינת ישראל ולאזרחיה. אנו גאים להוביל את הפרויקט שהינו יחיד מסוגו, המחבר את הארץ לאורכה ולרוחבה, ובאמצעותו יופחתו עומסי התנועה עבור הנוסעים הרבים".

ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר העירונית החדשה שמות דגש על חולשת התוכנית בנוגע לפתרונות תחבורה אזוריים שכבר כיום מתקשים להתמודד עם העומס בכבישים. תוכנית המתאר גם אינה מספקת פתרונות ניקוז ונגר הגורמים להצפות. התנגדויות נוספות נרשמו ביחס להקמתו של בית החולים המתוכנן בעיר, ולשינוי מרקם שכונת מעו"ף בעקבות ההיתר  לבינוי רבי קומות

תוכנית המתאר החדשה של חריש יצאה לדרך ביוני 2022 ואושרה להפקדה מספר חודשים קצר לאחר מכן. באופן רגיל, תהליכי התכנון של תוכנית מתאר חדשה אורכים זמן רב, אולם מועד פקיעת המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בדצמבר 2023, האיץ משמעותית את התהליך.

כעת מתקדמת התוכנית לשלב הבא. לדברי מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בסוף אוקטובר תדון הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר. בסיום הדיון  תחליט הוועדה אם לקבלן או לדחותן.

עיון בהתנגדויות שהוגשו על ידי 10 גופים שונים חושף את החששות הכבדים של יישובי הסביבה מהעומס התחבורתי שחריש יוצרת באזור ומהיעדר פתרונות מספקים. חשש משמעותי נוסף הוא מההשלכות הסביבתיות כדוגמת שיטפונות שפגעו בשטחים החקלאיים בסביבה ופגיעה בערכי טבע עם התפתחות וצמיחת העיר.

מועצה אזורית מנשה: פתרונות תחבורה

מועצה אזורית מנשה, אליה שייכים יישובי הסביבה העוטפים את חריש, ציינה בהתנגדות שהגישה כי תוכנית המתאר החדשה של חריש מוסיפה 2,034 יחידות דיור בתחום העיר הקיימת ומקדמת ציפוף משמעותי וצמיחה במספר התושבים. עם זאת, התוכנית אינה מספקת פתרונות תחבורה הולמים לחיבור העיר למערכת האזורית.

"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש ומשפיעות באופן ישיר על יישובי מוא"ז מנשה", ציינה לאה פרי, מהנדסת מוא"ז מנשה והוועדה לתו"ב מנשה-אלונה.

לדבריה, מקטע כביש הכניסה הדרומי 611 – מצומת נרבתה לחריש – מספק מענה חלקי בלבד מאחר ואינו מקשר את יישובי צפון השומרון ויישובי מנשה כציר עוקף לחריש. בהתאם, מבקשת פרי כי אישור תוספת יח"ד וציפוף מגרשי המגורים יעשה לאחר ביצוע כביש עוקף חריש 611 בשלמותו מצפון השומרון ועד דרך 574/444.

קיבוץ מצר: כביש 611 כקו גבול

אזכור נוסף מקבל כביש 611 העתידי בהתנגדות שהגיש קיבוץ מצר. החשש העיקרי אותו מביע הקיבוץ השכן הוא מזליגת פיתוח העיר חריש לשטחים החקלאיים הפעילים. בהתאם, מבקש הקיבוץ להדגיש כבר במסגרת תוכנית המתאר את חשיבות תכנון כביש 611  כחייץ אפקטיבי מהותי בין הקיבוץ לבין רובע חריש דרום המתוכנן.

"כך, כביש 611 יהווה חיץ וגבול דרומי מובהק וסופי לשטח הפיתוח העירוני של חריש, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע זליגה נוספת של הפיתוח העירוני לכיוון הקיבוץ ושטחיו החקלאיים, תוך פגיעה חמורה בקניינו", כותב מזכיר הקיבוץ.

שמירת שטחים לרכבת והוספת מסופי תחבורה

התחבורה האזורית זוכה לאזכור נוסף בהתנגדות של מ.א מנשה, הפעם, בהתייחס להכרעה על תוואי מסילת מנשה במקטע הדרומי – שטרם התקבלה. החלופה האחרונה שהתפרסמה בנובמבר 2022 כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון מור בכניסה לעיר, ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש שש בצידו המערבי.

עם זאת, על השולחן מונחות גם חלופות נוספות לבחירה, וביניהן חלופת מנהרה תת קרקעית (חלופה 4) העוברת במרכז העיר חריש ממזרח לכביש 6 ומספקת מענה לתחבורה ציבורית בתוך העיר חריש. זוהי החלופה המועדפת על מועצה אזורית מנשה. בהתאם, מבקשת מהנדסת המועצה כי תוכנית המתאר של חריש תשמור מקום לחלופות הרכבת בתחום העיר על מנת שתתאפשר בעתיד הקמת תחנה בחריש.

כדי להקל על עומס התנועה, הגישה גם חברת נתיבי איילון התנגדות המבקשת לעגן במסגרת תוכנית המתאר את מיקומם של מסופי התחבורה בחריש.

נתיבי איילון מבקשת להוסיף לתוכנית המתאר, מעבר למסוף התחבורה המערבי המצוי בבנייה ומופיע בתוכנית, שני מיקומים: מסוף בשכונת מעו"ף המחולק בפועל לשניים: צפוני תפעולי, ודרומי מסוף נוסעים ומסוף נוסף בחריש דרום.

החשש: מי נגר והצפות ישובי הסביבה

נושא נוסף שעולה מהתנגדויות שהגישו מ.א מנשה, קיבוץ מצר וכפר מייסר הוא חוסר ההתייחסות בתוכנית המתאר לפתרונות ניקוז ומניעת הצפות – כנדרש. בניית העיר חריש, ללא פתרונות ניקוז מתאימים גרמה בעבר להצפות משמעותיות ולנזקים בשטחים החקלאיים של קיבוץ מצר וכפר מייסר. על פי המתנגדים הלקחים לא הופקו ותוכנית המתאר לא מתייחסת לנושא.

"אין ולא קיים פתרון הולכה וניהול ניקוז המים מחריש ועד לנחל נרבתה. נכון להיום כל חורף לא ניתן להגיע לאדמות מייסר בגלל הצפות בגשמים דבר שמהווה סכנת הצפה ואף סכנת פגיעה בנפש והן פגיעה ברכוש וגזילת הזכות להגיע לקרקעות של התושבים", כותב איימן אבו ארקייה, בהתנגדות שהגיש בשם ועד הכפר.

מועצה אזורית מנשה מוסיפה בנושא: "מי נגר עילי בכמות ובעוצמה הזאת, מכוון חריש לכיוון נחל מצר (נרבתה) וכפר מייסר, לא היתה קיימת בשנים שעברו והיא נוצרה כתוצאה ישירה מהרחבת חריש ובניית שכונות חדשות ללא היערכות כנדרש.

מ.א מנשה דורשת כי התוכנית הכוללנית תכלול פתרונות ניקוז והעשרת מי תהום בתחומה ותכנון פתרונות קצה. עוד מבקשת המתנגדת כי ההתייחסות לנושא הניקוז והנגר יבוא לידי ביטוי במסגרת היתרי הבנייה שעיריית חריש תפיק ליזמים.

החברה להגנת הטבע: מתנגדת לבי"ח בחריש

החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לתוכנית המתאר ובמרכזה הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף. ארז ארד, נציג החברה, מציין בכתב ההתנגדות כי המיקום שנבחר, בצפון מזרח מעו"ף הוא כיום שטח פתוח בעל ערכי טבע גבוהים ומוגנים.

"תושבי חריש, אום אל קוטוף והסביבה יכולים להמשיך להפיק הנאה ממרחב פתוח זה". ארד גם מדגיש כי מבחינה אקולוגית, זהו אזור ליבה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

למעשה, החברה להגנת הטבע כופרת בצורך בהקמת בית חולים בחריש ומציעה שתי חלופות, טובות יותר לתפישתה. האחת, הקמה של בית חולים ביישובי ואדי ערה – בה מצוייה רוב האוכלוסייה שמתגוררת במרחב שבין חדרה לעפולה. ישובים אלה גם סמוכים לכביש 65 המהווה ציר מרכזי. לדברי ארד הקרבה לכביש היא יתרון משמעותי בניגוד לחלופת חריש שאינה מחוברת לכבישים מהירים ודורשת פיתוח תשתיות תחבורה, שמשמעותן פגיעה נוספת בטבע.

חלופה שנייה: "הקמת בית חולים כללי בתוך המתחם הגדול של בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", כפי שמציעה ומבקשת מועצה אזורית מנשה. בית חולים זה פרוס בצורה נרחבת ובזבזנית בשטח על פני יותר מ-500 דונם ובתכנון נכון הוא יכול לקלוט עוד בי"ח כללי מודרני בשטח הנדרש".

תושבי מעו"ף: שמירה על המרקם הקיים

פיתוח שכונת מעו"ף עומד במוקד של התנגדות נוספת שהגישו 93 מתושבי השכונה. אלה התארגנו וחתמו יחד על התנגדות לבינוי מגדלים ורבי קומות בשכונה.

לדבריהם, התוספת המשמעותית של מאות יחידות מגורים בשכונה כמו גם תוספת של למעלה מ-90 אלף מ"ר שטחי תעסוקה אושרו מבלי שהתוכנית המופקדת בחנה באופן מלא וכפי שנדרש בהליך התכנון, את אתגרי התעסוקה והתחבורה בשכונה.

לדברי התושבים, נדרשת בדיקה מקיפה לכושר הנשיאה (capacity) של הקרקע לתוספת שטחים אלו ע"ג התשתיות הקיימות ולכן הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית ולבצע בחינה מחדש לכל התוכנית.

בנוסף, דיירי השכונה מתנגדים לשינוי מרקם השכונה ולהגדלת זכויות בנייה של מגדלים עד 18 קומות. לטענת המתנגדים, תוכנית זו תביא הלכה למעשה, לכליאת בנייני המגורים שגובהם עד כ-10 קומות על ידי מבני מסחר תעסוקה ומסחר בגובה כפול.

המתנגדים מבקשים כי במידה והתנגדותם הכוללנית לא מתקבלת להחריג את המגרשים הנושקים למתחמי המגורים הנוכחים (מתחם 1) ולהשאיר את התב"ע הנוכחית, לפיה הבינוי בשכונת מעו"ף של מבני תעסוקה ומסחר הוא של 5 עד 7 קומות בלבד. את הבנייה לגובה הם מבקשים להגביל למתחם 2 בלבד.

"ערים רבות בארץ ובעולם מצליחות לייצר עירוניות איכותית, להגיע לצפיפות גבוהה – וללא מגדלים", כותבים התושבים ומסכמים בבקשה כי "בינוי המגורים בשכונה ישמר בבנייה מרקמית התואמת לאופי הסביבה".

גילוי נאות: הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף וחתומה על ההתנגדות לפיתוח השכונה בהתאם לתוכנית המתאר הנוכחית

לקריאה נוספת: תוכנית המתאר אושרה להפקדה: 2,000 דירות יתווספו לשכונות הקיימות

מחירי השכירות בחריש נמוכים יחסית בהשוואה לערים אחרות כמו גם מחירי הדירות לקנייה, אך לא על הדיור לבדו יחיה האדם. האם בשנת 2022 חריש זולה או יקרה למחיה? משפחות בן יוסף, גנץ ודנינו מעניקות הצצה להוצאות החינוך, התחבורה והקניות החודשיות, ומצביעות על השורה התחתונה

מחירי הדירות בחריש עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה אך עדיין נותרו נמוכים בהשוואה למתרחש במרכז הארץ. חריש מאפשרת לזוגות צעירים לרכוש דירת 4 חדרים חדשה במחיר של 1.6-1.3 מיליון שקלים, הנמוך בכחצי מיליון שקלים ויותר, ממחיר דירה ממוצעת דומה בישראל או לשכור דירה במחיר הנמוך באלפי שקלים מדירה זהה במרכז.

עם זאת, ארנונה בשיטת החישוב המקסימלית ובתעריף גבוה יחסית בהשוואה לערים אחרות, תחרות עסקית מצומצמת שמשפיעה על יוקר סל הקנייה המשפחתי והיעדר פתרונות תעסוקה קרובים לבית מהווים אף הם שיקול משמעותי בתחשיב המשפחתי הכולל.

מתעניינים בחריש מנסים לא אחת להבין מהי השורה התחתונה: האם בשקלול נתוני השכירות, המיסים, ההוצאות על המחייה והפתרונות התחבורתיים והתעסוקתיים –  חריש עדיין משתלמת למגורים? שלוש משפחות המתגוררות בחריש, בן יוסף, גנץ ודנינו, מתייחסות בגילוי לב להוצאות החודשיות ולשורה המסכמת שלהם.

משפחת בן יוסף: "מעני חינוך חסרים"

ההורים נתן ורננה והילדים אורי (11) ואלון (8). מתגוררים שלוש שנים בחריש.

שכירות/משכנתה: דירה שכורה בשכונת החורש, 5 חדרים – 3,000 שקלים לחודש. בבעלותם של בני הזוג דירת 4 חדרים בעפולה.

ארנונה: כ-1,400 שקלים.

פרנסה: נתן הוא מנהל תפעול ברפת בקיבוץ גן שמואל. רננה היא עצמאית, יועצת תיירות ומתכננת טיולים מאורגנים לקבוצות – עובדת מהבית.

תחשיב משפחתי: "דמי השכירות שאנחנו מקבלים מהדירה בעפולה מתקזזת עם דמי השכירות בחריש, כשלמשוואה נכנסת גם משכנתה בהחזר נמוך יחסית של כ-1,500 שקלים בחודש", משתפת רננה ומציינת בסיפוק את העובדה שגל ההתייקרות של מחירי השכירות בעיר, פסח עליהם בזכות אופציה להארכת חוזה ללא העלאה משמעותית.

הוצאה גבוהה על חינוך

"לא עברנו לחריש מסיבות כלכליות ולא הופתענו ממחירי המחיה הגבוהים יחסית בחריש. השיקול המרכזי היה להתקרב למקום העבודה הקודם של נתן ברפת כפר הרואה", מסבירה רננה. "מה שהפתיע ומאוד אכזב אותנו הם מעני החינוך החסרים בחריש וההוצאה הנדרשת להשלמה", היא מוסיפה. "ראשית, יום הלימודים קצר ומסתיים במרבית ימי השבוע לפני 13:00 בעוד שבעפולה הלימודים הם עד 14:30 ללא תוספת תשלום מצד ההורים.

"בנוסף, בעפולה ישנו פרויקט הזנה לתלמידים עד כיתות ו', שמקבלים ארוחת צהריים בתשלום שנתי של כ-1,000 שקלים בשנה – שירות לא קיים בחריש. בנוסף, תוכנית הצהרונים לכיתות ג' עולה בחריש 200 שקלים יותר, מהמחיר החודשי בעפולה. העלות הגיעה לכ-900 שקלים בחודש עבור צהרון והחלטנו לוותר על התענוג. כתוצאה, האפשרות שלי למצוא עבודה מחוץ לבית היא מוגבלת. אני לא יכולה להשאיר שני ילדים כל כך הרבה שעות לבד בבית ולעבוד מחוץ לעיר".

רננה מציינת כי יוקר המחיה בעיר בתחום החינוך הורגש מאוד בקיץ האחרון כאשר לא היו בעיר כלל מסגרות קייטנה לילדי ד'-ו': "שילמנו אלפי שקלים לקייטנות פרטיות ביישובי הסביבה. זה צבט בלב לראות שבעפולה מספקים קייטנות מחשבים ללא עלות או קייטנות סאמר סקול ב-300 שקלים בלבד".

"בכל מקום אחר הרבה יותר יקר"

במשפחת בן יוסף לא נהוג לערוך קניות מרוכזות ואם ישנן הן מתבצעות אונליין מרשתות מזון ארציות. בני המשפחה אוכלים לפחות פעמיים בשבוע מחוץ לבית באחד מעסקי המזון המהיר המקומיים. "אין ספק שהמחירים ברשתות המזון המקומיות לא זולים לעומת ערי הסביבה, אבל עבור קניות קטנות אנו לא נוהגים לצאת מחריש".

"אני מסכימה עם אלו שטוענים שיקר כאן בחלק התחומים. עם זאת, מחירי הדיור עדיין זולים לעומת מקומות אחרים, כך שאני לא מבינה לאן אפשר לעבור כדי להוזיל את המחיה, כי בכל מקום אחר הרבה יותר יקר".

בשורה התחתונה: "עבור מי שעובד באזור, זה בהחלט משתלם לגור בחריש. מאידך, אם לא הייתי עצמאית אני מניחה שהיה לנו הרבה יותר מאתגר לגור כאן".

משפחת גנץ: "הוצאות התחבורה והארנונה מכבידות"

ההורים אופיר וליבי והילדים אמונה (9), אדל (5) ונועה (שנתיים). שנתיים בחריש.

שכירות/משכנתה: דירת 4 חדרים, 112 מ"ר, בבעלותם בשכונת מעו"ף. משכנתה ל-7 שנים בלבד, בהחזר חודשי של כ-4,100 שקלים.

ארנונה: 1,300 שקלים (לאחר הנחת 5% למשרת מילואים פעיל).

פרנסה: אופיר מחנך ומורה מקצועי בתיכון בעפולה. ליבי עובדת באופן חלקי כעצמאית בתחום הטיפוח.

אל חריש עברה המשפחה לאחר מגורים בקראוון בישוב טפחות בגליל התחתון, שסיפקה ישיבת ההסדר לבוגרי הישיבה. דמי השכירות היו סמליים  בגובה של כ-1,000 שקלים בלבד.

תחבורה: "אני עובד בעפולה וליבי עובדת בחריש ובכל זאת, אנו נדרשים להחזיק שני כלי רכב. התחבורה הציבורית חלשה מאוד ולא מספקת", מספר אופיר. "חלק ניכר מהוצאות התחבורה הוא על חשבוני. אני מוציא כ-1,300 על נסיעות בחודש וזה עוד לפני תחשיב בלאי והחזקת רכב. משרד החינוך משלם לי 212 שקלים החזרי נסיעות בחודש בסך הכל, את ההפרש אני מוציא מכיסי. בנוסף, ההוצאה על הסעות הילדים לבתי הספר מסתכמת בכ-2,000 שקלים בשנה".

"רשימות המתנה למעון מפוקח של עשרות ילדים"

חינוך: בדומה למשפחת בן יוסף, גם בבית משפחת גנץ מוותרים על שירותי הצהרונים משיקולים כלכליים. חסכון משמעותי נוסף הוא העובדה שאת ביתם הצעירה, נועה בת השנתיים, טרם הכניסו למסגרת מעון. "בשקלול של צהרון לגן בעלות 600 שקלים בחודש, צהרון לבית הספר בעלות של 900 שקלים בחודש ותשלום למעון בעלות של כ- 2,500 שקלים בחודש, לא שווה לליבי לצאת לעבוד", מסביר אופיר. "חשבנו להכניס את אדל למעון מפוקח אך נאמר לנו שיש רשימות המתנה של עשרות ילדים לפנינו".

קניות: את קניות המזון והמצרכים לבית הם מקפידים לבצע בתוך העיר מסיבות פרקטיות ואידיאלוגיות: "אני מעדיף לקנות היכן שנוח וקרוב לי. לא אסע חצי שעה מהעיר כדי לחסוך 40 שקלים בסל הקניות, אולי פחות זול כאן, אבל גם הזמן שלי חשוב", מדגיש אופיר ומוסיף: "אני שמח לרכוש בסופרים והמכולות המקומיות מתוך ידיעה שהם מספקים מקומות עבודה לתושבים. לעומת זאת בכל הקשור למסעדות, ביגוד, ומוצרים שונים, אני לא מוצא את עצמי בעיר. ההיצע לא ממש מזמין ובמקרה הזה אנחנו בוחרים לצאת למתחמי הקניות בסביבה. בסוף, יש גם גבול לאידיאולוגיה", הוא מציין בחיוך.

בשורה התחתונה: "הוצאות המשכנתה אולי נוחות יותר ממגורים בפרדס חנה או ישוב אחר, מצד שני, הוצאות התחבורה והארנונה מכבידות והרגשות מעורבים במקרה הזה. כתושב מעו"ף אני משלם ארנונה גבוהה ביחס למה שאני מקבל בתמורה. מלבד פינוי אשפה ותאורת רחוב, תושבי השכונה מקבלים אפס שירותים. עם זאת, המגורים ליד משפחות צעירות והזכות להיות שותף בבנייה של עיר חדשה –  הם פלוס משמעותי. אלו הדברים שמשכו אותנו לחריש וטוב לנו פה".

משפחת דנינו: "אנחנו חוסכים הרבה על דיור"

ההורים אליאור ועינב והילדים איתן (4) וגאיה (שנתיים). שנה וחצי בחריש.

שכירות/משכנתה: דירה שכורה בשכונת מעו"ף , 5 חדרים – 2,700 שקל שקלים לחודש.

ארנונה: כ-1,300 שקלים.

פרנסה: אליאור הוא בעל עסק לצילום ועינב סייעת בגן ילדים בעיר.

תחשיב משפחתי: "אנחנו חוסכים הרבה על דיור", משתף אליאור. "בבני ברק התגוררנו בדירת 3 חדרים מעופשת, בקומה שלישית בלי מעלית, ושילמנו 3,500 שקלים. אני מניח שהשכירות שלה היום הרבה יותר גבוהה".

"בבני ברק שילמנו ארנונה בגובה של כ-1,000 שקלים על דירה של 60 מ"ר. כאן אנחנו אמנם משלמים קצת יותר אבל עבור דירה כפולה בגודלה. אני חושב שהנטייה של תושבים להתלונן על מחירי הארנונה בעיר היא מהסיבה שהדירות שלהם בחריש גדולות יותר בשקלול של המרפסת, המחסן החניה וכו'. חשוב לזכור שהם מקבלים כאן תנאים טובים בהרבה מלא מעט ערים וישובים בסביבה, ובמיוחד בהשוואה לגוש דן. אני מתרשם שהשירות לתושב בתמורה לארנונה שאני משלם, טוב מאוד. העיר נקייה ומסודרת ונעים לגור בה".

קניות: קניות שבועיות מרוכזות בוחרת משפחת דנינו לערוך ברשתות מחוץ לעיר. "בתחושה שלי, מחירי המוצרים בחריש יקרים באופן יחסי בשקל או שניים לכל מוצר בהשוואה לרשתות המזון בחדרה, כך שבמצטבר הפער משמעותי. כל עוד תנועת הלקוחות תישאר נמוכה והוצאות השכירות של בעלי העסקים ימשיכו להיות גבוהות מאוד, מי שישלם על כך, תרתי משמע, יהיו הלקוחות".

בתחום הפרנסה, מספר אליאור שהמעבר לחריש היטיב עימו מבחינת הקריירה וההכנסה: "מבחינתי המעבר לכאן היה גם הזדמנות עסקית טובה. זיהיתי פה את הפוטנציאל ואני יכול להגיד ששיפרתי בחריש את רמת השכר שלי. גם אני וגם עינב עובדים בעיר וזה כמובן משליך על השגרה שלנו ועל הנוחות היחסית".

בשורה התחתונה: "בסך הכל, בהשוואה למגורים במרכז, המחיה בחריש זולה באלפי שקלים. חריש לא זולה, אבל גם לא יקרה. הדיור בהחלט זול כאן. עם זאת, הוצאות ביגוד או מוצרים שונים לא זולות בכלל, בגלל שאין כאן תחרות".

לקריאה נוספת: מסתמן: הארנונה בחריש תתייקר בשיעור גבוה יותר משאר הערים בארץ

דו"ח מבקר המדינה חושף את הכשלים הממשלתיים בפיתוח העיר חריש ומדגיש את העיכוב בפיתוח תחבורה, המחסור העצום בשטחי תעסוקה ובהכנסות, והגירעון המובנה בתקציב העירייה שעלול למנוע מחריש להפוך  לרשות עצמאית. הדו"ח מצביע גם על ליקויים וחוזקות בהתנהלות העירייה והעומד בראשה

אתמול (שני) פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח מעקב על הקמת העיר חריש. בדיקת המבקר העדכנית התקיימה בחודשים יוני – יולי 2021 ובחנה את פעולותיהם של המועצה המקומית חריש, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה. הדו"ח העדכני בחן את תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח המבקר משנת 2016. דוח המבקר בחן אז, כמו גם היום, את ההיערכות הארגונית המיוחדת של המועצה המקומית; את ניהולה הכספי של המועצה ואת מעורבותם של משרדי הממשלה בתכנון אזורי תעסוקה ובמתן פתרונות תחבורתיים.

מן הדו"ח עולה תמונה עגומה ביחס להתקדמות האכלוס האיטית בחריש כמו גם ביכולתה הנוכחית של העיר להפוך לרשות עצמאית המספקת שירותים לתושביה. הדו"ח מפרט את הכשלים של ממשלות ישראל בטיפול ב"פרויקט הלאומי" הן ביחס לפתרונות תחבורה הכרחיים, והן ביחס להקמת איזורי תעסוקה מניבים שיזרימו כספים לקופת העירייה וינתקו אותה מהתלות בתקציבי הממשלה.

מחסור אקוטי בשטחי תעסוקה

המבקר מציין בדו"ח כי נכון למועד סיום הביקורת קיים מחסור של כ-430,000 מ"ר שטחי תעסוקה מניבים. המבקר מציין כי כיום גובה העירייה ארנונה עסקית מכ-70,000 מ"ר בעיר, ואילו שטחי התעסוקה המניבים הנדרשים לפיתוח כלכלי של חריש, כך על פי חוות דעת מקצועיות, מסתכם בכ-500,000 מ"ר.

המבקר מדגיש כי למרות שהושגה התקדמות מסוימת ביחס לתכנון אזורי תעסוקה לחריש, למשל שטחי התעסוקה המתוכננים בחריש דרום, עדיין אין פתרון שיביא להגדלת ההכנסות העצמיות של המועצה המקומית חריש.

רשות גרעונית

קל להבין כי מחסור בהכנסות מוביל לגירעונות ואכן המבקר חושף כי ללא קבלת מענקי ממשלה, הגירעון העירוני המצטבר החל משנת 2016 ועד סוף שנת 2020 היה מגיע לכ-83.4 מיליון שקלים.

על פי נתוני המועצה, הגירעון לסוף שנת 2020 היה כ-16.3 מיליוני שקלים. באותה השנה קיבלה המועצה מענקים במסגרת תוכנית הייצוב בסך של 6.5 מיליוני שקלים. המענקים שהוענקו והעודפים שצברה המועצה המקומית חריש בתקציבה סייעו למועצה בשנות הפעלת התוכנית ואף בשנת 2020, אך לא ניתן מענה לגירעון המובנה בתקציבה, ולפיכך המועצה המקומית חריש עלולה להיות רשות גירעונית לאורך זמן התלויה במענקי המדינה לצורך איזון תקציבה. המבקר מציין מפורשת כי עולה החשש כי המועצה לא תוכל לקיים את פעילותה השוטפת ולתת את השירותים המיטביים לתושביה.

מענה תחבורתי לוקה בחסר

נושא התחבורה זוכה להתייחסות המבקר. על פי בדיקתו על אף שעלה הצורך המיידי בסלילתם של כביש 444 החדש (מצומת חריש עד החיבור עם כביש 9) וכביש 611, שייתנו מענה תחבורתי לתנועה באזור חריש בשנת 2020, אישרו משרד השיכון ומשרד התחבורה רק את תכנונם. בביקורת המעקב עלה כי חלה התקדמות מסוימת ביצירת מענה תחבורתי לתושבי חריש, אולם הפרויקטים התחבורתיים עדיין לא הושלמו וטרם התקבלה החלטה בנוגע לחיבור חריש ישירות לכביש 6.

כזכור, ציין ראש העיר יצחק קשת בראיון לחריש סיטי, כי החיבור לכביש 6 היה אחד הוויתורים שנאלצה העירייה לספוג על מנת לקדם את החלטת הממשלה והתקציבים הנילווים לה שאושרו במאי 2022.

בנוסף, מחל"ף מג"ב אותו מזכיר המבקר בדו"ח נפתח לתנועה והחלטת הממשלה ממאי 2022 הקצתה סכום של 300 מיליון שקלים לטובת פיתוח הכבישים באזור.

עיריית חריש פרסמה תגובה ביחס לנושאים אלו וציינה כי: "באשר לממצאי המבקר בנושא המצב הכספי של העירייה, הרי שבחודש מאי השנה אושרה החלטת ממשלה לחריש שבמסגרתה יוזרמו לעיר תקציבים משמעותיים במטרה להמשיך ולקדם את פרויקט הקמת העיר החדשה. ההחלטה קובעת שיושקעו בחריש ובכבישים שבאזור יותר מחצי מיליארד שקלים במשך 4 שנים, ויאפשרו את המשך תנופת הפיתוח של העיר".

ועדות חובה לא התכנסו

דו"ח המבקר בחן את התנהלות העירייה בכמה מישורים. מן הדו"ח עולה כי בניגוד לשנים 2015-2016 מליאת המועצה התכנסה על פי חוק בין השנים 2018-2020.

המבקר בחן גם את נושא מינוי ועדות החובה החיוניות לתפקודה התקין של העיר ואת התכנסותן. בביקורת הקודמת, עלה כי מליאת המועצה הקימה רק שבע ועדות חובה ולא הקפידה לכנס את ועדותיה בתדירות הנדרשת. הביקורת הנוכחית העלתה כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת מהם  – אחת לשלושה חודשים. בשנים 2018 – 2020 וועדות אלו לא כונסו כנדרש: הוועדה לענייני ביקורת, ועדת מל"ח, הוועדה להנצחת נפגעי פעולות איבה, הוועדה לאיכות הסביבה, הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה למיגור אלימות והוועדה לקליטת עלייה.

המבקר ממליץ לכנס את ועדות החובה שלה בהיקף ובתדירות הקבועות בפקודות ובצו ולתעד בפרוטוקול את מועדי התכנסויותיהן ואת ההחלטות שהתקבלו בהן. עוד מטיל המבקר אחריות אישית על ראש העיר המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

חוק עזר לא נשלח לאישור

התקנת חוקי עזר: בביקורת המעקב עלה כי בספטמבר 2015 פורסמו שלושה חוקי עזר העוסקים בסלילת רחובות, שטחים ציבוריים פתוחים ובתיעול וכי משנת 2016 ועד למועד סיום ביקורת המעקב אישרה המועצה חמישה חוקי עזר בתחומים מרכזיים לפעילותה: שלושה חוקי עזר העוסקים בשמירת איכות הסביבה ומניעת מפגעים, בשירותי שמירה ובהעמדת רכב וחנייתו פורסמו, ושני חוקי עזר נוספים, העוסקים בפתיחת בתי עסק ובסגירתם (חוק השבת) וכן במודעות ושלטים, ממתינים לאישור משרד הפנים. עוד עלה בביקורת כי במרץ 2017 אישרה מליאת המועצה את חוק העזר לחריש (אגרת תעודת אישור). עם זאת, לא נמצא כי חוק העזר הועבר לאישור משרד הפנים.

המבקר ממליץ לעיריית חריש לוודא כי חוקי העזר שאישרה מליאת המועצה יועברו לאישור משרד הפנים ויפורסמו כדין, זאת כדי שהיא תוכל לגבות היטלים מכוחם ולממן את פעולותיה. כמו כן לפעול לקידום חוקי עזר נוספים ככל שנדרש לפעילותה.

מרכז שירות לתושב

בביקורת המעקב מציין המבקר לחיוב את הקמת "מרכז שירות לתושב" בשנת 2016, הנותן מענה על פניות התושבים. עוד הוא מציין כי המועצה קבעה ועדכנה שישה נוהלי עבודה להסדרת הפעילות של מרכז שירות לתושב. נוסף על השירותים הניתנים במרכז שירות לתושב, המועצה נותנת לתושביה שירותים מקוונים במגוון נושאים באמצעות אתר האינטרנט שלה, למשל בנושא רישום למוסדות החינוך, רישום לצהרונים, רישום לחוגים ושירותי ארנונה ומים.

עם זאת, המבקר ממליץ כי המועצה תפעל לעדכן את זמני התקן לטיפול בפניות התושבים בכל תחום שירות שהיא נותנת לתושביה ולפרסומם. עוד מומלץ כי מליאת המועצה תקיים דיונים בנושא השירות לציבור.

ניהול כוח אדם ואיוש משרות

המבקר בחן גם את נושא השמת המבנה הארגוני בעירייה, קליטת כוח אדם ונוהלי עבודה. מממצאי המבקר עולה כי בזמן שחלף מהדו"ח הקודם עד לבדיקת המבקר הנוכחית העירייה קבעה לעצמה מבנה ארגוני, איישה את המשרות שאושרו לה כנדרש וקבעה נוהל קליטה מוסדר לעובדים החדשים. על פי נתוני המועצה תקן כוח האדם של המועצה כולל 381.75 משרות (100% משרה) לכלל הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "אנו שמחים לראות שהמבקר מצא שהעירייה תיקנה בשלמותם את הנושאים המרכזיים שהועלו, ובהם: המבנה הארגוני, קליטת כוח אדם ואיוש משרות, נוהלי עבודה בענייני כוח אדם, מליאת המועצה, טיפול בפניות הציבור והקמת מוקד עירוני. כמו כן, מבקר המדינה מציין לחיוב את העירייה על שהקימה את מרכז שירות לתושב".

שלושה נציגים מחריש הפעילים בקבוצה 'נחלצים מהפקקים' נפגשו עם שרת התחבורה והציגו בפניה את התוכנית ששמה לה למטרה להפחית מיידית את העומס מהכביש בחריש והכניסה אליה. "השרה מיכאלי מכירה בחשיבות של קידום תחבורה ציבורית ואנו מצפים שהיא תגיע בקרוב גם לחריש"

בתמונה, מימין: ינון בירן, השרה מיכאלי, אלון אמיר שפר ומיכל אגמון

היום (רביעי) הגיעו למשכן הכנסת פעילים חברתיים מרחבי הארץ שעוסקים בקידום פתרונות תחבורה ציבורית והפחתת עומס התנועה בכבישי ישראל. מיכל אגמון, ינון בירן ואלון אמיר שפר, שלושה נציגים מחריש הפעילים בקבוצה המקומית של 'נחלצים מהפקקים' השתתפו גם הם בכנס ופגשו את שרת התחבורה מרב מיכאלי לדיון מקצועי בנושא.

"המטרה היא להפחית את הפקקים ואת מצוקת החנייה בעיר, ע״י הפחתת השימוש ברכב הפרטי ומתן מענה בתחבורה ציבורית טובה ויעילה", מסבירה מיכל אגמון, פעילה בקבוצת הפקקים שפועלת מטעם המרכז לצדק חברתי חריש. "נפגשנו היום עם שרת התחבורה מרב מיכאלי ויועץ המדיניות שלה אהוד עוזיאל, במטרה לשים על סדר היום את מטרות קידום התחבורה הציבורית הרכיבה על דו גלגלי והליכתיות, בארץ ובחריש בפרט, ולהכיר לשרה את הפעילות האזרחית של הקבוצה וחשיבותה. לשמחתי, הפגישה היתה חיובית, השרה מיכאלי מכירה בחשיבות של קידום תחבורה ציבורית כמטרה הראשונה של משרד התחבורה, ואנו מצפים שהיא תגיע בקרוב גם לחריש".

תוכנית להפחתת עומס התנועה

אלון אמיר שפר מסביר את עיקרי התוכנית שהוצגה לשרה מיכאלי לפתרונות ייעודיים בחריש: "אנו דורשים ורוצים לקדם פתרונות מיידים שיורידו את העומס מהכביש בחריש והכניסה אליה וזאת באמצעות שמונה פתרונות מרכזיים, ביניהם, בניית נתיבי תחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית. תגבור תדירות הקווים הבין עירוניים למקומות מרכזיים והפעלת קווי אוטובוס פנימיים עירונים".

עוד מציין שפר כי "אנו פועלים בשיתוף עם חברי המועצה ובעלי תפקידים רלוונטיים למציאת פתרונות לשיפור תשתיות רכיבה והליכתיות, לדיווח על ליקויים ושיפור קווי האוטובוס בעיר".

בקרוב: יום תחבורה בחריש

קבוצת 'נחלצים מהפקקים' הספיקה במהלך שבעת החודשים בהם היא פועלת בעיר לבצע מספר פעולות חשובות ביניהן הגשת התנגדות לתוכנית חריש דרום, קידום ביצוע התשתית לשבילי האופניים בעיר והפקת סרטוני הסברה לתושבים בנושא בטיחות בדרכים ורכיבה בטוחה.

"ב-8 באוגוסט  נציין את יום התחבורה בחריש", מציין ינון בירן. במסגרת יום זה נפעיל שאטל פנימי בעיר, נערוך הפנינג למשפחות עם רכיבה בשבילי האופנים בעיר ומספר פעילויות נוספות".

עוד מציין בירן כי הקבוצה מתכננת להשיק בקרב תושבי העיר סקר שבודק ומברר מהם הצרכים התחבורתיים של תושבי חריש, בתוך העיר ומחוצה לה, כדי להבין אילו מענים תחבורתיים הם הרלוונטיים ביותר. "אנחנו מתכננים גם להפעיל מוקד פניות שיעבור למוקד העירוני ולחברת האוטובוסים, בו יוכלו תושבי חריש להצביע על בעיות בתחבורה הציבורית". עוד ציין בירן כי הקבוצה המקומית החליטה שלא תעסוק בנושא התחבורה הציבורית בשבת. "אנו מתכננים לפתוח קורס הכשרה נוסף לפעילים בתחום התחבורה על מנת להגדיל את מספר הפעילים בנושא החשוב והחיוני כל כך לחריש", הוא מסכם.

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".

עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".

בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים

עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023

חריש מתפתחת בקצב מהיר ומשנה לשנה אנו עדים להתפתחויות מרשימות בתשתיות, במוסדות החינוך והציבור, באיכלוס העיר ובהתפתחות הקהילה. שנת 2018 היוותה קפיצת מדרגה עבור חריש במישורים רבים. ריכזנו עבורכם את עשר אבני הדרך המשמעותיות ביותר בשנה שחלפה

2018 בתחבורה: חריש מתחברת לחיפה

אין ספק שתחבורה ציבורית נוחה חיונית לקיום חיים נוחים בחריש. השקתו של קו 631 בין חריש לחיפה בתחילת השנה היוותה אות מבשר טובות. מסלול הקו עובר דרך פארק ההייטק ביקנעם ובקניון לב המפרץ והנסיעה המהירה והנוחה לעיר הצפונית עוברת בכביש 6, כביש 70 וכביש 75.

קו זה הצטרף לקווים שכבר היו פעילים בעיר קווים 60, 63 ,71 ו-27 וקישרו את חריש לחדרה ולתחנת הרכבת בנימינה. עיני תושבי חריש נשואות כעת בציפיה להשקתו של קו אוטובוס ישיר לתל אביב. בינתיים אין בשורות חדשות, אך מדוברות המועצה נמסר כי הקו נמצא שוב בבחינה וכי העירייה נלחמת להוציא את קו חריש-תל אביב לפועל. מקווים לשמוע עדכונים בקרוב.

2018 במסחר: מרכז מסחרי שכונתי ראשון נפתח

פתיחתו של המרכז המסחרי השכונתי 'עמית' בפברואר והשקתם של חנויות המסחר במתחם, היוו קפיצת דרך משמעותית בתחום המסחר בחריש. כיום פועלים במרכז עמית פיצריה, פלאפל, סניף שופרסל אקספרס, חנות סלולר, מאפיה, מרפאה וטרינרית, טמבוריה, חדר כושר ובקומה השנייה פועלים משרדים. מרכז מסחרי עמית הוא אחד מתוך חמישה מרכזים שכונתיים המתוכננים בחריש. התקדמות משמעותית נוספת ניתן היה לראות גם ברחוב דרך ארץ, השדרה המרכזית של חריש עם פתיחתם של עסקים חדשים שהעניקו לנו השנה שירותים חדשים ביניהם: חנות פרחים, מרפאת שיניים, בית קפה, פיצוציה וחומוסיה.

2018 בקהילה: בירה ראשונה במועדון 'הדוק' ופתיחת בית הקהילה

פתיחתו של מועדון 'הדוק' בחודש מרץ ופתיחת בית הקהילה חודשיים אחר כך העניקו זריקת מרץ לפעילות החברתית בעיר. מועדון 'הדוק' החל לפעול בימי חמישי אחת לשבועיים ביוזמתם של תושבי העיר אילן בן טל, אלחנן צהר, נתנאל שטרית, מיכל שטרית ומתנדבים רבים נוספים שמסייעים בסידור המקום. המקום מספק לתושבי חריש אפשרות ליהנות משתיית בירה וכן מתקיימים בו ערבי במה פתוחה, הופעות חיות  ואירועים חברתיים נוספים.

בית הקהילה שנפתח במאי כולל שלושה חללים ציבוריים גדולים המשתרעים על שטח של 500 מ"ר. הפעילויות בו רבות ומגוונות: מועדון אזרחים ותיקים, פעילויות של כלל המתנדבים בעיר כדוגמת חנות יד שנייה ואירועי קהילה נוספים.

2018 בבריאות: נציגות מלאה לקופות החולים בחריש

במאי 2018 נפתח סניף קופת חולים מאוחדת בחריש והצטרף לסניפי כללית, מכבי ולאומית שכבר היו פעילים. הנוכחות המלאה של קופות החולים בעיר מורגשת בשדרת דרך ארץ בה ניתן לראות את כל הקופות שפועלות בסמיכות יחסית האחת לשנייה. נוכחות זו משמעותית למתן שירותי בריאות מתקדמים וטובים לתושבי העיר. כל הקופות מציעות לתושבי המקום שירותי רופא משפחה, רפואת ילדים, בית מרקחת ושירותים נוספים ייחודיים כדוגמת טיפת חלב, מכון פיזיותרפיה ועוד. התושבים ממתינים בקוצר רוח להגעתם של שירותי מרפאות המומחים שטרם החלו לפעול בעיר ובמיוחד לשירותים בתחום רפואת הנשים.

2018 בחינוך: חטיבת ביניים חדשה והכפלה של מספר התלמידים בעיר

תחילת שנת הלימודים תשע"ח הביאה לתושבי חריש בשורות חדשות. לראשונה החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'בית הספר לאתגרי העתיד' בה לומדים 61 תלמידים בשתי כיתות, ז'-ח'. צוות המורים שמונה 8 מורים ומחנכים הצליח בתקופה של שלושה חודשים לזכות בתשומת לב חיובית מאוד וגם לא נעדר מאור הזרקורים לאחר שפוסט בפייסבוק על תורנות הניקיון של התלמידים בבית הספר זכה לשיתופים מרובים ברשת. בשנה הבאה תחל לפעול גם כיתה ט' והחטיבה הצומחת מתוכננת לעבור למשכן התיכון שעתיד להיפתח ב-2020.

הצמיחה המהירה של חריש באה לידי ביטוי בתחילת שנת הלימודים עם פתיחתם של שישה בתי ספר יסודיים, 42 גנים ולמעלה מ-50 צהרונים שקולטים 2,600 תלמידים בחריש. שנה קודם לכן מצבת התלמידים מכיתות גן ועד כיתות ו' עמדה על 1,200 תלמידים בלבד.

2018 בתשתיות: תחילת עבודות על מחלף 65 החדש

בספטמבר החלו העבודות המקדימות לסלילת הכביש והמחלף החדש בין צומת חריש לכביש 65. המחלף החדש המתוכנן על כביש 65, צפוי להקל על זרימת התנועה בין חריש לכביש 6 ובין חריש לפרדס חנה וחדרה ומהווה נדבך חשוב קידום הניידות והתחבורה הנוחה לתושבי חריש.

הקמת המחלף מבוצעת בהשקעה תקציבית ניכרת, במטרה להעניק לתושבי חריש גישה נוחה לכביש 65 ולכביש 6 מבלי להיעצר בצומת מג"ב. המחלף החדש יחליף את כביש הגישה לחריש הקיים כיום בין צומת מג"ב לצומת חריש, שרק חלקים ממנו ישמרו ככביש שירות וגישה לאנדרטת משמר הגבול בלבד. על פי הערכות שלב העבודות המקדימות יסתיים במהלך 2019 ולאחריו יתבצעו במשך שנתיים עבודות בשטח עד לסיום וחנוכה מתוכננת של המחלף בספטמבר 2021.

2018 באיכלוס העיר: מספר התושבים בעיר חצה את רף ה-10,000 תושבים

באוקטובר 2018 קיבלה משפחת קרפט שעברה להתגורר בחריש את תעודת התושב ה-10,000. על פי נתוני המועצה, כ- 500 משפחות חדשות עברו להתגורר בחריש בחודשי קיץ 2018 והגדילו  משמעותית את האוכלוסיה בעיר. כאמור, משפחת קרפט זכתה לקבלת פנים יחודית ולטקס מיוחד שערכה מחלקת הקליטה של מועצת חריש. על פי הערכות צפויה חריש ב-2019 להכפיל את כמות התושבים. אז יאללה, לארוז ולעבור.

2018 בשלטון המקומי: בחירות לראשות המועצה וכינון מועצה חדשה

בבחירות המקומיות של אוקטובר 2018 נבחר יצחק קשת לכהונה נוספת לתפקיד ראש העיר של חריש. מערכת הבחירות עירבה רבים מתושבי העיר, וותיקים וחדשים, ואחוז ההצבעה הגבוה של חריש בכל קנה מידה לאומי, עמד על 80.19%. 2,825 מתושבי חריש הגיעו להצביע בפועל ונתנו את קולותיהם לשלושת המועמדים: יצחק קשת, אריק מויאל וגבי קדוש.

בנוסף נבחרו תשעת נציגי המועצה: שני גרינברג, נגה עוז וגיל פישר ממפלגת הליברלים; יוחאי פרג'י, שלמה קליין ויוסי גולדמן ממפלגת הבית היהודי; עידית ינטוב ויצחק קשת ממפלגת הליכוד ושלמה פרץ ממפלגת ש"ס.

 2018 בפיתוח עתידי: תכניות להרחבת חריש והקמת אזור תעסוקה

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש אישרה בנובמבר להפקדה תכנית חדשה שבמסגרתה יוקמו רובע מגורים חדש ואיזור תעסוקה גדול. התכנית כוללת 1,430 יחידות דיור (כ-7,000 תושבים), 332 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שרות והיא חיונית לצמיחת העיר ולהבטחת עתידה.

הרובע החדש ימוקם בחלקה הדרומי של חריש על שטחים שנוספו לעיר במסגרת הרחבת שטח השיפוט שלה. הכניסה הדרומית לעיר שתתווסף עם סלילת המשכו של כביש 611 תאפשר גישה ישירה לרובע זה.

בשורה משמחת נוספת המשפיעה על התפתחותה העתידית של העיר היא התקדמות משמעותית בעבודות הפיתוח בשכונת 'בצוותא' (המוכרת בשמה הקודם, 'אור המזרח'). חברת שפיר הנדסה שזכתה במכרז תכנן ובנה בדצמבר 2017 התחייבה לבנות את השכונה בכללותה תוך 40 חודשים. היקף הפרויקט צפוי לעמוד על למעלה ממיליארד שקלים והוא יכלול כ-1,200 יחידות דיור, שני בתי ספר יסודיים, שלושה אשכולות גנים, אשכול מעונות יום, מתנ"ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב.

2018 בתרבות: תרבות מותאמת לכל אחד ואחת

הקרנות משחקי מונדיאל בפארק המועצה, מופעי קרקס, ירידי שוק, הצגות לקטנטנים, הצגות לקהל הדתי-חרדי, מופעים של אמנים מובילים כדוגמת שירי מימון ופסטיבלים נחשקים – אירועי התרבות של חריש התקיימו במהלך השנה כולה ומשכו אליהם את המוני בית חריש.

קצת קשה לעקוב אחרי קצב-שטף האירועים הרבים אבל אין ספק שכל אחד ואחת מתושבי חריש הצליח במהלך השנה החולפת למצוא אירועי תרבות הקרובים ללבו.

כך לדוגמא, הקיץ החל עם פארק חבלים אתגרי, כמו אומגה קירות טיפוס סולמות ענק ותחנות אתגריות נוספות המתאימות לכל הגילאים ולכל המשפחה, המשיך במופע הפארק המרכזי בכיכובה של הזמרת שירי מימון והסתיים בפסטיבל אמנויות הבמה שהתקיים בחג החנוכה וכלל שלל אומנויות: קרקס, הצגה, שירים ושלל מופעי במה של מגוון רחב של אומנים מרחבי הארץ.

בחודש שעבר החלו העבודות המקדימות לסלילת הכביש החדש בין צומת חריש לכביש 65. המחלף החדש המתוכנן על כביש 65, צפוי להקל על זרימת התנועה בין חריש לכביש 6 ובין חריש לפרדס חנה וחדרה

בחודש שעבר, ספטמבר 2018, הגיע הצו המיוחל לתחילת עבודה על הקמת מחלף 65/444 והחלו העבודות המקדימות להקמת המחלף וחיבורו לצומת חריש. מנהל התשתיות בוועדה לתכנון ובנייה חריש, משה כחלון, דיווח בישיבת הועדה המיוחדת לתכנון ובנייה מיום 6.9.18 כי מכרז חברת נתיבי ישראל להקמת המחלף הסתיים וביצוע העבודה נמסר לידי חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי.

עוד ציין כחלון כי לוח הזמנים המתוכנן כולל ביצוע עבודות מקדימות שימשכו כשנה, עד לספטמבר 2019. לאחר סיום שלב העבודות המקדימות יתבצעו במשך שנתיים עבודות בשטח עד לסיום וחנוכה מתוכננת של המחלף בספטמבר 2021.

הקמת מחלף זה המבוצעת בהשקעה תקציבית ניכרת אמורה להעניק לתושבי חריש גישה נוחה לכביש 65 ולכביש 6 מבלי להיעצר בצומת מג"ב.  המחלף החדש יבטל לחלוטין את כביש הגישה לחריש הקיים כיום בין צומת מג"ב לצומת חריש, שרק חלקים ממנו ישמרו ככביש שירות וגישה לאנדרטת משמר הגבול בלבד.

תכנון תוואי הכביש החדש והמחלף:

העבודות המקדימות כוללות ארבעה מוקדי פעילות עיקריים:

• האחד, הסדרת כבישים: כביש 6353, כביש גישה וכניסה לבסיס הצבאי, כביש כניסה לקיבוץ ברקאי;
• השני, הסדרת תוואי נחל עירון והנחת צינור ביוב;
• השלישי, הסדרת קו מקורות שעובר בסמוך לכביש;
• והאחרון, סיום והסדרת עבודת רשות העתיקות שעובדים כעת בשישה מקטעים שונים של המחלף המתוכנן על מנת לסיים את עבודתם ולאפשר את המשך סלילת הכביש.

צומת חריש יועתק כ-30-40 מטרים מערבה וטרם נקבע אם בשלב ראשון תנותב התנועה דרכו באמצעות כיכר או רמזור.

על פי נתוני משרד התחבורה, קיימת הצדקה להצבת רמזור כאשר במשך 8 שעות העמוסות ביותר של יום מייצג, הנפח הכללי של כלי הרכב הנכנסים לצומת עולה על 10,000 כלי רכב. בהתאם לנתונים אלה, סביר לצפות כי עם המשך איכלוסה של חריש והפיכתה לעיר גדולה, אכן ימוקם בצומת רמזור, אך ייתכן כי הפניה ימינה מחריש לכיוון המחלף החדש תהיה בהשתלבות ללא צורך בהמתנה לרמזור.

במקביל, בקרוב צפוי להתקבל אישור לסלילת כביש כניסה וגישה דרומי חדש לחריש, כהמשך לכביש 611. כביש זה נמצא כעת בתכנון סטטורי. על פי התכניות, הכביש יחל בצומת שער מנשה ויכלול מחלף ישיר לכביש 6, אם יאושר. תכנון התוואי החדש של כביש 611 נועד בין השאר, להקל על העומס התחבורתי הקיים היום בשל התנועה שמגיעה מיישובי צפון השומרון ועוברת דרך חריש כמעקף לכביש 65 בשעות העומס.

צילומים: אורן קלר

צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת יולי מסיים ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש, את תפקידו. כיצד מסכם בן ישראל את הקדנציה המשמעותית שלו בתכנון, ניהול וביצוע התכניות להקמת חריש, העיר החדשה בישראל?

"כשהגעתי לחריש היה קיים אישור לבנייה של 300 יחידות דיור בלבד ועל זה הייתי צריך להשית עיר שלמה". במילים אלה פותח ישראל בן ישראל (60) את הראיון שמסכם קדנציה של שלוש וחצי שנים במהלכן עוצבה ונבנתה חריש כפי שאנו מכירים אותה כיום וכפי שתיראה גם בעתיד.

מהם הקשיים /האתגרים המשמעותיים שנתקלת בהם?

"חריש היא אתגר לא נורמלי בכל המובנים. צריך היה ליצור דבר חדש כמעט מאפס. כשהגעתי לתפקיד, חריש כבר היתה עיר מתוכננת ושינוי הייעוד שלה מעיר חרדית דרש התמודדות עם שני דברים מרכזיים שלא חשבו עליהם בתכנון הראשוני, האחד, תקני חנייה גבוהים יותר כיוון שהאוכלוסיה הכללית זקוקה לכמות חניות גדולה יותר מאשר אוכלוסיה חרדית.

האחר, תכנון וניהול התחבורה. חריש תוכננה כעיר מוטת תחבורה ציבורית בהתאם לאוכלוסיית היעד המקורית והיינו צריכים לבצע התאמות לקהל החדש של חריש".

אילו התאמות ביצעתם?

"מינפנו שטחי ציבור מתוכננים בצורה קצת אחרת. לדוגמה, מוסדות הציבור תוכננו עם מפרצי חנייה לאוטובוסים עבור הסעות, שיטת תחבורה נפוצה במגזר החרדי. הסבתי את התכנון לחניות מעטות עבור אוטובוסים וחניות פרטיות רבות יותר – כך שיצרנו מענה ככל שניתן לחוסר החניות שתוכנן".

מרחב אפשרויות התכנון

בן ישראל, שכיהן בעברו גם כמהנדס העיר של ראשון לציון מסביר מה מהות תפקיד מהנדס העיר וגם כיצד הוא רואה אותו:

"מהנדס עיר אחראי על כל האלמנטים הפיסיים שיש בעיר, החל מתשתיות ביוב, מים, תאורה, תחנות כוח, תחנות חשמל והמשך בתכנון המרחב הציבורי, מבני ציבור, פארקים, גשרים ומבנים פרטיים.

"מהנדס העיר אחראי על האלמנטים הפיסיים החל משלב הרעיון, המתודיקה, תכנון, עיצוב וביצוע".

"אחד התפקידים החשובים של מהנדס העיר הוא התכנון לטווח ארוך יותר, כל מהנדס עיר, ובטח מהנדס עיר של עיר חדשה צריך לשאול שאלה חשובה: מה חריש רוצה להיות כשתהיה גדולה? בהתאם לזאת עליו לתכנן איזורי תעסוקה, איזורי בילוי, פארקים ושכונות מגורים".

יחד עם זאת בן ישראל מאמין כי תפקיד המהנדס הוא לשוטט במרחב האפשרויות הקיימות בין תכנון מיידי ופרקטי ובין תכנון לטווח הארוך של העיר .

בהתאם לזאת, היה בן ישראל מעורב בתכנון ועיצוב שלטי הבניינים בעיר, שלטי הרחובות, עיצוב ותכנון תחנות האוטובוס הייחודיות לחריש שיוצבו ברחבי העיר עד סוף חודש יוני, ותכנון שפת אבן הרחוב (אבן חריש) שתרמה להפיכת חריש לעיר נגישה המאפשרת התנהלות נוחה, בטוחה ושיוויונית לכלל התושבים והמבקרים בה, בכללם אנשים בעלי מוגבלויות שונות.

חריש היא עיר בבנייה, האם כל התשתיות המרכזיות כבר בוצעו?

"כן, התשתיות המרכזיות של חריש בוצעו. זו לא חכמה להביא את הציבור לכאן ולומר לו 'תסתדר לבד' כפי שקרה בהרבה ישובים חדשים".

"בחריש מחכים לציבור התושבים. יש כאן תחבורה, תאורה, תחנות אוטובוס, גני ילדים ובתי ספר במבנים קבועים. אין בחריש ילד אחד שלמד בכיתה יבילה. בתי הספר והגנים חיכו פה לתושבים, אין מצב כזה בארץ. במודיעין למדו בקראוונים כמה שנים".

מחוברים למרכז

אחד החששות המרכזיים של תושבי חריש ושל תושבים עתידיים הוא תחבורה נוחה למרכז הארץ. לשאלה מה נעשה בתחום זה, בן ישראל משיב: "בתחום התחבורה הציבורית עשינו מהפך. כשהגעתי לעיר פעלו בה שני קווים בלבד בתדירות נמוכה. הגברנו את התדירות, הארכנו את מסלול קו 63 עד לתחנת רכבת חדרה והוספנו קו חדש, קו 71 לרכבת בנימינה, תחנת רכבת מרכזית יותר. קו 631 לחיפה החל גם הוא לפעול בעיר ואנו עובדים במרץ על הוספת קו אוטובוס לתל אביב אך עדיין לא פתרנו את השאלה להיכן הוא יגיע בתל אביב, זה כרגע בבדיקה".

בן ישראל מציין כי חריש מתוכננת לפעול בעזרת שני מסופי תחבורה מרכזיים, האחד, שקיבל את אישורי הוועדה לתכנון ובנייה, יוקם ליד מרכז הקניות הגדול More Shop בכניסה המערבית לעיר והשני, שנמצא כעת בשלבי תכנון, יבנה בשכונת המע"ר. מסוף תחבורה שלישי יוקם בעתיד על ידי משרד התחבורה בצומת מג"ב.

מתי תהיה תחנת רכבת בחריש?

"לא יודע להגיד. זה כרגע בבדיקת היתכנות ואני מעריך שבקרוב יתנפלו על התכנון. אנחנו דורשים שתחנת הרכבת תמוקם בסמוך לכביש 6 וגם תהיה לה שלוחה שתיכנס לעיר, ממש כמו במודיעין". 

אלטרנטיבה תחבורתית חדשנית

אבל לא רק אוטובוסים, מסופים ורכבת משורטטים בתכניות העבודה של בן ישראל. בימים אלה ממש נבדקת ההיתכנות להקמת רכבל בחריש. בן ישראל מסביר: "בחריש מתוכנן בציר המרכזי, בדרך ארץ, נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) שמתאים לתפעול של 40 אוטובוסים בשעת שיא. המת"צ יופעל רק כשהעיר תגיע לתפוסה מלאה של 140 אלף תושבים. התקבלה החלטה אמיצה של משרד התחבורה והמועצה המקומית להסב את הנת"צ לטיילת שתקשר בין שני חלקי העיר ולא תהווה חיץ בני שתי הגדות השונות של הרחוב. העבודות צפויות להסתיים תוך 3-4 חודשים".

איך זה קשור לרכבל?

"הראל דמתי, המפקח על התעבורה של מחוז חיפה והצפון זרק לנו רעיון מדהים פנטסטי– רכבל שיעבור בנת"צ עד לצומת מג"ב. הרעיון הוא לנצל את הפרשי הגבהים הטבעיים בחריש לטובת תחבורה ציבורית נקייה, ירוקה ואסתטית. רכבל יכול להפוך לאחד מסמלי העיר חריש, בדיוק כפי שהוא עושה בחיפה או בטיביליסי".

באיזה שלב תכנוני זה נמצא כעת?

"כרגע בשלב פיילוט תכנוני. כל קרונית תכיל עד עשרה נוסעים וכל קרונית היא יחידה עצמאית ונפרדת שנוסעת בקצב שלה ומאפשרת לנוסעים לרדת ולעלות בהתאם לרצונם בשלושה מסלולים שונים. יצחק קשת ואני ממש נדלקנו על הרעיון ומקדמים אותו בכל האמצעים. אנו חושבים שזה פתרון ראוי שנותן גם שאר רוח ונראות חשובה לעיר, וגם הופך את האילוץ הקיים של הטיילת לתועלתי".

אך לא רק אילוצים הניעו את בן ישראל לפעול, אלא תפישה סדורה לפיה חריש חייבת להיות עיר שמספקת לתושביה את כל השירותים כולם. בהתאם לזאת, פעל בן ישראל להקמתם של מוסדות חשובים בעיר.

"תאטרון בעיר זה MUST מבחינתי", פוסק בן ישראל ומצהיר: "בעוד כחודשיים יפתח המתנ"ס שליוויתי את התכנון שלו משלביו הראשונים. הוא כולל אולם תאטרון להצגות ומופעים עם 199 מושבים. לתפיסתי, עיר לא יכולה בלי זה. חריש היא עיר שצריכה לספק את כלל השירותים הנדרשים לתושביה – בעצמה. זו הסיבה שתכננו מספר אולמות להופעות בגדלים שונים".

"בבית הספר התיכון יקום אולם מופעים עם 500 מקומות ובפארק מתוכנן אמפי עם 3,800 מקומות ישיבה. כמו כן, אנו מתכננים פארקים ברמה גבוהה. רק בשכונת החורש ושכונת אבני חן מתוכננות 60 גינות ציבוריות".

המורשת שלי

אין ספק שאחד הפרויקטים השאפתניים שמוביל כעת בן ישראל הוא בנייתו של גשר מיתרים שיקשר בין שכונת הפרחים והפארק המרכזי בחריש. הגשר, באורך 130 מטר וארבעה מטר רוחב, בתכנונו של משה עצמון כבר עבר אישורי הוועדה ומחכה להיתרי בנייה.

"הגשר הוא המורשת שלי שאני משאיר פה", אומר בן ישראל שהיה הכוח המניע מאחורי פרויקט זה. "אין לי מושג כמה אנשים יעברו בו מצד לצד מטעמים פונקציונליים או כדי להגשים מטרות של הנאה וטיול, אבל אני בטוח שיש לו חשיבות שאינה פונקציונלית בלבד, אלא אסתטית ואין לי ספק שהוא יהפוך לאחד מסמלי העיר חריש בעתיד לבוא".

הגשר שיתנשא לגובה של 965 מטרים ועלותו תסתכם בכ-5-6 מיליון שקלים כבר מעוגן בשורה תקציבית ובן ישראל מאמין שגשר המיתרים יישא את שמה של חריש למרחוק.

"מאוד חשוב לי לייצר לחריש שם טוב. זו הסיבה שגם השתתפתי בימי ההכרות שעורכים כאן למתעניינים, כדי לתרום לשמה של חריש".

מדוע אתה עוזב את תפקידך? האם המלאכה הסתיימה?

"זה לא סוד שמנכ"ל המועצה, יעקב נתניהו ואני לא ראינו את הדברים עין בעין. אני חש שאחרי תקופה של 3.5 שנים הטבעתי חותם ואני עובר לתחנה הבאה".

האם אתה מרוצה מההישגים שלך בקדנציה הזו?

"הציפיות שלי היו מאוד גבוהות ואני מטבעי מסתכל על החלק החסר, כך שקשה לי לומר שאני מרוצה. אני אומר לעצמי שיכולתי ברמה האישית לדחוף יותר ואז אולי התיכון היה כבר בנוי בחלקו או גשר המעבר בנוי בחלקו… יחד עם זאת, אני מרוצה וגאה מהדברים שכן הספקנו להשיג והבטחתי לראש המועצה, שאיתו אני מסתדר מצוין, שאני אמשיך להגיע כדי לטפל בדברים שדורשים את התערבותי".

"הואשמתי כאן שאני שועט קדימה אבל לתפיסתי שעיטה קדימה היא חיובית ולא שלילית. העיר צריכה אופק ארוך ומובנה להמשך. לטוב ולרע, אני מהנדס העיר הראשון של חריש. אני לא יודע אם יבוא מהנדס עיר חדש עם א'גנדה כשלי, אני מקווה שכן. אני אעביר לו את כל הכבודות והוא יעשה את מה שיראה לנכון".

מהי העצה המרכזית שאתה יכול לתת למהנדס העיר החדש?

"מעבר לקידום הפרויקטים ולתכנון האופק של חריש כך שהיא תשכיל לספק עצמאית את מכלול השירותים הנדרשים לתושבים, החוכמה תהיה להשכיל ולתחזק את העיר בטווח הארוך. חריש צריכה לאמץ תרבות של אחזקת עיר. אם אני בונה מתנ"ס אך אולם המופעים בו לא יהיה פעיל – זה לא שווה. אם אני נוטע גפן במרכז העיר, חשוב שיהיה מי שימשיך ויבצור את הענבים ויכין יין".

מה אתה צופה בעתיד לחריש?

"אין שום סיבה שלא תהיה כאן עיר פי כמה וכמה טובה יותר מכל עיר אחרת כי היא מתוכננת מצוין".

מימין: גיל פישר, שלו פודולסקי ואיתן מור. צילום: אורן קלר

רוצים להתמודד עם הפקקים בדרך לעבודה, לחסוך כסף וגם לתרום לסביבה? כדאי שתאמצו גם אתם את רעיון הנסיעה השיתופית (CARPOOL). איתן מור, שלו פודולסקי וגיל פישר, שלושה מתושבי חריש שנוסעים יחד לעבודה, אימצו את הרעיון באהבה

לא משנה איפה אתם מתגוררים, אם אתם נוסעים ברכב לעבודה – אתם כנראה כבר מכירים את התופעה. רובנו נאלצים להתמודד עם הפקקים הגואים בדרך לעבודה, בכניסה למרכזי הערים ולאזורי התעסוקה. למעשה, פקקי תנועה הפכו לאחת הבעיות העולמיות המטרידות ומדינות רבות מחפשות פתרונות חכמים חדשים להקלה על העומס ולשמירה על איכות הסביבה.

אחת הדרכים שזוכה לפופולריות גואה בישראל וברחבי העולם היא נסיעה שיתופית (CARPOOL): נסיעה יחדיו של מספר אנשים לעבודה או ללימודים, על בסיס יומיומי.

נסיעה שיתופית החלה כטקטיקה של חיסכון בדלק בארצות הברית, במהלך מלחמת העולם השנייה, וצברה פופולריות בשנים בהן חלה עלייה ניכרת במחירי הדלק העולמיים. עליית מחירי הנפט לצד התפתחות הרשתות החברתיות בתחילת המאה ה-21, הביאו לעלייה מחודשת במספר הנוסעים שבחרו באמצעי תחבורה זה.

איתן מור (40) המתגורר בשנתיים האחרונות בחריש אליה עבר מרמת ישי, הוא מתכנת בהכשרתו ונוסע מדי יום אל מקום עבודתו  בכפר סבא.  בשנה האחרונה הוא אינו נוסע לבד. שלו פודולסקי (33) וגיל פישר (34) תושבי חריש בשנתיים האחרונות ובמקור מתל אביב ומכרכור (בהתאמה) הם השותפים שלו לנסיעה.

חיסכון ניכר בהוצאה החודשית

"כל אחד רוצה לחסוך", מסביר מור. "הוצאה חודשית ממוצעת לנסיעה ברכב לעבודה הכוללת דלק, בלאי ופחת מסתכמת בכ-2,000 שקלים. אם יש לך שותפים לנסיעה שמתחלקים איתך בהוצאות, אתה זוכה לחיסכון ניכר בהוצאה החודשית", מסביר מור וממשיך לפרט: "מאז שהתחלתי לנסוע בנסיעות משותפות העמידה שלי בזמנים מדויקת יותר בגלל ההתחייבות לאחרים ויש לנו בין 40-50 דקות נסיעה בכל יום בהלוך ובחזור כדי לשוחח ובמידה מסוימת 'לבלות' יחד. בכל פעם מישהו אחר מביא את הרכב לנסיעה, כך שנחמד מדי פעם גם לא לנהוג".

מהו הקושי המרכזי בנסיעה שיתופית?

"לאנשים יש חששות לא מבוססים על פגיעה בפרטיות, על לנהל שיחות אישיות בזמן הנסיעה או הצורך לדאוג שהאוטו יהיה מסודר וכן הלאה, אבל בפועל זה כיף לנסוע ביחד ויש לנו תמיד נושאי שיחה משותפים".

"בדרך כלל, החלק הקשה הוא לעקוב אחר התשלומים ולכן פישטנו את זה. יש לנו קובץ אקסל שמחשב לבד את התשלומים הנדרשים מכל אחד בהתאם לנסיעות שבוצעו בפועל (דלק, אגרת כביש 6). הניהול די מסודר ופשוט למעקב".

שומרים על סביבה נקייה ובריאה יותר

גיל פישר, מהנדס מחשבים בחברת YES, הוא הצלע השלישית בנסיעה המשותפת. "הכרתי את איתן ואת שלו דרך הבנות שלנו שלומדות יחד מחול בחריש. הצטרפתי לסידור ההסעות שלהם רק לפני חצי שנה", הוא משתף.

"אני בעד שרכבים יצאו מחריש עם יותר מנוסע אחד או שניים. המוטיבציה שלי היא פחות למען הכסף ויותר למען שמירה על הסביבה", הוא מסביר בפשטות. "נסיעות שיתופיות מפחיתות את צריכת הדלק, פליטת האדים הרעילים ותורמות לשמירה על סביבה נקייה ובריאה יותר. הערך המוסף שהן מעניקות הוא חיסכון כספי".

על מה אתם מדברים בדרך ומי קובע מה שומעים ברדיו?

"אני מעדיף לנהוג ולכן כשאנו נוסעים עם המכונית שלי שומעים אצלי רדיו ומדברים על תנאי המגורים בחריש. עכשיו הבחירות בחריש מעניינות אותנו אז מדברים גם על זה", מספר פישר.

מה מבחינתך החיסרון בנסיעה משותפת?

"לפעמים אני רוצה להישאר בעבודה או לצאת מוקדם יותר ונאלץ לשנות את הלו"ז בחצי שעה לכאן או לכאן, בהתאם למה שקבענו בבוקר, כדי לעזור לאחרים ולהיות מתואם איתם.

"בעבר, רציתי לפתח אפליקציה שתעזור לאנשים למצוא טרמפים בהתאם לשעת היציאה המדויקת. לא הגעתי לזה, אבל אני בהחלט מעודד אנשים מחריש להשתמש באפליקציות כדוגמת Waze או Moovit שיש להן פיצ'ר לקארפולים".

לא לפקקי תנועה

פישר, מור ופודולסקי מתגוררים כולם ברחוב אלון בחריש. השניים האחרונים גם עובדים באותה חברה ולשניהם יש רכב חברה. "אני משאיר את רכב החברה בבית לאשתי ומעדיף לנסוע בקארפול", מציין שלו פודולסקי ומדגיש: "אני נוסע בנסיעות משותפות כי מאוד משמעותי לי הנושא של הפחתת פקקים בכבישים. אני בכל בוקר עומד בכביש שש ורואה מסביבי עשרות כלי רכב עם נוסע אחד בלבד. כולם מתלוננים על העומס בכבישים אבל לא עושים הרבה כדי לטפל בתופעה. מספיק שחצי מהנהגים ייסעו במשותף לעבודה והעומס יהיה שונה לחלוטין".

פודולסקי גם מודאג מעתיד התחבורה בחריש: "חריש עומדת לגדול משמעותית ועד שיושלמו כל צירי התחבורה המתוכננים, עתידים להיות בה פקקים, אלא אם אנו נשפיע על המצב. נסיעה משותפת היא פיתרון טוב שתעניק לתושבי חריש גם את היכולת להתמודד עם זיהום אוויר מופחת".

השלושה אינם היחידים בחריש שמקדמים את נושא הנסיעות השיתופיות. קיימות התארגנויות דומות למשל לנסיעות משותפות לתחנות הרכבת בקיסריה-פרדס חנה ובבנימינה. בקבוצות הטרמפים בפייסבוק ובווטסאפ עולים מדי פעם ניסיונות נוספים למציאת שותפים לנסיעות משותפות.

המדינה מכשירה את הנסיעה השיתופית

חשוב לדעת, כי בדצמבר 2017 נסיעות שיתופיות הוסדרו גם על פי חוק. שר התחבורה ישראל כץ חתם על שינוי תקנות התעבורה (סעיף 84 א'), כך שהן יאפשרו נסיעות שיתופיות ברחבי המדינה.

על פי התקנה החדשה, בעל רכב פרטי יוכל לבצע עד שתי נסיעות שיתופיות ביום ברכבו הפרטי. מספר הנוסעים בהסעה לא יעלה על 4, מלבד הנהג. כמו כן, בעל הרכב לא יוכל להסיע נוסעים מזדמנים, אלא רק כאלה שתיאמו את נסיעתם מראש. עוד קבע משרד התחבורה כי הסכום המקסימלי יהיה 2 שקלים לק"מ. ההוצאות הישירות יחולקו שווה בשווה בין כל נוסעי הרכב באותה נסיעה, כולל הנהג. כמו כן, חשוב לזכור כי רכב עם ארבעה נוסעים ויותר זכאי לנסוע בערים בנתיבי תחבורה ציבורית.

בישיבת מעקב ראשונה של ועדת המדע אחר התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה שהתקיימה מספר חודשים לפני החתימה על התקנות החדשות ציין ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה: "הרעיון הוא ללכת לשיתוף כלי רכב, אנחנו רוצים ללכת להיבטים שיתופיים, אך אנחנו מעוניינים שהכול יהיה מוסדר, אין לנו ספק שהעתיד הוא נסיעות שיתופיות".

הילה חדד, סמנכ"ל מנהל התשתיות במשרד התחבורה ציינה באותה ישיבה: "העדיפות בפרויקט הנתיבים המהירים בערים וביניהן יהיה לקארפולים, אנחנו בוחנים טכנולוגיה לזיהוי קארפולים, כך נאפשר רק למי שנוסע ברכב מלא ליהנות מהטבת נתיב פנוי".

אז מה היה לנו? חסכון משמעותי בכסף, תרומה לשמירה על איכות הסביבה ובעיקר – דרך מצוינת להכיר, להתחבר ולבלות זמן איכות עם חברים בקהילה. נסיעה טובה!

בשבוע החולף נדונו בדיוני 2 ועדות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שני נושאים משמעותיים מאד להמשך פיתוחה והרחבתה של חריש. ההחלטות שהתקבלו מחזקות מאד את המשך תנופת הפיתוח של העיר.

הנושא הראשון מתייחס להרחבת שטח השיפוט של העיר ב-2,200 דונם נוספים, כחלק מתוכנית מתאר 3 של חריש. הרקע לדיון כעת בנושא הרחבת גבולות העיר הינו מיצוי תחום התכנון של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בעיר ודרישתה להרחבת גבולות התכנון לטובת המשך פיתוחה של העיר. ב-5 השכונות הראשונות של העיר הסתיים שלב התכנון המתארי והתכנון המפורט והן צפויות להביא את העיר להיקף של כ-50,000 תושבים. עד היום ניתנו ע"י הוועדה היתרי בנייה עבור למעלה מ-8,000 יחידות דיור מתוך כ-13,000 בסה"כ בשכונות אלה.

כעת, ביקשה הוועדה להרחיב את מרחב התכנון ב-2,500 דונם נוספים, מתוכם כ-1,000 דונם בלבד הנמצאים כיום בתחום השיפוט של חריש, וכ-1,500 דונם נוספים הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה האזורית מנשה ושל המועצה האזורית גלילי. בדיון שהתקיים בוועדה הועלו התנגדויות מצד מספר בעלי קרקעות פרטיות מהיישובים הסמוכים ולבסוף הוחלט להקטין לבקשתם את ההרחבה הנוכחית ל-2,200 דונם בלבד. משמעות ההחלטה הינה הרחבת היקף העיר בכ-10,000 יח"ד נוספות. בהחלטתה ציינה הועדה לנושאים תכנונים עקרוניים של המועצה הארצית, כי ידוע לה שנושא גבולות השיפוט של חריש נמצא עדיין בבחינה, אך עם זאת אינה רואה מקום להתעכב ולהמתין להחלטת שר הפנים, לאור הצורך לאפשר את קידום הליכי התכנון בשטח.

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה, בשיתוף עם המועצה המקומית, יגישו בימים הקרובים את מפת התכנון עבור 2,200 הדונם הנוספים לאישורו של שר הפנים. עיקר שטח ההרחבה נמצא בחלקה הדרומי של העיר, מדרום לשכונות הפרחים ואור המזרח ומצפון לנחל נרבתה וחלק נוסף קטן יותר נמצא מדרום למחצבת ורד, בסמוך ליישוב אום אל קוטוף.

כביש עוקף חדש מדרום

הנושא השני נדון בועדת התשתיות הלאומית ונוגע לסלילתו של כביש עוקף מדרום (כביש 611), המהווה נדבך משמעותי במפת הדרכים העתידית של חריש. הועדה המיוחדת לתכנון ובניה בשיתוף עם המועצה המקומית הגישו 7 חלופות תכנוניות למתווה הכביש שעתיד להקיף את העיר מדרום, לחצות מתחת לכביש 6 ולהתחבר לכביש 574 (כביש הגישה הנוכחי לחריש היוצא מצומת מג"ב לכיוון צומת חריש). במהלך הדיון צומצם מספר החלופות מ-7 ל-3 ואושר להתחיל בעבודת תכנון מפורטת, הכוללת בחינת אפשרות עתידית אף לחיבורו של הכביש החדש לכביש 6. אם לא יהיו עיכובים נוספים, צפוי הכביש להיפתח לקראת סוף שנת 2018. בתוך כך, נמשכות גם עבודות התכנון של מחלף חדש על כביש 65 שיקל משמעותית על הגישה לחריש מכביש 65 וממחלף עירון שבכביש 6.

ההחלטות האחרונות מהוות דחיפה נוספת של חריש אל עבר היעד של 100,000 תושבים וחיזוק משמעותי להמשך תנופת הפיתוח של העיר.

נושא התחבורה, והתחבורה הציבורית בפרט, הינו נדבך מרכזי בהכנות לקראת האיכלוס של חריש. בשלבי המעבר וההסתגלות לחיים בעיר החדשה, אשר אינה מציעה עדיין מקורות תעסוקה פנימיים בהיקף רחב, צפויים רוב התושבים החדשים לעבוד מחוץ לעיר, חלקם עדיין במקומות העבודה הנוכחיים שלהם. לתשתית תחבורתית טובה שתקשר את חריש לאזורי התעסוקה המרכזיים חשיבות רבה בקליטתם המוצלחת של התושבים.

יצאנו לבחון את המצב הקיים ואת תכנון מפת התחבורה הציבורית של חריש בכל אחד מאמצעי התחבורה השונים. בנוסף, בתחתית הכתבה תמצאו קישור לסקר קצר שיסייע למפות את צרכי התחבורה העתידיים של התושבים.

ראשית יש לציין כי לאחרונה הנהיג משרד התחבורה רפורמה בתחבורה הציבורית. נתחיל בכמה מילים על הרפורמה עצמה וכיצד משפיעה על חריש:

על פי הרפורמה הוגדרה חלוקה ברמה הארצית ל-4 מטרופולינים – חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע. הנוסעים בתחבורה הציבורית יוכלו לרכוש כרטיס נסיעה חופשי יומי/שבועי/חודשי התקף בתוך תחום המטרופולין או מחוצה לו. ניתן יהיה להשתמש בכרטיס לנסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית השונים (אוטובוס, רכבת, רכבת קלה וכדומה) והכרטיסים השונים יציעו הנחות משמעותיות בתעריפי הנסיעה ביחס לתעריפים שהיו נהוגים עד כה.

החל מה-1.3.16 משוייכת חריש לאזור חדרה ומקושרת גם למטרופולין חיפה, וגם למטרופולין תל אביב. תושב חריש שיהיה מעוניין להגיע לתל אביב בתחבורה ציבורית יוכל לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת בבנימינה או חדרה, משם לנסוע ברכבת לתל אביב ולאחר מכן להתנייד באמצעות אוטובוס בתוך העיר. המחיר שישלם יהיה זול משמעותית מהמחיר שהיה מקובל עד כה. כך לדוגמא התעריף לכרטיס יומי עומד כעת על 37.5 שקלים, לכרטיס שבועי – 162.5 שקלים ולחופשי חודשי – 423 שקלים על נסיעות ללא הגבלה בכל אחד מאמצעי התחבורה שצויינו. אותם תעריפים תקפים גם לנסיעות מחריש למטרופולין חיפה.

מפת המטרופולינים – חיפה ותל אביב. חריש משוייכת לאזור חדרה החוצץ ביניהם:

אוטובוסים:

נכון להיום פעילים בחריש קווי האוטובוסים 60 ו-63 של חברת "קווים", המחברים בין חריש לתחנה המרכזית בחדרה.

בתגובה לפנייתנו למשרד התחבורה בנוגע לקווי האוטובוס הקיימים והעתידיים נאמר כי: "ישנה כוונה לטייב את מסלולם של הקווים 60 ו-63 המשרתים כרגע את חריש, כך שקו 60 יהיה קו מהיר לחדרה וקו 63 יהפוך לקו מאסף. בנוסף מתוכננת הארכת המסלול שלהם לתחנת הרכבת בחדרה (כיום מגיעים רק עד התחנה המרכזית) ושיפור משמעותי בתדירותם. לאחר מכן צפויה גם פתיחת קו אוטובוס מחריש לתחנת הרכבת בבנימינה – תכנית זו צפויה להתממש ברבעון האחרון של השנה".

בנוסף, על פי התכנון, כל תחנות האוטובוס שעתידות לקום בחריש תהיינה תחנות חכמות כך שהנוסעים יוכלו לראות על לוח דיגיטלי שיוצב בתחנה את זמן ההגעה הצפוי של האוטובוס אליה.

תחנת רכבת חריש/עירון:

פנינו לרכבת ישראל בעניין הקמת תחנת חריש/עירון ולצערנו התגובה שקיבלנו נשמעת כרגע פחות מבטיחה: "תחנת עירון נמצאת כרגע בשלבי תכנון בלבד, והפרויקט עדיין לא תוקצב לביצוע, ומשום כך אין עדיין תאריך יעד לסיומו או פרטים נוספים לגבי מיקום התחנה". נקווה שהתהליך הזה יואץ וכי נזכה לראות בחריש תחנת רכבת בשנים הקרובות.

מוניות:

ככל הנראה תוקם תחנת מוניות בשדרה הראשית (דרך ארץ). לא נמסר מידע בשלב זה לגבי הפעלת מוניות שירות.

תגובת המועצה:

"ראש המועצה יצחק קשת פועל מול משרד התחבורה וגורמים רלוונטיים נוספים על מנת להקדים את תחילת ההפעלה של קווי האוטובוס מחריש לתחנות הרכבת. הקווים לחדרה יתוגברו עם האכלוס הראשון ובמקביל אנחנו ממשיכים לפעול על מנת להוסיף קו אוטובוס או שאטלים לרכבת בבנימינה, בהמשך מתוכננים קווים נוספים, בהתחשב בקצב האיכלוס של העיר והצרכים של התושבים בפועל. בשבועות הקרובים תפורסם מפה מפורטת של כל תחנות האוטובוס ומסלולי הקווים השונים".

אין ספק שתחום התחבורה הציבורית מהווה נדבך חשוב במרקם החיים העירוניים בכל עיר ובוודאי בחריש. אנו נמשיך לעקוב ולעדכן בהתפתחויות בתחום זה.

לקראת תחילת האיכלוס של התושבים החדשים בעיר, החלו עבודות התשתית להרחבת צומת חריש. במקביל, מקדם משרד התחבורה תכנון של שני מחלפים חדשים שיסדירו את הכניסות והיציאות מהעיר, הכוללים יציאה דרומית וחיבור לכבישי העורק הראשיים

ראש המועצה המקומית חריש, יצחק קשת וחברת נתיבי ישראל הודיעו בימים האחרונים על תחילת העבודות להרחבת צומת חריש והסדרתו, בעלות השקעה של 45 מיליון ₪. עבודות אלה נעשות במקביל לצפי לתחילת אכלוס העיר ומעבר 500 המשפחות הראשונות בשבועות והחודשים הקרובים.

על פי התכנית, במקום צומת T חד מסלולי הקיים כיום בכניסה לעיר, יבנה מעגל תנועה, ויורחבו צירי התנועה הקיימים מכביש 65 עד לצומת הכניסה לעיר באופן שיהיו דו מסלוליים. כניסה זו תשמש בעתיד הקרוב כדרך הכניסה והיציאה היחידה מחריש ועבודות הרחבת הצומת צפויות להסתיים עד סוף השנה הנוכחית.

לדברי יצחק קשת, תחום התחבורה צפוי להיות אחד הנושאים המורכבים שילוו את שנות האיכלוס הראשונות של העיר. תכנון המחלפים החדשים וחיבור הכניסות והיציאות אל העיר וממנה לצירי התנועה הראשיים – כביש 65 וכביש 6, החלו באיחור ביחס להתקדמות הבנייה בעיר. קשת אמר עוד כי הוא פועל באופן יומיומי מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, כדי לקדם את הפתרונות בפן התכנוני וכן בתקצוב ובביצוע בשטח.

כזכור, בביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיע ראש הממשלה כי הוא מצפה לתכנון גישה מהירה מכביש 6 אל העיר. שר התחבורה ישראל כץ אמר באותו מפגש עבודה כי משרדו מקדם במהירות את תכנון המחלפים החדשים ואישורם בוועדות התכנון. מחלף אחד אמור לחבר את העיר מצפון אל כביש 65 (עפולה-חדרה) והמחלף השני ישמש ככניסה אל העיר מדרום ויחבר אותה אל כביש 9 ומשם לכביש 6 באמצעות מחלף באקה אל-גרבייה. השר כץ העריך במפגש העבודה הזה שעבודות הקמת המחלפים יחלו ב- 2018. באותו מפגש השתתף גם שר האוצר משה כחלון שהתחייב כי "בנושאים הקשורים לחריש לא תהיה בעיה בהקצאת משאבים נדרשים מצד משרד האוצר".

על פי דרישת ראש המועצה המקומית יצחק קשת, תבצע חברת נתיבי ישראל גם שדרוג משמעותי של צומת משמר הגבול, באמצעות הוספת נתיב נסיעה, ומתן אפשרות לפנייה שמאלה מכביש 65 מזרחה גם מהנתיב השמאלי וגם מהנתיב האמצעי, שיאפשר גם המשך נסיעה קדימה. העבודות צפויות להסתיים עד לחודש אוגוסט הקרוב.

בנוסף, תוקצבה הרשות המקומית להכנת תכנית סטטוטורית לכביש 611 המתחבר לכביש 574 מכיוון מזרח, עם מחלף לכביש 6. התכנון החל בימים אלה, במטרה לסיימו עד לרבעון השלישי של 2017.

כזכור, לפני חודשים ספורים אושרה החלטת ממשלה המתקצבת את הפיתוח העירוני בסכום כולל של למעלה מ-1.2 מיליארד ₪. ההחלטה מאגדת בתוכה את כל משרדי הממשלה ומממשת את חזונו של ראש המועצה יצחק קשת, לדאוג לכך שהעיר תחכה לתושביה ולא להיפך.

ראו עוד: תזכורת לתכנון הראשוני של מפת הדרכים של חריש.