העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"
בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש
ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.
המתחם הזמני ברחוב תמר: ישמש את תנועת אריאל
כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.
תנועת הצופים בחריש. צילום: דוברות התנועה
"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".
גרינברג: "זה מין חלום שמתגשם". צילום: דוברות עיריית חריש
קונצנזוס בקרב חברי המליאה
"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".
סניף בני עקיבא חריש. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק
בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".
תמיכות, תקצוב ובנייה
גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.
נציגי התנועה שנמכו את המפרט. צילום: דוברות עיריית חריש
חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".
יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".
עיריית חריש השיקה מיזם לתעסוקת נוער בחופש הגדול במסגרתו מגויסים צעירים תושבי העיר לפרויקט הכנת בתי ספר וגני ילדים לשנת הלימודים הקרובה. מנהלת מחלקת הנוער והצעירים: "זו עבודה שמספקת גם מענה כלכלי, גם תעסוקה וגם מחזקת את השייכות לעיר ולקהילה"
ההערכות הגדולה לקראת אירוע פתיחת שנת הלימודים נותנת את אותותיה בשטח. עשרות עובדי מועצה עסוקים בהכנת מבני החינוך שישרתו את ציבור ילדי הגנים והתלמידים הצומח ביותר בישראל. נוסף לעובדים, החלה עיריית חריש להעסיק בני נוער בעבודות ההכנה לקראת פתיחת השנה. מגוון העבודות הוא רחב: שיוף, צביעה, ניקיון, סידור וכל עבודה נדרשת אחרת במאמץ הנרחב המתקיים שמטרתו להבטיח את פתיחת שנת הלימודים ללא תקלות.
כוח עזר משמעותי לאחד מהפרויקטים הגדולים והמורכבים ביותר, הכנת מערכת החינוך הצומחת
פרויקט תעסוקת הנוער משיג שתי מטרות בבת אחת: הראשונה, מציאת תעסוקה לנוער והאחרת, כוח עזר משמעותי לאחד מהפרויקטים הגדולים והמורכבים ביותר עימם מתמודדת עיריית חריש מדי שנה, צמיחתה האדירה של מערכת החינוך.
כ-30 בני נוער תושבי העיר החלו לעבוד בהכנת גני הילדים ובתי הספר לקראת שנת הלימודים הבאה הדר אריכא (15) מתגוררת בחריש כבר ארבע שנים וחצי, היא אחת מהן. הדר היא תלמידת תיכון גוונים ומדריכה בשבט פלג, של תנועת הצופים בחריש.
הדר אריכא: "נחמד לעבוד במיוחד עכשיו כשצריך תו קורונה ולא לכל החברות שלי יש, כי הן לא מחוסנות"
לעבוד? זה כיף!
"ראיתי הודעה שנשלחה בקבוצת הוואטסאפ של הנוער והציעה עבודה לחופש ואמרתי לעצמי שאני אלך על זה". היא מסבירה. "אני עושה מה שצריך", היא מפרטת. "צביעה, סידור, ניקיון ועוד הרבה דברים אחרים. אני עובדת בדרך כלל בין השעות 8:00 ל-13:00 ולפעמים אפילו עד השעה 15:00, תלוי כמה אני רוצה להישאר בעבודה".
האם העבודה קשה?
"יש ימים שכן, אבל זה כיף. זה משהו שלא עשיתי בעבר ואני מעדיפה לעבוד מאשר להשתעמם בחופש, מה אני אעשה במקום זה, אישן?"
היא גם מודה שהעבודה היא מפלט מפני הגבלות הקורונה שנכנסו לתוקף: "נחמד לעבוד במיוחד עכשיו כשצריך תו קורונה ולא לכל החברות שלי יש, כי הן לא מחוסנות", היא מסבירה.
הדר הגיעה לעבודה לבדה, אבל כבר הספיקה לייצר קשרים חדשים: "הכרתי כמה בנות נחמדות ואנחנו מסדרות וצובעות ביחד. יש שתי בנות בשכבה מעלי ויש את ג'ורדן, שהיא בשכבה שלי והתחברנו".
מימין: הדר אריכא, ג'ורדן חג'ג'
"אני ממש שמחה שמצאתי עבודה"
גם ג'ורדן חג'ג' (15) גם היא אחת מבנות המזל שהתקבלו לעבודה. "הלכתי ליום הכרות שם הסבירו לנו על העבודה ואחרי זה הודיעו לי שאני מתחילה לעבוד", היא מספרת. "אני ממש שמחה שמצאתי עבודה, אני נהנית לעבוד".
ג'ורדן, תלמידה בבי"ס מבשרת בחדרה מתגוררת שנתיים בחריש. היא חניכה בתנועות הנוער בני עקיבא ומש"צים (הנוער העובד והלומד). משפחתה עלתה לארץ לפני 10 שנים מצרפת וזו אחת העבודות הראשונות שלה בחיים. "אנחנו בעיקר מנקות ומסדרות את הגנים, לפעמים גם צובעות". היא מספרת.
חג'ג': "אני מנהלת את הזמן, הכרתי אנשים חדשים ואני גם עושה משהו בחופש הגדול"
יש הרבה עבודה?
"יש לנו הרבה זמן ואנחנו עוזרות אחת לשנייה. כיף לי בעבודה. אני מנהלת את הזמן, הכרתי אנשים חדשים ואני גם עושה משהו בחופש הגדול", היא מסכמת.
התשלום שהדר וג'ורדן יחד עם שאר בני הנוער המועסקים על ידי העירייה יקבלו הוא שכר מינימום, אבל לשתיהן לא אכפת. ג'ורדן מתכננת לחסוך את הכסף ואילו הדר חוסכת לקניית טלפון חדש. על דבר אחד שתיהן מסכימות, הן מקוות שיוכלו לעבוד בפרויקט ההכנה של העירייה גם בעתיד: "אם תהיה עבודה בשנה הבאה – אני בטח אחזור", מסכמת הדר.
עבודות ניקיון, תחזוקה, צביעה ועוד
"חיזוק השייכות לעיר ולקהילה"
תעסוקת הנוער בתקופת הקיץ היא חלק מהפעילות השנתית של מחלקת הנוער והצעירים של עיריית חריש. אור גולני, מנהלת המחלקה מסבירה: אנחנו מנסים מדי שנה לייצר משרות לבני נוער. השנה, אחרי קורונה ואחרי קיץ שלא היה בו כלום היה חשוב עוד יותר להעסיק אותם. גם ההבנה שהמצב הכלכלי פחות טוב בישראל הביא אותנו לעשות מאמץ ולמצוא עבודות לצעירים. חשוב שהם יהיו עסוקים במיוחד בשל החמרת הנחיות הקורונה שלא מאפשרת להם לבלות כמו בשנים קודמות", היא מפרטת.
שמונה שעות ביום, שכר מינימום
מהן העבודות שמוצעות להם?
"העבודה היא בהכנה של בתי ספר וגני ילדים. מעסיקים אותם בשיוף וצביעה של ספסלי עץ, תליית שלטים, מנעד רחב של עבודות שמספקות גם מענה כלכלי, גם תעסוקה וגם חיזוק השייכות לעיר ולקהילה".
גולני מפרטת שבני הנוער מקבלים שכר מינימום ועובדים מספר שעות בכל יום ולכל היותר עד 8 שעות ליום. "הם חוזרים הביתה עייפים אך מרוצים. חלק מבני הנוער כבר החלו לעבוד ובשבוע הבא, כולם, כל ה-30 יעבדו", אומרת גולני ומאמינה שהפרויקט שזכה להצלחה יחזור גם בשנה הבאה: "אנו מקבלים תגובות מדהימות. הילדים ממש נהנים, אלו שביקשו 2-3 משמרות בשבוע מבקשים להוסיף להם משמרות וגם הצוותים המקצועיים, עובדי אגף ת"ל והצוותים החינוכיים בבתי הספר מרוצים. אנחנו מתכוונים לשמר את הפרויקט גם בשנה הבאה".
ראש העיר יצחק קשת מסכם: "מדי שנה אנחנו עורכים יריד תעסוקה לבני הנוער, שמשלב אפשרויות תעסוקה בעיר שהמעסיקים הם העירייה ובעלי עסקים בעיר. השנה, בגלל הקורונה, לא התקיים היריד והיה לנו חשוב למצוא אלטרנטיבה. מעבר לעובדה שבני הנוער יעבדו ויקבלו שכר ותעסוקה בקיץ. הם גם ילמדו זכויות עובדים (קליטה על פי החוק, תלוש שכר ועוד) וכן ירכשו כלים מקצועיים להמשך דרכם".
שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבוריתלסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה
צילומים: מור לאטי
סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.
במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.
שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"
המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.
"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".
מפגש תושבים עם חברי הסיעה הליברלית
מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"
שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".
איך קיבלו אתכם במועצה?
"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".
אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?
"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".
"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.
אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".
מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי, זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.
שטח הפארק המרכזי שיעבור שינוי תכנוני. צילום: אורן קלר
קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"
נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:
"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".
ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?
"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".
מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".
עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"
האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".
גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".
פחי מיחזור בחריש
ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה".
הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"
בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".
מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.
"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".
תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"
"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".
"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.
עסקים פתוחים בשבת
בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.
שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".
"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".
שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"
ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.
ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך
"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".
תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה
"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".
במה אתה עסוק כיום?
"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".
אילו פרויקטים מעניינים אותך?
"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".
"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".
"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".
לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".
מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?
"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".
השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה
הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"
מימין: יוסי גולדמן, יוחאי פרג'י, שלמה קליין
יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.
גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".
מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?
"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.
במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".
ישיבת אישור תקציב 2019 שאושר פה אחד
עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"
על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.
האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".
מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?
"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".
חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".
שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא
"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.
חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים
ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.
מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.
תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.
מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.
"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.
"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.
תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"
במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.
אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.
"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".
עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"
בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.
ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך
"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".
תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה
"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".
במה את עסוקה כיום?
"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".
לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר. בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".
"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".
"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".
אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?
"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.
"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.
"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".
"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".
ומילת סיכום
"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".
בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים
לקראת פתיחת הסניף החדש של תנועת "בני עקיבא" בחריש שוחחנו עם מוריה, הקומונרית שתרכז את פעילות הסניף, וביקשנו לשמוע קצת על התנועה ועל הפעילות המתוכננת בעיר.
שלום מוריה, ראשית נשמח לשמוע קצת עליך ועל מה הביא אותך לחריש
שלום, אני מגיעה מהעיר לוד, הייתי חניכה בבני עקיבא, הדרכתי בתנועה וריכזתי סניף בשנה שעברה. שמעתי על העיר שנבנית בחריש, ועל התכנון להקים סניף של בני עקיבא בעיר. התרגשתי לשמוע על עיר של חלוציות בת ימינו ועל האפשרות להיות חלק מהקמה של עיר חדשה בישראל. שמחתי לפגוש אנשים איכותיים שמחכים מאוד לבני עקיבא ורוצים לעזור ולפעול ככל הניתן. אני מרגישה שיש לי זכות לפתוח את הסניף הראשון של בני עקיבא בעיר, ומזמינה את כולם לשלוח את ילדיהם לסניף שמחנך לשליחות, לעשייה, לתורה ולפעילות חברתית למען עם ישראל.
ספרי לנו קצת על תנועת בני עקיבא ולמי מיועדת הפעילות בחריש
אני מאמינה שכמעט כל מי שקורא את הכתבה מכיר את בני עקיבא, תנועת הנוער הדתית הגדולה בארץ. השאיפה של"תורה ועבודה" היא החזון הגדול של התנועה. בתנועה כ-70,000 חניכים הפעילים ב-440 סניפים בכל רחבי הארץ. כעת אנו שמחים מאוד לפתוח את הסניף החדש בחריש אשר מצטרף לעשייה הברוכה ולהובלה של התנועה, סניף שבעז"ה יחנך דור נאמן ומסור לעמו תורתו וארצו. הסניף בחריש מיועד לחניכי חבריא א' בכיתות ג'-ט' ולחבריא ב' בכיתות י'-י"ב.
מה מתוכנן לשנת הפעילות הראשונה?
הנושא השנתי של התנועה הוא "מובילים בדרך תורה ועבודה" – בני עקיבא לקחה על עצמה השנה לקחת אחריות ולהסתכל על המציאות בעיניים של הובלה. השנה נתעסק בהסתכלות רחבה יותר על העם שלנו ועל המקום שלנו כתנועה לפעול ולעשות. בסניף חריש, שזו שנת הפעילות הראשונה שלו, נגבש גאוות יחידה לעיר החדשה ולשליחות המיוחדת הזאת, נכיר את תנועת בני עקיבא הגדולה ונרגיש את העוצמה של להיות חלק מתנועת הנוער הדתית הגדולה ביותר. כמו-כן, נתחבר כמובן, הנוער והחניכים, לעשייה המשמעותית בעיר חריש.
הפעילות בסניף תתקיים לפי שכבות (בנים ובנות בנפרד) מידי שלישי ושבת, כאשר לכל שבט (שכבת גיל) מדריך או מדריכה משלו. כמו-כן, מתוכננים טיולים, מסעות, חודש אירגון מלא בהפתעות, פעילויות סניפיות, ופעילויות מיוחדות נוספות במהלך השנה.
הסניף ייפתח מחר (שלישי, י"ג תשרי, 3.10) בהפנינג פתיחה מיוחד ומושקע שיתקיים בשעה 17:30 במגרש מאחורי המועצה. ההפנינג פתוח לציבור הרחב והוא יכלול בין השאר תחנות משחק, הכנת קישוטים לסוכה, מתנפחים לילדים ודוכני אוכל (ראו הזמנה בתחתית העמוד).
צוות המדריכים ומוריה הקומונרית ישמחו לפגוש אתכם בהפנינג וכמובן בפעילות הקבועה! מחכים לכם!
לפרטים נוספים – מוריה 058-4248444.
"היום בערב, כשנכנסתי עם האוטו לחריש, ראיתי איך האור מתפשט בחלונות, לאט לאט מאיר את העיר…"
אחרי צהריים בבית, הילדים משועממים ועצובים. כבר ביום הראשון הם שאלו אם יש ספריה בחריש, והתברר שעדיין לא… קשה להם להאמין שניתן לגור במקום שאין בו ספריה. ואז נקודה של אור, אנחנו נוסעים לספריה של מועצה איזורית מנשה, ועושים מנוי. הילדים לוקחים ספרים כאילו תיכף מתחיל המבול ואנחנו צריכים להיכנס לתיבה.
בית הספר לא רחוק בקו אווירי, אבל צריך לעשות סיבוב גדול, כי הכל חסום. כך עושה כל בוקר ביתנו הגדולה שצריכה לעלות על ההסעה שלה לבית ספר. ואחותה הקטנה רוצה ליסוע לשם באופניים, אבל מסוכן ככה, עם כל אתרי הבניה בדרך.
בתנועת הנוער בני עקיבא, זה חודש אירגון עכשיו, חודש של פעילות מאוד אינטנסיבית בסניף, אך כאן אין סניף, והילדים מפספסים את החודש הזה השנה, אולי בשנה הבאה כבר יהיה סניף… אבל השנים הללו לא חוזרות, ורק פעם בחיים אפשר להיות בשבט מעפילים, או ניצנים.
בבית הקודם שלנו, שהיה בכפר נוער, הקטנצ'יק כבר ידע לפתוח דלת ולצאת, וכאן יש כבישים, וזאת המציאות היותר נורמלית, אבל צריך להתרגל לחיים שיש בהם פחות מרחב.
לגור בחריש היום מרגיש קצת כמו לגור בעיר שהיא גם קצת חור, אין עדיין שירותים מפותחים, צריך לצאת בשביל הכל, קופת חולים, עבודה, קניות. וגם בשביל איוורור ובילוי.
באנו לכאן, כי אחרי שהחלטנו לקנות את הדירה רק כדי לקנות, לאט לאט התחלנו להתלהב מהרעיון של להיות חלק מבנייתה של עיר חדשה, הסתכלנו מהחלון בסלון שלנו, והרגשנו שאנחנו רוצים שזה יהיה הנוף שלנו כל בוקר, ואנחנו עדיין רוצים.
זה תהליך מאתגר, ולא תמיד קל לראות את הילדים שלנו משלמים מחירים עבור הבחירות שלנו. רוב האנשים שפגשנו עד עכשיו הם זוגות צעירים יחסית, עם ילדים קטנים, אך הגדולה שלנו היא בת 13. בשבת הלכנו לבית כנסת, והתפללתי שאולי תהיה שם מישהי פלוס מינוס בגיל שלה, אך היא עמדה איתי, מקשיבה לשיחות המבוגרים שלי, לא מוצאת אף אחת שתתאים לשיחה של בנות 13.
וגם אנחנו, המבוגרים, זקוקים לשכן טוב שאפשר לשתות איתו קפה, או בירה, לצחוק או לבכות על מה שהיה השבוע. וזה קורה, אבל לאט לאט. בשבת כבר מצאנו את עצמנו מפטפטים עם שכנים, צועדים יחד בדרך מהגן בסוף היום.
באחרי צהריים אחד, ביתי צועקת משהו מהמרפסת לחברה שבדיוק יצאה מהבית שלנו, והבן חוזר עם חולצה מלוכלכת ממשחק כדורגל.
כמעט חודש עבר, והחיים כעת הם בליל של תחושות עקירה וזרות, עם תחושות של שמחה על המעבר, על האפשרות להיות חלק מכל זה. אדם הוא יצור מורכב, ולוקח זמן עד שהוא מכה שורש במקום חדש. ציפייה של חודשים ארוכים לא הופכת את המציאות לפשוטה יותר כאשר היא מתממשת, אך היא יכולה להחזיר אותי אל הנקודה הפנימית מתוכה החלטתי לבוא, מתוכה החלטתי להשתקע כאן, להיות חלק מהאתגר הזה. אני זוכרת איך נסעתי כאן לפני כמה חודשים, ונדהמתי למראה עיר שכולה בניינים על בניינים שנבנים, כולם ריקים. אבל היום בערב, כשנכנסתי עם האוטו לחריש, ראיתי איך האור מתפשט בחלונות, לאט לאט מאיר את העיר.