מוכנים לכל תרחיש: "אם הייתי בוחר מקום בטוח לגור בו, הייתי בוחר בחריש"

צילומים: מור לאטי, דוברות עיריית חריש, יונית צדוק, צילום ועריכת וידאו: שחר עזרא

שומרים על הבית: בשלושת השבועות שחלפו מפרוץ המלחמה הוקם בחריש כוח הגנה אזרחי בתיאום עם כל הכוחות הפועלים בעיר. המערך החדש הוקם על ידי מתנדבים מומחים בתחומי הביטחון והטרור ומטרתו לספק הגנה במקרה של חדירה לעיר. "אין לזה אח ורע שעיר הצליחה להתארגן ולהקים מערך הגנתי. זה השג משמעותי שמראה על ההון האנושי האיכותי בחריש"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


לפני שלושה שבועות בקירוב המתקפה הרצחנית של חמאס ביישובי עוטף עזה הפכה את ישראל לאומה מדממת עם 1,400 נרצחים ו- 228 חטופים.

הזעזוע ממראות הזוועה וההבנה שתושבי עוטף עזה הופקרו במשך שעות ארוכות מבלי לקבל סיוע מהצבא החזק ביותר במזרח התיכון, חלחלו ברחבי הארץ, גם בחריש.

מבט מחריש אל עבר השטחים. ברקע: החומה שנבנית בקו התפר. צילום: יונית צדוק

מצבה הייחודי של חריש המצויה בקו התפר בסמיכות מטרידה לג'נין, עם שתי יציאות וכניסות בלבד לעיר – עלול להפוך בשעת חירום לחיסרון משמעותי.

בשלושת השבועות שחלפו השכילה עיריית חריש יחד עם מערך מתנדבים גדול לבנות, כמעט מאפס, את המענה הביטחוני הנדרש בעיר למקרה של אירוע דומה.

בטונדות חרבות ברזל מלחמה
בטונדות שהונחו בצירי הכניסה לעיר

התארגנות אזרחית חמושה

בשבועות אלה גובשה תפישת ביטחון כוללת שכללה מספר מהלכים: אורגנו שמירות בתשע נקודות בעוטף חריש, נקלט גדוד מילואים שמתגבר את השמירה, הוקמה, כמו בדומה לערים אחרות בארץ, כיתת כוננות של כ-20 מתנדבים, שצוידו בנשק ארוך והחלו באימונים ונערכות הכנות לקראת הקמת כיתת כוננות נוספת.

כיתת כוננות חרבות ברזל מלחמה מילואמיניקים
אימון מטווח של כיתת הכוננות בחריש

המערכים הקיימים בעיר כדוגמת 'המוקד הרואה' והסיורים הרכובים תוגברו. בטונדות (מכשולים) הונחו בצירי תנועה ביער עוטף חריש ובנוסף, הקלה בירוקרטית אפשרה לתושבי חריש להוציא אישור תושבות דרך אתר העירייה על מנת להגיש בקשה לרישיון נשק.

אחת הפעולות החשובות ביותר שנעשו בשבועות האחרונים הוא הקמת התארגנות אזרחית חמושה ופעילה – משמר השכונות – שתפקידה להגן על תושבי העיר במקרה של אירוע ביטחוני עד להגעת הכוחות הסדירים (צה"ל, משטרה).

מוקד רואה ביטחון בחריש צילום: דניאל שרון
מוקד רואה בחריש – תוגבר. צילום: דניאל שרון

תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי

כ-250 איש השתתפו ביום שלישי בכנס עירוני שקיימה עיריית חריש לאנשי כוחות הביטחון וההגנה של חריש. בכנס הוצגה תפישת ההפעלה של מערך הביטחון בחריש בשעת חירום. מטרה משמעותית נוספת היתה יצירת הכרות בין כלל החמושים והמתנדבים משלל הגופים והארגונים הקיימים בעיר.

כנס לאנשי הביטחון וההגנה בחריש

"אני חושב שהמפתח להצלחה של מערך הביטחון שנועד לתת מענה לאיום חדירה, ואני מקווה שלא נידרש אליו, הוא תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי", ציין מורדי בן שמעון, מנהל מחלקת הביטחון בעיריית חריש. "יש פה הרבה כוחות שפועלים בעיר, ואנחנו צריכים לדעת מי אויב ומי לא. העסק מבחינתנו, צריך להיות הכי פשוט שאפשר. מה שלא יהיה פשוט – לא יהיה. אני בטוח שנקבל את המשאבים הנדרשים כדי שכל אחד ירגיש חלק ממערך הביטחון היישובי". הוא סיכם.

מורדי בן שמעון: "המפתח להצלחה של מערך הביטחון הוא תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי"

תחת פיקודה של המשטרה

"אני רואה ביומיום הרבה מאוד מערכות שעובדות ולתפישתי חריש בסקאלה אחרת, לגמרי. אני הייתי רוצה לגור ביישוב שהוא כזה מסודר ומאורגן ועם כל כך הרבה רוח התנדבות". אמר סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת המשטרה עירון, בפתח דבריו.

כנס ביטחון בחריש מלחמת חרבות ברזל צילום: מור לאטי
סנ"צ רוזנטל: "כל מה שקורה במרחב באירוע חירום הוא תחת פיקודה של משטרת ישראל"

רוזנטל הבהיר למשתתפי הכנס כי "כל מה שקורה במרחב באירוע חירום הוא תחת פיקודה של משטרת ישראל. "כל גוף שנמצא פה מחויב למלא הנחיות, צה"ל, ידידים, כב"ה, מד"א – כולם. מה שלא עובד מסודר במצב לחימה, שגם כך הוא אירוע כאוטי, מוביל להרוגים", הוא הדגיש. "אנחנו תחת פיקוד משטרת ישראל ועובדים בצורה מסודרת ולא רוצים להיכנס לדו"צים (ירי דו צדדי)".

המחסומים ממשיכים לפעול

עוד הוסיף רוזנטל, שתי הודעות הרגעה נוספות לאזרחים בחריש. האחת, המחסומים בכניסות לעיר יישארו, זאת למרות ההנחיה הארצית שפורסמה בשבוע והורתה על סגירתם. "אני התנגדתי לזה. אני חושב שבעיר כמו חריש שיש לה שתי כניסות עיקריות צריך להשאיר את המחסומים והם נשארים".

מתנדבים מלחמה מחסום משטרה
המחסומים בכניסה לעיר בחריש נשארים עד להודעה חדשה

השנייה: "אין שום התראה קונקרטית כרגע על חריש וטוב שכך. האם לא יכול להיות שאיזה מבולבל יחליט להתבלבל? הכול יכול להיות, אבל כרגע אין כלום".

רוזנטל התייחס בדבריו לפניות המרובות שמקבלות המשטרה מתושבי העיר על חשודים, שמתגלים בסופו של יום כמילואימנקים על אזרחי, שוטרים ערבים או מסתערבים הפועלים בעיר.

"חריש כמו כל מדינת ישראל, היא עיר בפניקה על סטרואידים", ציין רוזנטל אך לצד הרצון להוריד את רמת החרדה הוא הדגיש ואמר "כי מוקד המשטרה תוגבר ובמקרה של ספק, אין ספק. עדיף להתקשר ולדווח למשטרה".

האגו בצד: איחוד עם שומרי הארץ

החשש המפורש אותו ציין רוזנטל של "ירי על כוחותינו" בעיר עם מאות אזרחים חמושים אינו מופרך. במיוחד לנוכח העובדה שבעיר פעלו כוחות עצמאיים כמו ארגון שומרי הארץ, המזוהה עם משה בן זיקרי, המועמד לראשות העיר מטעם מפלגת עוצמה יהודית.

שומרי הארץ משה בן זיקרי מלחמה
שומרי הארץ התגייסו. פעילותם הוטמעה במערך הכולל. צילום: שומרי הארץ

אחד המהלכים החשובים שהתבצעו במסגרת ארגון הכוח האזרחי הוא שילוב חברי שומרי הארץ במערך הכוח המקומי. "הכוח שלנו הוא לפעול ביחד, וזו לא סיסמה או קלישאה. אין אפשרות לעבוד אחרת", הבהיר ראש העיר יצחק קשת והוסיף: "הערב הזה הוא תוצאה של עבודה בשבועיים האחרונים ללכד את כל הקבוצות בחריש. ואני חייב להודות על האצילות שגילו פה האנשים, שמו את האגו בצד ובאו לכאן, זה יאמר לזכותם של כל אחד מהיושבים פה".

יצחק קשת: "הכוח שלנו הוא לפעול ביחד, וזו לא סיסמה או קלישאה. אין אפשרות לעבוד אחרת"

גם סנ"צ רוזנטל התייחס ישירות לארגון שומרי הארץ ואמר: "אתם אלופים, אתם עושים טוב לישוב אבל בלי יוזמות פרטיות. אנא מכם, בבקשה. בלי פוליטיקה, בלי אמונות אישיות. שמרו על החוק, בואו נעבוד ביחד תחת החוק ולמען האזרחים. אני מבקש לא להיכנס לי לברטעה, כי אם תיכנסו אני יהיה הראשון בכוח שיכנס לחלץ אתכם. אל תתנו לי להתעסק במה שאני לא צריך".

תורת לחימה מסודרת

מי שכן מתעסק במה שצריך הוא תושב חריש ירון דותן, מומחה לטרור וממקימי מערך המתנדבים החמושים בעיר. "הבנתי שיש מקום לאחד כוחות וליצור מארג של אנשים שיודע להגיב גם בלי תמיכה של כוחות הביטחון. אני מקווה שזה לא יקרה. למדתי להכיר את מורדי (בן שמעון) ואת דודי (רוזנטל) והלוואי ונהיה תחת פיקודם", הוא הדגיש.

ירון דותן: "יש מצב שבעומס מסוים יש קריסות גם של מערכות גדולות ונצטרך להתמודד בעצמנו"

"אבל יש מצב שבעומס מסוים יש קריסות גם של מערכות גדולות ונצטרך להתמודד בעצמנו. המטרה של הערב מבחינתי היא שנכיר אחד את השני".

דותן פירט בפני המשתתפים את שרשרת הפיקוד האזרחית בעיר שנבנתה בזמן קצר, את דרכי ההתקשרות וציין כי תרגולים מתבצעים עבור תרחישים שונים.

עוד ציין דותן כי חריש מרושתת באמצעות שלושה מעגלים מרכזיים, שלוש שכבות של ביטחון עירוני: סיירי שכונות, סיירים רכובים וסיירת מקומית (כיתת הכוננות).

"לכל דבר יש תורת לחימה שנכתבה בצורה מאוד מקצועית ופקודה מסודרת לכל תרחיש", הוא ציין ואמר "אנחנו נתרגל כדי שנדע איך להגיב תכל'ס".

השג משמעותי של העיר

סיירי השכונות הוא כוח חדש שנבנה בימים אלו ממש ביוזמתו של שי אייל. מיד עם פרוץ המלחמה אייל העלה למטוס את אשתו ובנותיו לפורטוגל ונשאר בחריש כדי להפוך אותה לעיר מוגנת יותר.

שי אייל: "השג משמעותי של העיר שמראה על ההון האנושי האיכותי שבה"

"ידעתי שאנחנו הולכים למצב מאוד מורכב ופעלתי ממקום של אבא שרוצה להבטיח את ביטחון ילדיו. ראיתי לנגד עיניי שהולכים לתקוף אותנו מכל הכיוונים.

"הצפי שלי היה שזה יגיע מכל החזיתות. נס שזה לא קרה. אני יודע שזה נשמע נורא כשיש לנו 1,400 הרוגים אבל קשה לדמיין מה היה קורה אם ישראל היתה מותקפת מכמה חזיתות. זה תרחיש שעדיין יכול לקרות אבל עכשיו אנחנו מוכנים".

ואיך אתה מרגיש עכשיו בחריש?

"אני מרגיש שקט, אני רואה תהליך חיובי שנבנה בזמן קצר ויכול לתת ברמה התחושתית והביצועית הגנה טובה לתושבי העיר. יותר מזה, אין לזה אח ורע, בכל הארץ ובטח שלא בחו"ל, שעיר הצליחה להתארגן ולהקים מערך הגנתי בתיאום עם כל הכוחות בעיר. זה השג משמעותי של העיר שמראה על ההון האנושי האיכותי שבה".

מהי התרומה הישירה שלך?

"מהרגע ששמתי את הבנות על המטוס חזרתי לחריש ומה שעשיתי 24/7 זה להקים את מערך השכונות. יהיה קשה מאוד לכוחות ביטחון להגיב בריבוי סיטואציות ביטחוניות. אזרחים חמושים בתוך השכונה יצטרכו להגן עליה. יש פה כוח אזרחי חמוש שיכול להגן בצורה טובה מאוד על העיר בהתאם לכל המערכים והשכבות שאנו בונים. יש פה כוח הגנה מאוד משמעותי. אני יכול להחזיר את המשפחה לארץ בידיעה שחריש מוגנת".

עבודתו של אייל עסקה בתכלול כלל החמושים בעיר, חלוקתם לקבוצות פעולה בהתאם לשכונות, בניית מדרג פיקוד בכל שכונה ובכלל השכונות יחד ובניית מערך תקשורת מתואם בין כל הכוחות.

"לכל אחת מהשכונות בעיר יש כעת מפקד חמוש שמפקד על התושבים שלו. אני יכול לומר שכוח שכונה הופעל פעם אחת, בתחילת המלחמה שלושה ימים אחרי שהקמנו את המערך הראשוני. שכונת בצוותא הוקפצה – היה חשד לאירוע והם עשו עבודה טובה. זה מראה שזה נראה יפה לא רק במצגות, זה גם עובד בפרקטיקה".

שרשרת פיקוד מסודרת

מתנאל כהן, מפקד שכונת מעו"ף, הוא אחד מחמישה מפקדי שכונות בעיר. כהן, יוצא יחידה מסווגת בחיל האוויר, מפקד על כלל האזרחים החמושים והמתנדבים בשכונה.

מתנאל כהן מעו"ף חרבות ברזל מלחמה
מתנאל כהן, מפקד שכונת מעו"ף: "יש לנו נהלים, גבולות גזרה ותרחישים שונים לכל אירוע"

"כל החמושים בשכונת מעו"ף, ויש הרבה מאוד, נמצאים תחת פיקודי. הגענו למסקנה שיהיה מצב שצה"ל לא יצליח להגיע אלינו בזמן ולכן עלינו לעכב את המחבלים".

"יש לנו נהלים, גבולות גזרה ותרחישים שונים לכל אירוע. איך חוסמים יציאות וכניסות לשכונה, תצפיתנים על הגגות, איך להתגונן בזמן חרום, איך לעכב עד שכוח צה"ל מגיע לקחת את העניינים לידיים. כולם יודעים איזה קו לתפוס בשכונה כדי לבצר את השכונה ובימים אלו אנו עובדים על הקמת מערך טכנולוגי שיכלול מצלמות ורחפנים".

יש לך מסר מסכם לתושבי העיר?

"אני חוזר על דבריו של מפקד תחנת עירון שאם הייתי בוחר מקום בטוח לגור בו, הייתי בוחר בחריש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בטחון בתפישה חכמה: ראיון עם מורדי בן שמעון על היערכות חריש לשעת חירום

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת?" ראיון עם מורדי בן שמעון, מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש, על תפקיד המחלקה, ההערכות לעתיד והקשר עם התושבים

בארבע השנים האחרונות מכהן מורדי בן שמעון (49), כמנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש. בן שמעון, יוצא פיקוד העורף וגמלאי צה"ל, מילא שלל תפקידים בעברו שהכשירו אותו לתפקיד המאתגר בחריש. ביניהם: סגן מפקד יחידת חילוץ ארצית, רמ"ד אימוני חילוץ בבה"ד 16 וראש ענף אוכלוסיה בפיקוד העורף, מחוז חיפה. "כשהגעתי לחריש לא היה כאן כלום. הייתי כאן לבדי. הקמתי את כל התחום מאפס", נזכר בן שמעון. "כיום המחלקה מונה ארבעה בעלי תפקידים בניהול, 15 מאבטחים במוסדות חינוך במשך היום וסיור לילה קבוע 24/7, עם שני שומרים".

בן שמעון מסביר כי התפקידים העיקריים של המחלקה הם פיקוח על אבטחת מוסדות החינוך בעיר הכוללים בתי ספר וגני ילדים, אבטחת מוסדות ואירועים עירוניים, תכנון והכנת העיר להתמודדות במצבי חירום שונים ומתן בטחון והגברת תחושת בטחון לתושבי העיר.

ביטחון בתפישה חכמה

המשרד של בן שמעון צמוד למוקד העירוני החדש אליו מתנקזות פניות התושבים בשלל נושאים, כולל הנושאים הבטיחותיים והבטחוניים. "כל פנייה שמתקבלת בנושאים אלו מטופלת אצלנו במהירות וביעילות", מציין בן שמעון ומוסיף: "מחלקת החירום והביטחון של חריש נבנית בהתאם לקווי המדיניות וההפעלה של עיר חכמה בחריש. אגף הביטחון הוא אחד הראשונים במועצה שאימץ ויישם את החזון העירוני בנושא זה".

כיצד זה בא לידי ביטוי?

"אחד מהם הוא רישות העיר במערך של מצלמות סיבים אופטיים. חריש מרושתת כיום במערך של 100 מצלמות, שמצלמות את המתרחש בחללים הציבוריים בעיר, על מנת לשמור על ביטחון התושבים. חלק מן המצלמות מוצבות ליד בריכות המים שמספקות מים לחריש, בצמוד לאום אל קוטוף ובסמוך לברטעה. בעתיד אנחנו מתכננים פרויקט נוסף של הצבת מצלמות בשכונת הפרחים".

זה גם קצת מדאיג לשמוע שקיימות 100 מצלמות, שמצלמות כל תזוזה בעיר

"המצלמות, לא פונות למרחב הפרטי אלא למרחב הציבורי בלבד. המצלמות הן מצלמות מתנייעות, שניתן להזיז אותן. אם הן מכוונות למרחב פרטי בבניין, מיד מופיע ריבוע כחול, שמסתיר את הנעשה בדירות ובמרחבים הפרטיים. כך נשמרת הפרטיות של תושבי חריש".

כיצד החיבור עם סלקום לפיתוח חריש כעיר חכמה יתרום למחלקת החירום והביטחון?

"במסגרת ההסכם עם החברה, לחצני המצוקה במוסדות החינוך, יהיו דו צדדיים. אם גננת בגן ילדים תלחץ על לחצן מצוקה, ניתן יהיה לדבר איתה וגם לראות אותה".

"בנוסף, יתווספו עוד כ-40 מצלמות במקומות חסרים, והדבר החשוב ביותר הוא שכל המערכות, כולל מערכות ההתראה, לחצני מצוקה ומצלמות ימומשקו למערכת שליטה ובקרה אחת, כאן במוקד".

מוקד חריש
המוקד העירוני החדש של חריש

איך אתה מגן על מערכת שליטה ובקרה מאיומי סייבר?

"נכון להיום המערכת היא לא אינטרנטית, היא אינטרהנט והגישה אליה פתוחה רק לעובדי הארגון. ברגע שנכניס את המערכת לפעולה, נוודא שיש את כל הפיצ'רים המתאימים, כדי להבטיח שלא תהיה זליגת מידע".

חיים על קו התפר

אחד מהנושאים החשובים ביותר בישראל הוא ביטחון אישי ואיומי טרור. כיצד חריש נערכת לאיומים אלה?

"חריש מוגדרת כישוב קו תפר, והיא באחריות ביטחונית של המשרד לביטחון פנים, באמצעות משטרת ישראל. עם צמיחת העיר הוקמה נקודת משטרה בחריש הכוללת 14 שוטרים, שמתוכננת לגדול לתחנת משטרה גדולה עם 50 שוטרים".

"בנוסף, המועצה החליטה שכל מוסדות החינוך יאובטחו על ידי מאבטח. חשוב להבין שזה לא מצב רגיל. ברשויות אחרות הפועלות בקו התפר, גני ילדים לא מאובטחים על ידי מאבטח, אלא באמצעות מרכיבי ביטחון מחייבים כמו גדר, אינטרקום, שערי חירום, שערי כניסה ולחצן מצוקה. בחריש, גני הילדים מאובטחים באמצעים אלה ובנוסף התקבלה ההחלטה שאנחנו נאבטח גם באמצעות מאבטח מתקציב הרשות המקומית".

מדוע בעצם? מפחיד פה בחריש?

"ממש לא, לא היה פה אפילו אירוע פח"ע אחד (פעילות חבלנית עוינת). הרעיון הוא להעניק לתושבים שקט ותחושת ביטחון, במיוחד עבור תושבים חדשים שמגיעים מאזור המרכז ולא רגילים לסביבה".

"חשוב להבהיר, אנחנו לא מאבטחים בגלל ישובי ואדי עארה והישובים הערבים בסביבה, איתם אנו פועלים בשיתוף פעולה ומפתחים קשרי שכנות ומסחר. ההגנה שאנחנו נותנים, היא הגנה מפני איומים שקיימים במרחב שלנו; הסמיכות לקו התפר, פועלים זרים, פועלים פלסטינאים ושב"חים (שוהה בלתי חוקי) וזה מבוצע בתיאום עם משטרת ישראל".

"ישנם ישובי קו תפר שבוחרים להקים גדר היקפית אבל אנו רואים את החיים בחריש כחיים פתוחים והרמוניים עם השכנים. מצד שני, תושב שבא מהמרכז מחפש את תחושת הביטחון ותחושה זו אנו מקנים לו גם על בסיס דברים שנראים לעין".

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת? זה המרווח שבו אנחנו חיים".

מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום

אחד התפקידים החשובים של האגף הוא הערכות למקרי חירום, שמירה על תפקוד המועצה ומוכנות התושבים לתפקוד בזמן אסונות כדוגמת רעידות אדמה ואסונות טבע, מלחמה, ירי טילים ואסונות המוניים גדולים. בן שמעון מפרט על ההערכות של המחלקה:

"באתר האינטרנט מפורסמות הנחיות לתושבים כיצד להיערך לקראת חירום. בנוסף, אנחנו מתרגלים את עובדי המועצה המקומית, חברי וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) בתרחישים שונים. התרגילים מבוצעים יחד עם פיקוד העורף, רשות חירום לאומית וארגוני החירום".

"לפני כחודשיים חנכנו בחריש מרכז הפעלה בנוכחות של אלוף פיקוד העורף, שהוא מתחם מוגן, בונקר, בו חברי המל"ח יוכלו לתת מענה בזמן חירום וישלטו משם במה שמתרחש בעיר במצב של חירום".

טקס חנוכת מרכז הפעלה רשותי
טקס חנוכת מרכז ההפעלה הרשותי. צילום: דוברות חריש

מה כולל מרכז ההפעלה?

"מרכז ההפעלה הוא מרכז שליטה ובקרה בו מתקבלות כל ההחלטות. המרכז מצויד בטלפוניה ומערכות קשר למשטרת ישראל, לפיקוד העורף, ומגובה במידע שזורם אליו באמצעות המצלמות והמערכות האינטרנטיות. חברי המל"ח חייבים להרגיש מוגנים על מנת שיוכלו לתפקד ולנהל את האירוע או המשבר".

"גם המוקד החדש וגם מרכז ההפעלה הם זמניים ויעברו, בסופו של דבר, למתחם החירום המתוכנן בשכונת מעו"ף".

מתי להערכתך מתחם החירום יוקם?

"אנחנו כרגע בשלבי איפיון צרכים ובניית התכניות והפרוגרמות של כל הגופים שישבו במתחם החירום: מגן דוד אדום, משטרה, מג"ב, כיבוי אש והצלה וגם הרשות המקומית, להערכתי, מתחם החירום יוקם תוך שלוש שנים".

מהו הערך המוסף של בניית מתחם חירום המאחד את כל הכוחות יחד תחת קורת גג אחת?

"זמן התגובה לאירוע מתקצר משמעותית".

הכשרות למתנדבי חריש

עד לפתיחתו העתידי של מרכז החירום, עומד בפני מחלקת הביטחון אתגר לא פשוט, להעניק מענה כולל לתושבי חריש עבור כל תרחיש אפשרי, באמצעים הקיימים. בן שמעון מפרט על ההערכות הקיימת:

"כאמור, בחריש פועלת נקודת משטרה ויש לנו מערך מתנדבים של המשמר האזרחי (משטרה) ושל מתמיד (מתנדבי מג"ב) שעוברים פה הכשרות".

מה לגבי עזרה ראשונה?

"קיימת בחריש נקודת הזנקה של מד"א עם אמבולנס. בנוסף, השקנו תכנית הכשרות של נאמני חיים, קורס חובשים ורפואת חירום ואיחוד הצלה. המתנדבים מצוידים בבתים שלהם עם תיקי עזרה ראשונה. ישנן גם הכשרות למתנדבים לקורס סע"ר (סיוע עצמי ראשוני). שעוברים הכשרה של חילוץ קל ומשמשים ככיתת כוננות יישובית לאירועים של רעידות אדמה למטרות חילוץ עד להגעתו של פיקוד העורף. 26 מתנדבים מחריש סיימו עד כה את ההכשרה הזו".

מתנדבי קורס סע"ר
אימון מתנדבי קורס סע"ר. צילום: דוברות חריש

מה לגבי כיבוי אש?

"כיום השירות של כיבוי אש של חריש נסמך על תחנת חדרה ותחנת אום אל פאחם ויש כבאית הזנקה במועצה אזורית מנשה. במקביל, אנחנו מכשירים מתנדבים לכיבוי אש ובמחסנים שלנו יש ציוד לכיבוי אש. אני מקווה שבסוף תהליך ההכשרה תהיה לנו גם כבאית שתפעל בחריש".

מהו המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר לתושבי חריש?

"חשוב שתושבי חריש ידעו שנושא הביטחון, בטיחות והיערכות לחירום, מעסיק אותנו יוםיום, שעהשעה ואנו עושים הכל על מנת לשמור על תחושת הביטחון שלהם. אני קורא לתושבי חריש להמשיך ולהתנדב. ההיענות של התושבים עד היום היא מדהימה ואני חושב שנכונות לשיתוף פעולה ורצון להתנדב הם חשובים מאוד וניתן להשיג איתם הישגים גדולים שאפילו עם כסף לא ניתן".


לוח דירות חריש