הרב זגדון, המועמד שנתמך על ידי ש"ס, זכה ל-20 קולות באסיפה הבוחרת וגבר על הרב שי ינאי, מועמד הציונות הדתית, שקיבל 5 קולות בלבד. הבחירה, שלא הפתיעה איש בעיר, מגיעה לאחר חודשים של מחלוקת ציבורית, טענות לדיל פוליטי וניגודי עניינים, פסילת נציגים מהצבעה ועתירה תלויה ועומדת לבג"ץ
הרב אשר זגדון נבחר אמש (רביעי) לרב העיר הראשון של חריש, לאחר שזכה לרוב ברור באסיפה הבוחרת. על פי התוצאות שפורסמו, זגדון קיבל 20 קולות, הרב שי ינאי קיבל 5 קולות והרב שכטר קיבל 2 קולות בלבד. מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, הגיע אתמול לחריש, הכריז על הבחירה ובירך על השלמת ההליך.
הרב אשר זגדון, 54, תושב חריש ורב קהילת “לעבדך באמת”, הוא בוגר ישיבת “אור החיים” בירושלים, הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל ומחזיק בכושר לרב עיר. בעבר שירת כלוחם וכמפקד בגדוד רותם בחטיבת גבעתי.
הצבעה עם תוצאה צפויה מראש
אלא שבחריש איש כמעט לא הופתע מהתוצאה. בחירתו של זגדון, שזכה לתמיכת ש"ס לאורך הדרך, נתפסה בעיר כתוצאה ידועה מראש — מהלך שלטענת המתנגדים נשען על הסכמות פוליטיות מוקדמות בין ממלא מקום ראש העיר יוחאי פרג'י לבין ש"ס. במסגרת ההסכם, כך נטען בעתירה שהוגשה לבג"ץ, התחייב פרג'י לקדם את מינוי רב העיר במהירות ובהסכמת ש"ס. מתנגדי ההליך בעיר הגדירו זאת בחודשים האחרונים כדיל פוליטי, ולא כהליך בחירה פתוח ונקי.
הבחירה ברב העיר הראשון של חריש מתקיימת על רקע תקופה רגישה במיוחד בעיר: ראש העיר יצחק קשת מושעה מתפקידו, פרג'י מכהן כממלא מקום ולא כראש עיר שנבחר ישירות על ידי הציבור, ובמקביל מתנהלת מחלוקת פוליטית רחבה סביב שאלת הלגיטימציה של הנהלת העיר לקבל החלטות ארוכות טווח בתקופת ביניים. מינוי רב עיר הוא מינוי לשנים רבות, בעל השפעה על שירותי הדת, הכשרות והאיזון העדין בין הקהילות בעיר.
פסילות, מחאה והצבעת אופוזיציה
אחת ההתפתחויות המשמעותיות שאירעו עוד לפני יום הבחירות היתה פסילתם של שלושה נציגים מהצבעה בשל ניגוד עניינים, בעקבות ההליך המשפטי והטענות שהועלו בעתירה. בין הנפסלים היה גם חבר המועצה ראובן זגדון, בנו של הרב אשר זגדון וחבר מועצה מטעם ש"ס. בעתירה נטען כי עצם מעורבותו של בן משפחה מדרגה ראשונה בהליך, לצד חתימתו על ההסכם הקואליציוני שקידם את המינוי, מעוררת קושי מהותי.
חברת המועצה שני גרינברג, שהובילה בחודשים האחרונים את המאבק הציבורי והמשפטי נגד ההליך, בחרה שלא להשתתף בהצבעה כמחאה. בפוסט שפרסמה הסבירה כי אף שהיתה שמחה אילו הרב ינאי או הרב שכטר היו נבחרים, היא אינה יכולה לתת לגיטימציה להליך שלטענתה ״פגום מהיסוד״. לדבריה, מדובר בהליך ״רצוף ניגודי עניינים, מושתת על דהירה פוליטית והסכמות שנעשו מאחורי הקלעים״. גרינברג הוסיפה כי מבחינתה, ״שחיתות לא מחליפה צד והופכת פתאום ללגיטימית רק כי התוצאה אולי נוחה יותר”.
מנגד, חלק מחברי האופוזיציה בחרו להשתתף בהצבעה בכל זאת, כדי לנסות לייצר קול נגדי בתוך ההליך. חברת המועצה עידית ינטוב אישרה ל״חריש סיטי״ כי הצביעה לרב שי ינאי, מועמד דתי־לאומי שנתמך על ידי רשימת בית טוב. ״אני בחרתי כדי לא לתת קול לזגדון. תמכתי במועמד של בית טוב, שי ינאי. בחרתי ביחד עם שלמה קליין, למרות שהיה ברור מי יזכה״, מסרה ינטוב.
ינאי, שנחשב למועמד של הציבור הדתי־לאומי בעיר, קיבל בסופו של דבר 5 קולות בלבד. התוצאה ממחישה את יחסי הכוחות באסיפה הבוחרת ואת הפער בין התמיכה הציבורית שקיוו יריביו של זגדון לגייס לבין מאזן הכוחות הפורמלי ביום ההצבעה.
לא רק הליך: גם מאבק על צביון העיר
ההתנגדות לזגדון אינה נוגעת רק לאופן בחירתו, אלא גם למטען הציבורי שמלווה את שמו בעיר. בהיסטוריה הקצרה של העיר, הופיע שמו בהקשרים של מאבקי צביון העיר והמתיחות בין קבוצות שונות בעיר סביב אופייה העתידי של חריש. עבור תומכיו, זגדון הוא רב קהילה מקומי ומוכר, אדם תורני בעל זיקה עמוקה לעיר ותושביה. עבור מתנגדיו, דווקא הרקע הזה מעצים את החשש שמינויו לא יהיה רק מינוי שירותי־דתי, אלא הכרעה סמלית ופוליטית בשאלת זהותה של חריש.
במשרד לשירותי דת ובקואליציה המקומית דחו לאורך הדרך את הטענות למחטף או להליך פסול. לשיטתם, מדובר בהליך חוקי, סדור ומקצועי, שנועד להסדיר שירותי דת בעיר צעירה ומתפתחת שבה חיים תושבים דתיים, מסורתיים, חרדים וחילונים. מנכ"ל המשרד לשירותי דת בירך על הבחירה ואמר כי הוא מאמין שהרב זגדון יידע "לחבר בין כלל האוכלוסיות בעיר ולהנגיש שירותי דת במאור פנים".
הרב זגדון עצמו ציין לאחר הבחירה: ״עבורי, הרבנות איננה משרה לכבוד או שררה. שליחות ציבורית אמיתית דורשת הקרבה אמיתית. ואני מוכן למסור את עצמי למען השם ותושבי חריש היקרים, שמיישבים את העיר החדשה בישראל ומגיעים להם שירותי הדת הטובים ביותר״.
עכשיו בג"ץ יכריע
אלא שההכרעה בקלפי אינה סוף הסיפור. העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הליך המינוי עדיין תלויה ועומדת, ומתמקדת בטענות לניגודי עניינים, לתיאומים פוליטיים מוקדמים, לפגיעה בעצמאות הרשות המקומית ולקידום מינוי ארוך טווח על ידי ממלא מקום שאינו ראש עיר נבחר. כעת, לאחר שהאסיפה הבוחרת אמרה את דברה, המינוי של הרב אשר זגדון ייבחן בזירה המשפטית ובג"ץ הוא שיכריע אם ההליך יעמוד במבחן החוקי והציבורי.
