שני מגרשים בשכונת הפרחים יועדו למסחר: המגרש בלוטם נמסר ליזם ב־2022 אך הבנייה בו לא החלה, וברחוב סביון אושרה תוכנית למרכז מסחר כבר ב־2023 אך המגרש טרם שווק ליזמים. בינתיים, התושבים בלב השכונה ממשיכים להיות תלויים ברכב גם לקניות קטנות
"מי מאיתנו לא גדל עם מכולת ליד הבית?" שואלת הדר מידן, תושבת שכונת הפרחים. "זו חוויית הילדות של כולנו. ללכת לקנות איזה צ'ופר אחרי בית הספר".
שכונת הפרחים אוכלסה לראשונה ב־2019, והיא כוללת 2,917 יח"ד שרובן כבר נבנו. על פי אומדן זהיר, מתגוררים בה כיום למעלה מ-7,000 תושבים. ובכל זאת, שבע שנים אחרי שעברו אליה הדיירים הראשונים, אין בה מרכז מסחרי שכונתי.
בשכונות הוותיקות של חריש, אבני חן והחורש, פועלים כמה מרכזים כאלה, ובשכונת בצוותא פועל מרכז שפיר. גם במעו"ף אין מרכז ייעודי, אבל זו שכונה קטנה של שני רחובות, שבה המסחר תוכנן מלכתחילה כחזיתות מסחריות לאורך הרחוב ופועלים בה כמה בתי עסק, ובהם סופרמרקט ופיצריה.
בפרחים, לעומת זאת, החנויות מרוכזות לאורך שדרות דרך ארץ וההגשמה, בשולי השכונה. מי שגר בסמוך אליהן נהנה ממסחר במרחק הליכה. מי שגר בחלקים הפנימיים והמרוחקים של השכונה נשען בעיקר על הרכב.
לילדיה של מידן יש לאן ללכת. המשפחה גרה כחמש דקות הליכה משדרת ההגשמה, שלאורכה פועלים חנויות וסופרמרקטים, והילדים הולכים לשם אפילו לבד. "אין לנו בעיה", היא אומרת, "אבל המצב שונה עבור תושבים שגרים במרכז השכונה".
הבעיה: שכונה ללא שטחי מסחר
הבעיה אינה חדשה. כבר ב־2023 תיארה מהנדסת העיר דאז, שרון פישמן, את השכונה כ"שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה". היא הוסיפה: "יש בקשות של תושבים לשטחי משרדים ומסחר שכונתיים כדי שיהיה אפשר לייצר פחות נסיעות לתל אביב, פחות יציאה החוצה ובנייה של מרכזים שכונתיים אמיתיים".
שלוש שנים אחר כך, אומרת מידן, "למיטב ידיעתי, שום דבר לא התקדם במגרשים המסחריים בשכונה. אני בונה על זה שיהיה בקאנטרי משהו נחמד, איזה בית קפה או משהו".
"מסחר הוא מחולל הליכה"
בעיני מידן, המחיר של היעדר המסחר גבוה יותר מאי־נוחות. "שכונה שאין בה מסחר נגיש מגדילה את התלות ברכב גם לצרכים הכי קטנים", היא אומרת. "אם אני צריכה להסיע את הבן שלי ברכב לסופר, לפיצריה או להמבורגר, שלא קיימים היום על שדרת ההגשמה, זה פספוס".
לדבריה, מסחר שכונתי הוא גם תשתית חברתית. "הוא מייצר מקום מפגש בלתי פורמלי. מפגשים אקראיים תורמים לתחושת השייכות והזהות. מסחר הוא גם מחולל הליכה: הוא מייצר תנועה ברחוב והופך את הרחוב לשוקק".
המגרש בלוטם: שווק ב־2021 ועדיין ריק
במגרש 703 ברחוב לוטם היה אמור לקום המרכז המסחרי השכונתי הראשון בפרחים. חברת עם כלביא השקעות ונכסים זכתה במכרז רשות מקרקעי ישראל, שנסגר באוגוסט 2021, ושילמה עבורו יותר מעשרה מיליון שקל. המגרש משתרע על כ־1.47 דונם. לפי התב״ע ניתן לבנות בו 3,000 מ"ר מעל מפלס הכניסה: 2,000 מ"ר שטח עיקרי ו-1,000 מ"ר שטחי שירות. נוסף עליהם מתירה התוכנית עוד 1,700 מ"ר של שטחי שירות מתחת לקרקע.
חמש שנים חלפו ועל פי תשובת עיריית חריש, נראה שהתכנון במגרש לא מתקדם אלא חוזר לנקודת ההתחלה. עיריית חריש ציינה כי היא מקדמת "תהליך תכנוני ראשוני" במסגרת תב"ע חדשה למגרש ולמגרשים הסמוכים לו. המטרה, לדברי העירייה, היא לאפשר את המשך פיתוח המתחם "באופן מתואם" ובהתאם לצורכי השכונה. העירייה לא פירטה כיצד תשפיע התוכנית החדשה על הזכויות שבידי היזם, שכבר שילם על הקרקע, ולא מסרה לוח זמנים להשלמת המהלך.
גם משרד הבינוי והשיכון התייחס למגרש בלוטם: "המשרד השלים את עבודות התשתית הציבוריות שבאחריותו, והן ערוכות לתת מענה מלא למגרש". המגרש נמסר ליזם ב־2022. מימוש הבנייה, לרבות העמידה בהתחייבויות החוזיות, "מצוי באחריות היזם ורשות מקרקעי ישראל". עוד הבהיר משרד הבינוי והשיכון שהוא אינו מעורב בהליך החדש שעיריית חריש מקדמת, ושמאז מסירת המגרש לא פנה אליו היזם לליווי תכנוני.
מערכת חריש סיטי שאלה את רשות מקרקעי ישראל אם הסכם הפיתוח עם היזם עדיין בתוקף, אם ניתנה לו ארכה ואם נשקלת פעולה בשל אי־מימוש הבנייה. רמ״י בחרה שלא להגיב לכתבה.
המגרש בסביון: התוכנית בתוקף אך טרם פורסם מכרז
מיעוט שטחי המסחר בשכונת הפרחים גרם לעיריית חריש להקצות מגרש נוסף למסחר. שינוי הייעוד של מגרש 802 ברחוב סביון, ממגרש המיועד למוסדות ציבור למגרש שכולל שטחי מסחר, נולד מתוך ההבנה שהמרכז בלוטם לא יספיק. ב־24 במאי 2023 פרסם ראש העיר דאז, יצחק קשת, "בשורה לשכונת הפרחים" וסיפר כי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית להקמת מרכז למסחר ותעסוקה במרכז השכונה.
קשת הדגיש שהמגרש צמוד לפארק גדול, ושהמיקום המרכזי יאפשר לתושבים נגישות גבוהה. "אחרי סיום ההליכים הסטטוטוריים", כתב, "ניתן יהיה להפיק היתרי בנייה ליזמים".
התוכנית שינתה חלק מהמגרש, שיועד במקור למבני ציבור בלבד, לייעוד המאפשר גם מסחר ותעסוקה. לצד 120% זכויות בנייה למבני ציבור, נוספו 300% למסחר ולתעסוקה, במבנה בן שלוש קומות. ההליכים הסטטוטוריים אכן הסתיימו, והתוכנית נכנסה לתוקף כבר ב-2023. אבל מאז לא פורסם מכרז ולא נבחר יזם.
מה קורה כיום במגרש? עיריית חריש עדכנה כי לבקשת ראש העיר בפועל, יוחאי פרג'י, בוצעו בדיקות כלכליות "לבחינת חלופות שונות למודל ההפעלה של המתחם". המטרה, לדברי העירייה, היא לגבש מתווה שיאפשר את מימושו "באופן מיטבי".
פוטנציאל של מאות אלפי שקלים בארנונה
תגובת העירייה הותירה שאלות מרכזיות ללא מענה. היא לא השיבה אם נפתח תיק מידע או הוגשה בקשה להיתר במגרש בלוטם, ולא פירטה כיצד היא פועלת מול היזם. היא גם לא מסרה לוח זמנים לאף אחד משני המתחמים. במקום זאת ציינה העירייה כי היא ממשיכה להשקיע בתשתיות לאזורי המסחר בעיר, ובהן חניונים ציבוריים, וכי מדובר ב"תהליך מתמשך".
העיכוב, מיותר לציין, גובה מחיר מהכנסות הקופה העירונית. בעיר שרוב הכנסותיה מגיעות מארנונה למגורים, כל מ"ר מסחרי מאוכלס הוא מקור הכנסה חשוב. לפי צו הארנונה של חריש לשנת 2026, התעריף למשרדים, שירותים ומסחר עומד על 128.45 שקל למ"ר בשנה, והוא חל על השטח הבנוי ברוטו, כולל שטחים משותפים במרכז מסחרי. בחישוב תיאורטי, אילו מלוא 3,000 המ״ר המותרים מעל הקרקע היו בנויים, מאוכלסים ומחויבים בארנונה, המתחם היה עשוי להניב לעירייה כ־385 אלף שקל בשנה.
נכון לאוקטובר 2026, לא נמסר לוח זמנים למימוש אף אחד משני המתחמים. המגרש בלוטם נמצא שוב בהליך תכנוני, והמגרש בסביון עדיין ממתין למתווה הפעלה ולפרסום מכרז. עד שההליכים יהפכו לבנייה ולחנויות פעילות, תושבים רבים בלב שכונת הפרחים ימשיכו להיכנס לרכב גם לקנייה קטנה.
