משפחות מאמצות בחריש: “גל היא חלק מהמשפחה שלנו”

פרויקט “משפחות מאמצות” משדך בין שבעה שינשינים מתנועת השומר החדש לשבע משפחות בעיר וכולם יוצאים מרוצים. הצעירים מקבלים אתנחתא מהחיים השיתופיים, “תחושה של בית” ואוזן קשבת של מבוגר. והמשפחות? גם הן יוצאות נשכרות: “הילדים מרוצים שיש להם אח גדול”

משפחת רזניק-מורן עם גל השינשינית

עם הביטוי המוכר “משפחה לא בוחרים” קשה להתווכח. אך נדמה כי חריש, עיר ההתחלות החדשות, מצליחה לערער אפילו את הקביעה הזו. כבר מספר שנים שמשפחות מקומיות מאמצות את השינשינים מתנועת השומר החדש. אלה מגיעים לשנת שירות בחריש טרם גיוסם לצבא. הצעירים, שמתגוררים בקומונה בעיר, מתפעלים את החווה החקלאית בעיר ועוסקים בפעילות חינוכית ועבודה חלוצית גם יחד. השנה, שבע משפחות בעיר אימצו שבעה שינשינים.

מחבר להוויה של חריש

“התנועה החדשה בשומר החדש מפעילה חווה חקלאית שמטרתה ליצור חווית חיבור עמוקה בין התושבים, ערכים ומעשה דרך עבודת חקלאות כשאת שכבות הגיל הצעיר מדריכים השינשינים.ניות”, מסבירה ענת בן עמי, רכזת התנועה החדשה בשומר החדש.

השינשינים של תנועת השומר החדש

“בתוך כל העשיה העמוסה שלהם, החיבור עם משפחות מאמצות מחריש הוא אחד הדברים החשובים בעיני, לחיבור עמוק ויצירת שייכות שלנו כעיר מקבלת מתנדביה ומלווה אותם. הפרויקט נותן רגע של בית רחוק מבית המקור, ובעיקר מחבר את קבוצת השינשינים להוויה של העיר חריש. מקווה שהם ימצאו פה יום אחד בית”.

במסגרת הפרויקט המשפחות המאמצות פותחות את בתיהן בפני הצעירים, למפגשים הכוללים ארוחה משפחתית, בילוי משותף ומקום מרגוע והפוגה מחיי הקומונה התובעניים.

“לאכול משהו של בית וקצת לנוח”

עבור דולב כרמל וילדיה אלון בן ה-8 וניצן בן ה-6 ההחלטה לאמץ שינשין היתה מובנית מאליה, בין היתר בזכות עבר דומה של חברות בתנועות נוער וביצוע שנת שירות. “גדלתי לתוך ההוויה של תנועות נוער. הורי היו משפחה מאמצת של בני ובנות שירות, אני עצמי הייתי בשנת שירות והיתה לי משפחה שאימצה אותי. אני זוכרת היטב כמה נחמדה וחשובה היתה האפשרות להגיע לבית אחר שהוא לא דירת הקומונה. כך שהיה חשוב לי מאוד שלבני השירות יהיו משפחות מאמצות בעיר.

דולב כרמל ובניה: “שידכו לנו את רותם המקסים והילדים מאוד אוהבים כשהוא מגיע”

“שידכו לנו את רותם המקסים והילדים מאוד אוהבים כשהוא מגיע. הם מתייחסים אליו כמו דוד שמגיע לביקור מעת לעת. הם משחקים יחד ורותם מצטרף לארוחות הערב. כשהוא פנוי הוא מודיע לנו ואנחנו מזמינים אותו אלינו בשמחה”.

“מנסיון העבר, לצאת החוצה מהקן של ההורים ולגור עם אנשים שלא הכרת קודם 24/7, זה מבהיל בהתחלה. בא לך לעיתים את השקט שלך”, נזכרת דולב. “כשאתה נמצא בעיר שאתה לא מכיר, זה נחמד שיש לך משפחה בקרבת מקום שניתן להגיע אליה כשאתה רוצה, לאכול משהו של בית וקצת לנוח. המטרה שלי הוא שרותם ירגיש אצלנו בנוח לבקש אוזן קשבת, עזרה מאיתנו או סתם לברוח אלינו לרגע של שקט. אני מנסה לחלחל את המסר הזה לרותם. לי זה מאוד עזר בתקופה שהייתי בת שירות”.

“גל היא חלק מהמשפחה”

גל השינשינית הפכה לבת בית במשפחת רזניק-מורן, כך מעידים ולדי וחן. “לא הכרנו את תנועת השומר החדש אבל כששמענו על הרעיון לאמץ בן או בת שירות זה קסם לנו”, מספרת חן, “היו גם לבטים אך בסופו של דבר הבנו שיש פה הזדמנות להעניק מסגרת חמה לאחד מהצעירים שמעבירים שנה מחייהם בחריש וכל העשייה שלהם היא למען הקהילה”, אומרת חן. “בהתחלה היה לנו חשש שזה ייהפך לעול, אבל אני חייבת לומר שגל השתלבה בצורה נפלאה בחיינו. אני ממש מרגישה שגל היא חלק מהמשפחה. אני מקווה ומאמינה שהיא מרגישה באופן דומה”.

משפחת רזניק-מורן משפחות מאמצות
רזניק-מורן: “הילדים ממש מחוברים אליה וזה מרגיש טבעי להזמין אותה לאירועים משפחתיים”

מדי שבוע מגיעה גל לבקר את בר בת ה-7 ודור בן ה-5, מצטרפת לשגרת אחר הצוהריים של המשפחה ולארוחת הערב המשפחתית. חן מספרת שמההסדר הקיים כולם מרוויחים: “לפני כחודשיים ולאדי נפצע והיה מושבת למספר ימים וחוויתי תקופה מאוד מתוחה ומתישה לבד עם הילדים. גל מיוזמתה הגיעה לעזור לי בהכנת הארוחה, זה היה מאוד משמח. מנגד היו מקרים בהם היינו לה ולשותפיה לקומונה לכתובת ולעזר. מהרגע הראשון היתה לנו כימיה טובה וחיבור טוב עם גל. הילדים ממש מחוברים אליה וזה מרגיש טבעי להזמין אותה לאירועים משפחתיים שלנו או במחשבה קדימה, להצטרף אלינו לארוחת חג בפסח הקרוב”.

לתת תחושה של בית

עבור משפחת קרן-טל, ההורים דור ונטע והילדים יונתן בן ה-4.5 וגל בת השנתיים וחצי, אימוץ בני שירות הפך למסורת. זו השנה השנייה שהם פותחים את ביתם וליבם בפני בני השירות. “גם אני וגם בעלי היינו בשומר הצעיר בצעירותנו”, מספרת נטע. “בעלי אף היה שינשין בעצמו והוא מכיר היטב את כל המשמעויות של שנת שירות בקומונה, איך נראית השגרה ומה עובר על הצעיר בתקופה הזו.

משפחות מאמצות
משפחת קרן-טל: “כמשפחה מאמצת, התפקיד שלנו הוא להעניק להם פעם בשבוע “ארוחה של בית”

“כמשפחה מאמצת, התפקיד שלנו הוא להעניק להם פעם בשבוע “ארוחה של בית”, מקום שאפשר לדבר בו על מה שקורה, על הפעילויות, על ההווי בקומונה. לתת את הבית והמקום לשינשין להירגע, לאכול עוגה ולשתות קפה, לדבר אם צריך או לשחרר לחצים”.

“לחויית החיים בקומונה יש המון ערך מוסף, אך היא יכולה גם להיות מאוד רגישה”, מרחיבה נטע מנסיונה האישי. “מדובר על ילדים בני 18 שעוזבים לראשונה את הבית החם של ההורים, ונדרשים לראשונה בחייהם, לעבור למקום חדש ולמעשה לנהל אורח חיים עצמאי לחלוטין, להכין לעצמך ארוחות, לכבס בעצמך את הבגדים. כל הסמכות ההורית בעצם נעלמת ברגע אחד והשינשין נשאר לבד. אתגר נוסף הוא החיים עם 5-6 שותפים לדירה. המציאות הזו יכולה להיות מורכבת ומאתגרת עבור בני שנת השירות”.

התרומה שלהם לחריש משמעותית

משפחות מאמצות
נעם עם ילדי משפחת קרן-טל: “הילדים מרוצים שיש להם אח גדול”

נטע מספרת שעם שי, בת השירות שאימצו בשנה החולפת, התפתח קשר מאוד קרוב שנשמר גם כיום לאחר גיוסה לצה”ל. כיום הם מאמצים את נעם והחיבור שלו עם הילדים “ממש מקסים”. היא מוסיפה כי “איתנו הוא עדיין קצת מתבייש, אבל הילדים מרוצים שיש להם אח גדול שמגיע אליהם פעם בשבוע ומשחק איתם. אנחנו מאמינים שהקשר הזה יתפתח כפי שקרה אשתקד.

“אני חושבת שהשומר החדש עושים בחריש דבר נהדר”, אומרת נטע. ” הם מפעילים את החווה העירונית, שמפגישה את ילדי חריש עם חוויה שהיא מאוד שונה וחשובה. בני ובנות שירות הם בדרך כלל אנשים מאוד ערכיים. ולא במקרה רבים מהם מחזיקים לאחר מכן בשירותם הצבאי בתפקידי קצונה ופיקוד, כך שהתרומה שלהם, בטח לקהילה כמו של חריש, היא משמעותית”.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

תגובה אחת לפוסט זה
  1. איך מצטרפים לפרויקט?? אנחנו ממש ממש נשמח לארח את הצעירים האלו.. ולאמץ אותם אלינו

השאר תגובה

פרויקטים
גודל גופן
ניגודיות

הירשמו לניוזלטר שלנו

וקבלו עדכונים על חריש ישירות לתיבת המייל

בכל שלב ניתן להסיר את הרישום לניוזלטר בלחיצה על קישור בתחתית המייל

תודה! נרשמתם בהצלחה